שאלה- תאומים לא זהים. מה זה אומר?Batyam
נקרא גם 'תאומי אחווה'ורד הבר
בשונה מתאומים זהים שזהים גנטית - משמע, נוצרו מאותה ביצית מופרית, תאומים לא זהים נוצרו משתי ביציות מופרות שונות.
אז הם ממש נראים אחרת לא קשורים?Batyam
עקרונית, לא זהיםורד הבר
אישית יכולה להעיד ששלי לא מוגדרות כזהות ועדיין יש כאלה שמתבלבלים ביניהן...
עם זאת, יש לי חברות תאומות לא זהות שונות לחלוטין -אחת מתולתלת ואחת חלקה, צבע עור שונה...
מעדכנתורד הבר
זהים בהגדרה או דומים? כי לי ידוע שתאומים זהים זה רק כאלואמהלה
שחולקים שליה ושק
ההגדרת הן כךאבAB
תאומים זהים מתחלק בערך כך:
70% הם לרוב מסוג מונו-בי, כמובן יש גם מונו-מונו
ו-30% הם בי-בי (שהגדרת ההריון הם תאומים לא זהים)
בדר"כ לפי ההגיון תאומים שהוגדרו לא זהים אבל מאד דומים יותר מאחים הייתי אומרת שהם תאומים זהים אבל הדרך היחדה לבדוק זאת זה לעשות בדיקת DNA
את יודעת איך מוגדר הריון תאומי אחוה בשפה רפואית?אמהלה
הפילוח שלך כמובן נכון
בתחילת ההריון- הרופא אכן הסביר לנו כך.
אבל חשבתי שהבי-בי זה תאומי אחוה
בי-בי זה תאומים ב2 שקים 2 שליותאבAB
רק אחרי הלידה אפשר לבדוק תאומים זהים או אחווה
מבחינת ההריון- רפואית הם אותו דבר
זהים גנטיתורד הבר
למרות שהם לא מונוכוריוניים (שאז וודאי שהם זהים גנטית).
בכל מקרה, רק בדיקה תוכיח ואין כ''כ טעם לעשות סתם בשביל הידע (גם לא חוקי בישראל).
מעניין. בלידה שלי השליה נלקחה למעבדה פתולוגית לשם מחקראמהלה
אצלי (מונו בי) הייתה שליה אחת, שק אחד ומחיצה דקיקה כמו צד אחד של שקית אוכל...
זה היה ממש פלאי הבריאה לראות את זה
יש הגדרה של זהים או לא זהיםאנונימי (2)
אצל לא זהים מדובר בשתי ביציות שהופרו כשלמעשה זה כמו שני הריונות של אחים באותו הזמן.
ויש הגדרה של צורת ההריון כמה שליות וכמה שקים מונו זה אחד ובי או די זה שניים.
יש הריונות של זהים שהם בי בי, מונו בי ומונו מונו וזה נקבע לפי שלב החלוקה של הביצית להמחשת הענין תאומים סיאמיים הם תאומים זהים ששלב החלוקה היה כבר אחרי שהתאים של העובר התחילו להתמיין ולהיות אברים. כשהביצית מתחלקת מוקדם אז יש שתי שליות ושני שקים וככל שמאוחר יותר יש פחות לכל תאום ויותר במשותף.
ויש הריונות של אחווה שאצלהם זה בדרך כלל בי בי מכיוון שמדובר בשתי בציות שהופרו בדרך כלל יש שליה ושק לכל אחד.
ואני אומרת בדרך כלל כי אצלי למשל הן לא זהות כלל וכלל אבל הן היו בשליה אחת ושני שקים ההערכה היא שהשליות התאחדו לשליה אחת בשחב כנראה מוקדם בהריון כי השליה לא ניתה נראית שהיא מורכבת משתיים.
מענין מאד מה שקרה אצלךאבAB
בעצם אצלך כל ההריון החשיבו את זה כמונו-בי?
ופתאום אחרי הלידה גילית שלא זהות בכלל?
באמת מענייןאנונימי (2)אחרונה
בפועל הן ממש שונות ואחרי בירורים זה ההסבר שנתנו לנו.
