פורום הריון ולידה (עמוד 89)

וכמה מים לתת? הצואה שלה מאוד יבשה בימים האחרונים

מים- כמה שיותר, בעיקר בימים החמים האלו...

בגיל הזה אפשר כבר להפחית תמ"ל ולהביא מזון טחון, או אוכל רך בידיים.

הרבה רופאים לא יודעים לזהות את זה.

תרגישי טוב!!

בתחילת ההיריון חוויתי גם שבועיים ויותר שיעולים ממש קשים

הלכתי לרופאה אמרה ויראלי

גם בדקו לי שעלת וכלום

באופן כללי לפחות פעם בשנה סובלת מיזה ותמיד אומרים ויראלי🤷‍♀️

אז לא עזרתי אבל מבינה אותך מאוד❤️

אף פעם לא סבלתי מזה, וזה הריון ראשון אז אין לי למה להשוות

ותודה ❤️

משיעולים עמוקים ובלתי נסבלים, הייתי בדיוק אצל רופאת הנשים והיא שמעה אותי משתעלת ואמרה לי ללכת מיד למוקד, זה ממש שיעול רציני, לא להניח.
עבר בסוף, כנראה סתם וירוס מעצבן, יחלוף לך בע"ה.
 

התקשרתי גם למוקד של הקופה ואמרו שאין דרך לשלוח פניה לרופא נשים (כללית)

הרופאת משפחה יכולה לתת גם הפניה?

שהוא שולח אליהן וליצור איתך קשר.

בכל מקרה, בתוצאה כזו ישלחו אותך להעמסה של 100, את לא צריכה להיות פיזית אצל הרופא. תשלחי פנייה באפליקציה

וכדאי לעשות אותה בהקדם..

אבל את לא צריכה תור אליו בשביל זה

תתקשרי למרפאה ביום שהוא נמצא ותבקשי שיכתבו לו שקיבלת תוצאה חריגה של ההעמסה ותשמחי שיעיף מבט כדי לקבל הנחיות.

אבל מניחה שאלה הימים הראשונים, לא? ימים של הסתגלות... הגיוני שעדיין יהיו לא מעט תינוקות צורחים...

בכל אופן, חיבוק על החוויה❤️

ולא ניסתה לייפות את המציאות

לגמרי עומדת לזכותה

זה אחד הדברים שאהבתי אצל המטפלת של הבן שלי (היה במשפחתון פרטי), גם כשהיה לו יום פחות טוב, היא אמרה לי. או שלחה לי הודעה מה היה בבוקר והתעניינה.

לא צריך להלחיץ. אבל כן לדבר בכנות.

המטפלת לא יכולה לגשת לכולם גם אם נורא תרצה

הגיוני שטיטול זה עדיפות אחרונה בימים האלו

זה לא יהיה ככה בהמשך

אולי אם יש לך אפשרות לא לשוח לימים הראשונים, או לזמן קצר...

ובינתיים לרחרח לנסות חהכיר ולהבין,

וכן לנסות לא להיות שיפוטית מדי..

שגם במשפחתון בימים הראשון יש בלאגן.

סבלנות

הכל חדש לו לך ולמטפלת.

וזה בהחלט יכול לקרות...

אבל כדאי לא לתת לזה משקל, לא לפתח את התחושות שעולות, להבין שזה טבעי וזהו לשחרר

כי המקום מול הבעל צריך להשאר נקי.

במיוחד שאת כותבת שלא בטוח שנכון לקרוא לזה משיכה.

אני מודה שיש גברים חתיכים יותר מבעלי, רזים יותר, מטופחים יותר

וזה לא סותר את העובדה שאני מתה עליו ונמשכת אליו.

כי המשיכה היא לא רק מהיופי החיצוני שלו, אלא גם מהאופי שלו, מהדברים שעברנו ביחד... ומהעובדה שהוא בעלי, השותף שלי, החצי השני שלי.

אני מתקשה לא לחשוב על זה

יש לי תמונות בראש

לא שאני עם מישהו אחר ממנו חלילה

אבל חושבת עליהם

זה קורה לך

אבל כשזה קורה לא להבהל, לא להתחיל לנתח ולהסיק מליון מסקנות למה כמה איך

מראש להבין שזה קורה ושאין לזה משמעות מבחינתך ולהסית את המחשבה למשהו אחר.

זו העצה הכי קשה שגם נשמעת מוזרה בהתחלה, אבל מהנסיון שלי בדברים אחרים זה הכי עוזר.

יש לי ocd קל באיזה תחום וכשהייתי בטיפול למדתי שכשמחשבות באות ומלחיצות, באינסטיקט אני "עונה" להן - למה זה לא הגיוני, לא אפשרי, לא בסדר, לא יקרה.. והדבר הזה רק מגביר אותן. וברגע שלמדתי להגיד לעצמי בראש "הכל בסדר, זו תחושה טבעית, אני לא עושה שום דבר כי אין צורך" ואם צריך אז לנשום ברוגע ואקטיבית לעבור לחשוב על משהו אחר - התדירות של זה רק תפחת ותפחת. מה שמביא את זה זה הלחץ - אולי אני לא בסדר, אולי אני בעצם רוצה את זה, אולי זה מסמל משהו מודחק וכו. וכשמבינים שזה סתם מחשבות חולפות שתקעו יתד דווקא כי התעסקנו בהן, מפלס החרדה יורד

תמיד יהיה גבר יותר יפה מושך

זה יותר משיכה מאשר יופי

גם לי זה קורה שאני מסתכלת

אולי פשוט פחות להסתכל , זה יכול לעזור

ואם את מסתכלת זה הכי הגיוני שזה יקרה.

לפעמים  אני מסתכלת וזהו, אבל לא מדמיינת כלום

אם את מדמיינת , כאן את צריכה לעצור, וזה אפשרי

ממש מבינה אותך

גברים מתמודדים עם זה תמיד,  גם אם הם מאוד אוהבים, המשיכה שלהם לשאר הנשים עדיין קיימת.

לכן גברים דתיים צריכים לשמור על העיניים.

אצל נשים זה קיים אבל פחות נפוץ, כי משיכה קשורה אצלנו גם בביטחון מסוים ויחס ולא רק למראה עיניים, (אבל  זאת הכללה גסה, יש נשים שנוטות לכאן או לכאן)

לא הייתי נבהלת אבל תשאלי את עצמך - האם זה משהו חדש או שזה משהו שמאפיין אותך תמיד.

אם זה חדש אולי זה מצביע על חוסר בקשר הזוגי , או אולי תקופה הורמונלית שעוברת עלייך.

וגם כשזה קורה, אוקי.

את נמשכת למישהו אחר ו?

המשיכה והיצר לא נמחקים כשנשואים, אולי להפך, זה נפתח.

זה לא אומר כלום, הוא נאה בעיניך, זה לא אומר שתעשי עם זה משהו.

זה לא מצביע על כלום חוץ מעל זה שיש לך עיניים משיכה לנראות ויצר וזה טבעי ונורמלי.

היום התחלתי ללמוד ספר תשובה חדש וכתבתי שיר בעקבות הלימוד (אף שבקושי הבנתי מה שקראתי),

ומקודם הפעלתי את עצמי ואת הילדים בציור בעקבות התחושות שיש באלול (אבל רובם לא הצטרפו) -

ובכל זאת אני לא מרגישה שמשהו בתחושות שלי נפתח...

שמעתי עכשיו קצת שירים מעוררים.

אבל אני עדיין רדומה.

מרגישה שאפילו הלב שלי ישן...

יש סיכוי שעד סוף החודש משהו שם יזוז?

שמים מעוררים יחלחלו בסדקים שבלב האבן?

להגיד כל יום את מזמור כז' בתהילים

לדוד ה' אורי וישעי,

ואולי גם לשמוע שיעורים וללמוד קצת מספר שיש לי לחודש אלול.

