פורום חסידות ברסלב (עמוד 23)

אדם שלמד עשרות שנים גמרא , והוא זכה לתואר של דיין ומשמש כרב מגיד שיעורים וכפוסק הלכה, הוא יש לו את העבודה הזו להגיע לפשיטות ותמימות , כיוון שהראש שלו מאוד עסוק בחישובים מסובכים ובסברות ובקושיות וככה הוא לא יכול להגיע לעבודת השם.

 

לאנשים אחרים, שהם לא רבנים מוסמכים וגאונים מובהקים, כל העניין של "פשיטות ותמימות" לא רלוונטי, ואף מזיק.

פשטות ותמימות כשמם כן הם,
לא צריך להסביר.
להיות פשוט ותמים.

מן הסתם בגלל זה ר' נחמן סיפר את מעשה בחכם ותם שלומדים ממנו הרבה דקויות.

למשל- צריך להסביר שלהיות תמים זה לא להיות אהבל וטיפש.

צריך להסביר באילו סוגים של צמתים בחיים יש בחירה שבה אפשר לבחור איך להיות פשוטים ותמימים או לא

וצריך להסביר באופן בסיסי מה זה אומר.

זו הדרכה והוראה לרבים,

ואתה מתחיל לעייף

מה זה משנה אם אתה כותב אותן מאותו הניק.

אלא לכולם.

אז עבודה כזו אצל רבנים גדולים צדיקים וכו' וכו' בוודאי לא תראה כמו עבודה שלי, נניח. אבל זה בהחלט לא אומר שאני לא יכולה לעשות את מה שבכוחי.

בוודאי שזה רלוונטי לכולם, במליון ואחת פרטים בחיים- כל אחד ואחת במקרים שעוברים עליו.

תמימות ופשטות זה צורת התייחסות לחיים ולמה שקורה בהם. ומכיון שכל אחד עובר מה שעובר- בוודאי שהוא יכול לבחור לגשת לחיים לפי גישה כזאת או לא.

ויש כאלה שזה בא להם באופן טבעי יותר ובקלות יותר, ויש כאלה (נגיד אני..) שזה בכלל לא פשוט להם, אז מנסים...

איך מגיעים? אין לי מושג. באופן כללי המטרה היא לא להגיע, אלא להיות בדרך. לעבוד.

"ישמח לב מבקשי ה'"- לא ישמח לבם של אלו שכבר הגיעו אליו, אלא ישמח לבם של אלו שהם בדרך, שעודם מבקשים, וכל חייהם ימשיכו לבקש.

מדברים על זה הרבה, הרבה יותר מפשיטות ותמימות.

אף על פי כן, יש גם התבודדות שלא כהוגן שלפי ספר המידות מביאה לכעס ויש אנשים שחיים באופן כזה, שהתבודדות לא מעלה ולא מורידה להם.

 

נגיד אותו רועה עיזים שמסתובב עשר שעות ביום בין הגבעות, יכול לעשות לעצמו זמן מיוחד ולמצוא לעצמו מקום מיוחד אבל אלו שטויות.

 

הוא רגיל לזה, ככה הוא באופן טבעי. אין שום טעם שהוא יעשה כזה דבר במיוחד.

 

וכמובן ההפך גם נכון.

מין מנהל פרוייקטים , או ראש מחלקה , או עיתונאי בכיר, אנשים כאלו שחיים במתח ובתקשורת בלתי פוסקים , לא צריכים שעה ולא צריכים מקום מיוחד, גם אם הם עושים עשר דקות   התבודדות בשירותים, זה דבר הרבה יותר גדול , משעה של סתם בנאדם, אפילו אם הוא נוסע לשדה במיוחד.

