בערב לפני תשעה באב תשע״ז, היה לי את הדייט הכי הזוי אי פעם.
משהו לא קשור בעליל...(הוא- שלח לי הודעה שהוא רוצה להמשיך, עוד לפני שחזרתי לדירה...).
בסוף חודש אלול,ערב לפני ראש השנה, נפגשנו, בעלי ואני, פגישה ראשונה.
(אגב הדייט היה לא משהו... אז תנו צ׳אנס!)
הוורט היה בט״ז שבט תשע״ח.
השיר הזה נכתב רגע לפני הגאולה.
תודה ה׳. קטונתי מכל החסדים.
היום יום הנישואין 6 שלי.
מדהים.
תודה ששיתפת
מזל טוב!
תודה לך!
אני פה בניק חדש אבל ותיקה - מה דעתכן על ההתרחשות הבאה?
שנינו עובדים אבל לבעלי יש גמישות יותר גדולה משלי
מה שאומר, שבחופש וגם עכשיו עד שיתחילו הצהרונים - הוא עם הילדים. אממה, הוא לא באמת איתם כי הרבה פעמים הם אצל ההורים שלו. שזה חסד ענק מצידם ואני ממש מודה על זה, אבל כמו תמיד - יש לי תחושה שזה מתחיל ללכת למקום הזוי.
מה שקורה זה, שתוך כדי שבעלי איתם בבית אצלה, הם נכנסים לשיחות שאני לא אוהבת. למשל בעלי אמר לילד לעשות משהו והוא לא רוצה, אז חמתי מתערבת ושוברת לו את המילה. וגם כשאנחנו לא איתם, היא כל הזמן מפמפמת לילדים שאם ההורים לא מתנהגים אליכם יפה - תגידו לסבתא והיא תעניש את אבא.
עוד מקרה הזוי בעיניי - פעם אחת אני מגיעה לאסוף אותם, אני מגלה שהיא לימדה את הבן שלי את המספר טלפון שלה למקרי חירום. עכשיו, מה כאילו? אין לו הורים לא הבנתי?!?! מה את נדחפת?!!!!
והכי מעצבן - היום הם היו אצלה עם בעלי כי יום קצר ואני בעבודה והוא לוקח אותם לאכול שם ולהיות איתם. הם נכנסו לשיח עם אחד הילדים עוד פעם על אם הם רוצים להישאר אצל סבתא ולעבור לגור איתה. ואחד הילדים לקח את זה רחוק כי היא הבטיחה לו שכל מה שיש לו בבית, היא תקנה לו שיהיה לו אצלה בבית. ובעלי בקטע הזוי עוד אומר לילד: אתה לא רוצה לבוא לבית? אין בעיה,תישאר פה ונחפש ילד אחר.
הילד לקח את זה ברצינות כנראה, ועד שחמתי הביאה אותו אליי (כי בעלי השאיר אותו שם כלקח כאילו במקום להפעיל סמכות הורית ולעצור את השיח המטורלל הזה) - הילד צורח שהוא רוצה להישאר אצל סבתא וסקנדל וסצנות. והיא, בשיא הרוגע: אני עוד מעט באה לקחת אותך.
לא התאפקתי וכמובן אמרתי: אני לא אוהבת את זה. ופניתי לילד ואמרתי לו שסבתא לא תיקח אותו ופה זה הבית שלו ופה זה המקום שלו. והיא ממשיכה בקטע הזוי ומבטיחה לו הפתעות תוך כדי שאני רוצה לקחת אותו לבית.
אחרי כן כמובן לקח לי שעה להרגיע את הילד, כשמקביל כמובן נפתחה חזית מול בעלי, ואמרתי לו שאני חא מבינה איך הוא מגיע למצב שמתחרים על איפה הבית של הילד ולמה בכלל להיכנס לשיח כזה או לא לעצור אותו או לזרום עם זה ולהשאיר שם את הילד.
בקיצור, מרצף האירועים העולה וההתנהגות ההזויה שעולה, יש לי תחושה כאילו אני צריכה להתחרות איתה. כאילו היא רוצה להפוך להיות אמא של הילדים שלי. סמכות
עכשיו אין בעיה, כבודך במקומך מונח. ואני אוהבת אותה והכל. אבל היא מגזימה בעיניי. ממש. והכי קשה לי, שבעלי נותן לזה לקרות ומתדלק את זה. כאילו אנחנו יחידה אחת איתה ולא משפחה נפרדת בפני עצמנו.
פעם כשהבן שלי נפל ונחבל בראש, במקום להביא אותו אליי לבית הוא הלך אליה שתרגיע אותו.
והוא מבין שהדבר הזה יוצר בעיה, ושאני לא אוהבת את זה, אני מסבירה ואומרת וכועסת על זה בכל דרך אפשרית, אבל הוא לא עוצר את זה.
