לי בסקירה אמרו את מין התאומים...
שיהיה בהצלחה!
מהורהרת...
ומעניין שאת לא רוצה אותו מין....
לי יש תאומות זהות ומטריפות!!!!!
נהנית מכל רגע
ותחרות- יכולה להיות גם בין שני אחים צמודים
ושמעתי גם משתי אמהות לתאומים בן ובת שסיפרו לי על המתח והתחרות שהיתה בינהם עוד לפני גיל 3...
מתחשק לי לערוך סקר קטן בנושא. סתם לסקרנות ולידע שלי... אולי זה יעזור לאמהות שבדרך....
אשמח אם תשתפו פעולה...
עד איזה גיל הנקת את התאומים?
האם הנקת אותם ביחד?
שילבת תמ"ל?
במידה ולא הנקת....
ניסית ולא הצלחת או שויתרת מראש? רוצה לשתף למה?
תודה לכן...
יש איזה בעיה או עדיפות לא לקחת אותם?
נשמע לי הזוי.
המדקרת שלי סיפרה לי על מטופלת שלה, שהדבר היחיד שהיתה יכולה לאכול בשליש הראשון ולא גרם לה להקיא זה נחשי גומי. בריא זה לא. לא בשליש הראשון ולא בכלל.
ולפותחת- גם אני קצת התלבטתי לגבי הדיקלקטין, ומשיחה עם רופאת נשים הבנתי שזו תרופה ותיקה ונחשבת מאוד בטוחה (יש מדרג לבטיחות של תרופות והיא בסטטוס הכי גבוה).
ממליצה לקחת ולהקל על עצמך קצת. בריאות הנפש זה גם חשוב בהריון.
זה ייעודי להריון ולא אמור להיות מסוכן בכלל
במיגוד לדעת הרופאה של @יום שלישי
אני חושבת שאין שום סיבה בעולם לסבול בחילות נוראיות אפילו אם זה בלי הקאות,
אם יש דרך להקל על זה!
אני לקחתי ב-2 הריונות וממש ממש ממליצה
יש בעיה שזה גורם לעייפות ומחמיר בעצם את עייפות שיש בהריון בכל מקרה,
אבל בעיני- היה עדיין שווה את הכל
תראו אני התחלתי לקחת כי רופא הביא לי
אבל ראיתי שלא כולם מרוצים לכן שאלתי
לי זה עזר פלאים - אחרי שממש לא יכלתי לעבוד ולתפקד
מה שכן הציע לי הרופא להתחיל בהתחלה רק לקחת 2 בלילה לפני השינה - וזה מחזיק אותי כל היום
ככה אני לא לוקחת ביום וסובלת מעייפות כרונית, וגם רק 2 כדורים במקום 4
זה באמת עובד!
רק ללדת...
עזרה לי מאד תנוחה של חצי שכיבה בכורסת הנקה נפתחת...
זו התנוחה היחידה שבה לא כאב לי כלום והצלחתי לנשום (בהמשך גם זו פריבלגיה)
אצלי יש כאבים נוראיים בשינוי תנוחה בלילה
מעבר לזה כרגע הכל בסדר ב"ה...
עצות?
דווקא אצלי עליתי הכי פחות מכל ההריונות(רק 10 ק"ג) אבל התחלתי עם קצת עודף משקל
ובשל עניין הבחילות שהתמשכו אצלי עד שלב מאוחר מאד- כמעט ולא אכלתי... ואח"כ הן ישבו לי על הצלעות מה שהקשה עוד יותר לאכול... הא... וגם כמובן בעטו בלי סוף בשלפוחית השתן....
אחרי לידת תאומים אין סיבה לדימום יתר
דווקא אצלי בשונה מהלידות הקודמות הצלחתי להתנקות יחסית מוקדם (יכול לקחת לי גם 12 שבועות... הפעם רק 7)
אצלי הן התהפכו שוב ושוב
בשבוע 33+4 המובילה התהפכה לראש ב"ה ונמנע ניתוח
השניה המשיכה להסתובב גם בשעת הלידה
הם אפילו לא באותה תבנית
אני דווקא חושבת שזה יוצר איזו שהיא אישיות נפרדת לכל אחד
והתחברתי לזה מאד.
שמות יפים לבנים:
דוד ויהונתן / יהונתן וישי
לתאומים שלנו קוראים בשמות מהתנ"ך של שתי דמויות שאפשר לקשר ביניהן, אבל לאו דווקא.
רעיונות לשמות מהתנ"ך:
פרץ וזרח (תאומים!)