מלווה אותי כבר כמה שנים בחודש הזה.

כל יום בעצם מגלים רמז שטמון במילה אלול שמגלה בחינה אחרת שיש בחודש.

ממליצה מאוד

כתוב בשפה בהירה ומובנת וחודרת

זה פחות מ 10 דקות ביום של חיבור למהות שאחכ מלווה אותי במחשבות גם אחרי

אלול מבחינתי זה זמן של עצירה וחשיבה על הדרך שלי, על מה אני עושה פה, על החלומות שלי לעתיד ואיך אני רוצה להתקדם אליהם.

זה חודש מתנה, שהקב"ה נותן לנו כדי לאפשר לנו לעשות האיפוס הזה, ולהתכוונן מחדש על המטרות האמיתיות באמת בחיים.

זה קשה יותר להגיע לזה כשאנחנו עוד בחופש עם הילדים. וגם תחילת שנה והחזרה לשגרה דורשת אנרגיות (השנה אני מאריכה חופשת לידה אז יהיה לי יותר נחת כשהילדים יחזרו למסגרות בעז"ה).

אבל אני מנסה למצוא את הזמן והפניות גם ללמוד, וגם לעשות את החשיבה הזו עם עצמי לקראת השנה החדשה (כי לימוד לבד זה חשוב, אבל אני מרגישה שזה קצת פספוס אם אני לא מפנה גם זמן להתבוננות על עצמי ותשובה באמת).

בשנים קודמות שיתפתי פה בתהליך של כתיבה לאורך החודש, עם שאלה מנחה לכל יום.

לי זה היה ממש משמעותי, לא יודעת כמה הצליחו באמת להצטרף לזה. אם מישהי רוצה אני אחפש את הקישור לשרשור שהיה אז.

השנה בעז"ה אני אשתתף בבית מדרש נשי 'תורת הלבנה' (בזום), כבר שנה שניה, שממש נותן לי הרבה. מקווה לשלב יחד עם הלימוד שם גם את ההתבוננות העצמית והחשיבה לקראת השנה החדשה.

מי שמעניין אותה לשמוע על זה יותר אשמח לשתף בפרטים בפרטי.

ויש גם כנס חינמי מושקע ממש (גם של ליאון קנדיל, שמנהלת את בית המדרש 'תורת הלבנה'), עם המון שיעורים על התשובה ברבדי החיים השונים, שהשנה גם יוצא לי לקחת בו חלק.

מצרפת פה קישור למי שמעניין אותה.

הרשמה לכנס תשובת הלבנה3

שבעז"ה יהיה לכולנו חודש אלול מצמיח ומחזק...

הלוואי שהיה לי משהו לכתוב אבל לפחות להיזכר שאלול זה גם משהו.

ולשיר שירי סליחות וימים נוראים כשאני משכיבה את הילדים לישון...

מחכה לקרוא מה שאתן כותבות!

עבר עריכה על ידי לב אוהב בתאריך ב' באלול תשפ"ה 20:00

מה לא לעשות בשלב הזה של הגיל.

יותר להציג מה כן, דרך מעשים, אפשר לשלב את זה עם דיבור, אבל זה פחות הדגש אני חושבת.

גם יכול להיות מלא סיבות ללמה הוא זורק, הם נהנים לראות את ההשלכות של הפעולות שלהם בגיל הזה

נהנים מעצם הרעיון שמשהו נופל מהידיים, שרגע זה היה ביד ורגע על הרצפה, נהנים מהעצמאות, מעצם האפשרות, החקר, המשחק שבזה

לכן זה קצת לא רלוונטי להגיד את זה עושים או לא עושים חח

הבת שלי עשתה ככה, ושמתי לב מאיפה זה נבע, בהתחלה כן ניסיתי להעיר ראיתי שזה לא רלוונטי אז התעלמתי

והיום היא יותר "קלטה" את העניין וכבר פחות זורקת.... 

כן יש משמעות לחזק התנהגויות חיוביות תמיד. בכל שלב לדעתי... גם שכביכול אין ככ הבנה...

מדייקת רק משהו

אולי כן יש הבנה אבל גם היא לא כל כך רלוונטית כי הילד בשלב הזה מחפש התנסות, חקירה, הוא לא שם לב אם נעים לצד השני או נח

זה גם לא מעניין אותו. והוא בטח לא עושה בכוונה, גם אם הוא יבין שזה לא בסדר, אז כנראה שגם כאן הוא יראה את זה כחלק מההתנסות או המשחק שבזה.

לכן מה שחשוב זה לשדר חיוביות.

להגיד לא, בטון ברור ונחרץ.

להסתכל עליה ולהגיד לא זורקים

ואם היא זורקת שוב אפשר להוריד מהשולחן.

הבת שלי בת 10 חודשים ומבינה מזה לא

אם היא מיישמת ומפסיקה אחרי שאני אומרת לא? לאו דווקא

אבל לדעתי האמירה שלך והטון כן משפיע

כמובן בלי כעס או עצביים;)

להגיד שאסור, ולעבור לדבר אחר מושך יותר.

לעשות את זה

לדעתי

תודה רבה, הבנתי

באיזה גיל כן חשוב להציב גבולות ולעמוד עליהם? 

יש גבולות שגם בגיל שנה ו- 4 (הבת שלי גם בגיל דומה) ילד אמור להבין והורה אמור לעמוד על כך 

כל מה שמסוכן, להתקרב לתנור חם, לצאת לחדר מדרגות לבד וכדו'

זה כמובן לא סותר שלא לסמוך על הבנת הגבול שלהם וחובה השגחה תמידית

כל מה שלא מסוכן לדעתי זה תלוי בך כאמא,

יש אמהות שלא יכולות לשאת זריקת אוכל על הרצפה ויתעקשו על כך, יש כאלו שיזרמו

יש נשים שבבית יש להם ספה שקשה לנקות ולכן לא ירשו להתקרב אליה עם אוכל

ויש כאלו שהספה מתנקית בשניה עם מגבון ולא אכפת להן שמתלכלך קצת

וכן הלאה לגבי כל דבר.

ולגבי גיל, בגיל כזה קטן את יכולה להציב גבולות כמה שבא לך

לא בטוח שהילדון יעמוד בגבול. הם בכל זאת קטנים עדיין.

הבן שלי בן שנה וחצי היום- גרר כסא באופן מחריש אוזניים בדיוק שניה אחרי שהרדמתי את כולם

אמרתי לו שאני לא מרשה

הוא הסתכל עלי חייך

וגרר

שוב אמרתי מאוד בברור

הוא המשיך והמשיך

והוא לגמרי

מבין שלא(בכללי הוא מבין כמעט הכל בוודאות)

והוא גם מבדוט ומחייך כי הוא חווה הרבה את עצמו דרך זה שהוא מגלה שהוא יכל לבחור בעצמו .. אפילו שאמא אמרה לא🫢

הוא לא מתמרד ועושה דווקא!!

משפט חשןב לזכור- הוא לא נגדך. הוא פשוט בעד עצמו.

זה נותן לו עוצמה וכח וחוויית מסוגלות שעושה לו טוב

עם ההתפתחות והשכל הוא מבין יותר וגם מקשיב יותר

לכן זה בסדר ז

שיפגוש גבול

אבל ה לא גיל חינוך

הציפיות לא צריכות למשמעת

אלא לחשיפה למושגים והתרחשויות

למעשה- בפןעל בסוף כ

קמתי ולקחתי את הכסא למקום אחר. וזהו

הוא ה.באס לרגע כמובן והתעצבן..

אבל בסדר. מותר לו להרגיש

לא אמורים לכעוס כי לא הקשיב.

או לצפות לזה בשלב הזה

לאט לאט...

