פורום הריון ולידה (עמוד 878)

הכל מגעיל אותי..

ריחות, מצעים, בגדים, דברים שנפלו על הרצפה ועוד כל מיני שטויות🤦‍♀️

אחרי הלידה זה עבר לי

אני לא הייתי איסטינסטית בכלל לפני ההיריונות. ומהיריון להיריון זה הופיע והתגבר, ועכשין אני איסטינסטית ברמות מושגעות... (אני מאשימה בזה דברים נוספים מלבד ההיריונות, אבל גם הם קשורים להנחתי)

וזה מצחיק, כי תמיד שמעתי שאימהות משמינות משאריות האוכל של הילדים שלהן. וכמה אני רחוקה מזה... (ומשמינה בכל זאת )

מקווה שאצלך בכל זאת לא יגיע לרמות כאלה... ♥️

ובהריון בד"כ הכל יותר מועצם... הבשורה הטובה היא שבסוף זה עובר.

חיבוק בינתיים. לא קל להסתבובב כך.

הם יכולים לעשות גם ארונות מטבח, שקעים, תריסים, חלונות ולא רק ריצוף.

תלוי מה את מסכמת איתם

לפותחת-@תודה לה'. אולי כדאי לך לבדוק אופציה כזו לפני המעבר.

מכירה שהביאו לדירה שכורה בין דיירים, כי הדיירים הקודמים השאירו פוגרום מזעזע, והיה משמעותי לדיירים הבאים. הם אנשים מאד פדנטיים, וכן יצאו מבסוטים מהניקיון של החברה.

אני לוקחת עוזרת או עזרה ממשפחה ותמיד עוברת עם תרסיס אקונומיקה על כל הקירות/ מתגים/ דלתות/ שלא לדבר על המטבח.

אגב גם כשאני נוסעת לצימר/ מלון אני לוקחת מגבוני חיטוי ומנקה הכלללללל...

ככה זה, זר לא יבין.

באמת רגע מרגש.

מברכת אותך בשפע וברכה בעיתו ובזמנו, בבריאות ובקלות!

תודה לך יקרה

בעז"ה שיהיו בשורות טובות בקרוב🙂

ואמן!

ומתחתיו מגבת לספוג 🤷🏻‍♀️

ומאחלת לילה טוב טוב ושקט!!!!!

קשוח לילות....

יש לך אינוטיול?

ואולי אם המצב מ''מ שקשה אפשר לעשות לו עיטוף כמו שמיכה של בית חולים רק עם מגבת

ובלי טיטול

..

אפשר לשים?

עכשיו אני רואה בבירור שיש לה שפשוף כזה..

אולי מהרכיבה על האופניים..

האמת שלדעתי כדאי ללכת לרופא

מוזר שיהיה חתך פצע במקום כזה ..גם מאופניים

גם שפשוף במקום כזה פנימי

ממה יכול לקרות?  הייתי מנסה לברר איתה ממה זה

היא אמרה גם שאולי גרדה שם..

יש לה תולעים גם..

אז אומר גרד רציני

כדאי לטפל בתולעים..

מחילה אם הלחצתי

מקסימום לשלוח את הבעל והילדים. או מקסימום להגיע ליום אחד.

במשפחות נורמליות זה יתקבל בהבנה...

אני חושבת שאם קריטי לך ללדת בבי''ח קרוב לבית

והנופש נמצא במרחק נסיעה גדול

אז אל תגיעו

מקסימום תשלחו את הילדים אם אופציה ואז מעולה ללדת כשיש בייביסיטר

אבל בכל מקרה הזה נראה לי ממש מובן מאליו שבסוף סוף הריון את לא תסעי לצד השני של הארץ אם לא נח לך ללדת שם

אם ךא עקרוני לך- את תסעי

כי באמת זה לא קריטי איפה יולדים בעיני

אבל העיקר זה התחושה שלך

והיא לא העלתה את נושא המשפחה, אז אולי יש פה סיכוי גם להנות

(מבינה שאת לא הפותחת?)

הלידה?

כי אם לא מדובר על לידות מהירות במיוחד,

הייתי לוקחת את הסיכון. אני מכירה מהלידות שלי שיש כמה וכמה שעות, אז אם קולטים משהו מתחיל מתארגנים ויוצאים לאן שתכננת ללדת.

