פורום הריון ולידה (עמוד 782)

אבל סומכים על זה שאם נשאר משהו בכל זאת הוא ייצא בווסת הבאה.

מקווה שאני מדייקת

גם לי נשארה שארית אחרי גרידה כשעברתי פעם

אצלי דווקא גילו את זה מהר אבל לא בנסיבות טובות.

הייתי בעבודה והתחיל לי דימןם מטורף ממש

גושים וחתיכות חשבתי שאני הוחכת למות, חטץ מהבושה, למזלי אותו יום רק נשים הגיעו למשרד..

הזעקתי את בעלי ומשם רצתי למיון וזה מה שהתברר

זה אומר שעדיף לי להיות עם פדים עכשיו כל הזמן??

יש לי מידי פעם כתמים ממש ממש בקטנה (אפשר עם מגן תחתון)

וכבר הייתה לי ווסת אחת.. אבל מסתבר שהיא לא הוציאה הכל😖

סביר להניח שאם עד עכשיו לא היה לך את זה אז גם לא יקרה

אצלי זה היה בערך 3 ימים אחרי הגרידה

היתי אחרי ציטוטק

הלכתי לביקורת אחרי שבוע והיה נראה שהכל נקי ובאמת הדימום פסק

אחרי חודש גיליתי שהבטא עדיין גבוהה

ולא ירדה בקושי

אחרי חודשיים+ גילו שארית

התחלתי ברורים על היסטרוסרופיה..

אבל בסוף התחיל דימום טבעי

האמת...לדעתי רק אז יצא השק🤭

משהו באמת לא רגיל...

אבל אחרי יומיים שלוש הכל נגמר הבטא התאפסה וזהו..

ראו משהו שהרופאה חשבה שהוא פוליפ אז שלחה להיסטרוסקופיה.. והתברר שגם הוא שארית וגם עוד חתיכה גדולה של שארית שבכלל לא ראו.. 

יש ברחם קרישים ובלגן

ולכן עברת את זה פעמיים

ממש מצטערת איתך

חיבוק וכוחות💞💞💞

כרגע מרגישה ממש כעס ותיסכול על הבית חולים. זה בית חולים שרציתי ללכת דווקא אליו, כי היה לי עבר טוב איתו. היה סיפור להוציא לשם טופס 17, כי הוא לא במחוז שלי, ועשיתי מאמצים בשביל זה.

ובסוף לא מרוצה מהם בכלל.

וקומה תוייפר של ספורטליין את יכולה להשיג אותה ב700 נוחה היגוי מושלם אני ממש מרוצה אחרי שעברנו כמה עגלות יקרות (ביניהם בוגבו בי 5 , ועוד עגלה יקרה שלא זוכרת את שמה)

מזו אני הכי מרוצה

טיולון Sport Line NEW VYPER - אפור ידית חומה - sport line - טיולון לתינוק

ואז יהיה מספיק להשתמש במשחה

אבל אם זה פטריה..אז שישים פשוט משחה כמו טבע קוטן

ולא היתי מפספסת סיכוי להריון בגלל זה אם את סהיב ביוץ

..

מקסימום תדבקי ותשימי גם את משחה ויעבור..

ואחרי בדיקה בגוגל זה הלחיץ אותי ואם זה מדבק

אני אמורה להיות בביוץ!! לפי החישוב שלי

בעיניי עדיף לוותר על ניסיון להיכנס להריון החודש מאשר להסתכן באיזו מחלת מין שלא נדע (מחלות מין זה לא משהו פשוט שעובר בקלות, ויכול גם להדביק את התינוק במהלך הלידה!)

ולא לקחת סיכון

גם בלי קשר לנאמנות וכו'

זה יכול להיות מאוד לא נעים ולא תמיד קל להיפטר מזה

קרבה בליל טבילה חבל להחמיץ.

הרופא משפחה בטח ידע לתת כיוון כללי

ולא רוצה להתערב בכלל

רק לומר בעדינות ששימוש בקונדומים בעייתי מבחינה הלכתית

בעז"ה הריון בשמחה ובבריאות

לעשות בו חור גדול

ויש כאלה בלי קוטלי זרע

אבל צריך לשאול על זה כמובן. 

יצא פס חזק! אוף אני לא רוצה לפספס את ההזדמנות אנחנו מנסים להיקלט כמה חודשים

בעלי מעדיף לשים קונדום עד שיקבל משחה וזה יעבור

זה פעם ראשונה שזה קורה לו.

