פורום הריון ולידה (עמוד 751)

הכנסתי רק מוצרי חלב ובשרים

התחלתי לנסות להשתלט

הראש רץ על 200, הגוף לא זז

לא מאמינה שכבר שוב שבת

ואין לי עוד טיפת כוח

הבית מטונף ובלאגן

שלום לך שבת

דרך האופציה של נקודה חמה

חוסך התקנה ותשלום נוסף. 

גם בשימוש במחשב. אני עובדת ככה מהבית אפילו.

קליטה לא טובה יכולה להיות גם בראוטר. החבילות גלישה היום ענקיות, יש לי 150 gb.

אבל כמובן, לשיקולה של הפותחת ותלוי בשימוש.

שהקווי תקשורת של ניידים לא מספיק טובים

ו150 זה גם לא מספיק תמיד, תלוי מה צריך לעשות

אבל אם צריך להוריד הרבה קבצים של 5-7 ג'יגה זה לא מספיק

וגם בתקופתי כסטודנטית - משתמשת במיילים להעברת הרבה קבצים. לא הייתה לי בעיה אף פעם. גם בעלי עובד מהבית עם המון קבצים להעברה.

מה הסיכוי שתצטרכי להעביר הרבה קבצים כאלה..? לא יודעת

זה תלוי בשימוש כמובן. אבל הצעתי בכל זאת.

וכמובן, תלוי אולי גם באזור בארץ.

לצורך העניין אמא שלי גרה בעיר לכל דבר, גדולה, עם ראוטר בבית, ויש לה הרבה תקלות אינטרנט.

בעיניי כדאי לנסות אם זה יכול להתאים. אני יודעת ש@אוהבת את השבת גרה בירושלים. לא נראה לי שיש בעיית קליטה סלולרית שם.

לא בכל מקום זה ככה

זה אפילו משתנה בין שכונות באותה עיר.

או מבנה של הבית.

ואני לא יודעת במה בדיוק את עובדת, אבל בעלי למשל לפעמים צריך להריץ תוכנות כבדות לבדיקה של כל מיני דברים(הוא לא עובד מהבית בגדול אבל כן לפעמים כונן לילה בתמיכה טלפונית וצריך לפתור תקלות מרחוק) וצריך בשביל זה אינטרנט חזק ומהיר..

לא יודעת מה עם השכונה של אוהבת את השבת אבל לא מופרך בכלל

זה גם תלוי בחברת טלפון כמובן אבל אצלנו כמה שנסינו לא משהו

וכמו שטארקו אמרה יכול להוות שאצלכם הקווים יותר טובים או שיש פחות אנשים על התשתיןת

בטח לא למי שעובד ומסתמך על אינטרנט וצריך שדברים ירוצו לו במהירות גבוהה, הורדות משמעותיות וכו.

זה פשוט לא ילך..

יש עוד חברות יותר זולות

יש הרבה חברות שמשלמים להן תשתית+ספק והן דואגות לך לתקשורת מול בזק וזה יותר יעיל ויותר זול...

(אנחנו עושים ככה לרימון, שזה לא יותר זול מבזק אבל חשוב לנו הרימון.. אם לא קריטי לך יש המון חברות אחרות וכדאי לעשות סקר שוק)

ראיתי שמישהי כתבה על אינטרנט מהטלפון.. זה מאוד תלוי מקום, אצלנו זה ממש ממש לא יעיל. האינטרנט בטלפון חלש, ובקושי מספיק לטלפון אז בטח לא למשהו נוסף, בטח לא אם צריכים למשהו יציב.

לעומת זאת הבית שלנו קרוב למרכזיה של בזק ויש פה קליטת אינטרנט חזקה מאוד.

מתח נפשי משפיע על כל המערכת ההורמונלית של הגוף והרבה פעמים גורם לשיבושים במחזור ודימומים לא סדירים...

אם זה ממשיך ואת מרגישה לא רגועה אפשר אפילו להתייעץ עם רופא און ליין.

ברור שכולנו חווים משהו נפשי עכשיו

אני עוקבת לראות שזה לא מתגבר יותר מדי, מתחילת השבוע אני כבר מרגישה טוב לעומת שבוע שעבר

כבר עכשיו כדי "לחבר" כבר דימומים.

ככה המליצה לי רופאת נשים בזמנו כשהיה לי דימום לא סדיר.

להמשיך כל הזמן..

נראה לי שהדימום די נגמר

איזה מבאסס שאנחנו אסורים שבוע לפני שאני אמורה לקבל, ועוד בתקופה הזו

לא שאנחנו מקיימים יחסים, אבל עדיין צריך את הקירבה

את לא חייבת להמשיך.

את בעצם מקבלת כל חודש לא?

