אני בשבוע 6
והיו לי כמה ימים של בחילות ממש
ואתמול הרגשתי שהבחילות טיפה פחתו
החלטתי להקדים את האולטראסאונד
שנקבע לשבוע הבא
ובינתיים רואים שק הריון שק חלמון קוטב עוברי
אבל לא נצפה דופק
היא טענה שהעובר קטן מאוד ומתאים לגודל של שבוע 5
ולא שבוע 6
ולכן הגיוני מאוד שלא יהוה עדין דופק
ושהייתה מחכה שבוע
מה לעשות?, להתקשר לרופא?)
מציינת שהרופא אמר לעשות אולטראסאונד משבוע 8
אם העובר מתאים לשבוע 5 הגיוני שלא יראו דופק.
להמתין.. ותפילות 
בשורות טובות!!
כבר לא זוכרת מתי הלכתי לבדוק בהריונות קודמים
אבל הגיוני שיהיה פער של שבוע בגודל?
זא מתי ביוץ רגיל צריך להיות
שאןכל לחשב אולי באמת היה לי מאוחר
12-16 ימים לאחר הביוץ, רירית הרחם נושרת - דימום ויסתי, כשאין הפריה...
הממוצע זה 14...
אבל בקשר לשאלה ששאלת מלכתחילה אז כל עוד לא עשית מעקב זקיקים אז אין לך לדעת מתי בדיוק היה הביוץ כי יכול להיות שהחודש זה היה יותר מאוחר
דרך מעקב זקיקים או בדיקות ביוץ
אז את יכולה להיות קצת יותר רגועה (קצת, כי אני עדיין מבינה את הלחץ)
וכנראה שזאת הסיבה שהרופא אמר להיבדק שבוע 8
כדי למנוע את הדברים האלו
בהצלחה!
התאפקתי למרות הקושי עד שבוע 8
הכינו אותי כבר לזה שייתכן וההריון לא יפתח
ב'ה היום היא בת שנתיים;)
בע'ה שיהיה בהצלחה ❤️
עכשיו אני עוד יותא בלחץ
בהתחלה התחלנו חיצוני
ובגלל שלא ראתה כמעט
עברה לפנימי
האמת תא התלהבתי
אבל אמרה שאין סיכוי לראות ככה בחיצוני.
ועכשיו אני קוראת שגם פנימי יכול לפגוע
אני מצטערת שעשיתי את זה..
תחשבי שגם למטופלות פוריות עושים המון א''ס פנימיים בתחילת ההריון
וכל אישה בתחילת הריון עושה ככה, ועושים רק פנימי. מוזר שזרמו על חיצוני
אני בלחץ
אף פעם לא קרה לי
שלא ראו עדיו דופק
מתי גילית את ההריון אגב? כמה זמן אחרי סיום המחזור?
ומה היתה הבטא?
בעקרון הביוץ ברגיל הוא כשבועיים אחרי תחילת המחזור אבל המון פעמים הוא מתעכב בכמה ימים או בשבוע+
ואז ממילא השבועות הריון הן בהתאם
ולכן ההמלצה היא לא להבדק בשבוע 6 כי זה סתם מביא ללחץ מיותר🤭
זה שיש שק ושק חלמון וקוטב עוברי זה כבר סימן מעודד
למעשה אין לך סיבה לשאוג
תלכי להבדק עוד שבוע שוב ומקווה שזה ירגיע אותך
ועשיתי את הבדיקה בשבוע 4 פלוס 4
מהווסת
ואז היה לי 203
חשבתי שזה נמוך
אבל באמת גם אז אמרו שתואם לשבוע
ואולי הביוץ היה מאוחר ממה שחשבתי
בדקתי אחרי כמה ימים
וההכפלה הייתה תקינה
כבר הגיע ל1000
האמת מהצד לא נשמע שיש ממה לחשוש
הדופק יכל להגיע גם מחר-מחרתיים
ואין שום סכנה באו''ס פנימי..
אני הגעתי בשבוע 8 או 7+6 (לא זוכרת בדיוק) והרופא אמר לי שלא יראה כלום בבטני, אז ישר עשה וגינלי.
בהריון הקודם הגעתי בשבוע 9, ואמר שיבדוק מה רואים בבטני ואם לא יראה כלום יעבור לוגינלי. לשמחתי ראו גם בבטני
אז התחלנו עם בטני
אמרה שרואה מאוד מטושטש אבל כן יש שק הריון ועובר ונראה שיש דופק
אבל רוצה לראות בברור
גודל וכו
ואז עברה לוגינלי
שם ראו באמת יותר ברור ולא הצליחה לראות דופק
אבל באמת היה נשמע לי מוזר
לא זוכרת מה בהריונות קודמים
כי זה היה ממש ממזמן
אבל יש מצב שעשיתי וגינלי
עכשיו כבר הסתכלתי פה
אז ראיתי
בהשוואה לימים לפני.
זה מה שמדאיג אותי לבינתיים.
אחרת הייתן מרגיעות אותי
את לא רוצה לשמוע איך הרגשתי ביומיים שחיכיתי לאולטרסאונד כשלא היה דופק
ושלחו אותי לעוד בדיקה כדי לוודא שזה באמת המצב..
הבחילות בדכ זה מכל מיני הורמונים ושינויים שקורים בגוף
וזה לא סטטי כל הזמן
יש תנודות לפעמים, אפילו לאורך היום
שימי לב שיש שעות שיש יותר בחילות ויש זמנים שפחות
הלוואי והכל יהיה בסדר
בה!
בגלל זה מאז בכל ההריונות אני לא הולכת לפני שבוע 7 8
עשיתי היום שוב בדיקה
ב"ה נצפה דופק, הטכנאית אמרה שזה נראה ממש התחלה של דופק (??)
לפי הווסת אני בשבוע 7+5
לפי הבדיקה ביום שישי היתי שבוע 5+6
ועכשיו (5 ימים איכ) אני בשבוע 6+1
וגם זה בעצם איחור של שבוע וחצי מהתאריך ווסת שלי
נשמע לי מעט מוזר
כי בדקתי הריון מיד עם האיחור בווסת (שסדירה לי תמיד-32 יום)
וכבר היה חיובי
זא שהייתי אז בשבוע 3? ?
דבר נוסף גם אם היה לי ביוץ מאוחר מאוד... בשביל ביוץ מאוחר להריון צריך עוד צד ואז לא התאפשר לנו (חופש וכו)
לא נשמע מוזר כל האיחור הזה בגיל ההריון??
דבר נוסף יש לי הפרשות קטנות מאוד בצבע חום (הטכנאית טענה בבדיקה הראשונה שרואה סימנים של השתרשות עדין ויתכנו הפרשות)
אני מתלבטת כי לבדיקה ראשונית ועד שיש לו תור הרופא שולח לטכנאית
לא כדאי להתקשר לבקש לבוא אליו לביקור??
שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל שימשיך תקין ולעקוב...
לכן כל המחשבות לא עוזרות לנו
מציעה לך לחשוב עם עצמך, לומר לה' תחדה שזכית להתחלה של הריון. שכרגע יש שם דופק לב של עוברון קטן ומתוק ופצפון ושזכית שזה יקרה ברחם שלך. ולומר תודה על כל רגע. על עכשיו.
