כך לא תדענה שהיה הריון והוא היה כימי. כי הפס לא המשיך להתכהות אלא להפך. עוד לפני האיחור.
הכל מאת ה'. אבל באסה.
כך לא תדענה שהיה הריון והוא היה כימי. כי הפס לא המשיך להתכהות אלא להפך. עוד לפני האיחור.
הכל מאת ה'. אבל באסה.
גם אני הרגשתי ככה
שהיה עדיף לא לדעת.
תדעי שלרוב זה לא מעיד על בעיה ואחכ זוכים להריון תקין ובריא.
(אישית אצלי זה דווקא היה טוב שידעתי
כי הבנתי שמשהו לא טוב קורה בגוף שלי ואני חייבת לברר מה זה. הדבר חזר על עצמו כל כמה חודשים)
כי אם לא, הייתי ממליצה לך לא להכניס את עצמך לחששות מיותרים
אבל בגדול,
אצלי התברר שהיתה לי דלקת באזור, מה שגרם להריון לא להתשרש טוב או שהגוף תקף כל פעם שהתחיל הריון חדש מה שלא אפשר לו להתפתח
אבל הפעם הקודמת היתה לפני 3 וחצי שנים בערך
יש לי בלי עין הרע 5 . לפני שזה קרה נולדו 3 ואחרי שקרה נולדו שתיים שיהיו בריאים
אז אני מבינה ממך שאין מה להתעסק בזה?
בעז"ה זה יגיע ❤️
אז אין להריון כימי שום משמעות
ולא מצביע על בעיה
גם לי היו כמה במהלך השנים
ובין לבין הריונות תקינים
זה ממש מאכזב הלראות פס..להתרגש ואז לא
אבל דוגרי אחרי שזה קורה
כבר לא מתרגשים אותו הדבר רק מלראות פס חלש
אלא רק אחרי שבודקים שהבטא עולה תקין
אמרתי לבעלי. יותר לא בודקת לפני איחור.
הסקרנות הזו איפפפפפ
ממש עוגמת נפש
הייתי צריכה לחזור על בדיקת דם איזה חמש פעמים בגלל הסיפור הזה
סיוט
עדיף להתאזר בסבלנות עוד כמה ימים
רק שלשום היה מקווה וכבר אני מספידה את החודש הזה
ולמה?
כדי שלא אתאכזב. וזה לא כיף לי…
וקניתי את הטיפות של מירי לב והן מגיעות עם פתק כזה קטן ׳יום אחד תדע כמה חיכיתי שתבוא׳ משו כזה כאילו לתינוק…
וזה כזה עצוב לי שאני במקום של לקחת את הטיפות האלו…
מצד שני, חשבתי שאם אמקד את כל הבלאגן שיש לי בראש סביב הנושא לפעולה פרקטית של לקחת טיפות וחומצה פולית אז זה יעזןר לי לנקות בשאר היום את הראש
אבל זה לא ככה…
והמחזור שלי בכללי לא היה מסודר מעולם אבל עכשיו פעמיים הגיע ביום ה31 מה שגורם לי לחשןב שאולי גם הפעם יגיע בזמן
ואז אני אומרת אוקיי אז הפעם יש לי סיכוי לדעת שיש איחור (כי כשלא סדיר אין איחור)
ובכלל כולם סביבי לא מבינים מה הלחץ כי הילדה שלי בת שנה וחודש ומנסים חצי שנה רק, ורק אומרים לי להרגע
לא עוזר. תודה.
אם כבר קנית והשקעת בטיפות האלו תקחי אותן בשמחה כהשתדלות, תדעי לך שזה הרבה פסיכולוגי.. תאמיני שבקרוב מאוד תתבשרי בבשורה המיוחלת!!
אבל חבל לי גם על עצמי.
ועצמי הרי נפגע.
הוא פצוע, שרוט כל כך
שבחלק מהמקומות הוא איבד תחושה לגמרי.
אם בכל זאת כואב לרגע,
עצמי מהר מהר מתרחק
ודואג שהכאב יכאב פחות.
מינימום חשיפה.
אין מקסימום, אבל כמה שיותר הגנה.
עצמי חלש.
אור השמש של הבוקר טוב לו,
הוא תמיד נותן קצת כוח.
שוקולד מחזיק אותו שעה.
כוס קפה - נותנת חצי יום.
גם עבודות הבית הטכניות ממלאות אותו לפעמים
כי הוא מביא תועלת
הוא בסדר, בסך הכל
ולאנשים סביבו יש מה ללבוש,
מה לאכול.
השגרה נמשכת
השגרה שהיא מרפא לכאב מתמשך.
כל הפתעה
או סיטואציה נוגעת ללב
או הזדמנות לקרבה גדולה -
חושפת את רגשותיו של עצמי
ומעמידה אותו בקו האש.
לפעמים עצמי חוטף,
ככה זה.
אני לא מצליחה להגן עליו כל הזמן.
הוא חוזר אלי חבול, מדמם
זוחל למאורה שלנו
קורס על הספה בשקט.
לכן, עצמי מטפח שיגרה:
כשמשהו מאיים לטלטל אותו
הוא שולח סימן
ואני ממזערת בשבילו,
מדחיקה,
מקטינה
או מבטיחה לו שגם זה יעבור.
גם אני וגם עצמי יודעים
שאנחנו מפספסים ככה את ההזדמנויות הגדולות
את הכרטיס היקר של ההגרלה
הרגע שינפץ את הבועה,
יטלטל את הקרקע מתחת לרגלינו
יכאב עד כלות
יוכל להביא לתיקון.
אבל אנחנו מפחדים.
כמה שעות אחרי שכתבתי את זה
ה' שלח איזה משהו חיצוני שבהחלט בהחלט טילטל.
הקב"ה בחסדו לא נותן לנו להישאר בבועה...
איך תמיד הימים לפני הברית מסויטים כאלה?
כאילו מרגישה שאין לי פנאי לחשוב על ההחלמה שלי והטיפול בקטן.
אז הברית יוצאת ביום שבת
לבעלי יש משפחה חילונית והבנו מאיזה מוהל שיש אפשרות לדחות לראשון אם זה יגרור חילול שבת של המשפחה.
לו אין בעיה
הלב שלי לא שלם עם הדבר הזה, לעשות ברית זה דבר כ”כ קדוש … זה מה שה׳ החליט בשבילו שימולו אותו בשבת (שיוצא גם חג סוכות).
והוא די כועס עליי כי אנחנו גם לא מוצאים מוהל טוב שימול אותו בשבת
אז כביכול צריכים להתפשר
וזה עושה לי לחץ מטורף
מה הייתן עושות?
