אין לי תקציב גבוה
וגם קונה עם איזה שובר אז אין מליון אופציות
אבל כן רוצה שיעבוד טוב אחרת אין לי למה להשקיע
בית עם הרבה ילדים יש ממש כתמים על הרצפה במטבח..לא מצפה שיוריד כתם חריג..אבל סטנדרטים לש יום חום?
כמה זמן עבודה יש לו ברצף? יספיק לשטיפת סלון ומטבח?
שמעתי שאחרי שנתיים הסוללה הולכת- קרה למישהי?
לא התמודד בקלות עם הכתמים שיש על הרצפה שלנו, היה כבד מדי בעיניי ובעיקר עשה רעש שלא יכולתי לסבול.
נראה לי שזמן העבודה שלו כן היה ארוך. לא בדקתי אותו מספיק בשביל להיות בטוחה.
אני אישית משתמשת במגב שפריצר (יש הרבה סוגים), זה זול והכי נוח לי. על כתמים קשים אני שופכת מים לפני כן ולא מסתפקת בשפריץ מי הסבון מהמיכל, אבל בעצם גם עם הטינקו הייתי צריכה לעשות את זה, והוא התמודד פחות טוב עם שאיבת המים המלוכלכים...
סליחה אם ביאסתי
אבל זה כן הרגיש לי מאמץ בגב וגם בעיקר מרח..היתי צריכה לאאטא יותר מדי טוב לפני אחרת מרח לכלוך..ולאט לאט הפסקתי להשתמש..
הוא היה נחמד אבל רציתי משהו שעושה עבודה יותר טובה ופחות במאמץ
הטובים הם ממש יקרים ולכן הבעיה
אני לא מכירה אותו
אבל קניתי לאמא שלי את הדרימי 14 בערך ב1,000
והוא עושה את העבודה
בית עם תינוקות וילדים
אז השואב שוטף לא יהיה במקום שטיפה לגמרי
זה עוזר לתחזוקה של הניקיון
אבל אחרי כמה ימים צריך שטיפה רגילה
זה מנסיון אישי ולא חושבת שזה קשור לדגם השואב שוטף.
לכן אני דווקא חושבת שלא צריך דגם יקר ולשלם עליו כמה אלפים.
אני קניתי לא יקר
נותן לי את המענה הנ"ל וזהו.. גם לא מצפה מעבר.
בית עם ילדים צריך שטיפה מידי פעם ולא נוכל לברוח מזה..
אין לי כרגע ידיים םנויות או זמן לשטיפות באמצע ..גם לא כח במילא הכל מתלכלך תוך רגע
ולכן כל מה שקשור לדלי וסמרטוט לא בלקסיקון
אבל כן מבאס כי באמת המטבח מלוכלך מאוד
אם באמת הטינקו הזה עושה עבודה גם אם לא מושלמת אבל רן עושה נעים יותר אולי זה כן שווה
אבל אם יתקלקל אחרי שנתיים אז כבר לא שווה לי
הוא באמת עוזר לשמר נקיון
ובטח כשהאופציה השניה זה לא לנקות ולא לשטוף בכלל
הבית שלי מאוד מתלכלך ב"ה סיבות טובות
ויש לי קצת נטיה לפדנטיות שלא באה לידי ביטוי בפועל כי למדתי לשחרר
לכן אני יודעת להגיד שזה מנקה ועוזר
אבל אף פעם זה לא תחליף לשטיפה
הוא יכול להיות תחליף לשטיפה במצבים שלא חשוב נקיון 100 אחוז. או כשאין אופציה אחרת או זה או כלום
לא שוטפת רצפה כמעט בכלל, פעם ב..כזה שיש זמן
ברגע שעושים עם זה כל יום-יומיים לא מגיעים לכתמים קשים והבית נשאר נקי תמיד
מה שכן כל הניקיון של המכשיר קצת מבאס אבל עדיין זה עוזר לי מאוד ממש שינה לנו את החיים
היתה תקופה שהפסקתי להשתמש בגלל זה
הפריע לי מאוד הריח
שופכים לאסלה
ומעבירים צחצוח באמבטיה
לא הרגיש לי מורכב מידי
אולי זה משתנה בין אחת לשנייה
החומר בערבוב הלכלוך מסריח מאוד
ואת המיכל של המים המלוכלכים צריך לשטוף מידי פעם
לא מספיק רק לרוקן
ומידי פעם צריך לנקות את החלק של המברשת
בחורים מהמברשת למיכל מצטבר שם לכלוך מידי פעם, זה מגיע עם מברשת ייעודית ארוכה וצרה לנקות שם אבל זה מגעיל..
זה משהו שאין לך בדלי מים סמרטוט ומגב..
אני מסכימה שזה דבר שעוזר ומיקל בחיים
אבל צריך גם להגי את האמת
לפחות בעיני זה לא מושלם כמו שמצטייר מהתגובות פה
צריך לנקות את הסמרטוט כל חדר
וזה גם לא תענוג גדול
סמרטוט
משפשפת עם מטאטא את הרצפה וגורפת ואז מעבירה סמרטוט. זה לא לוקח לי הרבה זמן בכלל
מעדיפה את זה על פני תחזוק מכשיר ייעודי
לרוב המכשול הוא פינוי הרצפה. אבל כשהיא פנויה זה לא הרבה זמן
זה מנקה את הרצפה הרבה יותר טוב ככה.
אבל המכשיר באמת עוזר במצבים כמו למשל לחץ של בוקר ונשפך שוקו או קורנפלקס
מיד מביאה את השואב וסיימנו את הסיפור.
מבחינתי זה הייעוד שלו
כאילו, זה מה שאני עושה
יותר מהר מלהביא שואב ולהפעיל אותו נראה לי
וואו אני מרגישה שליחות לספר את זה לכל מי שרוצה לקנות.
התחזוקה ממש לא כיפית
הרגשתי שזה כמו לטפל בעוד ילד 😂
ואם כמה ימים לא שטפתי זה התנקם בי והסריח ממש.
אנחנו קיבלנו את דרימי מחברים (שמנקה את עצמו) והחזרנו להם אותו אחר כבוד.
מבאס שהאושיות שמפרסמות לא מספרות על זה, למרות שברור לי למה...
בעיני אם האופציה השניה זה לא לשטוף/לנקות בכלל את הרצפה אז בוודאי שזה שווה
כי זה עדיף מכלום וגם תרגישי וואו איזה נקי.
בתור אחת שחשוב לי הניקיון ושמה לב לפרטים אני מעירה על הנקודות הפחות נחמדות של המכשיר ואומרת את האמת.
אבל מה מסובך בלשפוך מים מלוכלים לאסלה ולנקות בתוך האמבטיה עם סקוצ' את המיכל?
לא מבינה איך אפשר לוותר על התענוג הזה בגלל הניקוי של המיכל. בסוף יום שהשתמשנו בו שופכים מנקים ממשיכים הלאה.
אחת לתקופה אני מנקה עם המברשת את החלקים הפנימיים (לא משהו שעושה בתדירות גבוהה מידי, אולי אחת לחודש חודשיים)
שלא טוב לשפוך לאסלה
חוץ מזה הריח מבחינתי מזעזע
השילוב של חומר עם לכלוך באופן מרוכז עושה ריח ממש דוחה.
חוץ מזה שאני מרגישה שהרצפה לא מגיעה לרמת נקיון כמו בשטיפה. החומר ששמים כוא בעיקר מבשם ולא מנקה כמו שטיפה טובה.
אבל שוב
אם זאת הדרך לשמר בית מסודר ונקי יחסית זה מצויין
וזה מה שהמכשיר עוזר לי
אלמלא המכשיר אז הרצפה מטונפת (לא מלוכלכת) עד יום חמישי יום השטיפה הגדולה..
ויש באמת תקופות שלא נוגעת במכשיר בכלל
לא מרגישה שזה שווה את ההתעסקות
לא בשימוש ככה זה לא מסריח.
מרגישה שזה ממש שדרג את היכולת שלי לתחזק בית נקי
אם נשפך משהו והרצפה מבולגנת עדיין אפשר לנקות
וגם הילדים אוהבים להשתמש בזה (פחות מבהתחלה אבל אוהבים..) וזה עוזר לי להוריד ממני משימות..
תודה רבה. אולי באמת אני אקנה את הטינקו s5+
כי רוצה לקנות את זה עם שובר שקיבלנו אז מוקבלת לאתר מסוים וזה מה יש..ויוצא לי שמשלמת עליו רק 400שח..וזה בטוח שווה את ה400
הדרימי 14 עולה שם איזה 2000+ לכן לא רלוונטי לי
שווה אפילו כדי לראות איך זה משתלב לך בבית
אם תהיי אולי בעתיד תשקלי לקנות דגם יותר משוכלל.
אגב רוב הדגמים היותר יקרים הם לאו דווקא יותר טובים בביצועים. בדקתי את זה
זה פשוט כל מיני פונקציות נוספות שאפשר לוותר עליהם.
מה שחשוב לדעתי זה
אורך חיי סוללה
עוצמת שאיבה
גודל מיכל
ופונקציית שטיפה וייבוש עצמי
כל הדברים האחרים אפשר לוותר לדעתי
לי יש טינקו i3 ibreez או משהו כזה
לדעתי זה דגם פחות מתקדם מהסדרה של הs אבל לא בטוחה ב100% כי את שלי גיסתי העבירה לנו.
