אשמח מאוד להמלצות,
צריכה שתיהיה קלה ונוחה!!!
אשמח מאוד להמלצות,
צריכה שתיהיה קלה ונוחה!!!
אנחנו השתמשנו בטיולון של ג'וי
השתמשתי בו די הרבה להליכות לתקופה של כשנה
לא הרמתי במדרגות אבל, ולא קיפלתי אותו לאוטו.
הטא היה נשאר קבוע בכניסה של הבניין מוכן ליציאה ככל שנידרש לו
לא יכולה להגיד שזה קל האמת. כי זה סוחב בתוכו 2 ילדים סהכ, ויש גם ציוד כמובן, אבל זה ענה לי על הצורך יופי.
והעגלה עצמה כן יחסית קלה אבל כשהיא ריקהמאם לזה התכוונת. הוא היה גם ממש צר האמת
(השתמשתי בה 3 שנים והייתי מאד מרוצה. יש אפשרות לשים אמבטיה לתינוק)
אחריה מגיע קוקו ביבה, טיפונת יותר רחבה אך יותר קלה
שתיהן מתקפלות בקלות
לא מכירה עוד
הרבה נחת ובריאות
ממש מרוצה
השתמשנו בעגלת אחים, שאחד יושב מאחורי השני, המושב האחורי מיועד לקטן יותר ונשכב והקדמי לגדול יותר ומתאים רק לישיבה. קנינו ביד 2 את העגלה של Joie שהיא מראש די זולה. היא די פשוטה ולא מתוחכמת.
לתאומים שלי כשהיו קטנים השתמשנו בעגלת תאומים מסוג קוקו ביבה, המושבים אחד ליד השני. אבל זה שונה כשזה תאומים לעומת צמודים.
של גואי
היה מצוין
הוא הכי קל שמצאתי והיה ממש שימושי
כן הפריע לי שם שאין הפרדה בין הילדים ואז הגדול קצת הציק לקטנה
היא צרה וקלה.
יש לי אותה 4 חודשים וממש מרוצה (אני משתמשת לתאומים)
חוץ מחיסרון אחד שנראה לי ברוב הטיולונים קיים, המנגנון של ההשכבה וההושבה הוא ע"י חוט ואז יכול להיות מצב שזה עקום...
לי זה מאד מפריע.
הבת שלי בת 1.4 עם דלקת בדרכי השתן ככל הנראה, לא פעם ראשונה. התחלנו אנטיביוטיקה אתמול אבל היא עדיין עם חום וסובלת והאקמול לא ממש משפיע עליה.
אף פעם לא נתתי לה נורופן ואני קצת חוששת, במיוחד בגלל שהוא עובר דרך הכליות ודלקת בדרכי השתן גם קשורה לכליות
כשהיא נהיית קשורה זה השלב הבעייתי כבר חס וחלילה
ולכן אני הייתי נותנת וזה מה שעשיתי האמת
הנורופן מוריד את החום ממש ומחזיק ליותר זמן
רפואה שלמה יקרה!
נתנו נורופן במיון (ויותר מפעם אחת)
לא לוקחת אחריות, רק אומרת מה היה אצלנו
מחקר של סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון מצא קשר בין גובה היולדת לסיכוי ללידה בניתוח קיסרי. מחקר ישראלי: ליולדות נמוכות קומה יש סיכון מוגבר לניתוח קיסרי
האמת שזה מצחיק אותי - כי אני באמת נמוכה, וילדתי שלוש לידות בקיסרי. אלא שבעיקרון זה לא קשור בכלל לגובה שלי... (תאומים, מצג רוחב, ירידת מים...)
והאמת - אני לא מבינה בכלל למה לחקור את זה ולהציג את תוצאות המחקר בציבור. כדי לזרוע פחד בנשים נמוכות?
אם הייתי נתקלת במחקר הזה לפני הלידות הראשונה או השנייה שלי, סתם הייתי נכנסת לפחד וללחץ... כי הרי לכאורה זה לא שיש משהו לעשות נגד זה... גובה זה לא דבר שאפשר לשנות מגיל מסוים 
הגישה שמפרשת את זה שזה מלחיץ וממילא אין מה לעשות עם זה- אז אולי נכון לא לקרוא מחקרים...? אבל לטעון שזה מיותר לעשות את המחקר עצמו..? מוזר לי...
מצאתם מתאם, זה נחמד,
אבל לנסות להסביר קצת למה יש מתאם כזה?
אני לא יודעת אם הכתבה חסרה או המאמר חסר, כי לא הצלחתי למצוא את המאמר עצמו...
ראיתי שכן התיחסו לקשר אפשרי לרוחב האגן. הגיוני שהוא תלוי בגובה.
הייתי רוצה התייחסות גם לגובה האב - אם בעלי גבוה ממני ביותר מ20 ס"מ, האם זה מעלה את הסיכון לקיסרי למרות שאני לא בתחום הנשים הנמוכות? כי אולי זה מגביר סיכוי לעובר גדול ביחס למבנה גוף שלי. הרי לאישה נמוכה יש סיכוי הרבה יותר גבוה להתחתן עם גבר שגבוה ממנה באופן ניכר.
והילדים שלנו נולדו במשקל ממוצע לגמרי (לא יותר מ-3.400)
יש לי דודה שגבוהה ממני (נגיד 1.60) ויש לה אגן צר ואכן בגלל זה היא ילדה בקיסרי מהלידה השנייה והלאה.
בקיצור, זה לא נראה לי קשור, אבל אני לא חוקרת 🤷♀️
גם שלי נולדו קטנים (2.7,2.8)
אבל חמותי ילדה תינוקות גדולים (3.5-4.6) אז גנטית כנראה אפשרי שיהיה לי עובר גדול ויתכן שזה יקשה 🤷🏻♀️
לא בטוח שקשור, אבל זה כן פרמטר שעלול להשפיע
מספיק אני חוששת מקיסרי
לא צריכה גם את זה שאני ממש נמוכה שיגרום לי לפחד יותר😳
זה נקרא לטמון את הראש בחול בעיניי...
מאמינים בריבשע שהכל יהיה בסדר ותקין ורפואית מי שנמוכה יותר בסיכון סטטיסטית.... למה להסתיר...?
לעשות מחקר בתוך בית חולים אחד בלבד זה לא מקצועח בעיניי.