אפרים ומנשה
משה ואהרן
אברהם ויצחק
יצחק ויעקב
יעקב וישראל (אותו אדם עם שני שמות)
שלמה וידידיה (כנ"ל)
אליהו ואלישע
אליהו ופנחס ("פנחס זה אליהו" - מדרש)
אלקנה ושמואל
רעיונות לשמות לא מהתנ"ך:
אורי ונריה
פלג ויובל
גיל ורון
הלל ויהודה (שניהם במשמעות הודיה)
דביר ונווה (שמות של בית המקדש)
טל ומטר
(ניסיתי לחשוב על מגוון סגנונות - לא יודעת מה הסגנון שלכם...)
מתואמתאחרונהשולחת חיבוק!!!
ובעזרת ה' תצאי משם בידיים מלאות
תנוחי עד כמה שפשר כי אח"כ לא בדיוק יהיה לך זמן לזה
ותחשבי טוב..יהיה טוב!!!
(וחיבוק...)
[זה לא רלוונטי בשבילי, רק מחדדת בשבילך את השאלה ]
כתר הרימוןכתר הרימוןאני באמת מתלבטת בגלל שיש דגם משופר.
הן כל הזמן התהפכו וזזו
ואף פעם לא ידעתי אם זו אחת זזה או שתיים...אם זה רגל אחת שיושבת לי על הצלעות או ארבע....
חוץ מתפילות- אין הרבה מה לעשות...
כן היו יותר תנועות מהרגיל.. ממש ללא הפסקה, אבל ממש לא הצלחתי לזהות ביניהם
הייתי די לחוצה מיזה.. הרופא דאג להרגיע ואמר שכל עוד מרגישה תנועות ואין שינוי חריג אז זה בסדר
אצלי תאומים ביבי המיקום היה קבוע ולאט לאט למדתי לזהות מי זז..אחרי שביו.אס הראתה לי הטכנאית איך בדיוק הם ממוקמים...
גם אחרי הלידה הבת זזה הרבה יותר מהבן....
אבל אני לא יכולה להיות בטוחה בכך...
כשאת בערך יודעת איך הם ממוקמים אז אפשר להניח שזהאזור הזה זה אחד ובאזור הזה השני, אבל זה גם די משתנה ואי אפשר לדעת
לא טרחתי לעשות מעקב תנועות כמו שאמורים לעשות, אבל כשניסיתי להרגיש תנועות חיפשתי להרגיש בבטן התחתונה ובבטן העליונה כי הם היו ממוקמים אחד מעל השני
כשיתחילו לשהק זה יעזור לך לדעת איפה הראש נמצא- ואז אפשר להבדיל יותר, אצלי זה היה מאוד ברור כי התחתון היה עם הראש למטה, לקראת הסוף ממש לחץ על העצם באגן והעליון היה למעלה
אישרו משבוע 25 (לא ניסיתי לפני כן..)
בלי סיבה מיוחדת(בלי צירים,ללא קיצור צוואר וכדו'), הריון תאומים מונו-בי
בהצלחה
ויש לי עוד כמה ילדים לפניהם
שגם הם מילאו אותי באושר אין סופי
אבל אי אפשר להשוות!!!
זה לא כפול!
זה פי מיליון!!!!!!!!
הן מתחילות ללכת עכשיו. שתי ניסים קטנים צועדים לי בבית
ונכון שבלילה האחרון לא ישנתי יותר מחצי שעה(צומחות להן שיניים טוחנות כנראה)
אבל החיבוק הכפול שקיבלתי בבוקר
שווה את הכללללל
הייתי נותנת הכל בשביל לזכות בחוויה המופלאה הזו שוב!
במענה לשרשור הקודם שלך-
זה אכן הריון יותר בסיכון, למרות שיש כאן בנות שעברו אותו חלק לגמרי
שלי הן זהות- הריון יותר בסיכון וב"ה גם אני עברתי אותו יחסית חלק
הלידה שלי הייתה רגילה לגמרי- ואפילו קלה יותר מהלידות הקודמות
מאחלת לך הרבה בריאות, אושר ושמחה
הריון תקין ובידיים מלאות
אני כאן לכל שאלה
אמאלה כמה אושר!!! באמת מחפה על הקושי!!
זה משהו לא רגיל ושונה לגמרי מילד אחד.
או שמשלימים איתו חח
הם מקסימים ומתוקים ואת פשוט מאושרת ונהנית לראות אותם ביחד ובכלל לדעת שהם תמיד יהיו החברים הכי טובים, שאת אפילו מתחילה לחשוב שכל אחד צריך שיהיה לו אח תאום
כשאני יושבת לשחק איתם והם מטפסים עלי, או לחבק אותם ולמעוך אותם
לראות אותם משחקים ביחד והחיוך והצחוק שלהם
ורד הברעם כל האתגר שבדבר.