בכל מקרה הוא כבר עבר את גיל 3
הסוללה שלו אחלה
לא תמיד שואב את כל המים (אבל לפעמים זה כן.. לדעתי קשור בניקיון של המכשיר וגם אחרי שהחלפתי למברשת חדשה המצב השתפר..)
איך הדגם הזה? מישהי מכירה?
מתנה מהעבודה, השאלה אם מומלץ
עוצמת שאיבה בעוצמה קצת יותר נמוכה ממה שעש לי.
אין ייבוש עצמי וזה אומר שתצטרכי אחרי ניקוי עצמי להוציא את המברשת לייבוש.
זמן עבודה - 25 דקות מול 25 דקות שיש אצלי - לא קריטי אני גם ככה אף פעם לא מרוקנת סוללה
והכי חשוב (לדעתי, כן? לא תורה מסיני) יש לו אפשרות לקו 0 עם הפנלים רק בצד אחד. וזה אומר שכל פעם שתרצי לנקות קרוב לקיר או לרהיט תצטרכי להגיע מהצד הנכון.
אני במקומך, וואי לא יודעת מה להגיד אבל חושבת שלא הייתי לוקחת.
מצד שני אם האופציות האחרות שיש לך הן ברמה של שובר מיותר - אז ברור שכן.
מצד שלישי - אין על שואב שוטף, אני רוצה שיהיה לך אבל גם רוצה שתהני ממנו.
בסה''כ יש כאלה שהדגם הזה מספיק להם.
יש לי בבית בעל וילדים ששוטפים כרגע.
אבל אני יכולה לבחור גם שובר טוב, אז מבינה שאת פחות ממליצה
תודה רבה!
ממש אוהבת..
לא מחליף שטיפה רצינית אבל לגמרי משאיר בית נקי גם אם נמרחו פה פתיתים בארוחת צהריים והילדים נכנסו עם בוץ.. כתמים קשים אחרי שבת לא יורדים.
שואב מעולה ממש והתחזוקה בעיני לא נורא מעסיקה.
הסוללה מספיקה לבית גדול, מה שכן, אחרי נגיד 15 שעה- 20 דקות עבודה רצוף, צריך למלא מים ולשפוך את המים המלוכלכים. זה כן מרעיש אבל לדעתי ממש לא נורא.
היה לי שוטף בקיטור שאהבתי ממש, אבל בפעם האחרונה שניסיתי להפעיל הוא הקפיץ לי את החשמל ולכן נזרק אחר כבוד.
ואני ממש מתלבטת אם לקנות כזה חדש או לעבור לשואב שוטף.
כי הבנתי שהשואבים לא באמת מנקים, והוא לעומת זאת השאיר רצפה יותר נקייה מבשטיפה רגילה.
מצד שני, היה חייב לטאטא ממש טוב לפניו, כי הוא לא יודע בכלל להתמודד עם לכלוך שלא דבוק לרצפה.
היה לי משהו כזה-
מכשיר לניקוי רצפות בקיטור CleanTenso מבית
מישהי יודעת להשוות בין המוצרים ולהגיד לי מה עדיף?
או כל חומר שטיפה רגיל לרצפה?
שלא מקציף
יש חומר לכל חברה שמייצרת
וגם סנו מייצרים חומר. יש מי שאמרו שהחומר של סנו היה לא טוב לשואב שוטף שלהם אז צריך לברר ספציפית לגבי השואב שתבחרי
הילדה! לא! ישנה!
תינוקת מתוקה ומפותחת. בשבועיים שלושה האחרונים פשוט לא ישנה. מחליפה בין לבכות ולהתלונן ללשחק ולחייך, בלי הקטע של לישון. גם בלילה, בקושי ישנה יותר משעה רצוף, ואני פשוט מרגישה שאני מאבדת את זה. אני הפוכה לגמרי, לא מסוגלת לשמוע אותה יותר. היא שבעה, נקיה, לא היו בזמן האחרון איזה שהם שינויים שאפשר להצביע עליהם.
מה לעשות??? באמת שאני מרגישה שלא מסוגלת יותר להחזיק.
שנת בוקר, צהריים (וערב אם יש) היא עושה כרגיל?
נמצאת במסגרת? את עובדת?
עזרה ראשונה זה קודם כל שאת תשני. בלילה כרגע לא אפשרי אז תשני ביום. אם את איתה בבית והיא ישנה בוקר וצהריים - אז לישון איתה. אם היא במסגרת ואת עובדת - אז לישון שעה שעתיים טובות כשאת חוזרת או כשבעלך חוזר כדי להיטען לקראת הלילה.
זה שבועיים שלוש, יכול להיות שזו קפיצת גדילה, יכול להיות שזה שיניים. הדבר הסביר הוא שזה זמני, אבל זה לא פחות מתיש ומקריס.
זה כן יכול להיות גיל שלוז השינה קצת ישתנה אז אם הבעיה בעיקר בלילות, תראי אם יש מצב שהיא ישנה מוקדם מדי או מאוחר מדי, או שלא צריכה שינה בערב.
היה לבן שלי קפיצת גדילה שממש שיבשה לו את השינה. פעם ראשונה שהרגשתי באמת קפיצת גדילה משמעותית.
הלכתי לרופא לשלול דברים אחרים.
הדבר המעודד זה שזה עובר
ובינתיים, לנסות לנוח לפחות מתי שמתאפשר. פחות יציאות, לנמנם על הספה כשהיא משחקת לידך..
אני ביום 19/32 למחזור
עצבנית בקטע הורמנלי כבר כמה ימים
לא מצליחה להבין מה עובר עלי, אם זה היה הגיוני הייתי חושבת מחזור/הריון
אבל זה ממש מוקדם
יכול להיות שמרגישים הריון כל כך מוקדם?
או שפשוט אני סתם עצבנית 🤦♀️
יש ימים כאלו
קבלי אותם, ותנסי לעשות דברים נעימים שעושים לך רק טוב ושמח.
והלוואי ואכן הסיבה תהיה הריון....
(כמובן יכול להיות שנכנסת להריון בע"ה, אבל זה לא קשור... יותר סביר שאת סביב ביוץ)
תנשמי עמוק, תעשי דברים מרגיעים. קורה לפעמים
אז אני יכולה להספיד את החודש הזה כבר..
בדיוק כמה ימים שאנחנו לא נפגשים.
מייאש.
בחיים לא נצליח להכנס להריון?
התכוונתי להגיב לשלומית.
בע"ה בקרוב ממש!
ותראי, לא עשיתי לך מעקב זקיקים, אין לי דרך אמיתית לדעת מתי הביוץ שלך.
החשבון שאני עשיתי הוא כזה:
32-14=18 מה שאומר שכל הנראה לפי המקובל, הביוץ שלך הוא בערך בין היום ה16 ליום ה20 (לפי החישוב המקובל של 12-16 ימים בין הביוץ למחזור שבא אחריו)
אבל! אולי החודש היה שינוי? אולי הביוץ היה ביום ה16? זרע יכול לשרוד גם 5 ימים לפני הביוץ... כמובן אין לי מושג ספציפי מה המצב אצלך, רק נתתי קריאת כיוון... וכמובן שלשיקולך את יכולה גם לעשות בדיקת הריון, לא בטוח שאני צודקת...
בשורות טובות!
לא מסוגלת לנשום, לדבר, לזוז, לאכול או לשתות , לא מסוגלת להסתכל על הילדים, לא עובדת ולא שורדת, וזה הריון שחיכינו לו מאד,
בונגסטה לא השפיעה עדיין,
אני כ"כ חסרת אונים ולא יודעת איך שורדים את הרגע הבא, איך מתארגנים ככה לפורים פסח, איך משתתפים באירוע משפחתי קרוב,
מנסה להבין כמה אני חריגה ואיך כולן שורדות,
אין לי עצות טובות. שורדים יום ועוד יום.
עד מתי את ככה בדרכ?
לא לחשוב "איך כולן שורדות"
לכל אחת יש נתונים אחרים...
זה הזמן לקחת כל עזרה שרק אפשר..!
לחפף בכל דבר
לפורים אפילו לנסוע לאנשהו כדי לא להתעסק עם כל הבלגן של משלוחים מנות
גם פסח תקראי איך עושים את הכי מינימום וזה מה שתעשי
הריון זה רק כמה פעמים בודדות בחיים,
צריך לתת לזה את המקום ולשמור עליו הכי שאפשר
השאר יסתדר
שנה הבאה תעשו פורים ופסח בנחת בע"ה אם תינוק בריא בע"ה שימלא אתכם באור וכוחות בע"ה בע"ה
חיבוקקק
ומלא כוחות!!!!
ועוד הייתי מקיאה איתה כן? אבל לא בכמויות פעם בכמה ימים אבל הוא החזיר אותי לחיים
עבודה
בית
בעל
לתפקד כאמא
כולל לארגן יום הולדת משפחתית לילד להכין עוגה לחגוג לו בגן לקחת אותו להצגות קיצר לחיות רגיל
באמת שזה הצלה הכדור הזה
לוקח לה זמן להשפיע, אצלי היא לא מושלמת אבל עדיין ההבדל ניכר ומשמעותי ולגמרי מאפשר תפקוד סביר.
מאחלת לך שאצלך היא תשפיע מושלם בעז"ה.
המשך הריון תקין וקל בידיים מלאות ושמחות🥰
תזכירו לי...