(אא"כ מדובר על אילת וצפון או סורוקה וחרמון... ברוב הארץ תוך 3 שעות את איפה שרצית)

אבל זה סה"כ סיכון קטן, לדעתי.

חוץ מזה שאצלי לפחות, לידות התחילו בקטן, עם צירים חלשים או ירידת מים שלקח לה כמה שעות להגיע לצירים. אז אם יוצאים מיד, זה נשמע לי סביר.

לא על כל המשפחה, ולא באמצע מסלול בצפון עם כל עם ישראל....

לק"י

גם אם זה בלי צירים.

אז זה עוד שיקול בעיני...

כדאי לנסוע לנופש באזור מרוחק.

יש סיכוי סביר מאוד ללדת בשבוע 39.

העובדה שעד עכשיו הלידות היו בשבוע 42 אינה ביטוח.

גם עצם הנסיעה והמאמץ יכולים לזרז.

(לי היו לידות אחרי התאריך אך גם לידות בשבוע 38 ו-37...) ונסיעה ארוכה תוך כדי צירים היא סיוט. 

עם המשפחות שזה גם יכול להיות ממש לא נעים

גם להעביר צירים שאת תשושה מיום ארוך זה גם יכול להיות קשוח

אני לא הייתי נוסעת..

אבל לי גם ממש קריטי ללדת במקום מסוים

ברור שלא לנסוע...

גם לא בעלך, שיהיה זמין לך.

אז קיץ אחד משנים את הקונספט של המפגש לטובת הלידה , שכולם שמחים ומתרגשים שזו הסיבה.

בלי קשר נסיעה ארוכה בסוף הריון זה כבר קשה ועוד אחר כך להיות בחוץ בחום... אא"כ תהיי רק בתוך מלון אבל אז זה משעמם.

כל הריון וכל לידה שונה, לכי תדעי מה יהיה הפעם, אולי לא תלדי ב42? אולי תרגישי שם לא טוב ותצטרכי מוקד וירצו לאשפז? מבחינתי בהריון הכלל ובמיוחד בסוף אני עושה רק מה שנח לי. בסוף אני צריכה ללדת ;)

לדעתי אמור להתקבל ממש בהבנה

אפילו טם זה נופש רביצה

סוף הריון זה זמן קשה מאוד לצאת מאזור הנוחות ולהתרחק ולנסוע המון זמן

ושיש מספיק פרטיות להעביר צירים בלי כל המשפחה..

א. הכי הגיוני בעולם לא לבוא. גם אם זה מבאס את המשפחה הם יתמודדו.

ב. בכל זאת כן הייתי שוקלת, בסוף השבועות האחרונים יכולים להיות ארוכים ואם את רגילה ללדת ב42 אז כן הייתי נוסעת לנופש בשבוע 39. (41 לעומת זאת נראה לי פחות), אבל רק בתנאי שיש תנאים טובים בנופש! ! שיש לך חדר עם שירותים, יש מי שיוכל לעזור עם הילדים במקרה הצורך, יהיה לך נעים עם המשפחה ולא ישאב אנרגיות מיותרות.

לגבי הבית חולים ברור שעדיף ללדת קרוב אבל במקרה הכי גרוע יולדים בצפון, לא אסון בעיני.

בכל אופן זה מה שאני הייתי עושה, כי נראה לי היה מבאס אותי להיות 3 שבועות בבית בזמן שכולם מטיילים ולחכות ללדת.

אבל אם לך לא מתאים, הכי לגיטימי שלא. המשפחה תתמודד...

אם הנופש בתנאים נוחים - חדר פרי ושירותים -

אולי זה דוקא יקל עליך?

לא תצאי איתם לטיולים, תישארי בדירה/צימר או מה שזה.. בנחת ויין לך קצת מנוחה.

הילדים יהיו עסוקים עם הסבים והבנידודים..

אולי אפילו תנסי לסדר מראש מישהו מהמשפחה שישגיח על הילדים ביול הראשון של הנופש וסעיף לבד על בעלך לסיור לידה" בבית החולים הקרוב כדי שאם תתפתח לידה תדעי לאן את הולכת..

