השבת נלמד על מחלוקת קרח ועדתו, על פריחת מטה אהרון, ועל מתנות הכהנים והלווים.
מוזמנות לשתף במחשבות, תובנות או לימוד מהפרשה.
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
וכל מי שרוצה להצטרף...
השבת נלמד על מחלוקת קרח ועדתו, על פריחת מטה אהרון, ועל מתנות הכהנים והלווים.
מוזמנות לשתף במחשבות, תובנות או לימוד מהפרשה.
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
וכל מי שרוצה להצטרף...
אולי כי האדמה שמסמלת את התאוות , ארציות וכו'
הייתה מקום העונש לקורח ועדתו על התאוות (קנאה תאווה וכבוד, שמוציא את האדם מן העולם)
ואדם שלא מחובר לעצמו ולתפקידו ולמה שיש לו יוצא קירח מכל הכיוונים...
מקנא באחרים ומפספס. על האדמה שלו הוא
לא עושה את מה שהוא צריך
וממילא עדיף שלא יהיה מאשר שייזרע הרס.
אולי.
עוגה בצורת בור... ואני עוד מנסה להסביר לה שזה לא קשור לפרשה... (חשבתי שהיא מתכוונת ליוסף בבור)
מתואמתשמעתי שיעור יפה של הרב אייל ורד שעסק בשאלה מדוע דווקא העונש של קורח ועדתו היה בליעה באדמה.
מצרפת קישור:
ומצרפת גם מחשבה שעלתה לי:
פי האדמה רומז לפה האדם - פיו של האדם (קורח) דיבר רעות, ולכן פי האדמה "התנהג" אליו רעות ובלע אותו.
גם בפרשה הקודמת היו פיות שדיברו רע - על אדמת ארץ ישראל. אולי אפשר לראות פה רצף של דיבורים מול אדמה (אפשר לכלול בזה גם את דיבור מרים במשה), מעין תימה ששזורה בפרשות הללו, ומנסה ללמד אותנו לחיינו...
דרך אשתו של און בן פלת שהצילה אותו.
מעלה תהיה - האם אנחנו מרגישות את הכוח הזה אצלנו? האם זה כוח רק של האישה על בעלה? או שזה יכול להיות גם בכיוון ההפוך?
שדווקא בגלל שברור שהגבר הוא המשפיע, 'והוא ימשול בך', צריך לדבר את העניין של ההשפעה של האישה
ולשאלתך - כן. אני מרגישה את ההשפעה ואת הכח שיש לי על בעלי
אבל עד שלמדתי על זה, לזהות את זה, ולהביא את זה לידי ביטוי, זה לקח זמן. כי צריך את נבכי הנפש של הצד השני כדי להבין מה משפיע עליו
כדי שהבעלים שלנו לא יצטרפו למחלוקת אסורה,
אבל בכל זאת -
גם בשגרה פשוטה לפעמים צריך לנווט את הבית לכיוון נכון ומדויק.
וכן, בעלי אמר לי כמה פעמים משהו כמו שאני המצפן שלו/של הבית (וזה למרות שהוא בעצמו בעל כיוון רוחני מדויק ולא מתפשר).
אז כנראה שבאמת יש בזה משהו 
ואנחנו צריכות לזכור את האחריות שלנו...
המדרש משתמש במילה ביתה ולא בעלה- "חכמת נשים בנתה ביתה..."
אז נכון שביתי הכוונה קודם כל לבעל,
אבל אפשר גם לראות השפעה של אישה על צורת החינוך/התנהלות של הבית.
ברוב רובם של הבתים - הילדים ילכו בדרך שהאמא דחפה אליה, כנראה ההשפעה שלנו כן יותר חזקה.
ד וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו.
על הפסוק הזה מפרש האור החיים מדוע נפל משה רבינו - מתוך ענווה והכנעה כלפי עדת קורח.
(ד) וישמע משה ויפול וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר וישמע אחר שאמר הכתוב: ״ויאמרו אליהם״ - מנין יעלה על הדעת שלא ישמע. עוד צריך לדעת מה זאת נפילה.
