פורום הריון ולידה (עמוד 781)

בקטע של התפתחות לידה אני יכולה לשתף שלי לא עזר כלום ושום דבר

אבל אם הגוף מוכן כבר הגיוני שזה מאוד יעזור

גם סיבובי אגן ומדרגות

שיהיה בשעה טובה ובבריאות

אבל אם אין כלום- זה נקרא השראת לידה - אז זה פחות מועיל.בכללי מהנסיון שלי (וניסיתי הכל!) הדברים הטבעיים לא ממש עובדים להשראת לידה. השראת לידה באופן טבעי זה רק כשהתינוק מחליט שהוא רוצה לצאת

לעשות דברים כיפיים

לנוח, באמת לנוח. לישון כמה שאת מצליחה

לאכול אוכל טעים

ולהתארגן

או במילה אחרת, כל מה שיעזור לך להפריש אוקסיטוצין.

אבל הכי חשוב, לנסות להאמין שזה יבוא בקרוב ממש ולשחרר את המתי בדיוק

קשה, אני יודעת🙈

אבל שווה את המאמצים

המון בריאות ונחת מהקטן.

איזה אלופה שאת מטפלת!! כל הכבוד,!! ממליצה לך על התכנים של @קמה ש., יש לה בלוג.. על התמודדות עם דיכאון,אני למדתי ממנו הרבה מאוד...

איזה כיף לקרוא אותך!!!!

בן כמה הוא כבר?

3>

איך את מרגישה..? הטיפול מועיל לך?

אני בסדר עולה יורד, תלוי ביום ובשעה

כן, עוזר ב"ה

את ישנה טוב? אוכלת טוב?

והרבה נחת מהתינוק ושאר הילדים

ישנה טוב לא ממש, הקטן עם חום גבוה כבר יומיים

אוכלת סביר ושותה מלא

הלכלוך לא יברח לשום מקום

תהיי רגועה

בטוח אחרי שהכנסתי מדיח ומכונה 😅

אבל השעמום מה יהא עליו..? 🙄

תודה❤️

הייתי מסתפקת במשו מעניין לצפות בו, אבל לא מצאתי. 

בס״ד

לא בטוחה שזה בדיוק מה שאת מחפשת...

לי אישית יש כמה דברים שאני מאד רוצה לראות בנושא הזה, פשוט לא מוצאת את הזמן...

עוד לפני החג.

אבל היום פחות מתאים באמת..

לק"י

והחבר'ה פה נרדמו לא מזמן🤦‍♀️

אז אפילו לא סיימתי לארגן את הבלגן.

אבל השלד של הסוכה כבר בנוי💪

מחר אני בחופש, אבל יש לי תוכניות, אז תכננתי לשלוח את ילדות הגן לצהרון שמתחיל בבוקר בימים האלה.

אם כי, בעלי בבית בבוקר, אז מקסימום שיישארו איתו אם יהיו עייפות מידי בבוקר (העניין שלקטנה יש סייעת צמודה בגלל האלרגיה, ולא נעים לי שתטרח להגיע סתם. או שרק בבוקר אעדכן אותה, ואולי היא היתה צריכה למצוא סידור לילדים שלה.

כי היא בקשה שאעדכן אותה ערב קודם אם היא לא באה).

כי אח שלה נשאר..

לק"י

בימים שאני בבית אני גם ככה משאירה לפעמים.

תלוי מה התוכניות שלי.

אבל נראה לי שאשאיר את שתיהן מחר בבית וזהו. עד שהלכו לישון.

היה לי משהו דומה באחד ההיריונות, אבל בסוף ההיריון... (ואחרי הלידה ההמוגלובין כבר עלה מעצמו)

הבנתי שיש עוד סוג של עירוי, פריג'נקט, שאמור להיות טוב יותר. אולי תשאלי את הרופא עליו?

כי יכול להיות שההמוגלובין לא עולה בגלל שהפריטין עוד נמוך. חוץ מזה אצלי הרגשתי שיפור רק אחרי 6 עירויים.

תבדקי גם כן בי 12 זכור לי שזה משפיע גם על הברזל.

ואצלי ברזל באבקה של אלטמן עשה פלאים אז אולי שווה לנסותבמקביל

אבל זה מאז ומתמיד.

האבקה משפיעה לך על מערכת העיכול?

והיום יש עירוי טוב יותר שנקרא פרינג'קט. הם טיפה מתקמצנים עליו, אבל במצבך ברור שייתנו.

מניחה שבאמצע הונופר לא רלוונטי.

אבל אם חלילה תצטרכי שוב לקראת סוף ההריון, תבקשי אותו

בהצלחה!

אני עושה את זה הרבה

בלאומית אם זה משנה

כשתופסים בזמן זה לא מלחיץ בכלל.

כדאי לקבוע תור לביקורת בגיל 3 חודשים

קריטי הגילוי המוקדם.

כמה שמטפלים יותר מוקדם הטיפול יותר פשוט ויותר אפקטיבי.

אין מה להיות  בלחץ, זה לא מסוכן וזה רק טיפול חיצוני

במצב קל לפעמים מספיק באמת רק החתלה כפולה, השלב הבא זה ששמים רצועות

במצב מורכב יותר צריך לגבס

ובמצבים ממש קשים צריך לנתח ואז גבס וכו'

אבל זה נשמע שאתם במצב הקל

אחרת היו מפנים אתכם מיד אחרי הלידה.

וב"ה שהרופא היה ערני והפנה אתכם עכשיו.

שימי לב שצריך אורטופד ילדים.

אם את לא מצליחה לקבוע באתר/באפליקציה תור מוקדם

תפני לקופה ותבהירי שזה דחוף

שןב-כמה שמטפלים בגיל יותר צעיר הטיפול הרבה יותר פשוט ולא מפריע להתפתחות תקינה.