סה"כ יכול לתת לך מנוחה בימים שלפני הלידה ולילדים תעסוקה.

אם לא תיסעו - מה תעשו עם הילדים בחופש הגדול?

חודש תשיעי עם ילדים משועממים בבית בחופש הגדול זה לא תענוג..

אם בנופש מישהו אחר יהיה אחראי על האוכל והניקיון, מישהו אחר יספק תעסוקה לילדים ולך ישאר רק לנוח - זה לא כזה גרוע..

כמובן כל זה בתנאי שסידורי האירוח והלינה הגיוניים מבחינת פרטיות ונוחות (לפחות ברמה של חדר שינה פרטי זוגי ושירותים אישיים..)

בטן גב וחדר פרטי או טיולים עם מסלולים וכו?

מקסימום שהילדים יהנו ואתם תישאר בבית. אפשרי?

וזה שזה דרך הפה - נגיד אם לא שטפו ידיים טוב אחרי שירותים, וכל איזור השירותים נגוע... זה לא חייב להיות במלוא מובן המילה 🤣

קשוח, תרגישו טוב!! 

העצה הכי טובה שיש לי בשבילך - לכי לישון כשהוא ישן

את בטח עייפה

הכל נראה אחרת אחרי שינה טובה

ותזמיני לך איזה משהו לאכול עד יעבור זעם

בהצלחה!! תרגישו טוב!!

יש תקופות לחוצותתת

וקחי כמה עזרה שאת יכולה- אוכל קנוי, נקיון, מה שאפשר!

לסעוד תינוק חולה זה 24/7...

רפואה שלמה!

באמת

אני חושבת שבעלך מרגיש מותקף . לא באשמתך, צריך לטפל בבעיות, אבל כשמתעסקים במה שלא בסדר - זה לא נעים

ואני מניחה שהוא מרגיש שזו הקרבה עצומה - ללכת לפתוח דברים מול אדם שהוא לא מכיר, מטפל טוב ככל שיהיה

אצלנו באופן אישי טיפול זוגי היה זוועה

לא הגענו לזה מהמקום הנכון, בעלי לא הבין את התועלת שבשיתוף אדם מבחוץ בבעיות שלנו

וזה באמת לא עזר

טיפול אישי שלי עזר יותר 

זה תלוי בנקודת הפתיחה של הזוג ובנפשות הפועלות

הייתי שוקלת ליווי אישי במקום אם אין התקדמות ושיתוף פעולה

לא כדאי להפוך עולמות בשביל בן הזוג, אלא עשיה סבירה בגבול הרצון.

לא כדאי לסגור את הפה למען בן הזוג, זו פגיעה בתקשורת הזוגית ולא מביא לשום מקום טוב.

אין ענין בטיפול זוגי או בעשיה זוגית שרק צד אחד רוצה בה.

שכל מה שהיא עושה לא טוב.

מה את מציעה לה לעשות במקום?

רק הסברתי למה זה לא עובד.

יש לי מה להציע לעשות, אבל שעושים לא נכון, צריך קודם כל להפסיק עם העשיה השגויה, לפעמים ההמנעות מעשיה שגויה מביאה את תחילת הטוב.

אני לא רואה בעיה להגיד למשהי שהיא טועה, זה לא משהו רע לטעות. כל טעות היא דרך ללמוד.

אם זה לא נעים לה או לא מתאים לה, היא יכולה להגיב בנושא. 

אני בדעה לומר כל מה שמפריע בצורה מכבדת. אפשר ללמוד איך ומתי לומר כדי שהשני ישמע. אם השני לא מקשיב אפשר לפעול גם בצורה עצמאית כדי לא להפגע מאי הקשבה.

את מדברת על מצב אידיאלי

היא מדברת על מצב ש8 שנים היא מחכה לטיפול זוגי, לכן יש דברים שהיא מעדיפה להימנע מהם כדי לא לפוצץ את המצב. ברור שהיא שואפת שהמצב ישתנה אבל עושה שיקולים בינתיים כדי להצליח לשרוד את הזמן הזה עד שטיפול יצליח להזיז משהו

טיפול לא יצליח לעשות כלום אם צריך לשתוק בשבילו, בסיס לתקשורת זוגית לפני טיפול זה לדבר, עדיף תקשורת גרועה מאשר שתיקה, אי אפשר לתקשר אם לא מדברים, אי אפשר לטפל אם שותקים.

