פורום הריון ולידה (עמוד 891)

הצלחת להעביר במילים תחושות מופלאות,שגם אני מתמודדת איתם,כמהה לחיבור הפשוט עם ה' שהיה כל כך טבעי בעבר. כמהה להרגיש אותו כאן ועכשיו במיוחד בימי אלול אלו....

מאחלת לך שתרגישי תמיד קרבת אלוקים מופלאה,שהכל יסתדר לך כפי שאת רוצה ושתדעי רק ימים טובים ומופלאים!

תודה לך על זה. 

כרגע אין לי מילים לענות, אולי אח״כ. 

אני בלנית מחליפה..

ומצאתי כזה אי של שקט במקווה.

התפילות פשוט עפות

התהילים פשוט מאירים

אבל זה אחד ל...

זה לא שאפשר כל יום..

צריכה איזה פינה שקטה בבית..

כיסא נדנדה עם תהלים..

כזה שכשאני עליו כולם יודעים שלאמא לא מפריעים😆

אני חושבת שעדיף גדירה.

לא מנסיון ב"ה..

אבל נשמע שזה ללכת לישון ולקום נקיה....

ועדיין אני חושבת שזה עדיף

דווקא בגלל מה שאמרתי

כי אם בכל מקרה עלול להיות שארית

עדיף כבר לעבור גרידה כי היא פחות טראומטית

הייתי בוחרת לא לחוות את היציאה של זה.. אם זה היה תלוי בי הייתי הולכת ישר לגרידה בשניה שגיליתי על זה ולא מחכה..

מוזמנת לשאול כל דבר.. שולחת חיבוק 

לדעתי חד משמעית עדיף

הדימום אחרי גם אמור להיות יותר קצר. 

באמת שלב מלחיץ, אבל תכל'ס אין מה לעשות כרגע חוץ מלהתפלל.

תרגישי טוב, והריון קל!

אמא שלי טוענת שזה סימן לבן. ובחילות בהתחלה זה סימן לבנות.

סתם מציינת את זה כי כאבי גב הורמונליים כמו מחזור זה נפוץ בהריון.

שימשיך לכם הלאה בטוב

וואוו.

וואוו.

שימשיך בטוב מתוק!

בס״ד

לגבי הילדה שפגעת בה - קורה להכי טובים (ולהכי טובות)! אנחנו לא מושלמים... טוב שהיא סלחה לך ❤️❤️

איזה כיף שנרשמת לקורס הזה!

ולגבי בעלך!

ב״ה!!

בהצלחה לילדים המתוקים עם תחילת השנה!

והמון בהירות לך גלויה יקרה שלנו 🤍🤍🤍

החכמה שבלב

אבל אולי תבקשי מהרופאת נשים הפניה דרך המזכירות לבדיקות דם, ואח"כ דרך המזכירות תבדקי לדעתה.

בהצלחה ותרגישי טוב!

לי פעם נתנה והמחליפה שלה- לא. ושלחה לרופאת הנשים...

וממליצה בכל מקרה לא למהר לעירוי ברזל לפני שרופא כלשהוא עובר על הבדיקות שלך,

אצלי למשל חוסר ב- בי12 החליש בטירוף. זה לא תמיד מחסור בברזל...

תרגישי טוב.

יש לו מסוגלות פיזית ורצון.

נכון שזה גיל קטן יחסית לנורמה היום. אבל כשאני הייתי ילדה הנורמה היתה לגמול בגיל שנה וחצי.

לדעתי אם הוא מבקש, זה קצת עוול להשאיר לו טיטול בכח.

של הבת שלי בת שנתיים וחודש.

אני חושבת שזה גיל מצוין להתחיל בו גמילה, במיוחד אם הוא בעצמו מבקש ולא מפספס.

גם אני גמלתי בגיל שנתיים ולא פספסה בכלל

ואם זה בא ממנו אז ברור

ושכדאי להתחיל גמילת לילה כשהילד גמול 60% ביום

לא התחלתי עדיין מכמה סיבות

גם יום וגם לילה.

לקח כמה לילות עד שהם למדו ללכת לשרותים כשמתעוררים בלילה. שניהם תוך פחות משבוע למדו, עם פיספוסים מידי פעם. עם הנוכחי התחלתי לפני שלושה שבועות והשבוע היה רק לילה אחד שקם רטוב.

אם הילד בשל חבל לחכות. הוא לא צריך לדבר, רק לדעת "להגיד" לך שהוא צריך. וכמובן פניות שלך...

תודה לכולן

אני גמלתי עכשיו בת שנתיים.

הלך ב"ה טוב.

ולגבי הלילה- אישית לא רציתי לגמול גם מהשינה כי היא שותה הרבה בלילה בגלל החום אבל אני כן רואה שבשנצ היא לא עושה בכלל ובלילה הטיטול הרבה פחות מלא ממה שהיה לפני הגמילה, וגם היה לילה אחד שקמה יבשה. אז יכול להיות שכן נכון לגמול ביחד

איזה כיף שזה מגיע ממנו

ושהוא גם מצליח ליישם

נשמע מושלם אפילו

הייתי ששה ושמחה על ההזדמנות

אני חושבת שאין גיל שבו חייבים לגמול או שעד גיל מסוים לא לחשוב על גמילה.

