הייתי גם בסופר פארם וגם בבית מרקחת של מכבי ואמרו לי שיש מחסור בכל הארץ.
הרוקחת הביאה לי פומיניק במקום.
מישהי יודעת אם זה אותו דבר??
אני מפחדת שזה יעשה לי דימומים.😣😣😣
הייתי גם בסופר פארם וגם בבית מרקחת של מכבי ואמרו לי שיש מחסור בכל הארץ.
הרוקחת הביאה לי פומיניק במקום.
מישהי יודעת אם זה אותו דבר??
אני מפחדת שזה יעשה לי דימומים.😣😣😣
בפועל התחילו לי בחילות ותופעות של תחילת הריון.
אבל ב"ה לא היו דימומים בכלל.
רופא נשים ששאלתי על זה אמר שהגיוני שזה בגלל שהחלפתי סוג, כי בגדול הם אותו דבר אבל כל אחד משפיע קצת אחרת.

רק ממליצה אם עוד לא נגמר לך כן לעשות מאמץ לחפש שוב שבוע הבא
אצלי אישית לא היה הבדל בין סרזט דיאמילה ופומיניק, זיגזגתי בין שלושתם חופשי לפי מה שהיה בבית מרקחת.
בעיקר שלשולים, אבל מרגיש טוב וחיוני.
מה הוא יכול לאכול?
בננה תיכף נלך לקנות, מאוחר יותר אכין אורז
קורנפלקס פשוט של קלוגס זה בסדר?
ביסקוויטים?
טוסט עם שכבה דקה של ממרח תמרים/סילאן?
מרק עדשים כתומות וירקות?
תנו לי כמה שיותר רעיונות פליז🙏🏻
שלא יתייבש
מעבר לזה, אם זה וירוס זה עובר תוך כמה שעות.
מה שכתבת נראה לי בסדר
אולי לא עדשים, יותר מורכב לעיכול.
מרק עוף צח נראה לי גם טוב.
טוסט עם גבינה לבנה
ביצה רכה
מלפפון לפעמים גם עובר בסדר
קורנפלקס, טוסט בלי כלום, אורז
מרק עוף
בעיקר להקפיד על שתיה של מים ומינרלי, להימנע ממיץ פירות. במקרים קשים קולה גם יכולה לעזור
קמתי הבוקר עם צירים כל 6 דקות, אחרי שעה הם הפכו להיות כל 12...
בעלי הלך למנחה ולמכולת, בינתיים הרגשתי איך הצירים נהיים יותר אפקטיביים, כל 8 דקות, יותר כואבים, יותר גלים כאלה, לא יודעת להסביר.
מהרגע שהוא חזר הם התרחקו, התבלגנו (לא סדירים בכלל) חלק כואבים יותר וחלק כמעט לא מורגשים.
ואני נהייתי עצבנית יותר ואני לא יודעת למה, הוא רק רוצה לעזור, לא עשה שום דבר רע. פשוט הרגשתי שטוב לי להתמודד לבד כרגע.
(ואם זה משנה אז היה דימום הבוקר ואנחנו אסורים)
איך מתמודדים עם זה? איך אני ממשיכה לתהליך של לידה בלי להיתקע?
שאת צריכה להיות מכונסת בתוך עצמך כדי להרפות ושהגוף יפריש אוקסיטוצין שיקדם את הלידה.
תשלחי אותו לקרור ולכתוב מאמר על השפעת הורמונים לידה ואיך להתמודד עם זה..
אם הוא חוזר מהר,תשלחי אותו לקניות.
(או אם את יכולה את תצאי את לאיזה סיבוב הליכה)
תקראי לו שתרגישי שאת צריכה אותו
ובכללי אני ממש ממליצה ללכת לישון
גם תהיי לבד וגם זה עשוי לזרז לידה וגם תצברי כוחות ותתרענני..
במקביל- לדבר איתו על זה ולראות מה הכי טוב לכם..
איפה הכי יהיה לך טוב להיות בשעות הקרובות?
מה את צריכה ממנו? (אולי שיוציא את הילדים ממסגרות וקח אותם לגינה וככה יהיה לך שקט? אולי שיח את הילדים להורים כדי שכשהצירים יתחזקו לא תצאףטרכי לחשוב על פתרון לילדים? אולי שילך להתלתת מנחה במנין מוקדם?)
לידה מהממתלידת מים
התאוששות קלה והמון נחת!
ממש מובכת מהשאלה
אבל מציק לי..
איך אתן מגיבות לילדים שמתנהגים במקום ציבורי בצורה שמעוררת בכן אי נוחות?
למשל, הילד שלי בן 5 יושב באוטובוס רחוק ממני ומתעקש לדבר איתי משם בקולי קולות. קראתי והסברתי שלא עונה בקול באוטובוס, שזה מקום ציבורי, ושאם רוצה לדבר איתי שיבוא לידי.
אבל הוא נרגש (לא רגיל לאוטובוס..) ויושב שם וחוזר בקול על כל שם של תחנה או 'אמא הנה חבר שלי היה ברחוב'
או הילד שלי בן שלוש וחצי שמתעקש ללכת עם מעיל עם הכובע על הראש כל הזמן כולל באוטובוס (היה נסיעה מביכה היום כבר הבנתן..) סגור עד צוואר. אני יודעת שזה נובע מבעיית תחושה אבל בעין שלי זה מוזר נורא. ואי אפשר להוריד את הכובע, הוא תפור לא מחובר בתיקתקים.
אני לא מדברת על דברים שהם במובהק לא מתאימים כמו ילד שלא מקפםיד לקנח את האף/זורק משהו ברחוב. זה לא משהו לא חינוכי, זה פשוט לא נעים לי
ולא נעים לי שלא נעים לי מההתנהגות של הילדים החמודים שלי...
אשמח ממש לשמוע תגובותיכן החכמות, חוזרת לניק שלי להקשיב אז תודה מראש למי שמגיבה כי קשה לי לעבור מהפלאפון מניק לניק..
