פורום הריון ולידה (עמוד 887)

אבל זה לא מנסיון.

אלא מקריאה לגבי התרופה ואיך היא פועלת

נחכה גם למנוסות.

בהצלחה!

בעזרת ה שיעבוד טוב ואחכ לא יהיו שיבושים

כל כך שמחתי שבעלי הפתיע אותי שסגר את הטיול הזה .. הוא ידע כמה אני רוצה את זה ועכשיו מתפללת גם שיהיה מוצלח

זה בעצם פרוגסטרון שתומך ברירית

אולי אפילו 8, אם אני זוכרת נכון.

לא הייתי מתחילה לקחת בלי לוודא מול רופא.

אולי שבת עושה לך מתח?

אבל יש מצב שקצת קשור לצורך לבשל ולהתארגן לשבת

שתכלס לא בא לי עליו

זה לא רק זה בטוח

אבל אולי גם..

את לא עסוקה ויש זמן למחשבות וחששות..

בנוסף לעייפות מצטברת, שגם מאד משפיעה

עובדת חלקי אז זה לא שהלוז עמוס בלי טיפת מקום

אבל כן אתן מעלות נקודה מעניינת

שזה יום כזה

של סוף

של תשישות כזאת של שבוע עם מאמץ ומלא דברים שקרו או לא קרו

ובכללי כל השנה היתה לי שנה מאתגרת ממש

העסק הפרטי שלי פשוט נתקע ולא הצלחתי לקדם אותו

לא מוצאת עבושה

מינוס שהולך ותופח

בדידות חברתית

וחוסר סיפוק

ובעיקר ציפיה ארוכה להריון+הפלות(לכן החשש..מודה..)

ועכשיו כשב''ה אני בהריון

אז אני מצפה מעצמי להיות רק בשמחה כל הזמן

ואני הכייייי שמחה ומודה ומייקרת

אבל כנראה שבמקביל

מרגישה כמו בלון שקצת יצא לו האויר מכל השנה הזאת

וגם בשגרה שטובה לי סה''כ

חמישי פשוט מציף בי רצון להתאוורר

להשתחרר

לפגוש חברה(שאין לי)

ולאא

לבשל ולהתמודד עם הררי הרלים הכביסות והבלגן

ואי פתחתן לי פתח להבין את עצמי קצת יותר

וחלק גדול מזה זה באמת הורמונלי..כי זה לא אני המצבי רוח האלה כל כך קיצוני

לפחות הנה..הוכחה אני בהריון ..תודה לה'

ותודה לכן זה עזר לי!

איזה תובנות מדהימות.!

ואפילו בעין טובה

תני לעצמך חיבוק מגיע לך ❤️

אבל רק ביום החופשי את פנויה להקשיב למחשבות האלה.

תתייעצי עם רופא נשים האם יש בכלל בסיס לפחדים האלה

אני מבינה שזה טבעי לחשוש בהריון אחרי...

אפילו שב''ה עד כה הוא תקין ואין סיבה ספציפית לחשש

וזה גם לא חרדה או משהו קיצוני

זה בא פתאם ...מציף... ואז נרגע

משתדלת לומר מזמור לתודה מיד כשצף וזה עוזר לי

והאמת נבדקת כל שבועיים וחצי- שלוש

כי זה היכולות שלי

ויכולה להגיד שאישית כן יצא לי לשמוע הערות מרופאים במיון של למה באת, אבל בסופו של דבר אני מעדיפה לקבל הערה לא נעימה ולדואג לילד שלי מאשר ההיפך

טוב לדעת שזה נורמלי

באסה לי שאת הימים האחרונים לפני הלידה אני מבזבזת על הלחצים האלו..

בעזרת ה שיעבור כבר ובשלום

רק שצריך לזכור שבשבועות מתקדמים ממש כבר פחות יש מקום אז התנועות אחרות, העיקר הוא להרגיש אותן

לקראת סוף ההריון התינוק כבר ענק ואין לו לאן לזוז כ''כ...

