ילד בן רבע לארבע
מאז שהחלפנו לשעון חורף הוא מתעורר בחמש וחצי שזה היה שש וחצי.
וואלה אין לי מה לעשות איתו מחמש וחצי עד שבע שיוצאים לגן.
איך מאחרים שעת קימה?
ילד בן רבע לארבע
מאז שהחלפנו לשעון חורף הוא מתעורר בחמש וחצי שזה היה שש וחצי.
וואלה אין לי מה לעשות איתו מחמש וחצי עד שבע שיוצאים לגן.
איך מאחרים שעת קימה?
לשים אותו לישון מאוחר
להחשיך את החדר שלא יכנס אור שמש בבוקר
ולהתמיד
וגם אז לא תמיד מצליח 😅
אפשר ללמד אותו להוציא משחק שקט עד שאת קמה. או שעד שהשעון מראה 6 זה נחשב לילה.
אם הם קמו מוקדם יותר מ5:30 אנחנו התעקשנו שיחזרו למיטה. אחרי שבוע - שבועיים זה עזר לאחר את שעת הקימה ל5:30-6:00. יותר מזה לא הצלחנו. אבל שלי קטנים יותר.
ואני צריכה להגיד לו שילך לשירותים בבוקר.
יש לו קטע כזה בבוקר שהוא מגיע אלי לחדר ומחכה שאתייחס אליו, ואז כשאני מתעוררת זה כבר אבוד לי להרדם חזרה.
כמובן מחזירה אותו למיטה אחרי השירותים אבל שנינו כבר ערים
אם הוא ילך לשירותים לבד וישמור על שקט אז יהיה לו פחות אינטרס לקום מוקדם ואז גם הגוף יתרגל להמשיך בשינה.
לבת 9.5 פשוט קבעתי עובדה בדיבור שלפני 6.5 אסור לקום מהמיטה. הייתה משחקת בקוביה הונגרית כי היה חשוך מכדי לקרוא וזה באמת עבר לה.
ילד בן פחות מ4 כדאי למצוא תחליפים למשל אם הוא הולך לשירותים ומרכיב פאזל/ לגו,
הוא מקבל נקודה וכל שלוש נקודות מקבל פרס וכו.
אז הוא ילמד לא להעיר אותך.
במקביל אם הוא כן מעיר אותך אז הוא לא מקבל את תשומת הלב שלך.
את כבר ערה אז תתעסקי בפלאפון אבל לא בו.
אם הוא מנסה לא להעיר אבל לא מצליח כי עושה רעש תעשי את עצמך ישנה,
כח לא תמיד הם מצליחים באמת לשמור על השקט, אבל מספיק שהוא ינסה.
את יכולה למשל לקבוע איתו שכל בוקר יחכה לו ציור ממך על השולחן בסלון ודפים וטושים ואז בבוקר הוא צריך להכין לך ציור.
העיקר לנתק בין היקיצה שלו ב5:30 לתשומת הלב שהוא מקבל ממך בשעה הזאת.
ברגע שזה יתנתק, יהיה אפשר לעבוד על היקיצה עצמה.
להקדים קצת שעת שינה.
אמיתי! הייתי באותו סיטואציה כמו שאת מתארת...
יש לי שני ילדים טיפוסי ערב
הולכים לישון מאוחר קמים מאוחר
קשה מאוד לשינוי
בהצלחה אצלכם נשמע סיוט
תמיד היה הולך לישון באיזור שבע-שבע וחצי, וקם בשמונה בבוקר.
השנה הלוז השתנה והוא צריך לקום בשש וחצי לכן קורה כל השיבוש הזה..
בע״ה הקטנה שלי תהיה בת חמישה חודשים. יונקת. ילדת ידיים ממש (כתבתי על זה בשרשור קודם), נרגעת רק עליי ובנוסף אנחנו מפונים מהצפון וגרים בבית מלון כבר שישה שבועות .. ממש ממש מפחדת לשלוח את הילדים שלי למסגרות בעיר זרה. זה מה שאיאלץ לעשות אם עוד נהיה פה וכנראה שאכן נהיה פה כי כבר עכשיו יש הודעה רשמית שאנחנו לא חוזרים לפני ה01/01 הביתה ..
הגדול עוד ניחא , ילד חברותי עצמאי חכם, וגם כמעט בן 3 אז לאחר כמה ימי הסתגלות מאמינה שממש יתרגל בעזרת השם יתברך .
אבל הקטנה אמאל’ה איפה אני שמה אותה למען השם. לא רוצה שיתנו לה לבכות עד שתתעייף באיזה מסגרת של מעון, ומצד שני מפחדת ממש להשאיר אצל מטפלת פרטית עם מה שקורה היןם.
בעלי אמנם לא במילואים אבל זה לא אופציה לכבול אותו אליה מהבוקר עד 16 כולל זה שהוא יצטרך ללכת ולקחת את הגדול למעון הלוך חזור וגם יש לו חיים אני רוצה שהוא ילך לתפילות שיעור ימצא לעצמו שגרה (הילדה גם לא נרגעת אצלו אז גם אם הוא ישחק איתה ואז אצטרך אני להרדים כל פעם זה ממש בעייתי עם העבודה שלי כי אני צריכה לתת תפוקה ויש מלא ישיבות וכו ).
בקיצור בנות ממש מבולבלת ואמנם יש עוד שישה שבועות לחופשת לידה אבל זה טס ברמות ואני ככ קשורה לילדים שלי ועם כמה שריצה לחזור לעבודה ולשגרה ממש יהיה לי קשה פתאום לשלוח אותם למסגרות , הגדול איתי בבית מחול המועד סוכות (בית שווה בית באמת לשבועיים, ואחכ בית מלון חחח) והקטנה מאז שנולדה. וככ טוב לי איתם אבל אין מצב לשחק עם העבודה או להאריך כי גם ככה יש הארכה קיימת מצידם, ומה גם שזה העוגן הכלכלי שלנו כי בעלי עצמאי שהעסק שלו סגור . אשמח לעצות .