ללהפריע לסביבה כמו לצעוק באוטובוס
לבין משהו שמביך אותך אבל לא מפריע לאף אחד חוץ ממך
כהורה התפקיד שלך הוא להקנות לילדים הרגלים נכונים ובריאים
אבל
זה למידה שנעשית בהדרגה
בהתאם להתפתחות השכלית והרגשית שלהם
וזה נורמלי ובסדר
וגם אם נגיד לא נעים לך שהולך עם הכובע על הראש
זה זכותו...
גם אם הילד הוא עדיין בפני עצמו ויש לו זכות בחירה על עצמו
המחשבה שזה מפדח
היא בראש דלך
והאמת מה שתיארת לא נשמע מביך בכלל ואפילו לא מעורר תמיהה או שאלה
אפילו לאדם בוגר האמת לא
ככה נח לו.. מה אכפת לי?
וגם אם אני רואה ילד מדבר לעצמו ברחוב, עושה תנועות או רולות , מדלג, או עומד על רגל אחת, ברור לי שהוא ילד
העולם שלו זה משחק ודמיון
וכולנו היינו ככה
זה תקין לחלוטין
ואפילו בריא להתפתחות
ומתוק..אם לא מפרשים את זה כמביך
מה שעלול להפריע לסביבה
כמו צעקה באוטובוס או לזרוק ניירות לרצפה- אז מסבירים את הכללים במקום ציבורי ומסבירים למה ומציעים פתרונות חלופיים
לא בכעס
ולא לצפות שמיד מאותו הרגע ועד העולם הכל יקרה בדיוק ככה
לוקח זמן להפנים כלל חדש
וזה טבעי
סבלנות...
זה בסדר שילדים קטנים מתנהגים כמו ילדים. אם הוא מתלהב וצועק והוא רחוק מדי כדי לדבר איתו, אפשר להתעלם עד שיתקרב ואפשר לדבר איתו בטון רגיל.
לשים כובע באוטובוס בעיניי זה בסדר ולא מביך, בחירה של ילד איך ללבוש.
באופן כללי כדאי לצפות מראש שילדים יתנהגו גם בהתנהגויות מביכות בציבור, רק אם משהו פוגע במשהו או מסוכן, חייבים לעצור, לכל השאר אפשר להניח.
דמיינתי דברים כמו ילד שמתחיל להרביץ לילדים בגן השעשועים או ילד שמתחיל לחטוף ממתקים מהמדף בסופר...
אלה דברים באמת מביכים.
הדברים שתיארת אמנם לא נחמדים, אבל הם טבעיים אצל ילדים, ובאופן אישי אם הייתי רואה ילד שמתנהג כמו שתיארת את ילדייך - הייתי מחייכת ואומרת לעצמי שככה זה ילדים.
אז רק לנרמל, קודם כול 
שנית, לשאלתך:
אני חושבת שהעניין העיקרי הוא להיות בביטחון מול עצמך בהורות שלך ובילדייך החמודים. ברגע שתרגישי בתוכך שאת בסדר ושהילדים בסדר - כבר לא יציקו לך ההתנהגויות שלהם וגם הסביבה, לדעתי, תקבל את השדר שלך, ותסמוך עלייך שאת אמא טובה לילדים שלך, וההתנהגויות שלהם לא נוראיות כל כך.
מקווה שכתבתי בצורה טובה ומכילה 
שכל עוד לא מדובר בהתנהגויות שמפריעות ומציקות לאנשים זרים, מבחינת הלהיות מובכת, אל תחשבי על זה בכלל לדעתי.
את 99% מהאנשים לא מעניין איך ילדים של אחרים מתנהגים ברחוב, כל אחד עסוק בעצמו. אני תמיד מזכירה לעצמי, שכמו שאם אני אראה ילד ברחוב מתנהג בצורה שיכולה להיות מביכה, זה פשוט לא יעניין אותי, הראש שלי בילדים שלי...
לא קשור למלחמה... צרות של עשירים ממש.
אשמח לעצותיכן
הקטנה בת חצי שנה, נכנסה למטפלת לימי הסתגלות לפני החגים. לקח כמה ימים והרבה עבודה אבל בסוף הסכימה לקבל בקבוק. ועכשיו אחרי החופש הארוך היא שוב לא מוכנה בשום פנים ואופן לקבל בקבוק...
כבר שבוע אנחנו מנסים המון דברים- מי סוכר, פטל, בקבוקים של טומי טיפי / לייף / מאם / סובינקס. כשהיא רעבה, כשהיא שבעה, כשהיא באמצע.. היא צורחת כשהבקבוק נכנס לה לפה (עם סובינקס הכי פחות צורחת), לפעמים כן נהנת מהטעם שנכנס לפה בהתחלה אבל לא מוצצת את הבקבוק.
מציינת שבכלל קשה לה ההסתגלות למטפלת, היא בוכה ממש כשאני מעבירה אותה לידיים של המטפלת, קשורה אליי ממש... אבל בזה כן אנחנו רואות שיפור, מיום ליום היא יותר רגועה אצלה (אחרי שאני הולכת).
עצות איך להרגיל לבקבוק?
המטפלת אמרה שאולי פשוט "להכריח", שאני לא אגיע עד סוף היום והיא תבין שאין לה ברירה אלא לשתות מבקבוק. זה שובר לי את הלב... אשמח לדעת מה דעתכן גם על זה.
אבל דורש הרבה עבודה מהמטפלת.
לוקחים את כמות התמ"ל שהיא אמורה לאכול, מוסיפים לו קצת דייסה להסמיך, ומאכילים בכפית.
(כנראה שזה דורש פחות ארוחות בסה"כ, כי הדייסה מוסיפה קלוריות ומשביעה יותר מאשר תמ"ל לבד)
אפשר גם לנסות עם מזרק... אבל שוב זה רק אם במטפלת בקטע להתמסר לזה.
אנסה לדבר שוב עם המטפלת. נראה מה יהיה...
הבן שלי אומנם לקח בקבוק, אבל עשה טובה ואכל 30-40. אז עברנו למוצקים. אבל היו ימים שהוא באמת לא אכל מספיק (מה שכן מגיל חצי שנה עד 11 חודשים הוא נשאר עם בעלי, ואני עובדת בשעות משתנות, אז היו ימים שהוא היה בלעדי 8 שעות וימים שחמש).