בשורות טובות יקרה
יש לי תור לרופא רק עוד 5 שבועות
זה מתפתח בקצב ממש שהגיוני
אם לפני 5 ימים היה תואם לשבוע 5+
ועכשיו לתחילת 6 ויש דופק
זה בדיוק מה שאמור להיות
זה לא יקפוץ ב5 ימים להיות תואם שבוע 7
ומה לא הגיוני בלגלות הריון בשבוע 3?🤭
אני גיליתי גם בשבוע 2+6
וב3 כמעט תמיד
מה שמשמעותי זה יום הביוץ
ברגע שאת לא יודעת מתי זה היה
אז הכל יכול להיות.
ומאוד יתכן שגילית את ההריון ב"איחור" וזה היה שבוע 3
בדיקות יכולות לזהות 8-9-10 ימים אחרי הביוץ
לכי עוד שבוע למוקד
מאחלת שבעז"ה הכל יהיה מצויין
אשמח לשמוע אתכם, בבקשה,אני מרגישה חסרת אונים
אחרי המון שנים..
בדיוק בגלל הרגשה כזאת
תנאים נוחים שכר נוח
אבל הרגשה קשה ולא טובה בעיקר מהממונה עלי
בחצי שנה האחרונה לפני שעזבתי
ומצאתי ב"ה אלף פעם עבודה מצוינת
וממש שמחה שעשיתי את הצעד הקשה נורא הזה
לקח לי מלא זמן להחליט והתלבטתי המון המון
ולכן אני מחזקת אותך במה שלא תבחרי
הכל יהיה לטובה!! ואת מצוינת ותמצאי את המקום שנוח לך
היום אנשים מחליפים מקום עבודה כל שנתיים
לא שאני אומרת שזה בהכרח הדבר הנכון לעשות
אבל זה עזר לי בהחלטה ובקבלת פרופורציה
אנחנו צריכות להרגיש טוב במקום עבודה שלנו עם תחושה טובה ושל משמעות.
אם רק עכשיו התחלת יכול להיות שזה התחלה ואז אולי שווה להשאר ולחפש בנתיים מקום אחר אבל אם ממש ממש לא טוב לך על סף הדכאון פשוט תתקדמי...
חיבוק ומבינה את הקושי.
זה לא פשוט להיות עובד חדש
כמה זמן את שם?
מה לא טוב לך בדיוק? זה שונה אם זה קשיים רגילים כביכול של הסתגלות כמו ללמוד תחום חדש, או אם מדובר בצוות דורסני
הלבנות היו מצילדרן פלייס והתכלת מהוניגמן.
את התכלת זרקתי כי קרתה תקלה וניסו לנקות לי אותם עם אקונומיקה.
את הלבנות הלבשתי מוכתם רק כשידעתי שהם לא ייצאו מהבית, כשיצאו מהבית החלפתי לאחרות.
ועם כל כביסה שעברו הכתמים ירדו, אני חושבת שעכשיו אין.
היום מתכננת לכבס אז אעדכן אותך
ולחג קניתי חולצות חדשות מהוניגמן כי אני לא בטוחה שהבעיה בחברה ולא במכונה/בכביסה שלי.
מקווה לא להתאכזב.
שאני לא מצליחה להוריד מהם את הכתמים אחרי שנלבשו פעמים בודדות.
זה עיצבן אותי כי בדר"כ הכתמים אצלי יורדים
אני קונה רק בקיווי חולצות שבת כי רק להם יורד הכתמים
קסטרו זה הסיוט מבחינתי בקטע הזה
אבל עוד לא ניסיתי את התותחים הכבדים
של קיווי
מבאס ממש
שאני קונה
והקטע הכי מעצבן הוא - שחם אימים וכבר אין חולצות קצרות לקנות באף מקום בערך!!
באיזה קטע? לא ברור לי
אז אני תקועה עכשיו. אוף
באמצע העונה כבר אין בגדים שמתאימים לה.
אני קניתי מהוניגמן חולצות ארוכות שיש אפשרות לקפל את השרוול ואז משתמשת בהם כקצרות
וגם באמת חם טירוף. אנחנו בפני שרב בימים הקרובים
ו2 חולצות חדשות ממש מוכתמות
עוד חולצות שהוא אוהב
שאר החולצות גמככה לא משהו
אוף
ומעניין לשמוע שזה קורה להרבה עם החולצות שלהם
אבל איפה עוד אפשרות לקנות חולצות מכפותרות לילדים במחיר סביר?
וניסית לבדוק פיזית בחנויות? אולי נשאר עוד חולצות בודדות מהסייל במידה שתתאים לך
גם בלידר וקידישיק
אני עכשיו בודקת באתר
וזה לא המכופתרות הבעיה. אני לא קונה מהם מכופתרות
העניין הוא חולצות קצרות ליומיום
יש להם מארזים במחירים ממש טובים.
וממה שאני ניסיתי איכות מעולה.
אעשה הזמנה משם
זה הכי קרוב לסגנון שלנו
יותר לא קונה מהם
איכות מעפנה
אבל הם תופסים חזק את הלכלוך מסתבר
החולצות של לידר למשל - ממש לא ככה
גם קידישיק זה אחרת
ולכן עדיף לקנות בזול
גם חוסכים כסף, גם לא כואב להחליף מלתחה, גם מתנקה בקלות
כי בגדים שהם עם אותו אחוז כותנה לפי התווית, בגדים מחנות יותר נחשבת משום מה תופסים לי יותר כתמים.. אלא אם כן נטען שחנויות פחות "טובות" לא מדייקות במה שהן כותבות על התווית ואז זה הגיוני, שזו אגב תיאוריית קונספירציה נוספת שלי חחח
בחיים לא היה לי נשירה כזאת! 4 ח אחרי לידה... עם הראשון לא היה ככה.
אמאלה בכל הבית!!!
מה אפשר חעשות??? אין חוסרים ב"ה!
מישהי השתמשה בקפסולות של מזל כהן או מייבן? שמיועדות לחיזוק השיער.. או כל דבר אחר.
נואשת לעזרה ולשיער בריא ושופע כמו פעם חח
ככה שזה נשמע לי כמו חוסרים מהלידה ולא טבעי ותקין, אבל אין בדיקות דם לזהות את כל המיקרואלמנטים הדרושים.
לי התחילה נשירה שגרמה לי להסתפר קצר, לאכול אגוזי ברזיל, ולנסות מאקה שמכרו לי בניצת הדובדבן.
המאקה היא סופר פוד לשיער ולציפורניים
היא הפסיקה את הנשירה
גורמת לשיער מאד להתארך,
והיא נהדרת לציפורניים שנהרסו מלק ג'ל.
ואצלי הייתה בעיה עם הציפורנים
עכשיו הן חזקות ויפות כמו של חתול🐈
אבל אני ראיתי שבימים שאני מקפידה לקחת את הויטמינים של אחרי לידה זה פוחת משמעותית.
לא משהו יקר, הבסיסי של הקופ''ח.
בבדיקות היה תקין.
בגלל זה אני מחפפת ולא מקפידה. אבל אחרי שבוע, כשמקלחת אחת יוצרת סתימה שה' ישמור- אני נזכרת לחזור לקחת...
ואני גם בדקתי חוסרים ולא היה.
זה מעצבןןןן
ועובר 🙂
להקפיד לבשל עם כיסוי ראש כדי שלא כולם יסבלו 😏
פעם הייתה ילדה שכל הזמן רצתה להיות בסדר.
מיד כשהגיעה לגן,
היא הניחה את התיק שלה במדף בזהירות
תלתה את המעיל ואמרה "בוקר טוב" בנחת, בלי לצעוק.
היא צבעה רק בתוך הקווים
היא אף פעם לא חטפה משחק לחבר.