שאלתי את הרופא אם לקבוע תור דחוף אמר לי שאגיד דחוף כדי שלא יתנו תור מאוד רחוק אבל מבחינתו זה לא דחוף דחוף אבל כן צריך להבדק בקרוב,  אמר שנחזור אליו בכל מקרה למעקב אחרי סוכות שיראה מה המצב.

ברוך ד' באמת שראה את זה..

המוקדמת. וכמה שיותר מהר עדיף.

אבל את באמת תלחיצי אותם שזה מאד דחוף וזה לא סתם ביקורת (שמומלצת אגב היום לכל הילודים, מוזר לי שלא כתבו לכם במכתב שחרור שזה מומלץ. כי לא אמר אורטופד שהיום שולחים את כולם )

שבתשיעי צריך ארוחה טובה כדי להרגיש תנועות ולא תמיד מספיק רק מתוק

תנסי לאכול איזה סנדוויץ טוב ולשתות מיץ ענבים

ואז... לקרוא כמה סקירות מצילות חיים ומשפרות איכות חיים.... 

הרופא לא באמת עושה משהו חוץ מ..

להפנו לשקיפות, לראות שתקין,

להפנות לאו"ס לראות שתקין..

אם את לא עושה שקיפות, וראית שהכל תקין בשבוע 6,

אז את יכולה תכלס לקבוע תור לסקירת מערכות.

לראות שהכל תקין בעה..

אני בהחלט בעד להקשיב לקול הפנימי,

אבל מתישהו להפעיל את השכל..

איזון הכוחות המנתבים אותנו,

זה שם המשחק..

רק אומרת על עצמי..

יוו איזה משמח זה לראות את האוצר הקטן הזה

 שוחה לו ברחם!!!

צילמתי בוידאו בנייד בשביל לחזות בפלא הזה שוב ושוב...

לא מעניין אותך מה קורה שם בפנים??

לראות את הנס הזה??

הפעם רוצה לתת לו שקט

אין מחקרים שכל הבדיקות הללו לא טובות לו?

וסתם בתחושה שלי

את צריכה חיבוק גדול גדול על ההריון הזה

אפשר לתת לך?

פחות ההריון יותר שינויים גדולים בחיים

מרגישה ומאמינה שהכל מוביל לטוב יותר בעתיד אבל הדרך לאו דוקא קלה לי...

שתרגישי איך השינויים האלה טובים לך

ושיש מישהו שמרים אותך על כתפיו

♥️

ומגיע לך.

תני לעצמך לומר בפה מלא מה נכון בשבילך.

את לא צריכה מחקרים בשביל זה.

הרופאים נמצאים כדי לעזור לך.

אם את רגועה אז הכל טוב.

ואם לא, הם שם בשבילך.

אם את רוצה בשכל להיבדק, ולא רוצה ברגש, את יכולה לשמוע מוזיקה בזמן הבדיקה ולא להסתכל על המסך.

שבעלך ילך לתקשר עם הרופא, את רק מביאה את הבטן.

עשיתי את זה פעם אחת בסקירת מערכות והיה לי ממש טוב ונכון.

עד שלא הגיעו לשורה התחתונה לא באמת הייתי "שם".

למרות שנכחתי פיזית.

עוד מעט בע"ה תתחילי להרגיש תנועות אולי משהו בך ישתחרר. ואם לא, אז לא.

אל תדחקי בעצמך בכח לעשות משהו שלא טוב לך.

חשבתי שתלחיצו אותי כמה אני מזניחה...

ממש מרגיע שאפשר גם להבין את התחושה הש6נה הזו.

וסקירה אעשה בעזה כי זה חשוב לי ויודעת על החשיבות של זה הרבה גם מקרוב...

זה היה גם קשור לקורונה (שהיה לי קשה להיות עם מסכה לאורך זמן, בטח עם קוצר הנשימה ההיריוני שהיה לי), גם בגלל חוויה לא נחמדה שעברתי אצל הרופאה וגם באמת בגלל רצון כזה של "תנו לי ולעובר לחיות בשקט ולהגיע בנחת ללידה".

אז מה שעשיתי:

א"ס ראשון בתחילת ההיריון (הפניה בתור טלפוני מרופאת משפחה),

תור אחד בשבוע 16 (אותו תור טראומתי, שבדיעבד לא היה בו צורך כי יכולתי לקבל הפניה לסקירת מערכות בתור טלפוני),

סקירת מערכות (אצל רופאה אחרת, מתוקה ממש ב"ה),

תור טלפוני לרופאת הנשים בשבוע 25 בערך כדי לקבל הפניה לזריקת אנטי די ולא"ס אחרון,

א"ס אחרון בחודש שמיני.

בין לבין גם בדיקות דם שלהן קיבלתי הפניה מרופאת המשפחה ומרופאה אנדיקרונולוגית (כי היו לי בעיות בבלוטת התריס).

זה היה ברמה כזו שהגעתי עם כרטיס מעקב היריון ריק לרופאה הפרטית שהייתה אמורה ליילד אותי... (היא נבהלה ונזפה בי, כי אמרה שזה נחשב היריון בסיכון אחרי שני הקיסריים שעברתי, אבל נרגעה כשהראיתי לה שבסופו של דבר עשיתי את כל הבדיקות הנדרשות)

וזהו, באמת לדעתי לא צריך יותר מזה בהיריון שמתנהל בצורה תקינה (ואת התקינות בעיקר רואים בא"ס לדעתי, שמספיק לעשות אחד בכל שליש). ואם מתעקשים היטב, אז אפשר לקבל את כל ההפניות מרופא משפחה ואז אפילו לא צריך רופא נשים...

שיהיה לך היריון קל ומשמח ושתעברי בבריאות שלמה לך ולעובר/תינוק!

הייתי מנסה לבדוק מה העמדה הנפשית שלו בתוך זה.

האם הוא באמת מוותר בשמחה או אם הוא מרגיש לא ראוי שיהיה לו כשלשני אין, או שהוא עושה את זה מתוך רצון לרָצות את הסביבה

או מתוך תפיסה שמקבלים אותו רק אם הוא מוותר וכו'

לפני הילד הזה היה לך הריון אחד בדיוק?

