פורום הריון ולידה (עמוד 91)

החורף הזה מפחיד אותי

אחד הסיבות שקשה לי לחשוב על עוד ילד זה בגלל כמות המחלות שיש להם בשנתיים הראשונות

סיוט!!!!

כלי פלסטיק או מגבות, טיטולים, דברים כאלה. יכול להעסיק המון המון זמן

לשדרג למשחקים שמןתאמים לגיל- השחלות, מגדל כוסות או טבעות, צעצועי התפתחות (כזה שלוחצים ואז קופץ משהו) 

לקחת קופסה מלאה בדברים, לתת לו לרוקן הכל ואז להדגים לו איך להכניס חזרה. ולמחוא לו כפיים אחרי כל אחד שהוא הכניס, זה שלב חשוב מהעסק😂

שלי גם מאוד אוהב בימבה וכדורים

קחי קופסה תעשי חור צר - ותני לו מקלות ארטיק להשחיל.

עוד קופסה עם חור עגול ופונפונים גדולים מחנות יצירה

קופסאות ריקות סתם לשחק

חבילות ריקות של מגבונים

קופסת גרביים שאין להם זוג יותר

חיות קופצות

כדור מבד (יש באיקאה)

בריכת כדורים

בימבה - אם לא עכשיו אז עוד מעט יהיה רלוונטי

נדנדה כזאת ארוכה שיושבים עליה

הבת שלי מאוד אוהבת🙂

והיא אוהבת מאוד שני "משחקים": סידורים ולהבדיל טלפונים וגאדג'טים למיניהם🤦‍♀️

אבל לפעמים אני מניחה אותה על הרצפה ליד קופסה שמלאה במשחקי תינוקות למיניהם, וזה גם מעסיק אותה לכמה זמן. (היא לאו דווקא משחקת בהם כמו שצריך, אבל עדיין נהנית לקשקש בהם ולהוציא ולהכניס וכו'...)

שהוא יכול להכניס אחת בתוך השנייה

ולגבי זמן משחק ברצף- באמת בגיל הזה לא משחקים יותר מכמה דקות ברצף באותו משחק, אבל התינוק שלי נגיד פשוט עובר ממשחק למשחק בתוך החדר משחקים שיחסית מאוד מונגש לו, ואם הוא משתעמם אני מיד מביאה לו משהו שהוא אוהב כמו כדור או מכונית והוא יכול ככה להעסיק את עצמו שעה חופשי כשאני לידו...

ומה שצריך זה רק בקבוק מים רגיל וחבילת מקלות ארטיק קטנים (צבעוניים)

הוא כבר שנה וחצי ולא שנה אבל אני חושבת שזה משחק תואם התפתחות גם לגיל שנה.

הבן שלי אהב להשחיל קשיות בתוך בקבוק קטשופ ששטפתי

קופסת נעליים עם חור ופקקים רחבים של בקבוקי שתיה(מהסוג כמו של פריגת, לא קולה.. זה צבעוני ומגניב להם ממש)

וסירים קטנים עם מכסה שאפשר להכניס בפנים דברים היו אטרקציה מטורפתתת

שהוא משחק יפה אם אני משחקת איתו ולבד בקושי. אולי רק בבימבה הוא מתעסק לבד...

אז זה פשוט להקדיש זמן ולשבת איתו

ליבי איתך

אצלינו זה מהדברים היחידים שגורמים לפיצוצים/מריבות

זה מוציא אותי מדעתי

וכמה שאני מנסה לעבוד על עצמי לא מצליחה בזמן אמת

כמה פעמים שדיברנו על זה

אז סיכמנו שלפחות לא יכביד עלי (אלא אם כן זה משהו שבאמת אין ברירה ואני חייבת לעשות במקומו ועבורו) אבל באופן כללי בזמני מחלה הוא דואג לעצמו ולאובר פינוקים שהוא צריך בשביל לצלוח את המחלה בשלום

הרבה פעמים זה מכעיס אותנו כי זה שם לנו מראה 

שיותר הגיוני להיות במיטה כשלא מרגישים טוב

והשאלה היא למה הרבה נשים מתפקדות כשהן לא בטוב

כשאני חולה בלי אפשרות לקום מהמיטה

אז אני לא קמה מהמיטה

אבל יש מחלות שלא גורמות לבן אדם להיות בחוסר תפקוד מוחלט

וזה מה שמעצבן אצל הגברים (חלק)

שגם במחלה קלה יחסית

הם מפרשים את זה כמחלה קשה ורצינית

הוי אומר שהם שוכבים כל היום והכל נופל על האישה.

לא לנוח גורם לחולשה להימשך

כשצריך לעצור ולנוח - עוצרים ונחים. זה שיש נשים שבוחרות לא לעשות את זה, זה בגלל שקשה להן לשחרר. לגברים לא קשה לשחרר

זה לעשות מנמלה פיל .

אני לא חושבת שאסור לגבר להיות חולה

אבל לא צריך להגזים

לא צריך שכל היום והסביבה תהיה סביב מחלתו הלא קשה

אפשר לעבור את המחלה במנוחה ובשחרור אבל בלי להעיק על הסביבה

מבחינתו שפעת זה סוף העולם ומרגיש לו נורא. גם לי האמת.

אפשר להגיד לו שיפסיק לבכות ויתאפס על עצמו וינוח בלי כל התפאורה הנלווית, אבל גם כשאני חולה באלי להתלונן לכל העולם כמה אני לא מרגישה טוב ולקבל תמיכה.

נראה לי שאנחנו הפסקנו לעשות מהפיל פיל והפכנו אותו לנמלה.

אם את עוברת שפעת בסבבה ולא בא לך אף פעם להתלונן - מעולה. כיף לך. אני מרגישה שהגיע סוף העולם 

לא אמרתי שהמחלה לא אמיתית

ולא כאובה ולא מחלישה

נדרשת מנוחה ושהמטלות בחלקם יעברו זמנית לאישה (מה שלא דחוף משחררים)

אבל כשבנוסף היא צריכה לשרת אותו

להביא אוכל למיטה

תרופות

קביעת תורים

זה לדעתי מעיק ולא נצרך באמת.

יש מחלות שבאמת מןנעות מבן אדם לקום מהמיטה או לעשות שיחת טלפון לקופה

אבל לא זה המקרה ב"ה

אנחנו מדברים על מחלות שבשגרה כמו שפעת וקורונה שאני יודעת בדיוק איך זה מרגיש נורא אבל לא צריך להגזים

שלקבוע תור הוא יכול לבד ושאני לא אמא שלו שתביא לו תרופה

אבל מה רע בלהביא לו לאכול? את לא מכינה בכל מקרה אוכל? לא מגישה לו לאכול ביומיום?

האמת שאחד הדברים שהכי קשה לי איתם שאני חולה זה שבעלי לא מכין אוכל ושאין לי ממי לבקש. 

אבל הנה כשאת חולה בעלך לא יכין אוכל ולא יקח פיקוד על זה, למה?

כי הוא חושב שאת לא חולה?

אני מניחה שהוא או לא יודע לבשל

או שלא עומד בעומס

אז אני חושבת שגם מגבר חולה מצופה להתחשב באישה במצב הזה

ולעשות את המינימום הנדרש ולקום מהמיטה לאוכל ולא שהאוכל יבוא אליו.

זה גם עניין של איך השני ירגיש

זאת תחושה של ניצול. בגלל המחלה לא צריך לבטל את הכל

ואם את לא מרגישה מנוצלת סבבה

אני לא מרגישה בנוח עם הקרקור הזה סביבו כשלהיפך הוא לא עושה כי לא יכול ( אין זמן/ידע)

אני לא מרגישה מנוצלת כי אני לרוב לא אעשה מה שאני לא רוצה.

ואני גם לא תמיד או כמעט אף פעם לא מכינה לבעלי לאכול האמת. בטח לא במיוחד. אני מצפה מגבר בן 36 שמנהל עסק להצליח להתמודד עם זה ואם לא אזבעיה שלו שיסתדר.

אבל אם כבר הכנתי ויש אוכל והוא חולה לא אכפת לי להביא לו

אז לגמרי מצפה שיתקשר למוקד לקבוע לי תור או שיכין לי תה.

לא נשמע לי חריג בכלל...

וכמובן שגם ההיפך

(אפשר אבל לא כצורך אלא כצ'ופר)

אבל לעשות במקומו דברים בבית

זה מינימלי כשותפות 

מה הפרמטר שקובע אפשר/ אי אפשר לקום מהמיטה

אני הייתי מאד כועסת אם מישהו היה מודד את התחושות שלי בזמן מחלה לצורך התפקוד שלי

זה העניין בזוגיות

שיש שותף/ה שמתפקד בעת הצורך 

מאז שאני מפרגנת לעצמי להיות חולה הרבה יותר קל לי להכיל אותו חולה.

והעולם לא קרס מכמה ימים ואפילו שבועות של חוסר תפקוד.

לגמרי צריך ללמוד מהם לשחרר ולא לעבור את סף היכולת.

