פורום הריון ולידה (עמוד 90)

השנה בעלי יהיה במילואים ויגיע רק ממש לקראת החג ככל הנראה, אז חלק מוציאה מהמקפיא חלק אבשל ממש פשוט

חלות וקינוחים נקנה. סלטים כנראה שיהיה רק סלט ירקות וטחינה, מקווה שאספיק עוד משהו קטן

שמתחילה כבר מראשון בערב (הייתי רוצה להתחיל מהיום אבל נראה שלא יעבוד)

קודם כל השאיפה היא להספיק כמה שיותר בלילה כשהם ישנים

מה שנשאר לערב החג עצמו- מנסים לקחת בחשבון שבכל רגע נתון רק אחד מאיתנו עובד והשני עם הילדים

אם יש רוגע במקרה- הרווחנו ושנינו יכולים לעשות דברים. אם לא, אז אחד עפ הילדים והשני עובד

מה שאפשר להקפיא - הקפאתי (למשל בשר, עוגות, פשטידה) ניקיון רציני עושה בראשון אחרי שהולכים לישון.

בעלי בזמן הזה יתקתק בישולים ואני מנקה.

ככה ששני הילדים מתעוררים בעז''ה לבית מאורגן קומפלט.

לא הכל אני מכינה מראש, דגים למשל מכינה על הפלטה. אורז עם ירקות כנל על הפלטה.

בקיצור, השאר בלילה של ראשון. 

ובלתי אפשרי להתארגן איתם, אשמח להם איזה שעת סיפור במחשב.

המחשב נמצא אצלנו בשימוש אחת למספר שבועות לזמנים כאלה 

הקטן שלי בלי מסגרת ביום שישי, תמיד אנחנו מבשלים כשהוא כאן, לפעמים נותנים לו לעזור בלהביא דברים וכאלה, לפעמים הוא עומד על כיסא ומסתכל ולפעמים הוא משחק ואני מבשלת. ברור שזה פחות יעיל מלהיות לבד אבל זה אפשרי. גם יש שעה וחצי-שעתיים שהוא ישן.

נקיונות באמת אנחנו מתחלקים, מסדרים כשהם מסתובבים בינינו כמה שאפשר, ואז כשהבית מוכן לטאטוא ושטיפה אחד שומר על הילדים (בדרך כלל מנצלים את הזמן הזה לקלח, לגזור ציפורניים ולהלביש) ואחד מטאטא ושוטף.

אנחנו מסדרים ושוטפים רק ממש בסוף, כל הבוקר יש פה מלא משחקים וספרים וטושים וכל מה שהקטנים רוצים ויעסיק אותם ואני מבשלת ומארגנת דברים אחרים.

אחזור מוקדם ואתחיל לבשל . היום אני על הנקיונות והסדר

בערבי חג הילדים תמיד היו איתי בבית. בבוקר אני יוצאת מוקדם לקניות וסידורים, לפעמים איתם, ובעלי יותר מאוחר מוציא אותם כדי שאוכל לבשל. הם חוזרים כדי לאכול צהריים ולישון, וממשיכים

אבל האמת שאני משתדלת לא לעבוד הרבה בערב חג 

אנחנו כבר התחלנו מעמידים משהו בערב ומקפיאים

תבשלי במוצ''ש וראשון ערב וגם בערב חג

ואנחנו אף פעם לא מתחלקים ככה...עם 8 קטנים

הילדים לומדים להעסיק את עצמם

ולשגע אותנובמקביל

והאמת לשך יש 2 גדולים- תני להם את תפקיד הבייביסיטר

תעשי את הז באופן שיעורר בהם תחושת חשיבות וממשעות

אפשר גם לתגמל אותם על הז

אז הסתערתי על המטבח היום ועשיתי מלא דברים

כולל לשבת ולחג

אז בערב החג יהיה יותר קל.

אצלי הילדים מעסיקים את עצמם, בין לבין משגעים אותי או שרבים גם

אבל זה המצב וזהו..

בדרך כלל מכינה חלק מהדברים מראש, לא משאירה הכל לרגע האחרון. ואני לא מכינה הרבה דברים.

בעלי מעסיק את הילדים, מסדר איתם את הבית, יוצא איתם לגן שעשועים.

אבל אם פורטים את הארוחות מגלים שלא צריך כל כך הרבה לבשל.

סימנים - יש כאלה שלא צריך להכין ויש כאלה שמספיק לבשל או לאפות עם תבלינים. (הסימנים שצריך לבדוק/לנקות הם כן אתגר. אני נותנת לבעלי לעשות את זה...)

וארוחות - אפשר לבשל גם בחג, וגם ככה רוב האנשים מתמלאים מהסימנים, אז לא צריך להכין הרבה מנות.

בכל אופן, אצלי הקושי העיקרי הוא הסדר והניקיון. מכיוון שעכשיו החג יהיה באמצע שבוע אני מקווה שהניקיון שעשינו לשבת יחזיק קצת מעמד ולא יהיה הרבה לנקות... ואני נעזרת הרבה בגדולים, גם בשביל הניקיונות וגם בשביל השמירה על הקטנים. (וטוב, בבישולים אני גם נעזרת בבת הגדולה שלי. אבל בדרך כלל אני משאירה לה להכין את הדברים המיוחדים, שמבחינתי הם לא מחויבי המציאות...)

יש מלא סרטונים של סימנים בסיר אחד, חוץ מרימון ותפוח בדבש.

ומסכימה שלא חייב לבשל הרבה. ומה שכן אפשר לבחור דברים לא מסובכים - פרגיות במחבת/ דגים בתנור (אני אוהבת שלמים) / עוף עם תפוחי אדמה או אפונה בסיר אחד/ להכין מהבוקר על הפלטה. אם יש לך נינג'ה זה עוד מכשיר שמקל וחוסך בזמן

וגם לא חייב לבשל הכל בערב החג. אני ממש לא עושה את זה למשל כי זה יותר מדי בשבילי 

הקטן לא יודעת מה יש לו נודניק ובוכה כל היום והבת גם כן הולכת בעיקבותיו, מפרקים את הבית, כמה שאסיים לנקות ושלטוף בראשון בערב עד שהי בצהריים כגילו לא עשיתי כלום מבחינת הבלאגן

וככה שהם דבוקים אלי אי אפשר לבשל באמת, אני עושה את הרוב מראש אבל עדיין יש דברים בערב החג

הגדולים פחות בקטע של להוציא אותם בחוץ כי חם להם 

לדעתי

תסיימי לבשל ואז תנקי מה שאת יכולה

בעלך לוקח חלק? אפשר לתת לו חלק מענייני הנקיון. או לגדולים במקום שיהיו עם הקטנים

וזה כשאין לי ממש קטנים (הקטן בן 4)

מציעה לך לתכנן הכל כבר מהיום, מקווה שקניות יש, ואם לא אז שבעלך יעשה מחר.