ונראה כי לצד שהמלגלגים לא גמרו גזרת המכוון של הצעת הדברים, הודיע הכתוב שהבין משה תכלית הדברים, הגם שלא פירשו דבריהם, ואומר: ויפול וגו' - נגד מה שאמרו שהם מתנשאים על קהל ה', שכללו בדבריהם משה ואהרן; כנגד מה שנוגע למשה - נפל על פניו, להראות קצה האחרון ההכנעה, ושיוה נפשו כעפר הארץ, כעבד המשתחוה לפני השררה; וכנגד גדולת אהרן - אמר: ״וידבר אל קרח וגו' בקר״ וגו' - פירוש: לא תצדיקו דברי בזה עד שתבחינו אם ממני יצאו הדברים, אם מה' יצא הדבר:
לומדים מכאן לימוד לחיים שלנו (קראתי מהרב נחום בוצ'קו) -. כשמישהו פוגע בנו - בין אם זה תלמיד/מנהל/הורה/בעל / ילד, לא להגיב מיד כשפוגעים בנו או מכעיסים אותנו,
אלא לחכות, להמתין שהפגיעה תעבור , לזכור שגם האדם הפוגע הוא יציר כפיו של ה', ורק אחר כך להגיב.
בספר "אורחות צדיקים" מביא את מחלוקת קורח בעניין הקנאה -
מעניין לקרוא מה שעוד כותב על הקנאה,
הקנאה באה מגריעוּת הנפש. אם הוא מקנא ביופיו של אדם, או בגבורתו או בעושרו – הרי אינו חפץ במה שגזר עליו הבורא יתברך. וזה דומה לעבד שיש לו תלונות על מעשה אדוניו, ואינו מתרצה בעניין אדוניו – אין זה עבד נאמן. וכל שכן שאין להתרעם על הבורא יתברך, אשר כל מעשיו ישרים ונכוחים, שאין להרהר אחריו.
מן הקנאה תבוא מחלוקת. כמו שתראה בקורח, שקנא בכבוד אליצפן בן עוזיאל, ומתוך כך נאבד הוא וסיעתו, אפילו יונקי שדים (במדבר רבה יח). הקנאה לבני אדם כחולי הגוף, והיא מביאה שחפת. אמר החכם לבנו: השמר לך מן הקנאה, כי היא ניכרת בך: שפניך משתנים מרוע לבך. ואותו האיש שאתה מקנא – הוא שמח בצרת לבך. ולמה אתה תשמח את שונאך, וינקום בך?
המקנא חומס נפשו, כי הוא מתאבל תמיד ושכלו מתחסר. ומרוב קנאה הטמונה בקרבו – אין לבו פנוי ללמוד ולהתפלל בכוונה, ולעשות מעשים טובים. כל אדם מוצא טעם ערב במאכלו חוץ מן המקנא, שאינו טועם טעם טוב במאכלו עד שתסור הטובה מחברו. לכל שנאה יש תקווה: שאם ישנא חברו עבור שגזל ממנו – תסור השנאה כשישיב לו הגזילה. כן כל שנאה התלויה בדבר, אחר שיתקן הדבר ההוא – תִבטל השנאה, חוץ ממי ששונא חברו מחמת הקנאה.
זה הזכיר לי כמה מאורעות שקראנו בשבתות האחרונות.
המתאוננים - לא מצא חן בעינהם מה שה' נתן להם, ולכן התלוננו,
המרגלים- לא רצו לאבד את תפקידם (עפ"י הפירוש שידעו שבארץ לא יהיו מנהיגים, אלא תקום הנהגה צעירה שהיא תכבוש את הארץ)
קורח - רצה להיות המנהיג וגם טען שהתורה עושקת את עם ישראל ( יש פירוש שהוא המריד את שבט לוי כי להם לא היה כסף כמו לשאר השבטים, כי הם לא לקחו תכשיטים משכניהם כשיצאו ממצרים כי לא היו שותפים בעבודת פרך, וגם על פי הסיפור שהמציא על השכנה האלמנה שלו שמצוות התורה רוששו אותה).
לכאורה אפשר היה לחשוב שכדי לא לקנא צריך אדם להסתכל על חצי הכוס המלאה, אבל האורחות צדיקים כותב לנו שהדרך לא לקנא היא - להיות כעבד נאמן שלא מהרהר אחרי רבו.
