פורום חסידות ברסלב (עמוד 22)

צ"ל שלי מצד עצמי אין כלום, שום כשרון ושום ידע, אלא הכל מתנה גמורה מחי עולמים יתב"ש...

כשאדם מפנים את זה אזי בטחון עצמי הוא הוא בטחון בה' ית'

חוסר בטחון עצמי הוא כפירה במתנות שאנחנו מקבלים מאבא רח"ל

מניסיון אני יודע שאדם פחדן שמדברים איתו על ביטחון בה' ואמונה...

רוב הסיכויים שהוא יקח את זה למקום לא נכון... לא רק שהוא ישאר פחדן...

עכשיו הוא  גם ישכנע את עצמו שהוא צדיק וותרן...

 

אז אולי חייבים קודם ביטחון עצמי בסיסי ואח"כ ביטחון בה' בנוסף?

יש קשר בין הדברים. כי בטחון עצמי עמוק נובע מהכרה בערך האמיתי שלי כאדם. והערך האמיתי שלי כאדם נובע מהעובדה שנבראתי בצלם א-לקים ויש לי נשמה שהיא חלק א-לוה ממעל.

יחד עם זה, בוודאי שיש חשיבות גם למה שאנחנו עושים בענין. הורים שח"ו מדכאים את הבטחון העצמי של הילד שלהם- פוגעים בו בצורה נוראית ולכן יש חשיבות גדולה לחינוך גם בענין הזה- שהילד ישמע כמה שהוא טוב ומוצלח ויכול ומצליח ומאמינים בו- לא כדי לחזק בטחון עצמי סתם אלא כי זה באמת ככה. כי לכל ילד יש ערך עצמי אמיתי.

 

אם יש אדם שנפגע בענין הזה בוודאי שהוא צריך איזה טיפול או שיקום שיעמיד אותו על הרגליים, וזה לא סותר בכלל את העובדה שהוא צריך לבטוח בה'. כי תהליך של רכישת בטחון עצמי מחדש הוא תהליך לא פשוט שבו הנפש צריכה להתרומם ולהתיישר, ואת זה היא יכולה לעשות בעיקר בעזרת אמונה ובטחון בה'.

או ביטחון בערך של המעשים שלי שה' רוצה אותם כמות שאני.

רק ביטחון בערך של המעשים שלי נובע מהערך שלי כאדם. כוח יש יותר לשור. ורב תבואות בכוח שור.

נקודות טובות זה באמת עצה מצוינת...להזכיר לעצמך שבתוך תוכך אתה רוצה להיות טוב...והיצר הוא שמפריע

אבל לא מצאתי איזכור למעלות בגשמיות...

איך אדם יכניס לעצמו שהוא לא פחות שווה מאחרים...שגם לו יש חכמה שיכולה לעזור לאחרים...וכו'

אל יתהלל חכם בחכמתו אל יתהלל גבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה' עשה חסד משפט צדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה'

חבר שלי ניסה ללכת לפי הספר "גן השלום" והיה לו ביטחון עצמי ברצפה.. ואפילו מתחת..

הוא אומר שהוא יצא מזה סמרטוט כי בעצם הוא גם ככה פחד להעיר..וזה רק חיזק לו את זה..

היום לצערי הוא בהליכי גירושים כי אשתו אומרת שהוא סמרטוט...

 

הוא הלך לרב חפוטא מי שמכיר...והוא אמר לו שהעצה הזאת לא בשבילו ואנשים כיוצא בו...

 

 

 

בטעות פתחתי עוד אחד כי ראיתי שפה לא עונים בהתחלה... עמכם הסליחה..

 

חשוב לציין שקראתי את כל מה שהגבתם...חומר למחשבה

כחבר ולא כרב הבעיות מסוג זה היו נמנעות.

אין עצה אחת בשלום בית שנכונה לכולם, ולא יכולה להיות כזו.

• משיחות הר"ן ק"מ: (רבי נתן כותב בלשון מדבר)"כשאמר לי עניו הנדפס בליקוטי תנינא סימן פ"ו על פסוק 'מקצר רוח ומעבודה קשה' ,שעל ידי קטנות אמונה צריכין לעבודות קשות וכו', עין שם, עמדתי לפניו כמשתומם ומחשבותי היו תמהים בענין זה, כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת. ענה ואמר בלשון גערה קצת, כאומר ואם יש לך אמונה ,אין לך אמונה בעצמך, והזכיר מיד מאמר רבותינו זכרונם לברכה 'כי מי בז ליום קטנות' מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא, קטנות שהיה בהם בעצמן',שלא האמינו בהם בעצמן. ורש"י זכרונו לברכה פרש שם כפשוטו קטנות אמונה. אבל מדקדוק לשון הגמרא שאמרו שם קטנות שהיה בהם נראה מבואר דברי רבנו זכרונו לברכה שעיקר קטנות האמונה שלהן היה בהן בעצמן. ויש לפרש לפי זה שלא האמינו בהקב"ה שהוא טוב לכל והם חשובים בעיניו יתברך. ומחמת זה היה בהם קטנות. וזה היה עיקר קטנות האמונה שלהם מה שלא האמינו בהם בעצמן. ויש לכון גם פירוש רש"י לזה.

והכלל המובן מדבריו צריך שיהיה לו אמונה בעצמו שגם הוא חביב בעיני השם יתברך, כי לפי גדלת טובתו של השם יתברך גם הוא גדול וחשוב בעיניו יתברך. וכבר מבואר עניין זה כמה פעמים שאין זה ענוה להיות במוחין דקטנות חס ושלום וצקיכין לבקש הרבה מהשם יתברך לזכות לדרכי ענוה באמת וכו' (עיין בליקוטי תנינא סימן כ"ב ובסימן ע"ב ועוד בכמה מקומות- ליקוטי מוהרן ח"א, סימן קמ"ז וסימן קצ"ז)... ויש שיש עליהם מחלוקת מחמת שאין להם אמונה בעצמן וכו'.

לאשתי יש טראומה מאומן...