האמת שבאותו בית חולים שילדתי סיפרו לנו שהיה גם סיפור של הריון תאומי אחווה בן ובת שחלקו שיליה ואצלם גם היה ttts כך שבסופו של דבר רק התאומה שרדה.
נשלח פעמיים משום מה, ערכתיורד הבר
עגלות תאומים???תאומים 4-5
חשוב לי שבמצב של תינוקות יהיה סל שכיבה , לא קשיח, כזה שאפשר להכניס לאוטו בקלות
עגלה שנכנסת בפתח של מעלית בניין סטנדרטית ,
שתכנס גם בתא מטען של רכב 7 מקומות , יחד עם מזוודה...
בקיצור הרבה דרישות ולא בטוחה שקיימת כזו עגלה...
קצת רקע , שלושה ילדים בבית ... ועכשיו הריון תאומים , ככה שהרכב שנקנה, יהיה מלא בכל המושבים ברוך השם ...
תודה 😁
לדעתיג'נדס
וממליצה מאוד על מאונטיין באגי מנסיון ועל בייבימונסטר לא מנסיון. שתיהן מאוד מאוד צרות....
לא חייב אמבטיותתאומים 4-5
זה אפשרי...ג'נדס
כן בקיץתאומים 4-5
אני ילדתי באייר ולא קניתי אמבטיות, גם כך כמעט לא יוצאים...תאומים
אני גם ילדתי באיירג'נדס
ממש לא חייב אמבטיות!ברכת ה
אני גם ילדתי באייר והייתה לי עגלה של דוקטור בייבי (לפני 8 שנים...) בלי אמבטיות והייתי מאוד מרוצה! חוסך המון סרבול. היה לי ממש נוח.
ובאמת שיקול רוחב שיעבור בכל דלת סטנדרטית מעלית וכו הוא קריטי!
לי תמיד נכנס לכל מקום.
וראיתי אמהות עם עגלות שלא... ממש פחות נוח.
אז לא יכולה להמליץ כיום על שום דהר, אבל מחזקת ידייך לגבי מה חשוב.
בהצלחה!
אפשרי, אנחנו לא קנינו אמבטיותים...
עגלה שמתאימה מגיל לידה ומרימים את הרגליים, זה עושי להם אזור סגור כמו אבמבטיה לשכיבה על הגב
תמדדי את רוחב המעלית ותחפשי עגלה שצרה יותר לפחות בסמטימטר
שלנו היתה נכנסת למעלית אבל נתקעה בגלגלים האחוריים, ממש סמטימטר אחד היה עושה את כל ההבדל, בכל אופן כרגע אנחנו עם שני טיולונים של יחיד ורק מחכה לרגע שלא נצטרך עגלה בכלל
ממליצה על קוקו ביבהתודה ה!
מזוודה נוספת ממש לא נכנסת יחד איתה אבל אנחנו לוקחים תיקי גב ומכניסים לאוטו באמצע.
אישית ילדתי באדר וכמעט לא יצאתי מהבית בהתחלה, אבל משתמשת בה המון לבתוך הבית.
כן אגיד לך שעשיתי תחקיר עגלות וזו היתה כמעט ברוב קולות מומלצת פה אבל לי היה חיסרון עיקרי בה שהתינוקות הן לכיוון הנסיעה ואני לא יכולתי להסתכל עליהן בזמן ההסעה (חוץ מחלונית קטנה על הגגון). לי אישית זה הפריע אבל אולי לא לכולן...
בהצלחה!
ממליצה גם על הקוקו ביבהזהות כפולה
אני ילדתי פגים ממש קטנטנים, השתחררו מהפגייה בשיא החורף, וזה היה להם מצויין (ויצאתי איתם הרבה לבדיקות...)
אמבטיות נוראאא מסרבלות, למרות שהן נוחות (כן השתמשנו בתוך הבית בעגלת יחיד עם אמבטיה, וזה היה נוח ממש).
מבחינת רכב - ברכבי שבעת המקומות הסטנדרטיים לא נכנסת עגלה תאומים בבגאז׳.
לנו יש טויוטה ואסו, ובדקנו פיזית גם את המאזדה 5 ואאוטלנדר. הפתרון הוא שימוש בגגון או לקפל מושב אחד מאחורה ולהעמיד את העגלה (שזה מה שאנחנו עושים כרגע, אבל לא רלוונטי בשבילכם).