ממני שרוצה שתהיה התפתחות כלשהי כבר
בקטע של התפתחות לידה אני יכולה לשתף שלי לא עזר כלום ושום דבר 
אבל אם הגוף מוכן כבר הגיוני שזה מאוד יעזור
גם סיבובי אגן ומדרגות
שיהיה בשעה טובה ובבריאות
אבל אם אין כלום- זה נקרא השראת לידה - אז זה פחות מועיל.בכללי מהנסיון שלי (וניסיתי הכל!) הדברים הטבעיים לא ממש עובדים להשראת לידה. השראת לידה באופן טבעי זה רק כשהתינוק מחליט שהוא רוצה לצאת

תודהלעשות דברים כיפיים
לנוח, באמת לנוח. לישון כמה שאת מצליחה
לאכול אוכל טעים
ולהתארגן
או במילה אחרת, כל מה שיעזור לך להפריש אוקסיטוצין.
אבל הכי חשוב, לנסות להאמין שזה יבוא בקרוב ממש ולשחרר את המתי בדיוק
קשה, אני יודעת🙈
אבל שווה את המאמצים
מלא זמן לא הייתי פה מה חדש?
הקטן שלי גדל ב"ה, מטופלת לדיכאון של היריון ואחרי לידה
איך אצלכן?
המון בריאות ונחת מהקטן.
איזה אלופה שאת מטפלת!! כל הכבוד,!! ממליצה לך על התכנים של @קמה ש., יש לה בלוג.. על התמודדות עם דיכאון,אני למדתי ממנו הרבה מאוד...
איזה כיף לקרוא אותך!!!!
בן כמה הוא כבר?
3>
איך את מרגישה..? הטיפול מועיל לך?
אני בסדר עולה יורד, תלוי ביום ובשעה
כן, עוזר ב"ה
את ישנה טוב? אוכלת טוב?
והרבה נחת מהתינוק ושאר הילדים
ישנה טוב לא ממש, הקטן עם חום גבוה כבר יומיים
אוכלת סביר ושותה מלא
ולא באלי לנקות
אוף
קורה לי המון לאחרונה
הלכלוך לא יברח לשום מקום
תהיי רגועה
בטוח אחרי שהכנסתי מדיח ומכונה 😅
אבל השעמום מה יהא עליו..? 🙄
תודה❤️
הייתי מסתפקת במשו מעניין לצפות בו, אבל לא מצאתי.
בס״ד
לא בטוחה שזה בדיוק מה שאת מחפשת...
לי אישית יש כמה דברים שאני מאד רוצה לראות בנושא הזה, פשוט לא מוצאת את הזמן...
עוד לפני החג.
אבל היום פחות מתאים באמת..
לק"י
והחבר'ה פה נרדמו לא מזמן🤦♀️
אז אפילו לא סיימתי לארגן את הבלגן.
אבל השלד של הסוכה כבר בנוי💪
מחר אני בחופש, אבל יש לי תוכניות, אז תכננתי לשלוח את ילדות הגן לצהרון שמתחיל בבוקר בימים האלה.
אם כי, בעלי בבית בבוקר, אז מקסימום שיישארו איתו אם יהיו עייפות מידי בבוקר (העניין שלקטנה יש סייעת צמודה בגלל האלרגיה, ולא נעים לי שתטרח להגיע סתם. או שרק בבוקר אעדכן אותה, ואולי היא היתה צריכה למצוא סידור לילדים שלה.
כי היא בקשה שאעדכן אותה ערב קודם אם היא לא באה).
כי אח שלה נשאר..
לק"י
בימים שאני בבית אני גם ככה משאירה לפעמים.
תלוי מה התוכניות שלי.
אבל נראה לי שאשאיר את שתיהן מחר בבית וזהו. עד שהלכו לישון.
שבוע 18 עם המוגלובין 8.3
אחרי 4 עירויי ברזל של 200 כל אחד, הפרשים של שבועיים.
יש ברקע הפרעה מאובחנת בספיגת הברזל.
אני פשוט לא מצליחה להעלות את המוגלובין ואני גמורה.
בחמישה ימים שאחרי העירוי אני מרגישה מעולה, ואז יש לי תשעה ימים עד העירוי הבא שאני חלשה נורא, עייפה מסוחררת.
אני מקפידה מאוד על תזונה עשירה בברזל (בשר, קטניות, סלק, רימון, ירקות ירוקים) וזה אפילו לא מדגדג את המוגלובין.
הייתי במרפאה וביקשתי לצמצם את טווחי העירוי או להגדיל את המינון, הרופא שלי בחופשה עד ה15.10 והרופא המחליף אומר לחכות לו.
להחליף סוג לברזל יותר חזק- אסור תוך כדי הריון.
מישהי יודעת מה אפשר לעשות במצב כזה?
היה לי משהו דומה באחד ההיריונות, אבל בסוף ההיריון... (ואחרי הלידה ההמוגלובין כבר עלה מעצמו)
הבנתי שיש עוד סוג של עירוי, פריג'נקט, שאמור להיות טוב יותר. אולי תשאלי את הרופא עליו?
כי יכול להיות שההמוגלובין לא עולה בגלל שהפריטין עוד נמוך. חוץ מזה אצלי הרגשתי שיפור רק אחרי 6 עירויים.
תבדקי גם כן בי 12 זכור לי שזה משפיע גם על הברזל.
ואצלי ברזל באבקה של אלטמן עשה פלאים אז אולי שווה לנסותבמקביל
אבל זה מאז ומתמיד.
האבקה משפיעה לך על מערכת העיכול?
והיום יש עירוי טוב יותר שנקרא פרינג'קט. הם טיפה מתקמצנים עליו, אבל במצבך ברור שייתנו.
מניחה שבאמצע הונופר לא רלוונטי.
אבל אם חלילה תצטרכי שוב לקראת סוף ההריון, תבקשי אותו
בהצלחה!
אני עושה את זה הרבה
בלאומית אם זה משנה
כשתופסים בזמן זה לא מלחיץ בכלל.
כדאי לקבוע תור לביקורת בגיל 3 חודשים
קריטי הגילוי המוקדם.
כמה שמטפלים יותר מוקדם הטיפול יותר פשוט ויותר אפקטיבי.
אין מה להיות בלחץ, זה לא מסוכן וזה רק טיפול חיצוני
במצב קל לפעמים מספיק באמת רק החתלה כפולה, השלב הבא זה ששמים רצועות
במצב מורכב יותר צריך לגבס
ובמצבים ממש קשים צריך לנתח ואז גבס וכו'
אבל זה נשמע שאתם במצב הקל
אחרת היו מפנים אתכם מיד אחרי הלידה.