יש מושג שנקרא תשובת המשקל. ז"א שאדם נמצא באותו מצב שהיה לפני כן ועכשיו הוא אמור להגיב נכון. זה חלק מהתיקון...

ברסלב לא מבטיחה חיים קלים. היא רק נותנת כלים להתמודד.

אני זוכר לפני כמה שנים פעם ראשונה שחזרתי מאומן ירד לי כל החשק ללמוד...ברמות מפחידות!
לא אאריך כמה סרטים עברתי בגלל זה...אבל במבט לאחור זה היה ממש טיפול שורש..

אחרי כל כך הרבה אי הצלחות אתה מבין שבעצם הקב"ה הוא זה שעוזר לך לעבוד אותו ולהתגבר על היצר...

רבינו מוציא לך את הגאווה מעבודת ה'.   הרי כתוב באורחות צדיקים: שמצווה קטנה עם ענווה שווה פי אלף ממצווה ענקית עם גאווה.  מה שאומר שאת הולכת קדימה לא אחורה

גם אני לא זכיתי לאזהרה, וחש בדיוק כמוך..

להבדיל- גם בנ"י במתן תורה זכו להתגלות שמעולם לא הייתה כמוה, ומיד אח"כ נפלו חזרה למקום שלהם- עם של עבדים שזה עתה השתחרר וחטאו בחטא העגל.

אבל נראה לי שחוויות כאלה הן טובות כדי שאת בתוך עצמך תדעי שיש מציאות כזו. יש מציאות של התעלות, של חיבור לצדיק, של חיבור לה'.

עכשיו שאת יודעת וחווית את זה- לקחו לך את ה"בום" ועכשיו מוטלת עלייך העבודה הקשה, היומיומית, התהליכית והמתסכלת לפעמים- של התקדמות בכלים שלך, בקצב שלך, בדרך שלך.

קחי את זה בתור אתגר. וכמו שכתבו לך- ר' נחמן לא מבטיח שום גן של שושנים בדרך ובעבודה. אבל לפחות יש דרך, יש עבודה.

בהצלחה.

ולא רק לך זה קשה

לי די ברור שהכוונה "זמן" ולא 60 דקות.

אחרת היה יכול לומר "איזה זמן", ובפרט כשאמר "שעה או יותר" משמע ששעה זה זמן קצוב

ולא סתם זמן

 

(ועיינו בתורה ח' שם רבינו כותב ששעה זה אחד מ12 ביממה ובכל שעה יש תתר"ף חלקים)

 

ועדיין זה לא סיבה להתבודד שעה

בכל מקרה בספרים ( למשל הרב ארוש) 

מופיע כל העניין של התבודדיות ארוכות

( אני זוכר שניסיתי 6 שעות{ בערך הצליח}

בשביל כרטיס לאומן ( לא הצליח בכלל אותה שנה לא טסתי..

ממש לא כולם מסכימים שזה כזה דבר רצוי וטוב.

עוד ניסיון של כל מיני מטורללים והזויים לסלף את ברסלב

ואמר: שרצונו שיהיה לנו כל היום כולו התבודדות, ולבלות כל היום על זה, אך לאו כל אדם יכול לקיים זאת. על כן בהכרח לצוות להם שיהיה להם על כל פנים איזה שעה התבודדות, כי גם זה טוב מאד. אבל מי שלבו חזק בה', ורוצה לקבל עליו על עבודתו יתברך באמת, רצונו שיהיה לו כל היום התבודדות. והזכיר אז מאמר חכמינו, זכרונם לברכה (ברכות כא): 'ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו': 

(ליקוטי מוהר"ן ח"ב צו)

 

פעם אחת היה מדבר עמנו, והיה מרבה לדבר אז מענין מעלת ההתבודדות, והיה מפליג מאד בשבח מעלת גדלת הנהגה זו. ואמר שאי אפשר לצוות לאנשים שינהגו הנהגה זו כי אם שעה אחת ביום, כי אי אפשר להכביד עליהם יותר. אבל באמת היו צריכים שיהיה להם כל היום התבודדות.

(חיי מוהר"ן תלח)

 

אני רחוק מזה אך הלוואי שנזכה

יש על זה מחלוקת של הסבא מנובהרדוק אבל אין טעם לגרור אותו לברסלב

ובסופו של דבר זו המטרה...

אם את ממש לא מצליחה אז עדיף שתעשי חמש דקות ותתמידי בזה מאשר שתעשי שעה יום יומיים ואז תפסיקי.

והעניין של שעה לדעתי זה לא 60 דקות על השעון ואם שנייה פחות זה לא נחשב

אלא פרק זמן משמעותי אבל מי שמתבודד 3 דקות שלא יחשוב שזה נחשב שעה התבודדות (למרות שגם זה מעולה)

לעמות זאת מי שמתבודד 50 דקות, זה נחשב שעה (כמו שעה זמנית)

מי שחושב במונחים של "אסור" ו"מותר" ו"צריך" ו"לא צריך" שיעשה לעצמו טובה ויתרחק מתורת ברסלב, כי תורת ברסלב מאוד לא תתאים לצורת החשיבה שלו והוא תמיד יתקע בקטע שהוא לא יודע מה לעשות .

 

סביר להניח שרבי נחמן רצה שאנשים יעשו התבודדות שעה.

זה מה שהוא רצה.

 

מה הוא לא רצה?

קודם כל הוא לא רצה שאנשים לא יתבודדו בכלל , בגלל שהם לא מסוגלים להתבודד שעה.

 

עוד דבר שהוא לא רצה זה שאנשים יעוותו ויסלפו את ההתבודדות עם כל השיטות האלו של המחזירים בתשובה בסגנון "תודה, סליחה, בבקשה". אלו שטויות במיץ ולא התבודדות.

 

אז קודם כל,

אפשר לסמוך בעניין הזה על אותם אלו שאמרו שבהתבודדות, כל דבר יותר טוב מכלום.

גם מי שעשה בקביעות זמן יותר קצר , ראה בזה ברכה גדולה , יותר ממי שעשה התבודדות חגיגית של שעה , פעם בכמה שמיטות.