אבל מצד שני קצת קשה לנהל בית עם ילדים לבד. וב"ה אנחנו זוג ושותפים לבית. ואז כשהוא שוכב שבוע במיטה כי הוא מצונן- בלי חום, עם שינה רצופה בלילה (מה שלי לפחות אין, אם אני מחליטה לחלות כשיש יונק עדיין) אז זה כן קצת קשה כי זה גורם גם לי קצת לקרוס בסוף..

וכן יש איזו תחושה שזה לא בהכרח מוצדק ולא באמת חולי שאמור להשבית ככה

והבעל יסתדר, זה לא יהיה כזה נורא לגבות אותו כשגם הוא חולה

זה אולי יהיה מבאס, אבל זה לא יהיה טריגר לפיצוצים

ומי שלא ישנה רצוף ולא דואגת להשלים ביום גם בלי חולי, זה באמת קשה. אני לא יודעת איך אפשר לשרוד ככה האמת גם בלי בעל מושבת

בגלל זה אין לי עוד תינוקות כנראה, המחירים לא באים בחשבון

אבל בכל אופן לענייננו - אם יש שיתוף פעולה והאישה לא מרגישה מנוצלת בכללי, לא אמורה להיות בעיה כשהבעל מרשה לעצמו לחלות

אם כן, הכעס לדעתי יושב על מקומות אחרים והמנוחה של הבעל מטרגרת אותו

אני כן מרגישה שבגלל שהוא שותף בבית, כשהוא חולה החוסר מורגש יותר ואני לא מצליחה להיות אמפטית לבעל ששוכב במיטה בלי חום, בלי שיעול עם קצת צינון ואומר שהוא גמור. לא מצליחה, מה אני אעשה?

אין לי שום קטע לנבות לתפקד כשחולה

אבל הוא לא כאן רוב הזמן

הוא בעבודה

כשהוא חולה הוא יקח חופש

כשאני

אז ברור שלא

אז מי יצטרך לתפקד?

אני

אחרי לידה אני נחה

כשהוא חוזר לעבוד אני עדיין משתדלת לנוח אבל כמה כבר אפשר עם כל הילדים בבית?

נכון אני לא עושה כלים ולא שוטפת ולרוב בקושי מבשלת

ועדיין ...

ולפותחת-גם אותי זה משגע

ואצלי הוא ככה רק כשמצונן !!

לא חום לא שפעת

רק נזלת

ואם משתעל אז בכלל

מצידי כשחולה ככה מעדיםה להתקשר למפקד שלו שיזמן אותו לצו דחוף לשהוע

יותר קל כשהוא לא נמצא בכלל מאשר כשפה ומצונן

אז לפחות שיתרום במשהו..

אה ואגב אם יקראו לו באמת למילואים הוא תוך רגע יבריא

אבל הוא לא יקח כשאני חולה

ואז מה יוצא לי מזה

אני אתפקד כל היום עם הילדים 

קצת קשה לבצע

במיוחד עם יש הרבה ילדים בבית

והאישה יותר אחראית על הבית (קורה הרבה כשהבעל אחראי על הפרנסה)

אבל זה קורה לרוב כי האישה ממשיכה להיות על הבית גם כשהיא לפני קריסה וגם תוך כדי, ואז למה שהבעל ייקח אחריות בעצמו?

תאמיני לי שאם ברגע כזה של רגע לפני קריסה האישה תגיד לבעלה - תשמע יקירי, אני חייבת מנוחה. ממש. אני לא עומדת בזה. קח אחריות על הילדים היום כולל ...  אני צריכה היום רק לנוח בלי איסופים פיזורים אוכל כביסות, זה יקרה. לא כמו שהיא עושה אבל זה יקרה.

מי שלא ניסתה לא יכולה להגיד שקשה להצע כי היא לא מגיעה לשלב של הלמעשה. הכל עוד בדמיון איך זה לא יקרה כמו שהיא רוצה ומעדיפה לוותר מראש ולא לבקש

ואין קשר למספר ילדים בעיניי. 

ואם אהיה ממש חולה אגיד לבעלי שלא ילך לעבודה

אבל הוא לא עובד בהיי טק.. הוא עובד חינוכי בכל מיני מסגרות..ולא להגיע זה פוגע לא רק בכיס שלו

אלא בהרבה תלמידים שלא ילמדו בגללו

אז לא להגיע זה יקרה אחת ל..ובטח לא לכמה ימים

אז אם אני רק חלשה כנראה שאנסה לתפקד איכשהו

אני ממש לא מה שתיארת ואני לא אחת שלוקחת על עצמי

להפך

בעיקר עובדת על לא להרגיש תלותית

כי הוא מאוד עוזר דוקא ברגיל

ואני הפחות חזקה ופעילה ביננו

אני בערב בבית אשב בכיף בספה בעצלנות

והוא יתקתק את הבית

זה נכון מה שאת אומרת לפעמים

אבל לא תמיד כנראה

אני לא אומרת על כל אפצי להשאיר אותו בבית והוא יכול גם לפזר ולאסוף ולהגיע לחלק מהיום כשאת בבית נחה בזמן הזה בלי ילדים ובלי לנצל את זה להשתלט על כביסות ולבשל ולנקות ולהמשיך לעזור אחהצ. אבל יש מחלה ויש מחלה. ואם הוא לוקח חופש בשביל עצמו כשהוא חולה, כנראה שזה בסדר מבחינתו שתלמידים יפסידו בגלל זה כי זה מאוד חשוב לו לנוח עכשיו. אז באותה מידה חשוב גם לי לנוח ובשביל זה לרוב אצטרך שהוא ייקח אחריות על חלק מהדברים. ככה זה עובד

ואני מסכימה לגמרי עם @המקורית  ועם @00 

כשאתה חולה אתה צריך לנוח, ויש אנשים (כמוני) שזה מלווה אצלם גם בתלונות.

זה ממש לא כיף להיות עם שפעת.

וב"ה שבעלי מבין את זה, כי אם הוא היה מסתכל עליי בעין רעה כשאני נחה בזמן המחלה זה היה משגע אותי.

ומסכימה לגמרי שאת לא אמורה לתפקד כרגיל אחרי לידות.

אחד לאחד בעלי...

וזה מדהים כי כשאני חולה ואני עוד איכשהו מתפקדת זה לא נראה לו הזוי... והוא ממש לא מתייחס אלי כחולה.. 

אבל יש לי כוח סבל ממש גבוה, יולדת בלי אפידורל וכו
היה לי השבת שפעת, בלתי נסבל. לא קמתי מהמיטה
הקטן בכה במרפסת את נשמתו עד שהשכנה דפקה לי בדלת שניקח אותו כי זה מפריע.

פאדיחות
שמעתי אותו ולא יכלתי לקום מהמיטה בעלי היה בתפילה והגדולים חורפים במיטה
מקווה להחלים מהר בע"ה
רפואה שלמה גם לבעלך.

כשהייתי עם שפעת שכבתי שבוע במיטה עם גניחות ואנחות וזה היה אחרי סינון של הסבל לא לגנוח יותר מדי...

אחרי לידה תפקדתי הרבה יותר טוב מזה

ב"ה בדרך כלל הוא בריא

אבל כשלא

אין לו מושג איך מתמודדים

הגיע לאשפוז שנה שעברה עם דלקת ריאות כי שכשהצעתי ללכת לרופא ביטל אותי ב'אני לא אשה'

לא מודד חום, מקסימום לוקח אקמול

מצפה מעצמו לתפקד כרגיל ואז מתמוטט

ואם אין לו כח יותר מיום-יומיים קינות על זה שסוף העולם הגיע

והוא לא מבין איך אפשר ככה

'לא אני לא חולה פשוט אני לא מבין למה נרדמתי באמצע' (כפרה יש לך חום אמנם סרבת למדוד אבל אתה קודח אני מרגישה)

בקיצור בכל דבר צריך איזון..

וסתם שתדעי שיש לי ילד שכשהוא חולה- הוא פשוט נח

מסרב לקחת תרופות (במצבי קיצון אני מכריחה אבל בדרך כלל זה טוב)

ישן איזה יומיים ברצף שרק שותה מים

וזהו, קם בריא

האחרים שאני נותנת אקמול ואז הם חצי מתפקדים נמרחים עם זה הרבה יותר זמן

אז כן, כדאי לנוח ולהתפנק כשיש אפשרות

כמובן אם אי אפשר אז אי אפשר...

ברמה האישית אני הייתי שמחה לפעמים 'להחזיר' לו 

על תקופות ההריון/אחרי לידה וכו' שקורות לי הרבה..

(אבל אני לא מנסה אפילו לתפקד כרגיל. אני מקפידה על ששה שבועות משכב לידה, ובהריון טכנית לא מצליחה לתפקד כרגיל)

כשאני חולה אני לא מסוגלת לתפקד, לא מסוגלת לקום מהמיטה.

איכשהו כשבעלי חולה הוא שוטף כלים, עושה קניות, מקלח את הילדים.