וב"ה שהרופא היה ערני והפנה אתכם עכשיו.
שימי לב שצריך אורטופד ילדים.
אם את לא מצליחה לקבוע באתר/באפליקציה תור מוקדם
תפני לקופה ותבהירי שזה דחוף
שןב-כמה שמטפלים בגיל יותר צעיר הטיפול הרבה יותר פשוט ולא מפריע להתפתחות תקינה.
שאלתי את הרופא אם לקבוע תור דחוף אמר לי שאגיד דחוף כדי שלא יתנו תור מאוד רחוק אבל מבחינתו זה לא דחוף דחוף אבל כן צריך להבדק בקרוב, אמר שנחזור אליו בכל מקרה למעקב אחרי סוכות שיראה מה המצב.
ברוך ד' באמת שראה את זה..
המוקדמת. וכמה שיותר מהר עדיף.
אבל את באמת תלחיצי אותם שזה מאד דחוף וזה לא סתם ביקורת (שמומלצת אגב היום לכל הילודים, מוזר לי שלא כתבו לכם במכתב שחרור שזה מומלץ. כי לא אמר אורטופד שהיום שולחים את כולם )
שבתשיעי צריך ארוחה טובה כדי להרגיש תנועות ולא תמיד מספיק רק מתוק
תנסי לאכול איזה סנדוויץ טוב ולשתות מיץ ענבים
הריון שלישי
מפתיע
הייתי אצל רופא בשבוע 6
עכשיו שבוע 18
.........
לא בא לי ללכת לרופא. ממש דחף חזק.
נכנסת לאתר ולא קובעת תור.
אין לי חויה שללית ממנו או משהו.
מן דחף לתת לילד לגדול בשקט
לא עושה שקיפות בינכה אבל אף פעם אני לא ככה.
זה חשוב ללכת?
ואז... לקרוא כמה סקירות מצילות חיים ומשפרות איכות חיים....
הרופא לא באמת עושה משהו חוץ מ..
להפנו לשקיפות, לראות שתקין,
להפנות לאו"ס לראות שתקין..
אם את לא עושה שקיפות, וראית שהכל תקין בשבוע 6,
אז את יכולה תכלס לקבוע תור לסקירת מערכות.
לראות שהכל תקין בעה..
אני בהחלט בעד להקשיב לקול הפנימי,
אבל מתישהו להפעיל את השכל..
איזון הכוחות המנתבים אותנו,
זה שם המשחק..
רק אומרת על עצמי..
יוו איזה משמח זה לראות את האוצר הקטן הזה
שוחה לו ברחם!!!
צילמתי בוידאו בנייד בשביל לחזות בפלא הזה שוב ושוב...
לא מעניין אותך מה קורה שם בפנים??
לראות את הנס הזה??
הפעם רוצה לתת לו שקט
אין מחקרים שכל הבדיקות הללו לא טובות לו?
וסתם בתחושה שלי
את צריכה חיבוק גדול גדול על ההריון הזה
אפשר לתת לך?
פחות ההריון יותר שינויים גדולים בחיים
מרגישה ומאמינה שהכל מוביל לטוב יותר בעתיד אבל הדרך לאו דוקא קלה לי...
שתרגישי איך השינויים האלה טובים לך
ושיש מישהו שמרים אותך על כתפיו
♥️
ומגיע לך.
תני לעצמך לומר בפה מלא מה נכון בשבילך.
את לא צריכה מחקרים בשביל זה.
הרופאים נמצאים כדי לעזור לך.
אם את רגועה אז הכל טוב.
ואם לא, הם שם בשבילך.
אם את רוצה בשכל להיבדק, ולא רוצה ברגש, את יכולה לשמוע מוזיקה בזמן הבדיקה ולא להסתכל על המסך.
שבעלך ילך לתקשר עם הרופא, את רק מביאה את הבטן.
עשיתי את זה פעם אחת בסקירת מערכות והיה לי ממש טוב ונכון.
עד שלא הגיעו לשורה התחתונה לא באמת הייתי "שם".
למרות שנכחתי פיזית.
עוד מעט בע"ה תתחילי להרגיש תנועות אולי משהו בך ישתחרר. ואם לא, אז לא.
אל תדחקי בעצמך בכח לעשות משהו שלא טוב לך.
חשבתי שתלחיצו אותי כמה אני מזניחה...
ממש מרגיע שאפשר גם להבין את התחושה הש6נה הזו.
וסקירה אעשה בעזה כי זה חשוב לי ויודעת על החשיבות של זה הרבה גם מקרוב...
זה היה גם קשור לקורונה (שהיה לי קשה להיות עם מסכה לאורך זמן, בטח עם קוצר הנשימה ההיריוני שהיה לי), גם בגלל חוויה לא נחמדה שעברתי אצל הרופאה וגם באמת בגלל רצון כזה של "תנו לי ולעובר לחיות בשקט ולהגיע בנחת ללידה".
אז מה שעשיתי:
א"ס ראשון בתחילת ההיריון (הפניה בתור טלפוני מרופאת משפחה),
תור אחד בשבוע 16 (אותו תור טראומתי, שבדיעבד לא היה בו צורך כי יכולתי לקבל הפניה לסקירת מערכות בתור טלפוני),
סקירת מערכות (אצל רופאה אחרת, מתוקה ממש ב"ה),
תור טלפוני לרופאת הנשים בשבוע 25 בערך כדי לקבל הפניה לזריקת אנטי די ולא"ס אחרון,
א"ס אחרון בחודש שמיני.
בין לבין גם בדיקות דם שלהן קיבלתי הפניה מרופאת המשפחה ומרופאה אנדיקרונולוגית (כי היו לי בעיות בבלוטת התריס).
זה היה ברמה כזו שהגעתי עם כרטיס מעקב היריון ריק לרופאה הפרטית שהייתה אמורה ליילד אותי... (היא נבהלה ונזפה בי, כי אמרה שזה נחשב היריון בסיכון אחרי שני הקיסריים שעברתי, אבל נרגעה כשהראיתי לה שבסופו של דבר עשיתי את כל הבדיקות הנדרשות)
וזהו, באמת לדעתי לא צריך יותר מזה בהיריון שמתנהל בצורה תקינה (ואת התקינות בעיקר רואים בא"ס לדעתי, שמספיק לעשות אחד בכל שליש). ואם מתעקשים היטב, אז אפשר לקבל את כל ההפניות מרופא משפחה ואז אפילו לא צריך רופא נשים...