אצלה תמיד כיף ושוקולד וממתקים ומשחקים שהיא קונה להם שווים כאלה בכוונה כדי שיישארו אצלה והילדים ירצו לבוא אליה לשחק. ואצלנו, כמובן, בית נורמטיבי עם גבולות עם אמא עובדת שלא תמיד יש לה סבלנות. אין לי איך להתחרות בזה ואני גם בכלל לא אמורה להיות במקום הזה
וואלה, נמאס לי.
תודה למי שקראה
אני חושבת שאת צריכה לסמוך על התחושה שלך,
ומעבר לזה כשאת מדברת עם בעלך לדבר פחות עם השכל ויותר עם הלב❤️
זה המפתח...
נשמע שמתחת להכל יש גם משקעים על המקום שלו מולך ומולם..
ושווה לשקול ולבחון אם נכון לכם לגור קרוב אליהם
פשוט לא יודעת סתם להיות איתנו
זה תמיד מתחיל ונגמר ב"את צריכה עזרה? לא?! אז למה באתי?!?!"
מבחינתה היא תמיד באה לסדר/לנקות ואם לא צריך אז אין לה סיבה לבוא.
אם אני אומרת לה שאני צריכה עזרה עם הילדים ומתכוונת לזה שהיא תשב איתם, תצייר איתם, יעשו חוברות עבודה וכו אז היא פשוט לא באה. מבחינתה לשחק איתם זו לא עזרה.
לא רוצה ניקיון אז אין למה לבוא.
היא לא יכולה לשבת סתם ככה לדבר איתי, מבחינתה זה בזבוז זמן
וזה פשוט מעצבן וקשה
ובעיקר מעליב
ההקשר הזה שאמא שלי ובכלל מהמשפחה הם כאלו שתמיד מרגישים צורך לעזור, לנקות, לארגן, להועיל…
לא יושבים ונהנים.
אבל אמא שלי כן יודעת לשבת עם הילדים בספה ולחתוך להם פירות או להקריא סיפור
היא כן פחות תצייר איתם או תעסיק בחוברת אבל יודעת להיות עם הילדים ולהכין אוכל ולנקות במקביל.
בנוסף לעוד דברים
אני חושבת שאת יכולה להגיד לה מראש לפני שהיא באה שאת לא רוצה עזרה בבית אלא שתצטרף אליכם.
ואפשר גם תוך כדי הביקור. היא שואלת 'אז למה באתי?' אז להגיד לה: כדי שנדבר קצת ותשבי איתי. השיחות איתך חסרות לי והניקיון לא מעניין עכשיו. ממש לשנות את הדינמיקה
אני עשיתי את זה עם אמא שלי וזה הצליח מעל למצופה האמת. עדיין בוער לה לפעמים הבלאגן, אבל הבהרתי שהציפייה והצורך שלי ממנה הם אחרים. אם לא הייתי אומרת היא לא הייתה חושבת על זה כנראה
ממש מעצבן
כבר חודש שני שיש הפרשות יבשות ממש ופתאום בבום באמצע היום הפרשות ביוץ ואז נעלם
חודש שעבר באמת שבועיים בול אחרי הגיע דימום
זה מתסכל אותי שזה בלי התראה מראש
גם חודש שעבר וגם עכשיו תכננו להיות ביחד בפווקס יום לפני, אבל נרדמנו (בעלי)
ממש רוצה לא להפסיד אבל עיקר הסיכויים הם בימים שלפני, ולא היינו יחד כבר שלושה ימים
אגב עשיתי בדיקת ביוץ והיא אכן שלילית לחלוטין (מה שמראה שזה די עכשיו
תשתמשי בו
אם יוצא לך היום חיובי
אז זה הזמן בדיוק
עשיתי כששלחתי את ההודעה, היא שלילית לחלוטין.
אבל עד הערב יקח הרבה זמן
הם מתחילות בין 3 ל 5 ימים לפני
תמשיכי לבדוק כל יום במקלונים
ואם אפשר להיות יחד יום כן יום לא בימים אלו נראה לי השתדלות מצויינת
תוך מה שעות
ושבועיים בול אחרי דימם
תוך מה שעות
ושבועיים בול אחרי דימם
ובתוספת הבדיקה השלילית לחלוטין נשמע לי בול
היא בת 4.
ונכון שלפעמים היא עושה דברים מעצבנים, או דברים שהיא יודעת שאסור, ומציקה לאחיה הקטן, ולא מקשיבה. אבל היא בת 4.
ואני מרגישה שאני באופן כללי בכזה סטרס בחיים והכל מקפיץ אותי. ואני מוצאת את עצמי ממש צועקת עליה.
ושונאת את עצמי על זה.
ושונאת את האמא שהפכתי להיות וכמה שאני אמא שונה מזו שחשבתי שאהיה.
ונשבעת לעצמי שיותר לא אצרח עליה ככה. ואז שוב היא עושה משהו שמוציא אותי מהכלים ואני שוב צורחת עליה.