ואני אומרת לו שאני לא מבינה אתה חולה לא? אז תנוח במיטה

אבל הוא מרגיש שאם הוא ירשה לעצמו לנוח הבית יקרוס.

כשאני חולה אני לא זוכרת שיש בית אני באמת באמת לא מסוגלת לתפקד.

ובדר"כ אין לי חום, מין גוף כזה שגם במחלות יחסית רציניות כמו דלקת גרון לא מעלה חום.

זה לא משנה לי בכלל. כשאני חולה אני במיטה. נקודה.

ב"ה שאני חולה לעיתים די רחוקות.

כשהוא חולה הוא נח רוב הזמן

אם אני מבקשת אז הוא מתאמץ לתת יד אבל לרוב אני נותנת לו את האפשרןת לנוח כמה שצריך ומשתדלת להקל עליו במה שאני יכולה (להביא לו דברים למיטה, להרחיק את הילדים מהאזור שלו וכאלה) ועושה את זה לגמרי באהבה.

אבל כשאני חולה אני פשוט לא מסוגלת לשחרר כמוהו ורק לשכב במיטה, אפילו לא אחרי לידה...

ובאלי דווקא. לשחרר ולנוח.

ואני לגמרי סומכת עליו שיסתדר עם הילדים ועם כלמה שצריך לעשות (או לשחרר ולא לעשות באותו זמן) ועדיין אין לי את היכולת המופלאה שלו לשחרר ולברוח למיטה.

תכתבי עכשיו את השאלה ששאלת כאן, ב ChatGPT וגם ב Gemini של גוגל

תקבלי פירוט מאוד טוב של השלבים והצעדים והצפי מכאן והלאה.  

בהצלחה!!!

ואז יזמינו אתכם לבחור דירה

זה עלול לקחת זמן אז צריך סבלנות 

לא רוצה לבאס

זה יכול לקחת גם כמה שנים

אבל צריך להיות מוכנים עם הון עצמי ראשוני

כי כשזה מוכן זה די מהר ממשיך

(בהנחה ומדובר בהגרלה ראשונה ולא הגרלת המשך)

לבנתיים אתם יכולים להעריך עלות דירה לחסוך להון עצמי וללמוד קצת על משכנתאות לראות שאתם עומדים בפרמטרים הנדרשים.

לק"י

עם קשירות פשוטות- שמעבירים את 2 הקצוות מעל הראש וקושרים למטה/ תוקעים את הקצוות מתחת לקצוות.

בעיני זה יפה ונוח.

יש מטפחות פשוטות ויפות.

ואני מתלבשת כל בוקר. לבוש פשוט, אבל בגדים.

אני אישית מפזרת את הילדים. אבל גם בחופש אני הרבה פעמים מתלבשת.

לק"י

בשבתות אני מקפלת מטפחת דקה וקושרת כמו סרט (זה מוסיף קצת נפח), ומעל שמה מטפחת, וקושרת למעלה כשהזנבות משוחררים וכדומה.

(כי בלי נפח, הקשירות האלה לא יפות לי).

בשביל ההרגשה הטובה שלי ומתאפרת בסיסי כזה קטנסילר קצת סומק ואודם.. לא מה שאני מתאפרת לעבודה.

וכמובן שמה מטפחת עם בובו כי אני לא אוהבת בלי.. ולפעמים פשוט פזור או אסוף מסודר.. זה נטו להרגשה שלי אחרת מרגישה מוזנחת.

אני גם לא משקיעה יותר מידי ולא עושה טיפולי פנים וקרמים מיוחדים.. שמה רק פשוטים יחסית אבל לי זה סבבה ועושה את העבודה.

אם זה מפריע לך, תתלבשי ותתאפרי, זה באמת פשוט. ואגב יש קשירות נמוכות ממש יפות. לדעתי מה שחשוב זה לסדר את השיער מתחת.. 

גם אחרי לידה

אפילו בבי''ח

בעיני זה לא בריא נפשית

סבבה אחת ל להתפנק עם פיג'מה

אבל לא מעבר

למרות שלא מבינה..עם פיג'מה- שאם מישהו ידפוק מה עושים?🫣

וגם חושבת שזה באמת יוצר מראה כזה מרושל

אני לא מתאפרת בימים בבית

אבל כן מתלבשת רגיל

שמה בובו תמיד

ומטפחת

אני חא בסגנון לבוש שלך

אבל בכל מקרה ..

לא חייב להתלבש לא נח

בדים זורמים ונעימים

ואולי גם בסגנון חרדי יש כאלה..לא מכירה

עם מטפחות מרובעות, אין סיבה שייצא שיער מלמטה אם אוספים טוב את השיער ואפשר להרים את הקצוות של המטפחת וללפף למעלה וזה משרדג קצת

לגבי שאר מה שכתבת - אפשר להתלבש פשוט אבל לא מוזנח. חולצה לבנה עם איזה ווסט מלמעלה, תחליפי נעליים, ותשתדרגי בבגדים חדשים אם חסר לך

לא נראה לי שאת צריכה עצות לאיך להראות טוב בהכרח כי כבר היית שם. את צריכה להחליט לצאת מהפיגמה ולהתארגן, לחזור להשקיע בעצמך. צריך בשביל זה חשק וזמן

ולגבי השיער - אם את ישנה איתו רטוב, זה גורם לו להראות פחות טוב בבוקר. תייבשי עם פן בבוקר או בערב זה יכול לשפר את הנראות שלו

ממש מקפידה לשים תכשיטים, עגילים ושרשרת כזה.. זה עושה לי את זה…

בגדים, אני קונה בדרך לקיץ כמה שמלות כותנה נעימות שהן קצרות ועם מחשוף בצבעים מגוונים וככה מגוונת (לאחרונה קניתי בהודיס).

ולחורף סט סריג של מכנס וחולצה, זה מהמם, אם זה גם היה צנוע הייתי יוצאת כך מהבית…😜

שיער אני משתדלת לאסוף לקוקו יפה או פזור, אבל גם לי יש נטייה להסתובב בשיער שלומפר..

ביום יום כשאני יוצאת ממש חשוב לי לגוון, אז אני פחות דוגמה בנושא.

המון המון בהצלחה!!!! ואולי כדאי להתחיל פשוט במשהו קטן ולהמשיך❤️

בגדים

אני לובשת רק בגדים נוחים גם בחוץ

אז הם מושקעים

ואני לובשת אותם גם בבית

לגבי כיסוי ראש

אני לובשת ברטים ומרגישה איתם מעולה

לגבי מוצרי טיפוח וגם שמפו

יש לי של דר ריבה

עדינים עם תוצאות

עם מחירים סבירים וגם יש לה הרבה פעמים מבצעים שווים 30-50%

אין לי סבלנות להמציא את הגלגל כל בוקר… או שלובשת חולצה/סריג או קרדיגנים יפים, ואז גם עם טי שרט חלקה זה יפה.

אז מה אם אני לא מגוונת יותר מדי? אם תראי אותי ברחוב אני נראית אחלה וממש לא מוזנחת.

כיסוי- לא חייב בובו שלם. יש בובון (נראה לי קוראים לזה ככה). שזה תכלס כמו סרט החלקה שהולך טיפה אחורה עם קצת נפח. הרבה פחות מכביד, וגם יותר יומיומי. (זה יושב על הראש כמו מטפחת של חצי כיסוי. אבל פשוט תעשי כיסוי מלא ואז הנפח יושב לך כשמסתכלים לך על הפנים, ומאחורה זה פחות ענק)

מוצרי טיפוח - תזמיני בolive young. זה אתר קוריאני מדהים ובמחירים סבירים ממש. הקוריאניות ממש משקיעות בטיפוח העור, המוצרים שלהם מעולים. פעם אחרונה שהזמנתי, הזמנתי שמן ניקוי + סבון פנים + טונר + אמפולה + קרם לחות. של מותגים מעולים. ובוודאות זה היה פחות מ75 דולר (הם לא מאפשרים יותר לישראל בהזמנה אחת בגלל המכס)

תזמיני מהמותגים הנמכרים/מוכרים שלהם. נניח Anua, skin 1001…

בבית שמה פיג'מות. היפות שלי הן לא דיסני, פשוט חלקות, לפעמים עם קצת טקסטורה. תזמיני 2-3 זה מספיק

במסגרת השאיפה שלי לשלימות

קשה לי מאוד למצוא משהו שאוהבת, שמחמיא לי בגזרה בצבע 

קשוח לי עם בגדים בקיצור

מה שאני עושה כבר  קצת יותר משנה

אני קונה בגד אחד בכמה צבעים

נגיד עכשיו לחורף קניתי שמלת סריג עם חצי גולף משהו ממש חמוד וחתיך לדעתי - קניתי אותה בשלוש צבעים שונים.

הבעיה שהיא מחממת ולא מתאים עדיין לשים גולף (רק היום היה סיכוי וחידשתי אותה).

אני מגוונת את השמלה הזאת עם אקססוריז: תיק / פאוצ' שהוא מאין חגורה / תכשיטים / נעליים מגפיים ועוד

בקיץ גם היה לי ככה, כמה שמלות בגיוון אקססוריז.