המשמעות האמיתית של חיבור חפיסות זה *לדלג* על הגלולות דמה האלו ומיד בסוף הגלולה ה21 של החפיסה, למחרת את מתחילה חפיסה חדשה. וככה לא מקבלים כל חודש... אולי את יודעת ואני סתם מסבירה😅 אבל למקרה שלא.

אם את עדיין לוקחת את הגלולות של ה21 יום את יכולה להתחיל לקחת את הגלולות של הסוף ואז להקדים בעצם את הדימום שאמור להיות. 

ובדרך כלל מקבלת כל חודשיים וחצי בערך... נחמד לי ככה (:

בדקתי ואין לרופא נשים שלי תור טלפוני בימים הקרובים.. מה אפשר לעשות?

מה עם לנסות עם רופא נשים אחר? פשוט כדי לחסוך את השבוע הנוסף הזה של נידה...אולי יהיה להם עצה איך אפשר כבר להאיץ את הדימום של המחזור שיגיע כבר ביחד...

פלוס,

שיש בה 21 גלולות פעילות ו 7 לא פעילות,

ומיד מתחילה שוב עוד חבילה? 28 גלולות ומיד אחר כך עוד 28 גלולות מחבילה חדשה?

אז בעיקרון זה לא נקרא 'חיבור חבילות', 7 הגלולות הבהירות זה גלולות דמה, וזו בעצם ההפסקה בגלולות. וזה די יוצא דופן שאת מקבלת רק כל חודשיים וחצי.

למוטב ידיעתי זה לא איך שזה עובד על רוב הנשים. 

ניסתה לומר לך, שאם ממילא התחיל דימום, תעשי כבר את ההפסקה עכשיו, זאת אומרת תקחי את השורה האחרונה כבר עכשיו. השורה האחרונה זו ההפסקה בגלולות.

וגם לדעתי אין מה לבדוק אצל רופא, הרבה פעמים כשמחברים חפיסות קורה שיש דימומים, זה הזמן לעשות הפסקה=לקחת את הגלולות הלא פעילות, ואחר כך להתחיל שוב חבילה חדשה

דימומים, לדעתי זה יותר בגלל התקופה המתוחה שיש עכשיו..

אני רוצה לעשות את זה אבל הייתי רוצה להתייעץ עם הרופא שלי ואין לו תורים

חיבור חפיסות זה ממש ממש לא חריג ולא מדאיג. הגוף משתנה, סטרס בהחלט גם קשור לכך.

לא חושבת שצריך להתייעץ עם רופא לגבי הפסקה. אם יש דימום הגיוני לעשות את ההפסקה עכשיו, ולהתחיל חפיסה בעוד שבעה ימים.  את רק צריכה לוודא שאת לוקחת לפחות 21 גלולות פעילות לפני שאת עושה את ההפסקה (או לוקחת את גלולות הדמה. זה לא משנה אם את לוקחת אותן זה עדיין נחשב 'הפסקה' כי אלו גלולות בלי החומר הפעיל).

כמובן שאני לא רופאה ואם את מרגישה צורך להתייעץ, לכי על זה. כותבת כאן מה אני הייתי עושה. 

אם את רוצה שהיא תיקח מוצץ, תביאי עכשיו כי אחר כך הרבה יותר קשה לגרום להם לקחת והרבה תינוקות לא רוצים.

יש לתינוקות צורך טבעי במציצה מעבר להנקה, אז אם את לא רוצה להיות מוצץ אנושי אני ממליצה כן לתת.

לגבי הטיטול, תבדקי אם זה לא עושה לה אדום אני הייתי משאירה. יש תינוקות רגישים יותר שצריך להחליף מיד.

כתבת ש'לתינוקות יש צורך טבעי במציצה מעבר להנקה'.

אני הייתי מנסחת את זה ככה - לתינוקות יש צורך טבעי במציצה, מעבר לצורך שלהם באוכל. הקב"ה ברא תינוקות ככה שהם מקבלים את האוכל שלהם באמצעות מציצה (הנקה), ובאופן טבעי לאורך הרבה דורות תינוקות מילאו את הצורך שלהם במציצה באמצעות ההנקה בלבד.

אבל בדורות האחרונים המציאו את הרעיון של המוצץ, שמאפשר לתינוק להמשיך למצוץ בדומה להנקה, בלי שהוא יהיה תלוי בנוכחות ובזמינות של אמא שלו לידו. וזה מאפשר לתינוק אמצעי הרגעה גם כשאמא לא נמצאת, וגם משחרר את האמא להניק רק לאוכל (אם היא מניקה) וזה יכול לקצר זמני הנקות לעומת תינוק בלי מוצץ שיכול לינוק יותר בשביל הצורך במציצה (מה שאנשים מכים 'מוצץ אנושי').