גם מזוודה לבד לא נכנסת בבגאז׳ של רכבים כאלה...
תבררו על רכבי 8 מקומות או מסחריים. אבל הם כבר יקרים בהרבההה
עוד פתרון שתיכננו בהתחלה - 2 רכבים משפחתיים. יש לזה הרבה יתרונות.
קיפול מטרייה?תאומים 4-5
יש כאלו שמתאימים מלידה?
לא! את חייבת עגלה מסיבית והטיולונים הם ממש לא כאלהתאומים
לנו יש בייביג'וגררק שאלה לי
אין לנו אמבטיות אבל גם לא מכניסים את העגלה הביתה. כשיוצאים החוצה הטיולון שכוב עד הסוף (175°) וזה מעולה להם. קנינו גם מזרונים מרופדים מאוד ואז זה יותר מתאים לגודל ולגיל שלהם. כשאנחנו ישנים מחוץ לבית הם ישנים בעגלה מצוין...
וחוצמזה, באמת לא יוצאים הרבה בהתחלה, ואז כבר מגיעים לשלב שאפשר להשתמש רק בטיולון בכל מקרה.
מתרגשת מהשירשור חחשני30
אני מרוצה מאד מהבייבי מונסטרס. הכי צרה בשוק ובין הקלותאמהלה
יש לה גם אמבטיות מתוקות (שלי ילידות חורף, נולדו קטנות והיו שם עד גיל חצי שנה)
במקום אמבטיות יש גם אופציה לקנות שקי שינה.
חובה שיהיה לך את האופציה להכניס את העגלה הביתה
בתאומים, יותר מילד יחיד- צריך עוד אופציות להרגעה, וכן בפרט שיש לך עוד ילדים
את צריכה אופציה לשים אותם בבטחה בסלון למשל כאת עם שאר הילדים
גם שלי הן לא הראשונות- מס' 5-6
את תגלי שאת לא רוצה יותר לצאת מהבית לשבתות
כי אם עם תינוק אחד המעברים והנסיעות הללו קשות
במצב הזה- כפליים ואפילו יותר
אני מאז שהתאומות נולדו (בנות שנה וארבע)
יצאתי אולי 4 פעמים לשבת וחג
אז הרכב צריך להיות שיקול- אבל לא השיקול המרכזי.
אם תרצי עוד מידע- הנני כאן
בהצלחה רבה
מאחת שחפרה הרבה הרבה על העגלות עד שמצאה את שאהבה נפשה
(ואין כמו ניסוי וטעיה/תהיה)
וואו!אני אשמח להרגעה ממך....אנונימי (2)
ב"ה בהריון עם תאומות מספר 5-6............. וממש חרדה.
ממש אשמח לשמוע!
על הגידול
על הלידה
על החזרה לעבודה
על ההתמודדות עם שאר הילדים (הגדול שלי יהיה בן 8 בעז"ה)
על ההתנהלות הכלכלית
ועל כל מה שאת יכולה לספר לי ולהרגיע אותי... 
כבר עברתי חצי הריון ואני עדיין בשוק! ממש.
אשמח לשמוע!!
בשמחה רבה! סוג של סיפור לידה.. או בעצם סיפור חיי---אמהלה
אז נתחיל בזה שכל חיי חלמתי על תאומים... והגיעו לי תאומות, זהות, יפיפיות ומדהימות בליעה"ר כמתנה מושלמת מבורא עולם.
ההלם היה כמובן גדול בהתחלה... לא סיפרתי לאף אחד מלבד ההורים משני הצדדים שתמכו בנו מאד!
פיזית ונפשית...
ההריון היה מפחיד בתחילתו כי לא ראו אצלי מחיצה עד שבוע 14
ב"ה הגענו לרופא מומחה שמצא לנו את המחיצה וליווה אותנו במסירות עד הסוף הטוב.
ההריון היה קשה וכבד מאד
בחילות נוראיות, חוסר תפקוד משווע בבית
הבעל למד לעשות דברים שמעולם לא עשה (ב"ה)
לא נלאה אותך בכל פרטי ההריון גם מחשש לאאוטינג...