זה לא כדי ללכלך

פשוט ההגיון שלהם אומר

סיימתי אז אני לא צריך -אז אני זורק

פשוט לומדת לזהות את הרגע לפני

וכשטיפה מבינים יותר -הם עצמם אומרים - קח..ואני לוקחת להם את הצלחת או האוכל מהמגש

לדעתי, היא פשוט להפסיק את ההתנהגות.

הוא זורק אוכל- אומרים 'אסור לזרוק' ולוקחים את הצלחת.

הוא מטפס למקום מסוכן- מרימים את השרפרף.

וכו' וכו'.

זו הדרך היחידה שראיתי שהם באמת מבינים ומפסיקים (אבל עדיין, צריך כמה וכמה חזרות עד שזה מוטמע).

יש אפשרות לשלוח תמונות ולקבל ייעוץ של רופא עור טלפוני תוך יומיים שלושה.

אולי גם אצלכם?

יש רופא עור אונליין עם זמינות מיידית.

אפשר גם לעקוב אחרי ביטולים

אני כל פעם מתלבטת אם לסמוך על זה.

בסוף תמונה זה לא כמו מראה עיניים

הם בכללית, יש את האופציה הזאת

ולאסטמה של העור יש עוד דרכי טיפול ומניעה מלבד משחה (איזו משחה קיבלתם? יש לי ניסיון בזה).

לק"י

יש עוד דרכים למנוע התפרצויות של אסטמה של העור. כמו שכתבה לך אמהלה.

לא מומלץ לשים משחה עם סטרואידים לאורך זמן.

ואם זו ההמלצה היחידה של הרופאה, הייתי מציעה לפנות לרופא עור ולוודא שזה אכן אסטמה של העור.

(לנו יש 2 ילדים שהיתה להם אסטמה של העור בגיל קטן ועבר להם. אחת מהן אלרגית לחלב, כך שהיינו אצל אלרוגולוגית, שנראה לי שמבינה גם בזה, כי לפעמים זה קשור.

לא היינו אצל רופא עור).

לבדוק אם זה תקין לשים לזמן ארוך, היא טענה שכן...
 

יש לנו תור לרופא עור לנובמבר...

אפתח פנייה אונליין וזהו. נראה לי עדיף מלהמשיך עם המשחה עד נובמבר

ולמשך כ"כ הרבה זמן.

עדיף שתתייעצי עם רופא אונליין. הם חוזרים בד"כ עוד באותו היום.

כבר פעמיים שעשיתי את זה וזה ממש עזר.

וזה כמובן לא תחליף לרופא עור שיראה אותו פנים מול פנים.

אני לא חיכיתי לקופה והלכתי לרופא פרטי וקבלתי החזר

וגם רופאה אחרת שהלכנו כשהוא לא היה

*לא יותר מחמישה ימים*

היא אמרה שאם יש הפסקה של יום-יומיים בין פעם לפעם אז בסדר

וחושבת שזו בהחלט בעיה

צריך רופא עם הרבה ענווה שיגיד- זה כבר מצב שעדיף לפנות לרופא עם התמחות בתחום.

שלנו כזה אבל זה ממש לא מובן מאליו.

ולגבי אסתמה של העור- היה לבן שלי לתקופה קצרה. הוא טופל אצל רופאת ילדים.

חוץ ממשחה לטיפול, עברתי לקלח אותו עם שמן אמבטיה ולמרוח לו קרם גוף.

אחר כך הורדתי את הקרם, ובהמשך הורדתי את השמן.

בינתיים לא חזר.

כרגע אני כן מקפידה לסבן אותו בסבון לתינוקות, ולא בסבון רגיל.

יש דרכים למנוע..

אנחנו כרגע אצל רופא ילדים שהסביר לנו איך למנוע את ההתפרצות הבאה ובינתיים זה די עוזר ( קרם לחות פעמיים ביום, מקלחות עם שמן אמול, לייבש טוב אחרי מקלחות)

הייתי הולכת לרופא עור

אצלינו הרופא ילדים יפנה לרופא עור כשזה חמור 

הלכתי שוב לרופאת ילדים (לא מהמקרה הראשון, אןתה עזבתי ברגע שזה קרה כי הייתה לה עוד פאשלה קודם)

ואם מה שנתנה לא יעזור אז אפנה לרופא עור אונליין

אם את מעוניינת אעתיק לכאן.

יש דרכים למנוע התפרצות כדי לא לחזור שוב ושוב על המשחות שבד"כ מכילות סטרואידים.

הבן שלי שאובחן בגיל חודשיים עם אטופיק ברמה חמורה כמעט חלק כיום. למעט 2/3 התלקחויות בשנה הוא פשוט נקי....

וד"א זה היה קצת יותר מפאשלה שהיא לא זיהתה המנגיומה והרופאה בטיפת חלב מדי הבינה שזה משהו חריג.

זה באמת לא בסדר וטוב שעזבת אותה.

אם זה קל לך

איפה מאבחנים? שני רופאי ילדים אמרו שזה כנראה זה, יש סיבה ללכת גם לרופא עור?

היא הייתה לא משהו עוד קודם אבל רק אחרי כמה חודשים הבנתי מאנשים שזה לא היה תקין.

היא נתנה אנטיביוטיקה לבן שבוע בגלל דלקת בשתן במקום לשלוח אותי למיון.

אני גם לא יודעת אם זה באמת היה דלקת בשתן בגיל כזה....

וואי ממש ממש חריג

טוב שמצאת רוםאה אחרת

בכזה גיל חייבים לשלוח לבית חולים מיד.

@בוקר אור (אני כן ממליצה ללכת לרופא עור לאבחון מקצועי, הרופא ילדים שלנו שהוא מאד מיומן ומקצועי אמר בענווה שזה לא בסמכותו לאבחן אבל כך זה נראה לו, והפנה לרופא מומחה)

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

יש לך המלצה לרופא עור במאוחדת?מופנה לכל השאר גם

ועוד שאלה- עד עכשיו התפרצויות היו בפנים ובצוואר, זה עדיין קריטי הכותנה?

-הרופא אמר לנו דווקא כן לעשות אמבטיות עם אמול ונראה שזה עוזר, אבל אנחנו משתמשים גם בסבון לפני . עם שמן זה מספיק נקי?

-קרם לחות רק פעם אחת ביום? אנחנו שמים שלוש.. בשבת קצת חיפפנו ושוב היתה התפרצות

-המשחת אלידל זה במרשם? למה לא על כל הגוף?

-קרם הגנה שמים? משהו מיוחד?

- אם לא מגרד, יש סיבה לשים סטרואידים או לנסות להרגיע את ההתפרצות בדרכים אחרות? כמובן כשזה עוד בהתחלה וברמה קלה..

סליחה על ההצפה 😬

בזמנו כך המלית לי הרב בני פישר. הוא היה מקצועי ואדיב. לא יודעת באיזה קופה הוא מקבל כי הלכתי פרטי וקבלתי החזר.

* הכותנה מאד משמעותית לסובלים מאטופיק, ממליצה ממש להשתדל בעניין, אם יש בצוואר זה בהחלט יכול להיות הגורם.

* כל הרעיון זה לא להשתמש בסבון כי הוא מגרה את העור לאטופיים וממש יכול להזיק. השמן רחצה אמור להחליף את פעילות הסבון לא להיות כתוספת.

באופן אישי מהנסיון שלנו שמן אמול היה לא מוצלח, גם מאד שומני וגורם להחלקה באמבטיה, וגם לא תרם לאטופיק.

כמו שכתבתי אני משתמשת רק בליפקאר באום, לראש ולגוף ללא שום סבון אחר. מנקה ומשאיר ריח נעים ומרענן. בנות אחרות כאן כתבו שמשתמשות במוסטלה.