לזמן בית בעבר לבשתי סמרטוטים וזה ממש עשה לי להרגיש מוזנחת

מה שעשיתי זה לקנות מראש רק בגדים נוחים ויפים. לא לוותר על היופי גם כשאני בבית.

לקח לי זמן לעשות את השינוי הזה כי הייתי רגילה להסתובב בבבית עם חצאית לייקרה וטישרט מטונפת..

מטפחת שמה גם כמוך מרובע>משולש. אני אוהבת. תוספת איפור בקטנה ואני נראית מיליון דולר.

תעמדי מול המרפאה כשאת לבושה ומבושמת ותחבקי את עצמך. תאהבי את מה שאת רואה.

או פה לינק לשמלה הזאת?

אני מאוד אוהבת את הטעם שלך! 

שמלת גולף

עדיין לא כיבסתי (לובשת אותה עכשיו) ככה שלא יודעת להגיד לך מה האיכות)

היא מגיעה רק במידות גדולות

SHEIN Tall CURVE שמלת סוודר עם צווארון גולף ושרוול ראגלן במידות גדולות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

SHEIN Tall CURVE שמלת סוודר עם צווארון גולף ושרוול ראגלן במידות גדולות

מצרפת עוד שמלה בגזרה אחרת

חורפית

עוד לא כיבסתי

עוד לא מדדתי ככה שלא יודעת מה מצב השסע מקווה למדוד היום

DAZY נשים חתיכה אחת שמלות סריג

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

DAZY נשים חתיכה אחת שמלות סריג

עם החולצה הזאת

Linhara חולצה קז'ואל רקומה עם שרוולים בינוניים לנשים

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

Linhara חולצה קז'ואל רקומה עם שרוולים בינוניים לנשים

וגם זאת - עדיין המשלוח

INAWLY חולצה ארוכת שרוולים עם חזה יחיד ודוגמאות פרחוניות ופסים לנשים במידות גדולות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

INAWLY חולצה ארוכת שרוולים עם חזה יחיד ודוגמאות פרחוניות ופסים לנשים במידות גדולות

ואפשר גם עם חולצת גולף צבעונית. יש לי מטימו אבל האיכות לא משהו מעדיפה למצוא אחרות.

יכול להיות שהפעם לא תאהבי את הסגנון כי הוא קצת השתנה. אני מחפשת בגדים יותר קלילים עכשיו

כיאה לאמא לשניים שצריכה לפזר אותם בבוקר..

וגם בגדים יותר פשוטים, קלאסיים.

נראה לי הולך עכשיו סגנון קליל ולא מידי מתאמץ

או שאני חיה באשליות חחח

זה ממש מרים לי

וגם אם את רואה את מה שהזמנתי ובא לך להקיא את לא מבינה מזה עושה לאישה לשמוע שאישה אחרת אוהבת את מה שהיא קונה

שומרת לי צילום מסך של ההודעה הזאת

תודה לך!

מאוד אהבתי את כל מה ששלחת❤️

ולגמרי הולך עכשיו מראה לא מתאמץ, אז בכלל מושלם.

(עד היום הבגד הכי חרישה שלי שאני מקבלת עליו מלא מחמאות הוא מהמלצה שלך)

תודה רבה רבה! הולכת להזמין לי😎

והפאוץ שהוא סוג של חגורה נשמע מגניב ממש!

את השמלה השניה אם היא נצמדת זה יעזור ממש

איזה מגזימה אני, תרגישי חופשי לסרב

פשוט לא הצלחתי לראות מהתמונות בתגובות

היקף ירך שלי 112 והיא קצת צמודה אבל לא נצמדת

צמודה כי זה קטן לא צמודה כי הבד שלה נצמד 

מקווה שאת מבינה למה אני מתכוונת..

הבד שלה עבה

גובה 1.73 והשסע מגיע עד הברך, לא רואים את הברך.

אם את רוצה תמונה אשלח לך בפרטי היום בערב (דווקא צילמתי. לאחר מעשה שמתי לב שהרקע לא הכי מסודר אז אצלם מחדש בעז"ה אחרי שטיפה היום)

אם מתאים לך אני אשמח מאוד

ואל תרגישי צורך לסדר לכבודי, אם היית רואה מה מצב הבית פה היית מאוד רגועה😂

לא חייב בגדים יפים או אפילו כאלה שתלבשי בחוץ, אבל לי עושה ממש טוב שאני קמה בבוקר וישר מתארגנת. זה משנה אווירה, גם אם בסוף זה בגד שמאוד דומה לפיג'מה

בנוגע למטפחת ממליצה באמת כמו שכתבו פה או על בובי/בובון- כמו בובו רק בלי המאחורה, זה קל יותר ומכביד פחות, או כובעי קונטור (נראלי ככה קוראים להם) שיושבים על הראש ממש יפה, קצת בצורה כמו מטפחת, ונוחים מאוד

לגבי השיער והקרמים- לא יודעת כמה מתאים לכם אבל אולי לחזור להשקיע כמו לפני החתונה, לקנות קרמים טובים יותר ולטפח את השיער ממש כמו לפני החתונה למרות ששמים מעל כיסוי ראש

אולי מה שחסר זה לא הבגדים או המטפחת,

אלא החשק לקנות דברים חדשים ולטפח את עצמך?

אולי את כל כך עסוקה בבית- ילדים- עבודה- זוגיות שממש בלי כוונה שמת את עצמך ואת הנשיות שלך בצד מבחינה רגשית?

אני תמיד מתלבשת בבית,

אין מצב שממשיכה להסתובב עם פיג'מה במהלך היום

לפעמים כשבא לי אז מתאפרת בבית בקטנה.

גם לי הייתה תקופה כזאת שהרגשתי באסה

שהבגדים שלי פחות יפים ואין לי זמן להשקיע כל כך

והחלטתי קצת יותר לשים על זה דגש.

הלכתי לעשות לק. זה משדרג ברמות!!!

ממש ממש כדאי לך

קניתי מוצרי טיפוח לפנים קצת יותר יקרים ומקצועיים.

עשה לי ממש טוב. מאוד ממליצה.

מרגיש לי השקעה ענקית, גם כלכלית כל חודש, כי נראלי אם אעשה לא אצליח להיות בלי מרוב ההבדל בהרגשה, וגם השקעה של זמן ועם הילד וזה..

וגם עם מקוואות מרגיש לי מסובך.. לא?

 תחפשי מישהי שהיא תותחית ומהירה ולגבי המקווה, הרב שלנו אומר שגם 4 ימים לפני זה סבבה..

בסוף את יודעת שבוע לפני מתי זה אמור להיות וכך ישר אפשר לקבוע את התור.

אני תקופה ארוכה אחרי החתונה הייתי עושה אצל מישהי טובה אבל איטיתתתת וזה היה פשוט מתסכל ואח"כ חיפשתי עוד ומצאתי מישהי שתוך 50 דק אני בחוץ, זה עולם אחר..

בהצלחה בכל החלטה❤️

תקופה עושה לק ואז עושה הפסקה של כמה חודשים

ואז אחרי ההפסקה שוב עושה לכמה חודשים.

ועם מקווה זה באמת בעיה, נהיה לך עוד משימה לפני היום ההזה שגם ככה לחוץ ועמוס

בדר"כ הייתי עושה רק בהריונות (בהנקות גם בלי טבילות פחות הייתי עושה כי מיציתיי)

אבל עכשיו אני עם לק גם ללא הריון.

ומסתדרת בינתיים עם מקווה.

נשארת עם פיגמה כמה שאפשר

ביום חופש שלא מפזרת את הילדים יכולה להישאר איתה ממקלחת למקלחת (24 שעות מקס, לא לקחת קשה)

בלי קשר לחופשת לידה, אני כבר שנים עובדת מהבית ופשוט לא נוח לי שום דבר.

מה שכן, יש לי פיג'מות ממש יפות שכיף לי ללבוש. קמה בבוקר, מתקלחת ומחליפה לפיג'מה נקייה ויפה. סט של פיג'מה וחולצה.

ממליצה להשקיע בקולקציה נוחה באמת. לא חושבת שיש עניין להתלבש בבית בבגדין לא נוחים.

(גם בעלי עובד מהבית, אז שנינו בסבבה עם זה לגמרי. כשהייתי מנסה להשקיע ולהתלבש בשבילו בבית הוא ממש צחק)

כיסוי ראש- לא מכסה בבית אז אין לי מושג. כשיש אנשים/פגישות זום יש לי כובעים נוחים/ פאת סרט/ מטפחות חמודות בצבעים אחידים 

דברים שלי עזרו-

א. כמו שכבר אמרו פה לק בידיים זה משמעותי ממש! אם את בהריון/הנקה הרבה יותר קל לעשות, גם מבחינת המקווה..

אני פשוט למדתי לעשות לעצמי. לקח זמן..

עם המקווה- אפשר פשוט שבתקופות האלו לא עושים. עושים רק בהריון או הנקה.. ואפשר שקוצצים לפני ואחרי בונים או עושים לק קצר ..כשאת יודעת לעשות לעצמך זה סבבה.