בבוקר להוריד למקרר בשרים, דגים וכל מה שצריך להפשיר.

בערב שבעלך יתקתק את הילדים, את תתחילי עם ההכנות, ואחרי שהקטנים נרדמים לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה. תשאירי לבעלך את ערימת הכלים לשטיפה בבוקר.

בבוקר המאוחר יותר, תבקשי מהגדולים עזרה (אפשר בתשלום) שיבחרו לשמור על הקטנים או לנקות את הבית או לעזור במטבח.

אחר"צ כולם נכנסים לנוח שיהיה לכם כוחות לחג.

קמים, פינישים, ארגון הבית ומקלחות.

לערב חג השני אנחנו אוכלים חלבי, את הבישולים עשינו שבוע שעבר והקפאתי, שאר הדברים נכים על הפלטה באותו ערב (דג מושט וירקות: ברוקולי, כרובית ושעועית אולי אם אספיק אעדה חליטה לפני)

בצהריים של חג שני התכנון הוא פרגיות עם רוטב וירקות, בבישול של 4 שעות על הפלטה. (אכין את התבנית מהערב במקרר ובבוקר בעלי ישים על הפלטה לפני שיצא לתפילה). לפני הארוחה נכין קוסקוס בשקית.

סלטים חלק מראש חלק לפני הארוחה.

למעשה נשאר לי לבשל ל2 ארוחות מראש. כאשר שניצלים הכנתי ביום שישי בכמות כפולה שתספיק לחג. ומרק בשרי גם יש כבר מוכן משבת.

אז נשאר: דג עם ירקות ללילה הראשון, בשר בבישול ארוך שאכין מחר בלילה, תפו"א בתנור, אורז, ביצים קשות, סלטים מבושלים וכל השאר התקשקשות: עוגות, חלות, קינוחים. לפי הכח ולא מעבר..

בהצלחה!

אלא אם כן ניסית בעבר ועבד לך.

שום דבר לא מבושל מראש, ורוצה שיצא מרקם דבשי כזה.. תבשיל על גבי קוסקוס. אבל לא עיסה של חמין.

מתכננת לשים מספיק רוטב, ובכלי סגור היטב.

(תמיד אפשר להגביה בהמשך היום, אבל לפי מה שקראתי ההמלצה היא 3-4 שעות)

זה לא חזה עוף שמתייבש..

המטרה שגם הירקות יצאו מבושלים טוב וגם הפרגיות שמעל.

ירקות: תפו"א, גזר, בצל.

(אפשר לכסות את הפלטה ולקצר זמנים)

בעלי מתפלל ותיקין. אני קמה בערך ב8-9, סעודה ב11:00 ככה שיש גמישות מסויימת מבחינת הזמנים.

לק"י

אם מוכן, מורידה ומחממת שוב לפני הסעודה.

תכסו בנייר כסף ומגבת.

אם זה יעזור לך...

או לתת להם לשחק בחדר ואז בסוף לבוא לסדר שם.

או במקרה ואין ברירה לשים איזה סרטון.. 

כרוב סלט כרוב עם קריספי נודלס – תתכוננו להתמכר

סלט חסה:

חסה, פרי כלשהו (מנגו, נקטרינה, רימון - אחד מהם), חמוציות, בצל סגול. מבחינת רוטב - רוטב ויניגרט כלשהו (דבש, חרדל, לימון, שמן זית, מל"פ, יש מתכונים בגוגל)

סלט עגבניות שרי:

סלט עגבניות ושום פשוט מעולה - אז מה את עושה כל היום?

סלט סלק (חי):

מקלות דקים של סלק, גזר, כוסברה /פטרוזיליה קצוצה. תיבול של שמן זית, מעט דבש, מל"פ. נחמד להוסיף גם חמוציות / רימון

סלט ירוק:

סלט ירוק עם חמוציות ופקאן - הכי טעים שיש

אפשר להוסיף גם קולורבי וזה הופך לסלט שורשים ססגוני.

אפשר גם להוסיף ג'עלה (תערובת גרעינים לסלט)

לפעמים כרוב

לפעמים סלק וגזר מגורדים

אפשר גם ישראלי מה שנקרא מלפפון עגבניה זיתים גזר

חסה+ עגבניות+ זיתים

חסה+עגבניות + פקאן+ קוביות גבינה

חסה+ עגבניות + גרעיני חמניה / דלעת (או ביחד)

חסה, מנגו, לתבל בסילאן לימון וטיפ טיפה שמן קנולה. גם הגרעינים כנל, טעים! אפשר במקום מנגו- נקטרינה/ תפוח ירוק וחמוציות.

סלט של גלגלי מלפפון ובצל עם הרבה לימון , קצת שמן ומלח.

בתיבול הנ''ל - קולורבי פסים דקים כמו גפרורים/ שומר.

אבוקדו- יאמייי. קוביות, גם בתיבול הנ''ל.

חצאי עגבניות שרי, זיתים, שמן מלח . לשדרוג- צנוברים קלויים. 

סלט חסה, מלפפון, עגבניה, בצל סגול ונשנושים שמנת בצל - טעים ממש

רוטב חרדל דבש מוסיפים קצת סויה

סלט חסה וירקות שיש לך אבל לאפות בטטה עם קצת דבש, מלח ץ, פלפל וחומץ בלסמי ולהכין רוטב לסלט ויניגרט בלסמי

סלט חסה עם ירקות שיש ולקחת חומוס משימורים לערבב עם קצת שמן, מלח, פלפל, פפריקה, כמון ( קצת כמו פלאפל ) ולהשים בתנור ויוצא קריספי כזה שמוסיפים מעל עם רוטב לימון שמן זית / טחינה

את התוספות מכינים לפני החג והסלט עצמו אפשר ממש לפני הארוחה 

סלט ירקות עשיר - כאילו מלפפון עגבניה חסה ואז קוביות תפוח אדום קטנות וקרוטונים וריזה רוטב שאוהבים

חסה עם בטטה ורוטב טריאקי, אני אוהבת להוסיף קרוטונים

כרוב לבן עם שקדים פרוסים ובצל ירוק קצוץ

תירס עם עגבניות שרי ובצל סגול

חסה עם עגבניות וקרוטונים ברוטב חרדל (חרדל וסוכר ביחס של 4 ל1)

ממליצה להחליף ולראות מה קורה

אצלי זה ממש השפיע על שיקול הדעת ועל עוד דברים

שווה להחליף ולנסות לא הורמונלי אם יש אפשרות, אפילו רק לתקופה ולראות מה קורה.