לא זוכרת מה הרופאה אמרה..
שתהיתי בזה גם
כי בהריון האחרון הגעתי פעם ראשונה לתאריך
אז החלטתי שהגיוני לחכות ליום למחרת
בסוף הלידה התחילה באותו יום
רציתי לבוא יום אחרי אבל התעקשו שההמלצה היא לבוא בתאריך
לק"י
ובידיים מלאות ובריאות!!
בתאריך פחות נוח לי.. אבל אז השאלה האם צריך ללכת כל יומיים ואז עדיף בתאריך ויומיים אח"כ מבחינת ימי השבוע.. או יום אחרי התאריך ואז יוצא שצריך מעקב ביום שישי כי רווח מרביעי עד ראשון זה גדול מידי..
התלמ היום..
חשבתי ללכת מחר ואז ברביעי.. אולי באמת אלך בחמישי פשוט..
ככה שלא הייתי צריכה בסוף מעקב הריון עודף🙏
מזל טןבבבבב איך את מרגישה??
חשבתי עלייך בשבת😘
קצת חלשה.. האגן כואב והילדים בבית מכריחים לתפקד, בעלי מהמם ועוזר המון איתם אבלעדיין לא באמת יכולה לנוח כשהם פה..
אבל ברוך ה על כל השפע והטוב הזה
ממש תודה לה' על כל הטוב! איזה ניסים אנחנו זוכים!!
ואיך מבינה אותך...
דבר ראשון קחי בחשבון של יום שעובר ןכל שבוע שעןבר מתחזקים
אז כמה שיותר לשמור על עצמך
ושבוע הבא כבר תוכלי יותר להיות בשבילם.
ושבוע אחרי עוד יותר וככה הלאה..
זה באמת מאוד קשה להתנתק ולנוח אבל זה משתלם מאוד מאוד מאוד!!!.
ואיזה יופי שבעלך עוזר ככ!! אבל באמת אני מרגישה שהעזרה של הבעל זה לא מספיק וצריך גם בתשלום.. גם הבעל בסוף לא יכול להצליח הכל... השילוב של עבודה בית והאינטנסיביות בהכל... והכי עוזר זה עזרה בתשלום. וגם לנסות לשלוח את הילדים לחברים, נגיד כל פעם אחד מהם וזה קצת מאוורר את הבית..
מלא בהצלחה!!!!
זה עכשיו יודעת שחצי אינטנסיביים ואחכ כבר הרבה יותר קל בע"ה!!!
חיבוק וכוחות והחלמה נעימה!! מאחלת תצליחי לנוח הרבה בכיף ובבריאות!!♡♡♡
יום אחד ארוך ותקופה קצת קשה במיוחד שלא הולך לי כלום...
רציתי להתארח אצל ההורים כבר שבוע שעבר אמא שלי אמרה לי אני לא יכולה מסיבה כלשהי, התארגנתי הכל ואז בשישי בצהריים אמרה לי את רוצה לבוא? בשמחה ביטלנו מה שהיה מתוכנן. באמת תודה רבה נישאר בבית, בניתי על השבת הקרובה אמרה לי פחות מסתדר...
שבוע הבא אני ובעלי נוסעים ל3 ימים ביקשתי ממנה עזרה עם הילדים יום 1 התחילה לתת לי מיליון תירוצים למה לא, נפגעתי ממש , כאילו עוזרת לכולם ממש חוץ ממני
הגשנו מסמכים לביטוח לאומי על האסתמה הקשה של הבן שלי שאנחנו זכאים ממש ממש ממש לפי כלל הקריטריונים ודחו אותנו...
התחלנו תהליך מול משרד ממשלתי כלשהו,תהליך ארוך ומייגע היום נודע לי שמשום מה הבקשה שלנו נמחקה וצריך להתחיל מחדש אם ניתן בכלל...
הבית שלי די ריק ממצרכים ואין לי מתי לעשות קניות -במיוחד לבשל לשבת...
יש לי לחץ פסיכי בעבודה וכבר קשוח לי
אני עייפה ומותשת מהכל, נכון שבסוף הכל מסתדר?
מתיש ולא נחמד 
הכל יסתדר בסוף, אבל בינתיים מקווה שעזר לך להעלות את הכל על הכתב, ושולחת חיבוק משתתף
יש אפשרות לעשות משימה אחת כל פעם כדי שלא יהיה עמוס בבת אחת.
ולגבי שבת, אולי אם יש אפשרות כלכלית אז תקני את האוכל? או רק חלק שתוכלי טיפה להרפות ולנוח? או אפילו לאכול ארוחה אחת אצל חברים?
מרגישה ממש כמוך וגם בנושאים דומים...
חיבוק גדול
יש תקופות כאלו, תמיד החזיקה אותי האמונה שזו תקופה ויעבור
ואז יגיעו ימים טובים יותר
מציעה לבדוק עם עצמך או עם אמא למה את מרגישה שהיא דואגת לכולם, חוץ מלך??
היא באמת עוזרת מאוד לאחים שלי, אני גרה צמוד לחמתי ובעיר אחרת רק שהיא בדיכאון קשה ולא יודעעם את זה, אנחנו שגרים איתה יודעים, היא לא מוכנה לשמור עליהם "אני לא במצבי" ככה אומרת וזרקה אותנו, אמא שלי לא מבינה את המצב שלה ואומרת יש לך עזרה אני עוזרת למי שאין, לכי תסבירי לה
אני גם הולכת בין הטיפות ולא "מלכלכת" על חמתי אז יוצא שנדפקתי מזה, מנסה לשמור על כבודה
תכלס היא בסדר ברגע שתטפל בעצמה נורמלי החיים שלה ושלנו יראו אחרת
בסוף ההורים שלי יהיו איתם יום אחד ויום שני ביקשנו מחברים עזרה, חמתי תעזור להם רק להתארגן בבוקר
סתם מבאס, אבל כל אחד והחבילה שלו בחיים...
החלטתי לוותר על ביטוח לאומי...הם מקשים ועשוים סתם עוול
כסף שצריך להגיע יגיע ממקום אחר גם
מתי יצאתן לראשונה עם תינוק קטן
יציאה הכוונה נניח לקניון עם אנשים /לבית של אחרים עם אנשים וילדים זרים (בקיצור מקום סגור)
לא לכמה דקות
קחו בחשבון שהמזג אויר עכשיו לא מאוד קר
הייתי אומרת אפילו חמים....
לק"י
ואז כבר עברתי בחנות בגדים באחת הפעמים.
אבל זה לא היה בילוי לשעות.
כן יצא לנו לנסוע לשבת או ללכת לארוחה אצל שכנים בגיל כמה ימים ובגיל שבוע וחצי- שבועיים.
לק"י
מה שהבנתי שאת שואלת לא על להסתובב רגלית עם תינוק, אלא להיות איתו מחוץ לבית.
וזה משהו שאני עושה לפי החשק שלי.
היה קר ולא רציתי להוציא אותו, אבל באיזשהו שלב כבר הייתי חייבת לצאת מהבית ולא היה איך להשאיר אותו
גיליתי שזה דווקא לא נורא
מלבישים טוב ויוצאים
מגיל שבוע טיילתי בשכונה
מהר מאוד התחלתי ללכת איתו לנקות את הראש לשתות קפה בקניון לקנות שטויות
פעם הייתי באירוע עם תינוק בגיל ארבעה ימים שאלו איך קוראים לו ואמרנו שעוד לא הייתה הברית.
ספגתי מבטי הלם.
לא אכפת לי
מבחינתי זה היה צורך נפשי ועשה לי טוב הרבה יותר מלהיות במיטה או בבית. אחרי תשעה חודשים של אשפוזים - אני מטיילת עם התינוקות מגיל יומיים.
לכולם שלום.
שניה אחרי לידה...
אני העזתי לצאת שבוע אחרי לקניון וכמעט נפלתי שם, ראיתי שחור...
קיצור לא מומלץ
אבל אני גם לא ממש בכוחות..
כן יצאתי לראשונה בגיל חודש לכך מיני מקומות..השתדלתי שיהיה בעגלה או במנשא עם בד מעל , כמובן בזהירות שינשום אבל שלא יהיה ממש חשוף ..
היה לי בגיל 4 ימים לטרם
בגיל שבועיים וחצי לברית של אחיין מרחק שעתיים נסיעה
בגיל שלושה שבועות מרחק כנל.
זה מה שאני זוכרת...
אהה נזכרתי גם
בגיל שבוע וחצי הלכתי לשחרר את אחותי (שילדה שבוע אחרי) מהבי"ח,
הסתובבנו בעיר, נענו לבקר את הסבתות שלהם וכו' יום שלם
זה היה יום שנגמרתי בו בסוף.
אותי אישית זה מאוד מעייף ומתיש, לא הייתי עושה את זה אחרי לידה אלא אם כן משהו דחוף כמו שאוטוטו פסח וצריך בגדים לילדים.
אבל גם יש הבדל בין לצאת לקפה או לצאת לערוך סידורים
שאני בבית אז אני יכולה לשבת לנוח, בקניון רק הולכים
לסידורים אני משתדלת להימנע כמה שאני יכולה לדחות, לביקורים בקרב משפחה קרובה שאפשר לרבוץ גם בגיל כמה ימים.