הכל תלוי בבשלות הילד וברצון שלו!
 

אם הוא מראה נכונות להיגמל- זימן בדרך כלל שהוא בשל לזה.

היו לי ילדים שגמלתי בסביבות גיל שנתיים כי הם ביקשו (כמו הילד שלך)

והיו ילדים שגמלתי בסביבות גיל 3 כי הם לא הראו נכונות מצידם להיגמל לפני כן ואין טעם לגמול "בכוח", העיקר שיהיה גמול..

בהצלחה לכם

הוא למעשה גמול

גם לי יש בן שנגמל מתחת גיל שנתיים

הכי טוב שזה בא מהם!!

ושלי נגמלה עוד יותר מוקדם..

זה באמת אחלה

אודליה גור אריה

הוא עוזר במקרה של יובש

אלה פצעונים הורמונלים, יותר דומה לחצ'קונים לא נשמע הגיוני לטפל בשמן....

אולי יש סבון פנים לתינוקות?

בגדול לא הייתי נוגעת,זה יעבור... 

אני הייתי מעדיפה להשאיר ושיעבור לבד

כמו שבא.

מה שפותר זה סבלנות 🤍

אבל לא שמעתי את כולם. את תמר יצא לי כבר לשמוע בעבר וידעתי שאני מתחברת לסגנון שלה.

גם השיעור שאחריו, לא זוכרת של מי זה, היה יפה ומשמעותי עבורי.

למדתי עם הילדים קצת על תחילת הפרשה, על הביכורים ו'מקרא ביכורים' (שאנחנו מכירים גם מהטקסט של ההגדה). משתפת במחשבות (שמושפעות מדברים שלמדתי בפסח מהרב ראובן ששון).

מה שקורה בהבאת הביכורים, זה שהאדם לוקח מהפירות הראשונים בשדה, מעלה אותם לירושלים כדי להביא לכהן, ובבית המקדש הוא אומר את המקרא ביכורים.

ומה הוא מתאר שם? הוא חוזר לתחילת ההיסטוריה של עמ"י - ליעקב ולבן, לירידה למצריים, לשעבוד הקשה שהיה במצריים, ליציאת מצריים, ולהגעה לארץ ישראל. ואז הוא מודה לה' על הפירות שנתן לו.

למה בעצם צריך לחזור כל כך אחורה לתחילת ההיסטוריה של עמ"י? זה שצריך הכרת הטוב על היבול החדש בשדה, זה יותר הגיוני להבין. אבל למה כל הסיפור הזה?

כי כשרואים את כל הסיפור, אז הכרת הטוב מתעצמת פי כמה.

כשאדם רואה את הפירות שגדלו לו בשדה בתור חלק מהסיפור הקטן שלו - הוא נטע עצים (או בכלל קיבל מטע שאבא שלו כבר נטע פעם), הפירות גדלו ועכשיו הוא מודה עליהם לה' - זה אמנם משמח ויש על מה להודות.

אבל כשמסתכלים על הפירות האלו בתור פרק בסיפור של עמ"י, זה כבר הודאה ברמה אחרת. זה בעצם מבטא את ההודאה על כל הדרך שעברנו, על זה שאנחנו עכשיו בארץ שלנו, וזה גם מעמיד בפרופורציה את הקשיים שאנחנו רואים עכשיו. זה מכניס את מה שקורה עכשיו לתוך הסיפור הגדול שהתחיל עוד הרבה לפני שנולדנו, ואנחנו רק פרק אחד מהסיפור הזה.

אני חושבת שאפשר ללמוד מההסתכלות הזו בעוד הרבה מקומות בחיים.

עכשיו זה מתחבר לי לחזרה ללימודים מחר.

כל ילד שגדל ועולה שלב, זה מרגש ומשמח.

אבל אם רואים את זה מתוך הסתכלות על ההיסטוריה שלנו - על עמ"י שהיה מפוזר בגלויות אלפיים שנה, ובניסים גדולים המשיך לשמור על החיבור לקב"ה ולתורה, ובניסים גדולים התקבץ וחזר לארץ, ולכל משפחה יש את הסיפור האישי שלה - אם זה משפחה ששמרה במסירות על קיום התורה לאורך הדורות, או משפחה שהדורות הקודמים עזבו את התורה ואחר כך היתה שיבה למקורות, או משפחה שכמעט הושמדה בשואה, וכו'. ועכשיו הילדים שלנו כותבים עוד פרק בסיפור הזה, וזוכים ללמוד בארץ ישראל, בביטחון, עם תקצוב מהמדינה, מאנשי חינוך שהמטרה שלהם ושלנו משותפת - ללמד תורה ולחנך לאהבת תורה ויראת שמיים  - זו כבר הודאה אחרת לגמרי. וזה גם מגמד ומכניס לפרופורציות את כל הקשיים שעדיין קיימים, כי אנחנו עדיין בדרך...