ש-8 שנים אני יושבת לו על הוריד.

זה 8 שנים שחלפו מאז הפעם הראשונה שהעליתי את האופציה ללכת לטיפול זוגי (והוא פסל אותה על הסף), ועד היום.

היו באמצע הרבה תקופות שניסינו כל מיני דברים שונים לבד, היו תקופות שהלכתי לייעוץ בעצמי, והיו גם תקופות טובות שלא הרגשנו שום צורך.

אני ממש לא מהנשים המעיקות. הזכרתי את הנושא מקסימום 3 פעמים בשנה. אבל לקח נצח עד שהסירוב המוחלט הפך ל-"נו, טוב, שיהיה".

המילה טיפול קצת מתעתעת, הטיפול לא מטפל, הוא יכול לתת כלים לבנות תקשורת טובה, רעיונות לעשיה נכונה. אם באים בחוסר רצון לטיפול, אין לו כמעט סיכוי.

גם לנו היה בעיות בזוגיות. אני למדתי כלים לתקשורת ועשיה נכונה לבד, בעזרתם השפעתי על הזוגיות שתהיה טובה.

אפשר להשפיע הרבה על הזוגיות בלי שיתוף פעולה של בן הזוג (כל עוד אין התנהגויות חריגות) אפשר ללמוד לרכוש לבד ידע , אפשר דרך טיפול אישי. בעיניי אם אין שיתוף פעולה לטיפול זוגי חבל לבזבז עליו אנרגיות.

זה לא שרע לנו ביחד.

רוב הזמן אנחנו בטוב ואין כאן מחשבות על גירושין.

אבל יש נקודה מסוימת, שמבחינתי היא קריטית, שלא קיימת.

אז לפעמים אני מנסה פשוט להשלים עם זה שהזוגיות שלי תהיה כזה 70 אחוז, ולא טובה באמת, ואני חיה עם זה בשלום (בערך).

וניסיתי לעבוד על הצד שלי בסיפור הזה, כדי שזה פחות יתסכל אותי, ובכל סבב כזה היתה אחר כך תקופה טובה.

ולפעמים זה באמת הופך לבלתי נסבל. ולא משנה כמה עבודה אני אעשה מהצד שלי- זוגיות טובה ומלאה לא תוכל לצמוח על הקרקע הזאת (זה גם מה שהמטפלת שלי אמרה לי באיזשהו שלב, כשהגענו למיצוי והיא אמרה שהשלב הבא חייב לכלול גם אותו).

ובכל זאת, יש בי איזה חלום ותקווה שיבוא יום וזה ישתנה. ובניתי המון על הטיפול הזה. אבל כנראה שבעלי צודק, וזה באמת לא בשבילו ולא יועיל. אבל זה מתסכל ומייאש ברמות.

גם אם הזוגיות סהכ טובה, להשלים עם זה שתהיה 70 אחוז זה לא קל בכלל, קצת לחיות בדיעבד.

אני שולחת לך חיבוק

ושאת אלופה על ההתמודדות שלך

לנו יש קונפליקטים לא פתורים הרבה שנים, זה לא מפריע לנו לזוגיות טובה. אותם קונפליקטים היו נראים לנו בעבר קריטים וחסם לזוגיות טובה ועם השנים למדנו לשים אותם בצד וליחס להם פחות ופחות חשיבות.

זו התנהלות בתוך הזוגיות עצמה, שלא מאפשרת ניהול זוגיות תקין.

אבל לדעתי, שינוי לא יבוא מלגרום לו לבוא לטיפול שהוא לא רוצה ללכת אליו.