ב. לגבי השיער- גם לי הפריע.. פשוט עשיתי החלקה! היער נראה פצצה כל הזמן וזה גורם להרגשה שאת לא מוזנחת..

ג. בגדול- גם אני בעד איפור גם בּבית, גם אחרי לידה וכו'. אבל האמת- קשוח מאד.. אז בהצלחה! חוץ מלקנות הרגלים טובים, אין לי המלצה..

חווינו את זה עד לא מזמן כשהתעכבו פה עם הצהרונים

האמת היא שהייתי מנסה דברים חצי מוכנים/ מהירים - שניצל תירס/ שניצל עוף עם ציפס או נודלס שזה יחסית מהיר

גם המבורגר וציפס תופס

חזה עוף צרוב במחבת זה גם לא הרבה זמן

אם את מבשלת בשישי את יכולה להכניס תבנית עוף שתהיה לך לראשון רק לחמם לצד אורז

פיצות

פעם בשבוע שבועיים לקנות פלאפל?

ולאכול משהו קטן. תבחרי רק מה הכי פחות גרוע

אני רוב הזמן מגיעה אחריהם בכלל ובעלי לא מתעסק באוכל בכלל וגם כשהם הולכים אחרי בית סםר לסבתא פעם בכמה זמן לא מחכה להם ארוחה חמה ישר כשהם מגיעים

הם יודעים שלוקח זמן להכין אוכל, ואנחנו לא בהיסטריה על זה. וזה נראה לי קטע חשוב

אבל כן הייתי משתדלת לפחות פעם בשבוע ועוד פעם ביום שישי להכין אוכל שיהיה במקרר לחמם כשהם מגיעים

כלומר להתרגל לארוחה קלילה יותר כשמגיעים - סנדוויץ', קורנפלקס, חביתות.. ובערב מבושל?

אם רלוונטי לכם, ומי שחוזרים יחד איתך הם לא רק בגילאי גן, אפשר גם לנסות להפוך את הכנת הארוחה הזו לאחריות שלהם.

אבל עדיין ממש קשה לי להכין!

אין לי ידיים פנויות ואני חייבת רגע מנוחה

אני גם בד"כ באה ישר להניק

והם עצלנים קטנים

מעדיפים להוריד חבילת עוגיות או לחסל עוגה משבת

אני לא רוצה שיאכלו זבל אבל מרגישה שאין לי שליטה על זה

אבל מורעבים כמו גדוד!!!!!

המקפיא הוא החבר הכי טוב שלי.

אני קונה בשרים פעם-פעמיים בשבוע ומבשלת המון ומקפיאה..

בולונז הרבה אוהבים אצלי וקל להפשיר

קציצות מוכנות במקפיא מוציאה ומכניסה לתנור עם רוטב

סלמון קפוא גם הולך

תמיד יש גם קפואים אפונה ברוקולי

מקפיאה גם רוטב פסטו טרי

מתירס אפשר להכין פנקייקים עם יוגורט (אבל בעייתי לכמות גדולה)

מרקים טעימים שגם מפשירים טוב

שניצלים שאני דופקת ומקפיאה ורק מוציאה בבוקר להפשרה או מוציאה שחוזרת ושמה על המחבת

מוסיפה פחמימה פתיתים/קוסקוס/פסטה אם כי משתדלת פחות...  יותר קינואה וקוראת לזה קוסקוס מיוחד, לרוב זורמים

אני תמיד דואגת שיהיה משהו עלי כשאני מוציאה אותם מהמסגרות.. פירות יבשים/ קרקרים/ אם הספקתי אז משהו טרי זה מאוד עוזר

מניחה שחלק מהם כבר יחסית גדולים?

אז אפשר לתת גם להם להכין אוכל פשוט...

הבת שלי, בת שש וחצי, מכינה לבד קוסקוס, צ'יפס בתנור, מרק מהיר משקית, בורקס בתנור... היא גם יודעת לשטוף ולחתוך ירקות.

בתור אחת שלא סובלת בישולים, הילדים שלי הרבה מכינים לעצמם אוכל🙈 כל אחד לפי רמתו...

אולי זה לא הכי בריא, אבל אנחנו מתבססים הרבה על אוכל מהיר הכנה (קפוא או משקית - שרק שופכים לסיר ומבשלים), וככה יש מה לאכול, ויחסית במהירות...

וחיבוק! גידול ילדים זה מתיש, לצד כל הסיפוק...❤️

ואת המים היא מרתיחה במיקרוגל בכלי ייעודי ושופכת לתוכו ישירות את הקוסקוס/תכולת השקית.

וכמובן, אני בסביבה כל הזמן...

על חיתוך הירקות לא שאלת אבל היא חותכת בסכין חד פעמי...

(היא גם אחראית וזהירה יותר מבני גילה, אבל בכל זאת נתתי אותה כדוגמה. ילדים בני שמונה-תשע יכולים לעשות מה שהיא עושה, לדעתי...)

לכן לא הפתיע אותי.. פשוט היה לי בראש שהיא עדיין קטנה בשביל מה שכתבת אז זה עניין אותי..

והיא באמת לא עדינה וזהירה בכלל😅

כבר בגיל שלוש

תנוח דעתך

(מי שרוצה לשלוח אלינו את הרווחה, עדיף שיבואו להושיט יד בהשכבות)

ויאיים על אחיו בסכין🙈 (זה קרה אתמול, עם סכין רנדומלי🤦‍♀️)

אבל גם בלי קשר, חוששת שבזה לא יהיו זהירים מספיק.

ולפני שאשלח אלייך את הרווחה, אשלח אותה אליי🤭

הבן שלי בן שנה וחצי למד השבוע בגן שהאש היא חמה ומסוכנת

אז גרר כסא ליד הכיריים ומצביע האש חם האש חם! אש מסוכן אש מסוכן

ואז בודק ובצרחות איה! האש חם! האש מסוכן!

והסכינים החדות (סכין רגיל כבר הרמתי ידיים יש לו גישה להכל הוא בלתי אפשרי)

הן צבעוניות ואנחנו קוראים לזה בבית סכין מסוכן

אז הוא מסתבובב בכל הבית עם סכינו שלופה בידו 

יש לי סכין מסוכן

יש לי סכין מסוכן

שהשמישמור

מוטב ללמד ילדים להשתמש בדברים מאשר ללמד אותם שהם מסוכנים כנראה

פשוט בגילו זה מרגיש לי לא ישים 

אבל בן השש שלי כן יודע להתעסק עם המיחם בזהירות בצורה שלימדתי אותו

וכולם אצלי מפעילים מיקרוגל, זה המשחק האהוב על כווולם (כן כן גם בן השנה וחצי מלמעלה, וצועק מוכן מוכן כשהוא מצפצף)

בעיני אוכל קודם לכביסה וניקיון.

אפשר להדביק פלסטר פה ושם (אצלי זה קוסקוס משקית עם שימורי שעועית ברוטב) אבל מה שאת צריכה ביום יום זה לבשל מהלילה, מהבוקר או מהמקפיא.

אז את הכביסה תדחי לצהריים, תוותרי על קיפול, תקני מייבש - מה שזולל לך את הזמן והאנרגיות.

איך אפשר לבשל מראש?

האמת אני מציעה לך לקנות סיר לבישול איטי, ככה בבוקר את יכולה לזרוק פנימה אפילו מגש עוף עם תפו"א שלמים ותיבול מינימלי - ולקבל ארוחה בצהריים שאפילו לא צריך לחמם

אבל אפשר גם מרקים קלים, סיר גדול של מרק עדשים עשיר לוקח לי בערך 10-15 דקות להעמיד, לא תשקיעי בערב את הזמן הזה בעצמך של הצהריים למחרת?

מרק אפונה אפילו פחות - 5 דקות (שמה אפונה יבשה, בטטה בצל וכוסברה, מלח פלפל), לטחון אני מרשה לך בצהריים

תבנית של עוף ואורז בתנור, אפשר לגוון לפי הזמן והכח עם גזר/בטטה/קישוא/שומר וכו', שעועית או אפונה קפואים, תיבול שונה...

בהכי עצלן שלי יש גם פסטה בתנור (מערבבת בקערה רסק עגבניות, שמנת מתוקה, תיבול, מים וחבילת פסטה, בתבנית מכוסה בנייר כסף).

בעיני זה סוויץ' במח. כל יום צריך ארוחת צהריים, ואת צריכה לחזור לאוכל מוכן.

הם רעבים לארוחת ערב או לנשנוש בין הארוחות?

אצלנו חוזרים בארבע אחרי שאכלו צהריים בצהרון.

אפשר לאכול פירות, פרוסת לחם, קורנפלקס…

בחמש וחצי אני מתחילה להכין ארוחת ערב פשוטה (למשל פסטה).

שיעורי בית מכינים בדרך כלל אחרי ארוחת ערב אבל האמת שאין הרבה אצלנו.