לבקבוק מדי פעם
? ובאיזה גיל התחלתן טעימות לתינוק יונק? יודעת שההמלצה זה חצי שנה אבל חשבתי אולי קצת לחשוף אותה או שזה עלול לפגוע בהנקה? תודה אהובות
תינוקות יונקים ההמלצה היא עד חצי שנה לא לתת אלא רק הנקה. השאלה שלי אם יש מישהי שנתנה טעימות ליונק לפני גיל חצי שנה ונפגעה ההנקה.
תודה יקרה ❤️
ההנקה תפגע.
בגיל 4 חודשים בדיוק בהמלצת טיפת חלב
כמה כפיות מרק טחון או פירות טחונים ביום וזהו
הייתי על הנקה מלאה אז ולא פגע בכלל בהנקה
אמרו לי בפירוש בטיפת חלב שאפשר לתת טעימות מגיל 4 חודשים.
ובאופו אישי התחלתי קצת לפני 5 חודשים ולא הרגשתי השפעה על ההנקה. אבל מה שאת מרגישה..
לפי דעתי תינוק שמביע התעניינות יותר בשל לטעימות.
לק"י
שאלת את בעלך מה דעתו שהוא יישאר עם הקטנה?
לפחוץ עד שתחזרו הביתה ותמצאי מסגרת מתאימה אצליכם.
בעלי נשאר עם הבן שלנו בשנה שעברה כמה חודשים.
והיה בסדר גמור
המתוקה שלי כמעט בת שנתיים כל לילה מתעוררת
מלאאא ובוכה.
היא בעקרון ממש אוהבת מוצץ ויודעת לשים לעצמה-לא מסכימה...
ולא רוצה מים.
ואני ככ עייפה...
תחילת הריון ..
מה עושים?
אני כל פעם אומרת אולי היא חולה?
אין חום ולא כלום
בבוקר קמה שמחה וזורמת
כינים
דלקת אזניים
ולפעמים סתם חלומות רעים...
איך בודקים אוזניים?
רק רופא?
היא זזה בעצבנות? מראה שכואב לה למטה?
תתארי לרופא ואם ורמוקס מרגיע את זה תולעים
תנסי לבדוק אותה,לפעמים הן זוחלות מפי הטבעת למעלה לאיבר ומציקות מאוד
אם זה היה שיניים זה היה כואב גם ביום
וכנל אוזניים בדכ גורם לחוסר שקט גם ביום ולא רק בלילה
בכלל, מאיזה גיל הגיוני ללמוד את המקצוע הזה??
להיות זמינה אז לקחת בחשבון שזה רק אם יש סידור לילדים ודולב צריכה להגיע גם אם היא עייפה או שעברה לילה ללא שינה.
אם את לוקחת יולדת שתיים בחודש זה יכול להיות הגיוני
דולה כ"כ צעירה?
או שזה דבר לא מבוקש?...
אולי תתחילי בלנסות ללוות בחינם אחיות או חברות..
אני חושב ת שלא כדאי ללמוד בזמן שברור לך שלא תהיי זמינה לליווי
מי שיודעת שהלוז המשפחתי מאוד תובעני ומקובע.. שאין לה בייביסיטר נגישה, שיש לה תינוק יונק רק שתלוי בה.. ובכללי שאין לה פהיות
אז שתחכה עם הלימודים האלה לתקופה יותר מאפשרת
כנראה באמת שזה לא בשבילי כרגע...
לפעמים את יכולה להיעלם ל12-18 שעות.
ולתפקד אח״כ נראה לי ממש בלתי אפשרי
אבל תאכלס לידה אחת בחודש נראה לי סבבה
לא חשבתי על הקטע שאני בעז"ה עוד רוצה ילדים ולהניק וכו'
לידה אחת בחודש זה כדי לצבור ניסיון ובהמשך אוכל אולי לעשות הסבה..
2 דברים קריטיים:
1 שהתינוק שלך אם יש יקח בקבוק חופשי
2 והחשוב- שבעלך יהיה בעניין להיות הורה במשרה של שניים בזמן שאת דולה.
קשה אך לא בלתי אפשרי. בהצלחה
שהתינוק העכשווי כבר לא יונק
אבל בעז"ה מאוד מקווה שיבואו עוד אחריו...
אחשוב על הדברים
תודה!
בסוף זה מקצוע מאד גמיש מבחינת בחירה שלך בתקופות העבודה.
חלום גם שלי... יאלה לכי על זה
אותי ליוותה חברה שהיא דולה עם ילדים קטנים
והיא מלווה לא מעט לידות
כשצריך היא מוצאת סידור לילדים
ועשתה את זה גם עם תינוקות יונקים
ואוו כיף לשמוע.
יש לך מושג אם בעלה עובד במשרה מלאה? או שהוא גמיש מאוד?
זה לא משרה גמישה אם הוא חייב להיות בכיתה...
בחופשים אולי זה יותר קל
בכללי הוא לא אחד שנמצא הרבה בבית
היא בעיקר לקחה עזרה בתשלום
והיום הבנות שלה כבר גדולות
גם עם יונקים. האמת היא כל כך אהבה את המקצוע שממש מסרה נפש בשביל זה.
יכולה לתת לך את המספר שלה שתתייעצי.
תודה!
אפנה בפרטי אם ארצה את המספר...
וגם אולי יש הוראות באינטרנט, אפ ידוע לך סוג הכיסא
אבל בכל הכסאות שהיו לנו הכל אותו רעיון, מקווה שיועיל לך -
צריך להתחיל מאחורה באזור המתניים, להניח שם את כל החגורה, ואז להעביר לקדימה באזור המתניים את הקצה הימני מימין ואת הקצה השמאלי משמאל, כששני הסוגרים מושחלים על החגורה כל סוגר במקום שהוא אמור להיות.
מעבירים את המשך הרצועה של כל חלק כלפי מעלה, משחילה למעלה באזור הכתפיים דרך החור בריפוד ואח"כ בפלסטיק.
מאחורה מחוברת לכסא רצועה שבסופה יש מתכת בצורת T עקום. משחילים כל אחת מהרצועות על הכנפיים של הT, אבל בצורה שלא יוכל להשתחרר.