ולפותחת @בסימן שאלה -

אם כבר שאלת למה יש אימהות שלא נותנות - אמא שלי לא נתנה מוצץ בדיוק מהסיבה הזו. היא לא ראתה צורך לתת תחליף פלסטיק, כשהיא יכולה לתת את ה'דבר האמיתי' ולספק את הצורך של התינוק במציצה על ידי הנקה כשהוא רוצה (היא היתה עם כולנו בבית עד גיל גן, אז לא היה לנו צורך במוצץ כ'חפץ מעבר').

אני באופן אישי לא נגד מוצצים, וכן חושבת שיש להם יתרונות, בעיקר למי שלא יכולה להיות תמיד זמינה לתינוק שלה ולהניק מתי שהוא רוצה (כמו רובנו, שיוצאות לעבוד בשלב מסוים), וזה כן יכול להקל על התינוק.

אבל למעשה עם אף ילד לא הצלחתי להרגיל למוצץ, כי אני לא באמת יודעת מתי 'לדחוף' להם אותו כשאני איתם, וזה כנראה גם לא מספיק חשוב לי לנסות להרגיל.

לי זה היה בסדר (כבר ילדה רביעית בלי). יכול להיות שהיו לזה השלכות שהיו נראות אחרת אם כן היה להם מוצץ, אבל לי היה טוב ככה. אני אוהבת להניק... (ההסתגלות במסגרת כן קצת יותר קשה להם מילדים אחרים. לא יודעת אם זה רק בגלל שאין מוצץ או שזה אופי. אבל לא מצליחה להרגיל למוצץ בגיל 0 בשביל מה שיהיה אצל המטפלת בעוד יותר מחצי שנה...)

אבל מתוך ניסיון של 4 ילדים שלי ו-9 של אמא שלי, תינוק בלי מוצץ לא יונק כל היום. יכול להיות שכן יונק יותר מאשר תינוק בלי מוצץ (מן הסתם), ולפעמים גם רוצה לינוק כדי להירגע (לרוב זו הנקה קצרה), אבל זה לא כמו הילדים שרואים אותם עם מוצץ כל היום בפה. כי המציאות לא מאפשרת, והם מסתדרים עם זה.

אבל בהחלט יכול להיות שיש ילדים שיש להם צורך גדול יותר במציצה ואז הם צריכים משהו נוסף כי אפשר לספק להם את זה בהנקה כל היום.

המעניין מה שכתבת על מה שהיה פעם, לא הכרתי את זה.

אפשר לעבוד על זה ולמנוע

אבל בהרגשה שלי מוצץ ממש עוזר . אני הפכתי למוצץ ברמה כלשהי

בנסיעות מוצץ מציל ממש

יש לי 2 סרבני מוצץ ואחד שהצלחנו איתו 

גם אצלי

השלושה שגדלו בלי מוצץ הפכו אותי למוצץ שלהם בלילות. זה פשוט סיוט.

וגם בנסיעות הייתי המוצץ!! 

שהתינוק שלי צריך לפעמים למצוץ ולא רוצה חלב. בעיקר כשיש לו כאבי בטן

הוא יונק בשקיקה ואז מתאכזב מהחלב😅 חבל לצערי שהוא לא מתחבר למוצץ כי בטוחה שזה היה עוזר לו.

גם בנסיעות זה היה עוזר.

יש להם משהו להרגעה שהוא בשליטה שלהם ולא תלוי באף אחד.

לא מחייב אבל יש ילדים שבלי מוצץ מוצצים אצבע בשלב מסויים.

לשאלה השניה אם הטוסיק נשאר בסדר אז אין אם זה בעיה שימי לב שלא מתחילה אדמומיות

אם זה מקל עליך ועליה...

ואם היא באמת רעבה היא לא תרצה מוצץ. 

ולדעתי כדאי

הילדונים שלי לא מוכנים לקחת ואני רואה כמה הקטן זקוק לזה. בפעם הבאה אני אנסה להתעקש יותר.

בנוגע לטיטול, לדעתי לגמרי להשאיר

שינה זה קריטי לשפיות המשפחתית

מה שכן שימי שכבה עבה של משחת החתלה וככה זה ישמור על העור שלא תתפתח אדמומיות

ברור לתת!

נאבקנו שיקחו ולא הצלחנו

אחד לקח בגיל מאוחר ומאושרים מזה

וככה (כנראה) היא לא תתמכר אליו יותר מדי בעתיד.

ככה גיסתי עושה עם התינוקת שלה, ונראה שזה עובד טוב.

אצלי חלק מהילדים היו עם מוצץ וחלק בלי בכלל - כל אחד לפי האופי שלו כתינוק...

אבל עונה לך למה יש כאלה שלא נותנים בהתחלה- אם נותנים מוצץ בחודש הראשון, לפני שההנקה מתבססת, זה עלול לפגוע בהנקה. ממש לא מחייב, אבל עלול. לדעתי כפשרה אפשר לתת ממש מעט, אם יש צורך גדול אבל לא באופן יומיומי, וכך מצד אחד לחשוף אבל מצד שני לא להרגיל מאוד.