כן צריך לתת גם מים.
(ואני לא בטוחה שהמטפלת צודקת בכלל).
נראה לי שהמטפלת קצת מקובעת על בקבוק. אנסה לדבר איתה שוב, נראה שאין ברירה אחרת..
תודה!
בקבוק של לנסינו!!
פשוט לא יאמן.
שמעתי עליו משתי אמהות, הופתעתי כי לא קראתי על זה בשום מקום באינטרנט. היה חסר במלאי אז התקשרתי לכמה חנויות לבדוק עד שהשגתי, אחרון במדף. ואחרי שלושה שבועות של שגעון- הקטנה פשוט התחילה למצוץ את הבקבוק! ב"ה ככה פשוט😍
תודה לכל המייעצות!
אחרי שלא הסכימה כלום כלום זה הבקבוק היחיד שהסכימה לקחת
הוא רך ויותר נעים להם לפה
(וסליחה שלא הגבתי קודם בשרשור 🙈)
רק מנחמת שאצלנו אחרי תקופה של שימוש בלנסינו היא הסכימה לעבור גם לבקבוקים הפשוטים, וזו הייתה הקלה כי היו לנו רק שני בקבוקים של לנסינו (שהם הרי יקרים הרבה יותר), והיה סיוט לשטוף אותם כל הזמן ולדאוג שלא יאבדו...
היי בנות,
הריון חמישי ב"ה. בכל ההריונות הקודמים סבלתי מכאבים אחרי קיום יחסים.
גם הפעם בהריון הזה אני סובלת מכאבים חזקים בהאיזור האיבר, מפשעות ועד הירך ממש.
כאב חד שמתגבר ממש בעמידה. בזמן שכיבה או ישיבה הכאב כמעט לא מורגש.
קבעתי תור לרופאה לבדיקה, אבל עד אז, האם עוד מישהי חוותה כאב כזה או דומה לו ובדקה? מה האבחנה שניתנה לה?
וזה גם מסביר למה בעמידה יותר כןאב
בדכ בזמן יחסים יש זרימת דם מרובה לאזור
וזה גורם לכאבים
קול קלאב
יש שם בגדים שנראים חמודים, מישהי הזמינה פעם ויודעת שהוא בטוח?
תודה!
תקין שנצפה שק הריון ושק חלמון ללא עדיין עובר?
הרופאה אמרה לחזור בעוד שבועיים
לי ב5+2, ראו רק שק הריון ושק חלמון. ושלושה ימים אח"כ ב5+5 ראו כבר עובר קטן שני מילמטר עם דופק מושלם.
חזרת לרופאה אחרי 3 ימים?
לי היא אמרה לחזור עוד שבועיים
ב5+2 שק הריון ושק חלמון
אחרי שבוע גג עובר עם דופק
כי הייתי אחרי הפלה והמתח עלה לי בבריאות.
אבל באמת ההנחיה בדר"כ היא לחזוא אחרי שבוע/שבועיים...
המקורית
חיבוקיעל מהדרוםאחרונהתולעים לא גורמות לחום,
אבל אם יש תולעים כשיש חום התולעים יותר פעילות ומציקות.
בלי קשר לחום
אני אף פעם לא ראיתי את התולעים כשהיה, וזה כן היה כי ורמוקס פתר את זה מיידית
לי פעם הרופא אמר שבכי בלילה ועוד שהילד מראה שכואב לו למטה כמעט בטוח שזה תולעים.
הייתי מתייעצת עם רופא על ורמוקס. זה עוזר מיד
שאצל בנות הן עולות לאיבר וצריך לפעמים "לחפור" כדי למצוא אותן. לכן זה לא אומר אם לא ראית בפי הטבעת
אגב אם מוצאים אותן בין השפתיים ושולפים זה נותן הקלה מיידית
אין מה לעשות, או שידבק או שלא.
אני לא מבודדת בגילאים האלה.
רפואה שלמה!
היום בבוקר לא מצאתי מה ללבוש.
הכל נצמד ומדגיש שומנים מיותרים לחלוטין בגב באגן בבטן (מעל הבטן ההריונית.. נשאר קצת מקום)
אני נמוכה יחסית ונהייתי ענקית.
(אמנם מי ששוקלת 100 תגיד שאני לא אבל בגובה שלי גם במידה 40 אני נראית שמנה יחסית, ק"ו במידה 44 בהריון)
אני יודעת מעולהההה מה אמורים לאכול
אבל יש לי מלא בעיות
אני בבית כרגע.. כל הזמן נגישה לאוכל
כמיהה עזה למתוקים ושוקולדדדד יכולה לאכול קילו ברצף בלי לחטוף בחילה
יש לי בעיות בררנות קשות, חצי ויותר מהירקות לא אוכלת, לא אוהבת מרקים עם מליון דברים לא מזוהים, כמו הילדים שלכן.. בקיצור..
מרגישה שצריכה לעשות שינוי
יש כאן מישהי שעשתה משהו שעזר לה? תהליך כלשהו?
המלצה לפודקאסט שכדאי לשמוע?
תזונאית טובה?
כי אני יודעת מה אמורים לאכול, אני פשוט לא מצליחה להחזיק בזה מעמד
ומיואשת, וזה עושה אותי עצובה....
זה הקישור לאתר שלה, אבל את רוב התוכן אני צורכת באמצעות הפייסבוק, אינסטגרם או קבוצה בוואטסאפ. הרסה פעמים היא מביאה שם גם מתכונים והרבה יותר טיפים מאשר באתר.
אני יכולה להגיד לך עליי שכשאני אוכלת מתוק בבוקר, אני באמת מרגישה צורך למתוק כל היום, ואם לא אז הרבה פחות. גם העניין הזה של לחכות עם המתוק לאחרי הצהריים ממש עוזר, כי את יודעת שלא הורדת לגמרי, ואת תוכלי עוד מעט משהו מפנק, זה ממש גורם לך לחכות לזה כל היום ולאכול את זה בהנאה הרבה יותר גדולה מאשר ככה סתם. לפחות אצלי זה ככה.