שנזכה להצליח להודות לה' על כל הטוב שהוא עושה איתנו, ועל הזכות לחיות בדור המופלא הזה, שכותב עוד פרק בתולדות עמ"י...

כשקראתי מה שכתבת נבהלתי איך הצלחת לכתוב בדיוק מה שחשבתי

גם אני למדתי עם הילדים וחשבתי על העניין הזה,

וכבר כמה ימים אני חושבת על המיוחד של לגדל פרי מתוך מבט כללי ולא מבט אישי.

נכנסתי עכשיו לכתוב  וקראתי שכתבת בדיוק את זה!

התרגשתי מהחיבור שעשית לילדים ולהסטוריה שלנו. אשרינו שאנו זוכות!

כתבת את זה הרבה יותר מורחב ומדויק.

תודה לך!

בתחושה של שפע

בהכרת הטוב.

תהייה שעלתה לי.

ואולי התשובה טמונה בדברי רש"י: "אין קורין מקרא ביכורים אלא בזמן שמחה".

הבאת הביכורים גורמת שמחה לאדם - גם כי כך הוא מציין הצלחה ביבול שלו השנה, וגם כי הוא זוכר להודות לקב"ה כל כך.

גם כשנזכרים בתולדות עמנו מתמלאים שמחה - גם על עצם כך שהפכנו לעם, וגם על כל הניסים שעשה לנו הקב"ה לשם כך.

ואולי אנחנו יכולים ללמוד מזה גם לחיינו בימינו (כשרובנו לא חקלאים וכרגע אין מצוות ביכורים):

כל יצירה אישית שלנו שממלאת אותנו בשמחה - היא בעצם יצירה של כלל האומה. ביצירה הזו שלנו הוספנו עוד נדבך לתולדות עם ישראל ועוד רוח ועוצמה לעם שלנו.

שנזכה לחוש כך... 

מרגש שגם את חשבת על זה!

ועכשיו נכנסתי לכתוב על הכוון של השמחה וראיתי שגם את כתבת על זה

אז בדיוק כמו שכתבו @בארץ אהבתי  ו @מתואמת ,

למה שלא בזמן שמחה כן מביאים ביכורים אבל לא אומרים מקרא בכורים ?

כדי לזכות להרגיש את הזכות של היותנו חלק מעם ישראל, צריך לחיות בשמחה!

לשמוח בחיים היומיים, לשמוח בגידול הילדים, ורק כששמחים אפשר לזכות להתחבר בחיבור המיוחד לעם ישראל. 

בעצם את הפעולות שבמילא עושים (הבאת הבכורים /גידול הילדים) אפשר בכוח השמחה לחבר למשהו עמוק וגדול יותר .

עניין חשיבות עבודת ה'' בשמחה מופיע הרבה בפרשה.

כמובן בפסוק " תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב".

וכמו שמפרש אותו הרמב"ם -

 (סוף הלכות לולב) "השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת הא-ל שצוה בהן עבודה גדולה היא וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב.

 ומוסיף השל"ה  על דברי הרמב"ם בשם האר"י - שלא עבדת את ה′ בשמחה מרוב כל – מ"ם היתרון - יותר בשמחה מכל יקר שבעולם מכל מיני תענוגים שבעולם.

והוא החשק והאהבה להשם יתברך ולתורתו הקדושה ולמצותיה, ולשמור ולעשות ולקיים את הכל בשמחה גדולה שישמח שזוכה לעבוד את השם יתברך ולהיות דבק בו. וזה לשון ספר חרדים, מתנאי קיום המצוה השמחה הגדולה במצוה, דכל מצוה ומצוה שתזדמן לו - דורנא דשדר ליה הקב"ה, ולפי רוב השמחה יגדל שכרו. וכן גילה הרב החסיד המקובל מהר"י אשכנזי זצ"ל (=האר"י הקדוש) לאיש סודו, שכל מה שהשיג שנפתחו לו שערי חכמה ורוח הקודש בשכר שהיה שמח בעשיית כל מצוה שמחה גדולה לאין תכלית, ואמר דהיינו דכתיב (דברים כח, מז), תחת אשר לא עבדת את ה′ אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, פירוש מרוב כל, מכל מיני תענוגים שבעולם מכל זהב ופז רב ואבנים טובות ומרגליות,

וזה מתחבר לפרוש של האור החיים הקדוש - על הפסוק "ושמחת בכל הטוב אשר ה' אלוקיך נותן לך".

גם ירמוז במאמר בכל הטוב אל התורה כאומרם ז"ל (ברכות ה'.) ואין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם:

אז מהפרשה הזו אני לוקחת איתי - לשמוח בגידול הפירות שלנו, ומתוך כך לשמוח בזכות הגדולה להיות חלק מהעם הנבחר שממליך את ה' בעולם,

ותובנות מעשיות - להתחזק בערך הגדול של לימוד התורה ולתמוך בבעלי בשמחה כשלומד.

