כתבתי כאן לפני כמה ימים על בעלי, שמתעלל בי נפשית וקיבלתי המון צהובות מחזקות ומנחמות.
ובכל זאת, אני לבד בעולם. אין לי משפחה ואין לי חברים. רק הוא והילדים שלי.
מצד אחד, הילד הגדול בן שנה וחצי אוהב אותו מאוד. הוא יחסית אבא טוב, עד לרגעים שהוא חוטף קריזה ואז צועק על הילד. אבל זה לעתים רחוקות.
מצד שני, מאוד קשה לי. אני רוצה לברוח ממנו.
מצד שלישי, לא יודעת איך אסתדר לבד. אין לי כסף בשביל להביא מטפלת, אני מוציאה הכל על הדירה והילדים והוא לפחות מדי פעם מסכים לשמור על אחד מהילדים כדי שאוכל לעשות דברים.
היום הוא שיחק עם הילד. הילד נפל וקיבל מכה חזקה. הוא לא גילה את זה. לא ראיתי כשזה קרה. פתאום הילד צולע ובוכה שכואב לו. הוא התחיל להאשים אותי, שזה בגללי
אמרתי לו שעל מה הוא מדבר ופתאום הילד אומר שקיבל מכה כשהיה עם אבא שלו
ואז הוא הודה שהילד נפל כשהוא שיחק איתו ועדיין ממשיך להאשים אותי
. ביקשתי ממנו שישמור על הבייבי הקטן בזמן שאקח את הבייבי הגדול לרופא על הבוקר. אמר שהוא מסרב. שאלתי אם מעדיף להיות זה שהולך לרופא, אמר שלא.
שאל תי אם מסכים לבוא איתי ועם שני הילדים יחד, אמר לא.
התחיל לצעוק תסתדרי לבד
אני מסבירה לו שילדתי לפני פחות מחודש וקשה לי להסתדר עם שניים קטנים מאוד ללכת לרופא. ואין לי עזרה אין לי אף אחד
אמר בעיה שלך זה קרה בגללך והלך לישון בסלון. אמר שלא מסוגל לישון איתי באותו חדר.
מה אני עושה
קשה לי אלוהים
בבקשה רק רוצה מישהו שיעזור לי קצת
לא יודעת איך להתמודד יותר
הלב שלי מרוסק לגמרי
כל מה שרציתי
היה להקים משפחה עם מישהו שיאהב אותי
ואני מוצאת את עצמי הופכת לאמא לא טובה
שלא יודעת איך לקחת את הילד שלה לרופא בלי לטרטר שני פעוטות על הבוקר
קשה לי
למה אני לבד
)