אבל מה אכפת לך ללכת להיבדק?

זה בטוח לא יזיק, ותזכי לראות שוב את תינוקי🤗

שבוע 39

הלכתי והכל בסדר, אבל אני ממש שמחה שהלכתי

הרופא מבחינתו מוכן ליילד אותי, אבל אני עוד לא בעניין.. מעדיפה לחכות בסבלנות

ילד שלא אוכל מספיק דבר ראשון מפסיק לגבוה.

יש ילדים שהם שרוך.

את בטח שמה לב אם הבגדים נהיים קטנים. או שצריך להחליף מידה בטיטול.

לאנשים תמיד יהיה מה לומר.

אבל כן רואה שנהיה פחות שמנמן.מצד שני, זה לרוב ככה בגיל הזה..

ומסכימה.זה באמת לא העניין, אלא שלפעמים מרוב שאנחנו רואים אותם כל יום, פחות שמים לב לדברים האלה.

תודה!

אם יש חשש שעולה מהאחיות- תפני לרופא משפחה או רופא התפתחות.הם בד"כ מסתכלים יותר על המכלול ופחות על טבלאות

אם הרופא אומר שזה תקין ואת מרגישה שהילד גדל ומתפתח תסנני את שאר הרעשים

תמיד יהיה לאנשים מה לומר 😑

אני בהחלט לא סומכת רק על השיקול של האחות טיפת חלב, אבל אני כן נלחצת ממנה בעניין הזה, בגלל כל מה שהיה איתו עד כה.

מחכה לשמוע מה יהיה

כואבים כדאי לצאת

את רוצה אפידורל? לקחת בלידה הקודמת? 

בלידה שניה לא הייתי מתמהמהת הרבה בבית לפעמים לידות שניות הן יותר מהירות..

זה כואב? מציק?

אם לא, לא הייתי מחפשת פתרונות. אם כן יש מומחה לכלי דם, גרביים אלסטיות.

גם אצלי מפעם לפעם מתחיל מוקדם יותר.. 

אם המחזור ארוך והביוץ לא מגיע לפעמים הרירית נושרת ויש דימום גם ללא ביוץ

למרות ש35 עד 45 לא נחשב ממש ארוך למיטב ידיעתי. אצלי יש לפעמים גם 60 יום

בדיקת דם תפתור את ספקותייך

ולפחות אני לא הרגשתי שום תופעת לואי מאיקקלומין. זו לא תרופה הורמונלית במובן הרגיל

איזו בדיקה?

באיזה שלב של החודש נעשית? יש ענין לעשות עכשיו?

בדיקה של פרוגסטרון ואסטרוגן וlh

אם הפרוגסטרון גבוה תדעי שהיה ביוץ

אם הוא נמוך אז לפי ההורמונים הנוספים אפשר לשער אם הביוץ קרוב

ובקיצור להבין באיזה שלב של המחזור את נמצאת

אבל לא נראה לי שהפרשות הן מדד מדוייק לזה. גם הרגשת ביוץ היא לא חד משמעית כדי לשלול.

לדעתי הדרך היחידה המהימנה לדעת מה המצב היא פרופיל הורמונלי/ מעקב זקיקים. אם אין לך כוח להתעסקות, אולי תתחילי מפרופיל הורמונלי שזה שתי בדיקות דם בימים מסויימים למחזור. מעקב זקיקים זה אולטרסאונד פנימי (וגם חיצוני) פעם ביומיים שלושה לאורך כשבוע שבועיים.

אפשר לבקש הפניות מרופא נשים, אפילו באפליקציה.

וזה עדיין לא אומר כלום על התערבות רפואית או על הורמונים. קודם כל בשבילך, לדעת מה המצב, והאם בכלל יש בסיס לחשדות שלך שאין ביוץ. אח''כ בהתאם לתוצאות תוכלי להחליט האם ואיך את רוצה להתייחס לזה ולטפל (אם בכלל צריך).