נראה לי הכי מוקדם היה בגיל 10 ימים לברית של אחיין אחר, כמובן לא כולל יציאות לטיפת חלב, מעקב צהבת וכו
הייתי מאד מסוחררת. וככל שזזתי הדימום התגבר...
אבל יש נשים שחייבות לצאת בשביל לחזור לעצמן.
מבחינת הבייבי-
אני באופן אישי מעדיפה לא להוציא תינוק עד גיל חודש מהבית
לא יודעת להסביר למה, ככה מקובלני מבית אמא....
גם יש כ"כ הרבה מחלות שמסתובבות, נכון שנעים עכשיו אבל עדיין חורף ופחות מאוורר וכו'
אבל שוב- אם לך זה טוב, תצאי!
לא משנה מה טוב ונכון בעיני האחרת
ומזל טוב יקרה
גידול קל בבריאות ובשמחה
בחמישה חודשים....
נולדה בדצמבר אז היה קר לפני וגם סתם לא היה כל כך כוח להתארגן וכו עד שקלטתי שהחופשת לידה מסתיימת בלי שניצלתי אותה בכלל חחח
כשהרגשתי שיוצאות לי קרניים
אבל יציאה קצרה ובלי הרבה מאמץ
בגלל החולשה שלי לא בגלל הבייבי
כמה זמן לפני צריך להכניס אותה לגוף?
זה כואב?
זה מסובך?
ואם יש המלצה על מתאמת מומלצת, אשמח לשמוע.
תודה!
להכניס שניה לפני
זה לא כואב
זה דורש מיומנות שאפשר להשיג עם הסבר ותרגול
אני קניתי אוניברסלית בלי מתאמת (קאיה)
כמה דקות לפני. בהתחלה היה לי קצת קשה להכניס ועכשיו מכניסה בקלות
הייתי אצל מתאמת, לצערי לא ממליצה עליה. קניתי את קאיה האוניברסלית ואחרי לידה ממשיכה להשתמש בה ומקווה לטוב
אני מאוד חששתי שיכאב להכניס ולהוציא כי אני עם ווסטיבוליטיס אבל זה לא כואב יותר מבדיקות בעד
שורה תחתונה ממליצה
בהצלחה
גם אני ממש חוששת שיכאב
באיזה איזור את מחפשת מתאמת?
אצלי המתאמת עשתה ב2 פגישות, שביניהן היה לי כמה ימים לתרגל דיאפרגמה שהיא הביאה לי, להרגיש אפילו יחד עם בעלי איך זה, לראות איך הגוף מגיב כשהיא נשארת כמה שעותו וכו',
לדעתי מאד משמעותי!!!
זה נראה ברגע הראשון ממש גדול ואיך מכניסים אבל עם טיפה תרגול זה ממש בקלי קלות.
לא להוריד מיד בסיום
ככה הבנתי
אלא לחכות כמה שעות
צריך להשאיר 6 שעות אחרי
זה לא אמור להפריע
מונעת איתה כבר כמה שנים
אחרי הלידה חזרתי שוב למתאמת לוודא שהמידה מתאימה
(אם במקרה את בלאומית - הלכתי למתאמת שהיא גם רופאת נשים ואז זה בחינם)
הזמנתי בווטסאפ ממישהו שמוכר דיאפרגמה + קוטל
אישית לקח לי זמן להתרגל איך מכניסים
אבל היום אני מברכת על כל רגע שהתעקשתי להמשיך לנסות
(שום מניעה אחרת לא באה בחשבון אז לא היו לי הרבה ברירות חחח)
כיום אחרי שנים אני כבר ממש לא מרגישה אותה ומכניסה בקלות
אבל היה צריך קצת זמן להתרגל... טכנית, אף פעם לא זוכרת שזה כאב
בהצלחה רבה!!
אישית בהתאמה אחרי לידה הרגשתי שהייתי יכולה לבדוק בעצמי זה לא היה יסודי כמו התאמה ראשונה (לא יודעתת אם שוני בין המטפלות או הבדל בין התאמה ראשונה להמשך) ועדיין שמחה שהלכתי ליתר בטחון..
בעיקר חשוב ללמוד מי שמשתמשת בדיאפרגמה לזהות שהיא יושבת טוב, שהצוואר מכוסה כמו שצריך, שהיא לא יוצאת בשירותים וכו'...
ואני פתאום לא רואה את התשובה שלי פה!🤦
בקצרה- אני ממש לא ממליצה
אנסה לפרט שוב בהמשך..
אמורים לחכות 6-8 שעות ואז להוציא
לא כואב
כשלומדים איך זה די פשוט
כשזה בפנים זה לא מורגש
הייתי אצל אושרה ליאור (פעמיים)
ואצל נדין בראונר (פעם אחת)
שתיהן היו מקסימות ונעימות
הזמנתי מהן כי המידה שלי קטנה ולא סטנדרטית אז לא רציתי להסתבך
סליחה שמאנונימי-לא רוצה שירשם לי בכרטיס
גילוי נאות- לא הייתי מרוצה, אבל יש כאלה שזה יכול מאוד להתאים להן
מפרטת לך קצת
קודם על בשביל שזה באמת ימנע כדאי ללכת לבודקת, כדי להיות בטוחה שהדיאפרגמה מכסה את צוואר הרחם, וצריך לצרף ג'ל קוטל זרע..
אני הלכתי לנדין בראונר והיא ממש רגישה ומקסימה.
צריך להכניס לפני ולהוציא אחרי 6-8 שעות.. אז זה משפיע על הספונטניות
אם רוצים להיות יחד פעם נוספת צריך להוסיף ג'ל.
לדעתי בטווח הרחוק היא מניעה מאוד יקרה ומתישה כי יש את הרכישה והההתאמה הראשוניות, ורכישה קבועה של ג'ל, ואז יש עוד סיבות שעשויות לגרום לשינוי במידה- כמו הורדה או עליה במשקל ועוד סיבות נוספות
לי אישית גם השתנתה המידה- עשיתי את ההתאמה אחרי הלידה כשרצפת האגן מן הסתם הייתה חלשה יותר. ואז תשעה חודשים אחר כך פתאום הדיאפרגמה התחילה לכאוב לי , המתאמת אמרה שכנראה רצפת האגן התחזקה ואולי המידה כבר לא מתאימה..
בקיצור התייאשתי ועברתי למניעה אחרת..
אבל מוסיפה -
זאת מניעה ללא הורמונים, שאת שולטת בה לחלוטין.
וזה יתרון גדול ומשמעותי
שבאמת ממליצה להתאים קצת רחוק יותר מהלידה, נניח שלושה חודשים אחרי
הרבה מיניקות לא פוריות ממילא בתקופה הזאת ויכולות לקחת את הזמן.
כמובן אפשר גם להשתמש בדיאפרגמה הקיימת בתקופה הזאת, אם היא נוחה עדיין היא כנראה גם מונעת. אם המידה משתנה היעילות יורדת מעט אבל לא מתבטלת.
ללא קוטל אם לוקחים את הסיכון.
אני תקופה ארוכה מאוד ככה (רק כשהייתי צריכה למנוע מבחינה רפואית הייתי עם ג'ל)
וממילא רוצים בקרוב היריון אז מקסימום זה יקרה.
יש לי טראומה מאוד גדולה מהתקן וזה פתרון שלנו נגיד מתאים כרגע, בלי הורמונים, בלי התערבויות בגוף ובמחזוריות שלו, פשוט טבעי.
ממליצה לעקוב אחרי הסטטוסים של אושרה ליאור, היא מדברת על הנושא בצורה מאוד יפה
מחזור אחרי 30 יום
מחזור אחרי 27 יום
מחזור אחרי 25 יום
אני רגילה שזה כמו שעון אצלי 28 יום
כאילו זה מתקצר לי המחזור פעם קודמת גם יצא לי ביוץ ב7 נקיים לדעתי.. ותאמת כבר בא לי הריון הלוואי בקרוב
מתי זה מתחיל להסתדר?
אולי גם הפסקת להניק במקביל?
כי אחרי הפסקת הנקה יש הרבה פעמים בלגן...
2 נשים לפחות שההתקן גרם להן סוג של דלקת ברחם והיא גרמה לשיבושים וקושי בפוריות.
אם זה ממשיך, כדאי להתייעץ עם רופא
בן ה4 הגיע עם 40 חום מהגן 🤦
לא הולך לנו..........
וגם האם יכול להיות משיניים? מחכים להרדמה מלאה,
אתמול התלונן מעט על שן כואבת ונראה שמעט התנפחה הלחי
ובמקביל חום גבוה ממש
הגיוני שנהייתה לו שם דלקת
במיוחד אם את רואה שם נפיחות
חיבוק
מבאס ממש
אבל אם נהיה זיהום בשן זה יכול להיות מזה
צריך לבדוק אם צריך אנטיביוטיקה
אבל האמת שלא נתקלתי בחום עם דלקת
אולי זה התחבר 🤦
אבל אם זה הגיע למצב של חום כנראה שיש זיהום
שמצריך אנטיביוטיקה
דלקת בדרך כלל מגיעה עם חום...
שלו לצערי הרב
והקודמים לא היו עם חום
הג'יפיטי ישר אומר ללכת למיון 😂
קבעתי תור לרופא אונליין נראה מה יגיד
לבן שלי גם היה והיה חייב אנטיביוטיקה דחוף
ורק אחרי זה לטפל בשיניים ואצלו היה חייב עקירות בגלל זה
אל תזניחי זה היה ארוע קצת מסוכן כי הזיהום עלול לפגוע במח חו''ש
הבן שלי גם העלה חום מאד גבוה בעקבות זיהום בשן
יש צורך באנטיביוטיקה
הבן שלי העלה חום קרוב ל40 .