היא רצתה להיות בסדר,
אבל הסדר אף פעם לא בא.
או לפחות לא בצורה מושלמת, כמו שהילדה אהבה.
תמיד היה קיפול קטן בדף
או קצת בוץ בנעליים
או שהגננת לא ראתה כמה הילדה התאמצה.
ערב אחד, הילדה התקלחה כמעט בעצמה.
לבשה פיג'מה,
ציחצחה שיניים,
ויתרה לאחותה על הדובי הוורוד
לקחה את הדובי הכחול במקומו,
והלכה למיטה.
כשאמא נכנסה לחדר היא כבר הייתה מוכנה עם
"יד ימין על העיניים, לקבל עול מלכות שמיים".
אבל במקום להתחיל שמע ישראל היא פרצה בבכי
שלא הצליחה להפסיק.
אמא ליטפה אותה.
הילדה סיפרה לה שבסדר אף פעם לא בא,
אף פעם לא מצליח לגמרי
וכמה היא מנסה כל הזמן
ושבסוף היום לא נשאר לה כוח בגוף.
אמא שלה
חיבקה אותה ואמרה
"אני יודעת, חמודה, כמה זה קשה.
את רוצה לעשות הכל מושלם
שהכל יהיה טוב
ונקי
ומסודר
ויפה.
אבל רק המלאכים מושלמים.
ה' ברא אותנו שנעשה רק מה שאנחנו יכולים.
שנעשה זאת בשמחה"
אז היא ביקשה מהילדה ללכת לישון והבטיחה שמחר ידברו על זה עוד.
אמא של הילדה יצאה מהחדר
נאנחה, איזו ילדה מקסימה יש לה.
אבל היא מתישה את עצמה יותר מדי.
האמא רשמה לעצמה פתק לא לשכוח לדבר עם הגננת.
לשתף אותה, אולי שיורידו קצת את הדרישות?
ובכלל לנהוג עם הילדה ברכות.
ואז היא קיפלה את כל הכביסה, אפילו שכאב לה הגב
והעמידה סיר מרק ירקות למחר בצהריים.
היא סידרה את הסלון.
למרות שממש רצתה להתקלח כבר,
רק הכניסה מגש מהיר של עוגיות לתנור
כי תכף אבא של הילדה יגיע מהשיעור בבית הכנסת.
היא רצתה שהוא יריח את העוגיות מהמדרגות
ויחייך למראה הבית המסודר
ושהכל יהיה מושלם.
אהבתי כל כך נכון
הילדים שלנו מלמדים אותנו דבר ראשון על עצמנו
הזדמנות לגדול
תודה על זה
תודה על זה
אמהות ביקורתיות או כאלה עושות רגשי רציני.
ממש אוהבת את הכתיבה שלך ואת העומק שבדברים.
למדתי
אמאלה הרגת אותי
בום ישר ללב
בום
וואו
נכון
איזה כשרון השם נתן לך, להעביר כזה מוסר השכל בצורה ככ יפה.. זכית!.
המשיכי לעשות חיל❤️
מברכת אותי ואתכן בשנה טובה,
שנה שבה נקשיב לגוף שלנו ולנפש ולכוחות
קצת קשה לי להסביר אז אנסה. הבת שלי בת שנתיים מתוקה אמיתית אבל יש לה משהו אחד שקצת מטריד אותי. היא לא מצליחה לפתור דברים שדורשים מחשבה שהיא קצת מעבר. למשל אם הבקבוק בצד אחד של השולחן והיא בצד שני, היא תושיט יד לקחת את הבקבוק מהצד שלה ותנסה לקחת אותו: היא תזיז את הכסא, תרים רגליים וכו.. אם היא לא מצליחה היא בוכה ומבקשת שנעזור לה, אבל היא לא תעשה את הדבר הכי מתבקש שזה פשוט להסתובב לצד השני ולקחת את הבקבוק. אם אני אסביר לה מה לעשות היא תעשה אבל לרוב זה לא יגיע מעצמה.
גם במשחקים שהיא משחקת היא מבינה יפה אבל אם פתאום קצת התפקשש לה היא תזרוק את הכל. ונראה שאין לה כוח להתמודד עם מורכבות.
איך אני יכולה לעזור לה ואיך זה נקרא? זה בכלל נורמלי?
אני חושבת שהשם של זה זה יכולת תכנון פעולות.
למשל בדוגמא שנתת, אפשר לעצור את הנסיונות הלא מוצלחים ולעזור לה לחשוב על משהו אחר (שרפרף, ללכת מסביב, לבקש מאמא). כמובן בסבלנות ולתת לה גם לנסות דברים לא מוצלחים (למשל אם הבקבוק רחוק ושרפרף לא יספיק, אפשר לתת לה לנסות בכל זאת ולראות בעצמה שזה לא מספיק). ככה היא תלמד ותגדיל את מלאי הפתרונות שלה. עם הזמן היא תצליח גם לבד.
אני חושבת שעדיין תקין לגמרי בגיל שנתיים, אבל אני לא בעלת מקצוע.
מצליחים בדרך אחת אז אפשר לנסות בדרך אחרת
רוב הפעמים אני לא פותרת לו בעצמי את הבעיה אלא עוזרת לו להגיע לפתרון. לדוגמא לומר לו: אתה רואה שאתה לא מגיע ככה לבקבוק, מה אפשר לעשות כדי להגיע? הוא מעצמו מציע פתרונות ומנסה אותם.
ולפעמים הפתרון שלו זה לבקש ממני, וזה גם פתרון מצויין מבחינתי
לא חשבתי שיש כאן בעיה אלא לימוד שיתפתח עם הזמן
כי הבן שלי אני גם שמה לב שכזה. משהו נתקע או מסתבך ישר בוכה שנעזור לו.
מצד שני כשהוא רגוע ורוצה משהו ממש חושב כמה שלבים ועושה לפי הסדר.. אז נראה לי אצלו זה יותר הלחץ שחוסם לו את החשיבה.
אבל עוקבת גם לראות
והולכת להביא? ואם טיפה מסובך קורה שמטפסת בשביל זה ואולי אפילו מביאה משהו לטפס עליו? היא באה אליכם שתבואו איתה לאנשהו כדי לתת לה משהו שהיא לא מגיעה אליו?
אם כן - זה גםדברים שדורשים שלבים ותכנון, אז לדעתי הלא מקצועית לא נשמע שהיא לא חושבת קדימה אלא יותר לא מצליחה לנהל "מצבי לחץ" שהיא מנסה ואין לה עוד רעיון.
כההבכל אופן אני רואה את זה. אין לי מושג באיזה גיל מצופה מהם לחשוב יותר מלבכות 😁🙈
פשוט להסביר להם שוב ושוב שיש פה בעיה ואיך אפשר לפתור אותה.
תוך כמה פעמים כאלה היא תזכור לבד.
אני לא מגיעההההה
אז לכי צעד ימינה כפרה ותגיעי
הולכת צעד ימינה לוקחת
ולפעמים גם את זה לא כי כל הסיטואציה בעיניה לא פתירה
הרבה הכלה וסבלנות.
לגבי הבעיה הראשונה, תנסי לתרגל איתה את הפתרון. למשל את אומרת לה תרדי תעברי לצד השני של השולחן ותקחי את הבקבוק.
אחרי דקה או שתיים תניחי משהו רחוק ממך ותנסי להושיט יד ואת לא מצליחה להגיע אז תשאלי אותה מה לעשות? אמא לא מצליחה להגיע לעט.