או שהיה עוד הריון שנפל או משו בסיגנון

אני באמת שואלת מתוך עניין.

אני מכירה ילד שלישי שהוא חרא של בן אדם 😆

אני יכולה לחפש אבל יש מקור לזה מהקבלה או משהו כזה

בכל מקרה זה שאת חושבת שהוא שלישי זה לא אומר שהוא שלישי..כי אל תשכחי שאם לאמא היה הפלה זה נספר גם

ובלי קשר יכול להיות גם בן 9 מידות ..

והוא ילד בלי עין הרע.

מאוד מיוחד! 

ועוד זהים, בהפרש של דקה בלבד ביניהם, או אפילו פחות...

האמת ששניהם מתוקים מדבש, כל אחד בדרכו שלו, אבל זה לא סותר שהם גם יכולים להיות תובעניים ודורשים... כמו כל האחים שלהם כמעט, בעצם

(וגם - מה קורה כשהשלישי הוא נפל? מכירה מקרוב משפחה כזו. אז לא יהיה שם ילד מתוק ומדהים במיוחד? ודווקא במשפחה הזו יש כמה כאלה, שממוקמים במקומות שונים במשפחה...)

ואופייני מאוד לילד שני/ ילד סנדוויץ'.

זה לא קשור למשהו שעשיתם נכון או לא נכון.

זה פשוט הדרך שלהם להתמודד עם המקום המשפחתי.

בהמשך זה יכול להתהפך עם מגוון התנהגויות/ התעקשויות שאומרות "הי אני גם פה"

מה גם שהוא קרוב לגיל שנתיים ומן הסתם מרד הגיל יתן את אותותיו.

לדעתי כרגע מה שאת עושה זה נכון.

פשוט לא הייתי אומרת לו נגיד "תעמוד על שלך" כי הוא פצפון ולא מבין מה זה אומר.

אלא למשל כשמחלקים ממתק והגדול או הקטן מפעילים עליו מניפולציה שיתן להם מהחלק שלו,

אז להדגיש כלל:

"כל אחד מקבל את החלק שאמא חילקה לו"

כלומר את לא באה בטענה לילד ספציפי, את עומדת על הכלל שלך כשחילקת את הממתק.

או למשל הוא מתיישב ראשון ובא אח לאותו מקום והוא באוטומט קם והולך למקום אחר,

אז לומר את הכלל: "מי שהתיישב המקום שלו ולא מחליפים"

או איסוף צעצועים לחלק לכל אחד את החלק שהוא צריך לאסוף.

כשהוא יגדל יותר אפשר יהיה יותר לתמלל ולשקף רגשות כדי להבין מה הוא מרגיש ואיך זה בגן למשל.

במקביל לחזק אותו הרבה. זמנים אישיים, לתת תשומת לב אישית ליצירות שהוא עשה. לבסס לו את הביטחון במקום שלו בעולם. פיזית ונפשית.

למשל הבת שלי הייתה כותבת בכתב גדול והמורה שלה העירה לה שהכתב לא מסודר,

אני דווקא שיבחתי אותה ואמרתי לה שהיא כותבת דברים מאוד חשובים והם ראויים להיות כתובים בגדול ואנחנו נשקיע בה ונקנה לה כמה מחברות שצריך כדי שהיא תוכל לבטא כל מה שבא לה לכתוב והיא לא צריכה לצמצם את עצמה.

שעכשיו הוא משחק בזה וכשיסיים השני יוכל לשחק.

אבל לא הייתי בטוחה שנכון להתערב.

ומעודד לשמוע שזה אופייני ועוד יכול להשתנות.

מקווה שיתאזן ולא ישתנה לגמרי ;)

עדיף פחות להכניס את המילים "הוא" ו"אתה"

כי אצל ילדים הם עלולים לפרש זאת כהתייחסות לילד באופן אישי:

למה את תמיד לטובתו.. הם לא שמים לב שאני תמיד לטובת כולם..

זה אולי החשש מהתערבות.

לכן עדיף לנסח את זה "כשמשחק נתפס, מחכים שיתפנה".

ככה זה כלל קבוע בבית והוא לא לטובת ילד מסויים בסיטואציה שנוצרה.

כמובן להגיד את זה לא רק כשהאמצעי משחק.

בעיקרון לדעתי עדיף לחזק את החלוקה השווה לא באמצע עימות מול ילד אחר, אלא דווקא כשאותו ילד באוטומט מוותר כדי לא ליצור תדמית של "שתלטן" על הילד השני.

למשל הבוקר שני הגדולים שלי יצאו לטיול ובעלי קנה להם חטיפים. מכל חטיף שניים שיהיה להם חלוקה זהה לחלוטין.

הילדים לא היו כ"כ מרוצים מהחטיפים וסגרו ביניהם איזה עסקת החלפה.

שאלתי את הבת בארבע עיניים (היא הקטנה יותר)

לא מייד אלא אחרי כמה דקות, אם היא אוהבת יותר את החטיף שהיא בעצמה קיבלה על פני החטיף שהיא מסרה.

היא אמרה שלא בדיוק אבל אח שלה רצה להחליף וממילא היא לא אוהבת את החטיף שהיא נתנה לו.

הילדון הממולח טען בלי קשר לשיחה שלי איתה, שאם ממילא היא לא אוהבת את החטיף אז היא יכולה לתת לו בלי תמורה מצידו.

בקיצור הצגתי בפניה אפשרות נוספת והיא להחליף עם חברות בטיול אולי יהיה חטיף שימצא חן בעיניה יותר אז בכל מקרה לא כדאי לה לוותר לו בלי תמורה.