אני תכף נכנסת להתקלח להתארגן למקווה

לא באלי ללכת בכלל… החג היה לי מושלם חג של תפילות. בקטע של ״ופוקדנו לברכה״ כיוונתי צעקתי להשם!! שיפקוד אותי

אבל לענ"ד, אין עניין לדחוק את השעה אם יש בכך חשש בריאותי

לכי תדעי, אולי מהכיוון ההפוך - אולי אם תעמדי בניסיון ותרפי, ותתני להשם לנהל את הדברים - דווקא משם תבוא הישועה

הרי גם אם יש ביוץ ומקיימים בביוץ - מפתח ילודה בידי השם בלבד.

להכניס את עצמך למצב של ספק חולי זה עניין להתייעץ עליו בעיניי

בשורות טובות! 

אבל בכללי יש גם פסיקות שמאפשרות במצבי קצה מסוימים

אני לא יודעת אם זה תקין ובסדר מבחינה הלכתית.

מחר יש לבעלי תור לרופא עור, המרפאה שהוא משויך אליה ממש בעייתית אין רופאים והוא לא רוצה רופא משפחה ממרפאה אחרת.. זה גם החמיר יותר היום , יש לו בנוסף סוג של שפשפת אומר שזה שורף ולא יכול ללכת ויחכה מחר לרופא עור.

ואני? כנראה שלא נקיים יחסיים היום.. אתמול עשיתי בדיקת ביוץ שיצא חיובי…

אל תעירו לי מבחינה הלכתית כי די אני גם ככה מבואסת מזה ולא ידעתי שאסור קונדום

זה שעשיתי חור לקונדום והכנסתי לעצמי, אני יכולה להיקלט מהקצת שנכנס? (קצת נשפך לי)

סליחה על התיאור.

רוצה הריון אבא!! 

@פרח חדש @המקורית

מישהי..?

רק שתדעי שיש מתירים במקרי קצה את לא צריכה לאכול את עצמך...

אני יודעת שזה לא קל לצפות. תסמכי על הקב"ה שיביא את ההריון בזמן המתאים....

מקווה שהכל היה תקין בבדיקת רופא

ברוך השם בעלי קיבל אנטיביוטיקה ומשחה

וזה עבר תוך כמה ימים.. תודה ששאלת️

ולחם עם חומוס וחביתה.

וקפה

ועוגיות תמרים

וברוך השםםםםם

אם לא אולי תקני נינג'ה זה ממש מחזיר את העסיסיות לאוכל.

ואז את יכולה להכין מלא דברים ולהקפיא.

כמו קציצות טונה, קציצות עדשים. אפשר מרק כתום מרוכז (ולחמם על הגז) מרק אפונה מרוכז טחון.

ושתמיד יהיה לך בבית תוספות כמו פסטה, בורגול, קוסקוס, אורז.

אפשר מפחמימה מלאה אם את מתחברת יותר.

זה יכול להחזיק עד פסח.. תמיד טוב שתהיה כמות בבית.

תקני גם ירקות קפואים בשקית-

שזה גם לזרוק לתבנית, להשחים וזה טעים ברמות אחרות.

כדאי גם להחזיק קטניות.

למשל אורז עם עדשים זה אחלה.

וגם שימורים תמיד שיהיה בבית.

מקסימום פותחים טונה עם מלפפון חמוץ ואם יש מיונז זה גם טעים ומהיר ממש.

עוד פתרון קליל זה אשלים עם גרנולה.

אשל להבדיל מגבינה מחזיק חודש פלוס.

גרנולה מכינים נגלה בתנור ומחזיקים בקופסה אטומה גם כן לפחות חודש.

אצלנו זה עף אבל גם אם זה למקרה חירום אז תקני שני אשלים כל פעם.

ופרכיות אורז עם טונה וזיתים.

שווה להחזיק בבית למתי שצריך.

וקפוא יש לי

הייתי צריכה משהו סופר מהיר

ולא לחכות הרבה

בע"ה נראה מה נעשה לימים הבאים

שיבואו

ברוב שלום

ורוב שמחה

את צריכה להוכיח אחת מהאופציות הבאות-

מקום העבודה מסכן את העובר(נגיד סייעת במקרים מסויימים)

מקום העבודה מסכן אותך (נגיד מפעל עם מלא מלא אבק)

ההריון עצמו בסכנה לאם או לעובר (דימומים, שיליית פתח וכו')

מניסיוני, לא פשוט בכלל להוציא שמירת הריון. רופא המוסד עובר על המסמכים לעומק כדי להחליט אם לאשר או לא לאשר, כמובן שזה תלוי במסמכים שהרופא שלך מגיש עבורך

או שהעובדת לא מסוגלת לבצע את עבודתה עקב אופי העבודה והמגבלות הרפואיות שלה (של העובדת) שנובעות מההריון.