לפעמים זה יכול אפילו ליצור תגובת נגד ולהחריף את המצב

את ביקשת את הטיפול הזוגי. בעלך לא מתחבר. אבל טיפול זוגי הוא בעיני  סוג של מקום לפתוח את הבעיות בתנאי מעבדה. יש הכוונה של איך לדבר, איך להסביר מה מפריע לך. כשאת לא מעיזה לומר כלום זה דבר ראשון חלק מהבעיה. ודבר שני, ויותר משמעותי- פשוט לא תהיה התקדמות והטיפול מיותר לחלוטין.

בעיני את צריכה לאזור אומץ וכן לדבר ולפתוח את הקשיים.  ואם בעלך יכעס זה ממש חלק מהתהליך של הבנה איך פותחים ואיך מטפלים בקשיים הזוגיים. בצורה שבעלך ואת יכולים להכיל ולהתקדם אחד עם השני.

הרי המצב הנוכחי הוא לא נכון לך. בשביל זה הגעת לפה. וכדי חטפל בזה אץ צריכה לוצר מה כואב.

בהצלחה

הרי אתם ממילא כבר הולכים,

וכרגע לדעתך לא יוצא מזה כלום, כי שניכם לא משתפים, נכון?

תתחילי את.

אולי תנסי אפילו להכין מראש, נושא שלדעתך חשוב, אולי לא הנושא הכי נפיץ ומשמעותי, ותעלי אותו בדרך הכי נעימה שתצליחי: תפתחי בדברים טובים על בעלך ועל הקשר שלכם, תציגי מה שמפריע לך כמה שאפשר בלי האשמות, ותסיימי בעוד מחמאה או שתיים.

אם בעלך יכעס או יעלב, זה חלק מהעניין.

אבל אם את לא תעלי שום דבר שמפריע לך איך באמת הטיפול אמור לסייע לך?

ובנוסף, לפעמים יש מטפלים זוגיים שגם עושים, כחלק מהרצף, פגישה אישית נפרדת עם כל אחד מבני הזוג, אולי זה יתאים אצלכם? 

את הצד שלי אני פותחת, לגמרי.

אבל כשהמטפל שואל אותו אם משהו מפריע לו, והוא טוען שלא (ואני יודעת שזה ממש ממש לא נכון), אני כן בולעת את הרוק ושותקת.

כי אם אדבר בשמו- הוא לא יגיע יותר.

וכן, היו לנו פגישות בנפרד. שם אמרתי גם שלדעתי הוא ממש לא משתף פעולה, והמטפל טען שלאט לאט דברים ישתנו.

והוא חזר מהפגישה שלו ב'אין לי מושג בשביל מה זה היה טוב. לא עושה את זה שוב'.

וכאילו אני אמורה להיות כולי מלאת הערכה לעצם העובדה שהוא מגיע פיזית, שאסור לי לבקש שום דבר אף פעם. כל שבוע מחדש הוא שואל אם הפעם אני ''משחררת'' אותו, ואם אולי אפשר להפסיק עם זה כבר. כאילו- העובדה שיש טיפול נמצאת כל הזמן בסימן שאלה וכטובה ענקית שהוא עושה לי למרות חוסר שיתוף הפעולה שלו. ולכן לא ברור לי בכלל שזה שווה את זה.

כמה זמן אתם בטיפול כבר?

יש איזה מגמת שיפור?

לא יודעת להגיד.

אולי רק תסכול מוחלט שלי והבנה שגם זה לא באמת פתרון.

לומר לו: "יקירי, הנישואין האלה חשובים לי, הזוגיות הזו חשובה לי. ואני מרגישה שלבד אנחנו בלופ שלא ממש עוזר לנו להתקדם. לכן פנינו לעזרה חיצונית. אם בעיניך הכל דבש וסוכר למה בבית מרגישים מרמור? בטוח יכולים להיות חיים יותר טובים מאלה"

ואם יש לו רעיון יותר טוב איך לשפר את הזוגיות ולפתור את הבעיות אז סבבה. אבל תבהירי לו למה זה חשוב לך. ואם בבית הוא מנפנף אז לפתוח את זה בטיפול הזוגי. 

כרגע שניכם במין מחול מסויים. את עושה צעד קדימה, הוא עושה צעד אחורה, את זזה ימינה, הוא שמאלה וליהפך.

צאי מהמעגל הזה! תבחרי מעגל אחר!!