תראי אם אחרי שהסברת לה היא מסוגלת ליישם את רוצו פתרון לאותה בעיה רק עם חפץ אחר.
אם את יודעת שהיא מסוגלת להתמודד עם האתגר. אל תתני לה רעיונות. שהיא תתנסה לבד. היצר ההישרדותי שחה לא ייתן לחכות שעות שהפתרון יפול עליה מהשמים. בשלב מסוים שהיא תרגיש שהיא צריכה להתקדם לפתרון היא תעשה את זה.
רק חשוב שזה יהיה שלב אחד כל פעם.
כלומר לרדת מהכסא ולעשות סיבוב זה פתרון שמורכב משני שלבים. אז תגידי לה מה השלב הראשון ואז תחזירי את הבעיה אליה.
למשל היא יושבת על הכסא ולא מצליחה להגיע לבקבוק. את נותנת לה יד ועוזרת לה לרדת מהכסא ולא מכוונת אותה ללכת לכיוון הבקבוק אלא שואלת: אוי הבקבוק רחוק, תושיטי יד, אוי לא מגיעים, מה עושים?
אם בשלב הזה היא לא מתקרבת לבקבוק זאת בעיה.. אולי זה התנהגותי והיא מצפה שאת תעשי בשבילה דברים או שהיא עייפה ולא במיטבה לחפש פתרונות, אבל אם היא במצב רוח טוב, ולא מסוגלת לחשוב על פתרון זה משהו אחר.
אם היא מתקדמת לכיוון הבקבוק ולוקחת אותו, תחמיאי לה איך היא לבד מצאה פתרון ושהיא חכמה וכו.
תנסי לאתגר אותה לא כשהיא צריכה משהו אלא אפילו תוך כדי משחק.
נגיד חלק התגלגל רחוק. או חלק "נכנס" מתחת לבגד/ שטיח/ מאחורי כרית. כשהיא רואה ששמת את זה שם. תשאלי אותה מה לעשות? איפה החלק?
ותראי אם היא מחכה שאת תביאי או שהיא הולכת להביא.
להתחיל לתרגל איתה בניית מגדל ממספר חלקים בודדים. בהתחלה זה תמיד נופל. צריך ללמוד לשים את החלקים היציבים למטה. אל תגלי לה מה כדאי לעשות. תני לה להתנסות לבד ותראי אם היא מצליחה להסיק מסקנות לבד.
אם היא מסיעה עגלת בובה והעגלה נתקלת בשטיח. תני לה להתמודד לבד. שתחשוב מה כדאי לעשות.
ואם היא מתמודדת יפה אז יש לה יכולת ניתוח של סיטואציה, הסקת מסקנות ויישום. פשוט אולי עם הבקבוק היא הייתה צמאה ולא היה לה סבלנות למצוא פתרון. זה הגיוני בסה"כ.
לעזור בפעולה תוך כדי הסבר- ׳הנה תראי, אני קמה, נגשת לצד השני ומגיעה לבקבוק׳
לדון בפתרונות אפשריים- ׳מה יכול לעזור לנו להגיע לבקבוק?׳
לגבי משחקים זה לימוד התמודדות עם תיסכולים.
יש לכן רעיונות למשחקים שמתאימים לגיל שנתיים.?
יש לנו עגלה, בימבה, כדורים למינהם, משחקי השחלה, כוסות בגדלים שונים לבניית מגדל, חלקי מטבח למשחק,הך בפטיש, בובות
רוצי לקנות😅
יכול להעסיק אותה מלא זמן
כנ"ל מגה בלוקס
ולאחרונה היא אוהבת אצלי לנסות פאזלים.. של 2/4/6 חלקים..
עוד צריכה עזרה אבל עם הזמן ממש משתפרת בזה
פאזלים של 2 חלקים עד 9 חלקים (עם ה9 עוד צריך עזרה, אבל הוא ממש נהנה מזה)
לוטו בכל מיני סוגים.
משחק של מיון כרטיסים
משחק התאמה של דברים עם סקוצ'ים.
ברגע שיש לזה קופסא וזה יושב במדף זה מעניין אותו.
חוץ מזה, משחקי הרכבה- מגנטים/ מגה בלוקס/ צינורות, קוביות.
בובות, בקבוקים כלים, כפיות, בגדים, חיתול, עגלה, כל מה ששימושי לטיפול בבובה.
ברבצק, חיות, מכוניות, כדור.
בדיוק ככה מתפתחת חשיבה
הם מתנסים בסיטואציה
הם תמיד יגשו אליה בדרך הפשוטה
ולפעמים לא יצליחו
ואז ינסו שוב ושוב ושוב
ולא יצליחו
ולאט לאט החשיבה תתרחב והם יתחילו לחשוב שאולי יש עוד דרך שאפשר לנסות
זה תהליך מץמשך
והיא רק בת שנתיים
פיצית
תאפשרי לה להתנסות
והיא תלמד בקצב שלה
מה לא לעשות- לא ישר לקרב לה את הבקבוק
לאפשר לה מרחב התנסות ולמידה
אני כבר לא יודעת מה לחשוב
השתגעתי לגמרי ☹️🥹😆
עדיף לא לנסות לנחש 🙈 (סתם דוגמא גם במצג עכוז הרגליים יכולות להיות למעלה)
וזה משמעותי לגבי לתכנן היפוך ועוד -
אז שווה ללכת לבדוק
(היה לי גם עכוז וידעתי להבחין בין מצגים, ובדכ כשהתלבטתי אז האו"ס הוכיח שצדקתי)
לא עשיף לבקש זירוז עדין וטבעי?
כמו דיקור, רפלקסולוגיה (שניהם לא עזרו לי אבל יש כאלה שעזר להן)
או להבדיל סטריפינג? הייתי הולכת על סטריפינג חח
לראש במישוש.
את יכולה להרגיש בשינוי בעיקר אם הראש יורד למטה שאז יש יותר לחץ למטה או שהבטן קצת יורדת.
אבל מצב שבו אין לחץ יכול להיות גם במצג ראש.
קשה למטה וחושבת שזה הראש…
באמת מקווה שזה זה
כל היום ממששת לראות..
בעיקרון כשהיה עם ראש למעלה זה היה עגול קשה וקטן יחסית
וכשזה עכוז למעלה אז עגול אבל יותר גדול ופחות קשה..
אוף המתח הזה מה הוא עכשיו באמת מתסכל
וכשיש לי לחצים למטה ממששת לבדןק אם יש משהו קשה למטה
בשעות האחרונות היה לי ממש לחץ למטה שבקושי זזתי
אבל מצד שני מרגישה גם תנועות עדינות למטה אז אני לא יודעת כבר מה לחשוב
כן קיסרי לא קיסרי
כן זירוז לא זירוז
הצילווו
חיבוק ובעז"ה שיהיה לטובה ובדרך טובה
ממש לוחץ על הקיבה והצלעות
ביקשת להתייעץ על סטריפינג?
וואי אני מאושרת בשבילך, זו התקדמות מושלמת
תודה לאלללל הרופא המושלם ביקום
אמר שאני מחכה ללידה טבעית בזמנה ובעתה !!!!
די אני כבר שבועות על איסו משאבה לקנות
קניתי היום של קליניקייר החדשה
לא מסתדרתתתתתתתתתתתתתתתת
אני עצבנית
בנוסף היא מרעישה
נמאס לי מהחרטאאותתת
לא אכפת לי שזה אאוטינג מי שגילתה אותי שתפסיק לעקוב אחריי
בלידות של הגדולים שלי והייתי בלימודים והייתי צריכה לשאוב מגיל פיצי
רוצה לשמוע מה היה בסוף?