בכל מקרה אני אוכלת הכל. זה מה שאני אוהבת בשיטה שלה, שאין דבר כזה אסור או לא אוכלים, הכל מותר, רק לשים לב לזמן וכמובן לכמות. אני חכולה להגיד לך שאני ממש הורדתי כמויות של אוכל, בעיקר בארוחת צהריים.
הייתי אצלה בתכנית קצרה כזאת, שקיבלתי את העקרונות של השיטה שלה וליווי קצר בוואטסאפ. כשזה נגמר אני עדיין המשכתי עם כל העקרונות שלה ובאמת המשכתי לרדת במשקל. חזרתי ללבוש בגדים מלפני ההריון הראשון שלי, שזה שימח אותי מאוד. לצערי אחרי כמה זמן הפסקתי הכל. עברתי משהו אישי ונפשי שגרם לי ממש לזרוק את הכל לפח, ובאמת עליתי במשקל בחזרה (אם כי אני לא חושבת שהספקתי להגיע למשקל ההתחלתי שלי). כן יש דברים שאני ממשיכה איתם, כמו מעבר לקמחים ולחמים מלאים ובריאים יותר (גם חלות ופיצות שאני מכינה בבית אני מחליפה חלק מהקמח בקמח כוסמין מלא), מנסה לשתות יותר מים, וכו'. אבל כן יש דברים שיותר קשה לי איתם, אז כרגע אני עוזבת את זה.
אני ממש מקווה שבעז"ה אחרי הלידה ואחרי שאתאושש אני אצליח להחזיר את עצמי למסלול הנכון מהבחינה הזאת.
ועוד משהו לגבי מה שבאורות אמרה, שכחתי מזה לגמרי, אבל באמת היא אומרת לסיים לאכול בערך 3 שעות לפני השינה, וזה ממש תורם למערכת העיכול לעבוד טוב יותר בלילה ובבוקר קמים פחות רעבים ועם פחות חשק למתוק. זה נגיד משהו שאני ממש לא הצלחתי לעמוד בו, בשום שלב..
מי מנוסה?
מומלץ?
מתאים לכל אחד?
אפשר בקלות לקחת את זה ברכב?
ביררנו בחנות וזה הפרש מאוד משמעותי בין הדברים. הציעו לנו דברים בסביבות 1300 ומעלה.
(אני עונה מאנונימי כדי שלא יזהו אותי כי המלצתי להרבה בנות ומהניק שלי זה די זיהוי בטוח כבר עם שאר הנתונים)
בגלל שהתקלקל לי מייבש של יותר מ6 שנים
ואני חייבת להגיד שאני סופר מופתעת מכמה שהוא טוב במחיר המצחיק. האמת שאמרתי לעצמי שגם אם הוא יתקלקל אחרי שנתיים שלוש זה יהיה ממש בסדר בגלל המחיר המצחיק
היה לי לפני מייבש עם מעבה, וזה מייבש אפילו יותר טוב עם הצינור..
אז בקיצור, ממליצה מאוד
לגבי הרכב- אני לא יודעת לומר אני מניחה שצריך תא מטען גדול. נעזרנו ברכב של חבר
הוא גם יכול חלילה לשבוק חיים תוך כמה שבועות/חודשים
בכל אופן גם אני שמעתי עליו המלצות..
עובד מצויין אבל האמת שלא משתמשים הרבה
זה בעיקר לגיבוי
בעלי היה אתמול באושר עד ושאלתי אותו, זה של חברת נאון. עולה 500 שח, עם צינור
על פניו שווה. מייבש זה עסק יקר
כדאי?
מרגיש ממש חתוך בשק...
זול אבל בכ"ז סכום...
במחירים מיוחדים מאושר עד, וזה לא היה חתול בשק, הם פשוט מביאים משטחים של דברים זולים בייבוא מקביל, שידוע שבדרכ האספקה לא סדורה. כמו במוצרי פארם וטואלטיקה לצורך העניין
לא יצא לי ליפול איתם בפח
ואם לומר את האמת אני שוקלת לקנות אותו בעצמי במחיר הזה כי המייבש שלי נראה לי הלך. מחכה שיבואו לבדוק ואחליט
אתן לא מבינות איזה מוצרים יקרים הופיעו שם!
תסתכלו על החברה והייצרן
באותו מחיר אפשר למצוא יצרן אמין
דגם חדש
תשוטטו שם קצת ותבדקו את מחירי הדגמים בחוץ
...
נגיד חברה מסוימת סיכמה עם יבואן שהיא מוכרת בארץ דרכו תוצרת מארץ מסוימת.
אבל יש לה עוד ארצות שהיא מייצרת בהם..
היצרן בארץ אחרת מסכם עם יבואן אחר שהוא לא ה'רשמי' לרכוש דרכו
למשל במדיחי בוש, יש חנויות שהם יבואניות רשמיות ויש חנויות שלא. על פניו זה אותו מוצר, אבל לרוב מיוצר מארץ אחרת
וביבואן המקביל האחריות היא בדרכ לשנה בלבד
קנינו מאושר עד ואיתו כבר 3 שנים..מרוצים
מתייגת את @רוני_רון שרצתה לשמוע 
לא מפרטת הכל למרות שזה גם ככה אאוטינג
מספרת ועוזבת את הניק הזה, מי שזיהתה זיהתה
הריון שהוא חסד גדול. הריון שני, ברקע לידה ראשונה ארוכה ומתישה עם אפידורל, פיטוצין, ואקום, חתך יזום ושאר ירקות... (למרבה הפלא הלידה ההיא הייתה חוויה טובה ועשתה לי חשק ללדת שוב, ברמה הנפשית, רגעים ענקיים של הבאת נשמה לעולם).
קמה בבוקר עם צירים, קטנים, לא כואבים אבל די צפופים. מתלבטת אם ללכת לעבודה, מחליטה קודם לאכול ולשתות ולנוח, לראות אם מתגבר או נחלש. אחרי שעה דימום, מזל שלא הלכתי.