 

מעבר לזה, ניתן וראוי לעשות "אימון" בעניין הזה, לראות איפה קשה ואיפה קל , מתי מתליחים ומתי נכשלים ולהשתמש בכלים האלו כדי להשתפר.

 

הייתה לפני שנתיים סדנת התבודדות מצויינת לנשים באזור המרכז ושם דיברו בין היתר גם על הנושאים הללו.

וזה כתוב בליקוטי מוהרן את סדר ההתבודדות ובאמת הוא כזה... צריך להתחיל בתודה... להודות על הכל, ואז לבקש סליחב וכו ואז גם לבקש בקשות וזה.. וזה גם מאוד הגיוני שזה הסדר...

הגיוני... יכול להיות שגם טעות.. אבל בחייאת..

הן הודאה על העבר הן בקשה והן סליחה. הטעות היא להפריד את ה" הן הודאה על העבר..." מהמשפט הפותח (להשיח את כל אשר עם לבבו) ולהפוך את זה לסדר. ברגע שאדם מתבודד על פי סדר הוא לא משיח את אשר עם לבבו אלא את אשר המפורסם הכניס לו לפה בשביל לחצוץ בינו לה' (סלח לי על החריפות).

אבל כמו שכתבו כבר מעלי- עדיף להתמיד בחמש דקות כל יום מלנסות שעה ולהתייאש אחרי כמה ימים.

ד"א עוד לא שמעתי הדרכה שממליצה להתחיל עם יותר מ15 דק'


וסתם טיפ מתוק ששמעתי (דווקא בקשר לתיקון חצות)-
יותר משחשוב לקום לתיקון, חשוב לכוון שעון.
וגם להתעורר מהשעון, לכבות אותו ולומר "אבא, באמת שאני רוצה להישאר ערה עכשיו, אבל אני מתה מעייפות" זה חשוב. (ואם תנסי את זה, אחרי כמה פעמים כבר תרגישי לא נעים ותקומי הרבה יותר בקלות ).
אולי זה גם יכול לעזור בהתבודדות..

אבל יש מי שסובר אחרת.

למשל יש רב ידוע שחושב שהכוונה במילה שעה היא 6 שעות שכל אחת 60 דקות

יש גם מי שסובר שהכוונה לשעה - שעה קלה, דהיינו 2-3 דקות

 

הצד השווה בין 2 הדעות הן ששתיהן מסלפות את כוונת רבנו

אני לא שולל התבודדות של כל היום כולו (יש דיבור של רבנו שמשבח את זה מאד), ואני גם לא שולל התבודדות של פחות משעה (אפילו מעט זה טוב כידוע)

אבל מראש להגיד שרבנו לא התכוון שעה באמת, זה סילוף של דבריו

וכפי שכתב/ה כאן liat:

 

סביר להניח שרבי נחמן רצה שאנשים יעשו התבודדות שעה.

זה מה שהוא רצה...

 

אפשר לסמוך בעניין הזה על אותם אלו שאמרו שבהתבודדות, כל דבר יותר טוב מכלום.

גם מי שעשה בקביעות זמן יותר קצר , ראה בזה ברכה גדולה , יותר ממי שעשה התבודדות חגיגית של שעה , פעם בכמה שמיטות.

העניין של ההתבודדות זה להיכלל באור אין סוף. יש עבודת ה' בהדרגה ובמידה על פי שולחן ערוך ובמקביל רבנו מלמד אותנו לפתוח ערוץ ישיר לאור אין סוף. להסתכל על השעון זה להכניס את זה להדרגה ומידה. שעה זה בפירוש לאו דווקא. מי שלא יכול להיכלל כל היום באור אין סוף שלפחות יעשה את זה פעם ביום (ומובן שגם זה לא דווקא) שיישאר לו הרשימו לכל היום. מפורש בחיי מוהר"ן שכל העצות של רבנו זה לא בדווקא.

ברור שאין קטע להסתכל על השעון, ולהגיד: טוב, נו, יש לי עוד 2 דקות... מה אני מדבר בזמן הזה

אבל שעה זה פרק זמן מוגדר יחסית, ולא כל 5 דקות נחשבות שעה התבודדות. (למרות שזה גם נפלא)

כך כתוב בשיחות הר"ן רלה "ואמר אז שאין שום דבר שיהיה חיוב בדוקא ואם לאו וכו'. רק אם יוכל - יוכל ואם לאו - אנס רחמנא פטרה וכבר מבאר זאת במקום אחר" 

 

שיחות הרן כז "אף על פי שהאדם צריך להיות זריז גדול מאד מאד בעבודת ה' להזדרז מאד בכל עת ובכל שעה לעשות הרבה בעבודת ה', כי עיקר הוא העשיה, ללמד הרבה ולעשות מצוות הרבה ולהתפלל ולהתחנן הרבה לשפך לבו לפניו יתברך, וכיוצא בזה שאר עניני עבודת ה', אף על פי כן אל תהי נבהל כשאתה רואה בספרים קדושים עניני עבודות הרבה, אל תהי נבהל מפני זה לאמר מתי אוכל לקים אחת מהנה מכל הענינים הללו, מכל שכן כולם. כי צריך לבל יהיה מבהל לחטף הכל בבת אחת. רק לילך בנחת בהדרגה מעט מעט. ולא שיהא מבוהל ומבולבל שרוצה לקים ולחטף הכל בבת אחת ומחמת זה נתבלבל לגמרי, כמו שיש בשרפה חס ושלום שמחמת הבהלה חוטפין מה שאין צריכין. רק צריך לנהג בהדרגה בנחת מעט מעט. ואם לפעמים אין האדם יכול לעשות כלל בעבודת ה', מה לעשות אנס רחמנא פטרה. וירגיל עצמו לכסוף ולהתגעגע ולהשתוקק תמיד אליו יתברך כי ההשתוקקות והכסופין בעצמם הם דברים גדולים מאד ורחמנא לבא בעי."