המשאבה הכי פשוטה עבדה מעולה! אבנט הידני. פשוט בלי כל מיני חוטים ועוצמות ועניינים. פשוט קל נח ויעיל
שווה לך לבדוק אם יש גמח באזורכם
אפילו לנסות קודם את את מסתדרת ורק אחר כך לקנות.
זה לא תמיד ישר קורה
לאט לאט
שהיא מרעישה מתרגלים אל תדאגי
ראש השנה.
ביום הקדוש הזה אנחנו נשפטים בבית דין של מעלה אצל מלך מלכי המלכים.
אנחנו עוברים במסדרון צר,
כמו שנאמר: בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו (=לפני הקב"ה) כִּבְנֵי מָרוֹן". בראש השנה שהוא יום הדין, עוברים כל אנשי העולם אצל הקב"ה שהוא 'הרועה הגדול' כמו עדר כבשים, שכאשר רועה הצאן רוצה לספור אותו אז הוא יוצר פתח צר מאוד בדיר שלהם דרכו יכול לעבור רק כבש אחד בלבד בכל פעם. רק אחדז, את מבינה? בראש השנה אנו עוברים כיחידים לפני הקב"ה. בראש השנה "תירוצים- בשירותים". את לבד! שופטים אותך על מעשייך בלי קשר לאיזה הורים נולדת ועם מי התחתנת.
אל תאשימי ואל תתרצי, תראי מה את יכולה לעשות היום כדי לשפר את המצב. תאמיני בכוחות שלך.
ואל תשכחי שהשופט הזה,
הוא במקרה גם אבא שלך.
באיזה בית משפט, תגידי, תצאי זכאית אם רק תעשי תשובה?
פה למטה, אם עשית מעשה מגיע לך עונש ושום חרטה לא תעזור. לא כך אצל בורא עולם, שכולו רחמים.
ומה הוא מבקש ממך? בת שלי, תבואי אליי אמיתית. תהיי כנה עם עצמך.
קחי אחריות. תביני שבך תלוי הדבר.
נפלא! ונפלאה כמו תמיד נגמרו לי השמותהיי,
אני לא בקהילה דתית אני מתחזקת בלעדית במשפחה,
ואני בתחילת הריון
כשאני לא שותה מים באופן קבוע גם בהריונות קודמים אני לא מרגישה טוב, התכווציות חזקות וגם היה לי סכרת על ערך חריג בצום בהריון הקודם.
אני לא יודעת עם איזה רב אני יכולה להתייעץ. תוכלו לעזור לי?
יש מספר באינטרנט. לט מצליחה לצרף.
בהצלחה!
ומי שרוצה ללכת לפי הפסיקה המקלה יותר כדאי שתדע את זה
מאחר ולפי מה שהבנתי פותחת השירשור לא מתמצאת בהבדלים אז מצאתי לנכון לומר לה זאת
איני רואה פה טעות כלשהי.
שהשימוש במחמיר ומקל זה פשוט מטעה... כאילו יש הלכה (קו האמצע) ואז יש מי שמקל, אומר לי לעשות פחות ויש מי שמחמיר שאומר לי לעשות יותר... זה ממש מטעה לדעתי...
מציעה להשתמש במושגים אחרים שפחות מטעים...
(אולי שיש להם קו פסיקה שיותר דורש? לא יודעת האמת...)
בעיניי הם ממש נותנים את המענה לפי השואלת... על אותה שאלה יש תשובות מרובות שמשתנות לפי השואלת. יודעת מידיעה... וזה כי בגדול, יש עניין להיצמד לעיקר הדין...
והניסיון שלך לא הניסיון שלי לצערי.
בעיני המילים האלה מכובסות...
אבל זהו, זה כבר דיון לא קשור לשירשור
הדיון קשור מאוד לדעתי. בדיוק בגלל זה אני מגיבה חח
את כמובן תמיד יכולה להחליט מתי לא להגיב
אבל יש פסיקות מקלות יותר ממכון פועה. באופן גורף (לא רק כפסיקה אישית)
אז יש מי שבוחר את קו הפסיקה שלהם ולא רלוונטי לו לבחור גישות אחרות וזה נפלא וזה מכון עתיר זכויות!
אבל יש כאלה שכן מעדיפים לבחור גישות יותר מקלות
אישית לא אתקשר אליהם לפסיקת הלכה בנושא טהרה כי אני יודעת שאקבל פסיקות מחמירות יותר מאשר אצל הרבנים שאני רגילה לשאול
ויש גם כאלה שמקלים אפילו יותר.
ודווקא בנושא של צום - הרבנים שאני רגילה לשאול הם כן בגישה יותר מחמירה
ולכן העלו פה שמות אחרים שבנושא הזה נוקטים בגישות מקלות יותר
(בעיקר תלמידי הרב רבינוביץ' זצ"ל)
ומי שאין לה רב קבוע צריכה לדעת לבחור את מי לשאול. לא כדי לבחור תמיד את הרב נח שמיקל אבל כן כדי לא לקבל פסיקה שלא מתאימה לה במצבה. וזה שציינו שהם בקו מחמיר זה לא כדי להגיד שלא כדאי לפנות אליהם אף פעם אלא כדי להבין ולבחור
יש לו פייסבוק הוא זמין ממש ואכפתי
עזר לנו מאד עם צומות בהריון הקודם
ממליצה ממש להתקשר למכון פועה 02-651-5050
תפרטי לרב את הפרטים, הוא ישמח לתת לך מענה. ישר כוח, כתיבה וחתימה טובה
עדיף ירא שמיים.
ואחרי זה שואלים את הרב.
יש נשים שמצליחות לטבול אפילו אחרי שבועיים-שלושה מהלידה ומרגישות מעולה עם זה,
יש נשים שמצליחות אחרי חודש וחודשיים ויותר,
חשוב להיות קשובה לגוף שלך.
אם את מרגישה טוב אפשר לנסות בעדינות ורגישות מירבית, כמובן בידיעה שהדימום יכול לחזור בהמשך,
להיות מלווה ברב צמוד שמוסכם עליכם,
אפשר גם להתייעץ עם מכון פועה.
לגבי הטבילה - גם כאן יש כל מיני גישות
יש כאלה שאומרים שאם האישה מרגישה טוב ורוצה בכך אפשר בהחלט להיות יחד, כמובן ברגישות ועדינות כנ"ל
ויש גישות שיאמרו שצריך לחכות מעט, בערך כחודש לאחרי הלידה.
יש גישות שאומרות שלא חובה לראות רופא נשים לפני הטבילה,
ויש שיאמרו שזה כן כדאי.
כמובן אם רוצים מניעה צריך לקחת גם את זה בחשבון.
לכן ממליצה יקרה לבחון את המצב אצלך ספציפית, לראות איך את עם הכל, איך את מרגישה וכמובן להיות מלווה ולהתייעץ לגבייך ספציפית בכל התחומים הללו.
המון מזל טוב ושפע ברכה, נחת שמחה ואהבה ❤
אנחנו מחכים לאחרי הבדיקה אבל בכל מקרה לא משנה מה חשוב לתת לאזור כמה זמן לנוח בלי בכלל... לפחות כמה שבועות לדעתי..
ולגבי בדיקות את יכולה לעשות בלי לצפות בכלל בכלל כי 99 אחוז שיחזור הדימום.. לדעתי לעשות רק אם זה לא מפתח בך תקווה...