אם תמקדי או תצלמי מה בדיוק לא הצליח, אולי אצליח לעזור.
בן שלמה.
ממש לא מתכוונת לפתוח פה חלילה דיון על תלמיד חכם.
רק רוצה לדעת איזה רבנים מקבלים את דעתו וסומכים עליו.
לבעלי ולי אין לצערי רב להתייעץ איתו, כי אבא של בעלי הוא בערך הרב שלו ב"ה אבל לא יהיה לו נעים לשאול אותו על הרב זכריה כי אנחנו לא רוצים שידעו את מצבנו מבחינת טהרה.
תודה רבה! יעזור לי מאוד!
הרבה דגשים חשובים.
ואכן זה דבר גדול מאד להתיר בני זוג,
מכירה הרבה רבנים שכשלא יודעים להתיר עד שולחים לרב אחר שאולי יוכל..
וכן אני זוכרת שאמר לנו רב שזה תלוי במצבי הנפשי. ולא הצלחתי להחליט שמצבי הנפשי מצריך את ההקלה הזו... לא תמיד תמיד תמיד הנכון הוא להקל.
היא צריכה לקחת דופסטון לתמיכה אבל לא זוכרת שלקחה היום.
ככל הנראה לא לקחה, אבל יש סיכוי שכן לקחה כרגיל.
עדיף להמשיך בלי עד למנה הבאה או לקחת עכשו?
מי שיודעת בוודאות
עדיף שתיקח.
אני לא רופאה
אבל אם היא לא לקחה ולא תיקח
אז יש סיכון שהדילוג הזה יעשה בעיות
חשש שהרמות של הפרוגסטרון לא מספיקות להחזיק הריון או לשלב הלוטאלי שזה בין הביוץ לוסת
אז אם היא מדלגת על מנה
אז יש מצב שההורמון ירד ויגיע מחזור או חלילה יקרה משהו להריון.
אני לא כותבת שום דבר וודאי כי אני לא רופאה אבל זה כנראה מה שהייתי עושה במקרה כזה. לוקחת כדור.
גם עודף פרוגסטרון באופן חד פעמי נדיר מאוד שיזיק
לעומת החוסר כמו שכתבתי
שתקרא גם בעצמה בהוראות הכי טוב
אם שוכחים לקחת וזה בטווח שעות מסוים
אז פשוט לקחת
ואם לא אז לא נורא
ובשום אופן לא לקחת 2 כדורים יחד בגלל זה
אני לקחתי 3 פעמים ביום
היו פעמים ששכחתי או לא היתי בטוחה
כששכחתי2 עשיתי לפי ההנחיות מצד הטווח שעות .צריך לקרוא כי אני לא זוכרת עד עכשיו
והיה פעם או פעמיים שפספסתי
לא קרה כלום ב''ה
אם זה בשביל להחזיק את הרירית בין הביוץ למחזור
אז פספוס של כדור עלול ממש לשבש
בשונה מהריון שאז לרוב הגוף כן מפריש ברמה מסויימת את ההורמון, אז אם זה לא כמות מספקת אבל לא ככ מהר יורד וגורם ח"ו להפלה
ובדר''כ מכדור אחד לא יורד הפרוגרסטרון בהריון ..ולכן מפעם אחת נדיר שיקרה משהו
אז באמת לא ככ ברור למה התמיכה 🤔
אם זה להריון
אז באמת כמו שכתבת וגם אני כתבתי.. פחות קריטי
דיאן ד.זה היה סיוט.
תנסי מים קרים ממש (עם קרח)
מים עם מעט מיץ לימון
סוכריות מציצה
עוזר לי הרבה- פמלות. אדומות וגם לבנות.
וגם פריכיות.
פריכיות נוסה, לא עוזר
אולי אנסה פומלות.. צריכה לקנות
לא ידעתי שזאת תופעה שכיחה ...
גם אצלי
לא משנה מה אני אוכלת
איכסה
שתי לידות שונות.
התחלתי פומיניק אחרי לידה
בגדול אם את לוקחת כבר 12 יום ולא היה דימום, נשמע שסיכוי גבוה שגם לא יהיה...
לפי הרב שלכם צבעוני לא שחור זה בעייתי/אוסר/עלול להוביל לשאלות?
מה עם ניגוב בטישו אחרי 30 שניות מהפיפי?
אם זה אפשרי אחד מהם, אני אישית הייתי מנסה ככה רק כדי לדעת בעצמי.. אבל אם זה אוסר או עלול לאסור הייתי ממשיכה עם תחתון שחור וזהו.
לפי הרב שלנו וגם לפי מה שראיתי על עצמי, אם זה דימום שאוסר אז גם תחתון שחור כבר לא יועיל...
בעלי ואני נדרשים לרכב כדי להגיע לעבודה ולכן יש לנו 2 רכבים. שנינו נוסעים מרחקים משמעותיים- כ30-50 ק"מ כל כיוון, 5 ימים בשבוע.
אחד הרכבים מתקרב לקיצו, ואנחנו מתחילים לחפש מחליף.
ההתלבטות אם רכב 7 מקומות או משפחתי רגיל..
עיקר הנסיעות המשפחתיות שלנו הם בחופשות (לא נוסעים להורים).
לא מזמן נולד הילד החמישי, מה שלא מאפשר לאחד מאיתנו ליסוע עם כל הילדים ברכב אחד, כך שאם רק אחד לוקח חופש, הוא תקוע עם הילדים בבית.
השאלה אם עדיף לקנות רכב קטן ולשכור רכב לכל אוגוסט, או להחזיק רכב גדול כל השנה.
מישהו חישבן את זה פעם?
מה באמת העלויות של רכב גדול? ( צריכת דלק וחלפים)
תודה
זה מאוד מגביל שאי אפשר לנסוע כולם יחד ובכלל לא פשוט לשכור רכב גדול לחודש ןגם עולה לא מעט
מצד סני ברור שרכב גדול צורך יותר דלק
נניח ברכב פרייבט אני יכולה לקנות ב30k ויהיה מספיק אמין לתקופה, ורכב גדול באותה אמינות ידרוש לפחות 70-80k לפחות לפי הסתכלות ראשונית.