אבל כשחיכיתי עם הילדים האחרים כדי לבסס את ההנקה , בסופו של דבר הם לא הסכימו למוצץ

וזה מבאס שצריך כאילו לבחור מה יותר חשוב המוצץ או ההנקה

אחת התחלתי עם מוצץ בגיל חודש בערך ולקחה ממש בקלות ועם השניה התחלתי בגיל שבועיים והיה יותר מאתגר

אז דווקא לא רואה את הבחירה בין הנקה למוצץ כדיכוטומית

ושלוש שסירבו

לא התכוונתי שזה לא אפשרי גם וגם

התכוונתי שיש זמן קריטי שיותר קל להרגיל למוצץ מההתחלה, ומאידך הזמן הזה גם קריטי לביסוס הנקה

אבל אני אומרת שדווקא אצלי זאת שהתחלתי איתה מאוחר יותר לקחה יותר בקלות.

אז יכול להיות שזה גם עניין של נטייה טבעית או לא יודעת מה ולאו דווקא קשור לזמן שבו מרגילים

יש הרבה מאוד יתרונות למוצץ, מאוד עוזר שיש משהו להרגיע במיוחד בגילאים הקטנים שהם מתקשים להירדם.

יש גם חסרונות, הגמילה בהמשך והתלות.

אני גם לא אוהבת שזה סותם בגיל גדול יותר את הפה. מדברים פחות.

מניסיוני הקצר עם הבן שלי,

כולם מסביבי דחפו אותי מאוד לתת מוצץ (בעיקר חמותי)

אני לא התלהבתי.

נתתי רק כשבכה והיה לא רגוע.

בגיל 4 חודשים הוא לבד התפטר מהמוצץ ולא הסכים לקחת.

לדעתי היה ממש סבבה בלי מוצץ והוא עוד מעט בן שנתיים.

מה רע?

ארבעת הגדולים שלי היו עם מוצץ

שלושת האחרונים לא וזה היה סבל נוראי

הם הפכו אותי למוצץ שלהם

עכשיו עם השמיני ממש מקווה שיאהב מוצץ

ולגבי ההחלפה אין בעיה לחכות להנקה הבאה

במיוחד צואה של יונקים 

לא בגלל שרציתי. הם ממש סרבו!! וזה קשה בטירוף (רק אצל אחד מהם זה היה סביר, היה תינוק מאוד נוח. אבל השתיים האחרות היה ממש ממש קשה..)
לא יכולה להשוות בכלל ל2 הילדים שמצצו מוצץ והיה הרבה יותר קל ונוח (גם היה קל יותר להשאיר אותם לסבתות וכו)

אני ממליצה.

שהוא אוכל טוב.. נתתי  מוצץ כי רציתי להתכונן לברית חח

ולדעתי לגבי הטיטול זה לא נורא כי בעיניי גם לישון זה ערך

זה מאוד נכון לגבי נתינת ממתק/אוכל כדי להירגע. אבל בהנקה זה לא ככה, מהניסיון שלי (ושל אמא שלי).

כמו שכבר כתבתי, אני ממש לא נגד מוצץ, ובהחלט חושבת שיש בו יתרונות. ואני מבינה שיש הרבה נשים שבלי מוצץ זה מאוד מקשה עליהן. אבל אני לא חושבת שנכון לומר שזה פוגע במנגנון הרעב-שובע של התינוק. ממה שאני מכירה לפחות זה ממש לא ככה.

(אולי אם האמא רגילה להניק כדי להרגיע, ואז כשמפסיקים לינוק היא נותנת משהו אחר לאכול כדי להרגיע, במקום ההנקה, אז זה כן בעייתי. אצלנו זה לא היה ככה, אפילו באיזשהו שלב למרות שעוד ינקו כבר לא היו צריכים לינוק כדי להירגע ומצאו דרכי הרגעה אחרות. והיום הם עם הרגלי אכילה טובים, ב"ה).

לא נותנת ישר מוצץ

מחכה קצת , אחרי חודש מתחילה בערך ועד אז מידי פעם נותנת רק שיכיר ושיהיה קל לתת בהמשך.

אני רוצה שההנקה תתבסס וגם שיהיה לו כח לינוק

אם את נותנת תעקבי שהוא אוכל מספיק .

יש מלא דעות וסתירות על כל דיעה בעניין , תנסי גם לראות מה החושים מסמנים לך

בהצלחה 

יש לי ocd והיה לי דיכאונות, אז אני מקבלת מינון די חזק של תרופות...

לא לקחתי לוריבן בהריון (יש לי אותו ״למקרה חירום״)

בהריון של פוצון (עוד מעט בן שנתיים)  לקחתי תרופות. התיעעצנו עם המרכז הטרטולוגי ואמרו שזה בסדר

רק להקפיד על מינון מוגבר של חומצה פולית. 

