פורום הריון ולידה (עמוד 840)

בכל אופן תודה על החידןש!

אני בטוחה שאתם טובים כמו שאתם!!

אולי קשה להם להתמודד... זה לא אומר עליכם כלום!

(רק רוצה להביא מהצד השני- אנחנו אלה שנמנעים לבוא עם שאר המשפחה להורים, כי יש לנו ילדה היפר היפר... וזה ממש קשה להתנצל עליה כל הזמן. אז מעדיפים ליצור פחות אינטרקציה.

שוב0 לא בגלל האחים, אלא בגלל שלנו קשה להתמודד איתה כשהיא בתוך קבוצה גדולה יותר)

אז אולי לשלוח את זה - או חלק מזה - בפרטי לכל אחת מהן, ולכתוב ש"תשמחי לשוחח על מנת למצוא פתרון"?

מבינה שמביך אבל הכי יעיל לשני הצדדים... כנראה שהן יודו לך

תודה על הרעיון הזה!

חמותי כנראה עשתה את זה בשבילנו,

וזה לא עזר😮

היא התקשרה להגיד לנו שלא נכעס עליהם,ושנבין אותם כי קשה לחנך ילדים בדור מסכים,וכדי שלא "יברחו" להם הילדים הם עסוקים כל הזמן בלהעסיק אותם.

מחמם את הלב שהיא רואה אתכם ואת הקושי.

וממש כואב לי הלב לקרוא מה שכתבת.

אני חושבת שדיבור ישיר כן עם הגיסות כן יכול לעזור. ואולי גם חשיבה משותפת איתן על לוז ופעילויות שיתאימו לכולם. כמו בריכה, פארק משחקים שווה, פעילות בועות סבון וכאלה.

אולי עם מראש יהיו משחקים שמותאמים לכולם תיווצר הדינמיקה.

ליבי איתך.

בהצלחה 

 נכון-זה באמת מיוחד שהיא רואה את שני הצדדים

בפרט שזה לא קל לה כי היא גם סבתא של הנכדים האלה וגם אמא של הבנות שלה.

לא יודעת מה טיב הקשר ביניכם, אבל ממליצה לפתוח את זה איתם.. 

את עם גיסתך, בעלך עם האח/אחות.. מי שיותר בקשר סביר. 

לא נעים. אבל זה הכי טוב. 

כי מה שיוצא שגם ככה הם לא רוצים להיפגש איתכם, אז לפחות תגידו את מה שעל ליבכם. ומי יודע? אולי זה ישתנה? 

ככה נראה לי לעניות דעתי.. 

תודה על הרעיון!

תודה❤️ - הריון ולידה

פרטתי כאן שחמותי עשתה את זה בשבילנו וזה לא עזר

ואז להחליט האם מתאים לך לבוא לקראתם בדברים מפריעים להם , האם זה בכלל אפשרי גם אם את רוצה?

אם לא, אז כנראה להשלים שלא...

מהצד שלהם הבנתי שהן חשות צורך לספק תעסוקה מעניינת לילדים,

ואנחנו לא יכולים לספק להם את זה,

אז הן מעדיפות שיהיו עם החבר'ה ביישוב שלהם.

אם היה רצון מצידם אני חושבת שכן היינו יכולים למצוא תעסוקה מעניינת,

אבל לא בהשוואה לחברים שלהם,אז מרגיש לי שאם אין רצון- מה שנעשה לא יעמוד ב"תחרות" 

ומתוך ההבנה הזאת מנסה לחשוב על פתרונות.

שבתות קיץ הם ארוכות מאוד מאוד מאוד.

יוצאת הנשמה לפני שיוצאת שבת.

וחם ומעיק.

ולא כיף להתארח כשהילדים לא הכי מוצאים את עצמם.

ולשחק קטאן ושחמט זה מעסיק אחרת מאשר לשחק דג מלוח ומשחק קוביות.

ובמיוחד בתקופת חגים וחופש גדול גם אני במקומם הייתי מעדיפה להגיע כשיש בני דודים שיותר מתאימים להם בסגנון. (וזה לא משנה אם הרקע לפער הוא דתי, גילאי, בנים- בנות, תרבותי וכו')

לכן דווקא כדאי לחזק את הקשר בזמנים שפחות קשים להורים. למשל ימי כיף באמצ"ש נשמע לי הרבה יותר מתאים.

לצאת יחד לבריכה, לשחק כדור, ללכת לאטרקציות, מתקנים, הצגות, יצירות וכו' וכו'

יכול להיות נהדר גם גם לכם וגם להם.

בנוגע לשבתות אולי תזמינו אליכם הביתה שני בני דודים נגיד בסבב מדי פעם.

אצלכם בבית בטח יש יותר תעסוקה מאשר אצל סבא וסבתא וגם אם הבנים דודים יהיו משועממים זה כאילו עליכם ולא על ההורים שלהם, ואני בטוחה שהבני דודים לא יהיו משועממים,

כי כל בית חדש שלא רגילים אליו הוא אטרקציה בפני עצמה.

כשאתם שבת משותפת אצל ההורים תחשבי מה יכול לעזור להתחבר. למשל ללמד קסמים. או את או הילדים. אם יש לכם חיית מחמד וההורים מסכימים להביא זה גם יכול להיות אטרקציה.

אולי ספר קומיקס צבעוני ומושך שהילדים שלך אוהבים.

בנוסף תבדקי אם יש דברים מעבר שגורמים להם להעדיף את המשפחות האחרות.

האם אתם יותר סגורים באופי שלכם?

יותר מקפידים מבחינה הלכתית על דברים?

יותר מפריע לכם רעש/ עושים יותר רעש?

כדאי לשלול פערים אחרים אם יש כדי לצמצם את המכלול של הפערים.

תודה רבה על מה שכתבת בפירוט.ועל כל הרעיונות הטובים.

עוזר לי להבין את הצד שלהן.

מאז שהילדים היו קטנים השקענו כדי שיאהבו אותם, תמיד הבאנו איתנו מתנות קטנות לחלק לבני דודים,משחקים מעניינים.