מה שאני עושה

דואגת שיהיה בבית דברים מזינים שהם לא אוכל מבושל (גם לא תמיד הכי בריא אבל זה מה שאפשרי במצב הנוכחי)

עוגות

עוגיות שיבולת שועל

קורנפלקס לסוגיו

לבן בטעמים

פירות

ואז מיד כשבאים הביתה אוכלים קודם את זה

לאט לאט נרגעים וגם אני מתאוששת ואז מתפנה להכין אוכל מבושל לערב.

לפעמים אוכלים ארוחת ערב סתם חביתה לחם וירקות.

ותודה לכל מי שהגיבה.

אין להם עצבים להכין!

הם חוזרים עייפים ובא להם פשוט לשים משהו בפה במיידי

אני כן משתדלת להכין, הרבה פעמים הם עוזרים או אפילו מכינים כי התינוק על הידיים. אבל זה קורה מינימום שעה אחרי שאני חוזרת. חייבת איפוס ורק אז יכולה לחשוב על זה. אז זה לגמרי ארוחת ערב ולפעמים גם היא מתאחרת מעבר למה שאני שואפת..

את אומרת שלבשל מראש לא בא בחשבון, אזמה האופציות בעצם?

שינשנשו ושחררי רגשות אשמה לדעתי

שעה אחרי שישבו לאכול וזהו

גם אני גמורה ומבשלת בלילה פעמיים בשבוע כדי שיהיה אוכל.

אבל כשאין לי כוח או לא מגיעה לזה, הם אוכלים סנדוויצ'ים או מנה חמה שזה מבחינתי רעל. וזה בחירה מודעת כי אין לי זמן או כוח..

עוד פתרון זה לקנות מוכן או לשלם למבשלת אצלך בבית.

מבינה אותך כ"כ אבל אין קסמים פה.

לבשל ערב קודם אפילו משהו פשוט כמו מושט בתנור ואורז או סיר מרק עדשים או עוף בתנור עם ירקות.

את או בעלך או אפילו אחד הילדים הגדולים יותר.

אחרת זה כל פעם להיכנס הביתה ולהתחיל להילחץ מזה שכולם רעבים.

מציעה לך גם לקחת משהו קטן לאכול לזמן האיסופים, למשל להביא קרקרים לכולם או כריך קטן או פירות. ככה שלא מגיעים מממממש רעבים הביתה.

לא יודעת להמליץ על דגם ספציפי...

חשוב לך שילוש 2 קילו?

בוש הבנתי שלשים מדהים אבל פחות טובים לקצפות.. אני לא מקציפה המון אבל זה כן חשוב לי

אני חושבת שהוא מהדגמים היותר יקרים שלהם. פשוט לי היה חשוב המשקל והטיימר.

אבל בעיקרון יש להם עוד מבחר דגמים ומכמה בנות משפחה שמשתמשות בהם (כל מיני דגמים), כולן מרוצות מאוד.

זה מיקסר מאוד ותיק, ואנשים מספרים שיש להם אותו עשור פלוס ועדיין עובד כמו סוס עבודה.

אני כאמור קניתי לפני שנה ומאוד מרוצה

אפשר ללוש איתו 3 קילו קמח. הוא שקט ונוח לעבודה (אם כי עובד שונה ממיקסרים אחרים, צריך ללמוד אותו)

אני עושה גם מלא עוגות וגלידות והוא מקציף מעולה.

מבחינת תקציב הוא עולה סביב ה- 3000 אז אולי יקר לכם.

ראיתי עכשיו שיש עליו מבצע בסופר פארם ב 2700.

לא יודעת לגבי שירות לקוחות.

חזק שקיבלתי עליו כמה המלצות אבל לא הכי הכי עדכניות, מצד שני קיבלתי אותן מנשים שאני מעריכה את הדעה שלהן וגם התנסו עם השירות לקוחות שלו..

בדקתי ממש גם על הבוש אבל בסוף בכל זאת החלטתי על הקנווד

מקווה שנשמח בו וישמש אותנו נאמנה לאורך שנים🙏

כי גם מניסיוני וממה שכותבים כאן זו משחה יעילה מאוד.

אגב נראה לי שיש הגבלה על מספר הפעמים שאפשר להשתמש ביום, תבדקי אולי בהוראות.

האמת שאפשר ללכת לרופא ילדים או להתייעץ באפליקציה, לא יודעת כמה זה אדום לה,

בעקרון הייתי מנסה משחה אנטיפטריייתית, אגיסטן בייבי זה ללא מרשם, אם לא עוזר לבקש מרשם לטבע קוטן או משהו כזה. 

אם זה מחמיר אז כמובן תפסיקי

אולי יש לה רגישות לאחד מהרכיבים במשחה?

עוד משהו שעזר מאוד אצלנו זה טלק, אפשר גם קמח תפוחי אדמה אחרי כל שטיפה.

עוזר שהמקום יהיה יבש ולא לח ומגורה.

גם אדמומיות וגם פצעים קטנים בכל האיזור

הרופאה הנחתה שתהיה כמה שיותר זמן בלי טיטול, הביאה משחה אנטיביוטית לפעמיים ביום ובין לבין שנשים זנדרקין משהו כזה שזה שמן דגים

לפזר לה שם במקום המשחות.

ולא להשתמש במגבונים עד שיעבור. רק לשטוף במים. 

של ערוגות.

ואומרים שכמה שיותר להיות בלי טיטול, רצוי גם לחשוף לשמש...

בריאות! זה סיוט!

בין זה שאת רוצה שבעלך יהיה עם תינוק לבין זה שהוא היה צריך ללמד אותו לשתות מבקבוק

אני מאמינה שאם היית אומרת לו שזו הזדמנות טובה ללמד אותו ולנסות - הוא היה מנסה

וגם - לא קרה כלום אם הוא בכה. הוא עם אבא שלו. זה בדיוק לשחרר. ככל שתשחררי יותר הוא ילמד יותר להסתדר איתם. 

אבל מכירה קצת.

יש את 'איילה פשוט טעים'- בית קפה מעולה, אבל פתוח רק בחמישי בערב ובשישי (נמצא בתוך האולפנא).

ליד התחנת דלק יש טא-בום (פוד טראק), גלידה מצוינת ומסעדה בשרית.

במאפייה ישם יש ארוחות בוקר כזה..

סלטים, שקשוקה, טוסטים וכו'

לא מסעדה איכותית בטירוף אבל מספיק לגמרי לארוחת בוקרקרים טעצמה ומשביעה...

אפשר לאכול שם או לקצת לפינה עם נוף

נכון לזמני זה היה חומוס משודרג..

לא יודעת מה יש שם היום

הרבה, וכן מחפשים להתפנק ולהשקיע

ממליצה להרחיב מעבר.

כפר סבא / פתח תקווה ולפעמים גם רחוק יותר.

בשרי קשה למצוא גם באזור כפר סבא.

אבל יש כמה חלביות טובות, בפתח תקווה במיוחד.

בעיניי שווה את הנסיעה

התלבטנו על זה פעם, אבל כשגרים באזור, זו המשמעות של "לצאת", שצריך לנסוע רחוק.

עשינו את הסוויצ' הזה וזה שווה בעיני 

בחוות גלעד יש את המשושה..

זה סטודיו עם כל מיני סדנאות שחלקן זוגיות. תחפשי אותם בגוגל יש אתר ממש יפה ומסביר.

אפשר גם דרך המילואים - בהחזר של הטיפול או באפליקציית עמית

המתומן בגבעות עולם

ולסדנאות המשושה בחוות גלעד

הוא מפחד שהתינוקת לקחה לו את המקום.

דברי על זה עם בעלך. לתת לא מכה זה עוד יותר מעמיק את התחושות הקשות שלו.

והרבה לומר לו שהתינוקת שלו, שהוא האח הגדול שלה, שהיא אוהבת אותו...

ילד גדול יותר יכול לסכן תינוקת קטנה

כי אין להם מספיק מודעות מה מסוכן ומה לא

צריך השגחה מתמדת על התינוקת

ולהסביר לו איך לגעת

מה מותר ומה אסור

לגבי תגובה כשהילד מרביץ

זה כבר לא קשור ללידה

צריך ללמוד להגיב לו נכון

וברור לא להרביץ בחזרה

גם ההתנהגות של הילד וגם חוסר הסבלנות של בעלך (אם כי להרביץ לילד זה כבר חריג…)

הייתי מנסה לתת לו כל יום רבע שעה של תשומת לב מרוכזת שבה אחד מכם עם התינוקת (ושאר הילדים) ואחד מכם רק איתו - אפשר לשחק, לשתות שוקו, להתחבק ופשוט להחזיר לו את הבטחון במקום שלו.

כלומר- כשאני מיניקה ואין לי שליטה על ההתנהגות של הגדולים יותר, אני מדברת לתינוק ככה-

אתה יודע שזלדה מאד אוהבת אותך? היא רוצה לשחק איתך ולחבק אותך. נכון גם אתה אוהב אותה? תראי, הוא מחייך! סימן שהוא הכי אוהב אותך!