קיבלתי שמירה כך פעמיים. ולהריון ולי שלום.

לא יודעת אם מצב הפותחת מצדיק זאת, אבל סו אופציה נוספת במקרה של סימפ' ויש עוד מקרים 'אפורים' כאלה

אבל לא הלכתי על בטוח מבחינתי והייתי מוכנה להישאר בבית גם ללא תשלום. לא היו לי הרבה ברירות.

וגם מצבים פסיכיאטרים, אורטופדיים ונוירולוגים.

??

יש לי דרך לגרום לעצמי לקצת סימפיולוזיס?

אני מרגישה ממש בחוסר אונים.

לא מאמינה שאני חושבת על זה בכלל...

אבל גם גיסתי יצאה לשמירה בגלל זה.

אומנם בשלב מאוחר יחסית, אבל גם משהו..

והיא לא היתה מושבתת לגמרי..

מידי פעם סבלה מכאבים עזים והיתה נחה.

אולי כדאי לנצל כרגע כל מה שאפשר מבחינת הזכויות שלך.

אם מתאפשר כלכלית אז לצאת אולי לחל"ת.

בכל מקרה חיבוק על התחושה

אני צריכה 5 ימי חופשה מלאים, ויש לי רק 4.5 (כולל ערב יוה"כ שיורד שם גם חצי)

אז יתקזז לי בשכר היום שחסר..

זה כיף חופש בסוכות, אבל זה עם כולם, זה לא באמת זמן לנוח עם עצמי בנחת.

אחרי החג?

רק כדי לנסות לחשב מסלול מחדש.

לבדוק אם עצמך אם יש סיכוי לשרוד בעבודה או לא

ואם לא- תתפטרי. במידה וצברת תק' אכשרה ואת חותמת אבטלה זה לא ישפיע על הדמי לידה 

שמשבוע 10 עד 14 בערך אין לי כוח לקום מהמיטה, ולא בא לי לראות אף אחד.

היום אני יודעת להיערך לזה מראש, לקחת פחות פרויקטים בעבודה בתקופה הזאת  ולהוריד משרה בחודש הזה.

זה ברור לי שזה לא אפשרי בכל העבודות, אבל אולי כדאי לבדוק אופציה כזאת. יש לזה פחות השלכות כלכליות מלהתפטר ולחתום אבטלה ואצלי זה עונה על הצורך 

אל תאחלי לעצמך כזה דבר!!! 

רק מלקרוא את המילה סימפי יש לי צמרמורות ודה ז'ה וו מטורף. ברמה שאני כולי דמעות עכשיו כי נזכרתי. 

ברור לי כמה את משוועת לשקט וחופש, מאחלת לך רוגע בעבודה או ימי חופש שתנצלי רק לא לאחל לעצמך כאלו דברים.

שצריכות להתנייד בכסא גלגלים!!!!

אני ב"ה לא הייתי מוגדרת ברמה חמורה מאד ועדיין סבלתי מאד מאד וכל פסיעה/תזוזה/התהפכות במיטה היו סבל נוראי.

ח"ו לאחל לעצמך כזה דבר.

אני מבינה את הקושי שלך

במיוחד שאת עדיין בשבועות הראשונים שזה באמת קשה מאד מאד מאד

אבל אל תאחלי לעצמך/חלילה תגרמי לעצמך כאב/נזק כזה או אחר

מאחלת לך הריון תקין, קל ובריא

בעבודה ולא סובלת להיות שם

תתפטרי

תפסידי

כסף

וחופשת לידה

אבל זה לא נשמע הגיוני בכלל לבקש כאבים וצרות בריאות חו''ש כדי לא לעבוד

הנפש שלך גם חשובה

ואם זה עד כדי כך

תעזבי וזהו

אולי תחשבי על עבודה מהסית או טפילו כשכירה בעבודה פשוטה וזמנית או מילוי מקום

לבקש חלת לחודש ואז לראות לאן פנייך מועדות?

למה לבקש חולי..? כאילו בשבילך

אני נכנסתי לסוג של דכאון הריון ואחרי לידה בגלל זה. זה ממש לא מסתכם בכאב פיזי

מאחלת לך בריאות איתנה והחלטות טובות יקרה ❤️

אני לא יכולה לנטרל תפקידים

דווקא לאחרונה הוסיפו לי עוד.

אני עוד לא סיפרתי כלום, ואני מתכננת לדחות כמה שאפשר, בתקווה שאצליח עד חודש חמישי. אבל קשה לי להאמין שלא יראו כלום עד אז..