ולחנך את הילדים לערכים האלו כמו שכותב הנתיבות שלום ′ – "עיקר פעולת המחנך בזמננו צריכה להתרכז בנקודה זו להחדיר בתלמידים את מתיקות התורה, ולהקרין אור בכל ענין שלומדים , בצורה שתגרום להם להרגיש בפועל שכל תענוגי החיים הם כאין ואפס לעומת התענוג העילאי הזה  .

בעז"ה שנזכה אנחנו וצאצאינו לשמוח במתיקות התורה ועבודת ה'.

 לאמן...

וגם

הווידוי מעשרות

שאומר שאנחנו טובים

הזכיר את הקטע על ווידוי 

של הרב קוק

משהו של הרב קוק

על זה שצריך להסתכל עך הטוב שאנחנו עושים

גם בגן הם אוספים.

זה לא עניין של לחנך, זה להבהיר את הכללים של הבית.

אם למשל אצלם בבית צלחות לבנות זה לבשרי ואצלך בבית זה לחלבי, היית מסבירה בלי לכעוס ובלי להרגיש לא נעים- שאצלך בבית צלחות לבנות זה לחלבי ולכן לא אוכלים בהם בשרי.

באותו אופן להבהיר שאצלכם בבית אוספים את המשחקים בגמר השימוש.

לפני שאת מביאה משחק תסבירי שבסוף המשחק קודם אוספים ואז הולכים הביתה.

בחיוך וברוגע.

בבית שלהם ההורים יחליטו אם צריך לסדר או לא.

אצלך כן וזהו.

אני מבקשת לאסוף גם אם ההורים כבר מגיעים.

לילדי גם חובה זה לא הרבה עבודה.

פשוט עניין של מודעות.

אבל אם הןם אומרים שאין כח או הולכים לבית שלהם - מה כבר אפשר לעשות עם זה?🤷

לדעתי כן כדאי להוציא משחק אחד כל פעם ולהתנות איסוף בהוצאה של חדש

כך שגם אם הם יילכו, יישאר לאסוף רק משחק אחד

הוא הלך כשביקשתי לאסוף (יש לציין שאת רוב הבלגן לא הוא עשה אלא אחרים ששיחקו עוד לפני שהוא הגיע)

ואז כשהוא חזר לרגע לקחת משהו ששכח אצלינו, הוא הסביר לי שהלך וחזר כדי לקח את מה ששכח... אז אמרתי "אה כן? חשבתי שהלכת כי לא רצית לאסוף..."

נראה לי שהוא נעלב... ואני תוהה אם כדאי להתנצל איכשהו...

אין לי מושג איך מתנצלים מול ילד בן 5 שלא שלי.. והאם צריך...

מלאת ייסורי מצפון... אני לא כזאת בדרך כלל...

אבל אז האירוח שלהם יהפוך להיות לי קשה..

זה חבר שמגיע די הרבה...

אבל נראה לי שבאמת אני צריכה להרפות יותר...

כמו שאני מארחת מבוגרים לא מבקשת מהם לסדר.

אם מסדרים, מה טוב.

אבל לא תפקידנו לחנך אחרים ובטח שלא ילדים של אחרים.

מה שאת כן יכולה לעשות זה לבקש מהילדים שלך לאסוף ואולי יבינו את הרמז, או להסביר לילדים שלך מבעוד מועד שבסוף האירוח אוספים משחקים.

אני לא הייתי עושה כך, אבל נשמע שזה מפריע לך.. אולי תפחיתי אירוחים.. 

את כאובה, ופצועה

כי כל אכזבה כזאת שעברת זה פוצע, מחליש, כואב ושורף בלב

מי כמוני יודעת לספר את זה

(לא עברתי החזרה אבל שרשרת ארוכה של אכזבות)

תחבקי את עצמך ככה

אני ממש יכולה להבין את הרגשות שלך!

ולגבי התחושות שלך

אל תבני על תחושות

תתמקדי עכשיו בלהיות סבלנית כלפי עצמך, תפנקי את עצמך

תנסי להיות מוסחת בדברים שאת אוהבת ועושים לך טוב

בשורות טובות ❤️❤️

יהיה צפוף מדי לילדה בת 4

עדיף בוסטר גב - אומרים שעם רצועות פנימיות זה יותר בטיחותי

מבחינת צפיפות - תלוי בכסא.

יש לי כסאות שמתאימים עד משקל 30 ק"ג כמעט

עד הרבה יותר קילו ממה שהשתמשנו בפועל, לפי גוגל עד 30 קג.. 

בפועל לבת שלי נהיה ממש צפוף בגיל 3 וחצי.

יש לנו ברייטקס אמבלם.

עכשיו היא בבוסטר גב וממש נוח לה

לפותחת-ממליצה ללכת עם הילדה ולתת לה לשבת

היית אצל רופאת נשים?