שיהיה לך היריון קל ומשמח ושתעברי בבריאות שלמה לך ולעובר/תינוק!
מקום 2 מתוך 3 במשפחה.
(אם רלוונטי- הגדול בן 3 הקטנה בת 10 חודשים)
ילד מתוק מתוק, באמת משהו מיוחד.
מדבר הכל, מתקשר מצויין ויודע מה הוא רוצה.
אבל ברוב המוחלט של הפעמים הוא מוותר.
גם אם לפעמים הוא לא רוצה לוותר, אח שלו הגדול מתחיל לבכות והוא מיד מוותר לו.
והוא גם אומר "מוותר"
אם אחותו הקטנה בוכה הוא מיד רץ להביא לה משחק ועוד אחד ועוד אחד עד שהיא מפסיקה לבכות.
כל כמה זמן הוא אומר לי "אני מקשיב", רוצה לומר לי שהוא ילד טוב ומקשיב למה שאומרים לו.
הוא תמיד זה שאוסף את המשחקים, לאח שלו לפעמים לוקח זמן להצטרף אליי לאיסוף, הוא מיד מצטרף. וגם מעצמו אוסף לפעמים.
מצד אחד אני לא רוצה להתלונן על זה כי תודה לה' שהוא כזה מתוק ועם לב טוב וותרן.
מצד שני שואלת את עצמי אם זה לא מוגזם ואם לא יהיה הילד הזה שכולם מנצלים את טוב ליבו עד שהופך לפראייר.
אז לא יודעת מה בדיוק אני שואלת אבל רוצה לשמוע מה דעתכן, אם יש סיבה מוצדקת שזה מטריד אותי.
ואולי יש משהו שאני עושה לא נכון.
לפעמים אני לא מרשה לו לוותר, אם רואה שזה לא מוצדק שיוותר ושקשה לו לעשות את זה.
וגם זה אני לא יודעת אם זה נכון או שעדיף שלא אתערב.
הייתי מנסה לבדוק מה העמדה הנפשית שלו בתוך זה.
האם הוא באמת מוותר בשמחה או אם הוא מרגיש לא ראוי שיהיה לו כשלשני אין, או שהוא עושה את זה מתוך רצון לרָצות את הסביבה
או מתוך תפיסה שמקבלים אותו רק אם הוא מוותר וכו'
לפני הילד הזה היה לך הריון אחד בדיוק?
או שהיה עוד הריון שנפל או משו בסיגנון
אני באמת שואלת מתוך עניין.
אני מכירה ילד שלישי שהוא חרא של בן אדם 😆
אני יכולה לחפש אבל יש מקור לזה מהקבלה או משהו כזה
בכל מקרה זה שאת חושבת שהוא שלישי זה לא אומר שהוא שלישי..כי אל תשכחי שאם לאמא היה הפלה זה נספר גם
ובלי קשר יכול להיות גם בן 9 מידות ..
והוא ילד בלי עין הרע.
מאוד מיוחד!
מתואמתועוד זהים, בהפרש של דקה בלבד ביניהם, או אפילו פחות...
האמת ששניהם מתוקים מדבש, כל אחד בדרכו שלו, אבל זה לא סותר שהם גם יכולים להיות תובעניים ודורשים... כמו כל האחים שלהם כמעט, בעצם 
(וגם - מה קורה כשהשלישי הוא נפל? מכירה מקרוב משפחה כזו. אז לא יהיה שם ילד מתוק ומדהים במיוחד? ודווקא במשפחה הזו יש כמה כאלה, שממוקמים במקומות שונים במשפחה...)
ואופייני מאוד לילד שני/ ילד סנדוויץ'.
זה לא קשור למשהו שעשיתם נכון או לא נכון.
זה פשוט הדרך שלהם להתמודד עם המקום המשפחתי.
בהמשך זה יכול להתהפך עם מגוון התנהגויות/ התעקשויות שאומרות "הי אני גם פה"
מה גם שהוא קרוב לגיל שנתיים ומן הסתם מרד הגיל יתן את אותותיו.
לדעתי כרגע מה שאת עושה זה נכון.
פשוט לא הייתי אומרת לו נגיד "תעמוד על שלך" כי הוא פצפון ולא מבין מה זה אומר.
אלא למשל כשמחלקים ממתק והגדול או הקטן מפעילים עליו מניפולציה שיתן להם מהחלק שלו,
אז להדגיש כלל:
"כל אחד מקבל את החלק שאמא חילקה לו"
כלומר את לא באה בטענה לילד ספציפי, את עומדת על הכלל שלך כשחילקת את הממתק.
או למשל הוא מתיישב ראשון ובא אח לאותו מקום והוא באוטומט קם והולך למקום אחר,
אז לומר את הכלל: "מי שהתיישב המקום שלו ולא מחליפים"
או איסוף צעצועים לחלק לכל אחד את החלק שהוא צריך לאסוף.
כשהוא יגדל יותר אפשר יהיה יותר לתמלל ולשקף רגשות כדי להבין מה הוא מרגיש ואיך זה בגן למשל.
במקביל לחזק אותו הרבה. זמנים אישיים, לתת תשומת לב אישית ליצירות שהוא עשה. לבסס לו את הביטחון במקום שלו בעולם. פיזית ונפשית.
למשל הבת שלי הייתה כותבת בכתב גדול והמורה שלה העירה לה שהכתב לא מסודר,
אני דווקא שיבחתי אותה ואמרתי לה שהיא כותבת דברים מאוד חשובים והם ראויים להיות כתובים בגדול ואנחנו נשקיע בה ונקנה לה כמה מחברות שצריך כדי שהיא תוכל לבטא כל מה שבא לה לכתוב והיא לא צריכה לצמצם את עצמה.
שעכשיו הוא משחק בזה וכשיסיים השני יוכל לשחק.
אבל לא הייתי בטוחה שנכון להתערב.
ומעודד לשמוע שזה אופייני ועוד יכול להשתנות.
מקווה שיתאזן ולא ישתנה לגמרי ;)
עדיף פחות להכניס את המילים "הוא" ו"אתה"
כי אצל ילדים הם עלולים לפרש זאת כהתייחסות לילד באופן אישי:
למה את תמיד לטובתו.. הם לא שמים לב שאני תמיד לטובת כולם..
זה אולי החשש מהתערבות.
לכן עדיף לנסח את זה "כשמשחק נתפס, מחכים שיתפנה".