עכשיו מרגיש לי שהם במקום של מתבגרים כאלה,שרק הם יודעים מה מעניין אותם, ואל תנסי להביא לי דברים אחרים, הכי שווה לבלות עם חבר'ה כלבבי ו"אל תבלבלי לי את השכל".

ועכשיו זה כבר מעגל כזה- הם לא ירצו לבוא אלינו לבד כי יש להם את החברים שלהם,אם אני כבר נוסע,אסע למי שמעניין אותי,

למה שירצו לבוא אלינו? חוץ מזה שהם לא מחזיקים מהילדים שלי כמעניינים כמו החברים שלהם,הם גם בקושי מכירים אותנו, כי לא נפגשים בחגים לשבתות.

אולי גם המרחק משפיע? כי גרים מרחק של כמה שעות נסיעה. לכן להיפגש אצל סבא וסבתא היה פתרון למרחק.

שנה שעברה ניסינו לעשות מפגש מעניין באמצע שבוע, אז הילדים לא הגיעו, אמרו שמעדיפים כבר ללכת לחברים שלהם.

אז בסוף הילדים שלי גם נפגעו כי כן הגיעו המבוגרים אבל לא הילדים.

אני מגיעה מנקודת מבט אחרת, שצריך לבנות קשרים משפחתיים גם אם זה ידרוש ממני לוותר על מנוחה בשבת בצהריים ( לכן עם האחים שלי יש הרבה קשר בין הילדים).

אם אפשר לשאול אותך כמי שכתבת את הנקודות מבט שלהן, לאור מה שעניתי לך כאן.

איך כן אפשר ליצור קשרים משפחתיים?

לילדים אני עוד יכולה איך שהוא למצוא "פיצוי" אחר,אבל אני מרגישה שבעלי פגוע מהאחים שלו.

תודה רבה

לק"י

מהזן שחברים יותר מעניינים אותם מאשר המשפחה?

לא בטוח שזה קשור לילדים שלך ספציפית.

או שהם כן מגיעים למשפחה, אם יש בני דודים שהם בקשר איתם?

(הילדים שלך בגיל של בני הדודים?).

הם מתבגרים בדיוק כמו שתארת,

אבל בגלל שהם 'חבורה' של בני דודים באותו גיל, הם מבלים ונפגשים הרבה בינהם.

גם הילדים שלי בגילאים של ה"חבורות' האלו,

אבל הם לא מצליחים להיות חלק מ'החבורה'.

זה בדיוק זה..

עם אח רחוק קשה לייצר קשרים טובים.

אבל שום דבר לא מצדיק התעלמות מוחלטת.

אם תארגני אירוח שיש לו כותרת כמו יום הולדת, או על האש, אפילו תקראי לזה ערב גיבוש.

למשל אפשר לעשות מדורה עם כיבוד, חידות, משחקים כמו ללכת על חוט (עם הרצועות שקשורים לגגון האוטו, מחברים את זה בין שני עצים)

אפשר גם משחקי גיבוש משפחתיים כמו אמת שקר, או אף פעם לא.. כאלה בסגנון.

אפשר לחלק תפקידים בין נציגים מכל משפחה כדי להגביר את הסיכוי לשיתוף פעולה.

אולי אפשר שחמותך תתקשר להזמין אותם? אפשר גם להגיד מפורשות הרבה זמן לא נפגשנו בהרכב מלא, אנחנו מארגנים ערב גיבוש מבקשים מכל הנכדים לעשות מאמץ להגיע.

אולי מה שניסית לארגן התפקשש כי ההורים לא הרגישו מספיק מחוייבות להגיע עם הילדים?

אולי אם זה ערב שמראש מגדירים אותו ערב בהרכב משפחתי מלא, תהיה יותר היענות?

בהחלט הייתי מצפה מילדים גם בגיל ההתבגרות לדעת שמגיעים למפגש משפחתי גם אם יותר נחמד להם עם חברים. משפחה זה משפחה זה בכלל לא תחרות.

אני לא הייתי מוותרת על מנוחת צהריים תמורת כל הון שבעולם. מנוחת צהריים בשבילי זה כוחות לכל השבוע. אנחנו למשל רגילים להכניס שבת מוקדם אז הילדים שלי קמים מוקדם בבוקר בשבת.

אצל ההורים הם ישנים מאוחר, לא כולם ישנים טוב בלילה כי זה לא המיטה שלהם, קמים מוקדם מאוד בבוקר, וככה אני קורסת מעייפות אחרי הצטברות של כל השבוע.

לכן לא הייתי לוקחת סיכון שהגדולים שלי יהיו משועממים ויפריעו לי לישון צהריים.

אחים שלי רגילים לישון מאוחר ולקום מאוחר אז הם לא יכולים להבין את העייפות שלי.

סתם דוגמה לאיך כל אחד רואה אחרת את הדברים.

אם מה שמפריע לך זה שבעלך נפגע, לא חושבת שאת צריכה להשתגע ביצירת קשר. זה המשפחה שלו, היא מכיר אותם הרבה יותר טוב ואם הוא לא רואה צורך לשנות את זה, לא חושבת שאת צריכה להשקיע בזה כ"כ הרבה אנרגיות ובסוף להתאכזב.

חשבתי שמדובר במשפחה שלך שאת רוצה לחזק איתה את הקשרים והדגש פה הוא על הילדים שנפגעים.

אם לילדים את יכולה למצוא פתרון אז לדעתי תשחררי.

לא מצפים לא מתאכזבים.

תשמחו שיש סבא וסבתא ששמחים בכם, יש משפחה טובה מהצד שלך,

מפגשים באירועים עם הצד השני שמתראים וזהו..

עזרת לי להבין אותן. תודה !

תודה גם על הרעיונות המעניינים שכתבת!