מהמאורעות האלו אפשר ממש לראות שאדם לא מצליח לראות את חצי הכוס המלאה שלו, ובכלל לא מחשיב את מה שיש לו, למרות שלנו כמסתכלים מהצד קל לראות כמה מלאה הכוס שלו.
המתאוננים - היה להם מן שטעמו היה כצפיחית בדבש, הם יכלו לבחור כל טעמים שרצו, אבל הם באמת לא ראו את הטוב הזה והיו "מתוסכלים" מטעם הקישואים והבצל שחסר להם.
המרגלים - לא רצו בתפקיד החדש שה' יתן להם בארץ-אלא דאגו לשררה שהיו רגילים בה. וגם אפשר לראות את זה בפרות- לנו ברור שהפירות הענקיים מבורכים כל כך! אנו מחכים לימות המשיח כדי לזכות לכאלה פירות גדולים, והמרגלים ראו בפירות האלה משהו לא טוב.
קורח- הזוהר כותב שקרח היה צריך להיות "לוי גדול" (כמו שיש כהן גדול) אבל ביצע את המחלוקת לפני שה' נתן לו את התפקיד.
ומכל רכושו הרב - הוא לא נהנה כי הסתכל על מה שאין לו, אפילו שהיה "עשיר כקורח".
בתפילה שנזכה להיות עבדים נאמנים לה' ומתוך כך גם לשמוח בחלקנו.
נהנית לקרוא את השרשור ולרוב לא פנויה לשתף.
ישר כוח על השרשור עם תוכן רוחני ועצירה לזכור איזה פרשה השבוע ואיך זה נוגע אלינו.
שמעתי נקודה חזקה.
קורח אומר למשה למה אני לא יכול להיות כהן.
משה עונה לו תחכה לבוקר.
הנקודה שמשה עונה לו לא רק קשורה לזמן לחכות אולי יבין שאין כאן שאלה.
אלא אומר לקורח השם ברא אותי משה מנהיג אבל לא כהן. הוא ברא אותך לוי אבל לא כהן. הוא ייעד את אהרון להיות כהן אבל לא מנהיג.
מי שברא את האור והחושך ברא כל אחד עם יכולות ואנרגיות שונות.
אל תנסה להיות מי שאתה לא.
אל תשווה את עצמך לשני.
או כמו שאמר ר זושא בשמים ישאלו למה לא היית זושא.
אם החברה מצליחה לנהל בית וילדים ועסק והכל מתקתק אל תפלי ברוחך ואל תנסי להתחרות בכוחות שלה.
תהיי את יש לך יכולות שמיוחדות לך אנרגיות מותאמות לשליחות שלך בחיים, אל תנסי להיות מישהי אחרת, אל תהיי קורח.
השאלה ששאל למה אני לא כהן היא שאלה שעולה אצל הרבה למה אני לא מצליחה לתפקד עם כל המשימות כמו x. למה אני לא מצליחה להיות באנרגיות גבוהות גם בסוף היום כמו y.
זה מחייב התבוננות מה יש לי מה הכוחות שלי ומה אני צריכה ויכולה לפעול בכוחות שלי. ולעשות עבודה מול עצמי מול מי שהייתי אתמול ומי שאהיה מחר ולא מול השכנה או האחות.
זה פירוש שקראתי בכיף אפשר להעתיר
אם עדיין רלוונטי...
משהו שעלה לי תוך כדי השיחה עם הילדים בשולחן שבת.
דיברנו על המטה של אהרון שפרח, ועל ההסבר של חז"ל למה גדלו עליו דווקא שקדים - כדי ללמד שכמו שהשקד ממהר וגדל לפני שאר הפירות, כך מי שיער על הכהונה הקב"ה יפרע ממנו מהר.
וזה הוביל אותי למחשבה - למה הדבר הזה כל כך מהותי, שצריך להדגיש אותו כל כך וגם למהר להעניש את מי שמערער על כך?
וחשבתי שיש פה עניין עקרוני, שחשוב להבין אותו דווקא בתקופה שלנו.
ביהדות, יש יסוד חשוב - כל אדם יורד לעולם עם תפקיד, ועם הכוחות שמתאימים לו עבור התפקיד שלו.