שמחה? היום יום שלך לרוב ממלא ומשמח אותך? מצליחה לאהוב את עצמך?

כי כשזה חסר, שום אהבה בעולם, גם של הגבר הכי אוהב ואהוב, לא תצליח למלא את זה.

את מרגישה שהוא כ"כ אוהב ושהוא סביבך מדיי?
אולי זה שהוא צמוד אלייך כל כך , לא נותן לך אפשרות להסתכל עליו בפרספקטיבה בוגרת ולהעריך אותו באמת.
דווקא המרחק, גורם לנו הרבה פעמים לראות את בן הזוג בעין אמתית יותר, כאילו אנחנו בתקופת ההיכרות.
שם כן היה לך משהו כליו?

ועוד משהו- לפעמים בן אדם טוב מדיי גורם לנו להרגיש כאילו אנחנו הרעים.
ודווקא עם אנשים שפגמי האופי שלהם בולטים- אנחנו מרגישים איתם בנוח יותר.

ובנוסף להחלפת המניעה, תקפידי לעשות דברים שמשמחים אותך - טיפוח עצמי / התאוררות / תחביבים וכו'. זה ממש יכול לעזור לך

נגמרה המשיכה?

הרומנטיקה?

ההתרגשות?

או ההערכה הכבוד הכרת הטוב והאהבה למי שהוא באישיות?

כאשת אומרת נגמרה- זה אומר שפעם היתה?

מתי זה השתנה? מה היה אז?

כאשת אומרת תמיד הוא אהב יותר-

הוא תמיד אהב יותר או תמיד הביע יותר?

כי כל אחד מרגי שאהבה באופן אחר.יש יותר סוער וחיצומובע.ויש יותר שקט ופנימי ורגוע..

זה קשור לאופי ולא מדד לאהבה

חסר פה הרבה פרטים

וכמו שכתבו לך מניעה ידועה גגורם מאוד משפיע

על משיכה וגם על מצבי רוח

כי כל אישה זוכרת תקופות שהיא הייתה בלי מניעה/הריון/ הנקה
ויודעת איך היא הרגישה אז, ואם יש בסיס טוב לחזור אליו...

נשמע שכאן חסר לה משהו באופי של הבעל, משהו שלא קשור בהורמונים-

אולי אין שיח עמוק? אולי היא צריכה קצת אתגר? אולי יותר חופש ומרחב? מישהו שיבין אותה רגשית ורוחנית?

 

לגבי זה שתמיד אהב אותך יותר- קראתי שסטטיסטית זה בדרך כלל המצב. אישה מרגישה שהאיש אוהב אותה יותר ממה שהיא אוהבת אותו.

ולגבי עיקר העניין-שאת לא מרגישה אהבה או רוצה שייגע בך. זה יכול להיות קשור למניעה, יכול להיות קשור לעומס, יכול להיות קשור לזה שאת לא משקיעה בעצמך ודואגת לעצמך, יכול להיות קשור לזה שאתם לא משקיעים בזמן זוגי, או עוד מלא דברים. תנסי לעבוד בכיוונים שנתנו לך ואם לא הולך לבד אז לדעתי שווה ללכת לייעוץ  או טיפול אישי או זוגי.

וחשוב מאוד- לא להיבהל מהמצב. זה הגיוני וקורה לזוגות ולגמרי אפשר לחזור לאהבה ומגע מיטיבים ונעימים!!!

עם גלולות מסויימות הרגשתי שפשוט אין לי רגשות.

לא אוהבת, אין לי טיפת חשק...

כשבועיים אחרי שהפסקתי איתן פתאום הרגשתי את הכל בעוצמות כל כך גדולות, שהבנתי שהגלולות פשוט דיכאו את זה.

רק שאני בלי מניעה..

כאילו לא בקטע של לסיים את הזוגיות, פשוט לא מסוגלת להגיד לו שאני אוהבת אותו.. כנה מידי

מעריכה על דברים ספציפיים, ולא מעבר.

(וזה גם ממש מרגיש לי מושפע מזה שאני לא כזה מתעניינת בחיי אישות, אז לא מרגישה השתוקקות פסיכית או אהבה מטורפת(

לדעתי

אבל זה שאת לא בעניין של אישות בכלל, זה נראה לי נקודה חשובה. השאלה מאיזה מקום זה מגיע. זה כן משפיע לדעתי

(אני לא בשום קבוצה סגורה, מתלבטת אם מתאים ככה פתוח(

ולעניות דעתי מזמן בירור מעמיק, אפשר עם בעל מקצוע, אני ממליצה על @נגמרו לי השמות המדהימה..

כי זה לגמרי נורה אדומה אם אין רצון ליחסי אישות, משהו מצריך שינוי בעומק...

זה הא בהא תליא..

הרגשי משפיע על הפיזי, הפיזי משפיע על הרגשי

והמשמעות של כל אחד מהצדדים מאודדד גדולה, לא סתם ה' ברא כך את העולם, הכל מתוכנן בצורה מדהימה...

בהצלחה גדולה!!!

את יכולה לנסות לגעת בזה בעדינות, בלי פירוטים.

בהצלחה!!

רק להגיד שזכית!!

מעודדת אותך לעמול ולמצוא מה יעזור שתוכלי להנות ולשמוח בזוגיות המדהימה שנשמע שיכולה להיות לכם!!

בהצלחה ענקית יקרה!!!!!