אני בספק אם זה יכול להצליח,כי כמו שהסברת לי את הנקודת מבט של ההורים - מרגיש לי שגם לבני דודים יש  כזו נקודת מבט, אז הם לא ירצו לעשות מאמץ על חשבון  בילויים יותר קורצים להם.

למרות שזו המשפחה של בעלי ולא שלי,היה לי חשוב הקשר גם כי אני כן רואה אותם כמשפחה שלי,וגם בעקיפין אני חושבת שזה משפיע על היחס בלב של בעלי לילדים, כשזה בולט שהילדים שלך "מחוץ לעסק" זה נראה לי משפיע על הרגש כלפיהם.

וחיבוק גדול!!

וממש כאב לי לקרוא שהורים העדיפו להשאר בביתם כי נוח להם להעסיק את הילדים..

אנחנו חיים בדור שרואים את עצמי ולא את האחרים. ויש בזה טוב אבל גם הרבה לא טוב.

כדי לשמור על קשר משפחתי צריך לצאת מאזור הנוחות, גם אם זה אומר להעסיק יותר את הילדים, לוותר על שנצ, לבוא לשבת עם משפחה גם אם זה דורש יותר.

ואני מדברת בפן האישי, לאחד האחים אצלנו יש ילד מיוחד שמאתגר את כולנו ב"ה וכולנו עושים השתדלות בעניין! ובאים לשבתות כשהם נמצאים כי קשה לו לבד.

מנגד בצד השני דווקא הסבתא לא רוצה לארח אחים יחד כי קשה לה יותר ממשפחה, וחוסר הקשר ניכר שם וחבל..

נפל לי האימון בהקשר אחר לאחרונה

על משהו שמאוד רציתי ולא יצא ולא יצא

פתאום נפל לי האסימון שאני צריכה לשחרר מזה לגמרי לגמרי

למחוק את האופציה לזה בתוך הראש שלי

ואז יהיה לי יותר קל למצוא את הדרך הטובה להתנהל אם מה שיש..

לפחות לתקופה הקרובה- שנה, שנתיים ,שלוש ..

מין מחשבה שאת אחרים אני לא יכולה לשנות אז ברגע שהם בחרו בדרך מסויימת אז אני צריכה לשחרר מהם לגמרי ולחיות את חיי בלי להיות מושפעת מזה..

ואולי הזמן יעשה את שלו ודברים ישתנו אבל בלי שאני מבזבז על זה בינתיים תקוות,ציפיות וכו'..

והעיקר לילדים זה אבא ואמא שאר הדברים פחות חשובים..

ויש דרך להוציא מהלימון לימונדה?

לשחק עם שכנים של סבא וסבתא?

לעשות לימוד עם סבא או סבתא בזכות הזמן שיותר פנוי והפניות שיש יותר?

אבל במחשבה שנייה אני טיפוס פחות ישיר,

ואולי הדבר הנכון הוא לפתוח את זה מול מישהו בסיטואציה- אח, אחות או סבא וסבתא, להגיד שהילדים מאוד רוצים להיות עם בני דודים בשבת ואם יש משהו שמפריע להם או מקשה לץילמהן תשמחו לדעת ואולי תוכלו לשנות ולהתחשב יותר.. גם אם אתם לא צריכים להשתנות ואתם מושלמים- אז לתת להם את האפשרות לומר מה מכביד עליהם ולתת להם תחושה שבאים לקראתם..

זה לא לגמרי אפוי אבל עלה לי...

וכתבת מדהים ... מרגישים את הלב שלך

וכל הכבוד שכתבת וניקית את הלב...

בע"ה שהכל יתהפך לטובה ויצא לכם רק טוב מכל העניין, בע"ה!

כנראה זה באמת הפתרון להשלים עם המציאות.

וכמו שכתבת להשקיע בלעשות לימונדה.

אבל אולי באמת נעצים להן את מה שכן יש-

היה להם חבר טוב בן של שכנים שעברו דירה.

עודדת אותי השבת לחפש חברים חדשים.

יש גם הרבה שכנים מבוגרים שמחבבים אותם מאד ( מי שרוצה רואה בקלות כמה הם מתוקים)

ותמיד מביאים להם ממתקים מאד מיוחדים,

אז ננסה להעצים את זה במקום שיחשבו על הבני דודים.

תודה רבה על הכיוון הזה.אמן ואמן!

השאלה שלך לא יוצאת לי מהראש ..

כי זה נשמע שאתם באמת מדהימים וזה פשוט מצב מבאס כזה ..  אבל בסוף הכל לטובה אז אל תדאגי..

בעלך ייבנה מזה

והילדים ייבנו מזה

ותהיה לכם את העצמאות שלכם לא להיות תלויים באף אחד

ונפתרונות היצירתיים שבטח תגיעו אליהם יקדמו אותכם עוד וילכדו אתכם כמשפחה.

ואם יש להם קשר טוב עם הצד שלך אני חושבת שזה מספיק והם ילמדו להסתדר בלי הצד של בעלך..

אני כותבת כאילו זה פשוט אבל באמת באמת שאני ממש מבינה את המורכבות ומעריכה ממש על הכוחות שלך להתמודד בה!!

מקווה שתהנו בסוף בע"ה!!🙏❤️

הכי מלכה שפגשתי בחיים שלי!!!!

איזו ראייה יש לך

איזו עוצמה

איזו אצילות לראות אותן ככה עדיין באור סבבה (כי אני הייתי ככ נפגעת אם לא היו באים כל פעם שאנחנו באים, בכנות, זה ממש פוגע, גם אם יש תירוצים)

עוד מנסה לראות איך אפשר בכל זאת....

וואו וואו וואו

אין לי רעיונות

רק לומר לך שאת מדהימה ופשוט וואו

ושה' יקיף אותך באנשים שיבינו איזה לב יש לך

🧡🧡🧡🧡🧡🧡🧡🧡🧡

ריגשת אותי מאד עם המילים החמות שלך❤️

לעצמי אני חושבת שהייתי מוציאה אותם מהחיים שלי,אבל אני מנסה למצוא פתרון בעיקר בשביל הכאב של בעלי והעלבון של הילדים.

