עבר עריכה על ידי לשם שבו ואחלמה בתאריך כ"ד בניסן תשע"ה 09:52
יש דבר שנקרא "תמימות ילדותית".
זה שלב שצריך לעבור.
התשובה שלי דומה לתשובה של בת 30 רק שאני ברור יותר.
התמימות הילדותית צריכה להעלם, אין לה מקום אצל אנשים בוגרים.
תוך תהליך ההתבגרות, מתפתחים אצל אנשים נורמאליים כל מיני מנגנונים מחשבתיים, היגיון, זיכרון, תפיסה וכן הלאה. כדי ללמוד ולהבין , יש צורך במנגנונים האלו.
מי שלא מפתח את השכל, נשאר גולם, אין לו שום משמעות, לכן התמימות הילדותית , היא משהו ששייך לגיל צעיר, אבל נעלם באופן טיבעי ובריא בהתבגרות.
אבל יש עוד תמימות, והיא דבר שקשה מאוד להשיג , ומעט מאוד משיגים.
התמימות השניה, יכולה להופיע בגיל מבוגר הרבה יותר, נגיד בוודאי שלא תופיע לפני אמצע שנות השלושים.
התמימות הזאת נובעת מהבנה מלאה של תהליכי המחשבה והשכל וכן מהבנה של הכוחות שפועלים בעולם, שאין לשכל שליטה עליהם.
רק אדם שאצלו השכל מפותח מאוד, יכול להבין את התהליכים הנפשיים והמחשבתיים ולהתעלות מעליהם.
ואז הוא "מפשיט" את העולם, הוא רואה מבעד לקליפות ומבעד למסכות וזו הפשיטות התמימות שאפשר להשיג, אבל זה קשה ומסובך.