כלומר, היה לי חשוב שלמרות שזיהיתי את יכולות המשא ומתן הטובים שלו יותר מולה, לא להוציא אותו עושק. אלא לחזק אצלה את יכולת המיקוח ולגבש אצלה את הרצון בלי להיות מושפעת מהלחץ שלו עליה.

נכון שזה לא לגמרי עוזר כי היא בטוח לוקחת בחשבון את ההשלכות של הבחירה שלה על הקשר ביניהם כשיחזרו מהטיול. לכן כל אירוע הוא חלק ממארג שלם של קשר בתוך המשפחה, אבל עדיין חיזקתי בפניה את האינטרס שלה ובעיקר נתתי לה מרחב נקי לחשוב מה היא רוצה לעשות בלי לחשוב תחת לחץ כשהוא עומד לידה ומחכה למוצא פיה.

בסוף הם באמת הלכו על ההחלפה, להגיד לך אם זה לחלוטין משיקולים נקיים אני לא יודעת, אבל זה יותר טוב ממה שהיה אם לא הייתי מתערבת בכלל.

יכולת אנליטית וזיהוי דפוסים זה משהו שאני עושה כל הזמן.

אני גם אוהבת מאוד לחקור וללמוד.

פחות מתחברת לגישות פורמליות, תמיד התחברתי לבלתי פורמלי.

יחד עם סקרנות, זיהוי מקורות ידע (בלתי פורמלים)

הייתי יושבת על ספסלים ברחוב ושוקעת בשיחה עם אנשים מבוגרים שופעי חכמת חיים שמספרים על עצמם יחד עם ניסיון אישי, אבל ממש לא רק.

לפעמים כשאני כותבת רק מתוך הגיגים אישיים שלי בנושא אני עוברת לכתוב בגוף ראשון.

(זיהוי דפוסים..)

מניחה שיותר נח לי להתבטא תחת המטריה של בלתי פורמלי כמו לכתוב בפורום מאשר לתת הדרכה/ ייעוץ מקצועי.

מניחה שאני גם טועה לא מעט, זה גם חלק מתהליך הלמידה. להבין איפה הנחתי הנחות/ השלכתי השלכות/ טעיתי בידע עצמו (בלבול במושגים וכד')

יש גם משהו שמושך אותי בפורמט של הפורום, כי יש הרבה מהנסתר. אין שמות אמיתיים, אין תמונות, אין גילאים ומקום מגורים..

כאילו הרבה מהרושם הראשוני שמקבלים על בן אדם במציאות, לא קיים בפורום.

יש את הביטוי של הנפש שמתבטא בכתיבה.

לגבש קהילה לפי ביטוי של הנפש ולא לפי סטיגמות, זה לא פחות מקסום בעיני.

האמת לפני שנה בערך עזבתי את הפורום כי הרגשתי שיש מקום לתת לדור הצעיר להתחפר ולהבין בעצמו מה נכון לו ולתת לדיונים להתפתח בלי תשובות מפורטות שאולי מסלילות ואולי מונעות שיח של למידה, כי בסוף התשובה הכי טובה נמצאת עמוק בבפנים של כל אחד, מבחוץ אפשר לעזור ולהצביע על הדרך שמבחוץ נראה שתתן את התשובה, לא מעבר.

אני גם מאוד אוהבת לקרוא פה.. לראות איך אנשים שונים מנתחים את אותה הודעה בדיוק באופן קצת שונה, ואיך כל אחת מביאה את הזווית שלה.

בעיקר אוהבת ולומדת הרבה מהתהליך שקורה בין כתיבת ההודעה של פותחת השרשור לבין המסקנות שהיא רושמת בסוף אם היא פעילה בדיון עצמו.

בכל אופן אני שמחה שחזרת אלינו, לומדת ממך הרבה.

מסכימה איתך לגבי הקסם שיש בפורום בכך שאין את הרושם החיצוני, גם אני נהנית מזה. 

הילד שמעליו..

לא ניסחתי ברור אבל כאילו אם הבכור הוא ילד כח אז הילד השני יהיה ילד מרצה, וזה שאחריו שוב פעם

מעין דרך שונה לקבל תשומת לב מההורים, אבל בתת מודע.

שמעתי את זה פעם באיזה גישה של הדרכת הורים, אולי מישהי יודעת על מה אני מדברת ויכולה לנסח נורמלי?

מרגישה שאני לא מצליחה להסביר בכלל 🙈

אבל שורה תחתונה, נשמע לי הגיוני

תודה על הדיוק! לא מבחינה בין כל מיני גישות שונות

לוקחת כל פעם מה שמתאים לי מדברים ששומעת 🤭

נדיבות וצייתנות

יש סקאלה רחבה לכל תכונה, בעיניי הכי טוב להיות באמצע.

נשמע שלילד שלך יש הרבה נדיבות וצייתנות, אולי יותר מדי.

יש לי ילד עם הרבה נדיבות (ואפס צייתנות) לדוגמא כשהוא היה קטן, יצא עם שקית ממתקים מהבית וחזר אחרי חצי שעה בלי שקית,  שאלתי אותו איפה השקית והוא הסביר שהוא החליף אותה תמורת אג׳ו, הסברתי לו שלא מביאים שקית מלאה ממתקים לאף אחד ואפשר מקסימום להביא ממתק אחד.

עד היום (בן 13) הוא מאד נדיב, אבל למד לאורך השנים שלא ינצלו אותו.

אפשר להסביר לו לחשוב על עצמו, אפשר ללמד אותו גבולות שכדאי לשים לנתינה.

ואם זה מוגזם תגידי לו ... זה אופי .

הרבה נחת

וגם את אמא מדהימה, ששמה לב אליו ככה ולא פשוט פוטרת את עצמה ופשוט נהנית מהמצב... אשרייך!