בעולם היום מנסים לטעון הפוך - מנסים לטעון שכל אחד יכול לבחור להיות מה שירצה, בלי קשר לאיך שנולד. הטענה הזו נשענת על יסוד של בחירה חופשית, שגם ביהדות מסכימים עם היסוד הזה. אבל מתוך היסוד הזה של האמת, מגיעים לשקר גדול, כי מתכחשים לכך שיש לכל אחד נתונים אחרים וכוחות אחרים, שצריכים להוביל אותו דווקא לייעוד שלו.
ואת זה אנחנו לומדים בפרשה הזו. יש מי שנולד יהודי ויש מי שנולד גוי, יש מי שנולד ישראל, יש מי שנולד לוי, ויש מי שנולד כהן, יש מי שנולד בן ויש מי שנולדה בת. אלו הנתונים שלנו, זה חלק מהיחודיות שלנו, ועם זה הקב"ה רוצה שנעבוד.
זה מתקשר כמובן גם לנושא הקנאה שכתבה עליו @אם מאושרת, וגם למה שכתבה @אמא בעבודה.
אבל התחדד לי כשדיברתי עם הילדים, שזו הזדמנות טובה לדבר על המסרים הפרוגרסיביים והמבלבלים שיש היום בעולם, ועל איך שהקב"ה מלמד אותנו דווקא את ההיפך.
(מסתבר שזה היה חשוב לדבר על זה. הבת שלי סיפרה שהיא שמעה מחברות בכיתה על הילדה מגבעת שמואל שגדלה בתור בן, ועל עוד כמה דברים משוגעים אחרים. אני לא חשבתי לדבר על זה בבית כשזה עלה בחדשות, אבל מסתבר שכן היה נכון להתייחס ולתת את נקודת המבט שלנו).
אני נשואה מעל 5 שנים.
נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.
יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.
זה מכעיס אותי כל כך כל כך.
אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.
אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).
אז עשיתי הפסק חדש.
ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.
וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.
אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??
מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.
אין לי כח למצווה הזאת.
נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.
מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?
כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.
אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?
אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.
אבל זה פוגע רק בי ובו.
ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.
אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.
בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.
והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.
ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.
מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.
ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.
וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.
וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)
מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.
שלהבא תתחילו עם השאלות ותיאור המקרה לרב "בעיר האחרת"
פסיקה בנושא טהרת המשפחה לא מבוססת רק על דיני מראות
יש עוד הרבה 'ראיות' מסביב כמו עדות האישה, הרגשה, מיקום הכתם, צבע הבד וכו..
ורק אם הגעתם למצב שנדרש רב שיפסוק על סמך מראה תחליטו אם אתם חוזרים לרב הראשון...
(רמז... אני נשואה קרוב ל10 שנים ויכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצא לי לצאר לרב מה ראיתי... אפעם לא נדרשתי להביאמלו את העד...)
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
הלוואי עליי לא להזדקק לאף אחד בעת זקנתי... (תכל'ס זה לא נעים להיעזר בילדים כאשר מוגבלים...)
האמת שבסופו של דבר במקרה כזה זה לא משנה כמה ילדים יש...
שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?
ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?
ביות חלקי
החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר
ובצהריים איזה שעתיים
את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה
לפני 8 חודשים
יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי
אבל חדרים ממש יפים
הצוות, תלוי מחלקה
גיל 3 וחצי עולה לגן שפתי ממעון. מהעירייה נתנו לנו אופציה במקום x שהוא מרוחק יחסית מהבית וגם אין לשם תחב"צ , לא בטוח שיש צהרון בתוך הגן יכולים לקחת אותו לצהרון בגן ליד (לפעמים גם בהסעה לצהרון) חוצמזה הגן מושלם, צוות מדהים והכל.
או
גן קרוב אלי יחסית גן רב גילאי (גילאי 3+ חובה) האמהות שם מרוצות ממש מהצוות אבל המקום נראה מסריח ברמות קשות, שבור עכברים בחוץ, מבולגן ברמה פסיכית, זה המצב (הייתי שם הבוקר והזדעזעתי) אבל, יש שצהרון בתוך הגן וההורים ממש מרוצים מהצוות. יש ימים שאין גן בכלל כמו אסרו חג ולג בעומר.