אבל יש גם סיכוי שלא. לפעמים באמת הדימום נגמר מוקדם
אם את מסוגלת להתמודד עם האכזבה אז שווה לנסות לבדוק.ממש בזהירות, להיות קשובה אם יבש או כואב
וכמובן לשאול רב
אני מכירה שבאופן גורף לא עושים מוך דחוק אחרי לידה,ויש כאלה שגם ממעיטים בבדיקות ויש כאלה שלא אז תבררי
כי גם כשהדימום נגמר הרבה פעמים יש כתמים שמפריעים לטהרה ויש גישות שונות בהלכה
לגבי יחסים-
קודם כל אין צימוד בין טבילה ליחסים. כדאי לטבול כדי להיטהר ולסיים עם ההרחקות גם אם לא מתאים עדיין לקיים יחסים.
כן חשוב לדבר על זה ולתאם ציפיות עם בעלך כי הוא לא עבר לידה וחשוב שתעבירי לו כמה שאפשר את המצב שלך והתחושות שלך שלא יהיו מתחים. ובכל מקרה- להתחיל לנסות לאט לאט לאט ועם הרבה סיכוך. הכל עוד רגיש ועבר טראומה רצינית וההורמונים של אחרי לידה והנקה גורמים ליובש
ומצד שני אם מרגיש לך שהמקום החלים ואין כאבים לא חייב לחכות לבדיקת רופא או ל6 שבועות בשביל לקיים יחסים
מה שהכי חשוב זה ההקשבה,העדינות, הצקשורת מול בן הזוג, ואורך רוח.לרוב הנשים לא מתאים לקיים יחסים בשלב הזה וממש חשוב לא למתוח את הגבולות ולעשות רק מה שנעים לך! אבל אם זה זורם לך בקלות וטוב לך אין סיבה לחכות או להמנע בגלל סטטיסטיקה
נזכרתי בשיר הזה שלי, מפעם...
שִׁבְרֵי
מַרְאוֹת
זִכְרוֹנוֹת
מַחְשָׁבוֹת
שֶׁהָיוּ חֲבוּיִים בִּי
מִתְגַּלִּים
כְּכָל שֶׁהַיָּרֵחַ
הוֹלֵךְ וּמִתְכַּסֶּה.
וּבַכֶּסֶה
אֲנִי
אֶזָּכֵר
וְאַמְלִיךְ
אוֹתְךָ
עַל עַצְמִי
עַל חֶלְקִיּוּתִי
וְאָז
בְּלֵב שָׁבוּר
שֶׁאֵין שָׁלֵם מִמֶּנּוּ
אֲבַקֵּשׁ לִי
דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה.
מתגעגעת למקום ההוא.
גם לרצות לרצות זה טוב, נכון?
מיחזור זו גם דרך של חזרה בתשובה כנראה.
גם לך!
ואני מקווה שזה בסדר להעלות את זה, אפילו שזה קצת ישן, זה עדיין קלוונטי.
וכתוב כל כך יפה!
תודה @קמה ש. !!
https://www.inn.co.il/forum/t1214209#12923152
בס''ד
זכרתי בערך את השיר, בזכותך קראתי-גיליתי אותו שוב ❤️
עברו כמה שנים באמת, ואני עדיין בלימוד
תודה רבה רבה שהעלית את זה ותודה על המילים! תבורכי!!
נכנסתי לכרטיס וחיפשתי עוד שירים שלה.
ואז ראיתי את מה שאת כתבת.
והתרגשתי.
ורציתי לשתף...
כולנו במסע לימוד, כל החיים, כל הזמן.
וב"ה שיש לנו ממי ללמוד ואת מי ללמד..
🤍🤍🤍
מרגש ונוגע ממש
תודה על זה @קמה ש. ו @מאוהבת בילדי
אבל בטוח קראתי כי רואה את התגובה שלי שם🤭
כנראה פוגש אותי היום ממקום אחר
(עם פלא קטן וטהור שנמצא אצלי בידיים, ותקופה מורכבת עם אחיו הגדולים)
תודה לך על ההקפצה, ותודה לך קמה על המילים!
הולכת לשמור לי את זה במקום שאזכור לקרוא מדי פעם
❤️❤️❤️
בס''ד
וב''ה ששולח את המחשבות ואת המילים...
אני לא שואלת הפעם
לכל מי שרואה את הבית של החמה/ החברה/ המארחת הפוך, מטונף ולא נקי או מתוחזק ברמה סבירה ונגעלה ולא הבינה מה הסיפור ולמה צריך להתארח ככה,
לכל מי שבעלה איש מקצוע שבא ונכנס בבתים של אנשים ורואה ערימות כביסה, ערימות של כלים בכיור, רצפה מטונפת עם שאריות של טיטוי שלא הורמו, שקיות מפוזרות של קניות על הרצפה
ואישה אחת קטנת קומה (אפשר גם גדולה) שמגיחה מאיזה חדר במבט מתנצל ומתחילה לסדר כדי שלא יחשבו שהיא באמת ככ מסריחה ומוזנחת - תדענה שהיא לא
תדענה שיכול להיות שזו אישה שלא מרגישה טוב כמה ימים, וקורסת תחת הנטל
שביקשה מבעלה עשרות פעמים, אפילו התחננה, שלא יכניס אנשי מקצוע לבית הפוך. שיודיע (!) לפחות לפני שהם באים (מי מדבר בכלל על לבקש רשות) כי היא מתביישת, ואפילו שאין ידה מגעת היא תשתדל שהבית יהיה במצב סביר לשייכנסו
מי מדבר בכלל על זה שייקח קצת אחריות ויתן יד סוף כל סוף אחרי הזמנה של אורחים לא רצויים
מאחורי התמונה של הבית המסריח הזה עומדת אישה,צעירה או מבוגרת, שנפשה שבורה ממערכת יחסים שאינה מטיבה איתה, שניסתה בכל מיני דרכים לשפר (גם טיפול. תחסכו לי ת'מנטרה)
שלקום וללכת היא לא אופציה מכל מיני סיבות מושכלות
שאין לה מוטיבציה לנקות ולסדר כי בעלה לא סופר אותה, מי מדבר על מחמאות
שרצח אותה כלכך הרבה פעמים בהלבנת פנים
בין אדם לחברו שמחוץ לבית
ובין אדם לחברו שבתוך הבית
שכל שנה כלאחר יד מתנצל בערב ראש השנה על אינספור פעמים ששבר לה את הלב ואיכזב, על כמות בלתי נתפסת של דמעות וצער. על החלום. ועל השבר שהוא כלל איננו מבין למרות יותר מדי נסיונות להסביר
אז אם תשאלו למה הבית מסריח ולמה את בכל זאת מארחת/ מכניסה אותם לבית - אני לא משיבה לו כגמולו. אותי לא 'הרעו' המצרים.
אף פעם אי אפשר לדעת מה קורה בין כתלי ביתו של אדם. ואני מאלה שהרבה מסתכלות מהצד ומקנאות 'כמה מושלם'. לא מושלם, אני שחקנית טובה
אני אמשיך להתבייש ולהתבזות, ובכל פעם אזכור שמאת השם הייתה זאת. והוא רק שליח. וזו שעת רצון.
את שעת הרצון הזו, אותה אני בוחרת לנצל בחכמה הפעם, אני מנתבת את הצער לתפילה. שנהיה רגישים אחד/ אחת לשנייה. שנשתדל לדון לכף זכות. שלא נשפוט לחומרה אף אדם. שנשתדל לא לצער אחד/ אחת השנייה. נשים ואנשים כאחד.