אז כדאי לך לדבר איתם. 

אם צריך לפרט אני באישי. 

ואם את עוקבת בפורום- פוצון הקטן הוא ילד מהמם ומתוק במיוחד ב״ה!

אבל ממש ששמעתי מכמה סיפורים, אימוץ בארץ זה תהליך ארוך מאד של כמה שנים.

יש אפשרויות מהירות יותר כמו אומנה או אימוץ בחו"ל.

אולי יהיו אחרות שידעו יותר בפירוט. בהצלחה!

אבל שתדעי שיש ממש מחסור במשפחות מאמצות ל*ילדים* (לא תינוקות). זאת עבודה קשההה כי אלו בד"כ ילדים שכבר עברו דברים בחיים שלהם.

חברה שלי לקחה ילד בן שלוש וחצי לאומנה, ואחרי 4 שנים החזירה אותו, היה להם קשה מדי...

אני עובדת במקלט לילדים שאמור לשמש מקלט זמני לשלושה חודשים, והמציאות גורמת לכך שהם נשארים שם שנה ויותר.

ושם באמץ צריך מאוד לבדוק

זה לא פשוט

לא ידעתי

וההורים יודעים מראש?

וואי זה מורכב מאוד

זה קשה. ממש.

במקרה אחד לילדה היתה אמא אלכהוליסטית אז היא נולדה עם תסמונת אלכוהול עוברי. השפיע עליה ועליהם, מאד, מאתגר.

מקרה שני הילדה נהייתה עבריינית נוער למרות שהמשפחה טיפחה בטירוף השקיעה ומה לא עשתה (אימצו אותה כשהייתה בת שנתיים). הגיע למצב שהוציאו את הילדה מהבית למוסד.

מקרה שלישי היא "בסדר" אבל עדיין המון ריבים מול שאר האחים הלא מאומצים והרבה רגשי נחיתות, גם עד גיל מבוגר. מלא תסביכים.

מכירה עוד כמה סיפורים לא פשוטים.

מכירה עוד אחד שהוא בטוב עם המשפחה המאמצת ויצא בן אדם מדהים. אבל לצערי הוא המקרה הנדיר... לא יודעת להסביר למה זה יוצא ככה. אבל לצערנו זה באמת ממש מורכב.

ילד לא מגיע סתם ככה לאימוץ. זה אופציה אחרונה בהחלט..

זה בדרך כלל ילדים שגם אם נמסרים כתינוקות עברו דבר או שניים בהריון, תורשה לא משהו (הכללה גסה כמובן, אבל בדרך כלל...)

וכן, זה משפיע כנראה להמשך החיים.

דוקא שמעתי על כמה שאמצו ומאושרים מההחלטה. כולל כאלה שאמצו ילד עם צרכים מיוחדים (בלי לדעת, תינוקות שלא אובחנו לפני כן וכו') אבל לא מנסיון.

מכירה מקרוב כמה במשפחה המורחבת ומשפחות של חברות שעשו את זה..

נכון, זה קשה מאאאאד ומאתגר אבל לפחות ברוב המקרים שאני מכירה אי אפשר לתאר את ההתרגשות שהילד/ה התגייסו והתחתנו.. הידיעה שנם הצילו להם את החיים זה מטורף!! (3 בני דודים. כולם התחיל באומנה ורק אחרי כמהשנים הפך לאימוץ..)

לילדים מהעוטף שההורים שלהם נרצחו?

המדינה מעדיפה במקרים כאלה שהילדים ישארו אצל קרובי משפחה אם מתאפשר (והרבה פעמים המשפחות עצמן מעדיפות ככה).

רק אם זה לא מתאפשר עוברים לאמנה ואימוץ במעגלים רחבים יותר.

בכל מקרה, אמנה ואימוץ הם לא תהליך פשוט. יש קורס ובדיקות משפחתיות שצריך לעבור לפני כדי לקבל אישור מהמדינה. זה לוקח זמן.

אם זה מעניין אותך אפשר לפנות לעמותות כמו אור שלום שמתעסקות עם זה

מציעה לא לקחת החלטות בזמן כזה, כי הרבה פעמים אחרי הירידת מתח דברים משתנים.

לבינתיים אפשר לשמח ילדים בבתי חולים או לשמח ילדים אצל משפחות קלט.

כל ילד הוא עולם גם אם הוא לא מהעוטף.

עד שתתבשלי עם זה.

בע"ה בשורות טובות בקרוב 🤗

אמנה/ אימוץ זה לרוב ממשפחות קשות יום שגם המשפחה המורחבת לא ממש בתמונה

לא יודעת להגיד יותר מדי

הם גדלו כילדים לכל דבר במשפחה

אבל צריך לקחת בחשבון שזה ילדים עם מטענים.