וגם אם באמת יחקרו את העניין ברחבי כל העולם ויגיעו למסקנה שאכן כך, אין צורך לפרסם מחקר כזה לציבור ולהלחיץ סתם נשים. שהרופאים והמיילדות ידעו את זה ופשוט ישימו לב יותר. (אבל שיבואו בראש פתוח, בידיעה שרוב הסיכויים שהאישה תצליח ללדת רגיל, ושלא ידחפו לניתוח על כל דבר קטן...)
בכל אופן, אני עדיין לא מבינה מה תורם מחקר כזה. גם ככה במהלך הלידה עוקבים אחרי האישה - ואם יש סיבוך מסוכן אז עושים קיסרי, בלי קשר לגובה שלה.
להרגשתי המחקר הזה יגרום לאנשי הרפואה "לסמן" מראש יולדות נמוכות, ולדחוף אותן לקיסרי גם בלי צורך ממשי...
והנה, אני ילדתי ארבע לידות רגילות, למרות גובהי. מזל שהמחקר הזה יצא רק עכשיו, כי אחרת אני בטוחה שחלק מאנשי הרפואה שליוו אותי בלידות היו דוחפים מהר יותר לקיסרי...
שכל המחקרים מתחילים בבית חולים אחד וזה בהחלט לא נחשב דבר בקטנה
יודעים על הסיכוי לקיסרי לנמוכות ממזמן פשוט כי רופאים שמו לב לזה, וטוב שיש מחקר שמאושש את זה
לא מסמנים אף אחת אלא דואגים לה! לא אומרת שאין אג'נדה בשום דבר אבל ברור שהעיקר זה וולד ויולדת בריאים!
בדיוק כמו שאני ואת מסומנות בתור ויבקיות... זה לא דבר רע. זה מה שנכון, וכדאי ש"יסמנו" אותנו... אנחנו פשוט לא כמו אישה שלא עברה קיסרי....
בקיצור, עניין של הסתכלות איך להסתכל על המחקר. אבל מפה ולומר שהמחקר מיותר... לא חושבת שיש לנו את המקצועיות והידע להבין איך הדברים מתנהלים בשביל לבטל את זה בהינף יד...
כי זה מלחיץ
ואז מביאה את זה לפורום של הריוניות???????
למקום עם ריכוז הכי גבוהה של מי שיכול להלחץ מזה
מה שנקרא קשוט עצמך ואז קשוט אחרים
חיבוק @מתואמת יקרה
ועכשיו גם נזכרתי גם בשכנה
נמוכות יותר מהסטנדרט
יולדות רגיל בלי בעיה
שכנתי אפילו ילדה תאומים
14% לעומת 20%
יש חיה כזאת?
למה לילה בשומרון עולה 800 שח וזה לפני עליית מחירים?!
מחפשת המלצות לצימר (אפשר פשוט ונעים ונקי!) עדיפות לג'קוזי/בריכה
מאד נהנינו.
יש עוד כמה צימרים בדולב, ויש גם בישובים נוספים בבנימין- אש קודש, קידה, מעלה לבונה, מצפה יריחו,נופי פרת
אפשר לראות באתר של מועצה אזורית מטה בנימין
בהצלחה
עבר עריכה על ידי גון בתאריך כ"ז בתשרי תשפ"ה 10:03
עבר עריכה על ידי גון בתאריך ז' בתשרי תשפ"ה 0:25
הסוויטה בנריה-הסוויטה בנריה| צפו בסיור המלא | צימר 360 סוויטה מושלמת ביישוב נריה חדשה לגמרי יש ג'קוזי ענק ונופים מאד יפים ופסטורלים אחלה של צימרים
ממליץ לכם מאד גם פה צימרים בצפון
יש גם וילות נופש
יש גם במחירים טובים?
כמובן שאז זה יותר יקר אבללדעתי ממש שווה לנסות
בחצי מחיר בערך.
אם מעניין אותך אז אתן לך פרטים באישי.
יש צימר חדש יפה בנווה עם גקוזי ובריכה ישוב מהמם שקט ממליצה ממש! 0549480955
לילה בסופש אבל לא בטוחה.. את יכולה להסתכל באינטרנט "נוף חלוצה" זה שם הצימר
*צימרים עד 600 ש"ח*
צימר עדי עד, שילה. יש ג'קוזי, אין בריכה.
*480 ללילה לזוג* 0527
966630
צימר נופש בקידה, שילה. יש ג'קוזי, אין בריכה
*500₪ ללילה לזוג* 052-376-7091
צימר בית קטן ברותם. יש ג'קוזי, אין בריכה
*600 ללילה לזוג*
צימר בחספין 0545
325567
*300 ללילה לזוג*
צימר בנחם 0544
854012
*600 ללילה לזוג*
צימר בבית חגי - בצוותא. יש בריכה רק בקיץ, בלי ג'קוזי.
*480 ללילה לזוג*
בקתות רוזמרי - פצאל. יש ג'קוזי
*600 ללילה*
חוות התבלינים. יש ג'קוזי
*550 ללילה*
חדרי אהבתי - פוריה. יש ג'קוזי + בריכה
*500 ללילה*
צימר בנווה. 0549
480966. יש ג'קוזי
*450 ללילה*
אחוזת הארי - צפת. יש ג'קוזי
*500 ללילה*
בקתות מאיה - רמות. יש ג'קוזי
*450 ללילה*
קסם התבור - יבנאל. יש ג'קוזי
*350 ללילה*
נופים בלבן - רמות. יש גקוז'י + בריכה.
*500 ללילה*
*בכוונה לא פירטתי יותר, את כל שאר הפרטים תוכלו למצוא בגוגל. מוזמנות להוסיף עוד צימרים מומלצים עד 600 ש"ח 🥰*
וכמובן מוזמנות בשמחה להעביר הלאה 
ומוסיפה עוד שיקול לקחת בחשבון - המרחק ועלות הנסיעה
(לצורך העניין נסיעה לגולן לצימר זול פלוס מחיר הדלק יכול להיות כבר עדיף צימר קצת יותר יקר בסביבה, וכו)
קוראים לו קשת לכינרת. צדיקים. מחירים טובים.
זול. עלה לנו 400
אבל לא מפנק. נטו קראוון חמוד טיפה מעוצב.
הלכתי עם חברות אז זה לגמרי הספיק לנו
נעמה 054-776-0642
חצי שניהומלצה בדיקת מי שפיר, ראיתי שצריך 24-72 שעות המנוחה וללא מאמץ.
נשים עם נסיון - האם זה אומר להיות כל היום במיטה? אני עם קטנה בת 2.5 שמפעילה אותי אחרי צהריים כהוגן.