שנזכרו כאן לעיל.
אולי אפשר גם לעשות התבוננות בכל מיני עניינים רוחניים
(לדוג': להתבונן על עניינה של השבת. כמה שזה יום חשוב ומרומם.
או להתבונן על גאווה כמה שהיא גרועה ומשחיתה)
זה יכול למלא הרבה מהזמן
בתורת הרב קוק זה מופיע העניין הזה
אז שאלתי אם גם בברסלב יש כזה מושג

הץבוננות זה גם דבר חשוב אבל שונה

ציטוט משיח שרפי קודש  ה-שיא

 

כְּשֶׁשָּׁאַל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֶת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל מַדּוּעַ בְּדִבּוּרָיו בְּגֹדֶל מַעֲלַת הַהִתְבּוֹדְדוּת וְחִיּוּבָהּ מִדֵּי יוֹם, כַּמְבֹאָר בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ, אֵינוֹ מַדְגִּישׁ אֶת זְמַן הַהִתְבּוֹדְדוּת, דְּהַיְנוּ קְבִיעוּת שֶׁל שָׁעָה אַחַת מִדֵּי יוֹם, כְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, רַק מַרְחִיב הַדִּבּוּר עַל עֶצֶם מַעֲלָתָהּ וְחִיּוּבָהּ, וְעָנָהוּ מִשּׁוּם שֶׁחוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא כְּשֶׁיִּשְׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ שֶׁצָּרִיךְ לְקַיְּמָהּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה יֵחָלֵשׁ דַּעְתּוֹ כְּלָל מִלְּקַיְּמָהּ, וְאַף אִם יְקַיְּמָהּ יֵחָלֵשׁ דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא קִיְּמָהּ כַּהֹגֶן, וְשֶׁמָּא מִתּוֹךְ כָּךְ יַנִּיחֶנָּה לְגַמְרֵי, עַל-כֵּן מַרְחִיב הַדִּבּוּר רַק מִגֹּדֶל מַעֲלַת הַדָּבָר וְחִיּוּבָהּ לְפִי דַּעַת רַבֵּנוּ, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן לְרֹב הַתְּמִידוּת בְּקִיּוּמָהּ יְקַיְּמָהּ הַמְקַיְּמָהּ בִּשְׁלֵמוּת וְכָרָאוּי, וְכִרְצוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל. 

אבל לא יכולה יותר מזה לתת לך מידע.

מציעה לך למצוא דרך להתארח אצלם שבת וככה להרגיש את המקום טוב יותר.

בשלום ויצא בשלום, שהוא חי ביישוב אבל בדעתו מחוץ ליישוב, שהוא צדיק ולמדן אבל הוא יודע שהעיקר זה צדיק, שקיבל מתלמידים אמתיים כאלה. כי אני מכיר רק כאלה שהם בבחינת הציץ ונפגע או כאלה שהם בני היישוב.

האם אפשר עוד אינפורמציה עליו? את מי הוא שימש? ועל מה זכה להיזרק?

אבל אני לא מבין מה לך תעזור רכילות עליו.

 

הרב ברנר הכיר את כל הברסלבים האחרונים, לפני שהחסידות נכחדה , אבל היו לו רק שני מורים מובהקים.

 

מורה אחד גלוי וידוע לכל, לוי יצחק בנדר  ומורה אחד נסתר , אברהם יורוייטש

 

מה אתה עוד צריך לדעת, ובשביל מה?

ענין הצדיק הוא די פשוט, לא צריך להסתבך כל כך.

 

הצדיק הוא נברא, אבל יש לו כוחות שאין לנבראים אחרים.

אני לא מבין איפהנ הסתירה.

שנכנס בשלום ויצא בשלום שקיבל מתלמיד כזה. עכ"פ אני מבין שגם אתה מכיר בכך שאיפשהו החסידות נכחדה.

לא תמצא שני אנשים שמבינים את הקטעים המסובכים של ליקו"מ ואם אתה לא מבין מה רוצה רבי נחמן בספר, אז מה עושה אותך ברסלבר? שיש לך מדבקה על האוטו ופומפון?


אבל אני עדיין לא מבין מה אתה יכול להוציא מהרב ברנר.

אין לו זמן לנשום ואפילו הוא לא יכול לעזור למי שלא עוזר לעצמו.
ת
אני יודע שמחר

מחר הוא ברמת בית שמש , מסדר קידושין אצל יוסף פוקס. אתה יכול לנסות לתפוס אותו אבל מה יצא לך מזה אני לא יודע.

צריך לחפש תמיד את התלמידים האמתיים. בוודאי יש לפחות אחד - הנ"ל

מה שמאפשר לצדיק להמשיך תורה זה התקבצות הנפשות. נפש זה רצון. ראה באריכות בתורה "ארץ אוכלת יושביה". האווירה הכללית היום באומן היא לא התקבצות הרצונות אלא אירוע סוציולוגי. שבת התאחדות העולמי של הדבר החדש שנוצר בארץ ושמו "חסידות ברסלב". חסידות ככל החסידויות. כל מה שר' נתן מסר את הנפש שלא יהיה, נהיה.

התלמידים האמיתיים לא מתעסקים בשום דבר שלא נוגע להם.

גם אם יפתחו באומן את הקרנבל של ריו, הם לא יוציאו הגה

אני יודע שהראש השנה של הרבי קיים גם היום. אבל זה תלוי בקיבוץ הנפשות. היכן הנפשות המתקבצות? בקלויז שהנושא המעניין בו הוא השטיקל חזנות שמשה ביננשטוק הכניס?

ואף פעם לא הייתי באומן בר"ה. רק בעלי היה כמה וכמה פעמים.

נראה לי שיש איזו מורכבות בחיפוש שלך.

מצד אחד אתה מחפש משהו "אמיתי", לא המוני, לא חיצוני. סבבה. צודק

מצד שני, כניסה למקום שנראה לך ככזה גם יכולה להיות אקט חיצוני משהו ואולי מאולץ.