קסם השניים האלה והקשר ביניהם מדהים!
אם אחד מתעורר לפני השני הוא פשוט מאושר ושמח כשהשני מצטרף אליו.
הם חולקים ביחד משחקים, אוכל, דיבורים. זה קשר שלא יאמן.
ונזכרתי כמה אני פחדתי.
אצלי זה לא ראשון אבל לא ציפינו לזה כי אין במשפחה. תמיד גידול של ילד אחד היה מאתגר בשבילי, אז שניים?
ב"ה הקב"ה נותן כוחות. אין לי מילים אחרות. והאושר שכרוך בגידול שלהם מפצה על הקושי.
כן הייתי מתכוננת לחצי שנה ראשונה די קשה. אם יש לך איך להיעזר זה יהיה טוב.
מיד כשיהיה אפשר ללמד להירדם לבד תעשי זאת, אפילו בעזרת יועצת שינה (אצלנו עד עכשיו מתעוררים הרבה).
ותנסי להקל על עצמך לעבור את התקופה ההתחלתית. אח"כ זה קל יותר.
אני עד היום לא יודעת להרדים.
אני בקצה השני של הסקלה, שמרדימה תינוקות בני שנה וחצי בידיים. אחרי הקורונה...
ב"ה
שבוע 33 ב"ה, הריון 5, תאומים ראשון.
ההמלצה של הרופאה (גורף להריון תאומים..) היא זירוז בשבוע 37 עם אפידורל.
לידה ראשונה שלי התחילה עם זירוז (הרבה אחרי 40..) והסתימה בניתוח,
אח"כ ב"ה 3 לידות טבעיות, בלי אפידורל.
(שבוע 40 הכי מוקדם שלי.. הרוב אחרי).
מאוד רוצה לידה טבעית, בלי זירוז ובלי אפידורל, בזמן שהקב"ה מחליט..
רציתי לשאול אם באמת חייבים זירוז בשבוע 37,
ואם האפידורל באמת כ"כ משמעותי..
(הרופאה אומרת שזה כדי שלא תהי' התנגדות במידה ויצטרכו לעזור לעובר השני לצאת, אם הוא יחליט להתהפך.. כרגע שניהם ראש)
תודה!!
יצא לי לשאול כמה פעמים את הרופא שלי שהיה רופא מומחה בעניינים האלו והוא ממש התנגד לזירוז.
הוא אמר שהוא לא מבין את האופנה שנותנים זירוז באופן גורף ולא ביחס לתנאי ההריון.
לדעתי יש בזה קצת כסתוח של הרופאים.
לגבי אפידורל,
אני בד"כ יולדת בלי אפידורל וזו לידה 6.
עכשיו הלידה התקדמה מאוד מהר והגעתי לביהח עם פתיחה 9. בכל זאת לקחתי אפידורל כי השניה שלי הייתה רוחבית.
רק מלהרגיש את ההתעסקות בי ואת המשיכה שמחתי שאני עם אפידורל ורק מרגישה את זה בלי כאב. ככה הייתי משוחררת לגמרי וזה היה נהדר.
כמובן להקפיד על מסכה וכפפות, לא לגעת בפנים וכד'...
חשוב מאד ללכת למעקב הריון בסיכון במקרה של קרישיות יתר
בוודאי ובוודאי שזה הריון תאומים
אל תזלזלי בהנחיות הללו- הן מצילות חיים
אמנם אני הייתי עם תאומות זהות,
אבל עדיין- בהריון תאומים עלולות להיוצר תופעות שלא קיימות בהריון של עובר יחיד.
חשוב מאד!!!
בהצלחה
ונכנסים לרופא יותר מומחה...
והרופאה בקהילה צודקת- הריון תאומים נחשב הריון בסיכון והם חייבים להפנות למרפאת הריון בסיכון.
אני השתגעתי בין בדיקה לבדיקה מהחוסר ידיעה מה קורה איתם... והייתי כל שבועיים... ועד חודש שלישי ומחודש שביעי הייתי כל שבוע.... אבל שלי היו זהים.
ותעשי עוד בדיקה....
או לחילופין- בדיקת דם שהיא הכי אמינה.
ד"א, עשית באותה בדיקה שוב? או בדיקה של חברה אחרת?
רק צריך לרצות לראות...
שלי בנות שנה וארבע, ויש לי עוד ארבעה לפניהן בליעה"ר
השבועיים הראשונים היו מחרידים!!!!