זה פער שהוא באמת משמעותי...
אני מאוד רוצה רכב גדול, אבל לא בטוחה שזה מצדיק את המחיר. לא חסרות הוצאות...
קיבלנו הצעת מחיר של 7200 לשכירות לכל אוגוסט.
בהנחה והרכב ישמש אותנו 6 שנים, זה יוצא 43k ש"ח על שכירות.
השאלה אם הפער הזה לא שקול להגדלת ההוצאה הראשונה וקניה מראש של רגב גדול.
מצד שני, ההוצאות השוטפות על רכב גדול הן גדולות.. דלק,טיפולים וכו' (על ביטוח אני לא משלמת בכל מקרה)
חוץ מזה, בנסיעות במהלך השנה, אנחנו לפעמים לוקחים רכב גדול ממשפחה / חברים, במקום לצאת עם 2 רכבים.
חבל לנסוע ברכב גדול כזה מרחק כל יום.
מבחינת להשכיר רכב באוגוסט חא יודעת מה העלויות מבחינת זה שאין לך אפשרות להתנייד עם הילדים לבד זו קצת בעיה אם כל הילדים קטנים וכל נסיעה זה תמיד כולם. אם יש ילדים גדולים קצת שלא תמיד מצטרפים לנסיעות אז אולי זה בסדר. וגם מבחינת פיזור ואיסוף מגנים ובתי ספר תחשבי על זה או שיש הסעות או שהולכים ברגל.
כלכלית אם אפשר הייתי משקיעה ברכב גדול אבל אם מצומצמים אז קטן..
אבל באמת שרכבים כאלה בדרכ זה ביטוח יותר גבוה וגם דלק.
וממילא זה באמת נח יותר כשצאת לצאת גם לא באוגוסט עם כל הילדים, במקום להוציא שני רכבים שזה גם דלק וגם שני נהגים על הכביש. מניחה שיש פעמים כאלה
השאלה היא באיזה הפרשים של סכומים מדובר מול הרכב שהיית מתכוונת לקנות שהוא קטן יותר, ואם באמת מתאים לך לשלם יותר
היא מתכוונת להחליף רכב אחד בכל מקרה
בשביל איכות חיים שווה לשלם לדעתי
יקר זה לא בהכרח מגונה אם אפשר לעמוד בזה
כשהיא מדברת על להשכיר רכב לכל אוגוסט וממילא זה לא הזמן היחיד שיש בו חחפש וצריך לצאת עם כולם נשמע לי הגיוני רכב אחד של שבעה מקומות
אבל יש אנשים שיכולים להרשות לעצמם. יש מלא טויויה ראב 4 על הכביש
ואני אומרת - למה לא?
אם הכסף משרת אותנו בלהקל על חיינו, מה טוב
אבל זה באמת עניין של גישה ויכולת
(גילוי נאות -- אין לי אחד כזה 😅)
כמו כל דבר בחיים, זה עניין של תעדוף
ואם היא מתלבטת, יכול להיות שזה אומר שיש אפשרות כי זה עומד על הפרק אבל אולי מעדיפים לצמצצם בהוצאות כדי להשתמש בכסף לדברים אחרים או לחסוך אותו
וגם לא בטוחה שהגדול ירצה ליסןע לבד. אולי יעדיף כבר להישאר בבית ולקטר.
בדר"כ בהשכרה ממושכת העלות ליום זולה יותר, ולכן בדקנו הצעת מחיר לכל אוגוסט ולא פר יום.
כך גם אפשר לזרום עם היציאות בהתאם למז"א.
אם ילד אחד צריך לנסוע בתחבצ בזמן שכולם ברכב
וכמו שאמרת, לא לכל מקום יש תחבצ שתאפשר הגעה בזמן
מאתגר
שטף דם כזה מסביב לפטמה..
לא שיניתי משאבה, לא שיניתי עוצמה..
למה זה קורה? בצד אחד גם טיפה כואב לי כשהוא יונק..
זה כואב לך? תוודאי שהגודל של הקונוס לא גדול מידי .
קראתי על זה פעם כשבדקתי למה זה קורה לי, ואני לא זוכרת במיוחד אבל זה בהחלט תופעה מוכרת ונורמלית.
למה זה מפריע לך?
בכל אופן זה תופעה מוכרת ותקינה
סליחה שאין לי איך לעזור
אז אחרי שאיבדנו ברוב כישרון את העגלה שלנו
הגיע הזמן לחפש טיולון לבונבון..
לא מצליחה להחליט מה כדאי
ואשמח אם תעזרו לי
התקציב עד 500 שח
רוצה שיהיה יחסית מרווח ונוח
שכיבה מלאה או כמעט מלאה
הצללה מספקת
גלגלים נוחים
קיפול קטן
וכמובן חזקה ויציבה מספיק
מה אתן ממליצות?
אבל הגלגלים שלה קטנים יחסית. חוץ מזה היא די עונה לדעתי על הדברים האחרים שאמרת
בעלי אומר שהיא גם מרגישה לו נמוכה יחסית, לי זה סבבה ואני לא נמוכה.
באמת חיסרון בעגלה הזאת
אבל היא מעולה בעיני ושווה את המחיר
וללכת על הבפורטליין וייפר
לא תתחרטי תענוג של עגלה
שווה את המחיר?
ראיתי באמת ב 715 עכשיו
גגון ענק
ניווט קליל ומעולה
אני מעמיסה על זה 2 ילדים בכיף!
יש בפייסבוק (מארקטפילייס) יד שניה במצב טוב ב200-400 ₪ בייבי ג'וגר, אני השתמשתי מעל חצי שנה והלאה. עגלה סופר אמינה, נוחה לילד ולהורה. יציבה יחסית לזה שלא כל כך כבדה. לדעתי עונה על הבקשות שלך.
יש כאלה שבגיל קצת יותר גדול יעדיפו את הפשוטות קולות יותר, אני לא החלפתי.