אז לא רלוונטי להוריד תפקידים בגלל זה.

חלת גם לא בא בחשבון, אנחנו חייבים את המשכורת הזאת..

אנסה למצוא פתרונות אחרים, תודה לכולכן על האמפתיה והרעיונות

אבל תלוי מה הסביה שאת פונה בגינה. ייתכן ויהיה תועלת במסמכים מרופאים מומחים אחרים 

למשל - אורטופד, רופא נשים וכו

טוענת שאין פיתרון אחר.

מה בעצם הוא אמור לעשות הרופא ? להחליט על שמירה? שינוי אופי עבודה?

נראה לי עונה על כל הדרישות.

היא בעיקרון עגלה משולבת

או שאת מחפשת רק טיולון טיולון?

אולי זה ישחרר לך ממנה .

ואם תחשבי עליה טוב וכף זכות אולי זה יעזור

בכללי זה ככ שאנשים מכעיסים אותך וכל דבר שהם עושים פתאום מצמיח קרניים

לא היה אכפת לי לשתף חברה קרובה מהעבודה מעצמי אבל לכל השאר עד שממש ראו

הייתה לי בטן קטנה אז קלטו רק בחודש שביעי.

הייתי בסביבה חילונית.

תעשי רק מה שאת מרגישה❤️

גם אצלי לא רואים, אבל יודעת שייפגעו.

מתי סיפרת לבוס?

לבוסית בחודש חמישי

לאחרים מי שראה אישרתי

למה שיפגעו ? דווקא שמחו בשבילי 

פשוט עשיתי מה שמרגיש לי

גם לא היה לי בנוח להגיד לפני שרואים אני בהריון

אז הלכתי לפי מה שהיה לי נוח בקריזת הריון חח

למה שיעלבו? הריון זה עניין פרטי  מקסימום ירכלו וכשתספרי יגידו ראינו.

משפחה קרובה זה כמובן משהו אחר

אני עתידה ללדת בx

לצערי השנה הבנתי את זה יותר מתמיד...

שתהיה שנה מבורכת בעז"ה 

נקרעת ומתפרקת מהמשפט הזה כל שנה מחדש

איזו תפילה חשובה!!

אגב גם בנתנה תוקף כתוב 'כמה יעברון וכמה יבראון'

וואי איך רעדתי במילים האלו

בעצם ביום הזה נחתם מה יהיה עם כל אחד בעולם הזה כולל העוברים

בדיוק באמצע תפילת נעילה עברה צמוד אליי אישה חברה טובה שהיתה בוודאות בהריוןבקיץ סיפרה לנו בהתלהבות שהיא בחודש 4..

וזה היה משמח מאוד כי זה אחרי הפלה.

ואני מחכה לראות אותה בחגים

בראש השנה ראיתי אותה בלי בטן ונפלה רוחי ולא ידעתי מה לומר  

ועכשיו ביוהכ בנעילה היא עברה צמוד אליי ושוב בוודאות אין בטן

אני נכנסתי להלם עוד הפלה ?

איזה קושי

איזה התמודדות

אז עד סוף התפילה רק התפללתי על זה

עליה ועל כולן

איזה שכול זה איזה ריק זה להישאר בלי.

אני ממש בסוף הריוןו מקווה ומצפה לעצמי לסיים עם ידיים מלאות בבריאות שלמה.

ומה יהיה עם החברה ? גם בהלם שלא ידעתי

וגם מתלבטת מה להגיד עכשיו

לדבר איתה .מה לשאול אותה 

פשוט להיות חברה.

לתת עוגה לשבת

לשמח אותה

אחד הפחדים שלי..

לק"י

לנו נניח נשארו והייתי שמחה להפטר מהן...

לא שאני יודעת מה תוקפן.

לנו בבית יש מלא. לא יודעת אם בתוקף.

נשאר לנו ממה שחילקו לילדים, והיינו אז מחלימים אז לא השתמשנו.

רק כדי להרגיע- אני אף פעם לא הכנתי לו במיוחד, אכל מה שאנחנו אוכלים. התחלתי גם לתת לו אוכל רק בגיל שנה בערך חחח, חיפפתי ממש והוא אוכל הכל היום.

לא חושבת שאת צריכה לשבןר מידי את הראש, כל עןד אתם אוכליפ בבית בריא ומסןדר פשוט תתני לה משלכם והיא תקבל את כל העאכים התזונתיים.

אני חושבת שהעסק הזה מבלבל כי יש ככ הרבה המלצות היום, וכל אחת סותרת את השנייה..  לכי עם האינטואיציה, תני לה לאכול אתכם ביחד, הכי טוב!