השאלה אם ללכת לגיצבורי ולתת לה להשתולל ולשבת לידה זה מספיק או צריך מנוחה מוחלטת? עכשיו כשאני חושבת על זה יש לנו הליכה לגימבורי ואולי גם ריצה אחריה או להרים אותה לעגלה....
עשיתי כמה פעמים מי שפיר בגלל בדיקות שיצאו לא תקינות
ההנחיה שקיבלתי לא הייתה למנוחה במיטה אלא לא להתאמץ
לא להרים ילדים או דברים כבדים
פעילות ספורט או כל מאמץ גופני אחר.
בדרכ ביום הראשון אחרי הבדיקה
בעלי ממש בלחץ ולא נתן לי לקום מהמיטה (:
ביומיים אחכ כבר יותר תפקדתי אבל בנחת
הכינרת.. לזוג שרוצה להתאוורר מכל השנה שעברה עליו.. ב"ה בהריון, אז ג'קוזי לא בתחום.. בריכה פרטית תהיה פלוס..
תודה מראש 
אז סטאי כנרת.. מקום מהמם לזוגות!
מלון דירות רק לזוגות יש בריכה וגם חוף רק למלון עצמו.
החיסרון- יקר מאוד
בסביבות ה1000 פלוס ללילה ולא בדקתי באוגוסט
ברוגע אצל נוגה
יש בריכה פרטית, בכללי זה לא מתחם אלא צימר בודד ופרטי
מושלם! אבל גם הוא יחסית יקר...
אתן חושבות שמתישהוא כל הדי ההסתה נגד דתיים וחרדים תירגע?
אני מרגישה ממש לא בנוח להסתובב במקומות מעורבים. קיבלתי כבר כמה הערות פוגעניות שקשורות ב"דוסיות" שלי
והילדים חוטפים באופן קבוע. השבת כמעט נדרסו ע"י זוג רכוב על קורקינט חשמלי וכשקפצו הצידה בבהלה הזוג עצר ואיחל להם שהם והמשפחה שלהם ימותו.
הם חזרו בוכים הביתה...
ועכשיו זה
סערה ברשת | חרדי השיב למתקפה: "אני סרן במיל
אני פשוט בצער גדול מזה.
אבל לשאלתך- נראה שזה פועל רק להיפך. עם הגיל יש יותר נוקשות וקיבעון על תפיסות עולם. זה כמובן תלוי באדם עצמו...
חייבת לומר שכל חיי אני וגם בעלי עובדים במרחב הכללי, אף פעם לא הרגשנו ככה.
הסוגים) אני מעולם מעולם לא נתקלתי במשהו כזה... לא מבטים ולא הערות. ואני עם מטפחת והכל... אולי זה אחד הפלוסים של לחיות במקום כזה (זה כמובן גם מגיע עם מורכבויות) - שכולם רגילים לכולם ומרגישים בנוח עם כולם, כי זאת ברירת המחדל שלנו, זה מה שאנחנו מכירים 🙂
צר לי בטירוף על הפילוג הכללי שראינו בחודשים האחרונים (אפילו פתחתי על זה שרשור פעם). אבל עם זאת, אני מאמינה ענקית בטוב שבעם שלנו, ושאנחנו יכולים להתגבר על ההבדלים ולזכור כי אחים אנחנו,כל אחד מהמקום שלו, ובסוף כדבר כללי בע״ה 💗
שמחה שלא נתקלתי ב״ה.
אני קוראת דברים שקרו לאנשים וזה ממש נורא.
ומנגד, קראתי פה אני חושבת אתמול, על מישהי שכתבה על אחיינים שלה- ילדים אמנם, שצעקו על אישה שעברה מחוץ לחיידר
קיים משני הצדדים לצערי, יש הרבה מה ללמוד על אהבת חינם....
ילדים הם עם חסר טאקט באופן כללי וברור שזה לא תקין וצריך לחנך וכו',
אבל אני לא מכירה אף דתי או חרדי (למעט קיצוניים במא"ש וכד) בוגר שיצעק על אדם חילוני ברחוב רק כי
הוא חילוני/ מתנגד לרפורמה. חשדנות תמיד הייתה משני הצדדים, אבל כך במופגן לא נתקלתי.
מאוד גדולה נגד החרדים.
אבל הכוונה היא להראות שמשני הצדדים צריך לתקן ולכל אחד יש אחריות בחברה שאנחנו חיים בה. ועוד מעט י"ז תמוז וכולנו צריכים לעשות חשבון נפש ולעבוד על אהבת החינם ולא שינאת חינם.
מה זה ילדים הם חסרי טאקט? הם גדלים במציאות שאומרים להם שכל דבר שמחוץ לארבע אמות שלהם זו עבודה זרה... זה לא מגיע משום מקום. לצעוק או לירוק על אישה כי היא לא מתלבשת צנוע לטעמי זה גם לא ראוי וזה מגיע משינאה, מלמדים ילדים לשנוא!
אני כאילו שומעת את מה שאנשים מספרים אבל נראה לי שעד שלא אחווה על בשרי אני לא באמת אקלוט שזה אשכרה קורה.
כמו יהודי בגלות.
מאחינו ה''נאורים והנכונים''.
וואו. זה כואב.
באמת קולגה מבוגרת מאד שפגשתי בהכשרה מקצועית אמרה לי לא מזמן אתם יהודים גלותיים, למה לא
תעברו לקהילות שלכם באירופה. (היו עוד פנינים)
לדעתי הסתה לא תירגע עד שכל מסית לא ישלם סכומים גדולים לתביעות דיבה...
נגיד, מפלגה של ישראל ביתנו . הוא לא עוזר לרוסים בכלל, כל הקטע שלו לחבר אותם ביחד נגד חרדים. בלי הסתה מפלגה שלו מיותרת. אותו דבר אין עתיד. מה יכול להציע בן אדם בלי בגרות ? כל הקטע שלו כאילו כלכלי, אבל בגלל שהוא לא מבין בזה וגם חילוני מצוי לא מבין בזה, אז מוצאים אשמים...
בנוסף זו דרך ללכד את חילונים כי הם לא כולם אותו דבר אז להסית ולהפחיד.
ועוד נקודה , דתיות מנוגדת לאידאולוגיה מערבית מודרנית עם שינוי מין, העדר אמת מוחלטת ושיח רגשי של זכויות .
ומאזן דמוגרפי. לשמאל יש פחות ילדים אז הם מרגישים שבתווך ארוך הם מפסידים, אז הם כועסים...