וכמובן יש תהליך לעבור

ממה שאני יודעת חסרות ממש משפחות לאומנת חירום. זו שליחות עצומה, לא יודעת אם מדבר אלייך

חלום שלי

מדהימים

זו מצווה עצומה! 

מכירה משפחה שאימצו בת 4, ואחרי כמה שנים עוד בת 4 כי היה להם כל כך כיף וטוב עם הראשונה. לגמרי פוטנציאל להצלחה גדולה.

כן חשוב לחשוב היטב לפני, לראות באיזה שלב אתם בחיים, להגיע ממש פנויים לילד המאומץ... ולדעת שזה יכול להיות מאוד לא פשוט כי אלו ילדים שעברו הרבה בחיים שלהם.

עכשיו כשאני עובדת במקלט אני יודעת כמה זה נצרך וחשוב לקחת ילדים (גם גדולים) לאימוץ, ומנגד כמה זה מורכב ודורש התכווננות משפחתית.

הלוואי שאזכה.

ואני מכירה משפחות מאמצות נוספות.

זה קשה מאד מאד.

היו קשיים מרובים מאד בילדות ובנערות

קשיים לימודיים, רגשיים התנהגותיים והתפתחותיים.

שניהם בסופו של דבר למדו במסגרות חנ"מ, אחד מהם אובחן בגיל מאוחר עם תסמונת אלכוהול עוברי.

אמא שלי השקיעה בהם רבות ולצערי חוותה קשיים וצער רב מאד.

אחד מהם על אף כל ההשקעה התדרדר לסמים ופשע וכעת אני נמנעת מלפגוש אותו.

נחשפתי למשפחות מאמצות נוספות, ילדים מהארץ שמגיעים לאימוץ מגיעים ממקומות קשים מאד הרבה פעמים, וכפי שנאמר פה הריון עם שימוש בסמים ואלכוהול משפיע מאד על התינוק.

אם יש ילדים ביולוגיים זה ישפיע מאד גם עליהם וכן חשוב לדעת שלפעמים אחד מבני הזוג יגיב באופן שונה ממה שצפוי, למשל פחות יתחבר לילד המאומץ.

ויש לי הרבה כבוד והערכה לזה.

קשה מאוד לתת בצורה כזו שאתה לא מתוגמל בחזרה- לא מקבל אהבה בחזרה ואני הייתי מאוד מתקשה לתת בצורה כזו.

הם בטח אנשים מאוד מיוחדים.

(הניק שלך גרם לשיר בקול רם את השיר- הכל פתוח-

הלהיט של שנות התשעים 😚)

ניסיתי להסיח את הדעת בצפייה בסתם סרטונים, אבל ברגע שסיימתי קפצו לי המחשבות על הזוועות שהיו ושוב עלה בי הבכי.

אבל לפחות, איך שזה נראה לפי הימים האחרונים, לא נראה שמשהו עומד להשתנות מחר בבוקר

כל מיני שועי עולם שבאים להפגין "סולידריות" עם ישראל, בשעה שעזה עדיין קיימת ואחים שלי כלואים שם!

די, כבר לא מסוגלת לחשוב

(סליחה עם הכבדתי עוד יותר על השרשור... )

לקחת מוצץ

ניסיתי הכל, באמת

אותו כנל, רפלקס הקאה וכו'

בסוף לקחו רק נוק, שניהם

אני אנסה

תודה

שאני לא נגד מוצץ

אבל אני גם חושבת שאם ילד ממש לא רוצה אפשר להניח לזה

יש לי 2ילדים סרסני מוצצים שראיתי שלא עובד כלום ויתרתי הם באמת לא היו צריכים את זה היו ילדים טובים ב"ה חא בכו אף פעם סתם ישנו מצויין יש ילדים שפשוט לא צריכים מוצץ...

הוא מחפש למצוץ , אני רואה כמה שהוא כן זקוק לזה כדי להירדם

אבל הוא לא רוצה חלב, אז הוא יונק ומתאכב מאוד...

אבל יש ילדים שזה באמת עוזר להם וזקוקים לזה.

ולפותחת

סרבן אחד שלי התחיל בגיל 4 חודשים םשוט הסכים יום אחד עד אז הסתובבתי עם המוצץ ביד כל הזמן עד,שיום אחד לקח.חיבת לציין שגמל את עצמו בגיל שנה ושמונה ובאמת זה לא ילד שהיה זקוק לזה בטירוף..

עוד שני סרבנים לא הצלחתי כמה שניסיתי כולל להחליף מיליון סוגי מוצצים ובשלב כלשהו התייאשתי מלנסות. אחד מהם לא היה כזה נורא השניה זה סיוט אגב עד היום היא ממש זקוקה למשהו שירגיע וחוץ מהנקה אין לה חפץ כלשהו..

היתה תקופה שהסכימה לקחת קצת מוצץ אבל סתם כמשחק.