ולגבי אלרגיות- לפי מה שאני יודעת החשיפה בפעם השלישית עלולה לגרום לאלרגיה, אז אם יש מאכל שידוע שעלול לעשות אלרגיה שימי יד על הדופק, בנחת... לא בלחץ, רוב הסיכויים שהכל בסדר.  

מה שכתבת לפירות מצויין, אגוזים זה שומן. אפשר לגוון עם כפית טחינה או כפית שקדייה. כדאי להוסיף פחמימה: הכי קל את הדייסות אינסטנט, כפית מדייסת שיבולת שועל או סולת. נמס בפירות ויוצא טעים מאוד.

מה שכתבת לירקות גם מצוין, וכולל ירק ופחמימה (תפוח אדמה) וחלבון. אפשר לגוון בפחמימהולהוסיףאורז או איטריות או קוסקוס. אפשר להוסיף קטנייה כמו שעועית או עדשים לגוון בחלבון. ואפשר להוסיף כפית שמן זית לתוספת שומן אם היא צריכה לעלות במשקל

כל עוד את מגוונת קצת מידי פעם בתרכובת היא יכולה לאכולאת זה עד דלא ידע

לגבי אלרגייה.

תזכרי שאת לא שומעת כל יומיים על ילד שכמעט מת מאלרגייה, נכון?

העניין הוא שאצל ילדים אלרגיים התגובות בדרך כלל הולכות ומחמירות. לא סביר שבפעם השנייה והשלישית שאת חושפת תהיה מייד תגובה מסכנת חיים. יותר אדמימות, פריחה...

ליתר ביטחון תבקשי מרשם מנרופא לפניסטיל טיפות. שיהיה לך בעת הצורך שבעז"ה לא יקרה.

לא, אין צורך להיות בהיכון עם המפתחות של האוטו.

אם יש היסטורייה של אלרגייה חמורה למשהו במשפחה, כן הייתי מוודאת שיש פניסטיל טיפות בבית. וזהו.

מזה הדייסת אנסטנט הזאת?

בפירות עכשיו הוספת לה כף של שיבולת שועל לא של דייסה אלא שיבולת שועל שיש לי בבית זה בסדר?

פשוט דייסת אינסטנט נמסה יותר מהר

והיא גם מועשרת בברזל

לי זה היה יותר נוח...

חפשי בגוגל דייסה של מטרנה או של בטר אנד דיפרנט

זה גם בסדר?

של תתנפח לי פה יותר מידי

הפולקעס שלהם זה הדבר הכי חמוד בעולם

כמה היא שוקלת?

רק להוסיף שמן זית לירקות זה לתינוק שצריך תוספת קלוריות. כל השאר זה אוכל מזין.

אצלי כולם היו צריכים לעלות במשקל...

אגב שמן זית אמור לעזור גם נגד עצירות

פשוט זורם עם כל דבר שנותנים לו לאכול.

אני נותנת לו מכל דבר שאנחנו אוכלים.

צ'ונט, עוף, ירקות מבושלים או חיים, לחם, חביתה וכו'

הוא אוהב הכל, ואני גם לא טוחנת לו, כי הוא זורם מצוין עם דברים במרקמים אחרים. אני כמובן כל הזמן שומרת עליו ומסתכלת שהכל בסדר...

אני לא נותנת לו שום דבר עם סוכר כרגע. זה הדבר היחיד שאני נמנעת. כאילו, ממתקים ועוגות וכו'

יש לי טיפות פניסטיל בבית למקרה הצורך...

כשהוא רק בן חצי שנה??? אמאללה אין לו שיניים עדיין איך הוא לועס?

ולחם בכלל נשמע לי מפחיד, אשמח שתחכימי אותי כי נאי לא רואה איך היא אוכלת איתנו ואני דווקא אשמח לזה 

אבל החנייכים שלהם חזקות מאוד. (יעידו הכאביייםםםם כשהוא נושך אותי בפטמה)

חתיכות קטנות של לחם או של חביתה אין לו בעיה לאכול, אבל יותר מזה, אפשר להביא לו חתיכה די גדולה של לחם עם הקשה שלו, ואז הוא מחזיק ואוכל לבד, מלקק את זה עד שהרך מתמוסס לו בפה, והקשה נשאר.

כנל גם מקלות מלפפון, מקלות פלפל, פלח של פרי וכו'...

הוא ממש יושב לבד בכסא אוכל, שמים לו כמה דברים על המגש והוא חוגג.