בינתיים לא ראיתי ביד 2 משהו טוב
אבדוק גם במרקטפלייס
תודה!
וקפיצים.
גם אם זה יעלה יותר
זה פחות יקר מ2 אחרי שהראשונה תישבר
וגם מסכן התינוק..
ומראש מבקשת סליחה ממי שבעלה כמעט לא משתחרר לחופשה אף פעם או בקושי
לא מתכוונת לצבוט לאף אחת את הלב. באמת. הירכתי נתונה לכן מאוד מאוד.
אז מי שרגיש לה ..יכולה לעבור הלאה
אני לא מצליחה להתרגל לזה
לשקט הזה
לריק הזה שנוצר
כל פעם אחרי שנוסע חזרה לבסיס
לא מצליחה להתרגל לצורת חיים הזאת
כשהוא כאן
אפילו שזה לקצת זמן
החיים מרגישים
חיים
הכל כל כך נורמלי.טבעי. הגיוני.
בלב יש בטחון
וכשהולך
אז
הכל בחוץ אותו הדבר כאילו אבל
כאילו
פשוט אין פה משהו
שברגיל אפילו אם יחזור הביתה באמצע הלילה ולא יהיה פה כל היום
זה עדיין ירגיש לי אחרת
פשוט
שקט כזה
ריקנות
שגרה כזאת שרק מתנהלים בה
מתפקדים בה(++++)
אבל לא באמת
חיים בה.
וזה כבר נהיה מתיש
אשכרה תכף חודשיים
והתעייפתי
בא לי פשוט חיים פשוטים נורמלים הגיוניים
ובא לי
בלי השקט הזה
בלי העצבות הזאת בלב.
הם קשים לי כל כך
מי שמזדהה מוזמנת לשתף
מי שלא מה שבא לה
היתי צריכה לשים את זה איפושהו
אבל יציבה במדרגות עגלה שהאמבטיה שלה גדולה כי ב"ה הילדים אצלי גבוהים מאוד חחח
ובכללי עגלה חזקה שתחזיק מעמד.
היה לי ספורטליין שרשה יפה 4 וחצי שנים אבל מסכנה עברה הרבה שהתחילה כבר לחרוק .
היא נחשבת יחסית קלה לעגלה יציבה. האמבטיה שלה גדולה.
בינתיים עם ילד ראשון ומרוצים.
הזמינה ב19 לנובמבר, הגיע לה אתמול.
אם זה משנה היא עשתה הזמנה גדולה, כזו שמגיעה בארגז הביתה.
ההזמנות יוצאות לארץ בתאריך הזה ומגיעות תוך כמה ימים
עשיתי אתי זה פעם והזמנתי בחמשי, בשלישי זה כבר היה אצלי בבית
אמנם לא בטוח שזה יקרה שוב, אבל זוכרת האם הזמנת ממש בבוקר, או בהמשך היום?
בלגאן בעיניים בתיק קניות
נראה לי שמראש הם היו פחות נוראים ממה שחשבו
ושהם עדיין אותו הדבר...
הם עדיין סינים ששונאי ישראל
אבל פחות נורא ממש שעשו את זה
לא משהו מיוחד
ב-19 בנובמבר.
לא ניראה לי שזה יגיע בימים הקרובים כי זה ניראה שזה אפילו עוד לא נישלח:

הקטנה הייתה עם חום ביום שישי, אז ביום ראשון השארתי אותה בבית.
ביומיים האחרונים היא הלכה למשפחתון, אבל הייתה ועדיין עצבנית נורא.
היא בלי חום אבל מצוננת נורא.
בבית היא כל הזמן נדבקת אליי, בוכה הרבה ולא הרבה דברים מצליחים להרגיע אותה. היא גם ישנה אחר הצהריים, למרות שבדרך כלל היא מסתפקת בשינה שבמשפחתון.
חשבתי שבמשפחתון היא תירגע קצת כי היא לא תהיה לידי להידבק אליי, אבל המטפלת אמרה לי שגם שם היא הייתה עצבנית ו"לא היא".
שאלתי בעקיפין אם זה בסדר שהיא הגיעה היום ותגיע מחר, והמטפלת אמרה שכן, הרי אין לה חום.
אבל אני תוהה אם זה אכן בסדר שהיא תגיע מחר, כי בכל זאת - זה קשה לנהל ככה סדר יום רגיל במשפחתון כשיש ילד שעצבני ככה... ואולי גם הצינון שלה עלול לדבק מדי?
מצד שני - אין סיכוי שאצליח לעבוד ככה כשהיא איתי... ביום ראשון היה קשה ממש ממש, וגם היום ואתמול, כשניסיתי להשלים שעות אחר הצהריים...
מצד שלישי - אולי בשביל הקטנה עדיף להישאר בבית, במקום הבטוח שלה?
מצד רביעי - אני גם ככה כבר קורסת מהקושי איתה... (וזה מחזיר אותי לזמנים הקשים שהיו איתה כתינוקת קטנה
)
מה אתן אומרות?
ואם כבר אני שואלת - אז מה יכול להרגיע אותה? חוץ מממתקים וסרט, שאפילו זה לא עוזר תמיד... וגם חוץ מלהיות עליי על הידיים, שכמה אני יכולה, ואפילו זה לא תמיד עוזר...
(עלתה לי השערה שאולי הבגדים החמים מכבידים עליה, כי ראיתי שבזמנים שהפשטתי אותה כדי להחליף לה בגשים היא הייתה מרוצה יותר. השאלה אם שייך שאלביש לה בבית בגדים קלים, למרות שהיא מצוננת... הבית מחומם רוב הזמן, אבל עדיין...)
סליחה על האורך 🙈
מתואמתבאמת ב"ה מאז שהיא בת שנה פחות או יותר המצב אצלה הרבה-הרבה יותר טוב. ולכן זה כן חריג עכשיו שהיא עצבנית הרבה. (ביום יום היא כן תובענית ודורשת - ידיים, ושישחקו איתה ושיטיילו איתה - אבל לא כמו פעם. היא הרבה יותר שמחה וצוחקת ולפעמים אפילו מעסיקה את עצמה יחסית לאורך זמן.)