החוויה שלך מאומן היא מאוד מאוד שונה מהחוויה של בעלי מאומן- והוא מבלה את החג בהרכבים חברתיים שונים כל שנה. אתה מחפש קיבוץ נפשות מסוים. יכול להיות שקיבוץ הנפשות המסוים הזה אולי לא יהיה מתאים לך? יכול להיות שאתה פשוט צריך למצוא לך חבורה של חברי אמת שאתה חלק מהם באופן טבעי יותר ולאו דווקא למצוא את ה"טופ" של איזה משהו שקיים או לא.

אני מתפלל לה' שהדבר היחיד שינחה אותי הוא נאמנות לרצונו ולא לעשות "וי" על דברים שראיתי בספרים. אף על פי כן, המושג של אמונת חכמים לפי איך שהוא מוסבר בברסלב מחייב לימוד מתלמיד חכם תוך התבטלות. אברהם היה רק אחד... ואף על פי כן אין הגדרה מיהו תלמיד חכם אמתי. זו יכולת שניתנה לנו. אנחנו יכולים להיות חלונות לזהות היכן מאירה האבן הטובה. מדברי ר' נתן בליקוטי תפילות שם ובליקוטי הלכות שלוחין ה' נראה שיש בכל דור איזה "טופ" שאנחנו יכולים וצריכים לבטל כל דעתנו אליו. אין אפשרות לקחת תרופות ללא רוקח.

השאלה אם אנחנו יודעים מי ה"טופ" הזה. תקן אותי אם אני טועה, אבל נראה לי שלמרות שר' נחמן אינו בין החיים, עדיין הוא נחשב ל"צדיק הדור". לא מקרה הוא שאין אדמו"רים בברסלב מאז ר' נחמן.

האמת היא שהמציאות שאני רואה סביבי היא בדיוק הפוכה: בכל מיני קהילות אנשים מתבטלים לדמות רבנית שבכלל לא ברור שהיא ה"טופ". כלומר- בוודאי שבעיניהם היא הטופ, אבל עובדה שיש כמה כאלה, בלי להיכנס לפרטים ולדיונים על מי כן ומי לא ולמה ומתי ואיך.

צריך זהירות גדולה, ואת זה אתה בטח יודע, כדי להבחין מתי אכן צריך לבטל את עצמי ומתי להפך- מתי אסור ח"ו לבטל את עצמי ואת הביקורת הטבעית והיושר הפנימי שלי.

גם אם תמצא את ה"טופ" שאליו אתה שואף- איך שתדע שזה הוא? יש לו "תעודת טופ"? מי מעיד עליו?

יש הרבה דברים בדרך שצריך לוודא ולבדוק. ולשים לב לכל מיני נורות אדומות מהבהבות שלפעמים מרוב ביטול אנשים פשוט לא רואים אותם.    

אולי נשמע חריף, אבל למדנו את זה על בשרנו, לצערי.

 

הוא לא תמיד מאיר. מתי הוא מאיר? כשמחפשים את ההארה שלו. קחי לדוגמא את ר' אברהם ברבי נחמן בעל "ביאור הליקוטים" ו"כוכבי אור". כל הספרים האלה הן תוצאה של התקרבות כמה בחורים אליו בשנותיו האחרונות כשהוא "נתקע" באומן עקב מלחה"ע 1. כל השנים שלפני כן אף אחד לא ידע שהוא מכיל בתוכו אוצרות כאלה. כשהוא הגיע לארץ הוא לא מילא את הארץ פלקטים "ארי הגיע מבבל לקומם את חסידות ברסלב". קחי את ר' ישראל דב אודסר שעד שהתקרבו אליו כמה אנשים הוא היה זקן בבית אבות. אפשר לומר שהסימן הראשון של תלמיד אמתי הוא שהוא לא רב. ר' נתן כותב על הפסוקים בשיר השירים "אקומה נא ואסובבה בעיר אבקשה את שאהבה נפשי" על חיפוש התלמיד "מצאוני השומרים הסובבים בעיר" שהוא מוצא אנשים שהם עצמם "שומרים" ומצפים לקבל את רוח הקודש של הצדיק. ולכן "כמעט שעברתי מהם". הרי הם עצמם לא מציגים את עצמם כרבנים. אבל האמת היא שבהם יש לדבוק. אני חושב שאין כמעט בברסלב מי שלא חווה על בשרוי אכזבות ממפורסמים של שקר שלצערנו מציפים את ברסלב על כל כתותיה. איך נדע מי התלמיד האמתי? לכל אדם יש יכולת לדעת את האמת אם הוא מבקש אמת. זה ר' נתן כותב הרבה פעמים. אמונה היא ע"י אמת (תורה ז').

מוטב לך לעשות את עניינך בשקט ולא להתערבב בהמונים.

ראש השנה הו זמן של דינים ולכן מוטב שלא יראו אותך ולא תראה.

 

חוץ מזה , בברסלב נהוג לא לדבר ביום הראשון וביום השני להגיד כל ספר תהילים , כך ששמילא אין זמן להתעסק באנשים אחרים.

כי טוב יותר מזה לא תמצא

זה בדיוק מה שטענתי.

כמו בכל דבר יש עליות וירידות..

צריך להתחזק כל פעם מחדש.

לקרוא דברים שמחזקים ומשמחים

להתאוורר ולעסוק בדברים שקצת מסיחים את הדעת

להתבודד ולשפוך הכל לפני ה'

לבקש מה' שמחה.

כי כל  יום  היצר- הרע מחפש  אותנו  דווקא  שם.

דברים  שעוזרים  לשמחה:

לשאול  לְמה  לאן  זה  יכול  להוביל אותי?  במקום לַמה?  כאשר מסתכלים  מנוקדת  מבט כזאת  מובילים  את  הקושי  לבנייה.

אומרים  תודה  על  כל  היש.

מדברים  אתו  ומספרים  לו  על הכל.

קישור  לבלוג  בנושא  השמחה:

http://chaloncatanlaosher.blogspot.co.il/

נכון, זה לא פשוט בכלל בכלל,

אבל זה אפשרי. ומכשולים נועדו בשביל שנעבור אותם, לא כדי שנברח.

 

אם תשני את התפיסה בראש שבאמת באמת ה' אוהב אותך וכל מה שהוא עושה זה רק לטובתך-

תצליחי גם להנות מדברים קשים.