הצירים מתקדמים מאוד לאט, מרגישה שהלידה נתקעת... בסוף נמאס לי, הייתי בטוחה שכבר אהיה בחדר לידה בשעה כזאת אבל אני עדיין בבית עם צירים לא סדירים. חלק כואבים מאוד וחלק לא, מרווחים לא סדירים אבל בערך כל 8 דקות, מרגישה שאין לי תנאים בנפש ללידה. בקיצור מחליטה לסוע ויהיה מה שיהיה.
שמים את הקטן שמעכשיו הוא ה'גדול', בסידור שסידרנו לו ונוסעים. בדרך הצירים מסתדרים, מצטופפים ונהיים כואבים יותר, התהליך עולה על הגל...
פיצי רוצה לינוק אז אמשיך אחר כך
מגיעים למיון יולדות, הצירים מצטופפים עוד, כל דקה ציר של דקה (דקה ציר ודקה הפסקה) כואבים.
מבקשת לידה בגישה טבעית, מתפדחת לבקש לידת מים...
המיילדת במיון מתלמדת מתוקה, איתי כל הזמן, אני מבקשת לידת מים. לא נרשמתי אז צריך רופאה שתבדוק שאפשר.
בודקים פתיחה, 7-8, רופאה מתשאלת אותי על מהלך ההריון, מעריכה משקל ידנית ויאללה לחדר לידה, מתחילים כבר למלא בריכה. אמא שלי בדיוק מגיעה, היא חסידה של אפידורל, אני מספרת לה שביקשתי לידת מים...
בחדר לידה מילדות מקסימות, אחת ותיקה ואחת מתלמדת. אני מעבירה צירים על כדור פיזיו, המיילדת המתלמדת לוחצת על הגב בזמן צירים, אמא לומדת ממנה את הטכניקה. הצירים צפופים נורא וכואבים אבל נסבלים עם תנועתיות ונשימות.
נכנסת למים, ממשיכה להעביר את הצירים, מחזיקה המוט בקצה הבריכה (כמו ג'קוזי גדול כזה) והמיילדת מכוונת את הטוש על הגב שלי בזמן צירים. אני עם שני חלוקים כדי להיות צנועה שבעלי יהיה נוכח בינתיים. בכל ציר אני כמו בבועה, מרגישה רחמים גדולים יחד עם הכאב הגדול, מתפללת על עם ישראל. עד שמגיעים צירי לחץ...
אני אמשיך אחר כך שוב, להניק בגיל יום זה מסובך 
לידת מיםלי לוקח המון זמן עד שמוצאת זמן לכתוב...
מחכה להמשך כשיהיה לך זמן...
לידת מיםמהרגע שנכנסתי למים יש הקלה מסויימת. המים החמים ממש מקלים על הכאב של הצירים ובין לבין מאפשרים מנוחה מוחלטת, אני מעבירה את הצירים בעמידה על הברכיים, ידיים על דפנות הבריכה וראש בין הזרועות. בין ציר לציר שוכבת על הגב ומניחה ראש על כרית שמחכה לי על שולי האמבטיה.
מגיעים צירי לחץ, אני לוחצת, עד שקולטת את המשמעות של הלחיצות האלה 😅 כל לחיצה מובילה לכאב מטורף, שורף שורף, מרגישה את הראש, לוחצת הוא יורד, בלתי נסבל, מרפה הוא טיפה חוזר ואז אפשר לנשום ולאזור כח. עד שהוא כבר לא חוזר, אני מרגישה שחייבת את הרגע הפוגה הזה, בוכה שצריכה להרפות.
לפני זה אני צועקת שאני לא יכולה לעשות את זה. המיילדת המקסימה אומרת לי "את יכולה!" ויחד עם זה אומרת "נכון, זה כואב, זה מאוד מאוד כואב, זה שורף ואת יכולה". כשאני בוכה שצריכה להרפות המיילדת מחבקת את הכתפיים שלי, מטה אותי אחורה, משכיבה עליה ואיכשהו אני מצליחה בלי רווח בין הצירים, עם ראש של תינוק בתעלת לידה, לנוח, הכאב טיפה מרפה, כמה שניות של חסד. אחרי השניות האלה אני חוזרת להישען קדימה, ראש בין הזרועות ולוחצת הכי חזק שאני יכולה. המיילדת רואה הכל דרך מראה שמונחת על קרקעית האמבטיה. היא אומרת לי שהשר של מי השפיר שלם אז אם אני מרגישה או שומעת פקיעה זה בסדר. והתינוק יוצא עטוף במי השפיר בתוך השק שלהם כמו בלון. המיילדת תופסת אותו מוציאה מהמים, הוא בוכה, אני מתיישבת, שמה אותו עלי, הוא נרגע. ילדתי.
יוצאת מהמים ללדת את השליה, פרץ של דם הופך את האמבטיה לאדומה. המיילדות עוזרות לי להוריד את הבגדים הרטובים, מצמידות את המיטה לאמבטיה, עוטפות אותי ואת התינוק ואנחנו ממשיכים על המיטה.
אין קרעים, אין תפרים. נולד תוך שעתיים מרגע ההגעה לקבלה של המיון יולדות.
חסדי ה'.
באמת מדהים
גם המים אבל גם המיילדות והאוירה והעובדה שהייתי אקטיבית והלידה התקדמה...
לא הייתה לי לידה בלי אפידורל מחוץ למים אז לא יודעת מה החלק של המים בכל זה 
מזל טוב גדול.
איזה גדולה את!!!!
נהניתי לקרוא!! המון מזל טוב יקרה אחת
לא כי לא נשמעמכואב
כי הנוכחות שלך מדהימה
והאוירה נשמעת ממש טובה ותומכת
לידת מיםכי אני אחרי הלידה הראשונה ממש רציתי לחוות שוב לידה.
ועכשיו אני מסתכלת על כל התינוקות מסביבי וחושבת איך זה הגיוני שכל אלה נולדו? איך כל הנשים סביבי עשו את זה??