אם אגיסטן לא עבר וזה לא פטריה, ייתכן וזה תולעים

התסמינים יכולים להיות דומים לפטרייה, חוץ מההפרשות 

אמאלה ..

מה עוד יכול להיות?

אבל נגיד במקרה שלך, הייתי מנסה טבע קוטן קודם. גם במרשם, אפשר לבקש מרופאת משפחה טלפונית. או ללכת למוקד נשים.

עוד אופציה - נרות אגיסטן וגינליים, משחה ופרוביוטיקה פמינה. כל אחה ללא מרשם. זה אמור לעזור כמתקפת נגד.

ובלילה

אבל-- אם כבר היו כמה סבבי הטלה והמצב חמור אז הן מציקות כל היום 

שנים סבלתי מהפרשות , אי נוחות וגרד עברתי למגן תחתון רב פעמי

שיפר לי את איכות החיים ממש.

לדעתי גם רופאת משפחה יכולה לתת הפניה למשטח- את מקבלת מהאחות מטוש ועושה לעצמך בנרתיק

אם התשובה חיובית יש טיפולים יותר אגרסיביים לפטריה

לדוגמא- לא לוקחת אחריות רפואית אבל זה מה שלי המליצו בעבר- טבעקוטן+ אגיסטן בכדור שלוקחים פעם אחת והוא ממש חזק, חייבים בשביל זה מרשם אבל אולי תוכלי לשאול את הרופאה

אלא פלוקנזול

אגיסטן יש כדורים וגינליים ומשחה

לא של הקופח..

של נטורפתית או משהו כזה,

משהו לא נכון לך בתזונה..

בהצלחה!! רפוש!!!

אני כבר כמה ימים בקושי אוכלת פחמימות

חציל כבר שבועיים לא נוגעת.

עשיתי סקר מה אני צריכה. משתדלת להקפיד.

אוכלת פרוסה מקמח שיפון..

מפה לשם עליתי על המשקל...

ירדתי חזרה ל48 קילו שלי ..

אני חוששת שארזה עוד ...

זה לא טוב לי

תפסה אותי השורה " שבגלל הפחד שלי בורא עולם יחליט חלילה לקחת לי את ההריון הזה" העולם לא עובד ככה, יקרה. אז קודם כל תהיי בחמלה כלפי עצמך, תני לעצמך להרגיש מה שאת מרגישה. בורא עולם אוהב אותך, מלווה אותך ורואה את כל המכלול, הוא רואה גם מה קורה בנפש, גם הפחד הזה ממנו...

זה ממש לא קטנוני ולא פעוט, את סובלת מפלשבקים,

את הורמונלית אז הכל מועצם.

למה יש פסיכולוגית של הקופה אם לא לזה?

זה לא הזמן להיות גיבורה, תקחמ כל עזרה שמציעים לך. בשביל זה הם קיימים.

כמובן לא סותר עזרה בכיוונים אחרים אבל גם לא לפסול את הסיוע הזה.

את ממש גיבורה

וזה שאת יודעת לתאר את המחשבות הקשות שעוברות עליך

זה כבר צעד טוב

את צריכה לדעתי להמשיך להיות בליווי פסיכולוגי

כי הפחדים שלך הם אמיתיים והכי מובנים

אבל זה לא טוב לתת לזה להשתלט עליך ככה כי את סובלת, לא מקדם אותך לשום מקום

ובסופו של דבר חשוב שתהיה לך חווית הריון טובה ושמחה כמה שאפשר אחרי ההסטוריה שלך

הרבה בריאות ושלווה!!

באהבה עצמית, בכך שמגיע לך טוב, ובאמונה פנימית שגם הוא טוב.

מי שחווה טראומה, לפעמים יש לו מחשבה כאילו ה' מחכה לו בפינה.

רוצה להפיל אותו שוב.

רוצה אפילו להפיל אותו לתהום יותר עמוקה.

ובאמת זה הפחד שלנו.

חוסר האמונה בעתיד.

פחד מהעתיד.

פחד שנחווה את אותו כאב, והפעם בעוצמה גדולה יותר.

ואנחנו משליכים את הפחד הזה על ה'...

אבל זה מנגנון טבעי של טראומה.

כאילו ה"משענת" הבטחונית היא להישען על הטראומה,

על הכאב,

זה כאילו מקדם ביטחון,

כי את מכינה את עצמך לכאב,

הפעם זה לא יתפוס אותך עם החצאית למטה.. הפעם תגיעי מוכנה.

אבל בסוף, זה להתכונן לכאב ולפחד.

וזו מצוקה נפשית.

אז מה שאני מצאתי לנכון לעצמי,

זה ממש לדבר את כל הפחד הזה, את הטראומה, את המחשבות הפנימיות

מול ה'

ולבקש ממנו בפשטות להגיע לביטחון פנימי שהוא טוב, ושהוא רוצה טוב בעבורך

ושהוא לא מחכה לך עם נבוט

להיפך,

מתנהג איתך בחסד וברחמים.