תגדל עוד קצת ותשחק עם זלדה. בינתיים אתה מרשהשההיא תלטף לך את הברך? את העקב? וכו וכו.

או- איזה יופי! הנה תסיים לאכול ואמא תלך לשמשון להביא לו תפוח. בינתיים שמשון ישב ליד אמא(או יקפוץ 5 קפיצות או ישים טישיו בפח...)- את האמת שזה יותר מתאים לקטן שלי, בן ה2.

אבל זה הרעיון.

מקווה שהועלתי.

לתת לילד להנות מהתינוק החדש.

אומרים שאח זה מתנה. אבל אם אי אפשר לשחק עם המתנה הזאת ולא לעשות איתה כלום והיא גם לוקחת לי את ההורים אז מה שווה מתנה כזאת?!

לכן, אני נותנת לילדים להיות עם התינוק- להחזיק אותו- אםשר כשהם יושבים על הספה ןאת צמודה אליהם. או בעמידה יחד איתך.

אפשר לתת לו מוצץ. להביא לו משחק. גם אם הןא לא צריך. ללטף אותו ולהרגיש איך הידיים הקטנות שלו תופסות את האצבעןת של האח. כמובן להראות איפה מותר ללטף וכמה הןא עדין. לשמור עליו בעריסה/בעגלה כשאמא הולכת להתפנות ולנדנד חלש מאוד אם הוא בוכה וכו.

ברגע שילד מרגש שהוא אחראי על הדבר העדין הזה, והוא גם יכול לגעת בו ולשחק איתו, ממילא הוא פחות מרגיש מאוים ממנו.

יש לי 6 ילדים במרווחים שונים. וב"ה השיטה הזאת הוכיחה את עצמה אצל כולם.

הגבולות שלי- אם התינוק בוכה מזה או מסוכן לו.

סתם דוגמה, הבת שלי כשהיתה עוד לא בת שנתיים, נעלה לאחותה בת חודש את הסנדלים שלה. או אחד הבנים כשהיה בן שנה וקצת שם לאחותו התינוקת מוצץ בפה רק לא ממש הצליח לקלוע ושם לה בלחי. כל עוד התינוק רגוע וזה לא מסוכן שיהנו מהמשחק הזה ביחד. 

שינוי הוא אפשרי. זה יהיה קשה. זה ממש גמילה.

אבל אם יש את הרצון..

חיבוק גדול❤️

מאוד מאוד התחברתי למה שכתבת
לא צריך היום טלוויזיה, מספיק מחשב או סמארטפון וזה מתחיל בקטנה וממשיך וממשיך...
הצעד הכי נכון הוא להוציא את הטלוויזיה, אבל זה שלב קשה, כדאי בהדרגה.
אין לי  עצות איך לצאת מזה, כי גם אנחנו עמוק בתוך זה ואין לנו טלוויזיה
לא חסר מכשירי צפיה לצערי

לנו יש דיסני פלוס, סלקום ונטפליקס.

יש תכנים טובים, איכותיים ומעניינים. למה שהילדים לא ייראו טלויזיה?

הם חברותיים? פעילים? נבונים? לומדים דברים חדשים? יוצאים / מארחים חברים?

אם כן, מה הבעיה?

מעולם לא הצלחתי להבין את הקיצוניות ואת האנטי טלויזיה.. דווקא נוכחתי לדעת שניתן ללמוד המון ממנה, אני בעצמי לומדת דברים שלא ידעתי, גם מתוכניות ילדים.

אני רואה שתכנים יכולים ללמד ולפתח

אני כן מבינה את האנטי

אנשים מחפשים אשמים לבעיות שלהם

להאשים מסך זה קל

למצוא את הסיבות האמיתיות זה קשה

גם אם יש סיבות אמיתיות, כמו קושי ביצירת חברות למשל.
הטלוויזיה מעצימה את הקושי ולא בונה אותו.
הטלוויזיה מרתקת, סוחפת ולא תמיד לכיוון החיויבי.

הרבה בעיות והרבה סיבות

קחי את הבעיה הקלאסית

ילד לא רוצה לעזוב את המסך

אז זה נהיה התמכרות למסך

ומה עם ילד לא רוצה ללכת מהגינה/ לצאת מהאמבטיה/ לחגור באוטו/ ללכת לישון

אותו ילד

אותם בעיות

סיבות שונות 

מסבירים ומלמדים.
אבל הבעיה בטלוויזיה שזה לא רקר התמכרות, זה די נזק.
אישית מעדיפה ל"ריב" עם הבת שלי אם לחזור מהגינה או לא, אם לצאת מהחברה או לא
ולא לריב איתה בבית על הזמן לכיבוי טלוויזיה.

רואה את זה כאותה סיטואציה

וממש לא רבה עם הילד

אלא עובדת איתו על שיתוף פעולה

הם הרבה פחות מזמינים חברים, יוצאים למגרש ועושים יצירות מאשר לפני המסכים.

אצלנו היו הרבה ריבים בבית על זמני מסך והגבלות שונות עד שבשלב מסוים התעייפנו ושחררנו את זה אבל אי אפשר להתעלם מהמחיר.

אגב לבן שלי יש ידע מטורף בהרבה נושאים, כנראה מיוטיוב, ועדיין הייתי מעדיפה שהוא ידע פחות ויבלה יותר במגרש או יקרא יותר ספרים מאשר שיהיה במסך.

אוהבים לצאת, להזמין, הולכים לחוגים, בעלי תחומי עניין... וכן, רואים טלויזיה.. ברגע שאגיד להם שחבר בא אלינו / הולכים לחבר / יוצאים לגינה / הולכים לחוג, הם יכבו ויבואו מיד, כי הם יודעים שיוכלו לחזור לזה מתי שיירצו. דווקא נראה שההגבלה יוצרת את האובססיה. אצלי הם יודעים שהטלוויזיה תמיד זמינה להם, אז זה לא עניין גדול.

יותר מזה, אנחנו גרים בסביבה מעורבת, יש להם חברים מכל הקשת הדתית, כולל חילונים, ואני ממש לא רוצה שהם יהיו היחידים שלא יכירו משחקים / סדרות / סרטים / דמויות.

אצלנו זה פחות עובד, אולי כי הילדים שלי יותר גדולים והם כבר בגיל שאמורים ליזום בעצמם פעילויות וזה פשוט לא קורה.

אגב, קורה אצלכם שהילדים סתם משחקים על השטיח אחה"צ? כי כל הפעילויות שציינת הן מעין "אטרקציות" מחוץ לבית ואני הייתי שמחה גם לסתם אחה"צ רגוע בבית מדי פעם.

רוב אחה"צ הם בבית

משחקים ציורים יצירות

גם הבן שלי לא מתעדף מסך על פני כל פעילות אחרת 

זה דומה למשיכה למתוק. ממה שאני רואה סביבי נראה שיש את מי שבאופן טבעי הרבה יותר נמשכים למתוק, ואם תהיה להם אפשרות לאכול ללא הגבלה זה יהיה עבורם אתגר. ויש כאלה שבאופן טבעי פחות נמשכים, ואז קשה להם להבין מה כל-כך קשה ומי שמחליט לעשות גמילה מסוכר נראה להם אנטי באופן קיצוני ומוגזם.

אז אולי יש אנשים שימשכו מאוד למסך באופן טבעי ועלולים להתמכר אליו ויש כאלה שפחות נמשכים.

וצריך לראות מה הכי נכון לכם / לילדים באופן אישי, ולא בהכרח זה יהיה מה שהכי נכון לכל אחד בכל מצב.

- הפחתה ביכולת לתעסוקה עצמית

- סף גירוי גבוה יותר

- פחות הזדמנות ללמידה חברתית תקשורתית

- התמכרות

- ילדים עם פוטנציאל לקשיים מסוימים  (קשיי שפה ותקשורת), זמן מסך ממושך עלול להעצים את הקשיים.

- בהמשך, חשיפה לתכנים לא חינוכיים/ לא תואמי גיל

- טווחי קשב קצרים ומוסחות גבוהה.

כמובן, לא הכל לכולם, ויש ילדים שלא ינזקו בכלל, אבל חשיפה לא מוגבלת יכולה ליצור נזק לילדים מסוימים.

לכן, חשוב מאוד להיות במעקב על כמות הזמן של הצפייה במסך, תכנים וכו'

הרי העובר מתקבע במצג הלידה רק לקראת סוף ההריון

ולזכור שההריון מתחיל בהפריה שקורית בכלל בחצוצרה, ומשם הביצית המופרית מגיעה ומשתרשת ברחם

ברור שאין שום קשר לתנוחה של ההורים לפני ההפריה.  
 

נשמע כעוד אחד מעשרות אמירות (סגולות), סביב הכמיהה להריון מוצלח ובריא ולידה קלה.  

לק"י

לעניין התנוחות המומלצות.

אבל זה לא קשור למצג העובר....

מלחיצים..

חייבים ללמוד לסנן

כי הכי חשוב לעובר זה רוגע

הוא מרגיש סטרס שיש אצלנו פי כמה וכמה...

