השבת נלמד על מחלוקת קרח ועדתו, על פריחת מטה אהרון, ועל מתנות הכהנים והלווים.
מוזמנות לשתף במחשבות, תובנות או לימוד מהפרשה.
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
וכל מי שרוצה להצטרף...
השבת נלמד על מחלוקת קרח ועדתו, על פריחת מטה אהרון, ועל מתנות הכהנים והלווים.
מוזמנות לשתף במחשבות, תובנות או לימוד מהפרשה.
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
וכל מי שרוצה להצטרף...
אולי כי האדמה שמסמלת את התאוות , ארציות וכו'
הייתה מקום העונש לקורח ועדתו על התאוות (קנאה תאווה וכבוד, שמוציא את האדם מן העולם)
ואדם שלא מחובר לעצמו ולתפקידו ולמה שיש לו יוצא קירח מכל הכיוונים...
מקנא באחרים ומפספס. על האדמה שלו הוא
לא עושה את מה שהוא צריך
וממילא עדיף שלא יהיה מאשר שייזרע הרס.
אולי.
עוגה בצורת בור... ואני עוד מנסה להסביר לה שזה לא קשור לפרשה... (חשבתי שהיא מתכוונת ליוסף בבור)
מתואמתשמעתי שיעור יפה של הרב אייל ורד שעסק בשאלה מדוע דווקא העונש של קורח ועדתו היה בליעה באדמה.
מצרפת קישור:
ומצרפת גם מחשבה שעלתה לי:
פי האדמה רומז לפה האדם - פיו של האדם (קורח) דיבר רעות, ולכן פי האדמה "התנהג" אליו רעות ובלע אותו.
גם בפרשה הקודמת היו פיות שדיברו רע - על אדמת ארץ ישראל. אולי אפשר לראות פה רצף של דיבורים מול אדמה (אפשר לכלול בזה גם את דיבור מרים במשה), מעין תימה ששזורה בפרשות הללו, ומנסה ללמד אותנו לחיינו...
דרך אשתו של און בן פלת שהצילה אותו.
מעלה תהיה - האם אנחנו מרגישות את הכוח הזה אצלנו? האם זה כוח רק של האישה על בעלה? או שזה יכול להיות גם בכיוון ההפוך?
שדווקא בגלל שברור שהגבר הוא המשפיע, 'והוא ימשול בך', צריך לדבר את העניין של ההשפעה של האישה
ולשאלתך - כן. אני מרגישה את ההשפעה ואת הכח שיש לי על בעלי
אבל עד שלמדתי על זה, לזהות את זה, ולהביא את זה לידי ביטוי, זה לקח זמן. כי צריך את נבכי הנפש של הצד השני כדי להבין מה משפיע עליו
כדי שהבעלים שלנו לא יצטרפו למחלוקת אסורה,
אבל בכל זאת -
גם בשגרה פשוטה לפעמים צריך לנווט את הבית לכיוון נכון ומדויק.
וכן, בעלי אמר לי כמה פעמים משהו כמו שאני המצפן שלו/של הבית (וזה למרות שהוא בעצמו בעל כיוון רוחני מדויק ולא מתפשר).
אז כנראה שבאמת יש בזה משהו 
ואנחנו צריכות לזכור את האחריות שלנו...
המדרש משתמש במילה ביתה ולא בעלה- "חכמת נשים בנתה ביתה..."
אז נכון שביתי הכוונה קודם כל לבעל,
אבל אפשר גם לראות השפעה של אישה על צורת החינוך/התנהלות של הבית.
ברוב רובם של הבתים - הילדים ילכו בדרך שהאמא דחפה אליה, כנראה ההשפעה שלנו כן יותר חזקה.
ד וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו.
על הפסוק הזה מפרש האור החיים מדוע נפל משה רבינו - מתוך ענווה והכנעה כלפי עדת קורח.
(ד) וישמע משה ויפול וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר וישמע אחר שאמר הכתוב: ״ויאמרו אליהם״ - מנין יעלה על הדעת שלא ישמע. עוד צריך לדעת מה זאת נפילה.