אמן ואמן! תודה לך

ולבקש לבוא לבקר אצלם עם הילדים. באמצע שבוע. לכמה שעות.

העול של הנסיעות - לקחת על עצמכם

הטרחה שבאירוח - זו גמילות החסד של הגיסות.

לא להסכים לבידוד גמור מכל בני הדודים.

אם בעלך נעלב ולא רוצה אולי תוכלי להגיע אליהם לבד. פעם בכמה חודשים. ולנגן חזק מאד על המצווה ועל גמילות חסדים.

אני לא מתביישת להיות ישירה. האמת יש לה כוח. אל תפחדי להגיד את האמת שלך.❤❤❤

נשמע ממש כואב❤️

הייתי מנסה לשתף מישהו מהמשפחה שאת מרגישה מספיק בנח

בצורה שמרגישה לך בנוח... אולי בכתב, אולי בשיחה, אולי עם הקטע הזה.. לא את חמותך, אלא את הגיסות עצמן או האחיות או האחים. ואם יש לך מסוגלות ממש להתקשר ולהגיד הי, רציתי לשתף בזה שככה וככה... ואני מבינה שזה יותר מורכב עם הילדים, ובכל זאת חשוב לי לשתף שאנחנו פגועים, ושהקשר חשוב לנו וכו אגב אולי בחג אפשר שיבואו 2 אחים ואתם? ואז יהיו לאח השני עוד ילדים נוספים אבל גם הילדים שלכם יהיו? ובכללית מפגשים משפחתיים משותפים של כמה שעות בחנוכה, חול המועד, חופש יכולים לעזור ביצירת קשר שהוא פתח להמשך...

לא משנה מה טיפול עדיף תמיד...

ועדיף בשיטות שעובדות עם התת מודע, דמיון מודרך

כי זה יותר מרפא ויותר שורשי. וברגע שנוגעים במשהו יותר עמוק זה משחרר דברים נוספים שקשורים בו.

באמון בדכ זה נקודתי, יותר קוגנטיבי שכלי וחיצוני ...

אבל טיפול עמוק דורש יותר משאבים אנרגיות אומץ וכוחות נפש...

אז צריך לעשות את החישוב מה מתאים ונכון לך יותר. 

באימון זה משהו טכני חיצוני. מתאים מאוד למשהו ממוקד (רוצה להיות יותר סבלנית עם הילדים, רוצה למצוא עבודה- כאלה). באימון מגיעים עם מטרות מאוד ברורות שאפשר למדוד בקלות, והן ספציפיות מאוד.

טיפול זה בד''כ יותר עמוק, יותר שורשי. זה מתאים יותר לתחושות כלליות כמו דכאון, חוסר בטחון עצמי, חרדות. דברים שבאים לידי ביטוי במגוון רחב של תחומים בחיים. אז המטפל מנסה לעזור למטופל להבין מה השורש של הדברים ומשם לעבוד.

לטפל זה בשורש,בעומק,עוברים תהליך שהוא בעיקר ברגש ובחוויה

אימון זה לקבל קצת עזרה וייעוץ חיצוניים, כנ"ל ייעוץ, עוברים תהליך שהוא בעיקר בראש

כמובן זה לא מוחלט,בסוף זה הכי תלוי באדם ובגישה הטיפולית

על טיפול אני לא יודעת לכתוב, כי לא עברתי בעצמי.

אבל אימון אישי כן עשיתי, עם מישהי מדהימה (שהיא גם חברה שלי...), ואני חושבת שמה שכתבתן על אימון מאוד שונה החוויה שהיתה לי.

באימון שאני עשיתי, זה ממש לא יהיה ייעוץ או עזרה טכנית.

קודם כל, הדברים באים ממני, ולא 'עצות' שלה. אבל השאלות שהיא שאלה אותי כיוונו אותי להסתכל על עצמי בצורה אחרת, לראות את הטוב שלי ולהאמין בו, לברר יותר את הרצונות שלי, להבין את עצמי יותר, למצוא בי כוחות ויכולות שלא חשבתי לפני כן שקיימים בי, ולעשות שינויים אמיתיים בחיים שלי שלא האמנתי שבאמת יכולים לקרות.

הרבה פעמים עושים אימון על נושאים יותר 'טכניים' (ברמה פשטנית אפשר לומר שמדובר על כלי שעוזר 'להגשים חלומות', והרבה פעמים זה מוכר בהקשר של חלומות מקצועיים וכדו'). אז אולי מה שכתבתן מתחבר לזה.

אבל כשאני עשיתי את האימון, מה שרציתי לשנות בחיים היו דברים שקשורים לעבודה פנימית שלי (כעס על הילדים, יחס לבעלי, יחסים מול חמי וחמותי, ועוד כמה), וזה ממש עזר לי לעשות שינויים, וגם נתן לי כלים שאני משתמשת בהם גם היום.

אני חושבת שכשיש קושי עמוק יותר, אז באמת צריך טיפול מקצועי, ואימון מן הסתם זה לא פתרון נכון.

אבל למי שרוצה לעשות שינוי בחיים שלו, אימון יכול להיות כלי מדהים.

בקריאה שניה של מה שכתבת, כתבתן דברים נכונים שאפילו די תואמים את מה שאני כתבתי.

אבל המילה 'טכני' קצת הרגישה לי לא מדוייקת. כי בשבילי זה היה תהליך פנימי ששינה בי הרבה. זה לא עניין טכני.

והמילה 'ייעוץ' בכלל לא שייכת לאימון, כי לא מקבלים בו עצות חיצוניות, הכל בא מבפנים.

נניח מישהי שלמדה טיפול באומנות (או בדברים אחרים) במקום מקצועי+ תואר ראשון רלוונטי

כך שהיא לא ברמה של פסיכולוגית, אבל כן קצת מעבר לתעודת אימון

ואז כן אפשר למצוא במחיר יותר שפוי ועם יותר מקצועיות.