הבוקר כן התחלתי להתלבט אם לקבוע תור לרופא. אבל אני חושבת שפשוט יש לי טראומה מהפעמים שהייתי איתה אצלו כשהייתה קטנה. ואם הוא יגיד לי שזה נורמלי שתינוקות עצבניים מדי פעם - אני אקח את זה ממש קשה...
(וכמובן עכשיו היא שוב מתוקה ומשחקת יפה, כמו בכל הערבים האחרונים... לא מצליחה לפענח את זה...)
היום חמאס פוצץ 3 מטענים בעזה + ירי חי. בנס כמה חיילים נפצעו באופן קל. ואם הם לא היו רק נפצעים?
הגברים שלנו שם לא שווים כלום בשביל אף אחד.
הם יכולים להיהרג ומדינת ישראל שותקת. לא מגיבה וממשיכה כרגיל.
חמאס הפר הפרה בוטה את הפסקת האש ואנחנו שותקים. ברווזים במטווח.
בשבוע 5+1 עשיתי אולטרסאונד ראשון שראו רק שק הריון וחלמון הרופאה אמרה לי לחזור בעוד שבועיים אבל קבעתי תור לטכנאית לשבוע 6 פלוס 3 כי בעלי יהיה בבית לפני שיחזור למילואים ורוצה שיהיה..
מה הסיכוי לשמוע?
אמרו לי שלא הכי טוב לעשות אולטרסאוד ודי לי כי זה פוגע בעובר?! לא ניראה לי הגיוני..
בשבוע 6+3 ניתן לשמוע דופק
אלא אם כן טעית בחישוב ואת לא בשבוע 6
אבל נשמע שכן, כי היית כבר בבדיקה שבוע 5
מחקתי כי קראתי שוב וראיתי שעניתי בלי קשר
אבל קחי בחשבון שיש גם סיכוי קטן שרק עוד יומיים קדימה יהיה דופק וזה עדיין תקין
אבל הרופא הכין אותי שאולי ישמעו ואולי לא.
ושבכל מקרה חשוב לראות שק הריון וכו גם אם עדיין לא שומעים דופק.
את יודעת ממש במדויק את התאריך או שזה משוער לפי וסת אחרונה בלבד?
ואין שום בעיה לעשות גם המון אולטראסאונדים. זה לא פוגע בעובר.
במקרה שלכם בוודאי שהייתי מנסה.
קחי בחשבון שגם אם לא שומעים זה עוד לא אומר כלום
כי זה סתם יכול מאד להלחיץ כשלא רואים למרות שזה תקין
מעדיפה לחכות עוד שבוע שבועיים וללכת כשכבר רואים על בטוח
אז הולכת לאולטראסאונד ראשון בשבוע 8 +
ממליצה
חוסך הרבה עוגמת נפש מניסיון
יווו אבל איך אפשר לחכות
הריון ראשון ברוך ה׳
סופרים את הימים כדי לראות משהו
כי בינתיים מרגיש דמיוני חח
בהמשך לנה שכתבתי לפני שבוע
אני חודשיים אחרי הפלה בשאיבה
היתי צריכה לקבל מחזור בתחילת שבוע
לפני שבוע היו לי הפרשות כמו לפני ביוץ
ואז הפרשה אחת עם טיפה דם
ומאז כלום
מדי פעם הפרשות צמיגיות כאלו שקופות
עשיתי בדיקה ביתית שלילי
והיתי אצל הרופא
אמר שהרחם נראה בסדר גמור בה
ורואה נוזל בצוואר הרחם כן
מה שאולי דורם להפרשות
שלח אותי לפרופיל הורמונלי
ואמר שאם יצא תקין שאתחיל לקחת כדורי פרוגרסטורון להבאת המחזור.
-למישהי יש ניסיון עם הכדורים האלו בהבאת המחזור? לא יכול לעשות שיבושים? אני מפחדת מהרבה הורמונים ומצד שני רוצה הריון ולא למרוח את הזמן
-לציין לרב שהרופא אמר שהרחם נראה נקי ויש נוזל בצוואר הרחם? כי אז אולי יש סיכוי שאנחנו כן מותרים
קודם כל בגלל הפרשה אחת קטנה של דם לא אמורים להאסר. .
על מה היתה ההפרשה?
ממליצה לך לבדוק טוב טוב ולא להאסר לחינם.
דבר שני מה עם בדיקת גם לבטא?
לא הייתי לוקחת שום כדור להבאת ווסת לפני שהייתי שוללת סופית הריון
לבקש גם?
הביא כל מיני בדיקות של פרופיל הורמונלי...
ההפרשה הייתה על הטישו
חשבתי שאני הולכת לקבל אז הסתכלתי לצערי...
אני מלא פעמים ראיתי אדום בטישו
ושאלתי רב, שאל שאלות ולרוב התיר..
ומישהי נתקלה במצב שהמחזור פשוט לא מגיע?
ואני נתקלתי, אצלי... אבל זה לא ממש אומר במקרה שלי..
אמר שזה כדור שיביא את המחזור...
מקווה שהבנתי נכון
וגם אם כן. צריך לראות באיזה צבע היה הטישו ואם הכתם גדול מגריס וצבע מטמא.
ובטח שלבקש בטא לפני הכל.
קטע מרגש של מאור קפלן. קראתי והייתי חייבת לשתף.
מוקדש באהבה לכל הגיבורות שבינינו❤️
"נפגשנו עכשיו, פעם ראשונה אחרי שמחת תורה. ושמרנו נגיעה. אני לא מאמינה!! אנחנו יושבים ברכב. שנינו כל כך רוצים פשוט חיבוק, ולא!! זה הזוי!! זה קשה!!"
"פעמיים מתוך הארבע שהוא יצא הביתה, היינו אסורים. לא חיבוק, לא נשיקה, כלום! כבר לא יכלתי לשאת את השינה לבד, לראות אותו מעבר אליי אבל לא איתי...."