(על מה שכתבת על התבודדות)

התכוונתי איך חוזרים לפשטות ותמימות

כי אני זוכרת את עצמי עד לפני כמה שנים הייתי עושה כל דבר בפשטות ובתמימות, אמנם ידעתי פחות דברים אבל הייתי תמימה ואז פתאום התחלנו ללמוד כל מיני דברים במחשבת ישראל מספר החינוך וכאלה שאומרים אם אתה חושב ככה אז אתה ככה ואם ככה אז ככה ולא יודעת מה (לא מתכוונת לזלזל חס ושלום בספר החינוך) והרגשתי שזה קצת הורס לי את התמימות וחוץ מזה מאז שנהייה לנו אינטרנט התחלתי לדעת כל מיני דברים (לא דווקא רעים ) ולא יודעת... לא יודעת אם זה קשור 

עכשיו אני עדיין קצת תמימה אבל אני מרגישה שעם הזמן זה קצת עובר לי

 

מקווה שמישהו הבין אותי

לא זוכרת מי כתב על זה מאמר יפה, אולי הרב שג"ר?

בכל אופן. נכון, יש תמימות ראשונית ויש תמימות שאפשר להגיע אליה אחרי שמבינים שעם כל הכבוד לחכמה- היא לא נותנת מענה שלם והיא לא תמיד מובילה למקומות נכונים וטובים.

זה קצת כמו ילד שחי בחממה הנעימה של אבא ואמא והכל טוב ופתאום הוא מתבגר ומגלה שהעולם יותר מורכב ממה שיש בבית שלו. זה טבעי, נורמלי, בריא, אם יודעים מה הכיוון הנכון.

התמימות שאחרי החכמה יש בה פן של בחירה, מה שאין כן בתמימות הראשונית.

ולבחירה הזו יש משמעות.בעיני, תמימות ראשונית היא טובה ויפה אבל לצערי קל מדי להרוס אותה היום- כמו שאת מתארת שקרה לך, אחרי חשיפה לדברים אחרים, לאו דווקא שליליים.

לתמימות מתוך בחירה אחרי הכרות עם החכמה יש בעיני חוסן חזק יותר, ואי אפשר להרוס אותה בקלות כ"כ, אם בכלל.

אולי הפשטות?

ואיך מגיעים לפשטות?

איך להגיע אליהו והיא- לייחד זמן קבוע של לפחות שעה ביום ומעומק הלב לדבר עם השם על מה שעובר עלייך- בגשמיות וכן לעשות תשובה על מה שעבר עליך מהיום הקודם-וידוי ותחנונים שיעזור להתגבר על הרע ושיקרב אליו ,וגם...לבקש ממנו אמונה פשוטה ותמימה.כמובן לשמוע שיעורי אמונה. ממליצה על שיעוריו של הרב ארוש-מחדיר ללב את האמונה הפשוטה הזאת.

בס"ד, שנים אני לומדת ושומעת וניסיתי כל מני סגנונות וכדו'. אם זה מה שאת מחפשת-קרבת השם אמיתית, אני חושבת שאין עצה אחרת.

או: הבחירה ללכת עם העצות של הצדיק.

כשמגיע לפתחנו מצב מסוים, ואנחנו מודעים שיש לנו שתי אפשרויות איך להתייחס אליו, בידינו הבחירה האם להתייחס בתמימות או בחכמה.  מנסיון שלי, רוב הפעמים, ההתנהלות בחכמה מביאה אותנו להיתקע בקיר, בעוד התנהלות בתמימות פותחת שערים.

וכמו באמונה- כש"מתרגלים" את זה הרבה פעמים, בסוף זה מתחיל להגיע באופן טבעי, גם בלי שממש נבחר באופן מודע.

יש דבר שנקרא "תמימות ילדותית".
זה שלב שצריך לעבור.
התשובה שלי דומה לתשובה של בת 30 רק שאני ברור יותר.

התמימות הילדותית צריכה להעלם, אין לה מקום אצל אנשים בוגרים.
 
תוך תהליך ההתבגרות, מתפתחים אצל אנשים נורמאליים כל מיני מנגנונים מחשבתיים, היגיון, זיכרון, תפיסה וכן הלאה. כדי ללמוד ולהבין , יש צורך במנגנונים האלו.
 
מי שלא מפתח את השכל, נשאר גולם, אין לו שום משמעות, לכן התמימות הילדותית , היא משהו ששייך לגיל צעיר, אבל נעלם באופן טיבעי ובריא בהתבגרות.
 