ואני יושבת אחכ ב-3 לפנות בוקר וחושבת איזו אמא גרועה אני. ושאולי זה בכלל לא בשבילי להיות אמא. זה קשה מדי ואין לי סבלנות ואין לי כוח. ואני שונאת את עצמי ממש ממש. גם כאמא וגם כבן אדם שהפכתי להיות מאז שאני אמא.
שולחת מהר לפני שאתחרט.
גם אני היום צעקתי הרבה על הבת שלי ויודעת שזה רק בגלל סוף החופש ושהיא איתי כל היום, שתינו מחורפנות
אבל גם: עשיתי איתה יצירה
הקראתי סיפור
לקחתי לקניות
נתתי רק לה ממתק
בישלתי צהרים
ועוד אינסוף...
לכל אחת מאיתנו תמיד יש מה לשפר
אבל כך או כך אין כמונו
הייי חדשה בפורום
רציתי לשאול אם מישהי כאן אולי תדע לענות -
אני לוקחת גלולה +חיזוק פרימולוט-נור מהגלולה העשירית. הייתי אמורה להתחיל סריה חדשה ביום ראשון (אתמול) ומשום מה שכחתי. הבוקר לקחתי ברגע שנזכרתי ולקחתי את שני הכדורים במקום רק את הגלולה הראשונה.
אז 1- האם אני צריכה עכשיו לספור את כל הסריה כאילו התחלתי לקחת גלולות ביום שני, או לחשב כולל יום ראשון (שבפועל לא לקחתי) ואז בעצם אני לוקחת פחות גלולה אחת?
ו2- האם זה משנה אם הוספתי את הפרימולוט-נור כבר מעכשיו והאם כדאי להמשיך איתו עד הסוף או לעצור עכשיו ולהמשיך לפי הכדור העשירי?
מקווה שזה ברור, אשמח לסיוע.
תודה רבה
+ פרימולוט נור מהכדור העשירי לחיזוק.
במטרה למניעה וסידור המחזור
זו גלולה משולבת, לא אמורים להיות דימומים ארוכי טווח
ולא יודעת לענות על מה ששאלת
גינרה זו גלולה במינון גבוה ולא אמורה לדרוש חיזוק. הכי טוב שתתייעצי עם הרופאה שהמליצה על זה כדי שתכוון אותך. אבל עד שתגיעי אליה, תמשיכי את הגלולות כאילו יום שני היה היום הראשון כפי שעשית בפועל וצריך לקחת בחשבון שזה שהתחלת חפיסה ביום איחור יכול לפגוע ביעילות לשבוע הקרוב, אם אתם גם ככה אסורים כי היית במחזור אז אין לך בעיה. אם היא אמרה לך פרימולוט מיום 10 אז נשמע שאין מה לקחת עכשיו.. תפסיקי ותקחי ביום 10.
היום הוא כבר גדול.. גן חובה
עכשיו הוא פחות כזה.. בדר"כ הוא לא מוכן לקבל עזרה מהאחים מעדיף להיעזר בי וכשצריך עזרה של הורה רוצה רק אותי. אבל אני מסבירה לו שלפעמים אמא לא יכולה ואבא ישמח לעזור לו או האחים לצורך העיניין.. . כמובן שיש לי פנאי אני עוזרת אבל כשלא אני מסבירה שכרגע אני לא יכולה ושהוא יכולה לבקש מהאחים או כרגע אבא יקלח/ירדים וכד... הוא מאוד אוהב את אבא שלו ויש להם קשר מיוחד אבל עדין..
יש דברים שרק אמא ויש דברים שרק אבא
אבל בלילה כשמתעורר? רק אמא. אבא לא קיים והוא מתכחש לנוכחותו
אצלי ה'רק אמא' הגיע למצב שרק ממני היא לוקחת אוכל, הייתה שובתת רעב שעות במעון כי לא הסכימה לאכול מה שהמטפלת הגישה. ב"ה שעבר בסוף
יש לי תינוקת בת 4 חודשים שבדיוק צריכה לאכול כשהוא קם באמצע הלילה
כתבתי באופן כללי על התעקשות על אמא
בסיטואציה של ילד בן שנתיים שמתעקש בלילה על אמא ותינוקת בת 4 חודשים יש 3 אופציות:
1. שהאבא יאכיל והאמא תגש לבן השנתיים
2. שהאבא יגש לבן השנתיים ויסתדר איתו אפילו שלילה
3. שהאמא תטפל בבן השנתיים וגם תאכיל את בתינוקת
אני הייתי הולכת על 1
אלא באופן כללי אני מתייחסת לכך בצורה חיובית.
לגבי צורח ב3 בבוקר כתבתי למעלה
הוא כל הזמן מבקש לנסוע לבית המקדש.
נקווה שנופתע עוד לפני שנגיע אבל כרגע המקסימום שאנחנו יכולים לקחת אותו זה לכותל.
מתארת לעצמי שאחרי כל הספרים והסיפורים על בית המקדש הוא דיי יתאכזב כשיראה את הכותל 😆
יש לכן רעיון איך לעשות לו מהביקור חוויה?