מנסה לעזורעכשיו ראיתי את הסרטון של הבחור מהוד השרון וז נוראי שהיא מרשה לעצמה לסנן כאלה משפטים ולשפוט בן אדם לפי המראה החיצוני שלו.
זה נובע רק מבורות וחוזר הכרות עם הצד השני והמכל בתעמולה הנוראית בתקשורת ובחוץ.
כחרדית שגרה במקום מעורב שכולל את כל הסוגים והמינים כמו: חרדים, דתיים לאומיים, חוזרים בתשובה, מסורתיים וחילוניים-
כשגרים זה לצד זה ומכירים את כל הצדדים יודעים להסתדר מצוין ובאים אחד לקראת השני!!
לא מזמן הייתי בקופת חולים עם הבן שלי ויכיתי מחוץ לבית מרקחת כדי לקנות תרופות.
ניגש יהודי בן 50 בערך שנראה כחילוני גמור ולא ידע איך מעבירים כרטיס ומוציאים תור לבית מרקחת וכו'.
הסברתי לו והראתי לו והוא הוציא מספר. ואחר כך הוא אמר בחיוך: תודה. זה נראה שיש גם אנשים טובים אצלכם ולא רק מה שאנחנו שומעים בתקשורת.
לא הייתי בפוקוס אז לא כזה הגבתי לו..
אבל זאת לא הערה (או יותר נכון הארה) ראשונה שאני מקבלת מאנשים חילוניים שפוגשים חרדים פנים מול פנים בפעם הראשונה ברחוב ולא דרך מסכים כאלה ואחרים או מוסתים בתקשורת נגד הציבור החרדי.
גם מול הציבור הדתי לאומי זה שונה כשגרים ליד...
בעלי אברך חרדי ויש לידינו בית כנסת שרוב ככל הציבור בו הוא דתי לאומי ובעלי מוסר שם שיעור מידי שבת-
אני מכירה את המשתתפים שם והם מעריכים ומכבדים מאוד ואפילו רוצים שבעלי ימסור שם עוד שיעור (אבל אין לו זמן)
ומתייעצים עם בעלי בעניני הלכות ומקבלים ממנו ולומדים.. טוב ונעים גם יחד.
כשמכירים מקרוב- זה אחרת לגמרי!!
ושבאמת כולנו נבין כבר שאנחנו אחים.
שה' יחזיר את כולנו בתשובה שלימה
אמן
שיהיו ניסים החודש הזה!
ממש עצוב... סיון רהב מאיראמא טובה---דיה!אחרונהתקין?
מנסה כבר יותר מחודש טעימות, וממש לא מתלהב. התחלתי בגיל 4.5 חודשים וראיתי שלא עושה לא את זה, אז הפסקתי לעשות את זה באופן שיטתי, רק פעם ב, לראות אם התחושה שלו השתנתה...
עכשיו כבר בן 6 חודשים ושבוע, והוא פשוט לא מתלהב מהקונספט...
אני לא חושבת שהוא לא יגיע לצבא בלי לאכול, ומאמינה שמתישהו זה ישתנה, אבל תוהה אם זה בסדר, ואם יש דרך לעודד אותו.
לא זורם עם טחון, לא עם מרוסק ולא בשיטת בייבי לד. בינתיים התלהב רק מאבטיח שמצץ כדי להרגיע קצת כאבי שיניים, אבל רק מצץ את המיץ וירק בגועל את האבטיח עצמו (כמובן שהיה בהשגחה, והבאתי לו את זה רק כדי להרגיע קצת את החניכיים ביום שכאב לו במיוחד)...
הבכורה שלי כל כך התלהבה מטעימות, ומפתיע אותי שדווקא הוא, שנתפס אצלי כגרגרן גדול, ממש לא זורם עם הקטע....
זה ענין של בשלות למוצקים. גם אם הוא אוהב לאכול זה ממש יכול לקחת זמן.
תמשיכי להציע אבל אל תיבהלי אם רק בגיל שנה הוא יתחיל ממש לאכול מוצקים
אבל בפועל זה מה שזה עושה..
חושבת שעדיף פרימולט נור
תנסי אצל הרופא משפחה
ולא השפיע בכלל.
כלומר לא דחה את הווסת.
אח"כ שמעתי על עוד כמה שזה קרה להן.
אבל בעיקרון כן, זה מה שזה אמור לעשות.
אבל הם שונים.
היא כתבה את זה בהקשר של לקיחת פרוגרסטרון למניעת כתמים.
מניחה שזה תופס גם לפה
עורכת...
מצאתי את ההודעה...
אני שאלתי אם פרגרסטרון יכול לעזור עם הכמות בגלל גלתלות והיא רשמה ש
'זה יכול לעזור עם הדימומים. אבל לא כל פרוגסטרון, ספציפית הפרימולוט שיש לו גם פעילות אסטרוגנית.'
אני אתחיל בזה שאם מישהי מזהה אותי בעקבות זה- מוזמנת לשמור את הזיהוי לעצמך🙂
אז שבוע 37, ואני ממש לא מתכננת ללדת. אני מורה, יש לסיים תעודות, מופע סיום שאני אחראית עליו.. להפרד יפה מהכיתה שלי.. בקיצור, מתפללת לסיים את השנה, לשבת כמה ימים בנחת בבית ואז ללדת.
לקב"ה יש תוכניות קצת אחרות.
בשבת שלפני (37+2) יש לי מלא הפרשות ואז הפרשה גדולה כזו ומוזרה.. לא מייחסת חשיבות אבל אחרי כמה דקות נזכרת שיש מצב שזה הפקק הרירי.
בגדול נכנסתי לסטרס כי ואני מנסה במוצש לקרוא כמה שיותר באינטרנט על זה ולנסות לשכנע את עצמי שיכול להיות שזה לא היה זה, או שזה היה רק חלק ממנו ועוד ימשיך לצאת ובכלל שאפשר ללדת עד שבועיים אחרי היציאה שלו
בראשון חושבת שיש לי צירונים אבל משכנעת את עצמי שזה פסיכולוגי.
המופע אמור להיות בשני ככה שגם אם באיזשהו מקום חשבתי שיכול להיות שאלד, אין לי זמן לארגן שום דבר, אני לגמרי עסוקה במופע.
יום שני בבוקר, מארגנת את הילדה למעון, ופתאום מרגישה "פלופ" כזה.
נלחצת, הולכת לשירותים, מתפנה. חושבת שזו הייתה דליפת שתן.
ממשיכה להתארגן ופתאום שוב התחושה של פלופ.