מבטיחה.

זה דורש המון עבודה והמון התגברות והמון חשיבה,

אבל זה שווה ואפשרי,

וזו מטרה מצויינת לשאוף אליה.

 

וחוץ מזה, תפני אליו. תתפללי לקדוש ברוך הוא שיפתח את עינייך לראות את הטוב.

הוא אוהב את התפילות שלך, והוא מקבל אותן.

 

אם רק תרצי באמת.

יכול להיות שההבנה שקושי בא כדי לחזק עוזרת.(כמה פעמים התקדמת כשהכל היה טוב התקדמות מסיבית?)
יכול להיות שפשוט מחליטים לחייך.ככה סתםם מתוך העצב.
 

לכל אחד ואחת יש אישיות שונה ולכן גם דרך שונה, אני מציע מה שעזר לי לפעמים.

בהצלחה

אולי זה קצת דומה למה שנריה3 כתב..פשוט לחייך, תכריחי את עצמך לצחוק- השמחה תבוא לבד.. וגם- כן, פשוט להאמין שיהיה טוב, שיש קושי עכשיו דוקא לך כי ה בחר בך כי רק לך יש את הכוחות להתמודדות בדבר הספיציפי הזה... תחשבי שאת לא רוצה להיות עצובה עכשיו- אז זה תלוי רק בך- תעשי כל דבר שיוציא אותך מעצבות..ותזכרי שמותר ואפילו טוב להיות עצוב לפעמים...מקוה שעזרתי, בהצלחה!

יש אדם שמצטער בגלל מעשיו ואז הוא צריך להבין שה' אתו היכן שהוא, ויש מי שמצטער בגלל מה שקורה לו, ואם הוא יבין שזה מה' זה עוד יותר יצער אותו. הוא צריך לשמוח במעשים הטובים שהוא זוכה לעשות בתוך הקשיים. בקיצור: נקודות טובות, אזמרה.

שירים, תעסוקה אחרת

עשייה מפיגה עצבות

ואולי כדאי לראות איך  בתחומים אחרים בחיים דברים הסתדרו לטובה

 

ובאמת- לראות כמה חסד ה' מרעיף עלי

זה קשה אבל שווה מאמץ

אפשר ללכת להתנדבות או לעשות כל דבר טוב אחר ואז מתי שאת עושה משהו טוב פשוט כל העצב נשכח והמצב רוח הופך לשמח 

לזכור תמייייייד שבכל דבר רע יש גם דברים טובים!!!

אז גם אם לא פשוט אתה יודע שזה הדבר הכי טוב בשבילך!

לא שזה קל אבל זה מעודד

ורבנו אמר ששבחי הבעש"ט כולו אמת מראשו ועד סופו, מלבד קצת דקצת מהם שלא נכתבו היטב

 

ויכול להיות שעשה צחוק ממנו כדי להמתיק מעליו איזה גזירה

 

 

כמו לדוגמא, מה שכתוב באבני"ה ברזל סימן ט"ו

רַּבֵּנו זְצוּקַ"ל אָמַר לִׂפְנֵּי מוֹהֲרַנ"ת "וְהָיִׂיתִׂי רָגִׂיל בִּׂנְדָרִׂים",
שָאַל אוֹתוֹ מוֹהֲרַנ"ת הֲלֹא עַל־פִּׂי הַגְּמָרָא אֵּין נָכוֹן לִׂנְדֹּר,
וְהֵּשיב: שם מִׂתְכַּוְנִׂים לִׂ שלוּמִׂיאֵּלִׂים כְּמוֹכֶם

שהרי בפשטות, שאם אדם סבור כמוהם (או כמוך) שהוא צודק , אזי הוא טועה טעות גדולה והמרחק שלו מהאמת רק מתעצם.

 

לכן הלעג של רבי נחמן חשוב מאוד וגם חיוני, כיוון שזה הכלי שלו לעזור להם להתרחק מאורח חיהם המטעה ומצורת חשיבתם הלקויה.

 

ועניין לה"ר לא שיך כאן בכלל, כיוון שהוא מוכיח אותם בפניהם ולא מדבר עליהם מאחורי הגב, שספק אם היה עוזר להם במשהו.

 

ווהסבר שלך, כמו יתר הדברים שאמרת הוא לא רלוונטי ולא נכון, כיון שהלעג של רבי נחמן היה על עצם מהותם של האנשים ולא על סיטואציה טכנית שקורת לאדם, שנמנע ממנו לעמוד בנידרו, שכן סיטואציה כזו מבוררת היטב בהלכה.

זה כתוב במפורש ואנחנו יודעים את זה בודאות.

 

אבל ישנם אנשים, שהטובה האמיתית שעושים להם, זה להגיד להם שהדרך שלהם שגויה.

לכן החשיבות של מה שאמר להם רבי נחמן, לא בגלל שהוא מסביר להם איזו תיאוריה, אלא בגלל שהוא מנסה להעביר להם מסר שהם טועים ועושים שטויות וצריכים להפסיק.

זה כתוב במפורש ואנחנו יודעים את זה בודאות.

 

אבל ישנם אנשים, שהטובה האמיתית שעושים להם, זה להגיד להם שהדרך שלהם שגויה.

לכן החשיבות של מה שאמר להם רבי נחמן, לא בגלל שהוא מסביר להם איזו תיאוריה, אלא בגלל שהוא מנסה להעביר להם מסר שהם טועים ועושים שטויות וצריכים להפסיק.

דרך צדיקים, אירופנים, ועוד כמה, לא זוכרת עכשיו...

להוציא מדריך מיוחד עבורכם עלול להיות יקר לדעתי, אבל אפשר להצטרף לקבוצה קיימת- יש קבוצות שיוצאות כל הזמן, עם הדרכה. חלק מהקבוצות הן רק לנשים, חלק לכל מי שרוצה.