הרגשתי שאני מאבדת שאת שפיותי
לאט לאט נכנסנו למין שגרת חירום
מקפידה מאד על סדר יום כולל קימה והשכבה בזמן
משתדלת לגוון בפעילויות לגדולים- לימוד, משחק, ממתק קטן, יציאה לחצר וכו'...
אני אחראית על כל הטיפול בתאומות במהלך היום
לא אכחיש שקשה לי ומאתגר
מה גם שבעלי לא בבית משעות הבוקר המוקדמות עד חצות הליל
אבל-
למדתי גם להנות מהתקופה
עושה בבית רק מה שחייבים והכרחי: כביסות נקיות(לא תמיד מספיקה לקפל)
אוכל בריא וטעים(כל יום וכל היום
)
כלים בכיור(רצוי כיורים מלאים עד גדותיהם...)
רצפה מטוטאת אך לא תמיד שטופה(מקלחת כל יום, אז סה"כ הן קצת יותר מלוכלכות כי זוחלות והולכות)
אני גם מורה- אז מוסרת שיעורים בעיקר בלילה(מוקלטים מראש)
דורשת פחות מהגדולים(כי גם להם קשה ונמאס)
וגונבת לעצמי כל יום כמה דקות בחדר סגור עם שוקולד מפנק(התאומות בינתיים תחת פיקוחה של הבכורה)
ובעיקר משתדלת להרפות ולהנות...וחולמת על היום החופשי הראשון בחזרה ללימודים
סה"כ הרווחתי בתקופה הזו שחוויתי התפתחות מאד משמעותית של התאומות- פסיעות ראשונות, מילים ראשונות וכו'...
את כל זה הייתי מפספסת אם הן היו כעת במעון....
את האמת- לא יודעת איך אחזור שוב לעבודה....
לא יודעת אם עזרתי לך או שרק פרקתי...
יש לי בשבילך רק חיבוק
לי יש מגוון של גילאים בבית...
אני מבינה שזו בהחלט תקופה סוחטת ומאתגרת במיוחד!
בעלך אתך במהלך היום?
את נראה לי בהחלט זקוקה לכמה שעות של שקט בראש...
וואי, אילו רק הייתי יכולה לעזור לך קצת
אולי יעזרו לך ארוחות מוכנות? אשמח להכין לך אם את גרה באזורי....
אני לאחר לידת התאומות התעקשתי לא לקבל עזרה...
אני טיפוס עצמאי וביתי... ולא אוהבת שאנשים זרים ואפילו קרובים נכנסים לי למרחב האישי שלי...
אבל-
שילמתי על כך ובגדול, מחיר פיזי ונפשי
הייתי חזקה- אבל בסוף קרסתי...
ומכיוון שכולם ידעו שאני מסתדרת- עד היום הם לא מבינים באמת כמה יכול להיות מאתגר גידול תאומים
וגם כשאני מבקשת היום עזרה/לא יכולה להשתתף באיזה אירוע/שמבקשים ממני עזרה כלשהי- לא מספיק מבינים את הצורך שלי והקושי שלי...כי אני הרי מסוגלת להתמודד עם הכל...
אם יש לך אפשרות- תבקשי!!!
אני יודעת שזה לא נעים להיות נזקקת לעזרת אחרים
אך יש תקופות בחיים שעזרה, אפילו קטנה יכולה ממש להציל...
אם יש אופציה שנערה מהקהילה שאת יודעת שהייתה בבית בחודש האחרון ולא נחשפה... תגיע אליך לשעה שעתיים אחה"צ,בהם תוכלי לנוח, לתפוס קצת שקט וזמן לעצמך.
תנסי לדבר עם ההורים שלה ולהסביר להם את הצורך וכן שאת לא יוצאת מן הבית ולא חשופה וכו'.. כדי שהם לא ירתעו....