לי נושא הצהרון קריטי
לא מסוגלת לשים אותו בהסעה לגן מרוחק יותר וגם ענעין הצהרון בסימן שאלה גדול. מצד שני הגן ליד הבית מסריח ומוזנח קשות אבל מרוצים מהצוות והפרא רפואי , אבל שם יש ימים שאין מסגרת כמו אסרו חג וחג בעומר , מה שכן יש בגן השני
בקיצור הלכתי לאיבוד...מה הייתן עושות?
נ.ב. אני לא ניידת אז זה שיקול רציני כי הכל נופל על הבעל ויש ימים שהוא לא יכול. יש לי עוד בת במעון והיא גם בקצה השני של העיר יחסית קרוב לעבודה שלי אז היא בסדר
עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)
קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.
אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..
בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)
אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.
גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס.
לק"י
זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.
השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.
(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).
להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר
אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה
א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה
ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב
לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..
בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.
הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים
ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה
ומפה אני לא יודעת להחליט.
בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח
מי שלא רואה בעיניים לא מבין
איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת
הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.
כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה
מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה
הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך
עדיין גני עירייה
אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?
מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל
ואז אול אפשר להתלונן
כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת
לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם
בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום
מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי
אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע
זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...
מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים
יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו
לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,
עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'
לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם.
תנסי לסדר הסעות.
אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.
תחשבי על השנים הבאות גם.
איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?
הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.
או מתניידת במוניות.
לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.
לק"י
השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.
בהצלחה בהחלטה!
כל יום? בהסעה כמובן
יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר
פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן
וואי איזה תסכול
אין צהרון בגן צמוד?
אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.
אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס
כדאי לך לשקול את זה
בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,
לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.
אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו
או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.
אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,
זה קריטי בחורף לא לעכשיו,
אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.
לא מפריע להם ההזנחה?
זה נשמע הזנחה קצת קיצונית
מתואמתאין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?
לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)
אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).
ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!
מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️
ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.
ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון
או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם
מתואמתנשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...
אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...
האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה
אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...
אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון
התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.
זה הון בשבילי.
זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.
אין לי כוח לזה
מה כתוב במכתב? על מה החוב?
האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?
תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע
ממש הזיה.
זה מבאס אותי כל כך.
אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי
ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!
המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.
והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.
אוף אוף אוף.
את עצמאית או שכירה?
לדעתי אל תילחצי,
בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח
ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל
תסדירי נשימה,
עבור מי המכתב? את או בעלך?
מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי
זה מה שהרו"ח שלי עשתה.
אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..
לכן את משלמת לו...
שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור
אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.
ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.
אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.
1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.
2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.
3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים
ועם סכום כפול
זה היה מלחיץ ממש
אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל
ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.
בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער
צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות
דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם
אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?
כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים
את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...
בהצלחה!
צריכה לבדוק את זה...
עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,
זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.
מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️
מוכרים השבוע במשנת ב-500 ש''ח.
מה יכולות לספר עליו?
זה הזמן לקנות?
או שזה כבד מידי.
לא מאד, אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.
אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת.
יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.
אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.
ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅
מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.
לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.
וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.
ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה
כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה
לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים
שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)
בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..
אם אין לו, לא שווה.
זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.
אז מהניסיון שלי
הריונות עם בנות-
* חשק למתוק ולשטויות,
* הקאות בהריון,
* שיער צומח לאט אם בכלל
הריונות עם בנים-
* בחילות בקטנה, נסבל
* חשק לאוכל אמתי
* שיער צומח מהר, שיער שחור ועבה, וצומח שיער במקומות שלא היה קודם כמו בשביל החלב או הבטן (זה נגיד המיתוס הכי חזק שאני הכי מאמינה בו כי הוא מאוד קיצוני אצלי חחח)
לגבי צורת בטן לא ראיתי הבדל
חצקונים היו לי בשניהם בקטנה
וזהו;)
ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון
אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה
שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב
בן- כנל
שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה
והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)
חלק עם הקאות חלק בלי
בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭
צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן
בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום
ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת
לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון
התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי
אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת
אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
אצל כל אחת זה עובד אחרת.
בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.
תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.
בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.
הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.