שנית - הוא באמת עוד קטן, וזה יכול להשתנות... מקווה שהוא לא ישתנה יותר מדי

שלישית - לא בטוחה שזה נכון, אבל אולי דווקא כדאי לחזק אותו בכיוון החיובי של תכונת הוותרנות. כלומר לומר לו כל הכבוד כשהוא מוותר, אבל לא לעודד אותו לוותר בלי שהוא עשה זאת מעצמו. לשמוח איתו שהוא ילד כזה טוב שאוהב לעזור לאחרים, אבל להדגיש את המקום שלו בתוך זה ולא את המקום של האחרים. כלומר - הוא ילד טוב, אבל הוא לא תלוי באחרים בשביל להיות טוב. הוא טוב בפני עצמו וזהו. (ובאותה מידה אפשר לומר גם לילד הגדול שהוא טוב - בצורה המיוחדת לו...)

לא יודעת אם יצאתי ברורה, ולא יודעת כמה זה ישים בגיל כזה קטן, אבל אולי שזה יהיה איפשהו במחשבה בשביל העתיד...

והוא גדל ועומד על שלו ויש לו עמוד שדרה

אבל כן, הלב הטוב נשאר לו. ב"ה!!!

התערבתי רק אם קיבל מכות. לא זכור לי שויתר על ממתק , כי תמיד חילקתי שווה בשווה והדגשתי שזה שווה בשווה. ממתקים לא היו אצלנו אישיו בכלל אני גורסת שנותנים עד שנפשם נגעלת מזה וככה מגדלים ילדים שאוהבים אוכל בריא. אצלנו ב"ה הצליח

עם מה הם מתמודדים

מה היכולות שלהם ומה המגבלות שלהם

להבין עם מה את מתמודדת

ומה יכל לגרום לך להגיב יותר מבורר

מצליח לנשיג את תשומת הלב שלהם

בגלל השינוי במנגינה

לא רואה מה הבעיה

)גם מהעמותה וגם מהתקן)

ועל השנה השניה עדיין מנסה.

על השנה שהצלחתי הייתי צריכה להביא אישור גם מהביס. זה היה ביס חילוני (לא היה מתורגלים הרבה בבנות שרות), והתפדחתי בטירוף לבקש אחרי 8 שנים. מזל שהסגנית זכרה אותי אז הביאה לי.

מקווה שיחשיבו לי גם את השנה השניה בסוף...

כשהתחלתי לעבוד עם כל המסמכים הבאתי גם אישור מהעמותה על שירות לאומי בתחום החינוך.

(אבל זה היה ממש מזמן, לא יודעת מה דורשים היום)

בעלי גם מורה, ושלחנו את האישור על השרות שלו בצבא באיחור של כמה שנים. קיבלנו כמה אלפי שקלים רטרואקטיבי, על ה3 שנות ותק שזה נתן לו( והוא עשה הסדר, ובכל זאת זה נחשב 3 שנות ותק)

גם את האישור על השרות לאומי שלחתי כמה שנים אחרי שהתחלתי לעבד, אבל לא קיבלתי רטרואקטיבי. 

מבחינת ספירת השנים.

אבל אם זה היה בתחום ההוראה אז זה נחשב כשנת ותק בהוראה וזה מוסיף בחישוב המשכורת.

מעניין מה היה אצל בעלך...

אולי זה כן נותן לי משהו כבר עכשיו, ואני לא מספיק בקיאה. בכל מקרה אני מקווה להצליח לשנות את זה לוותק הוראה, שאמור לתת יותר.

כי אני עשיתי שרות לאומי בחינוך.

ויש לי שנה יותר בוותק הוראה, אבל לא בוותק למענק יובל.

וגם לי לא מופיעה עוד שנה במענק יובל, למרות שכן הכירו לי בשירות לאומי (לא כוותק הוראה בינתיים אלא כוותק צהל).

אז אולי טעיתי? ככה זכור לי שקראתי פעם, אבל אני אנסה לבדוק..

וותק – מורה למורים הנבוכים – הכסף של המורים

עכשיו צריך לברר למה זה לא מעודכן נכון במשרד החינוך...

(אני אחכה קודם לראות אם אני מצליחה להמיר את הוותק הזה ל'וותק אופק', אם כן אז זה בכל מקרה ישנה גם את החישוב למענק היובל, אני מקווה)

אבל לפי מה שכתוב בקישור שהבאתי, זה נשמע שזה כן צריך להיכלל גם בוותק למענק יובל.

אי"ה אם וכשיענו לי אשתדל לעדכן פה, מה ענו.

ותודה לכל מי שהעלת את הנושא והזכירה לי לבדוק את זה.

בחישוב למענק יובל, עד כמה שאני מבינה.

לפחות זה נחשב לך בוותק הוראה ואופק. מקווה שיסדרו לך גם את החישוב למענק יובל. תעדכני...

ותק צהל נכנס לשנות ותק. ש"ל לא נכנס. לפחות ככה אמרו לי.

אלא אם כן, את מביאה אישור מביס שבו שירתת וסמל מוסד.

זה ממש מעצבן

זה כזה מעצבן שלכל אחת זה מוגדר אחרת.

אני מנסה עכשיו לשנות לי לוותק הוראה וגם לעדכן בחישוב למענק יובל, אחרי שאני אצליח אני אוכל לשתף בתובנות איך עושים את זה...

זה יכול להחשב גם לוותק בהוראה? זה משמעותי מאד

עדכני אותנו אם הצלחת וריך

וגם זה רק אם יש את היחידה שמנקה את הסמרטוט או שמנקים/מחליפים תוך כדי שטיפה כמה פעמים. אחרת הוא רק מורח :/

בתור שואב הוא טוב

לדעתי לא שווה את הכסף ועדיף s6 שזול בהרבה

לא מכירה אותו אלא את הs5 שגם היה מעולה

רוב השיפורים מגיעים כבר בs6

קנינו את ה7 למרות הקפיצה במחיר בשביל לקנות בעתיד את התחנת נקיון עצמי (אז לא היה בארץ) אבל התחרטנו כשהבנו שבכל מקרה זה לא מסוגל לנקות לכלוך אמיתי

שמעתי על הeva נראה לי של roidme

אני משתוקקת לנסות אותו

כי נראה שהוא באמת מסוגל לשטוף

אבל יקררר

ועולה הון....