בעיקרון נוסעים עוד שעה בערך לירושלים אבל עוד לא בטוחים שנגיע גם לכותל היום.
אשמח לשמוע מכן
שבוע 32.
המלצות?
יש לי 5 בנות מקסימות בבית ב"ה! .. הגעתי לסקירה מוקדמת בשבוע 16 וביקשתי מהרופאה לא לגלות לי את מין העובר כי זה נושא רגיש אצלי מאחר ואחרי 5 בנות ברור שיש רצון עז לבן אבל כמובן שמה שבה ברכה והעיקר הבריאות! הרופאה בתיפשותה אומרת לי מצטערת אבל יש לך עוד בת ..... הייתי בהלם לא רק שהיא לא כיבדה את בקשתי מה הקשר להגיד מצטערת ואני מילה לא אמרתי לה מה מתרחש במחשבתי ובהרגשתי ... זה היה בעיני כלכך חסר רגישות לומר מצטערת אבל .... ושלא נדבר על החוסר מקצועיות שלה ... לא אומר את שמה אבל ממש התאכזבתי קשות מהחוויה... ... בכל אופן אומרת תודה על הכל אבל כמובן שהסקרנות עושה את שלו .... אז ברצוני לדעת מה הסיכוי שיש טעות בזיהוי בשלב כזה (שבוע 16) בסקירה מוקדמת
אוסיף ואומר כי כן שמעתי שהיו טעויות בשלב כזה אבל מעט וגם הרופאה לא אמרה עד כמה זה וודאי פשוט מרב ההלם שהיא גילתה לי לא אמרתי לה מילה נוספת בעניין
בין בת לבן
כלומר
בן זה די מובהק וקל לזיהוי. ואם ראו שזה בן זה בן
אבל אם רופא ראה שזה בת יש סיכוי שפספס וזה בעצם בן
אבל אני קצת מכירה את המחשבות האלו כי גם לי יש כמה רק מאותו מין
אז לא להאחז בדמיונות האלו
אלא כן לתת מקום לאכזבה
לחלום שהיה לך
ולאט לאט להתחבר לרעיון שתהיה לך עוד בת
בת ואחכ נראה שזה בן ולא להיפך..
אז לפותחת.. יש סיכוי
אבל לא לסמוך על זה..
לי אמרו פעמיים(!!) שכמעט בטוח זה בן
כולל בשבוע 20!!
ובשבוע 23 בסקירה- הופ בתת
הופתעתי ממש
מה שכן הבדיקות הקודמות היו או''ס רגיל והיא אמרה שכמעט בטוח ולא במאה אחוז
אבל עדיין
אבל לפותחת- אני אישית לא ביתי בונה על זה
עדיף לעכל לאט לאט ולהתרגל לרעיון
כי הכל עוד קטן מאד...
כתבתי כאן לפני כמה ימים על בעלי, שמתעלל בי נפשית וקיבלתי המון צהובות מחזקות ומנחמות.
ובכל זאת, אני לבד בעולם. אין לי משפחה ואין לי חברים. רק הוא והילדים שלי.
מצד אחד, הילד הגדול בן שנה וחצי אוהב אותו מאוד. הוא יחסית אבא טוב, עד לרגעים שהוא חוטף קריזה ואז צועק על הילד. אבל זה לעתים רחוקות.
מצד שני, מאוד קשה לי. אני רוצה לברוח ממנו.
מצד שלישי, לא יודעת איך אסתדר לבד. אין לי כסף בשביל להביא מטפלת, אני מוציאה הכל על הדירה והילדים והוא לפחות מדי פעם מסכים לשמור על אחד מהילדים כדי שאוכל לעשות דברים.
היום הוא שיחק עם הילד. הילד נפל וקיבל מכה חזקה. הוא לא גילה את זה. לא ראיתי כשזה קרה. פתאום הילד צולע ובוכה שכואב לו. הוא התחיל להאשים אותי, שזה בגללי
אמרתי לו שעל מה הוא מדבר ופתאום הילד אומר שקיבל מכה כשהיה עם אבא שלו
ואז הוא הודה שהילד נפל כשהוא שיחק איתו ועדיין ממשיך להאשים אותי
. ביקשתי ממנו שישמור על הבייבי הקטן בזמן שאקח את הבייבי הגדול לרופא על הבוקר. אמר שהוא מסרב. שאלתי אם מעדיף להיות זה שהולך לרופא, אמר שלא.
שאל תי אם מסכים לבוא איתי ועם שני הילדים יחד, אמר לא.
התחיל לצעוק תסתדרי לבד
אני מסבירה לו שילדתי לפני פחות מחודש וקשה לי להסתדר עם שניים קטנים מאוד ללכת לרופא. ואין לי עזרה אין לי אף אחד
אמר בעיה שלך זה קרה בגללך והלך לישון בסלון. אמר שלא מסוגל לישון איתי באותו חדר.