אם למישהי יש מחלה  נפשית כלשהי, לא הייתי מתפשרת על פחות מפסיכולוגית או פסיכיאטרית

אבל אם זה יותר להתמודדות עם קשיי החיים, שהם קצת מעבר לקשיים רגילים

בעיניי זה יכול להיות פתרון טוב

היתרון של טיפול שהוא תהליך יותר עמוק יותר רחב ושלם. בטיפול יש המון הקשבה לנפש, לרגשות העמוקים שעולים לאט לאט בקצב שלהם... והשחרור מהמקומות הכואבים וההשלמה עם החלקים השונים שלי יוצרים ריפוי ושינוי עמוק לטווח ארוך..

"החסרון" זה שזה יכול להיות תהליך ארוך! לא תמיד רואים תוצאות! לא תמיד מרגישים אם מתקדמים או לא... צריך הרבה להרפות...

אני כותבת חסרון בגרשיים כי בעיני זה לא באמת חיסרון, רק שלפעמים לא מתאים לבן אדם לעבור עכשיו תהליך ארוך, מבחינה נפשית או כספית או כל דבר אחר ....

היתרון העיקרי באימון זה שאת יותר מרגישה שהדברים בשליטה- יש לך מטרה ואת מתקדמת אליה. את רוצה לראות תוצאות... כדי להגיע לתוצאות כן קצת מעמיקים בנפש, מחזקים את הכוחות הטובים שבי.. ושמגיעים לתוצאות ולשינוי אז זה באמת הרגשה נהדרת.

החיסרון זה שאין הקשבה עמוקה וסבלנות לתהליך. דברים שלא נתת להם מספיק מקום בתהליך של האימון יעלו שוב בצורה אחרת בהמשך החיים... וזה גם בסדר.. לפעמים צריך יותר את השינוי המעשי בפועל ואז יש אפשרות להקשיב מחדש לדברים שלא העמקנו בהם...

עייפה מאוד אז מקווה שיצאתי ברורה... 

שאם לא תמצאו משנו מתאים דרך אנשים, אל תתייאשו ותחפשו בrbnb

מה שחשוב זה לפצל את מספר הטלפון  ל3

כמו פה בשיחה אישית

לא מספיק לרדת הודעה צריך לדחוף איזה מילת קישור בין המספרים (ואז,אחר כך, בסוף....)

וגם אפשר להרגיש מהתמונות,האזור,התאור,השם,תמונת פרופיל - הרבה פעמים חיפשתי לשבת אז ככה ניסיתי לגשש דתיים שזה מקל מאוד על האירוח

ולמקומות נחמדים שאפשר ללכת עם הילדים..

ושיהיה אפשר להגיע בתחבצ בקלות..

ויכול להיות שמצאנו משהו..

מציעים את ביתנו לסבלט

בית מתוק

בצפון

לראשון עד שלישי בשבוע הבא

וכדי לא לפרסם רשמית בפורום, אם מתאים למישי פנו בפרטי

תביאי 3 תלושים לפני החופש לידה, גם אם זה לא 2023.

ובכל מקרה את צריכה להביא אישור חזרה מחופשת לידה ותלוש אחרי החזרה.

איפה יש טפסים עדכניים לשנה הבאה?

אני מוצאת רק טפסים מהשנה.

אני מעדיפה שיקחו את התלושים לפני החל"ד

או לפחות של המענק לידה

אמא באבטלה זכאית להנחה?

ואיך מחשבים את ההנחה, רטרואקטיבית למתי שהתחלתי לעבוד? או ההנחה רק כעבור 3 חודשים מתחילת העבודה?

כנל דמי לידה.

זה לתקופה שזכאים.

אבל תבדקי שוב כי חבל לפספס

אם מקבלת קצבת אבטלה- אם לא, לא

לא הבנתי את השאלה השנייה. ברגע שמתחילה לעבוד כל חודש במשך 3 חודשים, את שולחת תלוש משכורת ומקבלת דרגה לאותו חודש- אחרי 3 חודשים מקבלת דרגה קבועה לכל השנה ולא צריכה להמשיך לשלוח תלושי משכורת

את יודעת אם אפשר לקבל את דמי האבטלה לא ברצף?

כי תקופת הזכאות הרבה יותר ארוכה מתקופת התשלום.

מקבלים לפי ההכנסה שעל פיה מחושבים דמי האבטלה.

האחרונים ולחלק ב4?

כדי שאני אראה אם בכלל יש לי 24 שעות שבועיות לפני הלידה?

כי הבנתי שאם אין 24 אין זכאות להנחה נכון?

ואיפה מצאת סימולטור של השנה? בקישור ששמו פה יש רק תשפב תשפג

את צודקת במה שכתבת.

אבל מי שמשתכרת פחות מהסכום הזה לא זכאית להנחה בכלל (הרי יש גבול... לא יסבסדו מעון לאמא שנמצאת בבית... במילא אין מספיק מעונות למי שממש צריך...)

בתכלס זה די דומה ל24 ש"ש, אם את מחשבת משכורת חודשית של מי שעובד במשרה כזו ומקבל מינימום.

השינוי הוא שמי שמרבל מעל למינימום-יכול לעבוד גם פחות שעות ולהיות זכאי.

לגבי סימולטור - לא מצאתי. לפי מה שהבנתי ממנהלת המעון עוד לא פירסמו את טבלת הדרגות והסבסודים לשנה הבאה (וזה ממש ממש לא בסדר!!!)

ראיתי מסמך רשמי שכתוב בו מהן מבחני התמיכה להשתתפות בשכר הלימוד.

תוכלי למצוא את זה כאן:

הגשת בקשה לקבלת דרגה והשתתפות בשכר לימוד, במעונות יום ומשפחתונים (תשפ

הוא מקבל רק 1235? אתם לא זכאים לשום תשמ"ש?

שילמנו 1200 ומשהו לחודש.

אבל יכול להיות שהמחירים ישתנו.

רק שלא פיספסתי.. 