הולכת לשירותים, שמה פד ותוך כדי אני כבר רואה שהאסלה רטובה.
תוך שניה הפד מתמלא ואני מבינה שאני לא הולכת לבי"ס היום.
מתקשרת בלחץ לבעלי, הוא בתפילה ולא עונה.
מתקשרת לאמא שלי, היא מנסה להרגיע אותי שהכל בסדר וירידת מים יכולה לקחת זמן
מתקשרת שוב לבעלי
מתקשרת להורים שלו כדי לעדכן אותם
בעלי חוזר אליי. אני מעדכנת אותו
מתקשרת לאחת המורות שאיתי, חצי בוכה חצי צוחקת ואומרת לה שתיקח אחריות על המופע ועל כל החזרות הגנרליות כי אני לא אגיע.
בעלי מגיע, לוקח את הילדה למעון ואני מתחילה לארגן תיק ממה שיש בבית.
מזל שנשאר מהלידה הקודמת תחתונים, לנסינו, רפידות הנקה.
הבית הפוווךך, לא הכנתי שום דבר ללידה, הבגדים של הניו בורן בכלל אצל אחותי שילדה לפני כמה זמן..
מחליטים לנסוע באמבולנס בגלל השעה הפקוקה ואני בכלל עוד לא החלטתי איפה אני רוצה ללדת..
בגדול עושה אן דן דינו בראש ויאללה לעין כרם.
נסיעה רגועה, לא מרגישה שומדבר בינתיים
מגיעה למיון, כל הצוות מקסים ולבבי (שזה ממש תיקון ללידה הראשונה) מוניטור, יש צירים בקטנה שרואים במוניטור.. אני גם קצת מרגישה אבל ממש לא משהו שהיה מוציא אותי מהבית.
א"ס, בדיקת רופא.. הכל לוקח מלא זמן ובנחת.. והיום מתקדם לו..
הרופאה רואה שאני באמת עם ירידת מים אבל פתיחה 2 אז היא מחליטה לשלוח אותי למחלקת נשים עד שיתפתח משהו.
בינתיים הצירים כבר מתחילים להיות מורגשים יותר ואני רוצה כבר לעלות למחלקה כדי להתקלח (מרגישה ג'יפה עם התחתונים הספוגים) ולהתחיל להתמודד עם הצירים בנחת וברוגע ולא בחדר המתנה.
עולים למחלקה בסביבות 13:30 בצהריים, נכנסת להתקלח, בעלי הולך לקנות לנו אוכל כי לא אכלנו כלום מהבוקר.
כשהוא חוזר אני כבר מתמודדת עם צירים קצת יותר מורגשים ומוצאת את עצמי אוכלת המבורגר בין ציר לציר
אמא שלי האלופה מספיקה להגיע מהצפון, אני נכנסת שוב להתקלח כדי להתמודד עם הצירים ותוך כדי המקלחת מרגישה שהם מתחזקים. מבקשת מאמא שלי לקרוא לאחות כדי שתבדוק אותי. האחות מגיעה תוך שניה (שוב, ממש תיקון ללידה הקודמת שהייתי צריכה לחכות שעות לכל דבר)
בודקת אותי. פתיחה 3.5
היא שואלת אותי אם אני רוצה אפידוראל. אני אומרת לה שבא לי להיות גיבורה ולהגיד שלא אבל בטוח בציר הבא אני אגיד שכן אז היא מציעה שכבר נרד לחדר לידה שאספיק לקבל אפידוראל.
מורידים אותי לחדר לידה ובדרך הצירים כבר מתחזקים ממש, והמעבר החד הזה לא ככ מאפשר לי להכנס למוד של התמודדות עם הצירים ואני מתחילה לבכות ולצעוק.
בחדר לידה המיילדת בטוחה לפי הצעקות שלי שאני כבר בלידה ממש, אבל מסתבר שאני רק בפתיחה 4 והיא הולכת לקרוא למרדים.
בינתיים אמא שלי והמיילדת מנסות לעזור לי לנשום בכל ציר. המרדים מגיעה, המיילדת מסבירה לי בדיוק מה קורה וביחד עם אמא שלי מחזיקה לי את הידיים ומזכירה לי לנשום בכל ציר.
בכמה דקות שהמרדים מכניס את האפידוראל, יש כמה וכמה צירים וכשהוא מסיים, אני מרגישה את הנוזל יורד, אבל במקום התחושה מפעם קודמת שלאט לאט הצירים נחלשים- אני מרגישה הפעם שלא רק שהם לא נחלשים, הם מתחזקים. אני בוכה למיילדת "למה הציר הזה יותר ארוך?" והיא מסתכלת, מבינה שבכמה דקות האלה הספקתי להתקדם עוד בפתיחה, ושהתחילו לי צירי לחץ.. אז למרות שהפתיחה עדיין לא מלאה היא מחליטה שכדאי להתחיל ללחוץ.. אני לוחצת והיא עושה לי עיסויים כדי לקדם את הלחיצות והפתיחה.
אמא שלי עומדת לידי ומזכירה לי איך ללחוץ ולנשום
ואני לא מפסיקה לבכות ולצעוק שדי. שיעצרו את הלידה. אני לא רוצה ללדת לפני שהאפידורל משפיע, כואב לי , שורף לי. .
ועוד שלל קריאות מאד הגיוניות שאני בכלל לא רוצה ללדת עכשיו וכו'.
המיילדת ואמא שלי לא נבהלות ממני וממשיכות בשלהן. אמא שלי מנסה להרגיע אותי שזה עוד רגע נגמר, המיילדת כבר רואה את הראש.
עוד כמה לחיצות ופתאום כל הכאב נרגע והמיילדת מניחה עליי תינוקת מתוקה ואומרת לי שזו בת. אני מסתכלת על בעלי ורואה אותו עומד וצוחק כי אני כל ההריון הייתי בטוחה ושכנעתי את כל העולם שיש לי בן (לא בדקנו מה יש לנו)
המיילדת מסתכלת ואומרת לי שב"ה יש רק קרע אחד קטנטן שצריך לתפור.
יולדת גם את השיליה והמיילדת לוקחת ממש ברצינות את הלחץ שלי משאריות בגלל מה שקרה בלידה הקודמת- בודקת בעצמה את השיליה מולי וקוראת לעוד מיילדת ורופא שיבדקו.
הילדונת שנולדה בשבוע 37, אבל מוכנה לחלוטין, מתחילה לינוק כמעט בלי עזרה שלי. .בא לה טבעי לגמרי ב"ה..