יש מקרר לפנות

מכונות להכניס ולקפל

להחליף שקיות בפחים

מדיח לפנות ולהכניס

אעעע

ה' יעזור

ככ עייפה וחסרת מוטיבציה

גם יש פה כל מני מטלות ששמורות בדרכ לבעלי ועכשיו הוא לא פה לעשות אותן וזה עוד יותר מדכא אותי😭

מלא שקיות של קניות ברצפה

התחלה טובה!

רק שאין חשק ומוטיבציה לעשות כלום🥴

וגם, אני כל הזמן סביב האוכל וזה נהיה מעיק

תכננתי לקחת שמן קיק לזירוז הלידה.

והרגע ראיתי את הפקק הרירי..

מתלבטת אם להתערב או לתת לגוף לעשות את שלו..

מצד אחד, אני רוצה כבר ללדת..

מצד שני, לא רוצה לזרז אם כבר הגוף התחיל את הלידה

על שמן קיק אומרים שהוא לא מומלץ.

אולי רק אם ממממש ממש אין ברירה

זה סימן טוב שיצא הפקק הרירי

ויחד עם הדימום הקטן שכנראה קשור ומחיקה וקצת פתיחה

את ממש קרובה

חבל על ההתערבות שרק תחליש אותך

תעשי תרגילים שמבשסים את העובר באגן- על 6 על כ-ור פיזיו

תעשי הליכה ..תעלי ותרדי קצת מדרגות

אפשר גם עיסוי בכתפיים וגב תחתון

אפשר רפלקסולוגיה

ואפשר גם להיות יחד זה גם מזרז

נשמע שזה ממש קרוב גם בלי על זה

אני הייתי ממליצה לך דווקא ללכת לנוח, לשמוע מוזיקה שמרגשת אותך ולשמור על תנועתיות עדינה. ממש טוב להגיע עם כוחות ללידה.

כדאי גם לאכול משהו

קיום יחסים אם לא נאסרתם (ואם מתאים לכם, כמובן)

סיבובי אגן/ ריקודי בטן

מקלחת חמה וטובה

ממני שיצא הפקק הרירי בשבוע 38 והלידה היתה בשבוע 41.

אבל צירים זה בוודאי הכנה לגוף לקראת הלידה.

שיהיה בשעה טובה ובקלות!!

(ממני שכשיצא לי הפקק הרירי ב-37 רציתי נואשות להאחז בתקווה שהוא יכול לצאת עד שבועיים לפני הלידה כי ממש לא התאים לי ללדת, ובכל זאת ילדתי יומיים אחרי שיצא)

אחרי התאריך-בדר''כ יקרה בימים הקרובים

אם יוצא מורדם יש סיכוי ללידה קרובה-או רחוקה

אין לדעת

ואם יוצא אחרי התל''ה לרוב יוצא קרוב

אבל זה לא מדעי

סתם מסקנה פרטית 

פעם יצא לי לזרז לידה בשאיבת קולוסטרים.

הצירים התגברו וילדתי תוך כמה שעות.

תעשי את זה עם חלבון, כמו לטגן חביתה עם זה

זה מנטרל את השלשולים

שאם הגדול עדיין חושש, אז לא בהכרח יהיה לו יותר טוב במסגרת

שאלת אותו מה הוא היה רוצה לעשות? איך הוא מרגיש עם זה..?

שבנתיים ישאר בבית ותחילת שבוע נראה מה יהיה.

והקטן תמיד רוצה להישאר בבית בלי קשר לאזעקות חחח

לגדול הסברתי שזה בסדר לפחד אבל שידע שאנחנו מוגנים וש- ה' שומר עלינו 

על הגן של הבן שלי.

אין מקלט או ממד, אמרה שמכניסה אותם לאיזור השירותים ששם אין חלונות אבל לפי פיקוד העורף זה האיזור הכי מסוכן בגלל המראות והקרמיקות.

גם בינתיים הבן שלי מסתדר ממש יפה וכל פעם ששאלתי אותו אם רוצה לחזור אמר שלא. אין לי כוחות להסתגלות מחדש בתקופה הזאת במיוחד שאני לא יודעת כמה רציף זה יהיה.

שאר הילדים בבית? יש אצלכם הרבה אזעקות? לדעתי זה גם שיקולים..

אפילו לא העליתי על דעתי לשלוח אבל בעלי לא ככ מסכים איתי וכל מי שאני מספרת לו בהלם שאני לא שולחת.

אין אצלנו כמעט אזעקות. אבל אז מה?!

לפחות בימים הקרובים. אנחנו לקראת החלטות גורליות מבחינת הלחימה ולכן לדעתי האעשית והלא מקצועית אין טעם להחזיר מסגרות עד שלא מתבהרים העניינים. ועד שנדע מה הולך להיות המצב .. אני לא עובדת וחוץ מזה שקשה לי להיות כל היום בבית איתם אין משהו שמצדיק שליחה למסגרת אם הייתי עובדת חיונית אולי הייתי מחליטה אחרת.