עוד חיבוק גדול על הקושי העכשווי♡♡♡♡

זה כיף להרגיש נאהבת, אבל לא כיף להרגיש שמישהו תלוי בך. צריך זמנים להתגעגע אחד לשני, תחביבים עיסוקים של כל אחד לעצמו , אני חושבת שמה שאת צריכה  זה קצת חופש, להטען עם עצמך, לעשות דברים שאת אוהבת .

ושגם הוא ימצא משהו חוץ ממך להטען ממנו (קשר עם השם, קשר עם חברים, ספורט) וככה הוא יהיה פחות תלותי ואת תרגישי שהוא מושך בעיניך. יש לו דברים כאלה? אם לא, אולי זה הזמן לדבר על זה בעדינות..

ועוד דבר, את לא צריכה להבהל מזה, את ממש לא היחידה שמרגישה ככה, אני חושבת שבכל זוג אחד הצדדים אוהב יותר והשני מאפשר לאהוב וזה נורמלי ולפעמים זה גם תקופות ומשתנה בזוגיות.

נפוץ וקיים המון.

אז באמת כדאי להתגבר על הבושה שממש הגיונית כמובן.. ולשאול, אפשר גם בתור טלפוני..

אצלי עזר משחה רק בשילוב עם טבליות להחדרה לנרתיק, וגם לנסות להוריד סוכרים וחלב כמה שאפשר..

יש כאלה שגם שוטפות עם חומץ תפוחים ואומרות שעוזר

כל הריון היה לי ולרוב גם כמה פעמים במהלכו...

ובטח שזה מוריד את החשק.. זה גורם לכאבים חזקים...

אני אנסה תור טלפוני עם רופא המשפחה
 

מרשם לפלוקנזול.

אם יש לך תוצאה של מעבדה את אפילו לא צריכה להזכיר כאב ביחסים, מספיק שתגידי שאגיסטן לא מועיל.

(לי נתנו רופא נשים ורופאת משפחה אפילו בלי מעבדה, רק על סמך "עדות" שלי).

תרגישי טוב

פטרייה ממש נפוצה בהריון, בטח בראשון.

טת צריעה לקנות נרות אגיסטן להחדרה לנרתיק. זה מותא בהריון ואפשר לקנות גם בלי מרשם רופא (אבל לרוב זה זול יותר עם מאשם)

במקביל ממליצה לקחת פרוביוטיקה פמינה של אלטמן, עוזר להפחית טת חזרת הפטאיה

בהצלחה

אנחנו עשינו טיפול זוגי שמאוד מאוד עזר.

חד משמעית על ציר הזמן בעלי לפני ואחרי הילדים זה לא אותו אדם, החיים משתנים עוברים דברים קשים וכל אחד לוקח את זה למקום אחר.

אם יש רצון לשיח משותף ואפשר לפתור בדיבור זה מצוין. אם יש קושי להגיע לשיח משותף אני ממליצה על טיפול זוגי. עשה לנו פלאים ב"ה. 

ושוחק את כל הרגש. כמו שכתבת, העייפות, הילדים, אלה באמת פקטורים משמעותיים לעניין היכולת לצאת מעצמי לטובת עוד מישהו, בפרט שהוא מבוגר ויודע לדאוג לעצמו. גם אני ממליצה על יעוץ זוגי, אצל האדם הנכון מקבלים כלים טובים לחיים. וזו תקופה, באמת עמוסה ומלאת עייפות, אבל עוברת. וזה באמת הפיך.

חשוב לדאוג לזמן זוגי נעים ונינוח, גם בלי קשר כן או לא מגע, כדי להיזכר מי את ומי הוא בתוך השיגרה השוחקת. להנות ולצחוק ביחד. הכל נראה יותר טוב כשיש מישהו שנמצא ליד ואפשר לצחוק או לפטפט איתו על הכל. אל תתיאשי עדיין.

שנה טובה 🤍

תכשיט עם פתק החלפה/ כלי יפה לבית/ מטפחת/ שכמיה כזאת של חמיות 😅 או עציץ..

לצרף לפתק יפה.

וגם עוגיות/ עוגה/ קינוח. 

פרחים ויין/עוגה

דרך וולט (תלוי איפה גרה)

כמה ימים לפני. מאוד יקל עליכם ובטוחה שישמח אותה.

אנחנו גם גרים רחוק ואחת לכמה זמן/אירועים  אני דואגת לשלוח למשפחות.  

נגיד ראנר יפה לשולחן, כיסוי לפלטה, צלוחית לדבש... משהו שקל יחסית לסחוב.

(ואני גם תמיד הסתבכתי בזה, כי חמותי אותו דבר... מודה שבסוף ויתרתי וזהו ובאנו בידיים ריקות... כלומר, בידיים מלאות בילדים ב"ה, ותכל'ס זה מה שהכי משמח את חמותי🙂)

זה ממש יכול להקל כשאפשר לחסוך לה את הטרחה סביב זה.

תיידעי אותה מראש שהיא תוכל להוריד את זה ממנה.

מאז החתונה עד היום, באים בתדירות יחסית גבוהה, פעם כשהיה לחמותי יומולדת אז הבאתי לה משהו אבל חוץ מזה אף פעם לא מביאים כלום. להורים שלי לפעמים הם מבקשים שנקנה חלות בדרך כי הם עושים קניות ביום חמישי ואין להם איפה לקנות קרוב לבית בשישי, אבל חוץ מזה כלום.

האמת שאני גם מתפדחת להביא אוכל לחמותי, להורים שלי נניח אם יש משהו שהכנתי בכמות גדולה ויצא טוב אני אביא, כשנוסעים להורים שלו אני אשים את מה שנשאר במקפיא ולא אביא איתי.

יש משפחות שבהן מקובל להביא משהו, ואם לא מביאים זה יכול לפגוע.

ויש משפחות שאצלן לא מקובל להביא.

אנחנו גם לא מביאים שום דבר.

אלא אם כן נשארים כמה ימים ועכשיו אנחנו נשארים עד מוצש.. לא בא לי להכביד מבחינת הוצאות אוכל וזה..

נראה לי שאקנה מתנה קטנה לחג ולשישי שבת נקנה אוכל שחסר/נגמר או סתם עוגות ועוגיות..

אבל לא מייד אחרי לידה

אלא בערך שנה אחרי

כי לא התאים בהנקה

לא אחרי לידה ולא בהנקה

האמת שהיה ממש סבבה איתן.

לא הרגשתי מצבי רוח מיוחדים.

בשבוע 5.