אנחנו נשארים עוד קצת בחדר לידה, תופרים אותי (ובגלל שבונים על זה שהאפידורל משפיע לא נןתנים לי הרדמה מקומית וכל הסיפור הזה של התפירה די כואב..
)
המיילדת אומרת שהיא משאירה את האפידורל כדי שיעזור לי עם ההתכווצויות אבל אני באמת לא מרגישה שום השפעה שלו. הרגליים לא נרדמו, אני מרגישה הכל אז לפני שמעלים אותי למחלקה המיילדת כבר נותנת לי לרדת מהמיטה ולהתקלח בחדר לידה.
וזו ממש תחושה מדהימה ללכת למחלקה כשאני כבר הולכת, נקייה, התפר כמעט לא מורגש.
בקיצור, חסדי ה'. אמנם לא התכוננתי ללידה מוקדמת וההתפתחות המהירה לא איפשרה לי להתמודד בצורה הגיונית עם הצירים, אבל ב"ה שזה היה מהיר וקל (הייתי בחדר לידה בערך 35 דקות עד שהיא נולדה)
היחס של הצוות לאורך כל היום היה פשוט מקסים, מתחשב, לבבי, קשוב וזה היה ממש פיצוי על הפעם הקודמת
אז אמנם לא הייתי במופע שהרמתי😅 (עוד מחכה לוידאו) ואת הציונים והתעודות הייתי צריכה לסיים אחכ (ותודה לשותפה לחדר שלא נתנה אפשרות לנוח אז ניצלתי את האשפוז כדי לסיים חלק גדול מההערות מחנכת והציונים)
אבל כנראה שזה מה שנכון ומדוייק לי, והילדונת המהממת הייתה מוכנה כבר לצאת לאוויר העולם.
ותודה לה' על הכל
(על חוויות האשפוז והשותפה לחדר אפשר לקרוא בשרשור שפתחתי אז
)
גרמת לי לצחוק ולבכות בו זמנית
את גיבורה ואלופה
הרבה נחת 💗
אלופה!!
המשך התאוששות קלה ונעימה🥰
כתבת יפה! מרגש ומצחיק בו זמנית.!
תגדלו אותן בנחת ותהני מהחופשת ידה!
היינו בהלםםם שיצאה בת זה היה נראה פשוט לא הגיוני אני בשוק שישבת לעבוד באשפוז😮 אלופה!!
בריאות ונחת!
באמת שריחמתי עליה, אבל לא יכולתי לנוח בכלל😒
מבקרים בלי הפסקה שניה אחרי לידה🥴
סחטיין על ניצול הזמן!!
מרגשת!
המון מזל טוב ובריאות שלמה🧡🧡🧡
סביב גיל 4 יודשים,
ולא בורכה בילד שישן לילה שלם...
איך מתפקדים???
חוזרים הבייתה ועושים שנצ אם מתאפשר (אם הילד במסגרת ואת כבר בבית/ הילד עם הבעל)
מבקשים מהבעל להתחלק בלילות.. אם את קמה להניק, שהוא ירדים ואם יש צורך יחתל ויגרפיס.. ואם את בעניין של לתת בקבוק שאוב/ תמ"ל אפשר לקום תור-תור בלילה.
ותהיי טובה עם עצמך, כמה שפחות רגשי אשמה על כל הדברים שאת לא מספיקה לעשות או עושה חצי קלאץ'..
מי ישמע הצימר באיזה צפון. קצת מודעות עצמית
למשל לצפונים שרגילים לנופים של עצמם..
לא שאני מצדיקה לקחת הון תועפות על לינה בצימר,
אבל למה הזלזול הזה?? ממש לא במקום לדעתי.
לשומרון יש המון טוב להציע.
אני אוהבת מאד את השומרון
אבל המצב הבטחוני פה לא משהו. ככה שבעיני לקחת שמונה מאות שקל ללילה לא לעניין
אם אנשים מוכנים לשלם 800 אז למה שלא יקחו 800?
ואם אנשים לא מוכנים לשלם בגלל המצב הבטחוני, אז כנראה שתהיה ירידה במכירות וייאלצו להוריד מחירים.
קצת אידיאלים, אז משלמים יותר בשביל לחזק את העסקים בשומרון...
סתם, בדרך כלל לא בשביל זה הולכים לצימר,
אבל אנשים גרים בשומרון- בשבילם זה הבית
ולא כולם לא רואים את הדברים כמוך כסכנה תמידית.
חוץ מזה שבימנו שום מקום לא חסין
אבל בכך מקרה הערך של האזור לא פחות ואין סיבה להתייחס אליו כך
שמפחיד פה.
נרצחו פה אנשים.. יםם אידאלים
קיצר זזנו לגמרי מהנושא.
הפסקתי להפריע לשרשור
סליחה מהפותחת
בין הצפון לשומרון.
למה בגלל שזה אזור יותר מורכב בטחונית הם צריכים לקחת פחות?
מה הקשר?
אפשר גם להגיד שאם כבר ייקחו יותר, אם מציעים צימרים באותה רמה של הצפון אבל חוסכים (לרוב האנשים) את הנסיעה...
יש ליהודה ושומרון הרבה מאוד יתרונות בהשוואה לצפון או לדרום
מה שעולה לי כרגע בשלוף:
*ביהודה ושומרון יש נוף קסום עוצר נשימה.
* מיקום מרכזי וזה יותר קרוב מלבזבז זמן יקר בלנסוע שעות,עד שמצאנו בייביסיטר לילדים חבל לבזבז זמן בנסיעות.
*יש הרבה יותר אטרקציות מגוונות מותאמות לציבור הדתי, סדנאות חוות אורגניות, מסאג'ים, טיפולים, נחלים, מעיינות.
* מלא מסעדות בכשרויות טובות
*אנשים מעניינים, קהילות מקסימות, בתי כנסת בשפע.
אני גרה בשומרון.. זה לא היה בזלזול. פשוט שיהיו במודעות למצב הבטחוני ולא יקחו מחירים פסיכים
גרה בשומרון, במקור מהצפון.
ממש מוגזם לקחת 800 ללילה,
מכירה את שני האזורים היטב, ולדעתי אין מה להשוות.
הצפון לוקח בפער
גם התנסתי במגורים בדרום במקום קסום, יש גם עניין באווירת החופש שבעיניי לא מתקיים ביישוב...
שינה לא מסדרת ענייני בחילות.
התעוררתי עשרות פעמים הלילה מבחילות קשות.