לתרגל מדיטציות של הריון, תסתכלי ביוטיוב..

בטוחה שיש הרבה נשים שהיו בלחץ בהריונות, בטח בכל המלחמות שיש לנו פה, והתינוקות בסדר.

אם את בטוחה שמעולם לא קיימתם אישות בצורה אחרת מהמקובל - אז למה זה מערער אותך?

(נשמע לי שבזה צריך לטפל❤️)

בכל הקשור בזוגיות ובטח ובטח באישות המילה מקובל לא רלונטית

מה שקובע זה רק מה שמקובל על שניכם גם אם הוא לא מקובל חברתית
 

ולהפך

גם אם משהו מקובל חברתית אבל לא מקובל על שניכם- אין לו מקום

אם המכשיר על הילד- הוא נחשב צד בשיחה ואז זה לא פלילי להקליט.

אם סתם שמים בתיק/ במגירה וכו אז זה בעיה.

ככה הבנתי

לגבי איפה להחביא

לגבי האם מותר - מותר אך ורק על הילד עצמו

אז תחפשי דרך המטה

מניסיון

את יכולה להתייעץ גם בפייסבוק של המטה באופן אנונימי

שמותר לשים רק אם יש חשד סביר

בכל מקרה כדאי באמת לפנות למטה ולברר איתם 

מותר לשטוף, רק לא במים ממש חמים.

בהצלחה❤️

שבת שלום

כשהיא בימים חופשיים היא מודה בזה שהצוות עושה מה שרוצה. זה מעצבן מאוד.

אנחנו אנשים בוגרים. ומצופה שגם שהמנהלת לא נמצאת הצוות יעשה את העבודה שלו.

כשאני רציתי לדבר עם מפקחת ביקשתי את זה ממנהלת המעון ישירות.

ובכל מקרה, היה ולא קיבלת את הטלפון ממנה או שאת רוצה לעשות זאת ללא ידיעתה, את צריכה לחפש בגוגל, זה מידע פתוח לציבור.

את צריכה לכתוב: מפקחת מעון בני ברק, למשל.

לפעמים יש אימייל ולא נייד, תכתבי ותבקשי את הנייד.

בהצלחה. 

ושדיברתי ישירות עם המפקחת היא לא ענתה וישר הלשינה למנהלת והמנהלת התעצבנה. 🥶

גרמה לי להרגיש שעשיתי איזה פשע שפניתי לא דרכה

היא עוד עובדת של המעון/הרשת ולא מישהי באמת חיצונית ולכן זה הגיוני מה שאת מתארת פה. תנסי לברר באינטרנט תחת איזה גוף המעון ואם יש מישהו חיצוני (שלא קשור בשום צורה להנהלה או לצוות של המעון ויש לו יכולת להפעיל עליהם כוח במידה והם לא משתפים פעולה) שאפשר לפנות אליו

או שצריך לאסוף קבוצה של הורים בשביל זה, אבל אני מכירה מעון שההורים התאספו ופנו לתמ"ת והגיעו לביקורות כמה פעמים בזכות זה, וזה ממש שינה שם את ההתנהלות, אולי שווה לבדוק את זה

וזה המטפלת/ הצוות הקבוע שלה לא מחליף אפילו אחרי שאת מעירה?

וזה ההזנחה היחידה שיש או שאת חושדת בעוד?

או אפילו לתמ"ת שיעשו ביקורת. אני מכירה מקום שהיתה בו התנהלות לא תקינה (לא מצד הצוות, מצד הבטיחות במקום והתפקוד הכללי) וכשהורים התלוננו לתמ"ת ודאגו שיבואו לביקורת המצב השתפר (הם גם לא עברו את הביקורת הראשונה ורק את אלה שאחרי אז בכלל גרם לזה שניערו שם נהלים ודברים)

גם אחרי פניה למנהלת המעון הייתי שוקלת העברה למעון אחר או למטפלת

זה משהו בסיסי ביותר 

את לא רעה שמעירה
את אמא, ותפקידך לדאוג שביתך תקבל את הטיפול המסור והטוב ביותר.
אם למנהלת לא אכפת, לא מפתיע שגם למטפלות לא אכפת...

הייתי שוקלת העברת מעון, מטפלת...

חיתולים מגבונים

בגדי החלפה, תחתונים, גרביים, פיג'מה

סוודר/מעיל

מצעים וכלי מיטה

מגבות

סבון גוף

משחה ומברשות שיניים

מברשת שיער גומיות

נשנושים

כותבת דברים, תראי מתוך זה מה רלוונטי.

בגדים מתאימים למקום שבו יהיו, כולל מעברים במזג אוויר. כולל סוודר, מעיל, נעליים מתאימות.

לקחת בחשבון בגדי החלפה.

אם זה כולל שבת, אז גם בגדי שבת.

טיטולים, מגבונים, משטח החתלה, משחה

שמפו וסבון תינוקות, אמבטיה לתינוק, מגבות, מברשת שיער, גומיות לשיער, מברשת שיניים, משחת שיניים לילדים, מקטין אסלה ושרפרף לשירותים.

מוצצים, בקבוקים, מברשת לניקוי בקבוקים, תמ"ל, אוכל ספציפי שהם אוכלים, כלי אוכל לילדים, כסא אוכל, סינרים

צעצועים, ספרים, תעסוקה מתאימה לגיל

חפץ מעבר, או משהו שהילד קשור אליו במיוחד.

לול ומצעים מתאימים, שמיכות לילדים

תרופות קבועות, תרופות בסיסיות

אם יש לך עוד זמן, את יכולה לשים לב במהלך היום במה את משתמשת, ולרשום כל פעם דברים שצריך להביא

קרה לנו בטבילה הראשונה אחרי החתונה.

בשבת.

רצנו לרב מבוהלים רודפים אחריו מבית כנסת לבית כנסת (זה קרה בצהריים כבר!)

כתם גדול, דם טרי, לא היה איך להתיר את המראה...

הלכתי לבודקת, זה היה נורא

ו- לא היה פצע.

כמה בכיתי, עד היום שאני נזכרת בזה אני יכולה לבכות.

באלי לבכות בשבילך

🥺🥺🥺

בניגוב לפני הטבילה פעם אחת

ופעם אחת בצהריים לפני ההתארגנויות....

חיבוק ענקקקקקקקקקק

קנו לכם משהו טעים ומפנק היום, צאו לאכול/לטייל.

זה רגעים כ"כ קשים וכואבים

אז זה הזמן להתפנק הכי שאפשר

שבעז"ה תזכי בקרוב לטבול בבריאות, בשמחה ובלי עוגמות נפש בדרך.

אני מבינה ממש את החוסר אונים,

אבל באמת בשבילך ממש מציעה להתאים את הרב שאת מתייעצת איתו לנסיבות חייך.

רב ששולח לבודקת טהרה במצב של וגיניסמוס זה לא בטוח מי שמתאים לך.

כל העניין עם בודקת טהרה היא יחסית חדש, לפני כן רבנים היו יכולים לתלות בפצע על סמך עדות האישה.

את צריכה רב שיש לו את המיומנות לשאול את מה שצריך ולפסוק גם בלי לשלוח לבודקת.

כמו שפעם ידעו ליילד עכוז, והיום הרבה פחות בגלל הקלות של ניתוח קיסרי,

אבל מי שיש לה בעיה ללדת עכוז בקיסרי צריכה לחפש את הרופא שיש לו את המיומנות ליילד עכוז גם בלי קיסרי כמו פעם.

כשמקבלים פסיקה גם אם היא חיובית וגם אם היא שלילית, החד משמעיות שלה כבר מקלה לקבל את המצב, אבל כשיש פתח של "לו רק הייתי מתגברת והולכת" לדעתי זה רק עלול להחמיר את המצוקה הנפשית.

מקווה שזה בסדר לכתוב את זה, וזה לא פוגע ח"ו.

ואם לא תמצא שום דרך להתיר, אז קבלי חיבוק!!

שבאופן אישי אין לי התנגדות לכל עניין הבודקות, אבל אני מאמינה שמוטב להשתמש בו רק כאשר יש צורך, כלומר, חשד סביר אבל לא ודאי לפצע.

כאשר למשל לוקחים גלולות, ולא ידוע על פצע ואין שום רגישות, סביר להניח שמדובר בדימום הסתגלות. ועד כמה שמבאס שהטבילה נדחית ( וזה מאוד מאוד מבאס!) אני חושבת ששווה להפעיל שיקול דעת האם באמת כדאי ללכת לבודקת.

כשקרתה לי סיטואציה דומה והרבה הציע ללכת לבודקת, אמרתי לו שאיך שאני מכירה את עצמי סיכוי מאוד נמוך שיש לי פצע מדמם וזה מיותר ללכת לבודקת והוא קיבל את דבריי ופסק לפי המראה. ( שאכן היה אוסר, אבל אם הייתי הולכת לבודקת כנראה התשובה לא היתה משתנה ורק היה נוסף כאב לב וחוסר נעימות )