דימום ממש מסיבי, ולא ראו משהו ברור באולטרסאונד.

בהמשך ראו עובר והמטומה, שנספגה עם הזמן.

ב"ה הוא ילדון עכשיו😀

שבועיים אולי. אבל שבוע 5 מראש לא בטוח רואים.

נראלי קצת מוזר.

לי היה בטא של 2000 עם דימומים ולא ראו שק , העלו חשד של הריון מחוץ לרחם השאירו לאשפוז וכעבור יומיים מצאו באמת את ההריון בחצוצרה, גם אצלי הרירית הייתה ממש עבה

מה אמרו לך? 

כדאי לך לעשות סדר:

מה צריך להכין

מה צריך לקנות בשביל זה

לבנות לוז לבישולים לפי האפשרויות שלך, ולקחת בחשבון דברים שאפשר להקפיא

אם אין לך הרבה זמן, תראי איפה את יכולה לקצר תהליכים.

להכין כמות גדולה לכמה סעודות (אפשר גם כולל שבת), לקנות אוכל מוכן, להכין דברים יותר פשוטים או מהירים.

לטגן מראש בצל בכמות גדולה, לשטוף ולחתוך ירוקים לבישול, לקלף ירקות שאפשר להשרות לילה במקרר לפני הבישול.

ככה בבוקר אני מתקתקת סירים.

יש ארוחה חלבית והילדים אחראים על כל מה שמבשלים בה (דג וסלטים אני אכין במהלך החג לארוחה הזו) ואת זה מקפיאים מראש ככה שבראשון-שני רק בשרי בתנור ובבישולים.

אפשר להכין ולהקפיא בשרים/ עופות בלי ירקות

סלטים שעוברים הקפאה טוב כמו מטבוחה

אם את אופה אז גם חלות ועוגות אפשר להקפיא.

אולי גם חלק מהסימנים- תלוי מה אתם מכינים.

תתחילי בלהכין תפריט.

נקודות שכדאי לקחת בחשבון-

תפילות ארוכות בבקרים- איזה אוכל יכול להיות על הפלטה הרבה זמן בלי להתייבש

לילה שני- מתחילים את כל ההכנות רק אחרי צאת הכוכבים, אז עדיף דברים שמתחממים מהר על הפלטה.

אנחנו אוכלים רק שתי סעודות בבית והתכנון שלי הוא לסעודה אחת צלי בקר עם פטריות וערמונים, אורז, כרובית וברוקולי בתנור

סעודה שניה פרגיות (נראלי צ'ילי ודבש), אורז, ושעועית אולי? צריכה עוד לחשוב על התוספות

קרה לי שנתקעתי עם אוכל מהמקפיא ןאז היה בעיה להפשיר.

תזכרו שמותר לבשל בחג ואפשר גם לשים על הפלטה דברים חצי מוכנים שיהיו מוכנים עד סוף התפילות הארוכות.

וחוץ מזה שלכל דבר ששמים על הפלטה בחג אפשר להוסיף מים באמצע אם צריך.

לק"י

עלי זה מקל.

מעדיפה לעבוד אפילו שעה על בישולים בבוקר החג, כשאין לי עוד סדר ונקיונות על הראש.

3 סוגים של סלטים מחצילים -מה שניתן להקפיא כמובן

לשון בקר-מבושל וחתוך )רק נשאר לשים ברוטב אחרי הפשרה

עוגיות וקינוחים- מה שאפשר להקפיא

אבל אני זה לא חכמה הכל אני מקפיאה...הכל אפשרי מבחינתי.
חוץ מתפוחי אדמה שאינם בתוך תבשיל עשיר.
מציעה לך לכתוב את כל המתכונים מסודר בטבלה, זה יעשה לך סדר בראש...
כבר הקפאתי דגים, עוף בתנור עם תפוחי אדמה, שעועית מוקפצת.

שלא אוכלים כל כך הרבה

גם סימנים זה ממלא, בוודאי אם אחד מהם הוא דג

אם חוצמזה עושים מרק (שהרבה סימנים נכנסים בו) אז ממש לא צריך מנה עיקרית

רק בקר לבוקר. וגם אז- אוכלים מאוחר. ואין חשק למלא מנות במיוחד מי שרוצה לנוח קצת לפני המשך התפילות

תמיד נשאר לי מלא מלא מלא

אני עשיתי קניות של בשר ועוף לכל התקופה של החגים כי ממילא יש מצב שיהיה מחסור. תעשי רשימה של מה שאתם צריכים קודם

אצלי אוהבים בשר עם פטריות

איך את עכשיו?

חבוק על כל התחושות הקשות

אני כבר לא שואבת בכלל

יכולה קצת לסחוט ידנית אבל כן- זה גם כואב

אולי לנסינו

ואולי צריך גם משהו מעבר.

לגבי הנקה בצד אחד. למה לא?

אני מניקה ככה שנים.  

לק"י

בלידה הבאה.

מניחה שהפעם היתה לך סיבה להניק רק מצד אחד.

בצד השני תמיד כאב ןתמיד לא היה חלב.

בהחלט נוצרו פערים בגודל

אבל לדעתי חזיה מטשטשת ולא רואים מעל הבגדים

יש את ד”ר עמנואל טויטו במכבידנט.

הוא מקבל באסותא ת”א ובבני ברק.

הוא אלוף עם ילדים! אבל התורים אליו רחוקים...

בהצלחה!

לא הייתי בעצמי אבל שמעתי המלצות עד הירח וחזרה

ד"ר טושינסקי מאלקנה

אם יש לך רצון וחשק, אפשר משהו סימלי כמו שוקולד עם ברכה.

בכל גן היה לי ועד כזה. משלמים בתחילת השנה והם שוברים את הראש מה לקנות ודןאגים להכל.

נותנים משלוח מנות, מתנת סוף שנה ומשהו ליום המורה.

לא נותנים בכל חג.

רק למנהלת המעון כי באמת היתה שנה יוצאת דופן שנה שעברה וממש הערכתי את ההתנהלות שלה.

מביאה דבש ושוקולד בכלי יפה. 

בנוסף כמובן השתתפתי בתשלום הכללי של ההורים שנותנים משהו מהועד.

בגנים גם לא נתתי אישי

מעדיפה להשקיע בהן על ההתחלה, מגיע להן, שירגישו את ההערכה שמגיעה להן.