ודווקא עכשיו הלידה הייתה הרבה יותר קלה (ויותר כואבת, אפידורל בכל זאת עושה משהו) אולי עוד כמה ימים יחזור לי החשק ללדת שוב 
הצורת הסתכלות על הלידה הראשונה היא ממבט לאחור
גם חוויית הכאב מתעמעמת בזכרון
כשזה טרי- ברורררר מי מסוגל בכלל לחשוב על שוב לחדת חח
אחרי הלידה האחרונה שלי, שהיתה נפלאה ב"ה, המיילדת נהנתה מאוד מהלידה המהירה ואמרה לי- "תבואי כל יום!". ואני שניה אחרי לידה כזה- לאאאא!
אבל עכשיו כמה חודשים אחרי אני כבר כן יכולה לדמיין את עצמי מגיעה שוב בע"ה 
כבר ממש ממש רוצה שוב
שומעת נשים בסוף הריון וממשששששש באלי גם
לא הייתי מסוגלת לקחת מניעה למרות שרציונלית הבנתי שכדאי מרוב שאני רוצה שוב ללדת
ממש מתפללת להריון בקרוב. הלוואי שאזכה!
וגם קוסם לי נורא לידת מים
ילדתי לידה ראשונה בלי אפידורל, תוך שעתיים מאז שנכנסתי לבית חולים. ועד הלחיצות הייתי כל הזמן במקלחת, וזה עשה לי ממש ממש טוב. אז משערת שלידת מים רק תעצים את החוויה עוד יותר....
לק"י
הלידות שלי סבירות, אבל הצירים וכו' זה פשוט סיוט בשבילי.
ויחד עם זאת, יש לי חשק ללדת שוב כדי לנסות ללדת בצורה שונה, לנסות דברים אחרים.
לידת מים זו כנראה לא אופציה בשבילי כי ילדתי בקיסרי בעבר. אבל אולי משהו אחר.
הלידה שלך עושה חשק🤭
התאוששות קלה
לביאה!😘😘
תודה ששיתפת, שיהיה במזל טוב והרבה נחת מהקטן!
תודה על השיתוף
התאוששות קלה ומהירה והמון נחת
באמת חסדי ה'!!! איזה כיף שזכית בכזו לידה💗💗💗
אפשר לשאול איפה ילדת?
ומהמחלקות אני לא מרוצה משניהם, מתלבטת מה יותר גרוע 😅
אבל הלידה עצמה, כל המיילדות שפגשתי היו מהממות, בשני הבתי חולים (והגעתי למיון יולדות בשניהם גם לפני הלידה מסיבות אחרות...)
אבל העומס שהיה שם לא איפשר..
די נדיר למצוא זמן בשערי צדק בלי עומס..
ילדתי שם את הגדולות והגעתי לשם כמה פעמים למיון במהלך ההריון האחרון ולא אהבתי את העומס בכלל.
שלפעמים גם פוגע ביחס
ובדר"כ גם לא מאפשר לידת מים לדוגמא..
כלומר, באמת מאוד מאוד עמוס שם, וזה לגמרי שיקול אם לבוא ללדת שם.
אבל רוב העדויות שאני שמעתי (ויש לא מעט כאלה) ורוב אנשי הצוות שאני מכירה משם (גם לא מעט)
אנשים מקסימים.
לא יודעת להגיד כמה אחוזים מהזמן מתאפשרת שם לידת מים, אבל מכירה בהחלט כמה שילדו שם במים, גם בלי לתכנן מראש
איזה לידה מהממת!
שמחה ממש שהתאפשר לך לידת מים!
התאוששות קלה ומהירה הרבה שמחה ונחת
נשמע מדהים!
את אלופה!
עשית לי המון חשק....
מזל טוב גדול! והתאוששות קלה ונעימה!
בלידה הראשונה שכבתי על הגב עם המוניטור מלא זמן, אולי שעתיים עד שנשברתי ולקחתי אפידורל כי פשוט הייתי על הגב גם בלעדיו (ואני לא מתחרטת שלקחתי אותו, במצב ההוא זה מה שהיה צריך).
בלידה הזאת הייתי עם מוניטור במיון יולדות, חלק מהצירים התגברתי ושכבתי ובחלק אחר זזתי בכל זאת.
בחדר לידה חיברו לי מוניטור נייד, הייתי איתו על הכדור פיזיו, במים הוא היה איתי בהתחלה אבל לא רשם טוב אז המיילדות ניתקו אותו פשוט.
רגע לפני הלחיצות המיילדת הצמידה את המוניטור לבטן שלי לדקה, לעקוב שהדופק של העובר בסדר וזהו.
לא יודעת אם זה קלאסי ללידת מים או לא.
אני לוקחת גונאל, הרופא אמר לקחת הפעם מינון יותר גבוה מפעם קודמת, ושאלתי אותו אם זה לא יגרום לביוץ מוקדם מדי, כי פעם קודמת זה היה גבולי, והוא אמר שהוא חושב שלא.
ועכשיו אחרי שבוע, ב"ה הגוף מגיב טוב לטיפול, והרופא היה רוצה שנעשה הזרעה עוד יומיים, רק מה אני טובלת עוד 4 ימים.
אז האחות אמרה עכשיו להוריד מינון...
ואי, הלוואי שזה יהיה בסדר
קצת הלחיץ אותי... עד עכשיו הפעם הצלחתי להיות ברוגע
היה ביוץ וגבולי?
האמת שזה ממש תמוה
כמה שאת יכולה
את לוקחת גם אוביטרל?
כי אם כן אז יכול להיות שזה בסדר גמור
פשוט תדחי את האוביטרל ביום או יומיים
תדברי על זה עם הרופא
זה הכי מלחיץ😅
וכן, אמורה לקחת גם אוביטרל כשהוא יגיד.
(זה גם לא שהביוץ עוד רגע, הזקיק הכי גדול היום היה 17X18)
לפעמים בלחץ מוצאים כל מיני פתרונות לדברים
אבל בדברים האלו לחץ לא ככ עוזר
הגוף כבר נמצא בתהליך
תהיי בקשר עם הרופא ותשאלי אותו מה לעשות
כנראה רק צריך להתפלל
תודה!