אם עבר היום במחזור שהוא 14 יום לפני מועד הוסת הבאה.

אם לא סדיר, אז רק בדיקת דם תזהה

לפעמים א"ס

אבל עדיף ב. דם

בגיל הזה ישן בבוקר שעה

בצהריים שעה וחצי שעתיים

ובערב לא זוכרת מתי בדיוק הלך לישון אבל לא ככ מוקדם. אולי ב21.. עד 6 בבוקר בערך (קם מדי פעם לאכול)

ואז יוצאים מטיילים עושה דברים משחקת איתו משכיבה שוב ב10 וחצי עד כזה 11 וחצי קם אוכל משחק ועולה לישון 14/15 עד 16 ואז ער רצוף עד הלילה

לפעמים ארבעים דקות ולפעמים שעה וחצי בבוקר, שעה וחצי בצהריים.

ובלילה לקח לו הרבה זמן להירדם בשלב הזה. השכבתי בסביבות שבע וחצי אבל לפעמים לא נרדם עד סביבות עשר וקם בשבע- שבע וחצי.

הייתה לה שנת בוקר ושנת צהריים, כל אחת של שעה וחצי בערך (הבוקר לפעמים הייתה שעה)

ובלילה בין 11 ל-13 שעות.

(הייתה הולכת לישון בשש- שש וחצי וקמה בין חמש וחצי לשבע וחצי בערך)

בגיל עשרה חודשים כבר ויתר על שינה שניה במהלך היום

נרדם ב7 בערב קם ב7-8 בבוקר

ואז נרדם מ11 בבוקר עד 2 בצהריים

זה יוצא בערך 14-16 שעות לערך ביממה

ברגיל היא הולכת לישון איזור שבע- שמונה

וקמה בשש בבוקר.

אחר כך שנת בוקר נגיד 10-12

ואז היא ממש עייפה בצהרים

אבל אם היא ישנה אפילו חצי שעה- הלך הלילה, וכנראה היא תלך לישון רק באיזור 23 לא יעזור כלום!!

וכמובן קמה באותה השעה

וסתם מבאס להחזיק אותה ערה בצהרים כשהיא עייפה

הבעיה שיש לה שנץ ארוך בשעה די מוקדמת.

נראה לי שאם תדחי את השנץ או תפצלי ל2 שינות קצרות יותר נגיד ב10-11 וב2-3 יהיה לה יותר כוח בצהריים

ב10 היא כבר עייפה או שאת יכולה לנסות לדחות קצת את השנץ? 

לא הייתי מפצלת בכזה שלב, לקראת גיל שנה בד"כ עוברים לשינה אחת ביום.

אבל כן מאחרת את שנת הבוקר, יותר לכיוון 12.

באזור 2-3

אדבר עם המטפלת שלה

אני מכירה שהולכים לישון שוב כשעה- שעתיים מהקימה.

ואז באיזור 12-13 שוב שינה.

מציעה לנסות את זה. אולי זה יאפס קצת.

ולרוב כן יש עוד שינה קצרה יותר אחהצ. ועדיין הלילה מתחיל סביבות 8-9

ככה שאולי כן לתת שנצ קצרצר זה יעזור

9 ח'+

לילה 18-6 לפעמים קצת לפני. תמיד יש שעה באמצע הלילה שהיא ערה וחוזרת לישון

בוקר 8:30 לשעה בערך. 12:00 לשעה שעה וחצי

וזהו 

2,3,4 . קראתי על זה איפושהו, כבר לא זוכרת איפה אולי פה בפורום.

 שעתיים אחרי הקימה משנת הלילה לשים לישון, שלוש שעות אחרי הקימה משנת הבוקר להשכיב לשנצ. וארבע שעות אחרי הקימה מהשנצ לשים לשנת לילה. אצלנו זה עובד מקסים בגיל הזה.