אבל יש עוד תמימות, והיא דבר שקשה מאוד להשיג , ומעט מאוד משיגים.
התמימות השניה, יכולה להופיע בגיל מבוגר הרבה יותר, נגיד בוודאי שלא תופיע לפני אמצע שנות השלושים.
התמימות הזאת נובעת מהבנה מלאה של תהליכי המחשבה והשכל וכן מהבנה של הכוחות שפועלים בעולם, שאין לשכל שליטה עליהם.
 
רק אדם שאצלו השכל מפותח מאוד, יכול להבין את התהליכים הנפשיים והמחשבתיים ולהתעלות מעליהם.
 
ואז הוא "מפשיט" את העולם, הוא רואה מבעד לקליפות ומבעד למסכות וזו הפשיטות התמימות שאפשר להשיג, אבל זה קשה ומסובך.

כמו שכתבתי באחת התגובות למעלה.

זה שיש משהו שקשה להשיג, זה לא אומר שאנחנו מוותרים עליו. העיקר הוא שנרצה ונהיה בעבודה, לא שנגיע.

כשאתה כותב שרק בגיל כך וכך ורק בתנאים כאלו וכאלו- זה מרפה את ידי השואלת ונותן לה תחושה שאין לה סכוי ושממילא היא לא מבינה בכלל אז למה שתנסה.

זו טעות בעיני. ובעיני יש מקום של תמימות שאפשר לבחור בו ולהשיג אותו, גם אני לא אהיה ר' נחמן בעצמי.

למה ? כי כשאדם מתעסק בעבודה שלא שייכת אליו, הוא למעשה לא עושה כלום וחי בדימיון שהוא עושה ויכול לעשות.

 

כך היצר הרע משיג את מטרתו שהיא להרחיק את האדם מעבודתו האמיתית.

 

הדרך הכי קלה ליצר הרע לפתות אנשים, היא למשוך אותם לעבודות גבוהות ונעלות, שהם לא מסוגלים בכלל לתפוס אותן ואפילו הרבנים שלהם, לא מבינים בהן . במצב כזה בנאדם מבלה את חייו בלשחק ב"נדמה לי" והוא גם יכול להאמין שהוא פועל פעולות ומתקדם, כאשר בעצם הוא בסך הכל מציג לעצמו או נמצא במין פעולה של תנועת נוער.

 

מה שאנחנו לומדים מרבי נחמן, זה שלרוע אין שום כוח בעולם האמיתי, אבל קל לו מאוד לשטות באדם.

 

לכן מה שאת מציעה הוא גם רע וגם מוטעה.

אם את מדברת עם נער מבולבל ומוצף הורמונים על עליה לעולם האצילות או מספרת לילדה מתבגרת ומעורערת על פשיטות ותמימות , את פוגעת בהם ומזיקה להם.

 

אין להם שום סיכוי להגיע לעבודות האלו, אבל גם את העבודות שהם יכולים לעשות, הם לא יעשו , כי את מילאת להם את הראש בפנטזיות על מדרגות גבוהות ועל עולמות עליונים.

 

אבל בדבר אחד את צודקת, את לא רבי נחמן וגם לא תהיי,  עם כל זה,יש לך את העבודה שלך, שאת יכולה לעשות ואת יכולה להצליח בה.

 

סביר להניח שעבודה שלך, היא הדבר אליו את מתחברת פחות מכל.

 

 

א. ממש לא מילאתי את הראש בפנטזיות. או שלא הבנת מה שכתבתי או שלא רצית להבין.

ב. האמירה שבשורה האחרונה יוצאת מתוך נקודת הנחה ש....? שאתה מכיר אותי? שאתה יודע מה העבודה שלי? שאתה נכיר את נבכי אישיותי מתוך הודעות בפורום?     

 

שואלים אותו כל מיני שאלות , שהשאלה הזו על הפשיטות והתמימות היא עוד בסדר לידן.

 

שואלים אותו דברים בסגנון של "איך מגיעים לגילוי אליהו, ואיך מגיעם למדרגת "כמוני ממש" ואיך נמגברים על כל התאוות.