הלידה היתה קלה ב"ה
התחלתי לידה עם זירוז בשבוע 35+6 מחשש לחוסר גדילה. ובכל מקרה יום למחרת היו מיילדים כי זה זהים...
היינו שבועיים בפגיה- סוג של חלום אחד ארוך ולא אמיתי
הילדים היו מאושרים!!! המשפחה היתה בשוק נוראי...
ואז חזרנו הביתה....
מאד מהר עברתי להנקה כי אני עצלנית מידי לשטוף בקבוקים כל היום....
ב"ה הן למדו לינוק מצוין ועד היום יונקות באהבה רבה...
ההתחלה היתה קצת קשה לילדים בבית. עד שלמדתי להוציא אותן מהחדר לסלון,כך שאוכל להיות בו זמנית עם הגדולים.(בגלל שהיו פגות וקטנות במשקל נורא הפחידו אותי מהידבקויות ומקרבה לילדים... לאט לאט שחררתי תוך שמירה על כללים נוקשים לילדים- חיטוי הידיים לפני שמתקרבים אליהן וכו')
אני טיפוס שמתקשה להכניס אנשים הביתה כך שדי הסתדרתי לבד אבל זה לא מומלץ... היו ימים שקרסתי נפשית והיו ימים של קריסה פיזית...
הייתי איתן עד גיל 9 חודשים בבית
נהניתי מכל רגע, אבל כבר התחלתי קצת "להחנק"
החזרה לעבודה היתה נוראית!!!! בכיתי מלא! הן לא רצו בקבוקים
הבית היה במצב קטלני כי בדיוק העוזרת ברחה...
אבל אחרי חודש בערך נכנסנו כולנו לשגרה
למדתי להנות מהיציאה מהבית ולהנות כל רגע עם הבנות בבית.
כרגע נמצאת כבר חודש וחצי עם כל הילדים בבית. מאושרת עד מאד!!!! נהנית לחוות איתן את ההתפתחות... צעדים ראשונים, מילים ראשונות... חיבוק ראשון לתאומה וכו'... לא יודעת איך אחזור שוב לעבודה בתום הקורונה...
עד כאן בנתיים
וסליחה מהפותחת על הנצלו"ש... זה התגלגל מעגלות לחוויות אישיותאמהלה
פתאום קלטתי כמה פרקתי...אופס.
הייתי שולחת את זה כתגובה באישי רק זאת אנונימית...
סורי.
דווקא כיף שכתבת פה ברכת ה
איזה כיף שכיף לך כל כך!!
בהצלחה רבה ורק טוב!
מעולה שכתבת תודהשני30
למרות שנרגעתי מההלם ההתחלתי התחלתי לעכל
סיפור הלידה שלי❤❤
וואו איזה סיפור לידה! מרגש וב"ה שיצאו בריאים!!אושר כפול
הרבה נחת
ושוב אני בוכהשני30
תגדלי אותם בנחת מה יהיה עם הריגשי שלי לא נרגעת..
חחחחחרק שאלה ליאחרונה
יעבור עוד כמה שנים 😘
תאומים לא זהים מהזרעה- האם יש יותר סכוי שזה בן ובת?Batyam
מאשר אותו מין?
מתי יודעים את מין העובר?
כמו עם עובר יחידרק שאלה ליאחרונה
ספורט בהריון עם תאומים מונו בייעלולית
כן, אני חווה פה כבר חירפון. חודש חמישי ומתה להזיז את עצמי מעט. אשמח לדעת אם עשיתם איזה שהוא סוג של ספורט עם הריון מונו בי ואם כן איזה. בעקרון ההריון נחשב הריון בסיכון ואני תוהה עד כמה צריך באמת לא לזוז. האם הליכות מהירות הן אופציה או שעדיף שלא...
תודה: )
לא כדאי מה שאת לא רגילה אליו והיית עושה לפני ההריוןתאומים
לפני ההריון..יעלולית
כל עוד את נושמת רגילים...