באיזור גיל שנה- שנה וחצי הם עוברים לשינה אחת ביום. ואז משתנה.

וביום חצי שעה אצל המטפלת ולפעמים עוד חצי שעה בבית

אבל זה קצת ממש

עם כוס קפה ושוקולד טעים.

תני לעצמך לעכל, להרגיש

מותר לך!!!!!!

ובלי נקיפות מצפון!!!! אני בטוחה שאת עושה מעל ומעבר!!! קצת תרפי.....

בהצלחה נשמה

תרגישי טוב

גלוקוז 120 זה אחרי שעתיים (120 דקות)

את צריכה גם גלוקוז 0, גלוקוז 60, גלוקוז 180

(אני בכללית וככה זה נראה)

אם תתחילי חלילה להרגיש כאב, אז אולי תנסי קצת לסחוט כדי להקל...

נראה לי שעוד יכול לצאת חלב גם חודשיים אחרי סיום הנקה.

אם אין גודש וכאבים אין מה לדאוג הכל בסדר

בהתחלה יותר היה אולי קצת הימתחות של הרחם

אבל בלי ידיעה שאני בהריון לא היתי שמה לב

(וזה ברכה ב''ה..אני ממש מודה על כך. למרות שאני גם פוחדת שמשהו לא בסדר לפעמים..אפילו שבשכל יודעת שאין קשר לתסמינים אבל זה המון זמן רק לדעת שאת בהריון..אבל בלי להרגיש כלום..)

אז בלי זה בעיה! אין תירוץ לפינוקים!

אני פשוט טיפוס שלא יודע לפנק את עצמו בכלל

עובד עד קצה היכולת

ובטוחה תמיד שאני לא עושה מספיק

אז מבחינתי שכל היום תהיה סיבה להגיד לי ’מאמי תנוחי, את צריכה לדאוג לעצמך, יש לך תינוק בבטן’😅

ולפעמים צריכה עזרה...

תאמיני לי😬

אז בהריון אולי עשיתי כילו ’לא חיים שלי. אני בסדר, אל תטרח’ אבל עשיתי אתזה בקול מסכני נורא והוא כן טרח🤭🥰

ככה זה, אני סוחבת את הילד, הוא סוחב אותי😘

נקודה מעניינת לא חשבתי עליה עד כה..

מחכה לאחרי הלידה שיהיה מותר לי קצת להרפות

אבל באמת יש בי מלא הכרת הטוב על זה

לא מובן ךי מאליו

ורק הפחד הזה..מהלאמרגישה כלום כל איזה שבוע-שבועיים תופס אותי מחדש

לפני שבוע כתבתי פה..ובאמת אחרי זה נבדקתי וב''ה עובר מתוק שגדל יפה והכל בסדר

ואני שןב עכשיו מוצאת את עצמי לרגע שוב חוששת- כי מה אני לא מרגישה כלום

אבל גם בבדיקה לא הרגשתי כלום והכל תקין ב''ה

אז בשכל מבינה שזה לא מדד

אבל מתי כבר יעבור הזמן הוא זוחלללל

מחכה כל כך לעוד חודש וחצי קדימה לפחות

להרגע קצת..להרגי תנועות..

משהו..

לגמרי...

אנו הרגשתי דברים עוד לפני האיחור! הרבה לפני!

וזה קצת מייאש כי גם כשאני חושבת ’אולי אני בהריון’ אני וודעת שאני עובדת על עצמי...

אז יש צדדים שלילים גם בלהרגיש הכל

כל כך קשההה ההמתנה הזאת

אוף

חיבוק!!!!🤗

לא קל בכלל

מתארת לעצמי שעברת הרבה עד שהגעת ליום הזה 

לק"י

אני בעד שתמשיכו להזמין אליכם.

ואולי את יכולה לשאול אמהות אחרות אם הוא יכול לבוא אליהם.