כאלו שאלות.

 

יש לו תשובה קבועה ומאוד מוצלחת

הוא אומר להם שהמדרגה הכי נמוכה שהאדם יכול להגיע אליה, זה המדרגה של העדר הקפדה.

ככה הוא מסביר להם, הוא אומר שאם הם הצליחו להגיע למצב שאין שלהם שום ביקורת על אף אחד, הם לא כועסים, הם לא מוצאים פגמים בשום אדם, לא יוהודי לא גוי לא ערבי, אלא הם בסדר עם כולם, אז הם הגיעו למדרגה הכי תחתונה מכל המדרגות הרוחניות ומכאן הם יכולים להתקדם.

 

אבל אם יש להם איזו טענה או ביקורת או כעס, סימן שהם עוד לא הגיעו לאף מדרגה רוחנית וכל מה שהם יכולים לעשות זה להתפלל לאלוהים , שיסיר מהם את כל ההקפדות וכל הכעסים, ככה שלא יהיו להם שום טענות לאף אחד.

 

והרב עופר ארז, אומר להם את זה בנימה כזו, כאילו הוא מחכה שהם יעדכנו אותו אם הם הגיעו למדרגה הכי נמוכה.

 

ומיותר לציין שאף אחד לא חזר אליו ואמר שהוא כבר הגיע.

כמו שאת לא התייחסת לשאלתי ברצינות

אפילו משה רבינו נכשל בדקות בהקפדה

להיות בהעדר הקפדה יש בזה מדרגות

וגם צדיק בכל מדרגה עלול להכשל בכעס

הוא מונע מאנשים לעשות שטויות,

הוא מסיט אותם מהנטיה שלהם לחפש אורות גבוהים וכל מיני עבודות מסובכות שלא שיכות אליהם והם לא יגיעו אליהן אף פעם.

 

זה לא משנה איך הוא עושה את זה, העיקר שהוא אומר להם מה שמשפיע עליהם.

כאילו שזו בעיה.

זה דיון מופשט למדי בלי ירידה לפרטים מעשיים...

דרכי האמורי.

השאלה אבל אם זה עוזר ואם מותר..

הבכעל שם טוב היה מחלק קמעות.

אבל לא ברור שזה מותר.
היא אמרה "יש אומרים" אז הסברתי מה שהם אומרים.

אם זה צדיק שאפשר לסמוך עליו, אז אין סיבה שיהיה אסור.

 

מרב צדיק גדול (אני לוזוכרת איזה בדיוק) היא קיבלה ממנו לפני שהיא תלד את לידתה הראשונה כדי שתהיה לה לידה קלה.

ובאמת היתה לה לידה קלה

אני שואלת אם מותר לקנות...

וגם חברה שלי פתחה אחד והיה שם שם ה' כתוב בצבעי מים ממש מרוח..

אז זה היה אחד,לוידעת מה יש באחרים אבל בכ"ז..

כי השמות האלו מושכים את הקליפות.

 

זה בגדול,

יש הבדלים בין קמעות מחומרים שונים, ובין שמות שונים.

 

אבל אני לא רוצה לסבך אותך בהסברים האלו, כי את לא מומחית בקבלה וזה לא יגיד לך שום דבר.

 

את רק צריכה לדעת שזה רע ומזיק.

תתרחקי מזה וממי שלובש אותם.

כל קמיע עוזר למשהו אחר 

את יודעת מה זה בכלל קמיע?

אז אני יסביר לך

קמיע זה צירוף של אותיות קדושות שזה אחד מהשמות של ה' וכל צירוף אחר של אותיות קדושות עוזר למשהו אחר כותבים את זה על קלף קטן ובד'כ שמים את זה בשרשרת

אני כותבת את הדברים מנסיון אישי כי אבא שלי הוא סופר סת'ם

זה יכול מאד להזיק ובמיוחד שהיום יש קמעות שעושים אותם כל מיני "באבות" שמתחזים לרבנים..