מה אני עושה
קשה לי אלוהים
בבקשה רק רוצה מישהו שיעזור לי קצת
לא יודעת איך להתמודד יותר
הלב שלי מרוסק לגמרי
כל מה שרציתי
היה להקים משפחה עם מישהו שיאהב אותי
ואני מוצאת את עצמי הופכת לאמא לא טובה
שלא יודעת איך לקחת את הילד שלה לרופא בלי לטרטר שני פעוטות על הבוקר
קשה לי
למה אני לבד
הם יעזרו לך ויתמכו בך
נשמע שאת חיה עם בן אדם עם הפרעות ואופי של מתעלל ואת במצב קורבני. שזה מובן. אבל באותה מידה, מסוכן לך. כי זה יקשה עלייך.
חוץ מזה, שכמובן לא לעזוב אותו לבד. רק בתמיכה והדרכה שלך מגורם חיצוני
בשביל הילד - הייתי מזמינה רופא מהבית או יוצאת עם שניהם. לא רואה ברירה אחרת. מקווה שירגיש יותר טוב בבוקר
ובינינו, שיישן בסלון. זו הבעיה הכי קטנה שלך עכשיו
ואני עורכת כדי לכתוב לך, שזה ברור שזה שבר. ברור שהתחתנת כדי שיהיה לך את מי לאהוב ולהרגיש אהובה. אין לי ספק. ואני בטוחה שקשה לך מאוד. את צריכה לתת לאסימונים ליפול כדי להבין שזה לא איתו כנראה. לא עכשיו בכל אופן. כי לא ככה נראית אהבה.
חיבוק ענק ❤️
איזה כאב והתמודדות
חיבןק גדול!!
ובהחלט ממליצה על לפנות לארגון שמסייע במקרים כאלה
שילוו אותך בכל התהליך
בכנות
לא נשמע שיש למה להשאר עם יחס כזה
זה לא תקין במהות
זה לא זוגיות
והאיך להסתדר מאוד מובן הדאגה
אבל זה באמת תהליך
זה לא מהרגע להרגע
וחשוב שיהיה לך ליוי גם נפשי ןרגשי וגם מעשי
שידריכו אותך אחרי החופשת לישה כמובן איך לרכוש מקצוע שיאפשר לך להתפרנס
יש קורסים מקצועיים לא ארוכים שאפשר להתפרנס מהם
בהצלחה רבה
זה נשמע כמו זוגיות מאוד רעילה והרסנית
גם הדיכוי הכלכלי
האשמות
ניכור
יכול להיות שיש תקווה עם טיפול מתאים
אבל דבר ראשון את צריכה למצוא תמיכה שתעזור לך לעמוד בעצמך על הרגליים מכל הבחינות ולהתנתק מהתלות בו.
ברור לי שאת חוששת , הכל קשה ורגיש כרגע ועוד עם שני פיצים, אבל זה הדבר הנכון
מבחינה משפטית הוא אמור יהיה לעזור לך כלכלית אבל עם טיפוסים מהסוג הזה כנראה שזה יקח זמן ויצריך הרבה לחץ (כתבת שיש דירה אולי זה יעזור)
חשוב מאוד לפנות בדיסקרטיות, ולא לדבר איתו על העניין, כדי שלא לגרום לו לעשות מעשים קיצוניים
את יכולה לפנות לעמותת בת מלך
או למוקד של אלימות במשפחה
תתיעצי איתם ותבקשי ייעוץ ועזרה
בהצלחה!!!
לא מזמן היה באחד השרשורים דיון על אנגלית ולא הספקתי להגיב אז פותחת שרשור חדש עם טיפ קטן.
אחרי כמעט עשור בשוק התעסוקה האנגלית השתפרה וזה נחמד, אבל בחצי שנה האחרונה יש איזה פיצוח. מאז שהתחלתי להשתמש בchatGPT החיים מתחלקים ללפני ואחרי 
בניגוד לכל אפשרויות התרגום שהיו עד אז, ככל שהטקסט יותר ארוך ככה יש יותר הקשר והדיוק עולה.
וגם לפני כן כל אפשרויות התרגום תרגמו בדיוק מה שנרשם. בצאט הוא מגדיל ראש, מציע ניסוחים יותר מוצלחים ואפשר לבקש סגנון ניסוח- פשוט, רשמי וכו.
בקיצור אני חושבת שבכל מה שקשור לשפה, הAI שינה את יכולות השימוש לגמרי והתחום עוד לא אמר את המילה האחרונה.
אז בקיצור, הגבלות שפה לא צריכות להיות מגבילות כמו פעם, ובהמשך ישתפר עוד גם לשפה מדוברת בקלות.
אז אל תתעכבו בחיים בגלל קושי כזה או אחר שקשור לשפה.
החיים היום הם לא כמו פעם
ודווקא אני כן רואה תועלת גדולה בזה.