אמאל'ה איזו גבורה של נשים.
מסירות נפש אמיתית שלא נראית לעין.
אנחנו חייבות להעריך את זה!! לתת כוח!!
המלחמה הזו היא רוחנית לא פחות ממה שהיא פיזית
וגבורת האיפוק מכוננת אותה לא פחות מגבורת הקרב
כשאני מפרסמת משפטים כאלה, כמו שכתבתי בהתחלה, קבוע מגיעות אליי תגובות משני סוגים:
א. פתרונות. קחו גלולות, יש המון היתרים, יש קו חם של מכון פועה, יש רב שכתב... וכו'
ב. זעקה - זה לא נורמלי, זה לא אמיתי, אי אפשר באמת, אם מחזיקים מעמד סימן שהם לא נמשכים...
שני סוגי התגובות האלה ממש מחלישים בעיניי.
למה?
כי לא לכל דבר יש פתרונות. התגובה האוטומטית כאילו "רק תפני אל הפוסק הזה ותקבלי היתר" היא קצת מזלזלת. יש מציאות כזו, שפשוט אסור. אין לה פתרון קל.
אני ממש בעד כל שאלה הלכתית. התייעצות. היתרים. וכמובן קווים חמים שעוזרים.
אבל צריך לקחת בחשבון, שאין מענה לכל סיטואציה.
אישה שלא לוקחת הורמונים, פעם בחודש פוגשת וסת. ווסת גורמת נידה. לא לכל מרחק יש "פתרון".
בני זוג שלא התחתנו, אסורים במגע. גם אם יש המון זוגות שכן נוגעים, הלכתית אין היתר.
זעקת הכאב היא כמובן הכי נורמלית שיש. אפילו מתבקשת. אני שותפה לה.
מצד שני, צריך שהתנועה העל טבעית של ההתמסרות לההלכה
לא תצא הזויה.
כן, זה קשה מאוד. כן, זה אפילו קורע.
אבל זו גבורה
והיא מוערכת ומדהימה.
יש מי שלא שומר, שלא מצליח, עם מצפון או בלי, וזה חלק מהסיפור הזוגי של הרבה מאוד זוגות. אבל זה לא סותר הערכה למי שכן
כתוב על גדולים מתקופת התנ"ך שעשו מעשים קטנים גדולים,
ואילו היו יודעים שהמעשה שלהם ייכתב בתנ"ך, הם היו משקיעים יותר.
'אם אדם עושה מצווה יעשנה בלבב שלם.
שאלו היה ראובן יודע שהקדוש ברוך הוא כותב עליו 'וישמע ראובן ויצילהו מידם' - בכתפו היה מוליכו אצל אביו.
ואילו היה יודע אהרן שהקב"ה מכתיב עליו 'הנה הוא יוצא לקראתך' - בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו.
ואלו היה יודע בעז שהקדוש ברוך הוא מכתיב עליו 'ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר' - עגלות מפוטמות היה מאכילה.
ר' כהן ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: לשעבר היה אדם עושה מצוה והנביא כותבה, ועכשיו כשאדם עושה מצוה מי כותבה? אליהו כותבה, ומלך המשיח והקדוש ברוך הוא חותם על ידיהם. הדא הוא דכתיב: 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו.'
פעם הנביא היה כותב גבורות של אנשים
והם היו חלק מהתנ"ך.
היום זה נראה שאף אחד לא כותב את הגבורות הקטנות שלנו
לא סופר אותם.
אבל הגבורות הללו נראות
ונספרות
הקב"ה והמשיח חותם עליהם.
אנחנו נכתבות בספרי הגבורה של הגאולה.
יראות ה' צריכות להדבר אישה אל רעותה
להתחזק
לחזק.
חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלוקינו.
היא כ"כ צודקת!!
אומנם נפגשנו מאז שמחת תורה, כשהיינו מותרים. אז זכיתי לקבל חיבוק.
אבל פעם ראשונה שאנחנו נפגשים אסורים. כואבת את זה מאוד. מפחדת כ"כ ליפול (גם ככה קשה לנו מאוד בזמן שגרה, אז עכשיו בכלל....)
הלוואי ויהיה לי כוח להחזיק מעמד.
בהצלחה וחיבוק!
חוששת מאוד.
האמת שאחד החששות הגדולים שלי זה שבתקופות של שגרה, לפעמים נושא השמירה הפוך לקצת מאבק זוגי (אני בד"כ יותר חזקה ממנו, וזה יוצר קצת מתח מבחינתי שהוא לא מתאמץ יותר, מבחינתו שאני לא רוצה יותר...) ב"ה יש לנו זוגיות בריאה ויציבה. ויודעים לשים את הדברים על השולחן ולדבר על זה.
אבל מרגישה שלא רוצה ולא צריכה עכשיו את ה"מתח" הזוגי הזה בינינו. וגם מולו, הוא גם ככה במצב מורכב (בשטח משמחת תורה, חוץ מכמה ימים בודדים בבסיס) ולא רוצה "לנצח" אותו.
עכשיו בדיוק דברנו על הדברים, כי יותר קל שרחוקים. וחיזקנו אחד את השנייה.
ובעז"ה שנצליח לעמוד באתגר.
נשמע שאת צריכה לסמוך עליו. אין תחרות בינכם. כל אחד והתפקיד שלו כדי למלא את המטרה. ואחד התפקידים של האשה זה לסמוך על האיש שלה שרוצה לעזור ורוצה בטובתה והאשה צריכה להרפות ולתת לבעל לעשות את שלו ולפחות להאמין ולהיות בהוויה ובתחושה הזו.... שמעתי שיעור של מרים קליין בימים האחרונים והוא ממש מהדהד לי בראש ומבחינתי כל מה שמסבירה שם, לגמרי נכון גם ב"עול" של עולם המצוות המשותף (וגם מה שלא משותף כמו אשה שרוצה שבעלה יתפלל במניין או לפחות בשבת בבית הכנסת...)
בקיצור, ממליצה על השיעור שלה ממש....