* אלידל זה במרשם, היא עוזרת במיוחד לאזור הפנים והצוואר שתמיד רגיש יותר משאר הגוף.

* קרם הגנה- לאחר כמה שנים שלא הבנתי למה בתקופת הקיץ יש התפרצויות ואז נפל לי האסימון שזה קורה לאחר שימוש בקרם הגנה, קניתי גם את הקרם הגנה של לה רוש פוזה, ומאז השקט חזר למחננו.

* אם יש התפרצות, גם אם לא מגרד צריך לטפל כדי שלא יהיה החמרה, החשש הוא שהילד יגרד והפצעים יזדהמו. כמובן שעם טיפול מונע יש פחות התפרצויות ואז יש פחות צורך בשימוש בסטרואידים.

אנחנו באופן אישי לא השתמשנו בסטרואידים כבר כמה שנים, אבל- לא מורידים את הרגל מהגז אף פעם. מקפידה מאד על השמן רחצה (גם בשטיפת ידיים יומיומית אחרי שירותים לדוגמא)

ובשניה שאני רואה שמשהו מתחיל מתגברים את מריחת הקרם וזה פשוט הולך כלעומת שבא.

* בעקרון אפשר לשים כמה שרוצים את הקרם, לדעתי אין צורך ביותר מפעמיים ביום.  שימי לב כשיש פצעים זה יכול לשרוף, אני למדתי את הילדון שנכון זה שורף שניה אבל זה מונע לו גרד וכאבים לימים שלמים.

ואם שורף לו אחרי המריחה אני מניחה על זה את היד שלי וזה קצת מרגיע, עצם ההבנה גם עוזרת....

אני לא שמה קרם לחות בשבת, שמים לפני ואחרי וכשיש התפרצות חלילה שמים משחה אם יש צורך. אם את רואה שבשבת יש התלקחויות תנסי לראות אם יש משהו שהוא אוכל / לובש שעלולים להחמיר את זה.

לנשים יש הרבה דלקות בדרכי השתן, מסיבות אנטומיות...

לגברים לא אמורה להיות דלקת בדרכי השתן, זה אירוע חריג ובגדול הוא דורש בירור יסודי ולא סתם לקחת אנטיביוטיקה. הרבה רופאים ימליצו לכל גבר בכל גיל להגיע למיון אם מתגלה דלקת בדרכי השתן, במיוחד אם יש גם חום וכאבים (להבדיל מנשים שאצלן זאת מחלה הרבה יותר שכיחה שבדרך כלל לא דורשת בירור).

היה לא נכון.

רפואת עור היא אחד מהם.

לכן הייתי הולך לרופא עור...

אכתוב הפוך:

אני סומך על רופאי ילדים רק בדברים הכי בנאליים. דלקת גרון, דלקת אוזניים, מחלת חום קלה וכאלה.

לצערי בגלל ניסיון לא טוב עם רופאי ילדים, בכל נושא קצת יותר מורכב אני מעדיף ללכת לרופא מקצועי שזו ההתמחות שלו.

כמו כללים מושלם, מאוחדת שיא וכו'

אבל החוויה שלי מרופאי ילדים הפוכה ב180 מעלות.

אני פגשתי רופאי ילדים מעולים עם ידע נרחב בתחומים שונים (שניים מהם היו מנהלי מחלקות בבתי חולים שונים) שגם יודעים מה הם יכולים לטפל ובמה להפנות הלאה

בעיני רופא ילדים טוב הוא נכס ששווה בשבילו גם לסוע

ברור שמנהל מחלקה בבית חולים יהיה מומחה עם ידע מטורף, אין מה להשוות לרופא ילדים ממוצע בקופת חולים שב-80% מהזמן מטפל בדלקות אוזניים בלבד.

ואני גם בטוח שיש רופאי ילדים ''רגילים'' בקופת חולים שהם אלופים ומצוינים בתחומם.

הדגשתי שהניסיון *שלי* לימד אותי פחות לסמוך עליהם, ולכן אני מעדיף ללכת לרופאים מקצועיים (שגם הם לא כולם מעולים כמובן, צריך לברר מראש).

אחרים היו פשוט רופאים טובים

הם קיימים במגוון מרפאות בארץ, מנסיוני יותר במרפאות ייעודיות לילדים, אבל פגשתי גם רופאים מעולים במרפאות רגילות, ולכן אני ממליצה לחפש וללכת דווקא לרופא מעולה ולא לרופא קרוב

היא כזו מלכתחילה-

במה שהיא מבינה, היא מעולה.

אבל כל דבר שבו היא לא בטוחה היא שולחת הלאה.

ובעיניי זה בדיוק מה שמצופה ממנה.

לא הגיוני שתבין לעומק בכל סוגי המחלות הקיימות, אבל כן שתדע לזהות מתי התופעה רגילה ומתי חריגה, ולדעת מי הכתובת להמשך בירור כשהתופעה חריגה.

לא צריך בשביל זה מנהל מחלקה בבי''ח. מספיק רופא עם ענווה פשוטה.

רבקי 0526819805

היא מתוקה נעימה זורמת

אני לקחתי אותה לליווי לידה טבעית במים

משערת שתדע לתת מענה מעולה גם ללידות מסוג אחר (התכנון שלי היה לנסות טבעי ולזרום עם מה שיהיה)

היא עושה לפני הלידה במסגרת החבילה 2 טיפולי איזון לרחם וגם רפלקסולוגיה אמאלה זה מרגיע ברמות רוצה עוד לידה רק בשביל זה

לקחה לי 2500

היה לי החזר מהקופה של 1600 ועוד 300 שח החזר עם חשבונית של קורס הכנה ללידה

למישהי יש תשובה על השאלה השנייה?

אני ממש סובלת מהכאבים האלה

ובחודש אחרי היה דימום מאסיבי

לא יודעת למה, ככה היה אצלי.

לגבי זה שיש אצלך שינוי בדפוס הדימום

אפשר ללכת לעשות פרופיל הורמונאלי בימים 2-5 למחזור

ואולי כדאי להתייעץ עם רופא נשים. לא נשמע מלחיץ

את אחרי גלולות? כי לפעמים הן גורמות לדיקוק הרירית

המטבח הקיימים, עם דלת מקורית וזהה לדלתות האחרות?

(כי זו המהות של אינטגרלי- משולב בארונות המטבח בלי לזהות שזה מדיח ולא ארון)

מדיחי כלים - התקן שבת: מתאים להתקן שבת - חשמלית בית אל | מוצרי חשמל לבית ,%D7%9C%D7%98%D7%A4%D7%9C%20%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%95%D7%9F%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%20Heat%20Exchanger%20%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%A3

באמת סיוט התקלה הזאת 🤦🏻‍♀️

אמרו לי שעובדים על זה ואין צפי כרגע לסיום..

בבוש יש כמה סדרות, סדרה 4 הכי טובה ביחס בין מחיר לתמורה.

כל הדגמים שם סביב המחיר שכתבת אפילו פחות

אני בגישה של:

לקחת קורס הכנה ללידה זוגי קליל פשוט (יש בחינם בחלק מהבתי חולים, תלוי איפה את מתכננת ללדת)

לקחת דולה שתלווה אותך בלידה 

לוותר על נוכחות של אמא

זו הגישה שלי בטוחה שיש מלא דיעות גישות כיווני מחשבה וכדומה

זה מה שהרגיש הכי נכון עבורנו כזוג.