נורא אוהב את זה, וזה ממש מעסיק אותו כך שאנחנו יכולים לאכול בשקט...

או שהוא מלקק חתיכה גדולה של משהו אבל מחזיק את זה כל הזמן ביד, לא מכניס לפה.

בכל מקרה אני כל הזמן יושבת מולו ומסתכלת עליו. זה באמת די מלחיץ כל הקטע הזה של האוכל כשהם כ"כ קטנים...

לא בכמות של ארוחה

אני כן ממליצה על שתי ארוחות טחונות שיחליפו תמל. ואחרי שזה מתבסס ארוחה שלישית שבה אני לא באמת מצפה שישבעו אלא רק יתנסו בלחם ובחתיכות.

לי גם היה הרבה יותר קל להכין במקפיא כוסות טחונות ויש לי אוכל מוכן בשלוף.

אבל בסוף זה כל אחת מה שנוח לה וכל ילד מה שהוא זורם

השיבולת שועל? מה שציינתי לך זה ממש ארוחה

נותנת גם גבינה לבנה עם קצת סילאן , שמה בכוס רואה כמות שמספיק לארוחה 

אני רושמת לי תודה 3>

אז צריך להביא לה גוש קטן מן הסתם כנל חביתה וכו להביא משו שהיא יכולה לבלוע כי הרי לא תפרק את זה לחתיכות בפה שלה.

ולגבי ההפרדה בין ביצים לחלב? הפרדה רק בפה כשהיא אוכלת או כלל לא בתוך הארוחה?

שניהם אלרגניים, לכן בפעמים הראשונות אל תביאי ביחד כדי לראות איך היא מגיבה

אחרי כמה פעמים שהיא טעמה והגיבה לזה בסדר, אפשר להביא יחד 

ביצים, מוצרי חלב, בוטנים ואגוזים, שומשום (טחינה), הכל זה מאכלים שיכולים לגרום לאלרגיה. לכן צריך לתת בנפרד כל פעם, כדי לדעת אם יש אלרגיה. נפרד הכוונה כל 3 ימים בערך. בשלב זה תגובה אלרגית יכולה להיות אדמומיות או פריחה על הפנים (למשל). לרוב התגובה האלרגית הראשונה היא לא מסכנת חיים. אם יש משהו שמחשיד אותך, תמיד אפשר להתייעץ עם רופא לפני שאת מביאה שוב.

ודימום עם הרבה קרישי דם כמו שאת מתארת.

יום למחרת הבטא היתה בירידה משמעותית

בהתפתחות

ומעולם לא תפסה את הרגליים עם הידיים…

אוצי זה ביעס כי זה ממש חמוד אבל זה לא קרה

והיא התהפכה יופי

מעודד, האתר הזה הלחיץ אותי 

בלי סוףףף

הולך וחזור וחזור והלוך, לא רגוע לשניה.

ו-

הוא לא תופס את הרגליים עם הידיים.

אז זה לא תנאי להתהפכות.

מתהפך ככה כבר איזה חודש.

אבל די תקוע בהתפתחות מאז.

מתהפך בלי סוף וזז אחורה ומסתובב מלא. אבל לא מתקדם בכלל ולא מרים את עצמו ל6.

ובריאה תודה לה'!!! איזה יופי!!

כל אחד והקצב שלו... לא להשוות למרות שזה מאוד קשה!!!

שלי בן 8.5 חודשים ולא מתהפך, פשוט דילג על השלב הזה הוא קצת זוחל, גם גחון וגם על 6. ועדיין לא כמו שאר בני גילו, אלא עושה רק קצת התקדמות לצעצוע שרוצה, מגיע ומפסיק.. לא זוחל פה כמו נינג'ה בכל הבית. רוב הילדים בגילו בסביבה שלנו כבר מתיישבים לבד, ואפילו חלקם נעמדים ויש שניים שאפילו הולכים!!! ורק הוא נשאר בסביבה הקרובה ולא זז הרבה למרחקים. וזה מבאס לי וקשה לראות את זה בתמונות במעון. אנחנו כן גילינו גמישות יתר ולכן הולכים לפיזותרפיה כי באמת כל המוטוריקה הגסה והיציבה שלו לא משהו... וכדאי לקדם את זה.

מצד שני, שלי תקשורתי ברמות, כל היום מקשקש ומפטפט.. נותן לי כִּיף ומנסה למחוא כפיים, הופך יחד איתי דפים בספר, ילד מאוד חכם ב"ה, כפרוני שלי...

המוטוריקה העדינה שלו ממש מפותחת תודה לה' וכבר שבועיים + שהוא תופס באחיזת צבת את האוכל ואוכל בהנאה לבד חתיכות בכל מיני גדלים שזה משהו שהרבה מבני גילו עוד לא עושים.