בד''כ אוספים את הזרע מיחסים עם קונדום
ואי אפשר לקיים יחסים גם עם קונדום לפני הטבילה..
הרבה פעמים כותבים כאן בפורום ככה,
אז חשוב לי לכתוב שאין לזה מקור בהלכה.
( מדברת רעיונית,לא לגבי סוגיות הלכתית שזה כל אחד שישאל את הרב שלו)
שאלנו רב מאד גדול,והוא אמר שאין עניין כזה,אבל הוא שאל את בעלי מה המקור לדעה הזו- זה מעניין אותו,בעלי אמר שראיתי באינטרנט,הוא חייך ואמר לו שאין לזה שום מקור בהלכה.אשה לא צריכה להיות טהורה כשהיא נכנסת להריון.
הלכות טהרה נוגעות לקשר בין איש לאישה ולא להריון.
(שזה מוקדם מדי ביום אחד)
ההרגשה שלי לא אומרת כלום, מחר בבדיקות יהיה אפשר לראות
אבל אם זה באמת ככה זה מבאס ממש
להזריק אוביטרל בשביל לתזמן את הביוץ.
חשוב לדעת שהאוביטרל לא מעכב תהליך ביוץ שהתחיל!
רק להיפך
כאשר הזקיק גדל לגודל טוב
והLH עדיין נמוך (הLH הרי גורם בסופו של דבר לביוץ לקרות)
אז לוקחים אוביטרל שמעלה מהר מאוד את ההורמון ותוך 36 שעות קורה ביוץ.
אם התחיל ביוץ, כמעט ואין טעם לאוביטרל, למרות שבד''כ כן נותנים אותו בטיפולי פוריות
אבל הוא לא יעכב את הביוץ ביותר זמן ואז כאילו להרוויח זמן..
צריך לבדוק שאכן עוד לא התחיל הביוץ
בכזה שלב..
אם לפי הבדיקות זה מראה שיהיה כנראה מחר.. זה אומר שההורמונים ממש בעליה וזהו
אין מה לעשות
זה פשוט לנסות לתזמן עם הביוץ הטבעי
אוביטרל לא יעזור ולא ישנה פה כלום.
במילים אחרות, אין טעם לרוץ להיבדק היום. מחר בבוקר זה גם טוב.
אולי להיבדק ירגיע אותה, אז בשביל זה זה שווה אבל לא מעבר
אני לא יודעת מה ירגיע אותי
אז אם זה לא יעזור למשו אני לא אלך להיבדק, אני אחכה למחר.. ומקווה שאם הביוץ באמת מוקדם אני אצליח להתגבר על הבאסה
וסתם שאלה, אם יש כמה זקיקים גדולים, הביוץ שלהם קורה בבת אחת?
שהם יכולים לבייץ בהפרש של כמה שעות/יום
אבל לא יותר מזה
רק לאיכות הביציות והכמות..
מניסיון
מלא הצלחות ובשורות טובות!
שמשפיעה על איכות הביציות ( הרי ידוע שעם הגיל האיכות פוחתת)
או שהכוונה לגודל הזקיק כך שיש יותר סיכוי שיש בתוך הזקיק ביצית בשלה מספיק?
ככה הבנתי מהרופא שלי..
שהביציות יהיו איכותיות ובשלות יותר
זה לא גורם לזקיקים לגדול יותר מהר? ואז הביוץ יכול להיות גם יותר מוקדם
מאוחר, או שאין להן ביוץ כל חודש. והגונאל או תרופות כגון אקקלומין/לטרוזול גורמים לביוץ להיות מוקדם יותר בשל תזמון הזריקות/כדורים
וגם אני משתפת מנסיון 
@פצלושון זה גם תשובה לך- זה בעצם גורם לביוץ טוב ובגלל שמזריקים בשלב מאד מסוים של הווסת אז זה גורם לביוץ להיות גם מסודר. כלומר בזמן תקין
ולרוב לא מוקדם/מאוחר מדי
ישתבח שמו
והרופא אמר להזריק היום אוביטרל,
ולא צריך הזרעה כי טכנית אי אפשר בשישי שבת שזה גם ממש כיף
והחודש הזה יביא לכם ולכל עמ"י ישועה גדולה
לגבי הנקה אני לא יודעת אבל תתייעצי עם רוקח לפחות או עם המרכז הטרטולוגי
הם יודעים הכי טוב
רק חשוב לציין שלפעמים גם כדורים שמותרים בהנקה מורידים את כמויות החלב
להורמונלי יש בד"כ תקופת הסתגלות של עד חצי שנה אס קחי בחשבון
אבל לא הורמונלי סבבה לגמרי מהבחינה הזו
לדעתי גם לחצי שנה שווה לשים התקן נחושת בודאי לשנה שנה וחצי גם הרופאים וגם מכון פועה ממליצים גם אם זה לתקופה קצרה.
3 שנים זה עניין כלכלי יותר
התקן הורמונלי יכול לגרום לדימומים בלי יכולת להטהר לתקופה ארוכה שמעתי פה על נשים שהיה להן חצי שנה.
אני שמתי התקן הורמונלי לפחות משנה, חוץ מהמחיר זה היה מצוין.
שמתי דיי קרוב ללידה אז חוץ מהדימום של ההתקנה לא היו דימומים...
זה יחסית יקר לעומת מניעה אחרת
ובהתקן הורמונלי עלולה להיות הסתגלות די ארוכה (אבל גם בגלולות הנקה זה ככה לפעמים)
אבל לשנה זה נראה לי שווה את זה
(מבחינתי גם לפחות מזה
אבל זה סובייקטיבי)
היו לי כתמים בזמנים לא צפויים, ב 3 חודשים הראשונים. ואחר כך במשך שנה עד שהוצאתי , הכל היה תקין.
אבל אחר כך היה לי עוד פעמיים התקן לא הורמונלי בלי הסתגלות בכלל.
ולא להיאסר הרבה פעמים, אבל תלוי בפסיקה שלכם
הייתי מאוד מרוצה.
לגמרי שווה.
היי לכן..
חושבת להחליף רופא.