ככה זה כלל קבוע בבית והוא לא לטובת ילד מסויים בסיטואציה שנוצרה.
כמובן להגיד את זה לא רק כשהאמצעי משחק.
בעיקרון לדעתי עדיף לחזק את החלוקה השווה לא באמצע עימות מול ילד אחר, אלא דווקא כשאותו ילד באוטומט מוותר כדי לא ליצור תדמית של "שתלטן" על הילד השני.
למשל הבוקר שני הגדולים שלי יצאו לטיול ובעלי קנה להם חטיפים. מכל חטיף שניים שיהיה להם חלוקה זהה לחלוטין.
הילדים לא היו כ"כ מרוצים מהחטיפים וסגרו ביניהם איזה עסקת החלפה.
שאלתי את הבת בארבע עיניים (היא הקטנה יותר)
לא מייד אלא אחרי כמה דקות, אם היא אוהבת יותר את החטיף שהיא בעצמה קיבלה על פני החטיף שהיא מסרה.
היא אמרה שלא בדיוק אבל אח שלה רצה להחליף וממילא היא לא אוהבת את החטיף שהיא נתנה לו.
הילדון הממולח טען בלי קשר לשיחה שלי איתה, שאם ממילא היא לא אוהבת את החטיף אז היא יכולה לתת לו בלי תמורה מצידו.
בקיצור הצגתי בפניה אפשרות נוספת והיא להחליף עם חברות בטיול אולי יהיה חטיף שימצא חן בעיניה יותר אז בכל מקרה לא כדאי לה לוותר לו בלי תמורה.
כלומר, היה לי חשוב שלמרות שזיהיתי את יכולות המשא ומתן הטובים שלו יותר מולה, לא להוציא אותו עושק. אלא לחזק אצלה את יכולת המיקוח ולגבש אצלה את הרצון בלי להיות מושפעת מהלחץ שלו עליה.
נכון שזה לא לגמרי עוזר כי היא בטוח לוקחת בחשבון את ההשלכות של הבחירה שלה על הקשר ביניהם כשיחזרו מהטיול. לכן כל אירוע הוא חלק ממארג שלם של קשר בתוך המשפחה, אבל עדיין חיזקתי בפניה את האינטרס שלה ובעיקר נתתי לה מרחב נקי לחשוב מה היא רוצה לעשות בלי לחשוב תחת לחץ כשהוא עומד לידה ומחכה למוצא פיה.
בסוף הם באמת הלכו על ההחלפה, להגיד לך אם זה לחלוטין משיקולים נקיים אני לא יודעת, אבל זה יותר טוב ממה שהיה אם לא הייתי מתערבת בכלל.


יכולת אנליטית וזיהוי דפוסים זה משהו שאני עושה כל הזמן.
אני גם אוהבת מאוד לחקור וללמוד.
פחות מתחברת לגישות פורמליות, תמיד התחברתי לבלתי פורמלי.
יחד עם סקרנות, זיהוי מקורות ידע (בלתי פורמלים)
הייתי יושבת על ספסלים ברחוב ושוקעת בשיחה עם אנשים מבוגרים שופעי חכמת חיים שמספרים על עצמם יחד עם ניסיון אישי, אבל ממש לא רק.
לפעמים כשאני כותבת רק מתוך הגיגים אישיים שלי בנושא אני עוברת לכתוב בגוף ראשון.
(זיהוי דפוסים..)
מניחה שיותר נח לי להתבטא תחת המטריה של בלתי פורמלי כמו לכתוב בפורום מאשר לתת הדרכה/ ייעוץ מקצועי.
מניחה שאני גם טועה לא מעט, זה גם חלק מתהליך הלמידה. להבין איפה הנחתי הנחות/ השלכתי השלכות/ טעיתי בידע עצמו (בלבול במושגים וכד')
יש גם משהו שמושך אותי בפורמט של הפורום, כי יש הרבה מהנסתר. אין שמות אמיתיים, אין תמונות, אין גילאים ומקום מגורים..
כאילו הרבה מהרושם הראשוני שמקבלים על בן אדם במציאות, לא קיים בפורום.
יש את הביטוי של הנפש שמתבטא בכתיבה.
לגבש קהילה לפי ביטוי של הנפש ולא לפי סטיגמות, זה לא פחות מקסום בעיני.
האמת לפני שנה בערך עזבתי את הפורום כי הרגשתי שיש מקום לתת לדור הצעיר להתחפר ולהבין בעצמו מה נכון לו ולתת לדיונים להתפתח בלי תשובות מפורטות שאולי מסלילות ואולי מונעות שיח של למידה, כי בסוף התשובה הכי טובה נמצאת עמוק בבפנים של כל אחד, מבחוץ אפשר לעזור ולהצביע על הדרך שמבחוץ נראה שתתן את התשובה, לא מעבר.
אני גם מאוד אוהבת לקרוא פה.. לראות איך אנשים שונים מנתחים את אותה הודעה בדיוק באופן קצת שונה, ואיך כל אחת מביאה את הזווית שלה.
בעיקר אוהבת ולומדת הרבה מהתהליך שקורה בין כתיבת ההודעה של פותחת השרשור לבין המסקנות שהיא רושמת בסוף אם היא פעילה בדיון עצמו.
מחיבכל אופן אני שמחה שחזרת אלינו, לומדת ממך הרבה.
מסכימה איתך לגבי הקסם שיש בפורום בכך שאין את הרושם החיצוני, גם אני נהנית מזה.
הילד שמעליו..
לא ניסחתי ברור אבל כאילו אם הבכור הוא ילד כח אז הילד השני יהיה ילד מרצה, וזה שאחריו שוב פעם
מעין דרך שונה לקבל תשומת לב מההורים, אבל בתת מודע.
שמעתי את זה פעם באיזה גישה של הדרכת הורים, אולי מישהי יודעת על מה אני מדברת ויכולה לנסח נורמלי?
מרגישה שאני לא מצליחה להסביר בכלל 🙈
אבל שורה תחתונה, נשמע לי הגיוני
תודה על הדיוק! לא מבחינה בין כל מיני גישות שונות
לוקחת כל פעם מה שמתאים לי מדברים ששומעת 🤭
נדיבות וצייתנות
יש סקאלה רחבה לכל תכונה, בעיניי הכי טוב להיות באמצע.
נשמע שלילד שלך יש הרבה נדיבות וצייתנות, אולי יותר מדי.