ונראה כי לצד שהמלגלגים לא גמרו גזרת המכוון של הצעת הדברים, הודיע הכתוב שהבין משה תכלית הדברים, הגם שלא פירשו דבריהם, ואומר: ויפול וגו' - נגד מה שאמרו שהם מתנשאים על קהל ה', שכללו בדבריהם משה ואהרן; כנגד מה שנוגע למשה - נפל על פניו, להראות קצה האחרון ההכנעה, ושיוה נפשו כעפר הארץ, כעבד המשתחוה לפני השררה; וכנגד גדולת אהרן - אמר: ״וידבר אל קרח וגו' בקר״ וגו' - פירוש: לא תצדיקו דברי בזה עד שתבחינו אם ממני יצאו הדברים, אם מה' יצא הדבר:
לומדים מכאן לימוד לחיים שלנו (קראתי מהרב נחום בוצ'קו) -. כשמישהו פוגע בנו - בין אם זה תלמיד/מנהל/הורה/בעל / ילד, לא להגיב מיד כשפוגעים בנו או מכעיסים אותנו,
אלא לחכות, להמתין שהפגיעה תעבור , לזכור שגם האדם הפוגע הוא יציר כפיו של ה', ורק אחר כך להגיב.
בספר "אורחות צדיקים" מביא את מחלוקת קורח בעניין הקנאה -
מעניין לקרוא מה שעוד כותב על הקנאה,
הקנאה באה מגריעוּת הנפש. אם הוא מקנא ביופיו של אדם, או בגבורתו או בעושרו – הרי אינו חפץ במה שגזר עליו הבורא יתברך. וזה דומה לעבד שיש לו תלונות על מעשה אדוניו, ואינו מתרצה בעניין אדוניו – אין זה עבד נאמן. וכל שכן שאין להתרעם על הבורא יתברך, אשר כל מעשיו ישרים ונכוחים, שאין להרהר אחריו.
מן הקנאה תבוא מחלוקת. כמו שתראה בקורח, שקנא בכבוד אליצפן בן עוזיאל, ומתוך כך נאבד הוא וסיעתו, אפילו יונקי שדים (במדבר רבה יח). הקנאה לבני אדם כחולי הגוף, והיא מביאה שחפת. אמר החכם לבנו: השמר לך מן הקנאה, כי היא ניכרת בך: שפניך משתנים מרוע לבך. ואותו האיש שאתה מקנא – הוא שמח בצרת לבך. ולמה אתה תשמח את שונאך, וינקום בך?
המקנא חומס נפשו, כי הוא מתאבל תמיד ושכלו מתחסר. ומרוב קנאה הטמונה בקרבו – אין לבו פנוי ללמוד ולהתפלל בכוונה, ולעשות מעשים טובים. כל אדם מוצא טעם ערב במאכלו חוץ מן המקנא, שאינו טועם טעם טוב במאכלו עד שתסור הטובה מחברו. לכל שנאה יש תקווה: שאם ישנא חברו עבור שגזל ממנו – תסור השנאה כשישיב לו הגזילה. כן כל שנאה התלויה בדבר, אחר שיתקן הדבר ההוא – תִבטל השנאה, חוץ ממי ששונא חברו מחמת הקנאה.
זה הזכיר לי כמה מאורעות שקראנו בשבתות האחרונות.
המתאוננים - לא מצא חן בעינהם מה שה' נתן להם, ולכן התלוננו,
המרגלים- לא רצו לאבד את תפקידם (עפ"י הפירוש שידעו שבארץ לא יהיו מנהיגים, אלא תקום הנהגה צעירה שהיא תכבוש את הארץ)
קורח - רצה להיות המנהיג וגם טען שהתורה עושקת את עם ישראל ( יש פירוש שהוא המריד את שבט לוי כי להם לא היה כסף כמו לשאר השבטים, כי הם לא לקחו תכשיטים משכניהם כשיצאו ממצרים כי לא היו שותפים בעבודת פרך, וגם על פי הסיפור שהמציא על השכנה האלמנה שלו שמצוות התורה רוששו אותה).
לכאורה אפשר היה לחשוב שכדי לא לקנא צריך אדם להסתכל על חצי הכוס המלאה, אבל האורחות צדיקים כותב לנו שהדרך לא לקנא היא - להיות כעבד נאמן שלא מהרהר אחרי רבו.
מהמאורעות האלו אפשר ממש לראות שאדם לא מצליח לראות את חצי הכוס המלאה שלו, ובכלל לא מחשיב את מה שיש לו, למרות שלנו כמסתכלים מהצד קל לראות כמה מלאה הכוס שלו.
המתאוננים - היה להם מן שטעמו היה כצפיחית בדבש, הם יכלו לבחור כל טעמים שרצו, אבל הם באמת לא ראו את הטוב הזה והיו "מתוסכלים" מטעם הקישואים והבצל שחסר להם.
המרגלים - לא רצו בתפקיד החדש שה' יתן להם בארץ-אלא דאגו לשררה שהיו רגילים בה. וגם אפשר לראות את זה בפרות- לנו ברור שהפירות הענקיים מבורכים כל כך! אנו מחכים לימות המשיח כדי לזכות לכאלה פירות גדולים, והמרגלים ראו בפירות האלה משהו לא טוב.