ושבשנה הבאה עלינו לטובה, יתהפך המר למתוק. תכלה שנה וקללותיה
אם יש מי שקראה עד לכאן, ולקחה לעצמה, והיה זה שכרי
נשמע קשה כל כך....
מאחלת לך הכי הכי טוב שבעולם....
ומאחלת לך רק טוב, כל החיים
אמן
ים שני, הפריד בין מים תחתונים לעליונים.
זה הכי הזמן לריב...
חיבוק לכולנו.
לנזכה להיטהר בקרוב.
רק טוב יקרה שאת ❤️
והרבה מתוק, ואור, ושמחה. מגיע לך!
את לא צריכה לספק הסברים למצב הבית שלך
אפילו לא לעצמך!
בטח לא לאף אחד אחר...
(כמובן הכוונה שבלב שלך, לא חשבתי שאת כל זה את מדקלמת לאורחים)
את יודעת איפה היית רוצה להיות, ואת יודעת שאת עושה מה שביכולתך.
וזהו. את טובה!!
לא משנה אם זה כי את חולה או כי בעלך לא סנכרן איתך אט כי סתם החלטת שאת מעדיפה לקרוא ספר ולהשאיר את ההפיכה כרגע במקום
ואין סיבה שתתביישי כל כך מהבית שלך או בכלל שתסבלי כל כך
גם אם בן הזוג שלך למרבה הצער כל כך לא "איתך"
אם לא מתאים לך שום עצה- אל תקראי בכלל את ההמשך-
אני מבינה שנמאס לך לנסות לשפר את המצב הזוגי. זה באמת מתסכל וגם אני במקומך לא הייתי מוכנה עוד להתאמץ. אבל כדאי לך ממש לנסות לשפר את המצב "שלך" בתוך זה
זה לא קל יותר
צריך אנרגיה
ואולי לא כרגע אלא מתישהו אחר
אבל זה לפחות בידיים שלך את לא תלויה בו בשביל זה. ואולי ככל שתתני לעצמך יותר אהבה ויותר תמיכה ויותר שמחה בלי קשר למה שהוא עושה או לא(וזה אפשרי! גם אם לא פשוט. וגם אם כדאי לקבל עזרה בשביל ללמוד את זה)
גם תרגישי פחות את הבושה והכאב וגם אולי אפילו תצליחי להיות ברמה הטכנית יותר במקום שאת רוצה להיות בו כי תהיי יותר טעונה באנרגיה (אישית לא חושבת שזה אובייקטיבי יש כאלה שטוב להן גם בין ערמות הכביסה לכלים ויעדיפו לראות עוד סדרה וזה בסדר)
בהצלחה!
בעז"ה שבאמת תחל שנה טובה יותר
שהבית שלי היה בלאגן אחד שלם
גם בנינו וגם בלאגן בבית עצמו.
ו2 תינוקות קטנים.
ואישה אחת שקרסה, ומתה נפשית ופיזית
ורק תפילות אחותי. ר ק תפילות.
אין כלום בעולם הזה חוץ מבורא עולם.
שיהיה מסריח
שיהיה מתוכלכך
הנפש שלך! קומי, תתחזקי, בשבילך!!!!
הייתי נוסעת לים ויושבת שעות
שעווותתתת לדבר עם הקב״ה.
כל מה שעשה לי טוב עשיתי. כל מה שהציל אותי עשיתי.
לא עניין אותי כלום.
ב״ה עלינו למעלה למעלה… כל דמעה שירדה היום זה חיוך ענק!
שולחת כוחות, חיבוקים ענקיים!
ובע״נ השנה החדשה תביא איתה רק טוב.
נגעת לי בלב 🩷❤️🩷
מאחלת לך שנה ***טובה!!!*** ו***מתוקה!!!***
שתרגישי את החיבוק של ה' בכל התחומים
ובייחוד בזוגיות ❤️🩷❤️
שולחת חיבוק גדול ותפילה לישועה שלמה בקרוב ב"ה, לשנה טובה מבורכת ומאירה, מלאה בטוב גלוי ומתוק 🙏❤
ותודה תודה תודה!! אני גם בתסכול ובושה ממצב הבית, איזה כיף שחידדת כמה שזה לא מה שחשוב
וחיבוק ענק על הכל!!!! שתראו ישועות בע"ה!!!!!!
כמו שכתוב בתפילה זכה "ובתוכם תרחם על פושעי עמך בית ישראל ותכניס בליבם..." אני מאחלת לך ולילדיך שנה טובה יותר ומאושרת
הרופא אמר שבסבב הבא (שלא נצטרך אמן) לקחת גונאל ואוביטרל
הוא לא אמר מתי וכמה ימים, וכמובן אשאל את האחות
אבל סתם שאני אדע, יש משהו בערך קבוע להנחיות של זה? מתי מתחילים \ כמה ימים צריך?
זה זריקה וזה קצת מלחיץ אותי, זה כואב? איך עושים את זה בכלל?
ראיתי שבזריקה הראשונה צריך ללכת לאחות, אבל מה עושים אם היום הראשון שצריך זה שישי\שבת\חג? שזה מאד הגיוני בחודש תשרי...
והיא אמרה שמתחילים ביום החמישי לוסת, ומספר הזריקות זה לפי התוצאות של הבדיקות דם והאולטרסאונד...
ועוד שאלה, זה עושה תופעות לוואי?
זה אפילו לא מזרק!
כמו שכתבה @אולי בקרוב
זה עט ,קליל,מחט דקה, לא צריך להכין שום דבר.
זה גם לא כואב כי זה מאד דק.
לדעתי בכלליות ,לא דווקא לגבי גונאל -אם מישהו אחר מזריק זה יותר כואב,כי את לעצמך יודעת יותר טוב להרגיש שזה לא כואב. ( אני פעם בגלל החגים הזרקתי לעצמי דברים יותר מסובכים,וזה כאב פחות והשאיר פחות סימנים לעומת אחרי שאחות בקופת חולים הזריקה, מאז הפסקתי ללכת לאחיות)
אם את בכל זאת חוששת ורוצה שפעם ראשונה אחות תזריק לך, את יכולה כשיתאים לך לבקש ממנה שתזריק לך מים,ואז תלמדי לפעם הבאה,והפעם הראשונה שתצטרכי כבר לא תהיה ראשונה.
בהצלחה!!! שנה מלאה בשורות טובות!
זה נראה מפחיד אבל באמת באמת לא כואב. גם האוביטרל לא כואב.
מאחלת לך שלא תצטרכי להגיע לזה בעז"ה
אני רגועה יותר כשאני מרגישה שזה במקום לא כואב.
מעניין איך לכל אחד יש הרגשה ורגישות אחרת!
בדכ לוקחים גונאל מהיום 2-5 לווסת ועד לביוץ יוצא סביב ה10 ימים.
אבל זה ממש בגדול, תלוי רופא וטיפול ומטופלת ותוצאות א"ס ודם שעושים תוך כדי.