ואם אין אופציה כזו... אולי כן תבקשי עזרה באוכל/בקיפול כביסה וכד'
גם עזרה קטנה יכולה ממש להציל בתקופות האלו
אתך מרחוק עם חיבוק גדול
צוות הכרחי- תתכונני לדי הרבה אנשים בחדר
אני דיברתי עם מיילדת בבית החולים שהתכוונתי ללדת בו ושאלתי את כל מה שרציתי לדעת, כדאי לנסות
בהדסה יש אפשרות כזאת, שכחתי איך זה נקרא- שאפשר לקבוע עם מיילדת ולדבר על כל מה שמפריע בכלל בהקשר של לידה ולא רק לתאומים- אני עשיתי שיחה טלפונית כי כבר היה לי קשה להגיע שעכשיו זה בכלל האופציה הכי טובה
שאלתי על כמה אנשים יש בחדר והיא אמרה לי שלתאומים הם ממליצים לקחת אפידורל כי אם יהיה צריך קיסרי אז לא יהיה צורך בהרדמה כללית
נראה לי שאת פשוט מתקשרת למיון יולדות וקובעת תאריך
תשאלי גם את הרופא שלך
לי היה רופא די מוזר במעקב הריון - רופא שדוגל בטבעי וכל זה אבל נתן לי הפנייה לזירוז בשבוע 39 אחרי שביקשתי ושסבלתי נורא בשלב הזה, כל תוצאה שקיבלתי בבדיקות גם כשלא היה כזה בסדר, תמיד אמר זה בסדר אין מה לדאוג ולא לקרוא דברים מפחידים באינטרנט. שחלק בסוף באמת לא היה מה לדאוג אבל כשפתאום לקראת סוף ההריון הראשים שלהם התחילו לגדול יותר מדי, כנראה כתוצאה מהלחץ בפנים, זה דרש יותר התערבות וכנראה שהיה עדיף ליילד לפני, אחד מהם נולד עם קצת יותר מדי נוזלים בראש ועכשיו הוא במעקב. ובדיעבד גם יצא טוב שהלכנו לקיסרי בסוף כי הוא היה השני ואז הראשון היה יוצא אבל לשני כנראה שבכל מקרה היה צריך קיסרי בגלל הראש שלו
הייתי בחדר מיון בשבוע 36 או 37 אולי והרופא שם שאל אותי אם אני רוצה קיסרי, אז אמרתי שלא ואמר לי לבוא בשבוע 38 לזירוז אם לא תהיה לידה לפני
ובאמת הגעתי לזירוז ב 38 ובסוף גם היה קיסרי אבל אז זה כבר היה קיסרי חירום אז לא יודעת להגיד לך
שזה תלוי בגוף שלך ומספר הלידה כך שזה מאוד משתנה מאחת לאחת.
הוא אמר שבד"כ בהריונות מתקדמים הרחם כבר מתוח ולכן מחזיק יותר אבל אין הזה כללים.
בכל מקרה, 5 לידות ילדתי בדיוק בתאריך (40 שבועות) והפעם ילדתי בשבוע 39.
שבהריון של עובר יחיד מפספסים תאום
ותחשבי כמה זה הגיוני בהריון שלישיה לפספס תאום רביעי...
אצלי בכ"א בכמה US במהלך ההריון היו צריכים לחפש את התאום השני כי הוא היה מוחבא מאחורי הראשון...
שלום לכולן,
התחתנתי בגיל מאוחר, עשיתי הזרעות וב"ה מדובר בתאומים לא זהים.
אני מודה לקב"ה וזה משמח כי בגילי המופלג זה ב"ה יותר טוב ונס עצום ועדיף 2.
מצד שני התחיל הפחד...
זה נחשב להריון בסיכון,
אין לנו תאומים משום צד במשפחות, זה רק בגלל הטיפולי פוריות והאוביטרל
אין לי שום מידע על זה ו-יאבל'ה.
מפחיד אותי ללדת
מפחיד להתמודד
אנא עזרתכם
תודה ענקית!
מברכת אותך גם שילך בקלות!
לי יש תאומים בני שנה BB .ההריון היה כבד יותר עם הרבה בחילות אבל שמעתי גם מאחרות שהיה אחרת..
אין דברים מחויבי המציאות רק שיש יותר משקל ויותר מעקב והרופאים גם חוששים ולא לוקחים שום סיכון..
לי היה ניתוח קיסרי בשבוע 34 כי היו בעיות בזרימות מהשיליה.
ניתוח זה לא חויה נחמדה יחסית ללידה אבל במבט לאחור-הכל עובר וחולף והחוויות החדשות והמקסימות
בגידול של 2 משכיחות ...
תקחי לך את המנוחה שאת צריכה,תגייסי עזרה לפני הלידה ואל תשמעי יותר מדי סיפורים..זה סתם מכניס לסרטים..
כל אחת ומה שהקב"ה משפיע עליה!
שיהיה לך רק שפע וטוב.בריאות,שמחה ותסיימי בזמן וב2 ידיים מלאות!!
ההריון קשה, הלידה מאוד קלה בהשוואה להריון (לפחות אצלי ועברתי קיסרי חירום. את זכאית לבחור בקיסרי אלקטיבי בתאומים)
החודשים הראשונים מאוד קשים ותצטרכי עזרה- מאוד קשה לבד ולא ברור לי בכלל איך זה אפשרי
אבל הזמן יעבור והם יהיו הדברים הכי טובים שיש לך