בסופו של דבר המטרה שלנו היא לתת כלים לשליטה ובטחון בשפה כדי שיוכלו להשתמש בה ולהיות בטוחים בה
הAI לא מחליף את הצורך בהבנה ובשליפה, אבל הוא כן כלי עזר משמעותי שיוצר
א. חשיפה משמעותית, ככל שחשופים יותר לאנגלית בטוחים בה יותר, לומדים יותר אוצר מילים ומשתמשים בפועל יותר בשפה
ב. בטחון. בעיני עיקר הקושי בשימוש בשפה הוא היעדר בטחון בשימוש בה. כשיש כלי עזר שנותן בטחון בשפה ישתמשו בה יותר ובהכרח השימוש ישתפר.
*סוגשל כי לימדתי רק במסגרות א-פורמליות ובעיקר שפה דבורה ולא לפי תוכניות לימודים של בית ספר, וכי כרגע אני לא עוסקת בזה ולא יודעת אם אחזור לתחום או לא..
משהי אולי יודעת מה ההמלצה לעשות במצב של שקיפות יחסית גבוהה?
הסיכון עלה מ1:1400 לפי הגיל ל 1:670 אחרי השקיפות, עשיתי גם בדיקת דם אבל עוד אין תשובות ואני קצת בלחץ
כדאי להתייעץ עם מישהו?
אני יודעת שהרופא נשים שלי תומך בדיקור מי שפיר גם אם הכל בסדר ולכן אני בטוחה שהוא יגיד לי לעשות וזהו ואני לא חושבת שאני רוצה לעשות בדיקה חודרנית עם סיכונים.
בקיצור, מה אני צריכה לעשות??
מורידות את הסיכון של הגיל שזה סימן טוב
את יכולה לעשות ניפט. זה לא מאה אחוז כמו מי שפיר אבל קרוב ל99.6 אחוז לדברים מסויימים
יש רופאים שלדעתם הגיל הוא לא מדד למי שפיר כל עוד שטר הבדיקות תקינות
ניפט נחשבת בדיקת סקר רק בגלל שיש לה מגבלות אבל היא לא בדיקת סקר.
מוציאים את הדי אן אי של התינוק מדם האם ובודקים אותו לתסמונות מסויימות.
התשובה שמתקבלת היא שלילי או חיובי ולא מספר סטטיסטי
ניפט לא מחליפה מי שפיר מכמה סיבות, לא מוציאים את הDNA של התינוק אלא מנתחים סטטיסטית את שברי החומר הגנטי של התינוק שנמצאים בדם האם.
וזו גם הסיבה השנייה למה ניפט ודומיו לא מחליפים מי שפיר, כי אי אפשר לבדוק את כל השינויים הגנטיים אלא רק מספר שינויים (שהם כרומוזומלים, ביניהם תסמונת דאון)
בעקרון, לפי התוצאה הרשמית שלך את לא צריכה מי שפיר. (זה מתוצאה של 1:380, לפחות ככה היה פעם)
אבל כן הייתי הולכת לסקירה מוקדמת ולא מחמיצה בדיקות, בהצלחה רבה!
שמתקבלת היא היא שלילי או חיובי ולא תשובה סטטיסטית מפרידים בין די אן אי של העובר שנמצא בדם האם ומבצעים ספירה.
יש כמה חברות שמבצעות והטכנולוגיות משתנות.
כמו שכתבת היא לא מחליפה מי שפיר ולא בודקת את הכל כמו במי שפיר וגם בדיקת מי שפיר לא מבטיחה את בריאות העובר.
אבל זו בדיקת דם נטולת סיכונים להבדיל ממי שפיר.
כאלו שמבצעים בדיקת מי שפיר באופן פרטי שמאוד מקטינים את הבדיקה.
החישוב הוא לא סטטיסטי אלא מספרי סופרים את מקטעי הדי אן אי כך גם יודעים את מין העובר.
היא נחשבת בדיקת סקר רק בגלל שהדי אן אי שנמצא בדם הוא ממקור השליה ובמקרים מאוד נדירים השליה יכולה להיות שונה מהעובר
באמת לא נעים שהבדיקה העלתה את הסיכון, אבל עדיין ממש לא ברמה שצריך להילחץ מזה.
מקווה שתוצאות בדיקת הדם ירגיעו אותך!
חודש רביעי המוגלובין 10.3
גם ככה כל היום יושבת או במיטה מחולשה מתחילת ההריון
לוקחת ספאטון... אז עכשיו עירוי?
כולי דליות מלמטה עד למעלה לא מצליחה לעמוד דקה מכאבים
הגרביון לא עובד
יש עוד פיתיונות כי יש פה עוד 5 ילדים בבית.. ב"ה
בנות תצילו אותי, למישהי זה קרה?
פעם שלישית שהמחזור שלי ממש ממש דליל, לפעמים יכול להיות שהיום הראשון רגיל, אבל יום למחרת ומחרתיים הוא עושה טובה שהוא יוצא.
זה ממש מפחיד אותי, למישהי זה קרה?