הזריקה עצמה כמו שכתבו לך פשוטה להזרקה ומחט קטנה ודקה, האחיות יכולות להראות ולהסביר לך גם בלי להזריק את החומר כמה ימים לפני
ואחכ הזרקתי לעצמי
זאת זריקה ממש לא כואבת (לקחתי רק את האוביטרל)
אז היום זה היום השני שלישי של הפרישה (התלכדו) ועכשיו אני לא יודעת מתי לבדוק🧐
כי אני רוצה להתפלל בהתאם בראש השנה פשוט… זה מרגיש לי חשןב…
מתי לבדוק הריון
כי המחזור לא סדיר ואני לא יודעת מתי היה ביוץ
אבל רוצה להתפלל בראש השנה על מה שרלוונטי…
ואפשר גם להתפלל בכלליות על זרע חייא וקיימא, הריון תקין וכו'.. זה תמיד רלוונטי
גם אם את בהריון כבר וגם כתפילה להריון במקרה שאת לא..
בשורות טובות!
אז ב"ה התנור שלנו מתלונן שכבר צריך להחליף אותו, אחרי ששירת אותנו בנאמנות למעלה מעשור.
כרגע מחפשים תנור דו תאי משולב, ובחנות בבית אל אמרו לנו שיש דלונגי 1218 או 1332, או 8133 של בלומברג או 62120 של בקו.
אשמח להמלצות/ דיס המלצות ממי שמכירה את החברות או את הדגמים.
יש לי אולי גם אופציה לתנור חד תאי בילדאין, במקום הדו תאי. אם יש למישהי המלצה מה כדאי אשמח גם לשמוע יתרונות וחסרונות לשתי האופציות.
שנה טובה ומתוקה
אני חושבת שזה תלוי מה הצורך שלך ומה הפסיקה
ממה שאני יודעת, דו תאי פחות חזק מחד תאי.
אצלנו התנור משמש כבשרי ופרווה. אפשר גם להכשיר בשביל להכין בו חלב, אני מעדיפה שלא. הפסקתי להשתמש בו גם לפסח
לא אופה חלבי כמעט בכלל. אבל לזמנים שאצטרך קניתי טוסטר אובן שאני כמעט לא משתמשת בו,
ובנוסף, קניתי מכשיר חשמלי שמשמש כטאבון ועליו אני אופה. בעיקר פיצות אבל יצא לי גם יותר מזה.
לנו זה בסדר האמת.
דו תאי היה תופס לי מקום נחוץ במטבח אז אני מרוצה מזה בסופו של דבר
לא יודעת איזה דגם.
הלכתי לבדוק באינטרנט ונראה שזה אכן הדגם 62120
יש לי אותו יותר מ- 4 שנים ואני מאוד מרוצה.
התנור אופה מצויין בשני התאים.
לא כל כך יוצא לי לאפות במקביל (אפילו שקניתי דווקא תנור שפועל במקביל כדי לחסוך זמן, פשוט לא כ"כ יוצא).
אבל שני התאים עובדים מצויין.
יש לו קטע ממש מעצבן שהמספרים על הכפתורים נמחקים לאחר זמן.
זה קצת באסה...
עבד טוב
ואז תעברי על זה עם מטלית יבשה.
זה נשמע מטומטם אבל זה עובד יופי
את הצבע
ואז לנגב עם מגבון.
הלוואי שבכל מקווה יהיה תלוי הברכה והיהי רצון על הקיר של המקווה
בשביל נשים כמוני שמרוב לחץ מהבלנית והמהמעמד המביך יש להם בלאק אאוט רציני
ברוך אתה ה--- ואין לי המשך בראש.
ואני ערומה.
במים.
והבנלית צריכה לעזור לי להמשיך כאילו אני ילדה בת 3 שלומדת לברך.
בברררררררר
זה ממש חובה ליישם.
למה אנחנו צריכות גם להסתבך עם זה??
יש פתרון כל כך פשוט.
אוף.
ואז אני יותר רגועהאמא---אני יודעת בע"פ... זה לא באמת כ"כ מסובך.
אבל שם אני מתבלבלת מרב לחץ...
ברכה קצרה אבל חייבים לקרוא מהכתוב, בברית של הבן שלי הרגשתי מטופשת שאני לא זוכרת פתאום מה להגיד
אבל מסתבר שזה הגיוני ;) המוהל אצלנו דואג שיביאו סידור ליולדת שתוכל לקרוא מהכתוב
אבל להתקשר זה רעיון!
ככה הם לא ידעו מי אני...
אולי אני אפילו אבקש מבעלי להתקשר... 🤭
זה ממש חסר לי במקווה אצלנו
כל פעם אני מתבלבלת וזה מביך.
ויכול כ"כ לעזור לכל מיני נשים...
אתן נותנות לי כח ללכת לבקש שיתלו אצלינו.
אני לא המשוגעת היחידה שחושבת שזה רעיון טוב...
וגם זה חוסך את האי נעימות על מה להסתכל ולבדוק אם הבלנית מסתכלת עלי או לא..
מרוכזת רק בשלט חח
ממש אין לי ראש לזכור בע"פ ובירכתי המון פעמים.
וגם זה מקור לתרומות, הכי קל להקדיש שלט יפה לעילוי נשמת וכו'.
הכי קל להתרים למשהו שתולים קבוע.
בקיצור, תאזרי אומץ ותעזרי גם לאחרות...
נתתן לי כח...
באתי לברך והסתכלתי על השלט שתלוי(אצלינו כן תלוי) ואז פתאם קלטתי שאני רואה מה כתוב שם פעם ראשונה 🤭
נס שהיה שלט
ככה לא היתי צריכה לחזור לטבול חח
לא חשבתי על זה בכלל...
לפני שנתיים שיתפתי פה בתהליך התבוננות שבו כל יום אני מקדישה כמה דקות לכתיבה דרך שאלות מנחות, שעוזרת לעשות הכנה ותשובה לקראת השנה המתקרבת.
אני הרגשתי שזה היה לי מאוד משמעותי.
אבל השנה לא ממש הצלחתי עדיין להיכנס לאווירת אלול, יחד עם סוף החופש הגדול.
בזכות @חדקרן שהזכירה לי את השרשור וביקשה שאשלח לה קישור, החלטתי שאני רוצה בכל זאת לעשות את זה שוב.
כמה ימים היצר הרע עוד ניסה לשכנע אותי שעמוס לי מידי, או שזה מסובך להתחיל באיחור, או שסתם פיתה אותי לעשות דברים אחרים.
אבל החלטתי שאני לא רוצה לוותר. אני יכולה להצליח למצוא כל יום כמה דקות להתבוננות עצמית, ואם אני לא אעשה את זה אני לגמרי אפספס את אלול…
אז בלנ"ד אני משתפת פה כל יום את השאלות שאני עונה עליהן, ומי שרוצה להצטרף אלי, מוזמנת בשמחה (ומוזמנת גם לכתוב לי איך היה לה…).
מי שרוצה להצטרף מוזמנת להגיב, ככה השרשור יוקפץ וגם תמשיכו לקבל עליו התראות.
נתחיל בלנ"ד בתחילת השבוע הבא.
אני מעתיקה פה כמה 'הקדמות' שכתבתי בשרשור הקודם, עם קצת התאמות להשנה.
ממשיכים בשבוע **אני והקב"ה**
נבחר אחת מהמטרות שכתבנו בשלב הקודם (אפשר גם לעשות על כמה מטרות), ננסה לדמיין את הסיטואציה שאליה מתייחסת המטרה, ונענה על השאלה:
>>> מה יכול לעזור לי להצליח להגיע למטרה?
כדי לענות על השאלה הזו, אפשר לחשוב על פעמים שכן הצלחתי, אפילו חלקית, ולחשוב מה עזר לי אז. אפשר לחשוב על אנשים שאני רואה שמצליחים בזה ולנסות לחשוב מה עוזר להם (אפשר גם לשאול, אם שייך…).
בהצלחה!