אין לי זמן מיותר,יותר תחושה של חוסר משמעות בעשייה היומיומית.

יש תקופות שמרגישים שהשגרה שוחקת.. כמה עצות מקווה שאצליח לעזור:

1. כל בוקר לרשום 5 דברים חיוביים בך/בבעלך/בילדים. כל דבר העיקר חיובי

2. לצאת להליכות בערב ולשמוע מנגינות שמרגיעות את הנפש כמו מארק אליהו/עקיבא- ניגון התבודדות

3. להירשם למשהו שישבור את השגרה נניח יוגה/פילאטיס/חוג יצירה/ כל דבר שעולך לך לראש

הנפש צריכה להתאוורר קצת

בהצלחה

ללמוד דברים חדשים מקצועית

ללמד אחרים דעות/ תהליכים/ למידה מקצועית

לעמוד באתגרים השוטפים בחיים

לגרום לעצמי אושר בדרכים שונות

לגרום לסביבה הקרובה שלי אושר

לקבל מחוות מהסביבה שלי

את כל הדברים פרט לאחרון אני מבצעת באופן שוטף, האחרון זה בונוס נחמד לקבל מאנשים קרובים.

ב3 השורות הראשונות בעיקר

וכשאני חושבת על זה, זה די חסר לי..

אין לי כרגע פנאי לכתוב באריכות, אבל רק נקודה אחת קטנה. לפעמים קשר עם חברות במקום דומה לשלך בחיים יכול לשפר את המצב.

והבעיה היא שכשעמוס איןבאמת זמן להוסיף דברים שכן מועילים לנפש.

אני אחרי מחשבה חושבת באמת לעשות שינוי תעסוקתי. לעשות יותר כושר, הליכות ולשמוע שיעורים/פודקאסטים

אבל קשה

כי באמת אין זמן וכסף 

אבל זה לא ממלא אותי

וזמן לשיעורים וכו' יש לי. אבל גם, זה לא זה...

לא ככ יודעת לשים את האצבע על מה שחסר לי

יותר כמו חוסר מוטיבציה פנימית להנות ולהשקיע בקיים. כאילו אני בתהליך חיפוש שלא נגמר, ואני לא נוגעת בנקודה למרות שאני ממש מחפשת אותה

מקווה בשבילך שתצליחי ❤️

מחשבות חדשות, זוויות חדשות, שיחות חדשות.

בקיצור יש הזה משהו שמרענן את הכל.

ומאוד רוצה ללמוד משהו נוסף ולהגדיל את הידע שלי בתחום, אבל מתלבטת גם מבחינה כלכלית וגם כי עמוס לי עם העבודה שיש גם ככה..

זה רצון כזה למשהו אחר  

משהו שייתן עניין בנפש

אולי אפשר לקרוא לזה ריגושים

אם זה גשמי אז ללכת למסעדה טובה, להנות ממה שאוהבים , טיולים , ספורט מסוגים שונים

רוחני נגיד לסיים ספר תהילים , ללמוד כל יום תנך

להעשיר ידע , לדעת שמעשים קטנים( מצוות) הם גדולים...

זמן לבקש בקשות ולהודות לבורא עולם

לפגוש אנשים , לקרוא ספרים חדשים , שפה חדשה

לשנות חוויות , 

אני ממש ראיתי הבדל כשהקפדתי על ברזל במיוחד..

אם כן אולי כדאי לעשות בדיקות דם כולל מאגרי ברזל.

אבל גם יכול להיות מההריון "סתם" חח..

לא חשבתי על זה.

קניתי ברזל ולא נגעתי בו עדיין.

תודה לך! אני אתחיל להיות ילדה טובה יותר בנושא

הייתי במצב דומה ואז לא הדפסתי הייתי לוקחת בערך פעמיים בשבוע, ברגע שהתחלתי להקפיד יומיום תוך יומיים היה שיפור מטורף בעייפות וזה למרות שאחכ בבדיקות דם הפריטין לא היה משהו..

מקווה שיעזור לך גם.

מכון פועה מאד התפלאו שאחרי 2 הפלות מוקדמות והריון כימי לא אמרו לנו לבדוק זרע

תכלס דיברתי איתם כשכבר הייתי בבירור פוריות שבאמצעו נכנסתי להריון טבעי ב"ה, אז לא הגענו לזה, אבל יודעת שיכול להיות קשר

ובאופן כללי-

הפלות חוזרות לא תמיד מוסברות

לא זוכרת כרגע את הסטטיסטיקה, אבל המון פעמים לא יודעים מה הסיבה ומטפלים בהתאם לסיבות הנפוצות

שאין קשר בין איכות הזרע להפלות/כימיים. זה הרופאים אומרים. אבל שפניתי למכונים שעושים השבחות זרע כמו ברטוב שהם הכי מוכרים בזה אמרו שיש קשר וכדאי לעשות הזרעה ולבחןר מהזרע רק את הכי טובים (יש לזה שם לא זוכרת). שאנחנו עשינו בדיקות זרע פעמיים יצא תקין ןעדיין היו הפלות וכימיים. שהתחלנו הזרעות ו ivf  שאלתי את הרופאה שלי אם כדאי להשקיע על המיון המיוחד הזה אמרה שזה ממש אחוזים בןדדים אם קשור או לא וחבל להשקיע על זה כסף , כמה אלפי שקלים, ויתרנו על זה.

גם שהתייעצתי עם מכון פועה רב אחד אמר שיש קשר שני אמר שאין, מכון דורות אמר שזה ממש במחקרים כרגע ולא כדאי להשקיע כסף

חד משמעית

לכן הנחו אותנו במכון פועה לעשות בדיקת זרע כמו שצריך שיצא תוצאות אמינות

ובאותה הזדמנות לעשות השבחה והזרעה

חיבוק וכוחות

ותפילה להריון תקין ובריא ושלם

אנחנו עשינו בדיקת זרע 1 דרך איסוף לכלי שיצא לא תקין ואז בגלל המקרה שלנו התירו לנו לעשות ישירות לכוס כמובן לפי הנחיות שקיבלנו ואת זה נתנו לברטוב

הלוואי שזה יעזור לך לנו הזרעות, השבחה ו ivf לא פתר את הבעיה 

צריך לבדוק את הזרע

אז יש אפשרות באותה דגימה לבדוק וגם לעשות הזרעה

שווה לנו לנסות.. למרות שכנראה זה לא באמת הפיתרון אבל מי יודע אולי יצליח..