תזהרי עם להעלות את הדופק
אשרייך שאת מסוגלת לזוז ככה עכשיורק שאלה לי
מניחה שזה עוד ילך ויעשה יותר קשהיעלולית
אני לא חושבת שצריך לא לזוז...זהות כפולה
בהריונות יחידים אני יודעת שמנחים לא להתחיל עם פעילות חדשה, אבל מה שרגילים אפשר לעשות. לדעתי גם עכשיו את יכולה לעשות קצת ספורט, בטח ברמה של הליכות, אבל עם המון מודעות והקשבה לגוף.
אצלי ההריון התחיל עם דימומים והמטומה, אז הייתי בסוג של שמירה. אבל בהמשך עבדתי רגיל, בעבודה עם המון התרוצצויות וגם סחיבות לפעמים (העברתי לאחרים את הדברים הכבדים, אבל לא הפסקתי לגמרי..) והכל היה בסדר.
תודה רבהיעלוליתאחרונה
הבטן הזאת...רק שאלה לי
). אממה, נשאר לי עור עודף מהמתיחה העצומה שהבטן עברה בהריון, שלא לדבר על הסימני מתיחה הנוראיים. אז לסימני מתיחה אדאג בהמשך, אבל יש מה לעשות עם העור העודף הזה?מקפיצה לעצמי...רק שאלה לי
מה שעוזר ליג'נדס
אני בהתחלה ממש נלחצתי מזהאמא הכפולה
ואז חזרתי לעבודה ולא היה לי זמן לכלום אז שכחתי מזה.
השבוע פתאום הסתכלתי על עצמי ואמרתי, וואו, לא רואים שהיו פה פעם תאומים.
אז סבלנות... אצלי הם בני שנה וארבע.
תודה לכן🤗רק שאלה לי
לידה שניהרק שאלה לי
השאלה היא מה אפשר לעשות? כי נראלי שזה באמת לא קשור לדיאטה...
קשה יותר להחזיר את הבטן לקדמותה אחרי ניתוחזהות כפולה
לא לגמרי...זהות כפולהאחרונה
אבל אצלי זה לא ממש עור שנמתח, אלא ריפיון שרירים כזה..
סקר זמן לידת תאומים זהיםיעלולית
אשמח לדעת מבין הבנות שפה שהיה להן הריון מונו בי, עם תאומים זהים שחולקים שלייה אך עם מחיצה בתוך שק ההריון, באיזה שבוע ילדתם. נמצאת בשבוע 17 להריון ומחזיקה אצבעות ללידה יחסית רגילה.
תודה רבה
36+4 עם זירוזאבAB
בלי בעיות עם הזרימות, רק לא רצו לקחת סיכונים והיו משקלים טובים
35+6 לידה רגילה בזירוז. מונו בי-שליה אחת שק אחד ומחיצה דקיקהאמהלה
29זהות כפולה
זאת הייתה תקוםה לא פשוטה בכלל, אבל ב״ה העום הרוב המוחלט מאחורינו.
יש עוד השלכות בריאותיות של הפגות, אבל הכל הולך ומשתפר. מבחינה התפתחותית הם מדהימים ❤️
וואו נשמע קשוח. כיף שהכל מאחוריך.יעלולית
לא מבינה את המושגיםשני30
זה קשור רק לתאומים זהים?
עדיין בשלב מוקדם לא עשיתי סקירה ראשונה
אם היה משהו היו רואים כבר באולטרסאונט הרגיל אצל הרופאה?
BB זה תאומי אחוה- שני שקים ושתי שליות.מונו B-זהים שליה אחתאמהלה
שק אחד ומחיצה דקה שמפרידה בינהם.
תודהשני30
תאומי אחוה?רק שאלה לי
תאומים אחים להבדיל מזהים...אין לי מושג למה אחוה...אולי כיאמהלה
הם מסכימים לחיות באחדות ובשלום בבטן של אמא אפילו שהם לא מאותה הביצית
וכעת ברצינות- אין לי מושג
רק מכל מחקרי על תאומים נתקלתי הרבה במושג הזה....
גם אצלי מונו בי עם מחיצהציפציפ
רק שבשבוע 23 היה לי TTTS , עברנו ניתוח עוברי ואחכ המחיצה נקרעה. בסוף ילדתי בשבוע 32.