אם זה רב גדול מאד שעושה את זה נגיד כמו שהרב מרדכי שרעבי זצוק"ל היה עושה קמעות אז בסדר 

אבל לא שמעתי על רב גדול ומוכר שמתעסק עם קמעות כיום..ולדעתי לא כדאי לך .

 

א. הפתק היה אצל סבא מגיל צעיר, לא מסוף ימיו בכלל.

ב. לפי סבא, הפתק היה בארון סגור עם מנעול, כך שיואל אשכנזי לא יכול היה להחביא את זה בדיוק בכרך שרבי ישראל הוציא מהארון

ג. "הרבנים הגדולים של ברסלב".... לא הייתי מציע להיכנס לנושא הזה כאן, אך רוב חסידי ברסלב אינם חסידים של שלושת הרבנים שהבאת כאן, ואף אם מעריכים את המוהרא"ש ולומדים בספריו - רוב מוחלט של חסידי ברסלב לא ראו בעין יפה את הנהגת האדמורות שלו. לגבי ר' ברלנד אפשר לקרוא באינטרנט הרבה על פועלו של האיש ועל מעללי בנו ונכדו, ולגבי הרב ארוש הוא כתב במפורש:

1.בעניין הפתק, אכן צריך להאמין באמונה שלמה שהוא פתק מן השמיים.

הוא אורח מבוקש בכל המסיבות השוות של המפורסמים בתל אביב.

 

זה עדיין לא הופך אותו לסמכות רוחנית.

וכל מה ששמעתי הוא את אותה תעמולה ננחית בנאלית ושיטחית .

 

כמובן, שהוא העביר את כל הקלישאות הללו בצורה עסיסית ומרתקת , כי הוא הרי יובל דין המגניב והחתיך ובגלל זה כל כך אוהבים אותו במסיבות של העשירים והשחקניות.

 

יאללה.

בזבוז זמן.

 

הוא בעצמו אומר "מי שלא רוצה שלא יאמין"

שיובל המדליק מגיע אליהן בתל אביב.

לפני מותו הוא התוודה בפני נכדו ובפני אחד מחבריו שהוא מאמין ןמקווה שהוא קיבל פתק מרבי נחמן, אבל הוא לא בטוח בזה.

 

כמובן, שאת הסיפור הזה, הננחים לא מספרים ומן הסתם גם לא יודעים.

מה משנה אם הוא היה אמיתי?

הוא גרם לרבבות יהודים להתקרב לה' יתברך ולדבוק בו ולהתחזק מאוד מאוד

 

וזה העיקר

אמונה לא מבססים על שקרים.

גם אם הטענה הזו של הפתק שנניח והובילה מישהו לזרועות האמונה בה' - שקרית,

עדיין ה' אמת ותורתו אמת.

 

מה זה משנה מאיזה צד אותו יהודי הגיע אל האור?

קשר שמתבסס על שקר הוא לא אמיתי.

אלעד, אתה באמת חושב שזה נכון מה שאתה אומר??

 

 

בלי קשר לפיתקא בכלל. בקשר למה שאמרת.

ותמיד אחת התלמידות תשאל "רגע..אבל זה קרה באמת?"

לטעמי, אם המורה נבונה, היא תענה "מה זה משנה??"

 

מטרתו של הסיפור שהיא טרחה להביא בפניכן הוא המסר בסופו שאמור, למשל, לשפר מידה מקולקלת או להביא לתובנה חדשה וכד',

ואם המסר נכון והתלמידות כתוצאה מהצגת המעשיה ישפרו את דרכיהן וייעשו ליהודיות טובות יותר - מה אכפת לנו אם זה קרה בפועל או לא?

הבעיה היא כשטוענים שזה אמיתי ומנסים להמציא כל מיני דברים.
זה סוג של נבואה/משיחיות שקר.

כל מה שעומד מאחורי המיתוס הוא ניסיון לצייר את ישראל אודסר כמנהיג חסידות ברסלב וכממשיכו של רבי נחמן.

אין בו שום מסר חינוכי, אין בו שום מסר דתי.
 
הוא מיתוס למטרות פוליטיות בלבד שאומר שאם רבי נחמן בחר לשלוח פתק לישראל אודסר, אזי ישראל אודסר הוא תלמידו הנבחר.
 