דתי נחמד והרגשתי שהוא מקצועי.

קבעתי אליו תור גם להריון הזה, זה בעוד שבוע ואז אוכל להגיד אם הוא עדיין כזה

היו לו יחסית תורים זמינים כשקבעתי.

אני התקשרתי למושלם ושלחו לי רשימה של רופאים שעושים סקירה מוקדמת ואז בחרתי משם...

הייתי אצל דר' ערן הדר לשקיפות, אם הוא מקבל גם לסקירות הוא גם מומלץ בעיני.

התבאסתי קצת (בלב) על החברות הטובות שהסתכלו לי על הבטן.. הן בעצם אמרו לי אחרי החתונה עכשיו הבנות במשרד בטח יסתכלו לך על הבטן ואל תתייחסי וכו כו..

ועכשיו אתן? אתן חברות שליי

מילא הייתי בהריון(יכול להיות שכן אמרתי שהחודש אני לא אבדוק) והייתי מרגישה יותר בנוח כי מה אכפת לי

לפעמים אני באמת תוהה איך זה מסתדר עם אנשים דוסים מבחינת המוסריות

זה באמת חיטוט לא שייך

הייתי שם... חיכיתי בערך פי 2 אבל הכל היה בסדר וכבר שכחנו מזה ב''ה

זה הרגיש נצח אבל בתכלס זה לא הרבה בכלל

מציעה לראות איך מצליחה להסיח את הדעת מהעניין ולהינות עם הבעל♥️

קל להגיד ,אבל הייתי שם ובדיעבד זאת הייתה תקופה מהממת

לפעמים זה מרגיש לנו שמסתכלים עלינו באופן מסויים, כי זה משהו שאנחנו בעצמינו חושבים עליו כל הזמן, בגלל שזה במודעות שלנו בצורה חזקה.

לא בטוח בכלל שהן באמת מסתכלות לך על הבטן ייתכן שזו רק תחושה שלך, בגלל הרצון החזק שלך להריון

וגם אם הן מסתכלות, זה שלהן, אל תתרגשי מזה יותר מדי, ואני לא אכתוב לך אל תיהיי בלחץ מעניין הכניסה להריון, כי אני יודעת שזה מעצבן...🤪

אבל לא אני לא הוזה אני קולטת את העיניים שלהן יורדות לבטן ואז מתסכלות אליי

חח אני ממש מנסה לשחרר מהמחשבות על הריון, להרפות להירגע ולא להיכנס ללחץ… 

עד החתונה אומרים מה נשמע? ומסתכלים לך בעיניים

מהחתונה מפסיקים להביט בך ומתמקדים בבטן

כן אינמה לעשות זה מרגיז

באיזשהו שלב לפעמים מגיבים: היי, נכון השמנתי? איזה באסה אבל זה לא עובר..

ולא לכל אחת...

לא שלחו אותל לצילום או הדמיה?

תקבעי תור לאורטופד בהקדם האפשרי.

פיזיותרפיה למה רצפת אגן ולא הרגילה? לרגילה יום תורים הרבה יותר קצרים

את לא יושבת על הרצפה

לא מתכופפת על הגב להרים גברים

לא מרימה עגלה או דברים כבדים

וכן הלאה..

זה זוג של מוגבלות מעצבנת- אבל רוב הטיפול בכאבי גב זה להימנע מהפעולות שגורמות להם.

נוסף על זה שווה לבדוק אפשרות של מדרסים.

לפעמים יציבה מדוייקת מונעת כאבי גב

לקנות מזרונים איכותיים, עוזר גם לגב וגם לשינה.

לא חייב לקנות את הכי יקרים, אפשר לקנות במחיר סביר של חברה טובה.

וכמו ש@באר מרים אמרה, ממש להשתדל להימנע מפעילויות שמאמצות את הגב

אף אחת לא תוכל לאבחן לך מה הסיבה לכאבים

סביר להניח שאת צריכה חיזוק לבטן שלך, אבל לדעתי את חייבת פיזיותרפיה

מוסיפה שכל העצות להקל על הגב נכונות, אבל בשביל לחזק צריך לאתגר בדרך נכונה ולא רק להימנע מכאב

שלפיזיו ר. אגן יש תור הרבההה יותר ארוך מפיזיו רגיל, וזה מאד מסרבל

וזה בכלל לא מה שאת צריכה.

תתחילי ברופא משפחה/אורטופד (לא יודעת אם צריך הפניה, תלוי בקופות(

לפעמים שולח לצילום, ויפנה לטיפול לפי הצורך

וכדאי לא להתאמן בלי לבדוק מה זה כי אימון לא נכון יכול להחמיר את המצב

ואגב המזרן יכול להיות קשור ביותר!!!

באתר כללית כתוב שקשיי נשימה במנוחה עקב אנמיה (בהנחה זו הסיבה אצלי) מחייבים פנייה דחופה לרופא. אז אפנה ואבקש בדיקת דם מקיפה.

אשמח לשמוע חוות דעת על ב

(ואימא'לה, איך נעשיתי כזו היפוכונדרית?)

היה לי תור ממש בתחילת ההריון, ואמר שעדיף לעשות צילום וטיפול רק בשבוע 14, שליש שני, אז דחיתי לתאריך שהוא אמר, ואפילו שבוע אחרי.

ופתאום חוששת שאולי מוקדם מדי ועדיף לדחות עוד.

השאלה אם לא יתחילו פתאום כאבי תופת. להמר או לא? 

ברור שאף אחד לא יוכל לקחת אחריות.