בקיצור מה אני באה להגיד

א) כל ילד והקצב התפתחות שלו והתחומי חוזקה וקושי שלו

ב) אם את לא רגועה, גשי לרופא ותשאלי אם זה בסדר או שיש עיכוב. או שיגיד לך שהכל טוב וזה ירגיע אותך, או שמקסימום תקבלי הפניה להתפתחות הילד וכל הכבוד לך על היותך אמא אחראית שתפסת את זה בזמן.

חיבוק יקרה ❤️ זה לא קל להיות בסביבה שהילדים האחרים יותר מפותחים משלנו... קשה שלא להשוות ולהלחץ, במיוחד כשזה ילד ראשון...

אני באמת מסתכלת עליה ועיניי דמעות, כנראה שההתרגשות הזאת לא תעבור לעולם תודה להשםםםם

אבל הכל אצלה היה בדיליי

מהבטן לגב סביבות 4 חודשים

מהגב לבטן לדעתי 7-8 חודשים

להתיישב התחילה רק אחרי שלמדה להעמד

ואז פתאום האיצה את הקצב והלכה בגיל שנה..

בקיצור, כל דבר בזמנו.. תהני מכל שלב שקורה עכשיו כי הראשוניות הזאת לא תחזור אף פעם

ואני דוקא אוהבת שמות קצת מקוריים

אבל במידה

בכנות זה נשמע מעבר למידה

קשה להגיה בעיניי, ומסובך.. הייתי מוותרת

הפירוש מקסים

עם משמעות יפה, ולא קשה להיגוי.

המקור של השם (עפ"י שיטוט קצרצר באינטרנט) זה שם של משפחת כהנים

ובעיניי גם המשמעות הנוספת, של קרבה לה' יפה. (כמו אחיה לדוגמא)

זה כן קצת מוזר מהסיבה הפשוטה שזה לא נפוץ.

מעבר לזה בעיניי זה לא מוזר, ורק שאלה אם חשוב לך לקרוא בשם נפוץ ומקובל יותר או לא.

מי שאני מכירה בשם הזה ממש לא נראה לי סובל. 

Shachan

גם מבטאים את זה shchanya

ולא shachenya

אם זה הסגנון שמות באיזורכם- לכי על זה!

אם איפה שאתם גרים עכשיו ומתכוונים להשתקע בעתיד זה נורמה לתת שמות כאלו מיוחדים לא אמורה להיות בעיה בסביבת הילד שזה רוב שנות הילדות והנערות.

אם זה לא המצב לא בטוח שעדיף ללכת על זה..

אני בכלל לא ממליצה לך על הסטרו' בלי הרדמה

לי הייתה חוויה נוראית וזה היה בלי הוצאת שארית, רק משהו קטן שחתכו

לקח לי מלא זמן להתאושש מזה.

דווקא הסטרו' בהרדמה זה הרבה יותר פשוט.

בנות פה ספרו על חוויה ממש טובה באופן יחסי כמובן...

וכן, לצערי זה אומר בית חולים.

ב"ה לא מנסיון, אבל ממה שקראתי בפורום, נראה לי במעייני הישועה עושים הכי מהר. עם הכי פחות זמן המתנה (אני בטוחה שההמתנה מאד מאד קשה. בטח את רוצה שהכל יהיה מאחורייך כבר)

אם את לא גרה באזור תשאלי בקופה לאן כדאי לפנות.

אולי תנסי להתייעץ עם מכון פועה שידעו לכוון אותך מה ואיפה.

אני אוהבת להתייעץ בשאלות רפואיות עם הרב בני פישר ממגן לחולה. מאד מקצועי ומאד עוזר בקביעת תור מהרגע להרגע

בריאות שלמה

שה' ימלא חסרונכם בבריאות שלמה, בשמחה ובאהבה

מעייני הישועה ממש רלוונטי לי.

פתחתי אצלם פנייה, מחכה שייחזרו אלי.

מעודד לשמוע לגבי ההרדמה. תכלס מהגרידה התאוששתי פיזית ממש טוב. אבל ההרגשה של בית חולים, כניסה לניתוח זה כבד עלי בקטע נפשי.

כ"כ קיוויתי לבוא כמו לבדיקה פנימית. לשכב, לעצום עיניים שלום על ישראל וללכת הביתה.

וחוץ מזה שאם יש הרדמה אולי נצטרך להיעזר ההורים עם הילדים. ולא בא לי לשתף😔😔

מבינה אותך מאד!