פלוס התנפחה לו השפה בקטע נוראי
קיבלנו דרך הפה.
ברוך השם התאזן וטופל בהמשך בטשטוש עמוק
התינוק ממש התחיל לזוז במיטה מצד לצד והשמיכה זזה איתו
מתלבטת אם להזמין שק שינה.. באף ילד לא השתמשתי אבל פתאום זה נראה
לי מלחיץ כי הוא ישן במיטחברת וממש מרגישה אותו בלילה נוגע בי 😅
קיבלתי 2 וקניתי עוד אחד כי גיליתי שזה כל כך נח לי
במקום שמיכה..
ואני יודעת שהיא כל הזמן עטופה ומוגנת. גם כשאחים 'גדולים' מחזיקים אותה
משתמשת גם כ'מעיל' כשיוצאים החוצה
ואני רואה שגם בגיל יותר גדול (אפילו 4) עדיף לי לדאוג שיהיו לבושים טוב מאשר לשמיכה
כי תכלס זה נופל להם (מלבישה דובון על הפיז'מה בימים קרים ממש)
לי זה שווה את מעט הסרבול (אפשר להניק בזה כמובן, ויש לי סוג עם כתפיות בלי שרוולים וסוג עם שרוולים, ככה שיכולים לשחק בזה בשלב של משחקי ידיים.)
נוח ובטיחותי
קניתי מנקסט. עם כתפיות ותקתקים, ריצ'רצ',
נוח להניק ולהחליף טיטול באמצע הלילה.
מישהי מסרה לי אחד כזה אצל הגדול. היה לי נוח אז קניתי עוד כאלה.
ראיתי שיש גם עם שרוולים, אבל נוח לי שממש קל לשים ולהוריד. רוב הלילה הוא גם עלי 🥰 מהדקת את השמיכה שלי מתחתי והתינוק מעל. ככה מרגיש לי הכי בטוח הלינה משותפת
יש בכמה דרגות חום
כי התינוקות שלי מתכרבלים איתי יחד בפוך.
למרות שזה יכול להיות רעיון טוב כי הקטנה כל הזמן נאבקת בשמיכה ובדרך כלל ישנה עם הרגליים מעליה...
אבל נראה לי ששק שינה יעצבן אותה ממש
הבן שלי בכיתה א', בן 6.
הוא מטופל בריפוי בעיסוק בגלל קשיים מוטוריים, ובטיפול עלה גם הנושא של קשיי התארגנות.
המרפאה בעיסוק המליצה לנו לבדוק את הכיוון של קשב וריכוז.
אני תוהה אם באמת זה נובע מהפרעת קשב וריכוז, או שהקושי בהתארגנות הוא בפני עצמו.
אני לא מומחית לעניין של קשב וריכוז, אבל ממה שנראה לי אין לו קושי להתרכז במשהו אחד לאורך זמן, הוא לא מרחף ולא היפראקטיבי.
כן קשה לו לסיים משימות, הוא מאבד חפצים וכד'.
אני מנסה לשמוע מניסיון של אחרות.
האם כדאי לבדוק את הכיוון, ומקסימום לשלול?
להתייעץ עם היועץ בבית הספר?
למה כדאי לשים לב כדי לזהות עם באמת מדובר בקשה וריכוז?
זה יכול לתת כיוון
אנחנו עכשיו בבירור גם של הנושא.. ממה שהבנתי לבדוק זה לא מזיק
יצאו קצת דברים, עוד כמה דברים ברמה נמוכה.
ברור שלא מזיק לבדוק, אבל זה זמן והתעסקות.
לרוב בתפקודים האלו.
זה גורם לקשיים לימודיים ועלול גם לפגוע בקשרים חברתיים. מביא לקושי בניהול משימות, ארגון הזמן והמקום, איבוד חפצים ועוד.
ממליצה מאד לבדוק את הנושא כבר עכשיו.
כיום ישנן מרפאות בעיסוק מומחיות בשיטת קוג פאן שעובדת בדיוק על התחום הזה של תפקודים ניהוליים.
בהצלחה רבה.
כי ממה שאני רואה, זה קושי יותר ספציפי
ולפעמים זה גם עובר כשגדלים קצת
לא יודעת לגבי טיפול..
כן חלק מהפרעת קשב.
זו גם יכולה להיות הפרעת קשב שמתאפיינת רק בקושי בתפקודים ניהוליים.
הטיפול הוא זהה.
אם הרקע רגשי כמובן שצריך גם טיפול רגשי.
ממש ממליצה לעבוד כבר עכשיו על התפקודים הניהוליים כי ככל שעולים בגיל ובכיתות הצורך בסדר, בארגון וביכולות הללו רק גדל ונהיה מורכב ומאתגר יותר.
ככל שלומדים ומתרגלים את המיומנויות הללו בגיל צעיר יותר, הם נטמעים בקלות ובצורה טובה יותר
בהצלחה יקרה
הבנתי שבשביל לאבחן הפרעת קשב, צריך לפנות לרופא קשב ולמלא שאלונים.
האם צריך הפניה מרופא ילדים?
ואם אני רוצה אבחון יותר מקיף, כדי לבדוק גם אפשרויות אחרות, כמו משהו רגשי, למי אני צריכה לפנות?
להתחיל אצל רופא קשב, ואם יש צורך להמשיך הלאה?
דרך התפתחות הילד?
או בכלל בצורה אחרת?
אם אני לא טועה והם עדיין מטפלים בגיל 6.
בשביל זה צריך הפניה מרופא ילדים ושאלונים שיש באינטרנט לצוות חינוכי ולהורים, ומגישים בקשה להתפתחות הילד. ואז מחכים בתור..
בעיקרון הוא כבר מטופל שם, בריפוי בעיסוק.
אבל מניחה שנצטרך למלא מחדש שאלונים.
הוא דרך מרכז שעובד בהסדר עם הקופה.
זה לא המקום בו מתבצעים האבחונים.
המרפאה בעיסוק אולי תדע להגיד לי למי לפנות, אבל לא נראה לי שזה יקצר תהליכים.
השאלה מה הצורך
בעיקרון הוא כרגע מטופל בריפוי בעיסוק בגלל קשיים מוטוריים, ובטיפול עלו גם קשיי התארגנות.
חוץ מזה, יש לו קושי ביוזמה והנעה עצמית.
יכול להיות גם קושי בוויסות חושי, שהוא צריך פעילות פיזית כדי להתעורר.
מבחינה חברתית, הוא לא מחפש חברה, אוהב להיות עם עצמו. לפעמים ילדים מציקים לו.
בבית הוא מציק לאחים הקטנים, וגם מתגרה בגדולים.
יכול להיות שיעזור לו גם טיפול רגשי.
בכללי הוא ילד חכם, ויש פער בין היכולת והידע שלו לבין הביצוע.
כלומר אבחון לתקשורת.
לפעמים קשיי תקשורת "מתחפשים" לקשיי קשב וריכוז (ולפעמים הם נלווים זה לזה).
ואת מתארת עוד נקודות שיכולות להחשיד בכיוון.
פני לרופא הילדים ובקשי ממנו הפניה להתפתחות הילד. זמן ההמתנה ארוך מאוד בדרך כלל, אז אם את מרגישה שיש צורך דחוף באבחון, אולי כדאי אבחון פרטי כרגע אם יש לכם את היכולת. (הבעיה העיקרית היא שקשה באבחון פרטי לקבל הכרה בביטוח לאומי)
אהלן מה שלומכן?
אני די משתגעת בתוך עצמי אז חשבתי למה לא לפרוק פה ?
אז יש לי כמה ילדים ברוך ה'
וכעת מנסים להרחיב עוד את המשפחה..
מאז הפסקת הגלולות (כ4 חודשים) המחזור כמו שעון כל 29 יום.
השבןע הייתי אמורה לקבל ביום שלישי.
בפועל כלום. נאדה. גורנישט.
היו כאבי מחזור לאורך השבוע(היום נרגעו תודה לקל) אבל אין שום שמץ של דימום. וגם הבדיקה של יום פרישה יצאה צחה.
בדיקת הריון שנעשתה היום שלילית לחלוטין בלי קצה של פס ורדרד שני.
מה נסגררררר אלוקים מה נסגר??
נכון אני כבר לא בת עשרים
נכון כבר יש ילדים בבית
נכון אנחנו מנסים פחות מחצי שנה
אבל אני ככ רוצה עוד. למה זה לא הולך??
ואם לא הריון למה אין מחזור? סתם לחרפן אותי??
ולא יודעת איפה זה יתפוס כי כבר אין לי מושג מתי יגיע..
איףףף גומר לי על העצבים
ואז ייתכן היריון
(ייתכן גם סתם איחןר במחזור שלבסוף יגיע)
שהחודש הביוץ היה יותר מאוחר, ועוד לא הגיע הזמן למחזור( לזהות הריון.
אפשר לנסות לעשות בדיקת דם, זה יותר אמין הבדיקה ביתית.