הוא לא רוצה לצאת איתך למעגל אחר? צאי את והוא כבר יתמגנט.

ואת צודקת זה שיא המתסכל!!!!

אני בעצמי לא קראתי, אבל מרגיש לי שיש כאן בעיה בלשחרר שליטה. את עושה במקומו הכל.

בנות שקראו, אולי תעזרו?

כתוב שבמכשירים היום הרבה פעמים זה נראה מודגש למרות שתקין 

והתחרטתי.

מלחיצים...

בכלל הרבה פעמים אני בקונפליקט מול האולטרסאונד כי מצד אחד זה הכלי לבדיקות והוא זמין ורואים הרבה דברים ומצד שני הוא לא הכי אמין ומדוייק...

זה כסתח בעיקר בעיניי

אותי הבדיקה הרגיעה כי לרוב זה מדוייק יותר והרופא היה טוב והרגיע

אם לא יועיל אז גם לא יזיק.

זה יכול רק לתת עוד מידע על העובר שאם יהיה צורך בטיפול מוקדם אז ידעו מזה.

אם יהיו ממצאים שדורשים טיפול אז את יודעת מזה מראש ולא תופתעי בלידה..

אצלינו בהערכת משקל יצא שהראש מאוד גדול ביחס לשבוע והרופא ממש פחד מאיזה תסמונת. בסקירה מכוונת הראש יצא תקין ובגודל תואם לשבוע (אפילו קטן).. 

שאת עושה את ההשתדלות שלך ועכשיו זה שלו. מתי שתחליטי שאת חושבת (בשכל) שההשתדלות שלך צריכה להיות אחרת- אז תשני אותה... אבל כל עוד זה מה שנראה לך בשכל שנכון לעשות, אז פשוט להרפות. אולי בייצת אולי לא בייצת. ויש עוד מאה דברים שצריך כדי שהריון יגיע... אז עזבי ותני לה'....

בשורות טובות! 

ככה זה אצלי לפחות

חוץ מזה

מתי את טובלת? אם זה היום אז הביצית מחכה להפריה כמה שעות

אז על תתייאשי

כדי לדעת האם באמת יש ביוץ מוקדם או לא

ואם כן אז לטפל בזה

כדאי להתיר את הספקות

הדונג קוואי עוזר לאיזון הורמונאלי, 

המסטיק תימני אמנם גם עוזר באיזון הרומונאלי אך הוא מוכר יותר כמחזק את הרחם ומערכת הרבייה ומעודד ביוץ

חומצה פולית לוקחים בכל תקופת הפריון, זה לא קשור לביוץ.

כתבת פה שהמליצו לך על זה כדי לדחות את הביוץ ולרווח מחזורים, אני לא חושבת שזה הפתרון. אולי כדאי לך להתייעץ עם את מעוניינת בגישה טבעית עם נטרופתית מוסמכת.

כתבתי לך שאני בעבר לקחתי את זה בשילוב של שיח אברהם ועוד כדור שהם קצת סייעו.

ואת הדלת פתוחה לרווחה.. 

זה לא הגיוני ומעצבן שאני צריכה לחשוש לחיי כשמגיע פועל הביתה לתקן משו

תודה על העיצות 

להימנע מלהביא פועלים ערבים הביתה, זה גם מסוכן לדעתח וגם כדי שלא לפרנס אותם.

זה כמובן אם בידך הבחירה.

פעם הגיע אלי ערבי ישראלי מהוט וגם פחדתי מאוד. 

זה עובד קבלן, אין מישו אחר שאני יכולה להביא.

גם אני בדיעה הזו

אפשר לשאול אם בדקת לפני והיה שלילי?

אני לא בטוחה אם אני 7-8-9 ימים מהביוץ

ובינתיים שלילי

אז מקווה שיש עוד סיכוי חח

בדקתי ביום ה7-8 ושלילי

ב10 כבר היה ממש פס. חלשש כמובן אבל לא מדומיין

ואגב  הוא לא התחזק כמעט בכלל כל השבוע

רק אחרי האיחור הרשמי תפס צבע

כל שבוע 3 היה חלשלוש ממש 

למרות שכבר מתחילה לא לבנות על זה החודש

באסה..

בערב..