אבל ויכולתי לעזור לך, אבל אני גרה באזור ירושלים

לא קשה לך לא לשתף?

עברת חוויה לא פשוטה בכלל, ואת עדיין בעיצומה...

אולי חברה או שכנה קרובה?

כי יש רופאה מעולה במעייני הישועה

מירב רב

היא מומחית לזה

קבעו לי תור לשבוע קדימה שזה די מהיר.

ממליצה לשאול ספציפית על מירב רז כי היא באמת מדהימה

ואם יש לך שאלות ספציפיות על היסטרוסקופיה מוזמנת לשאול בשמחה.

(אגב, אישית מעדיפה בלי הרדמה.. לקח לי יותר זמן להתאושש מההרדמה מאשר מההליך בלי ההרדמה.)

מסתבר שאין לי אפשרות בלי הרדמה כי השאריות גדולות😔

זו הרדמה כללית או איזורית?

אצל רופא במכבי בירושלים.

אולי אם את רוצה חוות דעת נוספת אפשר לשאול אותו.

בהצלחה ❤️ קשוח שזה לא נגמר.. 

אולי כשמאולץ לא חייב?!

אבל ליל טבילה זה לא לילה רגיל… מחכים לו ומצפים לו

וממש התגעגענו…

אבל היה לי כאב ראש שלא יכלתי כמעט לזוז…

בעסה…

אשרייך שטבלת בזמן! ותהנו היום בלי הלחץ של הטבילה

וכאב ראש

בד"כ הוא לא נושך אותי..

אבל פתאום הוא משתעמם מההנקה, ונותן בי ביס

וקרה לא פעם ולא פעמיים כבר...

אצל הקטנה אני חושבת שמה שהיה לי בסוף ההנקה (בגיל גדול יחסית, שנה ו4) שבגלל שנהיה לי פצע מהנשיכה זה עשה בסוף פטריות ובאיזשהו שלב מיציתי את ההנקה בגלל זה. אבל היא ממילא היתה גדולה ופחות בעניין.  היא היתה נושכת בכוונה עם עיניים זדוניות

אבל בגיל קטן לא הייתי מוותרת. ואגב, אם את רואה שזה קורה כשהוא משתעמם אז כדאי לנסות, אם זה אפשרי, לנתק אותו לפני שהוא מגיע לשלב השעמום

באמת אני מנסה ללמוד מתי לשחרר אותי מעצמי, אבל לא תמיד הולך לי.

במיוחד אם אני צריכה לצאת מהבית ומאוד רוצה להספיק להניק אותו לפני זה....

תכלס הוא ממש קטן עדיין. חצי שנה. הייתי מאוד רוצה להמשיך עם ההנקה

ממש ראית שהיא קלטה?

אני כל פעם שהוא נושך מתנתקת בבהלה ויוצא לי "איה" ואז הוא נבהל ומתחיל לבכות המסכנצי'ק...

אז באותה הזדמנות לנסות להסביר לו שזה כואב לאמא ולא נושכים?

והיא עשתה לי שביתת הנקה של יום וחצי... צרחה צרחות אימים כשהתקרבה אלי. לא ויתרתי ובסוף היא חזרה לינוק.

אז כדאי לא לצעוק אלא להגיד בחדות "לא" , אני חושבת שהסברים ממש הוא לא יבין

איך את מצליחה לא לצעוק? זה ממש לא רצוני, יוצא לבד...

זה היה כמה ימים שהיא לא הפסיקה לנשוך והייתי בטוחה שאני מפסיקה להניק כי ממש פחדתי להניק אותה, ואז היא פשוט הפסיקה וכשהיא מוציאה שיניים היא מנסה לנשוך את האצבעות שלי, אבל לא בהנקה.

צריך פשוט להגיד בצורה ברורה ,שיבינו את ההקשר.

היה לי ברור שכשיצאו לו שיניים אני אפסיק. 

אבל יצאו השיניים ולא נשך אף פעם. 

כשכבר התכוונתי להפסיק להניק מעצמי מכל מיני סיבות, היינו כבר בגמילה מהנקה, פתאום באה לי נשיכה כזו.. שאחרי כמה ימים הפסקתי.. 

זה באמת כואב. 

להגיד אסור זה נחמד אבל זה כבר מפחיד אותי להכניס לפה שלו/ה. 

שיוצא לו לנשוך אותי איזה פעם בשבוע....

אז לגמרי דואגת.

ואני מממששש מתחברת לפחד של להיכנס לפה שלו

כשזה רק חניכיים זה כואב לי ממש.

אולי אני רגישה במיוחד... לא יודעת