מחזור התחדשו. סיוט פשוט.. לא מבינה מה הולך לא היה לי ככה אפפעם
איחור בלי הריון ושבוע שלם של כאבים און אנד אוף(בקבוע יש לי כאבי מחזור כיומיים לפני ואז ביום הראשון של המחזור וזהו)
מוזר ברמות אבל ממש. ואין זכר לדימום
רואות גם?
בשעה טובה והריון קל ובריא!
ירושלמית במקור שיהיה בשעה טובה אהובהאמהלההריון תקין בבריאות שלמה ובידיים מלאות.
יתכם מאד שהיה ביוץ מאוחר.
איזה כיף
אז או שהמחזור יגיע מאוחר או שתגלי הריון באיחור.
אבל אחרי עוד איזה שבוע איחור עשיתי בדיקת דם ויצא חיובי.
אז עדיף לא לפתח ציפיות כדי לא להתאכזב ולנסות בדיקת דם
כגודל השמחה כך גודל החששות והחרדות🙈
עברתי דברים ומכירה ויודעת יותר מידי.
ה יעזור שיסתיים בידיים מלאות בשלום ובבריאות!
שיהיו בשורות טובות לכולן❤️
שיהיה הריון קל!!
תמיד יכולים לפנות גם גברים שמתחזים לנשים או נשים עם שריטות.
התייעצות כללית
תודה
להקשיב לאזהרה הזאת ולהתייחס לזה בכובד ראש.
היו מקרים שהיו נראים נורמטיביים לחלוטין ולקח זמן רב עש שהבינו שיש גאן בעיה
ובנות נפגעו.
לא סתם יעל מאד מזהירה על כך.
בהצלחה רבה לך.
ממליצה על ליאורה בוקסנבוים
ועדיין, פניה באישי בנושא אינטימי עלולה להגיע למחוזות לא נעימים. וגם אם את תדעי לעצור או להתעלם, לא כולם יודעים/ לא נעים להם.
אנחנו לא יודעות מי את.
אלו שפונות אלייך לא יודעות מי את.
את לא יודעת מי אלו שפונות אלייך.
אז מזהירות את כולן, אותך ואת האחרות - במיוחד בנושאים כאלו צריך זהירות מוגברת.
ומזכירה שאתן אף פעם לא צריכות להמשיך בשיחה אם משהו מרגיש לכן לא נעים או לא בטוח. גם אם זה לא משהו בעייתי באופן מובהק.
וממליצה לדווח לנו על כל דבר חשוד. (עצם זה שאנחנו מקבלות ואוספות את הדיווחים מכל אחת שיש לה סימן שאלה, מאפשר לנו לזהות בצורה יותר ברורה ניקים חשודים/בעייתיים).
אני לא מכירה, מקפיצה ובהצלחה
על לימור טורקל. מקבלת באריאל, אם רלוונטי
הבת שלי מפחדת מהרעש של השואב אבק...
האם יש שואב שקט אבל חזק?
שואב ידני, לא רובוטי
יש כל מיני מכשירים קולניים
אפשרי לשאוב שהיא לא נמצאת
או להסביר לה מה זה (בת כמה היא? אם קצת גדולה היא יכולה לעשות איתך)
אז אם כבר מחפשת משהו שקט ..
היא בת שלוש...
להורים שלי אף פעם לא היה קשר טוב.
יש קשר טכני- מה צריך לעשות ומתי, יש הרבה תלונות הדדיות (אחד בפני השני, ובשנים האחרונות גם אמא שלי מקטרת באוזניי הרבה על אבא שלי), אבל לא זכור לי כמעט שום רגע של שמחה ואהבה פשוטה.
זה מבאס וכואב, אבל די התרגלתי לחיות ככה.
וביום שישי דיברתי עם אמא שלי, ואיכשהו יצא לנו לדבר על עליות להר הבית, והבדל בין טבילה אחרי טומאת נידה לטבילה לקראת עלייה (שטובלים בזמן טהרה, להיטהר אחרי אישות), ואמא שלי זרקה איזה משפט בסגנון- טוב, זה לא משהו שרלוונטי אלי.
וזה עשה לי כווץ' מטורף בבטן.
כאילו, כשחושבים על זה, ברור שאין ביניהם אינטימיות. יש גם לא מעט ימים שהם לא ישנים באותו חדר (עם כל מיני תירוצים של מחלוקות על הטמפרטורה במזגן או על אם להשאיר אור דולק).
אבל לשמוע את זה ככה בקול?
עשה לי בוקס בבטן.
וזה גם עוד קצת מגביר את ההתהפכות של היוצרות, שככל שאמא שלי מתבגרת היא יותר ויותר זקוקה לי ופחות משמשת כאוזן קשבת. אבל, הי- יש דברים שלא משתפים. בטח לא את הבת שלך!!! וההזייה זה שהיא הבן אדם הכי לא מדבר בנושא בעולם. אז מאיפה זה הגיע פתאום???
שהתכוונה שכבר אין לה מחזור?
לא יודעת בת כמה אמא שלך
זה שאין לה מחזור זה מובן מאליו (עברה את ה-70...).
זה היה לגמרי ספציפית על טבילה בזמן שאישה טהורה לבעלה, לקראת עלייה להר הבית.
אבל בהחלט יכול להיות שאישות זה דבר שכבר פחות קיים גם אצל זוגות שחוו יחסים אינטימיים טובים בגילאים מוקדמים יותר
אין לי מושג איך זה בגיל הזה
ותהיתי לפעמים באמת
עד איזה גיל זוגות יכולים לקיים יחסים?
גם מבחינת הגבר נראה לי שבאיזשהו שלב זה כבר לא עובד להם..
גברים מייצרים זרע מגיל ההתבגרות ועד… המוות.
זה נכון שיש עם הגיל יותר קושי בלהגיע לעוררות פיזית אבל יש לזה פתרונות מאוד נגישים (למשל ויאגרה).
ודווקא יש נשים שאומרות נגיד שעם הגיל זה משתפר. נניח שבגיל 50-60 הן גילו עולם וחוו אישות הרבה יותר טובה מבגיל 30.
ואפשר גם בגילים מבוגרים יותר. 70+. (אל תשאלו אותי איך אני יודעת. אולי כי סבתא מדברת על זה. אבל מכחישה חחחח)
זה היה מאוד מאוד ספציפי על טבילה בעקבות יחסי אישות, משהו שאי אפשר היה לפרש אחרת.
ההורים שלי גם לא בקשר הכי טוב והרבה מחלוקות. הרבה פעמים היו בריב שאמרו שהם מתגרשים?ובסוף לא. הם ישנים בחדרים נפרדים כבר המון שנים. בהתחלה היה לי קשה עם זה אבל עם השנים למדתי להוציא את עצמי מהסיטואציה.. זה שלהם ואין מה לעשות עם זה..
כשקראתי את התגובה שלך גם אני הבנתי כמו הבנות מעלי שהתכוונה לזה שאין לה כבר וסת אז אין לה למה לטבול.. אולי באמת התכוונה לזה? בכל מקרה זה שלה לגמרי ואל תקחי את זה אישית❤️ אם זה קשה לך אז תנסי לא לדבר על נושאים כאלה איתה..
ההורים שלי התגרשו לפני ארבע שנים עקב זוגיות טכנית רבת שנים שבה אמא שלי התעסקה רק בנו הילדים, ואבא שלי בלימוד התורה ובהעשרת עולמו הרוחני ללא שותפות בזוגיות או בבית .
מעבר לכך שפשוט כואב שזה גירושין מסיבות של אי עבודה זוגית נטו, אני רק אחרי שהתחתנתי הבנתי שכל החיים שלי בתור ילדה , ההורים שלי ישנו במיטות נפרדות. ואם זה לא מספיק אז אמא שלי התחילה לשתף אותי שבכל פעם שהיא הייתה טובלת
היא הייתה מנסה לברוח לחברות או לא לחזור הביתה בתקווה שאבא שלי יירדם והיא ממש הרגישה שהיא עושה את זה בעל כורחה … זה מאוד פצע אותי אבל לא יכלתי להשתיק אותה מכיוון שכמו שאת אומרת זה שלב שהיא כזה זקוקה לי בתור הבת הבכורה . עם הזמן לצערי התרגלתי לדיבור הזה ממנה ולמדתי לאטום את עצמי אל מולו (להקשיב באוזן אחת ולהוציא מהשנייה), גם במקווה לפני החתונה שלי היא באה איתי ואז יצאתי וראיתי שערה , וכולי יום לפני חתונה מפחדת מכל דקדוק ביקשתי מהבלנית לטבול שוב מספק שמא שהייתה עליי חציצה, ואמא שלי "בלי הגזמות יאללה בואי נצא " והערות כמו "איכס איך אני שונאת את המקווה עושה לי חלחלה".
יש גישה כזו שאם לא מצליחים לשנות התנהגות של בעל אחרי שדיברנו והסברנו וביקשנו וכו' אז צריך לבחור האם להשלים ולקבל את זה או פשוט לא לקבל ולהיפרד.
אני נשואה עם שלושה ילדים ובעלי כמעט לא עוזר בבית (ולא שעובד כל כך הרבה, אני מביאה את המשכורת העיקרית)
כבר דיברנו על זה אינספור פעמים ורוב החיים שלי אני מרגישה ממורמרת בגלל זה. יש לי כמו בעיות התארגנות כאלה וכנראה גם בעית קשב שכל דבר לוקח מלאא זמן.. בשבתות אני לבד עם הילדים רוב הזמן.