מהנסיון שלנו לנקות את הסמרטוט באמצע לא הופך את זה לשטיפה אפקטיבית

לכן ירדנו מהרעיון

אבל אם הבית די נקי אולי זה שווה (בחדרים עם הפרקט אני מפעילה עם הסמרטוט ומרוצה כשאני מחליפה בין חדר לחדר לאחד נקי)

(אם אני זוכרת נכון). סה"כ עושה עבודה לא רעה. ואני חושבת שלבית עם ילדים זה ממש מקל (נגיד תינוק זוחל או ילד בגמילה).

מה שכן, רוב השואבים שגם שוטפים לא מחליפים נקיון יסודי יותר, אלא יותר באמצע שבוע או משהו מהיר וקליל יחסית

מה טווח המחירים?

זה היה לי באיזו הנחה מטעם העבודה שלי. לדעתי כרגע זה אמור להיות באזור ה- 2,000 ש"ח, קצת פחות כנראה.

בכל מקרה, יש להם רק דגם אחד של שואב שוטף, אז יהיה לך קל לחפש את זה. ויתרון- לא חייבים דווקא חומר ניקוי שלהם, אפשר גם רגיל

שיש לי רעידות בכל הגוף.

וקצת עיוותים בראייה

אני נראית כמו זומבי.

מרגישה נורא שדפקתי לעצמי את המוח. 

אולי יש לך אפשרות לישון ליד מישהו?

הרעידות מאד הגיוניות הגוף שלך במצב של קצה של הקצה. עיוותים בראיה אני לא יודעת מה את מתכוונת,  אבל טשטוש בהחלט יכול להגיע מעייפות

נשמע שאת חייבת שינה.וחיבוק ענק ענק❤️❤️❤️

זה יעזור לך להרגיש יותר טוב?

יש מישהו בעולם האמיתי שאת יכולה לשתף בקושי?

בן אדם לא יכול לתפקד בלי שינה

יש לץ אפשרות ללכת לישון ליד מישהי ולהרגיש יותר בטוח?

שינה יותר חשובה מאכילה, חוסר שינה מגביר סטרס וחרדה,

מאמוש תדאגי לעצמך , לא חושבת שדפקת לעצמך את המוח ( שוב זה בטח סטרס וחרדה)

יש מי שיוכל להיות איתך? אפילו חברה

אל תתביישי לבקש עזרה..!

שכתבתן לי וחיבקתן.

נרדמתי בסוף, אחרי לא מעט זמן

חרדה זה דבר לא הגיוני ולא מוסבר

עכשיו אני קצת יותר בטוב

אם כי עדיין גמורה.

מקווה הלילה לישון נורמלי. 

ובהצלחה לאבוש!

דווקא לגבי הילדון אולי אפשר ללמד אותו לבוא לשחק/ לקרוא ספר לידכם בשקט.

השאלה אם זה יעיר את התינוקת.

אפשר לקנות לו פוף ומנורת לילה ייעודית שמחכה לו בבוקר לידכם בתנאי שהוא לא מעיר אותכם.

הוא אוהב פאזלים?

אם כן אז אפשר לקנות לו חדשים כל כמה זמן שירכיב לידכם בשקט.

יש ילדים יותר גדולים ממנו?

אבוש עוזר אבל בסוף היא תצטרך לינוק וכו..

ואני לרוב נרדמת בסביבות 9🤭

לגהי הבן- יש לו המון משחקים זמינים.

אוכל ומים.

הוא עצמאי ממש

יש גדולים ממנו..

כרגע העניין שלו שולי לעומת ההתעוררות שלה

אנחנו שפוכים מעייפות

היה בסדר גמור, מקצועי, ענייני, לא חופר, יסודי. לא רופא של קוצי מוצי...

שמעתי דברים טובים מחברה שלי על שחר אריה, הלכה אליו כבר הריון שלישי ברציפות.

גם על ד"ר סגל וגם ד"ר אריה

וחזרתי אליו גם שוב פעם.

ענייני ומקצועי ,לא איזה טיפוס רגיש במיוחד (לא בקטע רע- לא רגיש, אלא מאד ישר ולעניין, יכול להיות שאם הייתי בלי בעלי זה היה קצת מלחיץ אותי הקור)

מסביר על כל דבר שרואים בסבלנות, ומביא סרט של הסקירה שזה נחמד

הוא מדהים!!!

תנסי להתעקש על תור אצלו!

ואם לא, ד"ר שחר גם נחשב טוב. אני פחות התחברתי אליו, אבל קיבלתי המון המלצות.

אבל לדר שי הייתי הולכת גם בפרטי. בן אדם חיובי, מקצועי ממש, מכיר את הציבור הדתי טוב.

לדוגמא לקלח בצהריים

להרדים מחוץ לבית ברכב או בעגלה

ככה למשך כמה ימים, אח''כ קל יותר לגמול בבית.

לדבר ולהסביר, למרות שלא ברור לנו כמה הם מבינים - הם מבינים בגיל הזה הרבה מאוד!

אם את מניקה עם חיתול בד או סינר הנקה אפשר לתת אותו כחפץ מעבר, זה מקל עליהם (ולא לכבס כרגע... שיישאר עם הריח הנוכחי למשך ימי הגמילה). ואפשר סתם להרגיל לחפץ מעבר כמו חיתול או שמיכה או בובה נעימה.

הוא רגיל להירדם בהנקה? אם כן, כדאי קודם כל להמשיך עם ההנקה, אבל ללמד הירדמות עצמאית מנותקת מההנקה, ורק אח"כ לגמול.

אז תתחילי בגמילה ממנה.

שנית - לדבר ולהסביר לו: אתה כבר גדול, אתה כבר לא צריך לינוק/חלב של אמא. במקום לינוק אתה תקבל בקבוק/מוצץ/חיתול/בובה. ולחזור על זה שוב ושוב, גם במשך היום וגם לפני השינה.