תנסי להיזכר בכל הרגעים שהרגשת שה' מדבר איתך בדרכים עדינות,

ותחזקי את עצמך שה' הןא רחום ומיטיב

וטראומה זה דבר שלפעמים הולך איתך הרבה זמן, לאורך שנים,

וזה תהליך

וזה לרפא את הכאב מבפנים

עם הבנה של עצמך ועם הרבה מקום לטראומה שחווית

חיבוק גדול והמשך הריון תקין!

אחרי שעברת דבר כזה בעבר.. ברור שאת מרגישה ככה! גם אם לא היית עוברת את זה, זה לגיטימי לחשוש, לפחד ולחשוב ככה..

אם את רוצה לפרוק קצת וחושבת שזה יעזור לך, מוזמנת לפרטי. אני אשמח להיות פה בשבילך וממש לא חושבת שאיזשהי הרגשה כזאת היא הרגשה מטופשת. ממש ממש לא.

אל תרגישי מטופשת, זה מאוד הגיוני.

ויכול להיות שכן יהיה לך נכון לחזור לפסיכולוגית... 

עבודה פנימית קשה מאוד. מפחדת להיקשר יותר מידי שמא חלילה...

אולי בהמשך אחרי חגים אקבע עם הפסיכולוגית פגישה

תודה לכולן! 🙏

הקטנה הזו באה לתקן את מה שאמא שלה חוותה.

לטפי אותה ותאהבי אותה בלי חשש! ה' שלח לך רפואה שלמה❤❤

1. כמה נפשות אתם בבית?  *3

2. כמה קילו המכונת כביסה שלכם?  *10.5 קילו של בוש (מייבש כביסה של 7 קילו)

3. כמה כביסות צבעוניות את עושה בשבוע?  *3 או 4

4. מפרידה לבהיר וכהה?  *בוודאי

5. כל כמה זמן עושה כביסה לבנה?  *פעם בשבוע

6. איזה אבקה ומרכך את משתמשת?  *קפסולות של אריאל

3 נפשות

מכונת כביסה בוש 8 קילו

אני עושה בערך 3-4 כביסות צבעוניות, לא מפרידה שחור וצבעוני אבל מפרידה אם יש בהירים עדינים. וכמובן עדינים באופן כללי.

שונאת כביסה לבנההההה עוברת בגד בגד להוריד כתמים, עושה פעם בשבוע וחצי בערך ...

משתמשת בג׳ל אריאל ומרכך כביסה סנו מקסימה בייבי.

מפרידה כביסה שלי ובעלי וכביסה של הילד.

לכביסה צבעונית ושחורה שמה גם מחטא כביסה דזיטול.

לא מכבסת מעל 40 מעלות - חוץ ממצעים ומגבות.

משתדלת לכבס עד 600-800 סיבובים כדי למנוע קימוט והתכווצות.

רוב הזמן מכבסת ל5 (הילד מכבס לעצמו בישיבה)

7 קילו

4-5 צבעוני רגילה, 1 צבעוני עדינה, 1 מצעים, 1 סמרטוטים.

לא מפרידה בין בהיר לכהה

1 לבנה רגילה, 1 לבנה עם ציציות יותר עדינה

נקייה וריחנית: סטריפים של קולון+ וניש צבעוני/ לבן+ כדוריות של לנור

1- 3

2- 7

3- תלוי בהרבה גורמים. אם אני בחופש או עובדת, חורף או קיץ, ילד בגמילה... עכשיו בחופש הפעלתי מכונה אחת כל יום חול 5 בשבוע. כשאני עובדת אז 3 בשבוע לפעמים.

4- כשיש הרבה כביסה בסל אז כן, כשיש מעט אז לא (לא באמת ראיתי הבדל בתוצאות)

5- פעם בשבוע

6- הכי זול שיש במכולת יוצא נקי וריחני

רק לבן וצבעוני (ובהיר וכהה לפי הכמות)

מכבסת הכל ביחד, מגבות, סמרטוטים, שמלות, מצעים, סוודרים... (כמובן לא יוצא לי את כל אלה באותה מכונה אבל מה שיש אני מכניסה)

רק כשאני מכבסת לבעלי את הציצית צמר אני מתחשבת, מפעילה תוכנית עדינה ומגלגלת את הפתילים בתוך גרב. אבל גם אז אני כבר מכניסה למכונה ביחד איתה את כל הכביסה הלבנה שהספיקה להצטבר בסל.

לגבי 6

הכביסה שלי יוצאת עם ריח מושלם

ומבריקה

הגל הכחול של סנו ווניש קליה

מרכך כביסה לכל דבר בנפרד לא אחד כללי להכל

וגל של מקסימה הורוד.

מרכך מקסימה השחור אצלי זה לבגדים כהים

החלב ודבש למצעים

התינוקות הלבן ללבנים

הירוק של בדין למגבות וכל השאר

תמיד יש ליד ריח בבגדים. תמיד.

איפה את מאחסנת את כל הבקבוקים?