מחפשת המלצה לרופא פוריות, בקופה (מאוחדת) או פרטי..
שיהיה מקצועי ויסודי, גם במקרים של אי פריון לא מוסבר..
ואנושי כמובן..
כמובן שנעשה גם עוד בירורים, אבל אם למישהי יש המלצה באופן אישי על רופא טוב, אשמח לשמוע❤
בעדיפות לאיזור המרכז או ירושלים, אבל אני אסע לכל מקום אם זה מישהו טוב..
ויש לי חברה גם שהולכת אליו וממש מרוצה
הוא מקבל בכללית
וגם באופן פרטי, בפתח תקוה
דר' יחזקאל לנדי
מאוד יסודי, וגם אנושי
עם המון סבלנות. מאוד זמין בוואצאפ
הרגשתי שהוא עובד בצורה נכונה, ולא כזאתשל ישר
מלא תרופות וזריקות שלפעמים מיותרות
יש פה עוד מישהי אחרי לידה שמרגישה שהיא לא יודעת איך לסחוב עוד יום אחד נוסף?
באמת שהשתדלתי להיות גיבורה עד עכשיו
אני תמיד חווה את התקופה אחרי לידה כטריגר קשוח מידי בשבילי
אבל עכשיו עם כל המצב והעומס הטכני שבעלי לא בבית הכל מוכפל
אם רק היה אפשר להריץ כמה חודשים קדימה 😞
וואו! כל הכבוד לך ששרדת עד עכשיו. לבד ועם כזה עומס!זה כבר בפני עצמו קשוח...
כמה זמן את אחרי לידה?
לי תמיד כשהקטנצ'יק בגיל חודשיים "נגמרת הבטריה" , אחרי לידה יש לי מלא אדרנלין מהלידה, ואני מצליחה לתפקד בלי שינה , אחרי חודשיים האדרנלין של הלידה נעלם.
והקטנצ'יק כבר ישן פחות ודורש יותר,
השילוב הזה מאד קשה.
כשלפתור את העומס אי אפשר אני אוהבת ל"הטעין" את עצמי,וזה נותן לי כח להמשיך.
יש לך דרך "לפנק" קצת את עצמך? לטעון קצת כוחות להמשיך?
בעז"ה שיתן לך הרבה כח 💗
חודשיים.
זה השלב שאני מתפרקת בו תמיד
הפעם זה באמת מרגיש שגם אין אופק להמשך
אני לא מצליחה לייצר לעצמי תנאים סבירים יותר להמשך תפקוד
ורק להיאחז בזה שעוד חצי שנה בטח יהיה יותר טוב לא מחזיק אותי בהתמודדות שנדרשת שעה שעה ביום הזה
המקוריתבאמת קשה אהובה
מה יכול להקל עלייך?
התקדמת עם צמצום השאיבות קצת? את ישנה?
יש לך עזרה בבית?
ריווחתי שאיבות ל 5.5 שעות וגם 6 ואפילו 6 וחצי בלילה
אבל היה לזה מחיר
אחר כך השאיבות קשות יותר ואיזורים רבים נסתמים לי
זה כל כך קשה שזה לבחור איך לשרוד
אם כדאי לישון יותר משעתיים בלילה
או שכדאי לשאוב לפני שנסתמות לי הצינוריות
החל משלב ההחלמה הלא פשוט שעברת
עובר דרך השאיבות שעשית במסירות נפש
עם הבכור הייתה לי תקופה כזו, שהרגשתי בדיוק מה שאת מתארת, והייתי חסרת כוח לגמרי, לא עזר שבעלי היה בבית אז ולא עזר שהייתה לתינוק מטפלת בתשלום פעמיים בשבוע;
ככה שאני מעריצה אותך איך שאת מתמודדת!
בכל אופן אצלינו כשהגיע הזמן הזה שכבר לא יכולתי יותר, התינוק קצת "התבגר" ונעשה קל יותר. מאחלת לך שזה יקרה מהר מהר!!❤❤❤
אנא תיקחי עזרה בתשלום. את צריכה לישון ולהתקלח בשקט🙂
עכשיו תני לעצמך גם מידי פעם לא להיות גיבורה. זה דורש הרבה כוחות.
את יכולה לפעמים קצת להישבר. להתפרק. זה בסדר.
לא חייבים כל הזמן להיות גיבורות.
❤️❤️❤️
בנות שאלה מעט אישית..
זה בטוח לקיים יחסי אישות בתחילת הריון ממש אפילו לפני אולטרסאונד ראשון? קראתי שיש כאלה שאומרים שבעייתי בהתחלה וכאלה שאומרים שבכלל לא מזיק.
ואם אפשרי להשתמש בחומר סיכה על בסיס מים או שמן שקדים במהלך הריון?
לפעמים יש הנחיה להימנע בגלל סיכונים אפשריים ספציפיים כמו המטומה וכו'.
ומכירה את החשש
אבל זה באמת בסדר ומותר
אם יש דימומים אז צריך להתייעץ רפואית.
העניין של החומר סיכה הוא פשוט שיש כאלה שמפריעים לזרע לנוע ולכן לא מומלצים כשמנסים להכנס להריון בשאר ההזדמנויות תשתמשו במה שנעים לכם
אני תשעה חודשים אחרי לידה ומניקה
מפסיקה מניעה כי אני נורא עצבנית ,
בדרך כלל מתי חוזר המחזור? ( כבר קיבלתי אחרי לידה ואז לקחתי סרזט שמונע לי מחזור)
הביוץ ככל הנראה מתרחש לפני הדימום במקרה הזה?
לא רוצה למנוע לעוד הרבה זמן , פשוט לא לקיים עד שמגיע מחזור?
(אחרי זה כנראה אמנע עם שקפים ושיטת מודעות .)
תודה בנות יקרות,
אני קיבלתי מחזור חודש אחרי שהפסקתי עם הסרזט.
פעם אחת 7 חודשים בלי דימום בכלל, ההנקה מנעה לי
פעם שניה היה דימום אחרי חודש, והמחזור חזר באופן מסודר 3 חודשים אחרי, גם תוך כדי הנקה