יתרונות של דולה:

יש לה ניסיון מקצועי

יש לה כלים לעזור לך אם זה פיזית או מנטלית (כן, גםעזרה מנטלית מאוד חשובה בלידה. אם לא האמירות של הדולה והמיילדת על כמה אני מסוגלת כנראה עוד לא הייתי יולדת)

היא לרוב נעימהורגישהתדע להיות נוכחת ולוותר על הנוכחות שלה כשנראה לך שאתם צריכים את הלבד שלכם

חסרונות:

נוכחות אדם נוסף ברגע הזוגי המרגש הזה

עלות גבוהה - ניתן לקבל החזר אם יש לך ביטוח משלים גבוה (כמו פלטינום, זהב, שיא וכו)

לגבי המרחק נסיעה, לרוב (נכון - לא תמיד) אבל לרוב לידה ראשונה מתפתחת יותר לאט כך שיהיה כנראה מספיק זמן לאמא שלך להתארגן בנחת בבית ולהגיע אלייך דרך אילת ועדיין תיהיי בשלב הראשוני של הלידה.

לדעתי לגבי אמא שלך אין לך מה לחשוש

לידה ראשונה לוקחת הרבה זמן בדר"כ.

אני אישית לקחתי דולה בלידה שניה והייתי מאוד מאוד מרוצה

אבל בגלל שכבר הכרתי את עצמי ידעתי מה חשוב לי וכיוונתי אותה

לא בטוחה שזה היה לי טוב בלידה ראשונה אם הייתי לוקחת דולה.

עלה לי 2000

לידה שנייה 2500

יותר זולות לא נתקלתי,

יצא לי לדבר גם עם אחת שלוקחת 7000

יכול להיות שיש לך החזר מהקופה של 1600 שח, כדאי לבדוק

כנרהא הייתי מוותרת על התענוג

יצא לי לשלם כמה מאות ככה שזה השתלם לי

לי דולה אחרת משאר הלידות כי עברנו דירה ולא הייתי מרוצה ממנה. אז חשוב לברר היטב.  (אמרה לי שבגלל שיש עיכוב תצטרך תוספת תשלום שזה סתם לא נוח ליולדת לדבר על זה, עודדה אותי לזרז לידה סטריפינג והביאה לי טיפות שיעזרו, הייתי מבולבלת ולא שאלתי איזה טיפות ואחרי הלידה היה שאריות ורציתי לברר מה שם הטיפות והשפעתן, היא לא הסכימה לומר שזה הלחיץ אותי)

בלידה הראשונה והשנייה אמא שלי היתה איתי והאמת שהנוכחות שלה היתה מיותרת והדולה תמכה בה 😂 (למזלי הכל הלך אצלי מהר) והיא אמרה לי שלהבא עדיף שאמא שלי לא תבוא וכך עשינו.

אשמח לנצלש ולקבל המלצות לדולה באיזור גב ההר בשומרון. 

בלידה הראשונה הייתי כמעט 30 שעות בחדר לידה 

מתוכם הדולה הייתה ל 14 שעות והיא לא דרשה שקל אחד יותר (או שאולי הדרישה קיימת ביותר שעות מזה, לא מכירה את הנהלים שלהן)

ואם היא עם רגישות לחומרים בפנים?

זה הזיה ברמה שהייתי בודקת למי אפשר להתלונן. אני יודעת שיש ארגון גג לדולות אולי ידעו להפנות. אבל זה ממש חוצפה, מעבר לחוסר המקצועיות

ממליצה על מירי גולדיס מרבבה

אשה מהממת 

תחשבי מה יעשה *לך* טוב

אני באה עם אמא שלי ואנחנו בקשר הרבה יותר ממצוין וזה מספק אותי, לא רואה את עצמי מכניסה בכזאת חוויה אינטימית אישה שאני לא בקשר קרוב שתתחיל לעודד אותי ועוד יותר לעשות לי עיסויים ןמגע

אבל זאת אני ובטוחה שיש כאלה שזה עושה להן רק טוב

לידה ראשונה התלבטתי אבל בסוף לא לקחתי ושמחתי. בתכלס אני רואה שבלידה אני צריכה את עצמי, את בעלי ואת המיילדת. יותר מדי אנשים היה מעצבן אותי.

מצד שני אנחנו נוגעים עד סוף הלידה, אז מניחה שזה פער משמעותי אם אתם יודעים בוודאות שלא תגעו.

אמא שלי גרה מרחק שעתיים++ ממני והיא לא נוהגת גם ומתניידת בתחבצ.

ב"ה הספיקה להגיע לשתי לידות שלי.

כל אחת יולדת בקצב אחר

חברה שלי גרה שעה וחצי מאמא שלה

והיא לא הספיקה להגיע

לי הלידה הראשונה היתה מהירה מאוד. תוך שעתיים מקצה לקצה.

וגם הלידה השניה נגמרה תוך שעתיים מאז שנכנסתי לחדר לידה.

והדולה הצילה אותי, ממש הצילה, בשתי הלידות.

לא הייתי יכולה ללדת אותו דבר בלעדיה.

מסייגת שאני יולדת בלי אפידורל, מן הסתם קשור...

אני אגיד לך מה היתי עושה במקומך

אם טוב לך עם אמא שלך- לא היתי מביאה דולה

אבלל

א. מעדכנת אותה ממש כשמתחיל

ב. משריינת דולה- בלי מחוייבות ..עשיתי את זה כמה פעמים.. מסכמת איתה שבשבועיים-שלוש האלו בסדר מצידה שתתקשרי אם תצטרכי בזמן אמת

ואם היא תוכל להגיע מצוין..ואם לא- אז גם זכותה..

וגם את לא מחויבת לשלם אם לא

אולי כן לשלם סכום כלשהו על עצם הזמינות בלילה נגיד ..

אבל ככה את יכולה להיות רגועה

אם אמא שלך תספיק -מצוין

תראי שהקצב מהיר והדולה גרה קרוב- אז תקראי לה

לא יסתדר - בהשגחה

לי בלידה הראשונה הדולה מממש עזרה כי היה ארוךךך .היתי עם בעלי ואכן הינו אסורים מההתחלה

ולא ידעתי עוד איך נכון לי להתמודד עם הצירים

בשאר הלידות לא רציתי ולא היתי צריכה למדתי עוד דרכים שעוזרות לי מלבד המגע

הרבה הרבה עבודה תודעתית במחדבה

מוסיקה

נשימות

וללמוד להרפות לתוך הכאב

אני היה לי את אמא שלי ובעלי שבהחלט הספיקו לי וידעו מה לעשות.

אז לא הרגשתי צורך…

בלידה עכשיו ממש התלבטתי לדולה ובסוף ילדתי תוך כמה דקות עם אמבולנס אז שום דולה לא יכלה להספיק להגיע חחח (בעלי ב"ה היה איתי כשזה קרה)

חושבת שאם את מרגישה שאת רוצה תמיכה נפשית ופיזית וטכנית ויש לך חששות והתחושה שתהיה לידך מישהי מקצועית תרגיע אותך ותביא אותך מוכנה אז למה לא?

אבל לא בטוח שאקח שוב

בעיקר כי כנראה שפעם הבאה אני רוצה אפידורל מיד ולא לסבול סתם

עם אפידורל לא כואב

כן עזרה לי גם איתו לעשות תרגילים קצת במיטה וכו

אבל לא הייתי לוקחת רק בשביל זה

כן יש קצת זמן מתחילת הצירים ועד שאפשר לקחת אפידורל

אני ניסיתי לא לקחת אז משכתי זמן עם הצירים והעזרה שלה הצילה אותי

אבל פעם הבאה אני לא רוצה לסבול ככה אז מתכננת אפידורל מיד כשאפשר

לק"י

שאת צירי הלחץ מרגישים, גם אם לוקחים אפידוראל.

(לא יודעת אם כדאי לקחת דולה בשביל זה, אבל חשוב לדעת שלפעמים אפידוראל לא עוזר בכל הלידה)

הרגשתי בדיוק אותו הדבר וגם הרגליים שלי היו לגמרי עם תנועה ברגליים כאילו כלום

לי הז היה מעולה

אבל כדאי לדעת שזה יכל לקרות

אבל דולה ךטעמי לא נועדה לצירי לחץ

אז התפקיד שלך בעיקר זה ללחוץ (או לנשום ולא ללחוץ וכו)

ולהוציא את התינוק

אם את רוצה ללחוץ יד תחזיקי במיטה

דולה עוזרת בצירים עצמם..