ואם אפשר שאבא ישכיב אותו - אז הכי טוב...

זה לא מבטיח גמילה חלקה בלי בכי, אבל לפחות זה הופך אותו לשותף לגמילה...

(האמת שרוב הילדים שלי נגמלו מהנקה בעצמם בשלב מסוים. הניסיון שלי הוא בעיקר בגמילה מהנקות לילה...)

כמובן, ככל שגיל הילד עולה ההבנה שלו מובטחת יותר (אבל לא בהכרח כמות ההתנגדויות והצרחות ).

לגבי גמילה מבקבוק בלילה - אפשר לדלל בהדרגה את כמות התמ"ל בבקבוק (בהנחה שזה מה שהיא מקבלת) עד שזה יהיה בקבוק מים. אבל מעבר לזה לא ניסיתי... בכל אופן, בקבוק אפשר להניח לידה במיטה, ואולי היא תמצא אותו בעצמה במהלך הלילה ולא תטריח אתכם...

בהתחלה היתה שותה 2-3 בקבוקים לפני שנרדמה.

לאט לאט זה התמעט. עדין שותה בערך בקבוק שלם לפני שנרדמה.

אמא שצריכה להיות שלמה עם ההחלטה הזו.

אם היא לא שלמה התינוק ירגיש. וזה יהיה יותר מאתגר.

תבדקי עלות ותראי אם שווה לך

בעצם את רוצה לרכוש ביד2 רק מנוע...

עזרו לי בבקשה לבחור!

₪ 130.76  42%OFF | נייד חשמלי שד משאבת USB Chargable שקט לביש דיבורית נייד חלב Extractor אוטומטי מכונת חליבה BPA חינם

131.37₪ 40% OFF|נייד חשמלי שד משאבת USB Chargable שקט לביש דיבורית נייד חלב Extractor אוטומטי מכונת חליבה BPA חינם|משאבות חלב חשמליות| - AliExpress

שצריך להיות כתוב על הבקבוקי תינוקות.

מעבר לזה לא בדקתי. מרגיש מעולה. 

איזו גיבורה!!!

מצטרפת לתפילה שלך שתגמרי בשלום בידיים מלאות!

תינוק בריא ושלם 

מטורף מה שעברת.

חיבוק גדול ותודה על השיתוף.

שילך בקלות ובבריאות בעז"ה 

ממש נשמעת שנה קשוחה השנה שעברת 

בעזה הריון תקין ותינוק בריא!

בע"ה שההריון יעבור בקלות ובידיים מלאות!

ורק שאלה על החסימה, איך הקלטת אם הייתה חסימה? לא מסתדר לי..

אני גם אמורה לעבור את הבדיקה הזאת.. לצערי השגתי תור קצת רחוק..

אם מתאים לך לכתוב לי איפה עשית בפרטי אני אשמח.. 

צילום רחם

הרופא מחדיר חומר לרחם ואז אם יש חסימה זה לא עובר לחצוצרה

ואז הוא מזריק משהו ישירות לחצוצרות כדי לפתוח אותן

היום אני יכולה להגיד שאצלי כנראה זה היה קשור לדלקת שהיתה לי שם ברחם

זאת היתה חסימה ממש קלה

בקלות הוא פתח אותה

יש מצבים שחסום באופן שרק עם ניתוח ניתן לפתוח

דבר שני

ההפלות היו לפני שנחסמו כמובן

אבל כנראה שהכל קשור לאותו דבר

לאזור מודלק ולא מאפשר הריון תקין..

אצלי קצת שונה.. 

אני גם כמוך מנעתי שלוש שנים מאותה סיבה, ועכשיו שנה אחרי בלי הריון.. ולקודמים נקלטתי בקלות רבה ב"ה.. 

רק רוצה לדעת מה הסיבה, להסיר את הספק.. 

מחכה כבר לבדיקה הזאת כדי לדעת כי עד אז אני "תקועה" 

במקרה שלי הבדיקה אכן פתרה חלק מהבעיה

אבל לא את השורש..

יכול להיות שאם היה לוקח לנו עוד זמן לגלות את זה אז היה שוב נחסם.

זה שיכול להיחסם שוב..

תודה רבה

תודה על השיתוף,

מעריכה כל כך את העקשנות ןהאומץ ללכת עם האמת שלך ולברר בדיוק מה קורה איתך!

עברת המון!

וכל הכבוד לך, כמה מודעות עצמית, חשיבה ובדיקה, השקעה בבדיקות לרופאים מומחים. והתעקשות על דעתך! ממש ללמוד ממך!

שיהיה בעזרת ה' היריון קל, בריא ומשעמם בידיים מלאות!

צמרמורות!!!

בעזרת השם בידיים מלאות ובבריאות איתנה לך ולביבי❤️

את מדהימה!!!

אני מעריצה את הנחישות וההתמדה שלך... לא ויתרתי.

אפשר ללמוד המון המון מהסיפור שלך.

אני למדתי מזה המון.

חוויתי תחושה לא פשוטה היום בנושא(כתבתי על זה בסגור)

והפוסט שלך ממש חיזק אותי עכשיו.

אם אין אני לי מי לי

וכמובן בעזרתו יתברך שרק בידיו אנחנו נמצאים.

שיהיה לך המשך הריון קל, משעמם ובידיים מלאות בהמון בריאות ושמחה!!

שמחה שגילית את הבעייה וזה לא נמשך עוד ועוד

תודה לקדוש ברוך הוא

המשך הריון תקין אהובה , ובידיים מלאות 💖

וואו כמה עברת!!!

בעזרת ה' שיהיה לכם רק טוב🤩

אני חושבת שיש בו לימוד גדול עד כמה בסופו של דבר רופאים הם בני אדם.

ורופא כל בשר מזמן את המרפא בדיוק בזמן המדויק.