יש לי ילד עם הרבה נדיבות (ואפס צייתנות) לדוגמא כשהוא היה קטן, יצא עם שקית ממתקים מהבית וחזר אחרי חצי שעה בלי שקית, שאלתי אותו איפה השקית והוא הסביר שהוא החליף אותה תמורת אג׳ו, הסברתי לו שלא מביאים שקית מלאה ממתקים לאף אחד ואפשר מקסימום להביא ממתק אחד.
עד היום (בן 13) הוא מאד נדיב, אבל למד לאורך השנים שלא ינצלו אותו.
אפשר להסביר לו לחשוב על עצמו, אפשר ללמד אותו גבולות שכדאי לשים לנתינה.
ואם זה מוגזם תגידי לו ... זה אופי .
הרבה נחת
וגם את אמא מדהימה, ששמה לב אליו ככה ולא פשוט פוטרת את עצמה ופשוט נהנית מהמצב... אשרייך!
שנית - הוא באמת עוד קטן, וזה יכול להשתנות... מקווה שהוא לא ישתנה יותר מדי 
שלישית - לא בטוחה שזה נכון, אבל אולי דווקא כדאי לחזק אותו בכיוון החיובי של תכונת הוותרנות. כלומר לומר לו כל הכבוד כשהוא מוותר, אבל לא לעודד אותו לוותר בלי שהוא עשה זאת מעצמו. לשמוח איתו שהוא ילד כזה טוב שאוהב לעזור לאחרים, אבל להדגיש את המקום שלו בתוך זה ולא את המקום של האחרים. כלומר - הוא ילד טוב, אבל הוא לא תלוי באחרים בשביל להיות טוב. הוא טוב בפני עצמו וזהו. (ובאותה מידה אפשר לומר גם לילד הגדול שהוא טוב - בצורה המיוחדת לו...)
לא יודעת אם יצאתי ברורה, ולא יודעת כמה זה ישים בגיל כזה קטן, אבל אולי שזה יהיה איפשהו במחשבה בשביל העתיד...
והוא גדל ועומד על שלו ויש לו עמוד שדרה
אבל כן, הלב הטוב נשאר לו. ב"ה!!!
התערבתי רק אם קיבל מכות. לא זכור לי שויתר על ממתק , כי תמיד חילקתי שווה בשווה והדגשתי שזה שווה בשווה. ממתקים לא היו אצלנו אישיו בכלל אני גורסת שנותנים עד שנפשם נגעלת מזה וככה מגדלים ילדים שאוהבים אוכל בריא. אצלנו ב"ה הצליח
הבן שלי בן שנה ו10 ,
אני מוצאת את עצמי לפעמים כועסת או רק מרימה קול , ורק ככה הוא מקשיב
נגיד ללכת לישון אני אומרת לו עכשיו הולכים לישון בקול ,בלי לכעוס , כי אחרי טקס והכל עם סיפור שמע ישראל עדיין בוכה.
או לוקח לקטנה את המשחקים אז אני אומרת בתקיפות לא לקחת , כי הוא לא מקשיב שזה נאמר ברכות
איך אתן מתנהלות? מה אני עושה לא נכון? או שכן..
עם מה הם מתמודדים
מה היכולות שלהם ומה המגבלות שלהם
להבין עם מה את מתמודדת
ומה יכל לגרום לך להגיב יותר מבורר
מצליח לנשיג את תשומת הלב שלהם
בגלל השינוי במנגינה
לא רואה מה הבעיה
בתחום החינוך?
הבנתי שבעיקרון יש אפשרות כזו, אבל למעשה אני צריכה מישהי שכבר עשתה את זה כדי להבין איך זה עובד...
יש פה מישהי כזו?
)גם מהעמותה וגם מהתקן)
ועל השנה השניה עדיין מנסה.
על השנה שהצלחתי הייתי צריכה להביא אישור גם מהביס. זה היה ביס חילוני (לא היה מתורגלים הרבה בבנות שרות), והתפדחתי בטירוף לבקש אחרי 8 שנים. מזל שהסגנית זכרה אותי אז הביאה לי.
מקווה שיחשיבו לי גם את השנה השניה בסוף...
כשהתחלתי לעבוד עם כל המסמכים הבאתי גם אישור מהעמותה על שירות לאומי בתחום החינוך.
(אבל זה היה ממש מזמן, לא יודעת מה דורשים היום)
בעלי גם מורה, ושלחנו את האישור על השרות שלו בצבא באיחור של כמה שנים. קיבלנו כמה אלפי שקלים רטרואקטיבי, על ה3 שנות ותק שזה נתן לו( והוא עשה הסדר, ובכל זאת זה נחשב 3 שנות ותק)
גם את האישור על השרות לאומי שלחתי כמה שנים אחרי שהתחלתי לעבד, אבל לא קיבלתי רטרואקטיבי.
מבחינת ספירת השנים.
אבל אם זה היה בתחום ההוראה אז זה נחשב כשנת ותק בהוראה וזה מוסיף בחישוב המשכורת.
מעניין מה היה אצל בעלך...
אולי זה כן נותן לי משהו כבר עכשיו, ואני לא מספיק בקיאה. בכל מקרה אני מקווה להצליח לשנות את זה לוותק הוראה, שאמור לתת יותר.
כי אני עשיתי שרות לאומי בחינוך.
ויש לי שנה יותר בוותק הוראה, אבל לא בוותק למענק יובל.
וגם לי לא מופיעה עוד שנה במענק יובל, למרות שכן הכירו לי בשירות לאומי (לא כוותק הוראה בינתיים אלא כוותק צהל).
אז אולי טעיתי? ככה זכור לי שקראתי פעם, אבל אני אנסה לבדוק..
וותק – מורה למורים הנבוכים – הכסף של המורים
עכשיו צריך לברר למה זה לא מעודכן נכון במשרד החינוך...
(אני אחכה קודם לראות אם אני מצליחה להמיר את הוותק הזה ל'וותק אופק', אם כן אז זה בכל מקרה ישנה גם את החישוב למענק היובל, אני מקווה)
אבל לפי מה שכתוב בקישור שהבאתי, זה נשמע שזה כן צריך להיכלל גם בוותק למענק יובל.
אי"ה אם וכשיענו לי אשתדל לעדכן פה, מה ענו.
ותודה לכל מי שהעלת את הנושא והזכירה לי לבדוק את זה.
בחישוב למענק יובל, עד כמה שאני מבינה.
לפחות זה נחשב לך בוותק הוראה ואופק. מקווה שיסדרו לך גם את החישוב למענק יובל. תעדכני...
ותק צהל נכנס לשנות ותק. ש"ל לא נכנס. לפחות ככה אמרו לי.