מסיבה זו רובם המוחלט של חסידי ברסלב הותיקים , דחה את המיתוס ואת הפתק. רבי לוי יצחק בנדר טען שהוא הבל הבלים.

ובאמת אולי זה טוב גם הגרפיטיים הגדולים בכלמיני מקומות כי אולי ככה אנשים שואלים ומתעניינים.. סבבה. אבל אח"כ, אחרי שכבר מאמינים בה' ושומרים תו"מ מה העניין בנ נח נחמ, ויש עוד כאלה שאומרים שסגולה להגיד אתזה. נראלי סגולה יותר טובה יהיה להגיד שיר למעלות..

 

קיצור..הסתבכתי קצת. מקוה שהבנתם.אם לא אז אשתדל להסביר טוב יותר P:

פעם ראשונה שאני רואה תגובה נבונה אצלך.

אמנם אתה טועה, אבל לפחות טעות מושכלת.

ןנתייג את כל הניקים שלך-
@שפיפול
@קלוד
@liat

ישנם הרבה מיתוסים שאף אחד לא יודע אם התקיימו באמת, די בזה שיש להם ערך חינוכי.

 

גם המיתוס על הפתק , היה יכול להיות מיתוס חינוכי מצוין, על זה שצריך להיות בשמחה ולא צריך לדקדק במצוות וצריך להתרחק מהעצבות.

 

זה יכל להיות מיתוס מצוין, חבל שלקחו אותו למקומות אחרים בתכלית.

לכל סיפור יש מלה גירסאות ומסופר על מלא אדמורים.

זה אומר שנפסיק לספר סיפורי חסידים?

העניין זה לא אם זה קרה ומתי, אלה איך זה מקרב אותי לה'.

גם אם אני לא יודעת להגדיר אותו בדיוק

סיפורי צדיקים גם אם הם לא אמיתיים מסתתר בהם מסר.
הפתק אם הוא לא אמיתי זה סתם שטות שחבר של ר' ישראל דוב אודסר עשה כדי לצחוק עליו ו60 שנה אחרי הוא נזכר...

אין פה שום מסר (בהנחה שזה לא אמיתי)

הם טוענים שיש בזה כל מיני סודות.

רוב רובם של סיפורי הצדיקים, גם אם מופיעים בגרסאות שונות- מראים או מלמדים משהו על האישיות של הצדיק, על העבודה שלו, על רוח הקודש שלו, על החסד, אהבת ישראל, דבקות בה' וכו' וכו' וכו'.

הסיפור על הפתק- בין אם הוא נכון או לא- לא מלמד שום דבר כזה, לענ"ד.

לא משנה אם קרה באמת או לא.

אם יש מה ללמוד מזה אז נלמד, ואם אין אז לא נלמד.

למאי נפקא מינה אם קרה באמת?

הבר משה פיינשטיין לפתק.

צריך לבדוק פעם האם זה נכון (ההסכמה).

אשמח אם מישהו שיש לו מידע בנושא ישתף.

רבי משה פינשטין כתב המלצה על הסבא והזכיר כבדרך אגב , שיש בידו פתק "חשוב".

הוא לא מינה את הסבא למשיח בן דוד ולא פסק שהוא הכוהן הגדול.

 

הוא בסך הכל היה מנומס אליו.

אמרי מוהרא"ש עמ' נב

אות רו

אבל באמת מזל טוב..

"שעיקר מה שהגיע למדרגתו (ר' נחמן) בא רק ע'י שהיה מדבר הרבה ומשיח הרבה בינו לבין קונו ואמר תהילים בפשטות"

אבל הניק שלך יפייפה
ממש ממש!

אות רל במהדורות מסויימות

 

"ספר רבי נפתלי שאמר רבנו זכרונו לברכה, שטוב היה שיהיה לאיש כשר סוסים שיסע בכל פעם עם בני הנעורים לתוך איזה יער וכיוצא, ושם ידברו יראת שמים ויהיה להם התבודדות וכו'."