כלומר, שבוע 3+ 5

נניח וזה 30 יום

אז את מתחילה לבדוק מהיום ה12 יום יום עד שיש בדיקה חיובית. ולהמשיך לבדוק עד שמתבהר שוב. 

מקלונים לבדיקת שתן- ממש דומים לאלה של ההריון, בודקים את ההורמון LH. ההורמון הזה קיים לאורך כל המחזור, עולה עליה חדה כ24-48 שעות לםני הביוץ ויורד ירידה חדה בביוץ. אז תמיד יש שני פסים, כשפס הבדיקה שווה לפס הבקרה או חזק יותר זה אומר שהביוץ ביום יומיים הקרובים וכשהוא נחלש בחזרה זה אומר שהביוץ עבר.

מעקב זקיקים ובדיקות דם- בדיקות דם בודקות את האסטרוגן והפרוגסטרון בגוף שמשתנים לאורך המחזור החודשי. מעקב זקיקים זה אולטרסאונד שרואים את השחלות ומסתכלים על הגודל של הזקיקים בשחלה, עד שהזקיק המוביל גדל ומבייץ ואז אפשר לראות בשחלה גופיף צהוב.

אני לא סגורה על הפרטים כי אני לא עשיתי את זה בעצמי...

אבל לא היה לי דרך לדעת מתי הביוץ, לכן בדקתי

וזה מאוד סיבך אותי בהמשך כי כשהיו שני פסים הייתי בטוחה שאני סביב האיחור בערך.

יצא לי בשתן הראשון פס שני בהיר מאוווווווווד.

באותו יום עשיתי עוד בדיקה בשתן שני של הבוקר ויצא שלילי לחלוטין.

כניראה כשבודקים מוקדם כל כך אז רק בשתן הראשון יש ריכוזיות מספיק כדי שיצא עוד פס.

ויצא שלילי גמור

בדיקה הבאה מחר בבוקר 🤞

ככה זה אצלי בדכ לפני מחזור

אוף באסה ממש

יצא פס שני מאוווד בהיר

ואחרי כמה דקות ארוכות

הפס הוא צבעוני

אבל הוא דק

נראה לכן אמין?

עד עכשיו בבדיקות שעשיתי לא היה שום כלום 

לכאורה אם יש פס בתוך הטווח של זמן הבדיקה התקין, זה פס.

מחזיקה לך אצבעות

שגם כשיש פס זה לא גורם להקלה ולידיעה ברורה

אלא לספק אם זה באמת

ואז לבדוק שמתחזק

ואצלי בשבוע שלפני האיחור- הוא לא מתחזק !כלום

חלששש כל השבוע

מכמה הריונות ככה

אבל תוך כדי אני בלחץ ובספק

אז תעלס

אם יצא פס

קחי את זה כסימן מעודד שהנה יש סיכוי

את הלדעת..כנראה שאין מנוס מלחכות

יש כמובן גם מקרים שלא.

מעשרות (אם לא מאות.. חח) בדיקות שעשיתי בשנה האחרונה

נתקלתי בכמה וכמה בדיקות שמראות פס שני וזה לא הריון.

אני עברתי לבדיקות דם ביום ה12 אחרי הביוץ וזה הכי טוב

וגם יותר טוב לי לשפיות חח

כי מקבלת תוצאות נכונות ולא דברים שאני לא יודעת אם להסתמך עליהם או לא.

זה אמנם דורש ממני להתאפק, וסבלנות

אבל גם עד 7 -9 ימים מהביוץ צריך סבלנות אז עוד יומיים שלושה .. כבר לא כזה משנה.

גם ברגע שהחלטתי שהבדיקות האלו לא רלוונטיות אז זה כבר לא אופציה בכלל

בדיקת דם

וכבר הגיעו התוצאות (ב"ה שזה היה מהר!)

ויצא שלילי

אז כנראה שבאמת אין סיכוי החודש.

ואת צודקת.

אני גם אחרי הפלות. אז נמאס לי וקשה לי מאוד כבר.

עושה דברים בלי היגיון.

תקבלי את עצמך ככה

עם הדברים הבלי הגיון שאת עושה

כי זה באמת קשה מורכב

גם אני הייתי שם

ועם הזמן ההגיון התגבר

😘

תשתי ותהוחי עכשיו המון המון...