ולא לדעת איך לעזור❤️❤️❤️

אולי לצאת לגינה ולקבוע עם חבר?

אולי באמת להזמין אליכם יותר? 

אני תמיד אומרת לילדים, אנחנו לא מזמינים את עצמנו לאחרים אבל יכולים להזמין אלינו. מה שירצה מוזמן בשמחה...

לא לכל אחד מתאים לארח חברים אחרי יום עבודה.. מטלות בבית.. ילדים נוספים וכו...

אם יש לו את הצורך לפגוש חברים אחצ, תזמינו אליכם, אל תהיו תלויים באחרים

התחושה לא נעימה אבל זה תלוי בנקודת המבט לדעתי.

גם את הילדים שלי בקושי מזמינים, פעם בחצי שנה אולי…

אני מרשה להם להזמין הבייתה שלנו מידי פעם,

להזמין לגינה על ידנו

ובכך לפתח יותר קשרים חברתיים.

אני לא לוקחת את הדבר לכיוון שלילי ומתבאסת..

להיפך, אני שמחה שהילדים שלי תחת העיניים שלי ולא בבתים של אחרים.

את אומרת שיש לו קושי בוויסות - אולי בגלל זה אמהות לא מזמינות ?!

ואם יעודד אותך אני בגיל הזה בכלל לא מזמינה וחא שולחת לחברים כל הענין עם חבריםמאחרי צהרים מתחיל אצלי בגיל הרבה יותר גדול.. אבל אולי זה תלוי באמת בסוג קהילה שאת נמצאת בה. ובפרקטיקה הייתי ממשחכה להזמין אליך ואחרי פעמים שלוש עם חברהשמסתדרים טוב הייתי שואלת בעדינות את האמא אם שייך שיגיע אליהם. יש אמהות שפחות מודעות לזה וזה לא כי לא רוצות להזמין.

חיבוק על ההרגשה הלא נעימה

את החוסר אונים מול הילד שלא מוזמן לחברים.

אתם יוצאים לגן משחקים?

אני שונאת לארח חברים,אחרי יום עבודה, קשה לי מאוד גם לארגן ארוחת צהריים לכולנו (אוספת מהגנים מוקדם), גם להיות על מטלות הבית, גם על המנוחה שלי אחרי יום עמוס, וגם לארח חברים.. כי עם כמה שהם משחקים יחד- ראיתי שכל פעם שהזמנתי זה דרש ממני הרבה כוחות. אז זה לא מתאים לי בכלל ואני כמעט אף פעם לא מזמינה מעצמי. (כמובן שבזמנים רגועים יותר כן מזמינה מידי פעם, אבל בקטנה)

זה לא אישי מול הילדים- החברים מתוקים ומקסימים וטובים, אבל פשוט אין לי כוח להכניס עוד ילד לבית שלי בזמן הזה של היממה....

וגם לא שולחת את הילד.

באופן כללי אני מעדיפה שהחברים יגיעו אלינו ולא לשלוח לאחרים.

הבן שלי (בן 12) מארח כמעט כל יום (כבר כמה שנים) והולך לחברים לעיתים רחוקות.

לא בטוח שיש סיבה מהותית שלא מזמינים, אבל גם אם יש, את יכולה להזמין לו חברים הביתה וככה הוא ישחק איתם, לא צריך לחכות להזמנות מחברים כדי לשחק איתם.

אין לי כוחות לזה

זאת האמת...

אולי יש כאלה שנעלבים שהם מזמינים אותנו ואנחנו לא אבל זה באמת לא מכוונה רעה

אצלינו מקובל גם לשאול אם אפשר לבוא לשחק אצלכם. אולי אפשרי גם אצלכם?

כדי להזמין חברים

אני באופן אישי לא מרשה ללכת לבד לחבר בגיל הזה ובטח לא מארחת חברים בגיל הזה

יש גן שעשועים בית כנסת

לפעמים ההרגשה של הילד לגבי זה שלא רוצים לשחק איתו היא סובייקטיבית. מספיק?שילד אחד שהוא מאוד רצה סירב וכבר יש תחושה שכולם לא רוצים.