מביאה בד”כ גיפט קארד/ כלי יפה עם פתק החלפה, עם שוקולד וברכה.

אלא אם כן זה מקובל אצליכם (שגם אז זה מוגזם בעיני, אבל לא מביך לצוות).

(אני מורה, והייתי נבוכה לקבל משהו גדול בתחילת שנה מהורה).

לק"י

בכללי מתנה לראש השנה זה חדש במחוזותינו

ונציגות הוועד הולכות לקנות בלי להתייעץ עם השאר

סומכים עליהן

אני מורה בחינוך העל יסודי, יודעת כמה אנחנו עושות עבודת קודש, לכן לא רואה בכך חנפנות, אלא הערכה לתפקיד הכל כך חשוב הזה.

קונה בראש השנה, פסח וסוף שנה.

דברים שקניתי בעבר:

פיג'מות

מארז נר, מפיץ ריח ושוקולד

ספל עם הקדשה אישית מודפסת

כלי הגשה יפה

ממש מזמן היה חג שהבאתי מארז יין טוב ו-2 כוסות

השנה עשיתי להן מארז של נר ריחני גדול וקרם ידיים מללין. יצא מהמם.

לק"י

אבל מבחינתי העיקר זו ההערכה בע"פ או בכתב.

(ובמילא רוב הדברים שאני מקבלת ממש מיותרים לי).

לכן אני משתדלת להביע הערכה לצוותים של הילדים שלי. אם לא במהלך השנה, אז בסוף השנה לכתוב משהו אישי ממנו.

על זה שהרוב מיותר.

תמיד מתלבטת בשאלה הזו. קרמים, פיג'מות, כלים יכול להיות ממש מיותר.

לקנות ספל /כוס יפה, שוקולדים או עוגה שווה (תואמת כשרות..) נראה לי תמיד כיף לקבל.

את גם חושבת ככה?

לק"י

(אני עובדת במקום חילוני, אז מבחינת כשרות).

גם ספל זה מיותר לי האמת.

ובכללי, מעדיפה משהו קטן בשביל היחס עם ברכה אישית.

החלטה.

נתתי שוקולד קצת יקר מהרגיל ובעצתכן צירפנו ברכות וציורים שהתקבלו באהבה ובשמחה רבה.

נתן לי חשק לתת עוד.

חלק מהרעיונות אשמור לי לחגים הבאים, אז תודה. 

והמידע נשמר

גם דברים שכתבתי לפני הרבה זמן

תוכנה שלומדת חייבת לשמור מידע

גם שאני שאלתי אותה על שמירת מידע היא הכחישה

כנראה זה נושא רגיש ויש לה הנחיות מה לומר לגבי זה

אבל

עד עכשיו כל שיחה חדשה הוא אמר שהוא לא "זוכר" שיחות קודמות ולא קישר לשיחות קודמות ועכשיו כן.

נגיד דיברתי איתו על איזה עניין רפואי וכל פעם שרציתי להמשיך באותו עניין חזרתי לאותה שיחה ודיברתי איתו כי בשיחות חדשות הוא לא "זכר".

ועכשיו דיברתי איתו בשיחה חדשה בעניין אחר והוא הזכיר את העניין הרפואי.

האמת.. שזה הרגיש לא נעים

כל פעם בשיחה חדשה

אלא אם השיחה הישנה פתוחה

ועדיין המידע נשמר תמיד

אני לא רואה הבדל בין שמירת המידע של גיפיטי לבין גוגל או כל אתר/ תוכנה אחרת

אצל גיפיטי זה פשוט יותר שקוף אבל זה קיים באותה מידה בכל הרשת

שזה אומר שאת ממש לקראת ביוץ.

את יכולה גם להעלות לצ'אט ג'יפיטי ולבקש ממנו להסביר לך. לא יודעת כמה אפשר לסמוך עליו, אבל בדברים האלו בדרך כלל הוא נשמע הגיוני.

נראה שהיה לך ביוץ לפני רגע. (כי הפרוגסטרון מעל 2 וה lh עדיין גבוהה)

אבל אם אני זוכרת נכון את פוליציסטית?

כי אם כן אז יכול להיות שזה לא מחייב שהיה לך ביוץ

חודשיים נחשב הפסקה ארוכה??? זה ממש כלום.

ובאמת זה שנותנים הרבה יציאות זה לא תמיד משנה. זה עדיין לחיות עמוק בתוך בלגן וקושי ופחד של מילואים.

המצב הזה באמת לא הגיוני. 

תקופה קשה ומאתגרת נפשית ובאמת מבחוץ אי אפשר להבין את זה! (אפילו המשוחררות כבר קצת שוכחות..)

איזה מהממת

פחד ככ מןבן...

לפעמים דווקא אחרי הסבב הכל צף..

ומזדהה שזה צפס את כולנו באמצע החיים והרבה מרחבים מהעבר פשוט נשארו פתוחים ולא מבוררים כי זה השתלט על הכל

וגם מזדהה עם הצורך

לא לנרמל את זה בעיני החברה

לא לשדר

סבבה כבר התרגלנו

ולא

לא הכל בסדר

ונכון זה קשה- זה לא קשה רגיל.

זה קשה בלתי נסבל

והפחד באמת הופך את הבטן.

כרגע טרם הוקפץ..רק השתחרר לאחרונה

ומזדהה עם החוסר יכולת לחיות בהווה במלואו

זה תמיד ברקע

לא היתי שם ולא באף אחד מהם

אבל במאיר יש חצי מהחדרים פרטיים

ויחסית שקט שם כמדומני

אני יכולה להמליץ ממש על האפס הפרדה במעייני הישועה-מחלקה חדשה משופצת ויפה. חדרים מרווחים. ברור שרותים בתוך החדר.

חדרים של 2 -אבל חצי מהזמן  היתי לבד בחדר.

ממש מממש דממה שם לאורך כל שעות היום.

י ש לובי למבקרים בחוץ ככה שיש שקט בחדרים. אפשר לנוח בכיף . אפשר מלווה.

האחיות מהממות אחת אחת -באופן מיוחד אפילו.וזאת מחלקה קטנה אז יש יחס אישי .עזרו לי גם תמיד עם התינוק כשביקשתי.

והאוכל מושקע ממש ולראשונה בחיי אכלתי בבית חולים בכיף.