ובע"ה יעבור בשלום❤️❤️❤️

כשסיימתי עם ההוראה, ולא יודעת מה יהיה הלאה... 

ועוד כל מיני נקודות בחיים שלי ושל הסובבים אותי. 

כתבתי את ההודעה לפני שהלכתי לרופאת שיניים (בררר)

ובמרפאה בזמן שהרופאה עבדה היו ברדיו שירים דוסים

ובדיוק היה את ״הפכת״ של משפחת חוטר, על הפסוק

״הפכת מספדי למחול לי, פיתחת שקי ותאזרני שמחה״

יש פירוש שהכאב עובר ויש שמחה

ויש פירוש שהכאב עצמו הופך לישועה!

זה בדיוק מה שמופיע בתובנה למעלה. 

תודה ה׳.

מדהימה

נגעת בי עמוק ממש

בידיים מלאות, עם שליחים טובים, בזמנו ובבריאות לאם ולעובר ♥️

אגב יצא לך להבדק? סליחה על השאלה הלא קשורה..

לא. מחכה לתור שקבעתי.

בהשגחה פרטית לפני שנסענו עשיתי חיפוש על העמדות בדיקה וראיתי את התאריכים החוף היחיד שהיה עדיין פעיל בו היה אשדוד, רחוק ממני.

מסתבר שכל עמדה פעילה רק לכמה ימים... 

ממליצה מאוד. אני ממש נהנית ומקבלת הרבה מהקורס שלה...

כיף לך שאת לומדת אצלה עכשיו..

הלואי שהיה לי את הפנאי ללמוד שוב..

אני מוצאת את עצמי מלא פעמים משחזרת טיפים ממה שלמדתי אצלה (לפני יותר מעשר שנים.. כן?)

אני מניחה שמאז נוספו שיפורים ותוספות..

אני חושבת שהמיוחד בגישה שלה זה שהיא נותנת צורך הסתכלות אחרת לגמרי על כל הנושא של המחזוריות הנשית.

אבל בעצם מה שמיוחד עוד יותר, זה שהיא גם נותנת כלים מאוד מעשיים שאפשר לעבוד איתם כדי לעבור את המחזור החודשי (הכוונה לכל המעגל של החודש, ולא רק לחלק של הדימום) בצורה הרבה יותר מכווננת. להבין מה באמת עובר על הגוף שלנו, ועל הנפש שלנו, ואת ההשפעות של כל השינויים ההורמונליים שאנחנו עוברות בתקופה הזו, ולחבר את זה לתהליכים שאנחנו צריכות לעבור כחלק מתיקון חטא אדם הראשון, במעגל החודשי ההלכתי והזוגי של הקרבה והריחוק, בתהליך הטהרה שאנחנו עוברות.

כתבתי פה הרבה פעמים על ההסתכלות של הרב ראובן ששון על המחזור החודשי ההלכתי, שמתבטא בספר 'מעיין גנים' (או 'האישה ומצוותיה' בהוצאה הקודמת שלו).

הספר שלו מאוד הוסיף לי בהבנת העומק של התהליך שאני חווה, להבין שלכל שלב שאני עוברת יש השפעה רחבה הרבה מעבר למה שאני יכולה לתאר. ולהבין שהתהליך שאני עושה כדי להיטהר עוזר ממש בקירוב הגאולה ובחזרה לקרבה המלאה של עמ"י והקב"ה בבניין בית המקדש.

אבל מה שהיה לי חסר בספר, זה חיבור מעשי לעבודה שאני יכולה לעשות, מעבר לשינוי בהסתכלות.

ואת זה אני מרגישה שאני מקבלת בקורס של ליאון, שמתייחס ממש לכל הרבדים בהם אני עוברת את המחזור החודשי, ואיך הכל משתלב לעבודה שאני יכולה לעשות ולעבור בתוכו.

יותר קשה לי להגדיר, כי זה היה יותר מזמן..

הרשמה לשיעור המחזוריות הנשית ועבודת ה

בע"ה!!!

ישועות במהרה!

מצטרפת לתפילות