אלא אם כן, את מביאה אישור מביס שבו שירתת וסמל מוסד.
זה ממש מעצבן
זה כזה מעצבן שלכל אחת זה מוגדר אחרת.
אני מנסה עכשיו לשנות לי לוותק הוראה וגם לעדכן בחישוב למענק יובל, אחרי שאני אצליח אני אוכל לשתף בתובנות איך עושים את זה...
זה יכול להחשב גם לוותק בהוראה? זה משמעותי מאד
עדכני אותנו אם הצלחת וריך
וגם זה רק אם יש את היחידה שמנקה את הסמרטוט או שמנקים/מחליפים תוך כדי שטיפה כמה פעמים. אחרת הוא רק מורח :/
בתור שואב הוא טוב
לדעתי לא שווה את הכסף ועדיף s6 שזול בהרבה
לא מכירה אותו אלא את הs5 שגם היה מעולה
רוב השיפורים מגיעים כבר בs6
קנינו את ה7 למרות הקפיצה במחיר בשביל לקנות בעתיד את התחנת נקיון עצמי (אז לא היה בארץ) אבל התחרטנו כשהבנו שבכל מקרה זה לא מסוגל לנקות לכלוך אמיתי
שמעתי על הeva נראה לי של roidme
אני משתוקקת לנסות אותו
כי נראה שהוא באמת מסוגל לשטוף
אבל יקררר
ועולה הון....
מהנסיון שלנו לנקות את הסמרטוט באמצע לא הופך את זה לשטיפה אפקטיבית
לכן ירדנו מהרעיון
אבל אם הבית די נקי אולי זה שווה (בחדרים עם הפרקט אני מפעילה עם הסמרטוט ומרוצה כשאני מחליפה בין חדר לחדר לאחד נקי)
(אם אני זוכרת נכון). סה"כ עושה עבודה לא רעה. ואני חושבת שלבית עם ילדים זה ממש מקל (נגיד תינוק זוחל או ילד בגמילה).
מה שכן, רוב השואבים שגם שוטפים לא מחליפים נקיון יסודי יותר, אלא יותר באמצע שבוע או משהו מהיר וקליל יחסית
מתחדשת11מה טווח המחירים?
זה היה לי באיזו הנחה מטעם העבודה שלי. לדעתי כרגע זה אמור להיות באזור ה- 2,000 ש"ח, קצת פחות כנראה.
בכל מקרה, יש להם רק דגם אחד של שואב שוטף, אז יהיה לך קל לחפש את זה. ויתרון- לא חייבים דווקא חומר ניקוי שלהם, אפשר גם רגיל
לחלוטין אבל.
הנסיבות עצובות לי ומטורפות אז עדיף שלא אכתוב...
ועכשיו יש לי אפשרות לישון לכמה שעות
ואני ממש בחרדה להירדם, אם חלילה יקרה לי משו במהלך השינה.
סוף פריקה.
שיש לי רעידות בכל הגוף.
וקצת עיוותים בראייה
אני נראית כמו זומבי.
מרגישה נורא שדפקתי לעצמי את המוח.
אולי יש לך אפשרות לישון ליד מישהו?
הרעידות מאד הגיוניות הגוף שלך במצב של קצה של הקצה. עיוותים בראיה אני לא יודעת מה את מתכוונת, אבל טשטוש בהחלט יכול להגיע מעייפות
נשמע שאת חייבת שינה.וחיבוק ענק ענק❤️❤️❤️
זה יעזור לך להרגיש יותר טוב?
יש מישהו בעולם האמיתי שאת יכולה לשתף בקושי?
בן אדם לא יכול לתפקד בלי שינה
יש לץ אפשרות ללכת לישון ליד מישהי ולהרגיש יותר בטוח?
שינה יותר חשובה מאכילה, חוסר שינה מגביר סטרס וחרדה,
מאמוש תדאגי לעצמך , לא חושבת שדפקת לעצמך את המוח ( שוב זה בטח סטרס וחרדה)
יש מי שיוכל להיות איתך? אפילו חברה
אל תתביישי לבקש עזרה..!
שכתבתן לי וחיבקתן.
נרדמתי בסוף, אחרי לא מעט זמן
חרדה זה דבר לא הגיוני ולא מוסבר
עכשיו אני קצת יותר בטוב
אם כי עדיין גמורה.
מקווה הלילה לישון נורמלי.
ולא חוזרת לישון 🙄אמאלה, מה עושים?
זכור לי שאחד הילדים גם היה מתעורר באמצע הלילה ונתנו לזה לחלוף
אבל עכשיו זה כבר נהיה ממש מתיש. להתעורר במהלך הלילה להניק, ואז מהשעה 3 אני ערה כמעט סופית עד הבוקר. וגם אם נניח היא תירדם מתישהו ב5 הבן שלי משכים ומעיר את כל הבית
איך יוצאים מהלופ הזה?
ובהצלחה לאבוש!
דווקא לגבי הילדון אולי אפשר ללמד אותו לבוא לשחק/ לקרוא ספר לידכם בשקט.
השאלה אם זה יעיר את התינוקת.
אפשר לקנות לו פוף ומנורת לילה ייעודית שמחכה לו בבוקר לידכם בתנאי שהוא לא מעיר אותכם.
הוא אוהב פאזלים?
אם כן אז אפשר לקנות לו חדשים כל כמה זמן שירכיב לידכם בשקט.
יש ילדים יותר גדולים ממנו?
אבוש עוזר אבל בסוף היא תצטרך לינוק וכו..
ואני לרוב נרדמת בסביבות 9🤭
לגהי הבן- יש לו המון משחקים זמינים.
אוכל ומים.
הוא עצמאי ממש
יש גדולים ממנו..
כרגע העניין שלו שולי לעומת ההתעוררות שלה
אנחנו שפוכים מעייפות
בינתיים נתנו לי תור לד"ר שחר אריה. מישהי מכירה? אם כן מה דעתכן?
או מישהו אחר?
והאם מישהי מכירה שם ד"ר יהושע משהו? אשמח לחוות דעת.
תודה
היה בסדר גמור, מקצועי, ענייני, לא חופר, יסודי. לא רופא של קוצי מוצי...
שמעתי דברים טובים מחברה שלי על שחר אריה, הלכה אליו כבר הריון שלישי ברציפות.
גם על ד"ר סגל וגם ד"ר אריה
וחזרתי אליו גם שוב פעם.