קיוויתי שיעלם. לא קרה.
רק כשקמתי עכשיו לקטן הקאתי הכל והוקל לי. אבל עכשיו צריך לקום והלך לי הלילה..
לא יודעת מאיפה אביא כוחות ליום הזה.
שבוע 7 שלום.
בכל ההריונות שעברתי הקאתי במצטבר לא יותר מפעמים בודדות. אולי פעם-פעמיים בכל הריון. אני סתם מסתובבת מבוחלת אבל לא ברמה משביתה.
הלילה הזה היה חריג מאד.
די ברור לי שזה קשור לשבוע המטורף שיש לי בימים אלה. מלא מתחים ועומס טכני. אני לא נחה בכלל למרות שמתמוטטת. וגם היום הלו"ז לא הגיוני, בטח ביחס למצבי הנוכחי.
בהמשך אמור להיות רגוע ומאפשר יותר.
תרופות פחות קורצות לי..
מבינה אותך לגמריי....
מקווה שתצליחי היום לנוח קצת
💗
שזה ממש קשוח .ועצם זה שהשיניים כבר מפריע לשינה..גם אם נתת משככי כאבים, זה ממש הגיוני שקשה לו לישון ככה.זה כאבים נוראיים!
מאמינה שאחרי שתצא עוד שן תראי הקלה, כי הסבל הוא בעיקר לפני שיוצאת..וזה הרבה פעמים בזוגות.
בהצלחה לכןן
בעקרון נראה לי הכי כדאי שתתייעצי עם דיאטנית. אני מנסה למשוך לפחות שעתיים ואז אוכלת זה קורה לי לפעמים.. אבל מבינה מזה שכנראה הייתי צריכה לאכול יותר בארוחה הקודמת -יותר סלט או חלבונים... אז משתדלת בפעם הבאה להגדיל את.הארוחה שאהיה שבעה ל3שעות
ובארוחה הבאה לצרוך יותר חלבונים. תשימי לב שאת אוכלת כמות טובה, בד"כ זה משביע ומחזיק יפה.
וגם ככל שמתרגלים לזה זה נהיה קל יותר, הגוף פחות דורש פחמימות.
אבל תתחילי ממנת חלבון טובה כמו ביצים, חזה עוף, טונה וכו אח"כ תעברי לירקות ואז תאכלי מעט פחמימה
החלבון הוא זה שעוזר לתחושת שובע לאורך זמן...
בהצלחה, זה לא קל אבל יעבור!
גבינה צהובה, אבוקדו, שמן זית, במבה, חמאת בוטנים, שקדים ואגוזים....
חלבונים ושומן גורמים לשובע.
תנסי לאכול ארוחות גדולות יותר ומשביעות - בהתאם לתפריט כמובן.
נגיד מלפפון...
חושבת שזה בקבוצת פייסבוק של סוכרת הריון
כתבו שם שזה לא מתאים אם אני זוכרת נכון והקפדתי על זה
אני לא מצליחה להרגע מיום חמישי.
שומעת על כל כך הרבה מקרים של עובדות במוסדות חינוך שאלימות מילולית או פיזית ונכנסת לסרטים.
כל כך פוחדת על הבן שלי.
הוא כזה עדין ושקט ולא משתף כמה שאני מנסה לדובב.
אני לא יודעת מה לעשות כדי להרגע.
באלי להפסיק לשלוח אותו למעון אבל חוששת שזה עוול בשבילו כי הוא נהנה וכייף לו עם החברים.
איך נרגעים?
ואני שוקלת ברצינות לוותר על הכנסת הקטנים למעון שנה הבאה ולהשאיר אותם איתי עד גיל 3.
את כל ילדיי שלחתי למסגרת מעל גיל 3. לא ראיתי שום פער
להפך, הם חברותיים מאוד (אפילו יותר ממני), מבינים ומתקדמים מבחינה לימודית מאוד ב"ה
או סופש??
הכי רוצים להיות ביעד בשבת, אבל חוששים שבשבת הילדים יתגעגעו יותר. למי יש נסיון?
כל שנה נוסעים באמצע שבוע. השנה יצא לנו לצאת גם לסופ"ש. לילדים היה מעולה. לי היה בהתחלה קצת קשה (במיוחד בחלק של ברכת הבנים, תקף אותי געגוע, הוא עבר די מהר כשראיתי את הבלאגן שילדים עושים בשולחנות אחרים🤭)
חילקנו אותם חצי חצי, אצל הסבים והסבתות והיה להם ממש טוב!
לפי דעתי להפך, ברגע שהם יכולים לייצור איתנו קשר זה לפעמים יותר מקשה. בשבת אי אפשר, אז באיזשהו מקום יותר קל.
שוב, בתנאי שאת יודעת שטוב להם אצל ממי ששומר עליהם.
ואיזה כיף לכם! תהנו!
ולדעתי אין כ"כ הבדל
אם הם נמצאים במקום שטוב להם בו
ויש להם שם תעסוקה
חלשה ממש, חסרת כוחות
ובחילות , לא כאלה של להקיא, אבל כל הזמן עם בחילה כזאת...
התור לרופאת נשים רק עוד חודש וחצי בערך
עד אז מה עושים?
מה לוקחים שיעזור?
לא פעם ראשונה שכותבת פה בנוגע לנושא זה
תינוקת מהממת בת 5 חודשים בדיוק שוקלת רק 5.100
עולה מאוד לאט במשקל , כן עולה אבל בקצב הקבוע והאיטי שלה, נבדקה על ידי פרופסור מומחה שאמר שהיא בריאה והכל בסדר פשוט קטנה פיזית ואוכלת כמה שהיא צריכה.
(אחוזון 1 במשקל)
מבחינת גובה? הייתה אחוזון 5 וירדה מתחת לאחוזונים של טיפת חלב.. אנחנו ההורים לא גבוהים במיוחד אבל לא הייתי אומרת מתחת לאחוזונים, די ממוצעים
בקרוב מתחיל טעימות ובהמשך מוצקים
מכירות מקרים דומים שבסוף הסתדר? נתנו פתאום בוסט במשקל והגובה?