וכמה חשוב להקשיב לקול הפנימי.

וכמה חשוב להיות מחוברים לתפילה ולאמונה.

למדתי הרבה מהשיתוף שלך ומתחברת אליו מאד באופן אישי מנסיונות שאנחנו עברנו.

תודה! ומאחלת לך הריון תקין בידיים מלאות ובהרבה שמחה בע"ה

תודה רבה על השיתוף

ממש מאמינה בזה שתמיד לסמוך על התחושות שלנו

בעה בידיים מלאות בבריאות ובלב שמח!

באמת הכי קשה זה לעבור שוב ושוב דברים בלי לדעת את הסיבה..

מאחלת לך שבאמת הפעם הכל יצליח ויהיה הריון תקין וקל ובידיים מלאות ובריאות

מזל טוב שתזכי לקבל עוד מניסי ה' עלייך

ושיהיה בבריאות, קלות וידיים מלאות!!

שמחה שהסתדר לכם חטובה

שני דברים חשובים בעיני לומדים מהסיפור שלך

1. לא לסמוך באופן עיוור על הרופאים אלא להמשיך לשאול ולחפש

2. שלצערינו הרופאים בתחום הזה לפעמים מחפשים את המטבע מתחת לפנס, לא יודעים מה לעשות אז נותנים השראת ביוץ וכו...

מדהים איך האינטואיציה שלך הייתה מדויקת. ב"ה שסיימת את המסע המפרך הזה..

תודה ששיתפת וחיזקת את מי שעוד בדרך

מאחלת לך הריון קל בריא ומשמח! וכמובן שתסיימי אותו בידיים מלאות

כמה עברת!! שולחת חיבוק

בעזרת השם בידיים מלאות לידה קלה קלה כתרנגולת

תודה על השיתוף!

המשך הריון תקין, קליל ומלא בבשורות טובות!! ❤️

מי שזכאי זה למי שיש תלושים להגיש והוא עובד מעל מספר שעות מסויים

וההכנסה לנפש לא עולה על משו בסיגנון של 6000 שקלים

תפרטי אולי מה הגשת ואז נוכל יותר לעזור לך

ועבד במשהו זמני עד שיימצא בתחום שלו

אז יצאו לו תלושים די נמוכים

הגשתם את התלושים הנמוכים?

תתקשרי לברר למה לא קיבלתם דרגה

יוצא הכנסה לנפש 2400

לא הבנתי איך אנחנו לא זכאים

אם בעלך לא עובד, הוא יכול לשמור על הילד.

המטרה היא לעודד את בעלך לצאת לעבוד ולא להישאר בבית. זה הרציונל.

עכשיו השאלה הטכנית היא מה צריך לעשות כדי לקבל את הסבסוד.

הבירוקרטיה של התמת זה משהו אסון, וממש כואב שמי שנפגע זה מי שהכי צריך את הכסף הזה עכשיו.

כדאי להתייעץ עם מישהו שיש לו ניסיון רב עם התמת שידע לעזור.

אנחנו הגענו איתם רחוק מאוד עד שקיבלנו את הסבסוד אחרי יותר משנה.

אבל יש מסמכים שצריך להגיש עד תאריכים מסוימים, לכן חשוב לדעת כמה שיותר מהר מה הבירוקרטיה שצריך לעשות ולעשות אותה כמה שיותר מהר.

יש פה בנות שמעידות שחיכו בטלפון במשך כמה שעות (!) כדי לעלות לשיחה מול התמת.

הוא יכול להיכנס לישיבה לבינתיים עד שימצא עבודה

או לימודים במוסד מוכר, לפחות 24 שעות שבועיות

או לחפש עבודה בכל דבר לבינתיים, שיהיה תלוש משכורת. אני חושבת שגם צריך מעל אחוז מסוים של העסקה

או לפתוח עסק עצמאי, גם יתן זכאות לדרגה

אבטלה גם נותן אבל אם כבר לא מקבל אבטלה אין זכאות גם לדרגה.

בינתיים כבר להגיש הכל לתמ"ת, מקסימום יהיו כמה חודשים בלי דרגה....

הם גם מאוד נחמדים ועוזרים. לפעמים למי שעונה אין מספיק ידע ויגיד סתם דברים. אז להתקשר שוב שנציג אחר יענה.

מי שיש לו ידע גם יעזור לכוון אתכם

אפילו עם דואר שליחים עם אישור מסירה.

אנחנו הגשנו הכל בזמן אבל סחבו אותנו בסירובים והתעקשויות יותר משנה, היה צפוי שאם נקבל, נקבל רטרו כי הגשנו הכל בזמן.

לכן ציינתי שכדאי שמי שנתקל בקשיים מישהו מנוסה ילווה את התהליך.

כמו במס הכנסה ששמים חותמת "נתקבל" על המסמכים. כדאי שתהיה אסמכתא על תאריך הגשת המסמכים.

כי בקלות אפשר ליפול על בירוקרטיה כמו אי אפשרות לטעינת מסמכים באתר. זה כזה קלאסי לגוף ממשלתי כמו התמת.

אם בעלי לא היה הולך על זה בכל הכוח אני מזמן הייתי מרימה ידיים.

להפך הנציגים היו מאוד עוזרים וכיוונו אותי לאיזה מסמך בדיוק צריך

וכן זה המון ביורוקרטיה, אבל הם מאוד עוזרים. כל פעם שיש בעיה להתקשר והם ממש מסבירים ועוזרים להגיע למסמכים הנכונים.

נכון שלפעמים קשה להשיג אותם אבל צריך פשוט לנסות ולנסות ואם יש זכאות גם מקבלים החזרים רטרואקטיבית

זה הרבה ביורוקרטיה אבל ממש שווה את זה, לא היינו יכולים לשים אותם במעון בלי זה

עם האתר לא נתקלתי בבעיות

שעושים בהם סקירות ולהתקשר ישירות אליהם