גם פיית וגם נפשית

ואם את עם אפידורל אז לא היתי מביאה

זאת החוויה שלי לפחות כי אם לא כואב לי רוב הזמן

גם אם בהתחלה כן או בסוף אז אפשר להתמודד בדרכים אחרות ולא חייב דולה

וכשלא כואב אז לא רואה תועלת בעוד נוכחות בחדר

דולה זה לא רק בליווי בלידה זה גם לפני

הפעם ילדתי עם אפידורל, (5 לידות בלי והראשונה עם)

היא היתה הצלה בשבילי לארוך כל הדרך וגם בחדר לידה.

למרות שבכל הלידות בעלי ואמא שלי מגיעים לדולה יש ניסיון והמון ידע שעוזר

מלא דרכי הגעה ומקצועיות שלא סותרים נוכחות של בעל ואמא בעייני

אני לקחתי דולות עוד לפני שהיו החזרים של הקופה, בעייני שווה כל שקל

זה ממש אישי

לרוב מדיעה לא מוקדם לבי''ח

לא אוהבת אף אחד חוץ מבעלי איתי

ואוהבת שקטטט בחדר לידה

לא צריכה כמעט כלום מאף אחד רק שיתנו לי להתרכז בעצמי

כשצריכה חיזוקים בעלי מספיק לי

מגע- כשיכל זה עוזר

כשלא- למדתי לנשום ולהרפות גם בלי המגע

ומבחינתי זה רק מעיק עוד נוכחות

וגם יולדת טבעי..

אבל באמת דולה זה מהמם

פשוט לא לכל אחת מתאים

❤️

ובלידה ראשונה כן ממליצה 

ממש מתסכל ומבאס..

דברים שחסר אפשר גם לקחת מאנשים שמוסרים או מוכרים יד2 במחיר סמלי. זו תקופה של מסירות. אנחנו השגנו אפילו תנור יד 2 ממישהו שהחליף..

לכל בנאדם יש את הדבר או שניים שעוזרים לו להרגיש בית. לאחד זה קירות צבועים יפה, לשני זה ריח נעים, לשלישי זה שירותים מצוחצים וחדשים, ולרביעי עיצוב יפה.

תחשבי מה הדבר שעושה לך בית, ותטפלי בו. שיהיה לך תחום או פינה שאת יודעת שאת מסתכלת או יושבת שם ויכולה להסתכל על הכאוס ועדיין לנשום בנחת.

לא כל מעבר קורה בצורה מושלמת, ועם הורמונים הכל מחריף. אבל לחשוב על מה איבדנו הרבה פעמים מחמיר את המצב, ולנסות להתמקד במה אפשרי לנו, גם אם זה קטן, או גם אם אלה תכניות לעתיד יכול ממש לתת תחושה טובה למרות החסרונות.

חיבוק (לב)

מעבר דירה זה תמיד סיטואציה מתישה ומטלטלת, עומס פיזי, נפשי וכלכלי ביחד, וזה טבעי לגמרי שתרגישי מוצפת, אפילו אם בסוף עשית בחירה נכונה מבחינת אזור. זה לא אומר שטעית במעבר, זה פשוט חלק מהתהליך (גם העייפות הפיזית שלך וגם ההורמונים מחמירים את התחושה)

הבית החדש עוד לא "שלך". זה נראה כאוס עכשיו, אבל לאט לאט, כשתפנו את הארגזים ותוסיפי נגיעות של הבית שלכם

ממליצה לא להילחם על הכל בבת אחת, תבחרי פינה אחת בבית שאפילו אם שאר הבית מבולגן, יהיה לך מקום נקי ונעים לנשום בו.

ואם יש לך אפשרות לבקש עזרה מחברות, משפחה אפילו נערה בתשלום לכמה שעות זה גם יכול להקל..

תבקשו להוריד משכר הדירה

שולחת חיבוק❤️

למסירה הכל בחינם | Facebook

החלטתי על מעבר ממש מהר

ראינו לכמה דקות את הדירה והיה חייב להחליט כי היו אחרים שרצו לבגור מייד והחלטנו מהרגע להרגע

אחרי שהכל היה סגור ורגע לפני המעבר הגעתי שוב לדירה וחשכו עיני

הכל היה מבולגן של טרום מעבר

אפילו לא קלטתי שהרצפה כזאת מכוערת

והכל ישן ומטבח רקוב

והסלון נראה לי פצפון

ומממש נפלתי מזה

עברתי בדכאון לשם

בלילה הראשון פשוט בכיתי בדיוק כמוך

והשיא היה לגלות מלא ג'וקים

התחרטתי

לא הרגשתי בית בכלל

ו....

לאט לאט סידרנו את הקרטונים

השטח נהיה פנוי..

קניתי משיין מדברות לקרמיקות ששנאתי

ואל תצחקי אבל לקחתי כמה עגילי זהב שנאבד להם הבן זוג -ומכרתי אותם חזרה לחנות תכשיטים ובכסף הזה קניתי שטיח לסלון לכסות את הרצפה

בהמשך המטבח הוחלף

ולא תאמיני

הבית הזה הפך להכי אהוב עלי

לא הבנתי למה כל כך נבהלתי

כשהכל התמקם

כשנצברו בו נגיעות וחוויות שלנו

כשקצת שיפרתי מה שממש הפריע לי

בלי כסף כמעט כמו שתארתי

וגיליתי כמה הוא נח והפך ללגמרי בית

זה לא היה קסם..כן? לקח זמן

אבל אל תבהלי מהבהלה הראשונית.

יש לנו כח הסתגלות בנפש

ואגב גם אנחנו עברנו אז בגלל מיקום - וזה לגמרי הוכיח את עצמו כשיקול שהיה שווה את המחיר של בית ישן יותר

זה הרבה יותר משמעותי בסוף...בעיני...

אז מקווה שזה קצת מעודד❤️🙏

כל הכבוד!!!!!!

שבתוך כל המצב הקשה הזה

כמ הוא באמת קשה

את בהריון

בסיכון

מוגבלת

תשושה

פיזית ונפשית

בעלך גמור

הרבה הוצאת

הרבה דאגות ילכליות

דירה לא נקיה

תחושת גועל

קושי וחוסר אונים מול זה

בעלת דירה קשה

ועוד לא אמרתי הכל....

ובתוך זה את גם מסוגלת לראות את הדברים הטובים!!!! כל הכבוד!!!!!!

בע"ה הדברים הטובים רק ילכו וירבו...

ככ קשה ליישם, קל להגיד, אבל עכשיו- הכל לטובה!!! תסמכי על הקב"ה שלא סתם הדברים התגלגלו כך והמצב שלכם עכשיו הוא מלמעלה והכל יהיה בסדר!!!!!

בטוח!!!

ורק רוצה להזכיר ש- ** הכי חשוב**--- הכל יכול לחכות!!! גם כמה ימים העיקר שתשמרי על עצמך טובטוב אחרי מה שרשמת על ההיסטוריה שלך... שום דבר לא חשוב כמו לשמור על עצמך לא להתאמץ!

ממליצה לעשות בדיקת מזוזות כמה שיותר מהר

וגם חנוכת בית עם כל מה שאומרים

זה עוזר להרגשה הטובה.

הרבה הצלחה!!! ההתחלה בדירה תמיד קשה! עוד קצת ויהיה מסודר ולאט לאט תתרגלי ויהיה נעים

תחשבי מה את רוצה שיהיה לך בשבת -

אולי פינה בסלון שהילדים ישחקו בה?