הנושא לא מניח לי ו הייתי אובססיבית
אם כי נרגעתי יחסית אחרי שהייתי אצל הפרופסור ויחד עם זאת עושה לי כבר ממש רע לראות תינוקות של אחרים בגיל שלה ואפילו פחות שהם הרבה יותר גדולים ושמנים ממנה
וגם כואב לי בלב כל פעם כששואלים בת כמה היא ואז מתפלאים ואומרים שהיא ממש פיצית
אןףףףףףף
הבן שלי שקל ככה בגיל חצי שנה
היום בן שנתיים ורבע סופר מפותח קטן קצת אבל לא משמעותי בכלל
אין על הקטנים
הוא נולד במשקל טוב- 3.5 ק''ג ואז ירד באחוזונים עד שהתייצב על אחוזון 3, 5, 7 כל הזמן.
שלחו אותנו לדיאטנית ילדים שאמרה שהכל בסדר, נתנו לנו נאוקייט שזה תמל לרגישים למרות שהוא לא רגיש ושום דבר לא עזר.
התחלנו טעימות כבר בגיל 3 חודשים, אבל התזונה שלו התבססה על מטרנה עד גיל כמעט שנתיים לא הרגשתי שארוחה מחליפה לו בקבוק.
היום ב"ה הוא בן 3+
שוקל 11 קילו
ילד מהמם בריא מפותח מאד, חכם וחמוד.
לא רואה סיבה לדאגה.
עד עכשיו היא רזונת
אבל היא בסדר
עולה במשקל לאט אבל בקצב שלה
מפותחת בריאה שמחה
לא מדאיג אותי במיוחד
ומאמינה 'עם הגיל זה ישתפר יותר
מגיל 3 אוכלים יותר נורמלי..מנסיוני
אצלנו נולד אחוזון 60 וירד וירד וירד וירד עד לאחוזון 3, תוך חודש עלה פתאום לאחוזון 30 וממשיך לנסוק כלפי מעלה 😅
והוא היה ממש פצפון, פעם שאלו אותי אם הוא נולד פג מרוב שהיה קטנטן🙊 ועכשיו מיום ליום נהיה לילד לחיים שלזלוללל ב"ה.
לגמרי אפשרי וקורה.
אבל - שני ההורים שלו גם היו ככה בשלב הזה... ולפחות לי זה עבר. גם רוב האחים שלי היו כאלה, מחוץ לטבלה עד גיל שנתיים ולאט לאט עד הקצה השני שלה.
של ילדה שהייתה קטנטנה ממש, ולא השמינה, ולא גבוהה, ובגיל שנה שקלה פחות מ7 קילו, ועשו לה את כל הבדיקות, את כל הדקירות, את כל המדידות. והכל יצא תקין
והיום בגיל 20 היא בגובה 1.60 אבל עדיין היא רזה. לא הצליחה לעלות. ה' ברא אותה מתחת לאחוזונים
אז הקטנה שלי שקלה בגיל 5 חודשים 4.900 (והיא נולדה גדולה יחסית 3.500 ופשוט גדלה מאוד לאט).
היינו אצל גסטרו, רופא התפתחות, עשינו בדיקות דם...
היא בסדר, פשוט קטנה ומתוקה.
היא בת 9 חודשים, עדיין קטנטונת, ב"ה חיונית שמחה ומפתחת יפה.
אני לא דואגת... מזמינה אותך לא לדאוג גם
נולדה אחוזון 70
ירדה עד אחוזון 3 ואז התייצבה עליו לתקופה
הייתה קטנטונת עד גיל שנתיים ככה ואז צמחה
היום בת חמש באחוזון חמישים, גבוהה לגילה
כל הילדים שלי היו ככה. שניים מתוכם הוגדרו כשל בשיגשוג ftt בגלל הירידה הזאת.
בגיל שנה נגיד אף אחד מהילדים שלי לא שקל תשע קילו כדי להחליף כיסא. וכולם הדביקו את הקצב בהדרגה.
לא הייתי דואגת בכלל, העיקר שההתפתחות תקינה
ובייחוד לבנות זה הרבה פחות משנה
אם היא בריאה (ועוד הלכתם לפרופסור מומחה שבדק אותה! וואו!) - אז מה זה משנה מה הגובה והמשקל שלה? למה היא צריכה להיות כמו כל התינוקות השמנמנים והכבדים שאת רואה?
גם לי יש ילדים שהיו תמיד רזים כתינוקות. אחת מהן אפילו הייתה "לא בריאה" לטענת טיפת חלב (ובדיעבד ראינו שזה די קשקוש...). ובסדר, עד היום היא נמוכה ורזה, אבל לא בצורה קיצונית, וסך הכול היא בריאה ב"ה...
בסופו של דבר, אם הילד בריא - מה שחשוב זה האופי שלו ולא איך שהוא נראה...
ואין מה לעשות זה חודר ויכול להלחיץ
אבל השאלה כאן צריכה להיות איך מתמודדים עם הלחץ הלא נכון והלא בריא הזה, ולא להיתלות בסיפורי תקווה של אחרים...
כך לדעתי 
אצל הגדול שלי היינו בטיפת חלב עם אחות ממש רגועה. היא לא הפנתה לשום בדיקות.
אצל שני האחרים היינו בטיפת מלב אחרת והופנינו לבדיקות בלי סוף והם אובחנו עם כשל בשיגשוג בגלל שבירת אחוזונים
שכשל בשגשוג זה תיאור מצב,
יש קריטריונים שמגדירים מה זה כשל בשגשוג (נראה לי או שבירת אחוזונים מסוימת, או מתחת אחוזון מסוים)
כשל בשגשוש הוא לא בעיה רפואית!
רופאת ילדים אמרה לי את זה מפורש
אם הגדול היה גם כ"כ קטן - סיכוי טוב שגם אותו היה אפשר להגדיר עם כשל בשגשוג. זה אוטומטי - הגעת לאחוזון מסוים, אז אתה עם כשל בשגשוג.
כשיש כשל בשגשוג צריך לוודא שאין בעיה רפואית, אבל בפני עצמו זה לא מוגדר כבעיה
אבל ראו ילד בריא ולכן לא התייחסו לעלייה האיטית במשקל
אחרים כן התייחסו
ודווקא אצלו גם ההתפתחות הייתה איטית יחסית...
לכן אמרתי שזה תלוי צוות מטפל
איתך בכל התחושות
ואצלנו אין קפיצת גדילה בגלל מוצקים או משהו
מבאס ממש
ואני מתעסקת עם זה המון. יותר מידי
הגדולה שלי פיצית
לכולם תמיד יש מה להגיד על זה
וזה לא אכפת לי בכלל
היא מתוקה וחכמה ויפה, ולמי אכפת שהיא נמוכה ורזה??
אגב הקטנה שלי שמנמנה ואני ממש לא עפה על זה. יש הרבה יתרונות לקטנטנים.