אמא שלי אומרת שהוא כבר לא ישתנה ואני צריכה לבחור האם לקבל את המצב או להחליט שלא מתאים לי ולהיפרד.
ולפני שתגידו לשחרר אחריות זה. לא כל כך רלוונטי.. כי בשבתות הוא בכלל נמצא רוב הזמן בבית הכנסת, וביום יום הוא פשוט לא עושה את הדברים (לקלח להאכיל) והילדים מגיעים אלי
כזו
אם הבעל לא עושה ואת מתמרמרת, את יכולה להקל על עצמך
את לא חייבת לעשות הכל לבד
תיעזרי באופציות שיקלו עלייך ותורידי סטנדרטים
חוץ מזה שלדעתי, המרמור נוגע בשורש של חוסר שותפות ותחושה שלא רואים אותך ומתבטא בחוסר עזרה בבית אבל הוא לרוב עמוק יותר, ולדעתי משם צריך להתחיל, במקביל למה שכתבתי למעלה
הערת אגב - לדעתי לא נכון לשתף את אמא במה שקורה בזוגיות. חכמה וניטרלית ככל שתהיה, היא עדיין אמא שלך ונגועה בדבר
חיבוק♥️
היא שזה לא באמת הכלים או המקלחות של הילדים. זה רק טריגר/ סיבה חיצונית למרמור שלך
אישה שמרגישה שלבעלה אכפת ממנה ורואה אותה, לא תישבר מדבר כזה. זה יכול להפריע אבל לא להיות גורם עיקרי לתסכול כי יש הרבה פתרונות טכניים לכל מיני עניינים כאלה
הנכון הוא להסתכל על הזוגיות כמכלול. האם במכלול - את מרגישה שבעלך רואה אותך? אכפת לו ממך? את חשובה לו?
חשיבות לא מגיעה רק בעזרה בבית. כלומר גם, אבל לא רק. זה גישה כללית לזוגיות והתייחסות לפרטים קטנים.
לפעמים מה שיכול לשנות את התמונה זה התבוננות שלך בפרטים קטנים, ולפעמים באמת יש בעיה בדינמיקה הזוגיות שצריך לטפל בה
ורוצה להתחיל טיפול מקצועי.
אבל ספציפית לשאלה שלך זו מורכבות, כי אני כן מרגישה שהוא רואה אותי ואכפתי אלי, לא ב100 אחוז, אבל בדרך שלו..
ובכל זאת החוסר עזרה בבית אפילו שלפעמים אני מבינה שזה לא ביכולתו ואנחנו אנשים שונים עם יכולות שונות מציקה לי מאד.
בתור נשואה לגבר עם קש"ר - שההתיחסות אל אדם כבעל מוגבלות, מקבעת את המוגבלות שלו
אני לא חושבת שצריך לכעוס ולצעוק עליו שהוא יכול, כן? אבל הרבה פעמים הטייטל הוא תירוץ לחוסר התמודדות, והביקורת שלנו גורמת לכך שהוא מרגיש שמה שהוא לא יעשה זה לא יהיה טוב, ובעצם נוצר דפוס של הימנעות
ולכן, אל תצפי מ0 ל100 אבל כן תבקשי עזרה במה שאת צריכה ותני לו לעשות כמו שהוא יודע (ולא כמו שאת יודעת) ותשחררי
אצלי זה עבד ובעלי עושה היום המון דברים שבעבר הייתי יכולה רק לחלום עליהם
תחושת המסוגלות שלו נבנתה מהצלחות קטנות ומזה שלא עשיתי לו הנחות ושחררתי המון דברים
מנסיון
שיכולות קשב מאד מושפעות מהמצב הרגשי והאוירה הכללית.
אדם מאותגר קשב שחווה ביקורת על התפקוד שלו, גם אם היא לא נאמרת אלא רק נמאת ברקע - זה מחמיר מאד את תסמיני הקשב, גלגל קסמים שכזה.
יעשה לכם ממש טוב...
חבל לחיות ככה אתן יכולים להנות מעצמכם ומהחיים הרבה יותר..
אם את רוצה המלצה יכולה לתת לך בשמחה!
כי היא מתארת מצב שחור לבן
או לקבל או לא
אפשר לא לקבל אבל גם לא להיפרד
לא שזה מצב טוב
אבל גם לקבל/ להיפרד
לא אומר מצב טוב
כולנו אנשים פגומים
לכל בן זוג יהיו תכונות בלתי נסבלות
הקושי תמיד יהיה שם
ההבדל הוא בדינמיקה הכוללת
אם היא בוויב חיובי
אם התועלת מהזוגיות עולה על העלות
הזוגיות תהיה יותר טובה
בעלי עושה המון בבית
יותר ממני
זה לא הופך את החיים שלי למאושרים
יש דברים הרבה יותר חשובים מעשייה בבית
לא שזה לא חשוב
זה חשוב
ומובן הבאסה שלך
לא חושבת שיש לזה פתרון באמת
זה המורכבות של החיים
לחיות כל הזמן במרמור? באשמות? בציפיות שלא מתממשות? אני חיה ככה כבר הרבה זמן זה פוגע גם בי וגם בו ואין לנו באמת זוגיות שמחה בגלל זה.
אפשר לא לקבל
אבל להפחית ציפיות/ מרמור/ האשמות
לא כל דבר אפשר לקבל
גם אם רוצים
גם אם מאמינים שמקבלים
זה יכול להמשיך להציק
אפשר להבין שזה מציק/ כואב
ולהניח לזה
למצוא דרכים עוקפות
זה לא ימחק את הכאב
אולי יקהה אותו
ואולי לא
לפני כמה שנים חמי עליו השלום התארח אצלנו. בשיחת ווידאו חמותי נתנה לו הרבה עצות מועילות . הוא הקשיב בעניין , רשם הכל על הדף. בשניה ששיחת ווידאו הסתיימה , הוא שם את הדף הזה לפח. בשביל מה אני כותבת את זה ? כי אנחנו לא יכולות לחנך בן אדם בוגר שאולי אפילו בוגר מאיתנו. זה לא יקרה.
כן , בעלי בגיל 45 יודע לעשות הרבה דברים שלא ידע בגיל 25 אבל זה תהליך התבגרות טבעי. בגדול הוא נשאר אותו בן אדם כמו שהוא היה בגיל 25...
מה הוא עושה ביומיום?
מה הוא כן נותן לך ולזוגיות?
מה הוא נותן לילדים כאבא?
האם הוא עושה קניות/ תיקונים?
לפעמים קשה לראות אם היש,
צריך לחפש אותו ומשם להמשיך למקומות האחרים.
לדעתי להתגרש בגלל כלים בכיור או מי מקךח את הילדים זה ממש חבל,
כי בסוף הילדים גדלים והם מתקלחים לבד,
כלים אפשר לשים במדיח
ואפשר להביא מנקה.
מבינה שאם את עם שלושה קטנים זה שיא הקושי והעומס שלך בבית, אבל זו לא סיבה לעזוב.
כדאי להתחיל ייעוץ זוגי.
לפעמים להגיד את אותו דבר באותו אופן לא מביא תוצאות, אבל גישה שונה יכולה לעשות פלאים.
וחושבת שלא כדאי לשתף את אמא שלך בדברים כאלו, תלכו לטיפול מקצועי.
בהצלחה!
שלכל אחד מאיתנו יש מטלות שהוא עיוור אליהן, פשוט כי הוא לא מודע אליהם
יש מטלות שבן הזוג עושה ואנחנו לא שמות לב, זה יכול להיות קניות, או טסט לרכב, מילוי דלק, חשבונות או מין העבר השני מקלחות, ארוחות ערב ועוד ועוד...
יכול להיות שהוא עושה דברים שאת אפילו לא רואה?
ואשאל עוד, מה את רואה בו שטוב? למה התחתנת? מה הוא כן נותן לך?
מתואמתשנית - שאלה:
הדבר שקשה לך הוא שהוא לא שותף בבית. אם תיפרדי ממנו - גם לא יהיה לך שותף בבית, נכון? אז בעצם מה תרוויחי?
אז דבר ראשון נראה לי שכדאי שתערכי שתי רשימות: אחת - מה את כן מרוויחה ממנו במצב הנוכחי (כלומר, איזה טוב יש בו ואיזה טוב הוא נותן לך או לילדים), והשנייה - מה תרוויחי אם תיפרדו.
אולי זה קצת יעשה לך סדר...❤️
מחפשת רעיונות ליצירה לילד שעדיין לא במסגרת, שמפתח את הראש והידיים יחד. רעיונות פשוטים, זולים שמפתחים קוגניטיבית.. לא סתם לצייר בגואש..
כמו למשל - להדביק מדבקות עגולות על דף שיש עליו עיגולים. לצבוע אותיות עם פלסטלינה..
לק"י
להדביק מדבקות על קו.
לצייר קווים/ ציורים פשוטים בטוש בהיר/ קווקווים, והוא יעבןר עליהם בטוש.
לצבוע או להדביק מדבקות לפי דגם של 2 צבעים.
התאמת צבעים, לעשות קוים בצבעים ושידביק מדבקות לפי צבע
צורות מקווקוות שהוא חוזר עליהן ומשלים את הצורה
לצבוע מספרים
גזירת קווים קטנים בצד הדף.