לא להסתכל על המפגש ביניכה כמפגש זוגי אלא כמפגש של שלושה: את, בעלך והקב"ה. וכשאתם שו עים בקול השותף השלישי זה משרה שכינה בבית.
חיבוק גדול!
זה ממש לא קל ואתם ממש גיבורים!!!
סתם הקטע כתוב בלשון נקבה זו גבורה של הגברים לא פחות מהנשים. בכל פעם שמצליחים זו גבורה של שניכם.
הלוואי שתצליחו למצוא את הכוחות לעמוד בו.
זה באמת דורש המון המון גבורה...
מתפללת עליכם❤️
מזכיר לי שפעם עבדים בצוות עם מישהי דתייה.
ויצא שדיברנו על כל מיני נושאים...
אני הייתי המוזרה ששמרה נגיעה מבעלי לפניי החתונה..
"כולה קצת חיבוקים"
ואני הייתי המוזרה שכיסוי מלא ולבוש צנוע..
סוג של "מיותר" החצאית הארוכה שלך
לא רק בעניה ..מבאס התחושה שזה רק חומרה שלי.
צריך לזכור שה' סופר הכל
התיאור כ"כ מקטין מהקושי.
הלוואי שזאת הייתה הדילמה,
לשבת באוטו ולהתגעגע לחיבוק.
חודש וחצי רצוף ללא מגע נפוץ גם אחרי לידה. רק שאחרי לידה הסערה הרגשית היא בתחילת התקופה ואז מתחילים להיכנס לאיזון ככל שהגעגוע הפיזי מעמיק.
אנחנו במלחמה, זה לא שהבעל יצא לנופש עם חברים בחול וחוזר ומתגעגעים ובלונים וסלפי ואופס אסורים..
זה כ"כ הרבה יותר מורכב מזה.
המבט החלול, המצבי רוח המשתנים, חוסר/עודף תפקוד, הניתוק/ חיבור מדי לכל מיני דברים..
אירועי הקצה והטלטלות שיכולים לקרות בתחילת התקופה הארוכה שאסורים כמו בדומה ללידה, אבל יכולים לקרות גם באמצע או בסוף התקופה או אחרי הטבילה בכלל.
חוסר התיאום בין רגעי החוסן לשבירה, בין מה שהאשה עוברת בבית לבין מה שהאיש עובר בצבא, ובתוך כל זה יש פרמטר נוסף שהוא מחזוריות האישה.
סתם כדי להמחיש, המחלקה של בעלי שוחררו ונסעו לבתיהם במהלך השבת אחרי שסיימו לעשות להם שיחות אחרי אירוע שקרה בשבת.
וכולם שם ביינישים דוסים ממש. אף אחד לא חילל שבת מתוך חפיפניקיות. זה מה שהלכתית היה נכון לעשות.
ושמעתי על עוד מקרים כאלו. זה ממחיש כמה כל הסיפור הזה הוא מורכב. הרבה מעבר לכמה זמן לא התראנו ומתי פעם אחרונה היה מותר לנו לגעת. הוא מקפל בתוכו הרבה יותר.
לא שאני מקלה בהתמודדות הזאת, קרה לי לפני כמה שנים שבעלי הוקפץ בצו 8 בצהריי יום שהייתי אמורה לטבול ובאותו חודש הקדים לי המחזור והיינו אסורים למעשה חודש וחצי.. השבועיים האחרונים לפני הטבילה השניה לא היו פשוטים, אבל לפחות היו אחרי שנגמר המבצע אז לא היה את החשש של מה יהיה הלאה ועם איזה כוחות נפשיים הוא יחזור להילחם.
קרה לי גם שנאסרנו בטיסה ליציאה לנופש וזה היה אחד הביאוסים..
אבל זה לא מתחיל להתקרב בכלל לניסיונות האלו, לדאגה האמיתית שמשהו יקרה והמחשבות שאולי כן נכון לתת חיבוק/ תמיכה.
סחרור של מחשבות ותחושות ובלאגן וחוסר וודאות,
זה הרבה מעבר לספירה של כמה שבועות היינו ללא מגע..
ולא כל דבר אפשר להתייעץ עם רב, לא כל דבר בכלל מצליחים לנסח את השאלה אם בכלל מזהים שיש שאלה.
לפעמים רק בדיעבד מבינים מה הייתה ההתמודדות בכלל.
לפעמים זה נראה רק כמו סרבול אחד גדול שלא יודעים איך להסתכל עליו בכלל.
בקיצור תפילות. רק תפילות. להתפלל שמה שאנחנו עושים זה מה שנכון לעשות ושלא תארע תקלה תחת ידינו בכל המובנים ושנצליח לייצר חוסן למרות הכל.
הסיבה שכתוב בעלון לא לקחת זה בגלל שיכול להמעיט חלב או שזה יכול להיות בעייתי במעבר לתינוק?
הרופאה בכלל לא שאלה אותי אם אני מניקה כשנתנה לי את המרשם...
במכון הטרטולוגי
אאלט היה לפועה איזה ניסוי במסגרתו הציעו לנשים לקחת פרימולוט כדי למנוע כתמים שנגרמו מגלולות הנקה אז מן הסתם בסדר
על כל התרופות כתוב שבהנקה והריון צריך להוועץ ברופא גם על אקמול..
והופתעתי כשהרופא אמר לי שאין שום בעיה.
הבת שלי היתה בת שנה וינקה בוקר וערב והרופא אמר לי שאין שום בעיה וזה גם לא מייבש את החלב. אז החלטתי לקחת את הסיכון.
אני לא זוכרת אם הרגשתי שינוי בחלב או לא, היא ינקה עוד 3-4 חודשים אח"כ אז כנראה שזה לא ממש פגע..
בכל מקרה אין לי מושג לגבי גיל יותר קטן ו/או הנקה יותר משמעותית.
בן כמה היונק שלך? הרופא שאמר לי שאפשר זה רופא שממש מחמיר בכל מיני תרופות אחרות בהנקה, אבל אני לא יודעת אם הוא לקח בחשבון שזה תינוקת בת שנה ולא גיל פצפון