20:15    מעשה מחכם ותם - המשך / ר' דוד גבירצמן (שווה לבוא גם למי שלא היה בשיעורים הקודמים)

21:15    סיפורים מפתיעים על הרב אליהו זצ"ל / ר' אריאל לוי

            ניגונים ופיוטים, כיבוד עשיר

22:30    לחיות את העצות - מכתבי ר' נתן / דן לוינזון

 

מוזמנים!!!

(לגברים בלבד)

מי שדוגל בדעתו של יואליש מסאטמר נקראים "העדה החרדית" , שהם אוסף של קבוצות קיצוניות בתוך הציבור החרדי . "העדה החרדית" מונה עשרות אלפי חרדים, שהם בדרך כלל בני אדם נורמאלים, חוץ מזה שהם מחזיקים בדעות הזויות לגבי המדינה. בתוך העדה החרדית ישנה קבוצה קיצונית ומטורפת של אנשים שתומכים בלאומנות הערבית ושואפים לטענתם להשליט את הערבים על ארץ ישראל ואלו  הם "נטורי קרתא". כאמור, רוב אנשי העדה החרדית, סבורים, שנתורי קרתא מטורללים לגמרי.

 

מה שמחבר ההודעה מגדיר "חרדים" זו "אגודת ישראל" מתנגדת לשיתוף פעולה עם המדינה החילונית, לא בגלל שאכפת לה מ"אומות העולם", אלא בגלל הפחד שמעורבות עם חילונים יהודים ועם שלטון יהודי חילוני יגרום לדתיים להתחלן. האגודה מונה מאות אלפי אנשים בארץ ובעולם ויש בה מתונים וקיצונים, אבל בגדול, היא מתונה יותר מהעדה החרדית.

 

הציונות הדתית , היא הגרסה הישראלית לניאו אורתודוקסיה, והיא דוגלת בשיתוף פעולה עם החילונים, אבל יש בה מספר השקפות עולם מאוד שונות. יש כאלו שסבורים שמדינת ישראל היא "אתחלתא דגאולה" ויש כאלו שחושבים שהיא מדינה כמו כל המדינות ויש כאלו שחושבים שהיא כבר הגאולה ממש.

 

בקיצור, מפרסם ההודעה מתבקש להקשיב להבא בשיעורי אזרחות.

לא כל העדה החרדית (ובוןדאי שבעבר) אוחזים בשיטתו של ר' יאוליש.
על "התגרות באומות".

ופשוט הצטרפו למי שהכי נלחם בציונים.
חבר שלי יש בכלא עם אחד מראשי העדה וככה הוא אמר לו.
ואאל"ט היו גם חרדים ממאה שערים בלח"י המחלקה הדתית (אבל סביר להניח שהם לא היו מהקיצונים..)
הם פשוט התבטלו לרבי יאוליש כדי להילחם בציונים אך לא הסעימו עם כל העניין של "לא להתגרות באומות" לפחות לא בצורה כה קיצונית.

הרבה אנשים שם לא כאלו חכמים ומתוחכמים כדי לרדת לדקויות התיאולוגיות.

 

עד היום אדמורי סאטמר מחזיקים בתואר "נשיא העדה החרדית" וכל זמן שאחד מאההההה שלושת(?) אדמורי סאטמר מגיע לארץ, עורכת העדה החרדית קרנבל גדול לכבודם, בשיתוף פעולה של עירייית ירושלים והמשטרה.

 

אני חיה עם העדה החרדית ובגדול, אני לא מכירה משם אנשים שהם נגד סאטמר.

יש כאלו, שמתיחסים לכל הנושא הפוליטי כאל בלבול מוח גדול ולא מתענינים בזה או מתעסקים בזה..

 

 

זה הבדל מאוד משמעותי.
בעייני סאטמר אנשים כמונים יותר גרועים מהציונים ובעייני מי שנגדם רק כי הם חילונים לא תהיה להם שום בעייה איתי.
אני מכיר מלא חרדים שהם נגד סאטמר (ואפילו חסיד בעלזא שהוא אחד האנשים הכי ציונים שפגשתי)

קופץ למסקנות, מניח הנחות , לא בודק, לא מברר וישר מטרטר.

 

מה הקשר בין בעלז לבין העדה החרדית?

 

בעלז היא חלק מאגודת ישראל כבר שבעים שנה בערך.

רוב החרדים האשכנזים בישראל הם באגודה או יותר נכון לומר, שהם האגודה.

 

אגודת ישראל מורכבת מהרוב המוחלט של הליטאים ומכל החסידויות הגדולות חוץ מחב"ד שהיא תמיד מתנדנדת.

 

העדה החרדית, היא לא אגודת ישראל, ההפך. היא נגד האגודה. כל הסיבה שהיא קמה הייתה נגד האגודה.

מי נמצא בעדה החרדית?

טיפ טיפה ספרדים, טיפה ליטאים בעיקר פלג בריסק וכמה חסידויות קטנות נגיד קרלין, נגיד שומרי אמונים, תולדות אהרן, תולדות אברהם יצחק, לעלוב ועוד כמה.

 

מי שמנהיג ומממן את כל המערכת הזו , זה חסידות סאטמר. הם קטנים מאוד בארץ, אבל באופן יחסי יש להם המון כסף מחו"ל.

 

אז למה שחסיד בעלז ישנא את סאטמר?

כי זה מצבו הטיבעי, כמו חסיד גור, כמו חסיד חב"ד , כמו חסיד ויז'ניץ וחסיד צאנז.

זה מצבו הטיבעי, סאטמר עויינת את החסידויות של אגודת ישראל ותוקפת אותם כל הזמן.

 

היית יודע את זה, אילו היית קורא ויקיפדיה או עיתונים רציניים כמו הארץ ומקור ראשון ולא את הזבל הזה של הננחים ושל נוער הגבעות.

 

קפיטו?

בקשר לבעלזא אני לא הבנתי אותך מקודם ואתה צודק.
בקשר לעיתונים,הארץ לא יוצא לי לקרוא אבל מקור ראשון אני דווקא קורא די בקביעות.

פרשו מהעדה החרדית הירושלמית לפני כשלשים שנה ולמעלה והקימו מערכת כשרות עצמאית ומאז עבר חתול שחור רב שנים בינם לבין העדה החרדית. אז - הם גם הצטרפו לאגדת ישראל. במקור הם היו חלק מה"עידה" כמו תולדות אהרן והאחרים.