ענייני ומקצועי ,לא איזה טיפוס רגיש במיוחד (לא בקטע רע- לא רגיש, אלא מאד ישר ולעניין, יכול להיות שאם הייתי בלי בעלי זה היה קצת מלחיץ אותי הקור)
מסביר על כל דבר שרואים בסבלנות, ומביא סרט של הסקירה שזה נחמד
הוא מדהים!!!
תנסי להתעקש על תור אצלו!
ואם לא, ד"ר שחר גם נחשב טוב. אני פחות התחברתי אליו, אבל קיבלתי המון המלצות.
אבל לדר שי הייתי הולכת גם בפרטי. בן אדם חיובי, מקצועי ממש, מכיר את הציבור הדתי טוב.
הבן שלי בן שנה ושלוש, מניקה בוקר וערב ורוצה להפסיק, כבר יומיים שניסיתי לדלג על שלב ההנקה של לפני השינה ולהסיח את דעתו למשהו אחר אבל בשתי הפעמים כששמתי אותו לישון- לא משנה כמה זמן עבר מאז המקלחת שאחריה הוא רגיל לינוק, הוא פשוט צרח והשתולל בטירוף
לא עומדת בזה🙈 מה עושים? איך אפשר לגמול בצורה חלקה עד כמה שאפשר?
לדוגמא לקלח בצהריים
להרדים מחוץ לבית ברכב או בעגלה
ככה למשך כמה ימים, אח''כ קל יותר לגמול בבית.
לדבר ולהסביר, למרות שלא ברור לנו כמה הם מבינים - הם מבינים בגיל הזה הרבה מאוד!
אם את מניקה עם חיתול בד או סינר הנקה אפשר לתת אותו כחפץ מעבר, זה מקל עליהם (ולא לכבס כרגע... שיישאר עם הריח הנוכחי למשך ימי הגמילה). ואפשר סתם להרגיל לחפץ מעבר כמו חיתול או שמיכה או בובה נעימה.
הוא רגיל להירדם בהנקה? אם כן, כדאי קודם כל להמשיך עם ההנקה, אבל ללמד הירדמות עצמאית מנותקת מההנקה, ורק אח"כ לגמול.
אז תתחילי בגמילה ממנה.
שנית - לדבר ולהסביר לו: אתה כבר גדול, אתה כבר לא צריך לינוק/חלב של אמא. במקום לינוק אתה תקבל בקבוק/מוצץ/חיתול/בובה. ולחזור על זה שוב ושוב, גם במשך היום וגם לפני השינה.
ואם אפשר שאבא ישכיב אותו - אז הכי טוב...
זה לא מבטיח גמילה חלקה בלי בכי, אבל לפחות זה הופך אותו לשותף לגמילה...
(האמת שרוב הילדים שלי נגמלו מהנקה בעצמם בשלב מסוים. הניסיון שלי הוא בעיקר בגמילה מהנקות לילה...)
כמובן, ככל שגיל הילד עולה ההבנה שלו מובטחת יותר (אבל לא בהכרח כמות ההתנגדויות והצרחות
).
לגבי גמילה מבקבוק בלילה - אפשר לדלל בהדרגה את כמות התמ"ל בבקבוק (בהנחה שזה מה שהיא מקבלת) עד שזה יהיה בקבוק מים. אבל מעבר לזה לא ניסיתי... בכל אופן, בקבוק אפשר להניח לידה במיטה, ואולי היא תמצא אותו בעצמה במהלך הלילה ולא תטריח אתכם...
בהתחלה היתה שותה 2-3 בקבוקים לפני שנרדמה.
לאט לאט זה התמעט. עדין שותה בערך בקבוק שלם לפני שנרדמה.
אמא שצריכה להיות שלמה עם ההחלטה הזו.
אם היא לא שלמה התינוק ירגיש. וזה יהיה יותר מאתגר.
אז עוד מידע עליי שלא ידעתן.
מקווה שזה לא לגרום למישהי באולם לדעת מי אני.
אני לא אוכלת בשר.
לא אפרט ממתי כדי לא להפליל את עצמי, אך היום אנכי צמחונית.
בני ביתי לא.
כזכור אני בהריון
כזכור צמתי בשיעורים.
השכבתי את הילדים, וקמתי רעבה לפני 7 דק.
ראיתי סיר שאחת הבנות הגדולות הכינה בו פסטה ברוטב אדום.
טעמתי, היה מלוח.
לקחתי גבינה לבנה להרגיע את המליחות.
בביס האחרון אני טועמת משהו צמיגי ולא פסטי בצקי בהחלט.
אני יורקת.
פתאום אני מתחלחלת כי לדעתי זה חתיכה קטנה של נקניקה.
בשרית(!!!!!!)
היתה לי חבילה סגורה במקפיא- למה שהיא תוציא ותכין בלי רשות??
אני הולכת לחדר שלה
היא מאשרת שזה היה תבשיל עם נקניקיות בשר אבל השאר סיימו את חתיכות נקנקיות הבשר האחרות ולכן לא ראיתי.
כשהיא אומרת את זה אני שמה לב שהסיר בחזקת בשרי (עכשיו בשרי, טוב בסדר, הוא לא בחזקת השרי כי אין דבר כזה, הוא סיר בשרי!! ולא שמתי לב!!! הבלה!! כולי רעבה באמצע שינה, מי שם לב לדקויות?? מי מבשלת באמצע הלילה תבשיל עם בשר?? ולמה למען ה' לא ניקית אחרייך???)
ואני, הצמחונית ההרה שקמה מהמיטה רעבה,
חטאה באכילת בשר בחלב
במוצאי יום הכיפורים התשפ"ד.
אין עצוב מזה.
.
זרקתי את הצלחת והמזלג החלביים (על אף שהיה קר- רק לחשוב על הבושה, מולי מול הקב"ה, לזרוק לזרוק לזרוק.
חבל שאי אפשר גם לזרוק ככה את החטא וגמרנו)
ואוי לבושה,
ואוף על המצפון
ואיזה באסה
על חטא שחטאנו לפניך
החלקים של המשאבה מתחלפים?
אני רוצה לקנות יד 2 אבל רק אם יש אפשרות לקנות חדש את מה שנוגע בגוף ובחלב.. איך המשאבה הזו עובדת?
תבדקי עלות ותראי אם שווה לך
בעצם את רוצה לרכוש ביד2 רק מנוע...
עזרו לי בבקשה לבחור!
₪ 130.76 42%OFF | נייד חשמלי שד משאבת USB Chargable שקט לביש דיבורית נייד חלב Extractor אוטומטי מכונת חליבה BPA חינם
שצריך להיות כתוב על הבקבוקי תינוקות.
מעבר לזה לא בדקתי. מרגיש מעולה.