גם בחדרי לידה ובמיון יולדות הצוות היה מקסים.

היתי צריכה פיטוצין והמיילדת שמעה אשני מעדיםה טבעי כמה נשיתן וזרמה איתי לחלוטין ועזרה לי לזרז טבעי בלעדיו..

אפשר מלווה בזמן אפידורל.

ובכללי זרמו על כל בקשה שלי.

יודעת שלא שאלת

אבל בכל זאת נידבתי מידע אם יועיל לך או למיהשי אחרת

המחלקה חודשה והכל פרטי

אבל אולי טעיתי

אני גיליתי את זה רק אחרי שילדתי. עשינו שם סיור והראו רק את המחלקה החדשה..

זה היה לפני 6 שנים.

6 שנים זה מזמן

מדברת על חידוש מהשנה-שנתיים האחרונותגג

צוות מדהים, בכל הלידות ובכל מיני מצבים

אפידורל- קיבלתי במהירות ובעלי היה איתי (בלידה אחת כן אמרו לו לצאת, בשאר לא)

הפרדה בין ערביות ליהודיות

כן היתה הקפדה על שעות הביקור אבל לא בהגזמה

וכשפתחו בחדר שלי זולה העבירו אותי חדר ברגע שהתפנה

יש יעוץ הנקה

שירותים ומקלחת בתוך החדר

אין לי ב"ה ניסיון עם קיסרי

אוכל היה ממש בסדר, לא מדהים בכל הארוחות אבל לא זכור לי שנשארתי רעבה

על האוכל אני לא יודעת (אני לא נוגעת באוכל של בית חולים, לא נסיתי להסתכל אפילו)

המחלקה יפה והצוות מדהים גם בחדרי לידה גם במחלקה

2 בחדר ויש חדרים פרטיים אם התמזלת

יש מלווה כל הזמן,

זמינות אפידורל לא יודעת, לא ניסיתי

כן אם זה קיסרי מתוכנן אז יש ידידותי ומקצועי וטוב

אם חירום- אז אין מלווים, לכאורה (יכול להיות שתלוי בדרגת החירום. לי היה בהרדמה מלאה ובלי מלווה)

יש יועצות הנקה והטיפול בתינוק לידך אם התינוק אצלך

לגבי ערביות זה לא מוחלט. משתדלים להפריד. בתקווה שמצליח (כן מקפידים על מילדת יהודיה ליהודיה)

והמחלקה שקטה ונעימה

וגם במיון- יש חדרים. כמובן. לא וילון.

הייתה לי חוויה ממש טובה שם ב"ה

להרגשתי מאוד מקצועיים.

המיילדת הייתה מאוד קשובה וגם האחיות במחלקה.

2 יולדות בחדר באפס הפרדה. 

שירותים ומקלחות בתוך החדר. 

לא ראיתי יולדות ערביות 

מותר לבעל להיות גם בלילה.

יש יעוץ הנקה

בלינסון ומעייני הישועה רחוקים לי מדיי, שעה נסיעה בלי פקקים...

אם יש עוד חוות דעת, אשמח לשמוע 🙏

וגם לגבי ההתייעצות בהמשך, אשמח לשמוע מבעלות נסיון בלידות חוזרות

אולי בשבת אפשר לשלוח אותו להורים לכתחילה

ושתהיה לכם שבת זוגית?

ולדעתי כן כדאי שכנים בכוננות ליתר ביטחון שעה וחצי זה יכול להיות הרבה זמן

שיכולות לבוא לשבתות בקרבת התל"מ?

שאם תצטרכו ללכת בית חולים תוכלו להשאיר איתה?

אולי מתאים לכם להזמין את ההורים אליכם?

אולי שכנה שתוכלי לדבר איתה שתעשו את זה בכסף? גם בלילה למקרה הצורך.

הוא אצל מטפלת? אם כן אולי לשאול את המטפלת שלו - בתשלום כמובן. יתרון כי הוא מכיר אותה.

בן כמה הוא?

תנו לו את כל הפרטים, ושיגיד לכם מה ההלכה בנושא.

לידה קלה ומהירה! ובידיים מלאות ובריאות!

יצא לי, כשהיינו זוג צעיר, להתארח אצל גיסה בחודש תשיעי למקרה שהיא תלד בשבת...

וביום חול אפשר מראש לבנות על ההורים, ואם אתם רואים שאתם כבר צריכים לצאת אז להכניס את הגדול לשכנים או- אם זה אופציה- לקחת אותו איתכם באוטו ולפגוש את ההורים בדרך או משהו...

בד"כ המיילדת מסבירה,

מבקרים בחדרי הלידה וגם במחלקות

את יכולה לשאול את כל השאלות

ולהתרשם בעצמך.

הייתי מאוד מרוצה!

צוות מקצועי ואנושי, הרגשתי שיש שיקול דעת ואכפתיות.

מאוד זרמו עם הרצונות שלי

נתנו למלווה להישאר כשקיבלתי אפידורל, לא יודעת אם זה הסדנרט או שהיה לי מזל..

באפס הפרדה תמיד מאםשרים למלווה להישאר, יש שעות ביקור בעיקרון אבל אפשר לחרוג כל עוד שומרים על שקט.. לא היתה שם המולה, היה שקט .

לא היו מאושפזות ערביות

יש יעוץ הנקה מאוד תדיר, כמעט תמיד יש משהי..

אוכל סבבה, לא משהו מיוחד אבל נקי ואכיל.

שירותים בתוך חדר אשפוז, במחלקת אפס הפרדה יש שתיים בחדר.

וגם בחדרים קיבלתי כבר 3 פעמים חדר לבד, נראה לי כי הייתי בביות.

האוכל- המהדרין מגעיל, מביאים חמגשיות...

פעמיים הייתי בסביבות פסח והיה בלתי אכיל, אבל גם במשך השנה לא להיט בכלל.

ילדתי שם פעמיים.

מאוד מאוד התחברתי לצוות גם למיילדות וגם לרופאות.

אווירה טובה, חדרים יפים ונעימים.

המיילדת שהייתה איתי בלידה השנייה ממש עזרה לי (לידה ראשונה הייתה נורא מהירה, נכנסתי בפתיחה מלאה לחדר לידה)

היה לי איזה עניין לפני והרופאה שטיפלה בי הייתה ממש קשובה ונעימה כמו חברה - לגבי השיקולים שעלו .הכל. באה אח''כ גם בלידה לראות שהכל טוב.