הם תופסים המון מקום

וגם הם בצנצנות שקופות אצלי המרככי כביסה

במדף בחדר כביסה

1. 4

2. 7

3. אין לי צבעוני,  רק בהיר, כהה, מגבות ומצעים.  עושה בין שתיים לשלוש בשבוע

4. חדמש כן. אבל הבהיר שלי זה גם לבן אז ברור

5. ביחד עם הבהיר, בערך פעם בשבוע

6. מה שבעלי קןנה

בערך בין 10-14 מכונות בשבוע

מפרידה צבעוני ולבן

לבן- בערך 2 בשבוע

אבקה ומרכך מה שזוליוצא מצוין

או לקנות אחת נוספת? זה ישנה לך את החיים

בכמות כזו של כביסה 5 קג זה קטן

אותה כמות בערך

בעיקר כי אחת מפספסת בלילות כמעט קבוע

וכי ככה זה כשיש חבורת קטנים ..

האמת לא מפריע לי

גם כי בעלי עוזר בלכבס

וגם לא מתעסקת בזה יותר מדי

מה שמפריע לי זה הלקפל ולהלזיר לארון

זה אינסופיייי

4 נפשות

מכונה 5 קילו

באזור העשר מכונות

לא מפרידה

כביסה לבנה בין פעם לפעמיים בשבוע

משתמשת באבקה של פיירי, מרכך של מקסימה

ולכביסה לבנה אקונומיה/ רן

לכתמים על בגדים צבעוניים ספריי אוקסיג'ן הירוק

1. 10 בלע"ה.

2. 8 קילו נדמה לי.

3. מי סופר... לפחות 3 ביום, לרוב מריצה יותר.

4. לא מפרידה.

5. כביסה עדינה (שרובה לבנה) - פעם-פעמיים בשבוע.

6. בעיניי יוצאת נקייה אבקת כביסה רנדומלית. לא משתמשת במרכך (מאז שהריח שלו עשה לי בחילות באחד ההיריונות...)

1. כמה נפשות אתם בבית? 3

2. כמה קילו המכונת כביסה שלכם? 7

3. כמה כביסות צבעוניות את עושה בשבוע? 1-2

4. מפרידה לבהיר וכהה? ברור

5. כל כמה זמן עושה כביסה לבנה? מעמידה ביחד עם הבהיר, 1-2 בשבוע

סה''כ בשבוע 3 מכונות, זה מתקזז עם הכהה (או 2 כהות אחת בהירה, או אחת כהה ו2 בהירות)

6. (תעני רק עם הכביסה שלך יוצאת נקיה) איזה אבקה ומרכך את משתמשת? אבקה של מקסימה לתינוקות, מרכך של מקסימה הורוד עם הפקק האדום.

1. 9 נפשות

2. שתי מכונות של 9 קג

3. כ 9-10 מכונות בשבוע, 1-2 מתוכן לבנות

4. מפרידה לשלושה צבעים: לבן, צבעוני בהיר, צבעוני כהה

5. כ 1-2 בשבוע

6. מקסימה האבקה והמרכך וזה לא קשור לזה. המכונות יוצאות סופר נקיות כי אני עוברת כתם כתם, הופכת כל חולצה וכל גרב. יש לי כסא נמוך ליד המכונות וזו התרפיה שלי. אין לדחוף ככה למכונה, הכל מקבל תשומת לב אישית ויןצא מעולה ונקי. בכתמים קשים בלבן שמה אקונומיקה ישירות על הכתם.

זה עושה לי עצבים בגוףףף

אם יש משהו שעושה לי עצבים זה אפייה

בכללי מעדיפה את כל מלאכטת הסדר והניקיון על פני המטבח

ומעדיפה לסדר ולנקות. אבל עד הכביסה שונאת להיות משועבדת לה, ובמהלך השנים מצאתי פתרונות קיצור...

אבל את מזכירה לי את אמא שלי. גם היא אוהבת להשקיע בכביסה, ויושבת על שרפרף כדי למיין אותה בצורה מדויקת...

1. כמה נפשות אתם בבית? 8 בלעה"ר

2. כמה קילו המכונת כביסה שלכם? 7 קילו

3. כמה כביסות צבעוניות את עושה בשבוע? יש צבעוניות כהות ויש צבעוניות בהירות. בערך 6-7 צבעוניות בשבוע (+2-3 לבנות בשבוע)

4. מפרידה לבהיר וכהה? כן. ברור

5. כל כמה זמן עושה כביסה לבנה? יומיים, שלוש

6. (תעני רק עם הכביסה שלך יוצאת נקיה) איזה אבקה ומרכך את משתמשת? יוצא נקי ולרוב גם ריחני

לפעמים, הכביסה הכהה לא יוצאת ריחנית

משתמשת באבקות כביסה של אריאל + אבקת וניש קליה לכביסה לבנה

מרככים: סנו מקסימה עם הפקק התכלת או הורוד או בדין יערת דבש / פריחת התפוז

ומרססת סנו אקוסיג'ן/ רסס כבס על כתמיים מסוימים

כי המכונה שלי מעצבנת אותיייייייי,מה אני צריכה אותה אם אני צריכה לעבוד קשה על כל בגד לפני שהוא נכנס למכונה?