קורח- הזוהר כותב שקרח היה צריך להיות "לוי גדול" (כמו שיש כהן גדול) אבל ביצע את המחלוקת לפני שה' נתן לו את התפקיד.
ומכל רכושו הרב - הוא לא נהנה כי הסתכל על מה שאין לו, אפילו שהיה "עשיר כקורח".
בתפילה שנזכה להיות עבדים נאמנים לה' ומתוך כך גם לשמוח בחלקנו.
נהנית לקרוא את השרשור ולרוב לא פנויה לשתף.
ישר כוח על השרשור עם תוכן רוחני ועצירה לזכור איזה פרשה השבוע ואיך זה נוגע אלינו.
שמעתי נקודה חזקה.
קורח אומר למשה למה אני לא יכול להיות כהן.
משה עונה לו תחכה לבוקר.
הנקודה שמשה עונה לו לא רק קשורה לזמן לחכות אולי יבין שאין כאן שאלה.
אלא אומר לקורח השם ברא אותי משה מנהיג אבל לא כהן. הוא ברא אותך לוי אבל לא כהן. הוא ייעד את אהרון להיות כהן אבל לא מנהיג.
מי שברא את האור והחושך ברא כל אחד עם יכולות ואנרגיות שונות.
אל תנסה להיות מי שאתה לא.
אל תשווה את עצמך לשני.
או כמו שאמר ר זושא בשמים ישאלו למה לא היית זושא.
אם החברה מצליחה לנהל בית וילדים ועסק והכל מתקתק אל תפלי ברוחך ואל תנסי להתחרות בכוחות שלה.
תהיי את יש לך יכולות שמיוחדות לך אנרגיות מותאמות לשליחות שלך בחיים, אל תנסי להיות מישהי אחרת, אל תהיי קורח.
השאלה ששאל למה אני לא כהן היא שאלה שעולה אצל הרבה למה אני לא מצליחה לתפקד עם כל המשימות כמו x. למה אני לא מצליחה להיות באנרגיות גבוהות גם בסוף היום כמו y.
זה מחייב התבוננות מה יש לי מה הכוחות שלי ומה אני צריכה ויכולה לפעול בכוחות שלי. ולעשות עבודה מול עצמי מול מי שהייתי אתמול ומי שאהיה מחר ולא מול השכנה או האחות.
זה פירוש שקראתי בכיף אפשר להעתיר
אם עדיין רלוונטי...
משהו שעלה לי תוך כדי השיחה עם הילדים בשולחן שבת.
דיברנו על המטה של אהרון שפרח, ועל ההסבר של חז"ל למה גדלו עליו דווקא שקדים - כדי ללמד שכמו שהשקד ממהר וגדל לפני שאר הפירות, כך מי שיער על הכהונה הקב"ה יפרע ממנו מהר.
וזה הוביל אותי למחשבה - למה הדבר הזה כל כך מהותי, שצריך להדגיש אותו כל כך וגם למהר להעניש את מי שמערער על כך?
וחשבתי שיש פה עניין עקרוני, שחשוב להבין אותו דווקא בתקופה שלנו.
ביהדות, יש יסוד חשוב - כל אדם יורד לעולם עם תפקיד, ועם הכוחות שמתאימים לו עבור התפקיד שלו.
בעולם היום מנסים לטעון הפוך - מנסים לטעון שכל אחד יכול לבחור להיות מה שירצה, בלי קשר לאיך שנולד. הטענה הזו נשענת על יסוד של בחירה חופשית, שגם ביהדות מסכימים עם היסוד הזה. אבל מתוך היסוד הזה של האמת, מגיעים לשקר גדול, כי מתכחשים לכך שיש לכל אחד נתונים אחרים וכוחות אחרים, שצריכים להוביל אותו דווקא לייעוד שלו.
ואת זה אנחנו לומדים בפרשה הזו. יש מי שנולד יהודי ויש מי שנולד גוי, יש מי שנולד ישראל, יש מי שנולד לוי, ויש מי שנולד כהן, יש מי שנולד בן ויש מי שנולדה בת. אלו הנתונים שלנו, זה חלק מהיחודיות שלנו, ועם זה הקב"ה רוצה שנעבוד.
זה מתקשר כמובן גם לנושא הקנאה שכתבה עליו @אם מאושרת, וגם למה שכתבה @אמא בעבודה.