אולי מקום קבוע להדלקת נרות?

אולי פינת אוכל כבר מאורגנת?

ותעבדי רק על זה. בעז"ה שבת תכנס, אתם תנוחות, והכל יראה טוב יותר...

לגבי זה שהדירה לא צבועה טוב, תבדקו מה כתוב בחוזה או אפילו תצלמו את הבית, שכשתעזבו היא לא תדרוש מכם להחזיר דירה צבועה.

תמיד מעבר דירה הוא מטלטל

כי את בעצם תחושה

כרגע אין לך מקום משלך בעולם..

הבית שהיה שלך כבר לא, והדירה החדשה היא עדיין לא בית.

בהריון זה אפילו עוד יותר קשה בגלל כל ההורמונים ❤️❤️

ועוד יותר קשה

שאת לא מרוצה מהדירה

והתגובה שקיבלת מאבא שלך שבמקום לפרגן ולחזק ולשמח שם זרקור על הבעיות שבה, כאילו שאת לא מספיק מודעת אליהן לבד ❤️

אז חיבוק ענק ענק ענק

וחוץ מההבנה לליבך, אני רוצה להזכיר שזה עובר.

תנשמי עמוק, לאט לאט, ועוד כמה זמן, תפתחי את הדלת ותרגישי שחזרת הביתה ❤️

עצות פרקטיות הציעו לך כבר לא מעט...  

רק לגבי המזגן, הייתי אומרת לה שזה לא בא בחשבון מבחינתכם לגור בלי מזגן, ושאם היא מעוניינת אתם יכולים לדאוג לקנייה ולהתקין והיא תחזיר לכם תשלום/ תתקזזו בשכ"ד.

כמה כוח נתתן לי במילים שלכן אתן בכלל לא מבינות

תגובה תגובה כאן שעברתי ועוברת שוב ושוב ונותנת לי כוחות לא רגילים

כי אני באמת כל כך שבורה

אתמול ברחתי לחצי יום להורים עם כל הילדים מרוב שלא יכולתי לשאת את זה

ובעלי יצא מהבית אז לא יכולתי להיות לבד שם, הרגשתי בדידות מטורפת

אני ממש מקווה שכמו שכתבתן אצליח להתגבר לאט לאט... מרגישה שההריון ממש מחמיר את הקושי

מבחינה הורמונלית ולכן בוכה כל הזמן

ממש מקווה שזה יעבור לפחות עד הלידה כי אי אפשר ללדת בצורה כזו

וגם זה נורא נורא מבאס את בעלי שאני ככה. במקום לזרום עם המצב ולשמוח על המעלות, לא מצליחה לראות את האור,

רק את החסרונות .. מבינה אותו מאוד שזה לא נעים

אבל גם אני צריכה להתמודד עם עצמי

לדעת לבחור נכון

יש להן ווצאפ, תשלחי הודעה הן יסבירו לך הכל❤️

חיבוק

אני אשמח לשמוע עוד תגובות אם יש פה למישהי

עברתי כמה כאלה.. הפלה זה נורא!

אין תשובה אחת.. הכל גרוע וכל אחת מתאים לה משהו אחר

אני העדפתי ציטוטק כי מפחיד אותי גרידה והרדמה מלאה וזה יותר בריא לרחם

וזה כאב מאד אבל הרגשתי שהכאבים עוזרים לי להתאבל ולהפרד מההריון. זה לא חוויה נעימה. ילדתי אותם בשירותים, ממש מרגישים את השק מחליק ויוצא וממש עצמתי עיניים כדי לא לראות

אבל אני אוהבת שליטה והרגשתי שזה יהיה לי יותר טוב

אצלי דרך אגב כשהיה הפרש גדול בין הפסקת הדופק למתי שגילינו באותו יום שגילינו אחרי האולטרסאונד כבר התחילו לי כתמים.. כאילו הגוף חיכה להרשות לעצמו לשחרר

מהניסיון שלי ראיתי על עצמי שכשלקחתי ציטוטק כשההפלה כבר התחילה (כתמים) הגוף הגיב טוב יותר ולא הייתה שארית

פעם אחת נשארה שארית גם אחרי המחזור הראשון ועברתי היסטרוסקופיה

בציטוטק יש יותר סיכוי לשארית. למרות שיש גם כאלה שאחרי גרידה הייתה להם

וממש ממש ממליצה על בדרכך- מרפאה בשיבא של הפלות והפסקת הריון! צריך להתקשר לקבוע תור

 מצטערת לשמוע שחווית כמה פעמים הפלה.

 ממש תודה רבה על המידע שנתת לי...

אני לא מנוסה בקיסרי.. בטח בבית חולים ינחו אותך

וציטוטק עדיף לקחת דרך הנרתיק אבל אפ מתחיל דימום אז לוקחים מהפה. בבלינסון היא הכניסה לי לנרתיק ובבדרכך היא נתנה ליהביתה ואמרה לי להכניס לנרתיק או לקחת דרך הפה

 זה נשמע מקום שעושה ממש חסד עם נשים שגם כך הן במצב נפשי קשה...

אני אתקשר אליהם ביום ראשון..

לי הציעו ציטוטק בהפלה שהייתה אחרי קיסרי אחד, אז אולי יש בזה דעות... בכל אופן, אם יש לך וגינסמוס אז אולי לא תצליחי...

אני בסוף לא לקחתי את הציטוטק וגם לא עשיתי גרידה - ההפלה התחילה באופן טבעי. רק אחרי חודש של דימומים שלא הסתיימו הלכתי לתהליך פשוט של שאיבת השאריות. (אבל שוב, יכול להיות שלך זה לא יתאפשר...)

באופן אישי נראה לי שבמקומך הייתי נותנת הזדמנות להפלה טבעית... רופאים לא אומרים את האפשרות הזו, אבל היא בהחלט קיימת. יכול להיות שעכשיו, כשאת יודעת שהעובר בתוכך לא חי, הגוף יתחיל לשחרר אותו בעצמו... (זה מה שהיה אצלי)

יש גם דרכים כמו עיסוי רחם שגורמות להפלה להתרחש. לא התנסיתי, אבל זורקת לך שמות ששמעתי בתחום - בת חן וייל התנסתה במשהו כזה, כמדומני, וישמישהי בשם חני גולד שעוסקת בזה, קוראים לזה הפדולה.

מקווה שתמצאי את הדרך הטובה ביותר לעבור את זה, ושתיפקדי בהיריון בריא ושלם במהרה❤️

אני יושבת פה ופשוט בוכה.. 

גם בגלל האובדן הכ"כ יקר הזה, וגם בגלל הפרוצדורה הרפואית הלא פשוטה..

בעז"ה הכל יצא בפעם הראשונה

אם תבחרי ציטוטק אז אם יש שארית נותנים אחרי כמה ימים עוד מנה

ואם תשאר שארית אחרי הווסת תתמודדי עם זה

מתוך 3 הפלות רק באחת נשארה לי שארית. וגם זה בסוף היה הרבה פחות נורא ממש שפחדתי

הפלה זה כואב ותרשי לעצמך להתאבל ולהתמודד עם האובדן. אבל זה עובר (החלק הפיזי) 

שאני מתעסקת בהליך ההפלה במקם לתת לעצמי זמן לעכל את האובדן.

אני יודעת שרק כשאהיה אחרי ההליך, אוכל לתת לעצמי זמן להתאבל

אותי הרדמה מפחידה... אבל אולי דווקא לך זה עדיף.

תנסי לחשוב מה הכי מתאים *לך* מכל האפשרויות שיעלו פה בשרשור...