אם כן זה אופייני
אם לא כדאי לפנות לרופא... מן הסתם זה אומר משהו על עובי הרירית
אז יש פחות דימום כשהיא נושרת
ככה ראיתי רצלי שכשהמחזור נמשך המון זמן (יכול להיות אצלי גם 60 יום) ובא"ס ראו רירית עבה אז גם הדימום היה חזק
אני לא רופאה, כן? אומרת מניסיון והיגיון
לכן עם גלולות הרבה פעמים הדימום קל, כי אין ביוץ והרירית לא עבה
בכל מקרה לא סביר שקרה משהו נוראי שאי אפשר לטפל בו. אל תילחצי.
שמן הסתם תפנה אותך לעשות פרופיל הורמונלי. ואולי א"ס... אל תדאגיזה דברים פתירים
הכי חשוב לשנן לעצמנו שהגוף לא נגדנו, ואנחנו איתו יחד בתהליך לומדים מה הוא רוצה לומר לנו...
והדברים משתנים כי אנחנו משתנות... הייתי גם חושבת אם יש שינוי בחיים שלך
פיזי (אוכל, שינה, שתיה)
נפשי...
בהצלחה!
יש מצב שזה יכול להיות זה?
וכמובן שאלך לרפואת נשים אבל עד אז רציתי להבין מה קורה...
קרה משהו והגוף מגיב אליו.
תמיד אפשר להתאזן חזרה.... הגוף אומר לנו משהו.... זו הגישה שלי כמובן.
אני לא מבינה בזה בכלל כן,
אבל השאלה בת כמה היא, מכירה מישהי שמחזור אחרון קיבלה בגיל 38
הפסקת מחזור לחלוטין קורה בתהליך הדרגתי אחרי גיל ה40 פלוס...
דבר שני, התכוונתי למקרה שמישהי "איבדה" משיבוש הורמונלי ואחרי איזון הוא חזר לתפקד יופי טופי...
ממליצה לגשת לרופא נשים, לאבחן מסודר. (גם אם זה לא הסיפור שלך)
(ואם הוא לא מציע טיפול נורמלי, כמו שהיה אצלי- ששמעה 'הריון' בתוך התיאור שלי, ואז שלחה ישר לרופא פוריות, ומבחינתה נגמר הסיפור, למרות שאני רציתי לברר מה קורה לגוף, הריון היה אופציה, אבל לא הענין עצמו שלשמו באתי.
ממליצה על שיטת אביבה, ותודה ל@אפונה היקרה, שעזרה לי לחזור לאיזון.
שואלת בקטע הטכני
נניח ויום ההזרעה זה יום ראשון בשעות הבוקר
מה זה דורש מאיתנו, משני בני הזוג?
מנסה לחשוב איך מתמרנים את זה ביחד עם ילדים בבית, שצריכים ללכת לבית הספר
ואני צריכה להעדר מהעבודה
כמה זמן לוקח כל הסיפור הזה?
חודש שעבר הרופאה שלחה אותנו להזרעה אבל הביוץ יצא בדיוק בימים הכי מאתגרים של החופש
אז ויתרתי מראש. לא הבנתי מה אני עושה עם הילדים שבבית.. נכנסים לחדר ואז יוצאים שנינו ורצים למעבדה?
אבל גם הרגשתי שאני לא מספיק יודעת מה התהליך.
אני מבינה שמקיימים בבית עם קונדום הלכתי ואז מתחיל מרוץ כנגד הזמן? לרוץ למעבדה. לחכות בתור. ואז לרוץ לרופאה.
ככה זה באמת?
ואם אני מגיעה למעבדה ויש מלא תור? זה לא פוגע בזרע?
אוף.. הלחץ.
לא רוצה לדחות עוד חודש בגלל הלחץ הזה.
אז אולי תפרטו לי את זה וזה ירגיש לי פחות מסובך.
אתם אמורים לשמש ביום של ההזרעה... אפשר לדאוג לכך שתארגני תיקים לילדים ובגדים בצד.. תעשו את המצווה וישר את יוצאת לכיוון המרפאה שאליה את אמורה ללכת, רצוי להגיע תוך שעה.. אם יקח לך יותר זמן יש חומר מסויים שמשמר את הזרע אפשר לבקש מהמקפאה ששם עושים את ההזרעה.. בעלך לא חייב לבוא איתך.. את צריכה להיום עם כל הטפסים וההתחייבויות.. איך שאת מגיעה למרפאה יש שם דלפק עם אחיות ומשגיחה הלכתית (תלוי איזה בי"ח) להם את מביאה את הזרע עם כל הפרטים שלכם והם משבחים את הזרע וכשהוא מוכן קוראים לך לחדר, והתהליך עצמו לוקח כמה שניות.. ולאחר מכן את צריכה לחכות 10-15 דק בשכיבה..
מקווה שעזרתי!
זה ממש מקל לשמוע שאין צורך לבעל להגיע.