דיס המלצה על הלל יפה. הייתה לי שם חוויה לא נעימה בביקורת של הריון עודף - הרופאה שם ממש צעקה עליי שאני צריכה להתאשפז אצלם ואם לא למה בכלל באתי אליהם (ערבייה) יש שם הרבה ערביות.

ובהחלט אעשה סיור בע"ה, אבל נראה לי קצת מוגזם לעשות ב4 בתי חולים סיור.

מה דעתכן לגבי מרחק מהבית? כמה זה פקטור משמעותי?

לי זה היה בסדר אפילו נהגתי בעצמי ללידה האחרונה(אבל זה כי הצירים שהיו לי היו מוזרים ונשלחנו למיון בגלל האטות בדופק וכזה)

לק"י

אם יש בית חולים קרוב טוב.

בטח כשיש עוד ילדים. אם זו לידה ראשונה, זה פחות מפריע מבחינתי.

מבחינתי נסיעה בצירים זה עונש

אם מגיעים מסיבות אחרות זה לא נורא בכלל

אבל כשאני באמת בלידה פעילה אז הכי קרוב-הכי טוב

וזה שצריך לצאת מוקדם יותר, זה שיקול.

רוב הצוות (90%) היה מדהים, והרגשתי גם שהיו מקצועיים הייתה לי תחושה שאני בידיים טובות והייתי רגועה אבל זה מהתרשמות ולא מנסיון אישי כי ב"ה למעט האשפוז לפני הלידה, הלידה עצמה הייתה ללא סיבוכים. היא כן הייתה ארוכה וכבר התחילו להתלבט על ניתוח אבל לא דחפו לשם מאוד, על פקיעת מים כן קצת לחצו עליי בתקווה שיזרז...  בעלי נשאר איתי באפידורל והמרדימה הגיעה די מהר ממה שזכור לי אבל זה שלב שאני לא ככ זוכרת ממנו הרבה 😅 ונראה לי שזה גם עניין של מזל וכמה עמוס..

באפס הפרדה זה שתי יולדות בחדר ומותר לבעל להשאר לישון, יש ספה נפתחת יעודית (לא להיט אבל עדיף מכלום) וכמובן שירותים מקלחת בתוך החדר. יש ערביות אבל בחדר תמיד היו איתי יהודיות והייתי גם באישפוז באם ועובר כמה ימים לפני הלידה, לא יודעת אם זה בכוונה או ככה יצא... האוכל לא משהו, אבל אכיל וגם יש איפה לקנות אוכל נורמלי באזור.. במיון יש חדרים.

לגבי יועצות הנקה לא זוכרת וגם שעות ביקור לא זוכרת אם הקפידו אבל בגדול היה די שקט מבחינת מבקרים. הייתה איתי אחת סיוטית שלא הפסיקה לעשות שיחות וידאו קולניות + לבכות וזה היה סבל, אבל זה לא שהיא הביאה מיליון מבקרים אז לא יודעת מה היה אילו מבחינת הקפדה על השעות.

לגבי יעוץ הנקה אני לא יודעת לומר, אני זוכרת שבהתאוששות הייתה מישהי שעזרה לי עם ההנקה אבל לא חושבת שבמחלקה, אולי אני טועה וסתם לא נתקלתי.

אני חתמתי אחרי הבדיקה של ה36 ממש בקלות, אבל זה כן לקח קצת יותר כי משתחררים רק אחרי הבדיקה וזה כבר תלוי בשעות שיש רופא וכו.

בלניאדו היה מצוין במחלקה עצמה, צוות נעים ורגיש. בסיור לפני הלידה אמרו לי שהמילדות יודעות לקבל לידות טבעיות. בפועל אף מיילדת בשטח לא ידעה ויכלה לקבל את הלידה בתנוחה שרציתי והייתה לי נוחה עד ששלפו את המיילדת מחדר לידה הטבעית. וזה היה עבורי מלחיץ ומאד לא נעים.

בלידה אחרי ילדתי בעמק והייתה לי חוויה מעולה גם בלידה וגם במחלקה ב"ה. 

לק"י

לפחות בחלק מהפעמים שלקחתי אותו.

קצת יקר אבל ממש שווה את זה.

שימי ❤️ שהוא לא מתאים אם יש סוכרת..

ניסיתי אחד של אלטמן שהיה לי נורא

אבל זה לא היה האבקה

לי הברזל עדין של סולגאר היה הכי נח

מאוד מתוקה.

זה יצר אצלי איזשהו רפלקס הקאה מטורף.

מן הסתם, אילולא ההריון זה היה מחליק אצלי בגרון יותר טוב. 

הוא רק עושה בתדירות גבוהה, או שזה גם נוזלי כמו שלשול?

הוא עולה כמו שצריך במשקל?

אבל ממה שאני זוכרת עם ילדה אחרת שלי אמרו שקשה למצוא בבדיקה טפילים. במעיים...

כן, לעיתים ממש משלשל ולעיתים לא ממש 

ויש גם בדיקה שנקראת דם סמוי בצואה.

לא זוכרת מה היא בודקת.

אבל זה יכול להגיע בכל גיל

אי שקט תמידי, שילשולים אבל מלאא -בערך שבועיים 10 פעם ביום

עברנו לתמל עם חלב מפןרק וב"ה הכל הסתדר אז הבנו שזה קשור לחלבי

הבן שלי בן 3 ומאז שקטן עושה הרבה והרבה פעמים זה שלשול וגם כן אני ייחסתי את זה להרבה דברים.

לפני כמה חודשים היה על אנטיביוטיקה וזה ממש החריף אז סוף סוף שאלתי את הרופא ושלח לציליאק, בדיקת צואה ( ב"ה שניהם שלילי ) והורה לתת פרוביוטיקה במינון גבוהה ולהפסיק חלבי. כן ראינו שיפור אבל מאז הורדנו את המינון של האנטיביוטיקה ושוב יש שלשול אבל זה משהו כמו פעם ביום / יומיים.

קצת קשה לאכוף את החלבי אבל ממש חושבת שזה זה אולי גם זה הכיוון אצלך.

עשינו לו בדיקת צואה

ואז גילו אצלו טפילים או משהו כזה

קיבל אנטיביוטיקה לכמה ימים ועבר