 

לא צריך לקפוץ ולצרוח לא נכון.

פשוט לא הבנת.

ועוד שאלה- למה נראה לך שכל אחד צריך ויכול לסווג את עצמו לאחד משלושה או יותר קריטריונים?

 

מה גם שכל מה שהבאת לגבי הציבור החרדי נוגע בעיקר לציבור האשכנזי, בעוד שלחכמי הספרדים הייתה ואולי עודנה יש גישה אחרת.

ווואי בקשה תענו נורמאלי - צעירים מעל עשרים

אז אם עושים עבודה רצינית- כדאי לפתוח עוד כמה אופציות של השקפה...

מתחברים

עם תשאלי בקריית יואל בנין יןרק התדובות יהיו שונות לגמרי מפה..

אם המידע שמספקים לך כל כך שיטחי ורעוע.

כדאי שתדע שיש מגוון די גדול של דעות והשקפות, ויש היום הרבה מאוד אנשים שנוטים לא להגדיר את עצמם באף אחת מההגדרות שכתבת, אלא איפשהוא ביניהן, בואריאציות שונות כאלו ואחרות.

 

במילים אחרות- התפיסה שיש מגזרים מסוימים ושכל אחד משתייך למגזר מסוים היא כבר לא כ"כ רלוונטית. יש הרבה מאוד אנשים שלא שייכים במוצהר לאף מגזר. סתם יהודים טובים שרוצים לעשות את מה שמוטל עליהם לעשות בעולם הזה, וזהו. אז אולי חלק יגידו הלל ביום העצמאות וחלק לא, אבל זה ממש לא המרכיב המרכזי בזהות שלהם.

 

ובהצלחה בעבודה. מצטערת שאני לא יכולה לעזור. אני לא באף אחת מההגדרות שלך...

כך נהגו מקובלים בתקופת הבעש"ט, אבל זה לא שייך לימינו.

חברים,

כל מי שמחפש כיף עיוני שמחה ואהבת חברים בראש של חסידות וברסלב, חייב לבקר שם. היה פשוט מדהים.

דקה וחצי מגשר המייתרים, חצי דקה ממרכז הרב, בואו בלילי שישי הקרוב!

חברים,

כל מי שמחפש כיף עיוני שמחה ואהבת חברים בראש של חסידות וברסלב, חייב לבקר שם. היה פשוט מדהים.

דקה וחצי מגשר המייתרים, חצי דקה ממרכז הרב, בואו בלילי שישי הקרוב!

יש כל יום חמישי.תגידי למשה שידבר איתי אם הוא רוצה.

משהו בקור של האבנים נותן את ההרגשה ש'מכירים אותך כאן'

אבל קבר יוסף

הייתי שם פעם בקבלת שבת והיה כל כך כיף כולם שרו הרבה זמן את הקבלת שבת של כך יפה והייתה אווירה של אחדות

זה בית כנסת של אמריקאים חמודים כאלה

הרב ברנר נזרק מהשול בגלל דברים כאלה

הצחקת אותי

הוא נזרק מהשול בגלל שנתן שיעוריםבעברית.

 

אבל עכשיו החזירו אותו

תפילת ליל שבת

וגם אבוהב בצפת- בעיקר הסליחות.

מקום נפלא עם נשמה

בצפת היתה אווירה מאד מיוחדת ושמחה אבל לא זוכרת את שם הבית כנסת..

וגם התפילה בישיבת תורת החיים מדהימה,מרגשת,שמחה עם שירים

ויש עוד בית כנסת בשם חאג'י אדניהו בשכונת בוכרים בירושלים..בית כנסת עתיק ומיוחד אני מאד אוהבת את האווירה 

הזאת את המקום והמבנה אחד המקומות שמרגיעים לי את הנשמה..הנה תמונה:

וישנם אנשים שמנסים להגיע אליה.

יש גם כמה שמנסים דרך החסידות.

"משה אמת ותורתו אמת" (וכמובן שגם נותן התורה..)

אבל האמת הזאת היא גדולה, אלוקית, אולי כמעט בלתי נתפסת על ידינו.

לאמת הזאת, כבר אמרו חז"ל יש שבעים פנים.

ובתורה, גם כך אמרו חז"ל יש 60 ריבוא אותיות, כנגד 60 ריבוא נשמות ישראל.

אז האם האמת היא ה"ב" או ה"ר"?

האם האמת בידי בית שמאי או בית הלל?

האם הבעל צודק או האישה?

המציאות המעשית שלנו היא הרבה יותר מורכבת מאשר האמת האחת היחידה והפשוטה.

ומן הסתם בכל מציאות או בכל דעה, גם בדעה של שקר יש גרעין אמת ולו קטנטן, אחרת זה לא היה מחזיק מעמד.

אז יש מקומות ומציאויות ודעות שיש בהם המון אמת ויש כאלה שצריך לחפש בזכוכית מגדלת את נקודת האמת.

אבל בכל מקרה- גם אם יש אמת אחת וודאי וודאי שהיא לא נמצאת אצלי בשלמותה. וגם לא אצל השכן או אצל הרב.

כי האמת בשלמותה היא, כמו שפתחתי- "משה אמת ותורתו אמת".

ודרכים רבות ומגוונות שמובילות אליה

 

 

יש אמת אחת שזו התורה ויש כל מיני זרמים כל אחד מה שהוא וזהו!

אפילו חמש זה טוב

שימי בגדי ספורט, נעלי התעמלות והכל ותתחילי לרוץ.

 

אחרי רבע שעה או עשרים דקות של ג'וגינג, תעשי עצירה, תתישבי ותתחילי התבודדות.

 

את תראי שזה הולך לך בקלי קלות.

 

אבל אל תעשי לעצמך הנחות, את צריכה לקרוע את עצמך קודם, כדי שהשיטה תעבוד.

אני יודעת על עצמי שבהליכה או בתנועה יותר קל לדבר ולשחרר..