אבל התחדד לי כשדיברתי עם הילדים, שזו הזדמנות טובה לדבר על המסרים הפרוגרסיביים והמבלבלים שיש היום בעולם, ועל איך שהקב"ה מלמד אותנו דווקא את ההיפך.
(מסתבר שזה היה חשוב לדבר על זה. הבת שלי סיפרה שהיא שמעה מחברות בכיתה על הילדה מגבעת שמואל שגדלה בתור בן, ועל עוד כמה דברים משוגעים אחרים. אני לא חשבתי לדבר על זה בבית כשזה עלה בחדשות, אבל מסתבר שכן היה נכון להתייחס ולתת את נקודת המבט שלנו).
הפה שלי מלא פצעים-
כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-
כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער
תנסי חלב עיזים
אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.
ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.
לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?
לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)
יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?
תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...
הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️
כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.
רפואה שלמה♥️
אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה
כמו שצריך. תרגישי טוב!
שאמור לעזור לפצעים בפה…
החלמה מהירה!!
לילדים שלי נמאס מעוף…
מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).
חוץ משניצל וחמין 🙏
אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם
או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).
אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז
טורטיות יותר טעים
מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים
מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.
כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח
מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים
מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.
מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.
לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,
מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.
באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.
לשובע
חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה
ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית
יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.
כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)
וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.
אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות
לק"י
אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.
וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.
ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.
ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.
2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.
בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.
ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....
(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).
עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית
בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)
וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈
בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻
קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅
והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים
והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.
כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.
לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.
אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב
ההחלמה היתה קשה קשה קשה
מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.
השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה
מה היה ב2 הלידות האחרות?
יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.
הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת
שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..
קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא
מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק
במיוחד אם זה מחמיר
ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2
לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול
בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו
לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל
כאב בסדר הזה
תפרים
הנקה
צירים ולידה
בכל הלידות אני יולדת על הגב.
חלק עם אפידורל חלק בלי….
הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.
מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.
לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.
חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?
לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.
שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️
שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות
והיו לי לידות טובות.
הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.
ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר
לק"י
יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.
לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה
ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.
אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,
בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה
בלי להיות היסטריים.
כמה שבועות אחרי הפלה.
כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.
יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.
לא היה גבול לאושר.
כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.
אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..
חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.
ואז, זה נגמר.
אז יש את הצער הגדול.
אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.
אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.
כואב לי כל כך.
בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,
מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.
האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,
הצדדים,
מקדימה- שיפולי הבטן.
יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.
אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים
ואילו הכאבים באגן חדשים.
למי לפנות?
כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.
בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.
מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?
קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..
תודה מראש..
מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת
חיבוק♥️ תרגישי טוב!
ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,
והבטא כבר מאופסת..
מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף
אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח
אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק
אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב
בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים
החכמתי. תודה
יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?
אני סבלתי מזה כמה פעמים
ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה
השאלה שלי- איך עולים על זה?
אני בלי חום.
אם מרגיש כואב או אי נעימות.
זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד
אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...
יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....
גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.
ולמרות זאת החולשה המשיכה.
לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;
חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..
יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...
וכן לאמר...
יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.
העיסוי חיצוני כמובן
נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.
בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!
(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(
ממש משתתפת בצערך.
הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.
בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.
אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.
אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה
רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.
יותר בתחום של ספורט קיצבי.
כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.
אבל מוכנה לנסות.
אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..
ותודה!
תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.
מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.
ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.
אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).
אשמח להמלצה בפרטי.
אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.
תודה!
ועל התמיכה.
זה נותן כח..
שהשם יברך אתכן בטוב!
אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?
כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...
ליל שבת
סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח
דגים -50 שח
מרק קובות ביתי 30 שח
שבת בבוקר
בשר 80 שח
ממולאים או אורז עם עוף 50 שח
סעודה שלישית סלטים
מלבד זאת חלות 50 שח
עוגות ופיצוחים וחטיפים 80
התחילו לי בימים האחרונים
זה לא מרגיש צירים
לאורך היום פשוט כואב ממש
מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור
אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה
אבל הרחם מתחיל לפעול
אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?
כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..
השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו
כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה
זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה
לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..
תשתי הרבה ותהיי במנוחה..
הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף
עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות
אוףף
דרך כללית
זה לא מופיע בראשי
אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה
תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה
בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.
את יודעת מה לעשות הלאה?
או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.
ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות
כמה זמן את אחרי איחור?