ואצלנו פותחים רק גנים עם ממד תיקני והאמת מרחמת על ההורים שהם חייבים לעבוד ואין להם גן. אם אני הייתי הנהלת הגן הייתי פותחת את הגן רק לילדים שההורים עובדים חיוניים וככה גם מצמצמת סיכון ומגבירה בטיחות

מה איתך איך את מרגישה?

באמת לא היית פה הרבה זמן

מרגישה שפויה יותר

הבנתי שלהגיש מחדש ולהתקשר אליהם להגיד שהגשתי שוב.

איזה טעוותתתת איך אני אשיג אותם עכשיו

לא יוצאים או לא מגיעים

לא ברור לי היכן הם נתקעים

קראתי פה בפורום שאמור להיות בסדר

אז הזמנתי לה אתמול

צריכה בגדי מעבר ואין לי פה בדיוק איך ומתי ואיפה לצאת לקנות

ה' יעזור, מקווה שיגיע בפרק זמן הגיוני

כבר ראיתי שנארז שם

כתבת להם?

אולי זה ספציפית בהזמנה שלך?

בכתבה בויינט כתוב שכן מגיע לארץ מנקסט

לק"י

נראה לי שהבן שלי ייאלץ ללבוש אותם😆

או שאני אאלץ לכבס כל הזמן. 

תגידי שזה עוגמת נפש אולי יתנו לך פיצוי.

פעם אחת נתנו לי הנחה על משלוח שהתעכב ופעם אחת זיכוי לקניה הבאה.

וזה בכלל לא היה אשמתם...

אמזון מבטלת חלק מהמשלוחים לארץ: "המשלוח אסור"

בדיוק הגיעו אלינו בימים האחרונים שני דברים שהזמנו מאמזון (עוד לפני המלחמה)... ובעיקר מבאס אותי שהמשלוחנים ערבים (משלול אחד בטוח הגיע עם ערבי, השני אנחנו משערים שכך)

אוף, אין אמונה בגויים...

מקווה שיגיע לי

אני ממש צריכה לקטנה בגדי מעבר

ובקרוב ארצה לחפש לה גם לחורף..

לק"י

אני מחפשת בגדי מעבר לקטן באתרים בארץ.

מקווה שאמצא.

הגיעו דברים חמודים במחירים טובים

תוך כשבוע

אחלה בגדים (מעבר וחורף) ב10-15 שח ליחידה

לא יודעת מה יש שם עכשיו

כן ממליצה להסתכל בקטגוריות השונות (אאוטלט, מבצעים, תינוקות, ילדים)

ולהסתכל לאיזה עונה הם כותבים (למטה כתוב סתיו או חורף, כי היו דברים שחשבתי שהם דקים ובפועל הגיעו עבים ממש לחורף)

מן הסתם תגיעי להרבה סיפורים, כולל בפורום הזה.

אבל יכול להיות שתיתקלי גם בסיפורי לידה קשים ולא כל כך מעודדים...

יש ספר שליווה אותי בהיריונות, ספר באנגלית שכתבה דולה יהודיה, שיש בו סיפורים ממש אופטימיים ומתוקים. קוראים לו special delivery. הוא נמכר בעיקרון בחנויות פלדהיים/יפה נוף. (ואם את מאזור ירושלים אוכל להשאיל לך אותו) כמובן, אם את קוראת אנגלית... (פעם התחלתי לתרגם אותו, אבל לא התקדמתי עם זה...)

אולי יש אתרים שיש בהם רק סיפורי לידה אופטימיים, אני לא מכירה לצערי...

לראות את הנולד של רחל ברונכר

בכללי ספר מהמם הכנה ללידה פיזית ורוחנית

והיא משלבת שם כל מיני סיפורי לידה שליוותה (היא דולה נדמה לי)

הוא זוחל ומתגלגל בכל הבית..

תודה

הוא מן הסתם נרדם שוב אחרי ההנקה בלילה, לא?

בתחילת הלילה תשכיבי אותו במיטה בחדר הילדים.

הקטנה בת ארבעה וחצי חודשים וכבר שוקלת להעביר אותה

כרגע בתכלס עברנו כולנו לממד שהוא החדר של הגדולה אבל שוקלת לחזור לחדר שלנו ולהשאיר את הבנות בממד

לק"י

כך שגודל העריסה פחות רלוונטי....

למרות שהקטן בן שנה וחודש, והוא ב"ה בחור גדול, ולפעמים ישן בעריסה. הבעיה יותר כשהוא מתהפך ונתקע בדפנות.

לא בכיוון להוציא אותה

ישנה בעריסה, אין מקום ליותר מזה

רואה שהיא מסתדרת שם טוב

מתהפכת 

זזה

ישנה לרוחב כולה מכוצ'צ'ת