הבעיה היא שהרופא נשים בקופה אמר שכיוון שאני אחרי כמה וכמה ניתוחים קיסריים, אז יכול להיות שהגרידה לא תעבור בצורה חלקה כמו שצריך להיות, הוא אמר שהרחם לא חלקה ויש בה מעין "הרים" ככה הוא תיאר את זה בגלל הניתוחים. ויכול להיות נזק ברחם, או ניקוב שלו רק מלשמוע את הדברים האלה לא הפסקתי לבכות.

מה גודל השק בשבוע 5+5?

להתייעץ עם רופא מומחה מה הכי נכון לך במקרה הזה.

שה' ימלא חסרונכם

תרגישי טוב יקרה

רק בריאות ושמחה תמיד

הכל ובמהירות

אני העדפתי גרידה ולא ציטוטק. לא התאים לי לסבול כאבים חזקים ולראות הכל יוצא לבד בשירותים... באתי לגרידה, הרדימו אותי, והתעוררתי אחרי הכל. גם היה בקושי דימום אח”כ וזה היה טוב.

אמנם אצלי העובר התאים לשבוע 8 אז זה קצת שונה, אבל לך יש את הרקע של הניתוחים גם...

מקווה שתגיעי להחלטה הנכונה ביותר עבורך. קחי לעצמך את הזמן לבכות, להתאבל, להתכנס. זה אובדן לכל דבר.🤗💕🩷 שולחת לך כוחות וחיבוקים מרחוק.

התהליך של הגרידה בדיוק?

את מגיעה , רופאת נשים בודקת אותך עם אולטרסאונד ווגינלי ואז נכנסים לניתוח?

מה קורה בין לבין?

מקווה שזה בסדר שאני שואלת...

אני כבר לא זוכרת לפרטי פרטים כי עבר מאז כבר קרוב לעשור...

אבל בגדול- הגעתי, החלפתי בגדים, שיחה עם הרופא והמרדים, נכנסתי לחדר ניתוח ושם נשכבתי על מיטה כמו של רופא נשים, ואז הרדימו אותי. זוכרת שממש כשנרדמתי הרגשתי שהמנתח התחיל לחטא את האזור ומיד נרדמתי. התעוררתי בחדר התאוששות. התאוששתי, קמתי, והביתה. לא זכור לי שעשו א”ס וגינלי אבל ייתכן שאני טועה וכן שזה משתנה בין מצבים/ רופאים.

ראשון, אבל עם נתונים של שבוע יותר מתקדם אפילו אבל עובר תואם לשבוע 5+6

עברתי גרידה וזה היה לי יותר מתאים. לא הייתי מוכנה לעבור את כל ההליך בלייב

נוכחת בסיטואציה

העדפתי שירדימו אותי ושאני אתעורר אחרי

לא יודעת מה הייתי בוחרת אם היה בזה סיכון בגלל שאת אחרי קיסרי

שיהיה בחירות טובות

אחרי דימום מטורףףףף, ממש נהרות של דם שאיבדתי בגלל כדורי ציטוטק. לא הצלחתי לקום מהשירותים כי נשפך כמויות כמו ברז פתוח.

בחרתי ציטוטק גם כי חששתי מגרידה וגם כי פעמיים עבד טוב ופעם נוספת קיבלתי 2 מנות. ההפלות היו בהפרשי שנים..לא ברצף.

והפעם היה נורא. חוויתי ממש טראומה.

כמות הדם שנשפכה ממני. חשבתי שזהו.

כן יכולה לומר מהחוויה שלי  הדימום אחרי גרידה הןא ממש בקטנה. וגם ללא כאבים.

לעומת כדורים שהיו פעמים שממש חוויתי כאבי צירים. והדימום ארוך ומתיש.

בהצלחה.

ושבנות ישראל לא יחוו כאלה חוויות

חשוב שתתיעצי עם גורם רפואי מוסמך בגלל העבר שלך וגם בגלל שאת נמנעת מבדיקות פנימיות.

אני עברתי בחיי כמה הפלות טבעיות וכמה גרידות וב"ה בגרידות עבר חלק

לא חושבת שציטוטק יכולים לתת לך כי עברת כמה קיסריים וזה יכול להיות התכווצויות חזקות

אולי באמת עדיף לך לחכות להפלה טבעית? אני עשיתי כמה פעמים י0דיקור סיני ולקחתי טיפות הומאופתיות וישר התחלתי תהליך של הפלה (תוך כמה שעות) הפעם האחרונה הייתה לי ממש טראומטית וכאב לי מאודדד לכן בחרתי עדל גרידות בפעמים הבאות

בכל מקרה חיבןק ושיהיה לך בקלות בכל מה שתבחרי!! 

עשיתי שיאצו ויצא טבעי

יכולה להמליץ לך על מישהי בפרטי בירושלים אם רלוונטי

וחיבוק ענק זה כואב ממש

אבל נפוץ וקורה לכולן כמעט...

לא מניסיון אבל שמעתי מהרבה שהתקן הורמונלי היה ממש בסדר מבחינת החשק, זה עובד אחרת מגלות והרבה פחות פוגע

(גלולות משפיעות על כל הגוף והתקן זה מקומי)

וגם יש לו אחוזי מניעה יותר גבוהים המתקן לא הורמונלי

אני הייתי הולכת על האופציה הזאת

עשה קצת בלאגנים בהתחלה של כתמים וטהרה

אבל עם הזמן הסתדר ובעיקרון הוא מעולה לי

לא משפיע על החשק

כן עושה לפעמים כתמים אבל עם זהירות לא נאסרים. 

לא פגע לי בחשק בכלל.

רוב הזמן די מרוצה, היתה תקופה של כתמים, לרוב לא אוסרים.

דבר ראשון כן זה מורעב הלכתית אבל במקרים יותר מסובכים מתירים בקלות..

בשימוש נכון, אחרי ביקור אצל מתאמת רצינית, זה נושק ל100 אחוז... עם קוטל אז בכלל..

לגבי ספונטניות- כן, זה שונה.. אבל אפשר לדאוג שהיא תמיד תהיה בחדר מוכנה לשימוש, ואז זה שנייה...

אני לא הסתדרתי עם שאר האפשרויות...

בכל מקרה את יכולה גם לשלב - התקן לא הורמונלי פלוס דיאפרגמה ואז זה בטח מביא לרמת הגנה גבוהה

ומוריד את הלחץ...

לא מרגישה הורמונאלית איתו בכלל.. (אולי קצת בתקופה הראשונית איתו)

היו איזה חודש רצוף כתמים שלא אסרו ומאז שקט. חצי שנה של תענוג.

ממליצה מאוד

פעמיים!

הלכתי לייעוץ מיוחד ושם הוחלט על התקן הורמונלי מירנה.

החוויה ממש מוצלחת והפעם עשה את העבודה ל3 שנים.

עכשיו אחרי לידה נוספת רוצה להתקין שוב.

לא הרגשתי שום תופעות לוואי לעומת גלולות שהיו זוועה.

מבחינת הדימומים לקחתי בחשבון תקופת הסתגלות וב"ה היה סביר. מאוד הקל על הווסת שתמיד כבד מאוד ועם ההתקן היה ממש קל עד כמעט ולא מורגש.

ממליצה מאוד ומקווה שגם לך תהיה חויה טובה.

לא יודעת על אחוזיפ אבל אחרי שמתרגלים זה ממש נוח שאין השפעה על הגוף

וזה קל ממש להכהיס ולהוציא, שוב אחרי שמתרגלים

תכלס אפילו שהמשפחה של בעלי חובבת תמונות מושבעת (בניגוד לשלי שההפך הגמור😅) אני מצליחה לנחם את עצמי שהם לא ממש שמים לב וזה בעיקר אצלי במיינד ותכלס הייתי ממש יפה.

וגם עדשות לא טרחתי לשים

ולא ממש עניין אותי איך אני נראית

אני חושבת שכל כלה היא יפה והכי סביר שרק את שמה לב לזה