חשבתי שהבעל חייב לבוא לאשר שזה הזרע שלו
זה גם הגיוני, לא?
ההזרעה וההשבחה באותו מקום? לפעמים מביאים למעבדה את הזרע ואז הולכים למרפאה להזרעה.
אנחנו עשינו באסף הרופא. הבאנו את הזרע, לקחו למעבדה, אחרי שעה אולי קצת יותר קראו לנו, לקחנו את המבחנה לחדר שבו עושים את ההזרעה, וזהו. ההזרעה עצמה זה כמו בדיקה גינקולוגית. את העניין עם הילדים אני לא יודעת להגיד לך איך זה מסתדר, כי אנחנו עשינו בלי ילדים..
את צריכה גם הפנייה לבעלך להשבחת זרע, תשימו לב. תבדקו גם אם איפה שאתם מתכוונים ללכת צריך טופס 17 ותתארגנו על זה. בהצלחה!
יש לכן רעיונות איך לעזור לו?
בשבועיים האחרונים הנסיעות הפכו לסיוט!
ביום חמישי אני צריכה לסוע מרחק של שעה וחצי כיוון. ומתלבטת אם לקחת תחב''צ, שזה אמנם יאריך את הדרך באיזה שלושת רבעי שעה, אבל לפחות יאפשר לי להחזיק אותו בידיים ולהרגיע.
שהוא אמור ללכת לישון.
רק ככה זה עובד אצלי. או שהוא ישן בנסיעה, או צורח...
פעם הוא היה נרדם בנסיעות והכל היה טוב.
לאחרונה הוא מתעורר ברגע שהוא נכנס לסלקל (או, אם אני מצליחה להרדים אותו בדונה- הוא מתעורר כשאני מקפלת אותה).
אחרי שהוא חגור בסלקל כרגיל, לקחת שמיכה דקה לשים לו מתחת לרגלים/ברכים.
בנוסף לקחת זוג גרבים (לא שלו כי זה קטן מידי) לגלגל או לכווצת כל גרב ולשים לו מאחורי כל כתף גרב.
זה איכשהוא אמור להפחית את הלחץ על הבטן ואז להקל עליהם.
לי זה ממש עזר, מתינוק שלא יכולתי לסוע איתו 10 דקות כי הוא צרח בטירוף לתינוק שנוסע שעה בשקט. לא 100 אחוז הצלחה אבל קרוב לזה.
בשם שלי לביא הורות בגובה העיניים
אחת כמונילנוע במהלך היום כהכנה
על כדור פיזיו לקפוץ קדימה ואחורה ימינה ושמאלה
להחזיק אותו ולקפוץ קפיצות קטנות במקום ניעות קדימה ואחורה בעדינות כשהוא מחובק על ידך
ועוד משהו ששמעתי ואולי יעזור. לפתוח את החלון מעט מאוד ולנסוע
הרעש מזכיר רעש לבן ומרדים אותם
עם הילדים לראות המראות ?
אמנם שלי עוד קטנים אבל בן הארבע ממש רוצה אז חשבתי לעשות טיול ברכבת לנתבג.מישהי יודעת אם יש מקום שהגיוני ובטוח בו לעשות תצפית בשדה התעופה ?
בחניון מס 26
לכתוב בוויז "במת הצילום נתב"ג"
לא הייתי לא ניסיתי, כותבת מה שפירסמו בפנימה
זה מאד מרוחק מהרכבת והטרמינל
זה מתאים יותר רק עם רכב לדעתי
אפשר להכנס לטרמינל 3 ושם לעלות למעלה ורואים קצת מטוסים
נסענו ברכבת לנתבג, הסתכלנו על מטוסים וחזרנו הביתה...
היה נחמד ואימון טוב לחופשה הבאה
יש בתוך האולם בנתבג חלון ממש ארוך עם ספסלים שאפשר לשבת ולצפות.
הבאתי סנדוויצ'ים. ישבנו שם ואכלנו תוך כדי תצפית מטובץסים
קומה 2 יש קיר חלונות כזה שמשקיף על מרחב ההמראות יותר רואים את התחלת התזוזה ופחות את ההמראה עצמה.
חוץ מזה מסביב לשדה יש כל מיני מקומות (פעם היה אחלה מגרש בכניסה לצפריה אבל סגרו אותו)
אנחנו ממש אוהבים מטוסים. אז הרבה פעמים נסענו בשביל זה.
אמור להגיע…
בטן תחתונה כבדה כזו חזה רגיש קצת כאבי ראש…
לא יכול להיות שהוא יגיע נכוןןןן???🥴🥴🥴
בעקרון אין לי סדיר ותמיד מאחר אבל הפעם שהיתה הוא דווקא הגיע בזמן אז אני לא יודעת…
אופ נווו
בוע הבא יש חתונה לגיסתיייי בחיאתתצ😫😫😫
אבל אז לא אמור היה להיות לי חשק נורמאלי? דווקא ביומיים האחרונים אני ירודה קצת…