הייתי מדברת איתו על העניין הזה 

דוגרי אני בעצמי בקושי מזמינה

רק כשהילדים ממש מבקשים מישהו ספציפי שרוצים שיבוא

רובנו יש לנו מספיק עיסוקים ולא ץמיד פנויים לזה

אם לי זה חשוב לחזק קשרים חברתיים לילד או לילד זה חסר

אז אני פונה להורים ושואלת אם מתאים להם ומתי- ואם אצלינו או אצליהם

בחיים לא מדדתי כמה חברים יש לילדים וכמה אוהבים אותם מכמה מזמינים

זה בכלל לא מדד

וגם כדאי שלא נשדר להם את החוסר בטחון הזה..שלא ילמדו גם למדוד את הערך שלהם לפי מי מזמין אותם וכמה

עשיתי מאמץ בשבילם השבוע אבל אחת האימהות יזמה את המפגש.

הם אומרים שמות של ילדים שרוצים להיפגש איתם אבל לא יצרתי קשר מיוזמתי עדין...

אז יש גם הורים כאלה...

יום אחד נראית בחודש חמישי..ממש

יום אחד כלום

נראה לי שבהריונות חוזרים ההורמונים והשרירי בטן קצת עושים בלגן

וזה קורה להרבה שהבטן בולטת

המשל שלי נגיד זה שהיא לא שטוחה אף פעם

אז זה לא בולט חח

ומה יש לעשות..

לומר תודה על המתנה

ומי שמנחש- שינחש ..מה לעשות

לא נורא

שחררתי. שיחשבו.

הקטע שאח''כ גם כשלא היה חשבו.

קיצר עדיף שאנשים ילמדו טאקט בעיקר

מי ששאל אותי בסוף אם בטוח זה לא תאומים.

חוזר שמה שכתבתי בסוף קודם. 

כתבתי כאן השבוע כבר..

הייתי איתו בבית מתחילת הצירים, עזר לי ממש לתפקד.. הגעתי איתו בבית למחיקה של 100% ופתיחה 4 

אח"כ בבית חולים עוד השתמשתי קצת, אבל בצירים החזקים כבר לא עזר לי וגם רציתי להתקלח, אז הורדתי אותו.

בעיניי אם משתמשים בו ברצף הוא ממש עוזר. כשמפסיקים (נגיד למקלחת) ומחברים אותו שוב, קצת יותר קשה להתרגל כשכבר יותר כואב.

אבל לשלב הבית ממליצה ממש!! שינה לי את החוויה מלידות קודמות.

מאוד ממליצה. הקל עלי מאוד גם בצירי לחץ.

עברתי לידה בלי אפידורל

עד אז חושבת שכן עזר קצת..

אבל ההתעסקות עם כל האופציות, ולהבין מה כן עוזר הייתה גם קצת מעצבנת...

עד פתיחה 4-5 לא מרגישה כמעט את הצירים איתו

זה מאפשר לי להגיע עם כח לצירים הכואבים יותר

בהמשך הוא פחות משמעותי

אבל לשעות של ההתחלה מאוד מאוד עזר לי

כדי שהוא ישפיע טוב

צריך להתחיל ממש מתחילת הצירים

לא לחכות לכואבים יותר

הוא עוזר לגוף לשחרר אנדרופינים- משככי כאב טבעי וזה לוקח זמן

של יד שרה?

או חברה אחרת?

מכורה לזה

נשארת עם זה עד אחרי שהשיליה יוצאת

מה זה? איך זה עובד?

אפשר לישון עם זה? אם נגיד הצירים נמשכים כל הלילה והם לא כ"כ כואבים

כי אין לי צירי גב בלידה

רק צירי בטן

הטנס עוזר לצירי גב