אפשר לגלגל נחשים מברבצק, לשטח פיתה
להתנסות בצביעה בתוך שטח מסויים- ברור שיצא מהקווים, אבל שינסה להתמקד בשטח ולא סתם לקשקש.
השחלת חרוזים על מנקה מקטרות.
גואש, פנדה, צבעי מים, פלסטלינה, חימר, חול, דבק לבן.
לצייר את הנוף או משחקים. מפתח יכולת להעביר מתלת מימד לדו מימד, חיקוי, דיוק ועוד.
להתאים בין מספר לכמות
לבנות בתלת מימד - קופסאות, גלילים, פלסטלינה וכו'
קיפולי נייר - מניפה, כובע
מבוך
ציור חופשי מאוד מפתח בגיל הזה, עדיף עם צבעים ולא טושים.
בצד אחד ים, שני כביש
למעלה עננים ואיפשהו פסי רכבת
מביאה לו מדבקות של כלי תחבורה והוא מדביק במקום המתאים (כבת על הפסים, מכונית בכביש, אונייה בים ומטוס בשמיים)
אפשר אולי בכמה דפים שונים, אני עשיתי באחד גדול.
כנל גם עם חיות, מה בכלוב כי מסוכן, מה מטייל מה על העץ ומה באגם
ועם כל מיני משימות חשיבה ומוטוריקה
במקס סטוק למינהם
מדבקות
בצק
וכו
אחד מהם של הדבקת מדבקות צורניות במקום מתאים
והשני של צביעה בצבע מתאים לפי קווי מיתאר
שבוע טוב יקרות
אז אחרי 3 לידות באיכילוב שהיו סבירות רוצה ללדת במקום אחר
מה שהכי קרוב אלינו זה בית חולים מאיר בכפר סבא.
אשמח לשמוע המלצות/דיס המלצות על חווית הלידה והאשפוז אחרי ממי שילדה שם לאחרונה או מכירה משהי שילדה שם.
תודה🙏
הי,
לי היתה חווית לידה טובה
מראש רציתי לידת מים ואפשרי שם.
בפועל כשנסעתי ללדת שם ידעתי כבר שמן הסתם אני לא עומדת בתנאים לזה כבר וכך היה. ילדתי בחדר לידה רגיל.
זכור לי לטובה שהרופא רצה להיכנס והמיילדות העיפו אותו כי הייתי כבר די פתיחה מלאה
האשפוז בביות מלא/טפס הפרדה
רוב הבדיקות ליד המיטה
מה שלא היה כיסא או שאפשר לקחת מקרוב
האוכל לא משהו. חמגשיות
אוכל פחות חשוב לי כי אני גם ככה לא אוכלת בבתי חולים.
בעיקר חשובה לי הלידה עצמה ויחס אנושי.
אז היה בלאגן כי בדיוק העבירו את חדרי הלידה לתת קרקע...
לידה ראשונה שלי במאיר, בפעמים קודמות גרנו באזור אחר אז לא יודעת איך זה בד"כ אבל-
המילדות היו מדהימות! גם המיילדת בקבלה, וגם ה2 שפגשתי (הייתה החלפת משמרת) היו נעימות וקשובות ומכבדות ממש, באמת הרגשתי בידיים טובות. הייתה רופאה בשביל התפר שהיה צריך בסוף. גם, נעימה. מרחב נשי ממש.
לא היה כדור/גז צחוק/מקלחת/לידת מים בגלל המצב וכשויתרתי על לידה ללא אפידורל לקח למרדים מעל שעה להגיע.
במחלקה היה ממש ממש ממש לא טוב. עשו לי קליטה וחיסונים בערך 10 שעות מאז שהגעתי למחלקה וקיבלתי חדר. העירו אותי באזור 2 וחצי לפנות בוקר כי נזכרו בי פתאום.
החדר היה ממש נעים, יש להם כמה סוויטות והמילדות בקשו מהם לתת לי חדר פרטי אם יש, אז לגמרי זכיתי. מקלחת ושירותים בתוך החדר, מקרר קטן, עמדת קפה, כיור ועמדת החתלה מאובזרת. היתה גם ספה נפתחת למלווה וכורסת הנקה הבדיקות נעשו בתוך החדר איתי, גם שקילה וחיסונים. נח ממש. לא הייתי בתינוקיה בכלל.
לקחו יוזמה ושלחו יועצת הנקה - שנכנסה ובכלל לא ראתה אותו יונק וניסתה לשכנע לתת בקבוק כי אמרה שאולי אני לא יודעת להניק... מזל שזה לא ילד ראשון וזיהיתי שהוא עם לשון קשורה. כשאמרתי להם אמרו שישלחו יועצת הנקה שלא הגיעה,
אחות ילודים אחת שהייתה שם אמרה שאין לה הרבה נסיון אבל אם אני יודעת אז כדאי אולי ללכת למרפאת לשון קשורה באיכילוב לבדוק.
ואז ביום השחרור נכנסו בנפרד, אחת אחרי השניה- 3 או 4 אחיות שלמדו ייעוץ הנקה וכל אחת מסתכלת עלי מניקה (הוא ינק די ברצף כי היה מתעייף ונרדם ומסכני כזה.) ואומרת לי שאין שום בעיה ותראי הכל בסדר, ורק תלמדי להניק, ונראה שאת מחזיקה אותו טוב, אז תדעי שככה זה , הנקה כואבת בהתחלה...
ב"ה אמא שלי הייתה איתי ואמרה לי לשחרר ולא להתייחס, ושאני יודעת שיש אצלנו לשון קשורה אז נטפל בזה ויעבור.
הרופאה שבדקה אותו לפני השחרור אמרה שהמצב לא חמור, והחיך נמוך ותנועת הלשון טובה ואמרה שאין סיבה להתיר כי המיתר דק.
באמת ישר אחרי השחרור הלכנו לרופאה שהיא גם יועצת הנקה שעושה התרת לשון , אמרה שהחיך גבוה, המיתר עבה, רואים שאין מספיק מרחב תנועה ללשון וברור ללא ספק שכדאי לעשות התרה. ירדו לי דמעות הקלה שמישהו סופסוף רואה אחרי שהצוות שם אמר לי שאני מדברת שטויות.
ישר מרגע ההתרה כל הכאב נעלם כלא היה והבחורצ'יק ינק מדהים. ב"ה.
האוכל היה בחמגשיות קטנות, שניצל אחד בינוני, כמות של 3 כפות ירקות מבושלים וקצת אורז, מזל שבעלי הביא לי ירקות ופירות יבשים לנשנש כי ידעתי מלידות קודמות שאני רעבה בתחילת הנקה גם בלילות, כשסיימתי את האוכל שהבאנו אמא שלי ראתה שאני רעבההה ובקשה בשבילי חמגשית נוספת ונתנו לה.
בגלל המלחמה גם לא הסכימו לעשות בדיקות סקר שמיעה בכלל, אז בגיל חודש נסעתי עם ניובורן שצורח בנסיעות את כל הדרך שוב, בשביל 3 דקות של בדיקה. (ובלידות קודמות במקום אחר עשו את הבדיקה בגיל 36 שעות יחד עם בדיקות הסקר האחרות.. אז עקרונית היה אפשרי לעשות.)
אם תהיה לי ברירה אני לא אחזור לשם, תמיד חשבתי שהדבר החשוב זה חדרי הלידה, שהמחלקה זה גם ככה יומיים והביתה אז למה זה משנה? פה השתחררנו מוקדם בגלל המלחמה, ורציתי לברוח הרבה לפני פשוט חיכיתי לבדיקות הסקר של גיל 36 שעות.
לי בעיקר חשוב החדר לידה,
אני אחת כזאת שרוצה רק ללכת הביתה אחרי יום. ממש לא מרגישה בנוח בבית חולים
לגבי הנקה זה בעז"ה תהיה לידה 4 והנקתי את כולם אז מאמינה שאסתדר בעז"ה.
שוב תודה רבה! 🙏
ממליצה לך לחפש בגוגל בתגובות שעולות בחיפוש על בתי החולים...
ילדתי לפני שנתיים בדיוק שם
הייתי מרוצה בסה"כ, כל מה שחשוב לי היה.
מה את רוצה לדעת? מה חשוב לך?
בעיקר על חווית הלידה והיחס של הצוות.
דיי קשה לי עם בית חולים ואני רוצה להגיע הביתה כמה שיותר מהר.
אבל יחס סופר קשוב ומכבד של הצוות
כל דבר הסבירו לי, שיתפו אותי, הייתי צד בהחלטות וגם בדברים שהיו חד משמעיים הייתי צד- לא עשו דברים מעל הראש שלי ולא דיברו מעליי.
את סוף הלידה 'ביליתי' בחדר ניתוח(מסיבות מאוד טובות וקריטיות).. וגם שם הרופא *המדהים* אמר שלדעתו יש תנאים לוואקום ו*שאל* אם אני מוכנה שננסה וואקום לפני שעושים ניתוח.
גם בלחץ הזה שום דבר לא קרה בלעדיי, וגם הצוות של חדרי ניתוח היו רגישים וקשובים אלי מאוד. המלווים שלי לא הורשו להיכנס אבל דאגו שאהיה מוקפת בצוות נשי רגיש שהכירו בזה שזו סיטואציה קשה.
גם באשפוז ידעו שאני אחרי לידה מורכבת ומאוד הכילו את זה וגם הגיעה אלי מיילדת לעיבוד באשפוז.