הצילום והטיפול יהיו בתור אחד.

לכאורה מבחינת הרפואה משליש שני (עם שני כיסויים) מותר לעשות צילום. מקווה מאוד שזה באמת בטיחותי בכל המקרים. 

אבל בלי הקאות.

לא חשבתי על זה.

תודה שכתבת.

אבדוק אם אפשר לדחות את התור בשבועיים שלושה, בתקווה שהבחילות ישתפרו קצת.

ולהתפלל שבינתיים השן לא תשגע אותי. 

בצילום שמים שני סינרים

הוא ככ חלש שזה לא באמת מסוכן רק לוקחים המון מקדמי ביטחון

אצל הילדים שלי משום מה לא תפס :/ אולי כשיגדלו

אבל אנחנו כילדים שיחקנו בזה שעוווות

הכי כדאי להתחיל מהבית בובות, הוא יחסית זול לכמות החלקים וממש כיף וגם ארוז על עצמו

פליימוביל זה לא הרכבה - זה המון דמיון.

(לפעמים אולי צריך להרכיב חלק מהדברים לפני שמתחילים לשחק, אבל זה לא המשחק, זו הכנה חד פעמית והגיוני שמבוגר יעשה אותה.)

אפשר גם משהו יותר מיוחד כמו מיקסר, או משהו בסגנון.

אוכל מפלסטיק, או אוכל מעץ עם סקוץ' שחותכים

ערכת רופא/ איפור

ובהצלחה עם להשלים איתו❤️

לא קורה כלום לעובר בגלל עצבים, וגם סביר שלא קורה כלום מהרגשות קשות אחרות.

הייתי במצב נפשי לא פשוט בכלל בהריון ויצאה מזה ילדה מעלפת עם שמחת חיים בלי סוף. ב"ה. 

ולא קרה כלום ב"ה

פשוט הייתי מאוד תמימה

היום- לא הייתי עושה את זה גם לא בשבוע 4+1

אבל מה שהיא מרגישה,

גם לא עשיתי את המכוניות האלו הקטנות במרוצים שכחתי איך קוראים להם חחח

לא הייתי לוקחת סיכון.

ברור לי בשכל שזה צירוף מקרים אבל הלב לא מרפה וכל הזמן חושבת על מה היה אם...

(אחכ כבר היה דופק... והפסיק הדימום עד שבשקיפות גילינו עובר ללא דופק תואם שבוע 8)

רעיונות לבילוי זוגי באיזור צפת? - הריון ולידה

גם בתוך העיר העתיקה וגם במקומות בסביבה. אפשר גם מוזיאונים נחמדים...

(בעיקרון היינו בעבר בצפת עם הילדים הגדולים כשהיו קטנים, אבל אני כבר לא כל כך זוכרת...)

יש לך ודאי בשרשור המצורף.

אכתוב לך פנינות חמד בטבע שבשבילנו זו פעילות מועדפת:

יש את "מצודת בריה" - מקום מקסים, אויר ונוף משגעים. יש שם מוזיאון קטן שפתוח עד 15. אבל גם בלי להכנס אליו זה שווה ממש.

הקבר של "חוצפית המתורגמן" - תגיעו עם הוויז. תמשיכו באוטו עם שביל העפר עד סמוך לקבר ממש. כמה מטרים מהקבר עצמו לכיוון מטה - טבע עוצמתי שאין לי איך לתאר לך!!!

"עין כובס" - יש שם גם מעיין. אבל בלי קשר, כל האיזור מדהים מדהים מדהים!!

אם תמשיכו אחרי מצודת בריה לכיוון עמוקה - דרך נהדרת, עוצרת נשימה. תוכלו לעצור איפה שתרצו.

"נחל ראש פינה" - מסלול הליכה של בערך שעה, רובו בירידה. יש באמצע נחל רדוד מאוד שלא חייב להכנס אליו. מגיעים בסופו לתוך המושבה עצמה שהיא קסם בפני עצמה.

יש אוטובוסים חזור לצפת.

אפשר גם להגיע עם האוטו לראש פינה, ללכת לנחל ולחזור - אבל אז זה עליה.

יש מרכזי מסחר ענקיים בראש פינה - אז אפשר להחליט שבסיום המסלול יושבים לאכול..

בילוי זוגי לפדלאות - אגמון החולה. בערך 20 דקות נסיעה מצפת. אפשר להשכיר רכב חשמלי ואז זה "פדלאי" מושלם😅

Fsh גבוה יכול להעיד על רזרבה שחלתית נמוכה

אבל זה מתאים לגיל

השאר לא יודעת מה המשמעות ביום השני למחזור

למה עשית את הבדיקה?

FSH גבוה מעיד על הזדקנות המערכת. וזה תואם את הגיל שלך. זה לא אומר שזה לא אפשרי זה אומר שאולי יקח יותר זמן.

E2 זה אסטרוגן והוא בתחילת ווסת נמוך ועולה לקראת ביוץ ואז מתחיל לרדת.

LH קשה לדעת כשהוא בלי פרוגסטרון. יש כאלה עם ערך גבוה תמיד והוא עולה עוד לקראת ביוץ ויש כאלה שזה ערך שיש להן בזמן ביוץ. לכן צריך פרוגסטרון כדי לדעת האם את לקראת ביוץ או לא.

חיסונים לתינוקות וילדים, משרד הבריאות

פירוט החיסונים לתינוקות וילדים, משרד הבריאות

יש בחודש צהבת

ובחודשיים מחומש, פרבנר ורוטה

הבנתי שהקדימו את המחומש ל6 שבועות בגלל שהיה כמה מקרי פוליו או משהו כזה.

לא הקדמתי

בכל גיל.

סתם שיהיה לך לפני הביקורים

לנו בפועל לא יצא לעשות בגיל 6 שבועות כי הוא היה חולה אבל אמרו שמקדימים בגלל הפוליו ועל הדרך עושים את הכל כבר

שיעבור בהצלחה!

תודה בנות

כמה חבל..