אני ישב באיזה מיין עם חלוקי נחל ויוציא את זה יותר טוב ממנה 

א

וווףףףף

2. 7 קילו

3. בממוצע מכונה ביום אבל יש ימים שיותר למשל אחרי שבת זה בדרך כלל 2 או ביום שמחליפה מצעים גם יותר

4. מפרידה רק בהיר ממש

5. אחת אחרי שבת אחת ובאמצע שבוע עוד 2 (אני חושבת) באמצע שבוע מצרפת את הלבן עם הבהיר מאוד

6. אריאל

5 נפשות

9 קילו

4 כביסות צבעוני

מפרידה בהיר כהה ורוד לבן וסדינים ומגבות

גוואל של מקסימה ושיש כתמים אוקסיגן מרכך כביסה סופר מרוכז 

1. כמה נפשות אתם בבית? 6

2. כמה קילו המכונת כביסה שלכם? 7 או 8

3. כמה כביסות צבעוניות את עושה בשבוע?

    המון. סוף כל יום יש לי מכונת פספוסים של רבע שעה או חצי שעה (תלוי בחומרת הפספוסים), תולה, מייבשת, מחזירה לסל כביסה... חוץ מזה כל יום מכונה או 2.

4. מפרידה לבהיר וכהה? כן. מפרידה ללבן, כהה, צבעוני, עדין, הרתחה.

5. כל כמה זמן עושה כביסה לבנה? 2 מכונות בשבוע. לפעמים יותר. תלוי בקצב של הפספוסים... (15 גרביונים ולא תמיד מספיק..)

6. (תעני רק עם הכביסה שלך יוצאת נקיה) איזה אבקה ומרכך את משתמשת? אבקה של אריאל, לשחור- פרסיל ג'ל. מרכך של טאצ'.

1. 8 נפשות

2. 9 קילו

3. בעלי עושה , התשובה שלו היא: הרבה

4. לא מפריד כלום , הכל ביחד

5. לא עושה. מכבס ביחד. אם קיבל צבע זורקים.

6. לא יוצאת נקיה (משתמשים באבקת כביסה אקולוגית)

1. 4

2. נראה לי 7

3. צבעוניות דווקא? נראה לי 2 רגילות ועוד אחת של כביסה עדינה (מכופתרות של בעלי, שמלות שלי)

4. כן

5. לבנה רגילה בערך פעם בשבוע (הכוונה לגופיות, גרביים וכו') ולבנה של חולצות שבת יוצא בערך פעם בשבועיים שלושה

6. א. כביסה של מקסימה ומרכך מתחלף. לאחרונה עם מרככים של רמי לוי והם אחלה

1. כמה נפשות אתם בבית? 3

2. כמה קילו המכונת כביסה שלכם? 7 או 8 של בוש. לא זוכרת בדיוק.

3. כמה כביסות צבעוניות את עושה בשבוע? 1 ולאחרונה גם מכונה של מדים.

4. מפרידה לבהיר וכהה? לא

5. כל כמה זמן עושה כביסה לבנה? פעם ב3 חודשים. יש רק חולצות לבנות של בעלי של שבת. יש לו בערך 15 חולצות אז יוצא בערך פעם ב3 חודשים.

6. (תעני רק עם הכביסה שלך יוצאת נקיה) איזה אבקה ומרכך את משתמשת?

רמי לוי שניהם

מגיבה כדי שיקפוץ לי אח״כ. 

1. 5

2. 8

3. בעלי עושה... בערך 6

4. כן, בערך

5. פעם בשבןע

6. חח לא משהו מסויים

1. כמה נפשות אתם בבית? 4

2. כמה קילו המכונת כביסה שלכם? 7

3. כמה כביסות צבעוניות את עושה בשבוע? בערך 2

4. מפרידה לבהיר וכהה? ברור, מפרידה לבן, כהה, בהיר, והרתחה (מגבות)

5. כל כמה זמן עושה כביסה לבנה? יוצא לי בערך-

1 לבנה

2 כהה (כי אין לי הרבה בגדים אז חייבת לכבס בתדירות גבוהה)

1 בהירה

1 הרתחה- מגבות, סמרטוטים וכו' (אם יש הרבה מגבות מפרידה מהסמרטוטים)

1 מכונה קצרה של שטיחון מטבח

6. (תעני רק עם הכביסה שלך יוצאת נקיה) איזה אבקה ומרכך את משתמשת? אריאל שושן צחור ומרכך עכשיו משתמשת בבדין, מחליפה ריחות לפי הצורך שלי אבל עכשיו זה פריחת הדובדבן ושקדים. מרססת כתמים כמובן לפי הצורך ומוסיפה חומרים כמו אקונומיקה לכביסה לבנה.

ותולה כל כתם סורר בשמש. לא מוותרת להם עד שהם יורדים לגמרי!