וואלה לא הבנתי איזה הסבר את מחפשת.

י"ד בניסן תשע"ד- יום הגאולה
נ נח נחמ נחמן מאומן!

השבוע ראיתי עוד 2-3 בצפון ותהיתי אם זה משהו רציני, אם יש משהו שקשור לברסלב בתאריך הזה?

עזבי אל תנסי להבין. לא נראלי שיש מה להבין בכלל

פסח- זה חג הגאולה, לא?

 

עם או בלי קשר לר' נחמן זה חג הגאולה...

יש לזה משמעות בענייך?

חוץ מזה שהם אולי התכוונו שבי'ד ניסן הוא יתגלה. לא יודעת. זה גם ממש לא משנה

נחכה ונראה...

 

נסי אצל נתן.

0503040844

דרך צדיקים, אירו פנים, רביבוס.

קחי בחשבון שיחסית זה יקר מאשר זמנים אחרים, כי זה זמן מבוקש.

מדרשת צפת? הבנתי שהיא התחדשה, ועכשיו קוראים לה "תכלת".

זה לא ברסלב בהגדרה, אבל זה עם הרבה עומק וחסידות ופנימיות, וגם לומדים שם ברסלב.

 

אגב- למה את מחפשת דווקא מדרשה ברסלברית?

כי לא נראה לי שיש מדרשה בהגדרה כזאת שהיא לא בכיוון חרדי יותר, כמו שכתבת.

 

גם הם, לא ברסלב בהגדרה אבל לומדים הרבה הרבה ברסלב וחסידות
וגם טהר ביד בינימין שאם אני לא טועה זה גם לא מוגדר כברסלב אבל מאוד חסידי
ויש את ממעמקים אבל זה בי-ם..
וגם צפת.. ^

תודה . בדקתי במקומת כ"נל ואני מחפשת דווקא ברסלב 

אז משהו יודע על מקומות כאלה אני ישמח וגם חרדיים זה  פ'סדר  ( על מקומות כאלה לא כתוב כלום באינטרנט {בגלל זה אני שאלת} )

                                                                              תודה ממש וכל טוב 

"מים חיים"- מדרשת ברסלב לבעלות תשובה
משפ' אשד, רח' הגפן 8, מנחם בגין, צפת
הדר: 0504183382
שלמה אשד: 0504120496
מייל: midrashiam@gmail.com

תמרה ושלמה אשד הם זוג מדהים ומיוחד!!

שווה ללכת רק כדי לשמוע את הסיפורים המטורפים שלהם...

אפילו רק למזכירות שלהם

הם ידעו להפנות אותן למוסדות המקבילים הנשיים

,וישיבות הרי לא בעיה למצוא (נסי באתר של 144,  בבני ברק, יבניאל, ירושלים, בית שמש וכו')

תודה לכם .

(לצערי מדרשת מים חיים נסגרה. חבל) 

 

שהיא לא ממש ממש ברסלבית , אבל יחסית נורמאלית.

 

אם את רוצה מדרשות ממש טובות, תלכי לעינה , או למדרשת מודיעין.

בשם "באר מרים"

נשמע בול מה שאת מחפשת..

בהצלחה

דרך צדיקים

אירו פנים

יש עוד, אבל נראה לי שאלה מוציאים הרבה מאוד קבוצות.

עיצה- בפעם הראשונה אל תיסע לבד לגמרי. כלומר- אל תקנה רק כרטיס טיסה, ותגיד "נסתדר  עם הנסיעה ועם האוכל". בטח שלא בקור הזה.

עדיף לך מראש להסתדר עם נסיעה מוזמנת מראש מקייב לאומן, עם חדר נורמלי ללינה וארוחות מסודרות.

בפעמים הבאות כבר תדע להסתדר בעצמך...

לדעתי רוב הטיסות הן בקבוצות- ונסיעה בקבוצה מעצימה את החוויה, לדעתי.

גם אם לא- מוציאים לפעמים קבוצות של בודדים בלי הדרכה אלא רק עם מישהו שאחראי לכל הצדדים הטכנים.

 

בהצלחה!