מאחלת לך שהכל יעבור בשקט ובשלוה.
וואו איזה סיפור!יעלולית
אפשר לשאול מה הרגשת? מה היו התסמינים?
לא היו תסמיניםציפציפ
לא הרגשתי שום דבר מיוחד. להפך. הכל היה נראה סבבה.. חוץ מהיותי גדולה מאוד וכבדה בגלל שהTTTS נגרם גם מריבוי מים.
ברוך ה' שגילו את זה בזמן במעקב הריון בסיכון שעשיתי ומיד הפנו אותי לתל השומר להמשך הטיפול. לכן חשוב מאוד לעשות את המעקב למרות שלפעמים נראה מיותר...
הייתי מאושפזת חודש וחצי בהי ריסק עם תאריך יעד לקיסרי בשבוע 32 שלא האמינו שאגיע אליו.. אני מצידי הייתי שמחה להמשיך את ההריון אך הרופאים העדיפו אחרת.
וואויעלולית
אני אכן מקפידה כל שבועיים מעקב וממש מקווה לטוב. המון תודה!
בעז"ה אצלך הכל יהיה טוב!!ציפציפ
סליחה על בורותשני30
שיש שק אחד אבל מחיצה בין שני העובריםציפציפאחרונה
זה מין קרום כזה שמפריד בינהם.
מישהי פירקה עגלת קוקו ביבה לכביסהאמא הכפולה
ויכולה לתת לי עצות?
לא השתמשנו בה כל כך אז היא עד עכשיו לא כובסה.
אבל פסח עכשיו...
אם היא לא הייתה הרבה בשימוש למה את חייבת לכבס?זהות כפולה
את המזרנים והכיסוי של הידיות כיבסתי כבר כמה פעמים, את גוף העגלה עוד לא...
בשנה שעברה הם עוד היו קטנים ולא אכלו בה, השנה זה כבר די חובה, אבל אולי פשוט אשטוף עם צינור בחוץ.
לפני פסח הראשון רק שאבתי מאד מאד יסודי אבל בהמשך עשיתי את זהנשימה ארוכה
ממש ממש בתשומת לב
וצילמתי בערך כל שלב כדי שלא אסתבך להחזיר כמו שהיה
בסוף הפירוק היה הרבה יותר מורכב וארוך מההחזרה והיה ממש כיף להרגיש שהעגלה שוב נקייה ורעננה
תודה רבה לכןאמא הכפולה
ישמתי את עצתה של זהות כפולה והעגלה נראית נקיה וחדשה.
אני הוצאתי לחצר ( למי שיש..)מתרגשת66אחרונה
עד כמה זה קריטי מעקב הריון כל שבועיים עם תאומים?הרבית טובות אלי
חדשה כאן.. האמת שאני עוקבת מתחילת ההריון הזה בפורום, אבל לא הגבתי על כלום. זה הריון רביעי ברוך השם, אבל הכל חדש כי זה מיוחד..
אז תכלס יש לי שתי שאלות:
# אני שבוע 25 וחצי, הכל תקין ברוך ה, לא זהים, שקים נפרדים, שליות נפרדות.. עד כמה זה קריטי עכשיו להגיע למעקב כל שבועיים?
אין פה הריון בסיכון בישוב ( רגיל יש) , ולא בא לי להתחיל להתגלגל באוטובוסים ולהגיע למרפאה המונית עם כל הקורונה.. עד כמה זה חשוב המעקב כל שבועיים?
( קבעתי כאן בישוב לעוד שלושה שבועות)
# לגבי שמירת הריון- בשבוע 21 היה לי צירים, נסענו לביח והכל היה תקין.. כעבור כמה ימים האורך צוואר התקצר ל30+- . ישר הוציאו אותי לימי מחלה.. מאז לא חזרתי לעבודה והאורך צוואר התארך ברוך ה.. אני רוצה שמירה, כי אני מתעייפת ממש ממש בקלות, ויש לי כאבי גב ובצלעות, התקשויות וביום שקצת התאמצתי ( מקלחות לילדים למשל) יש לי צירים אח''כ. .
הרופא אומר לי שביטוח לאומי לא יאשר לי שמירה במצב כזה.
כי התופעות לוואי הגיוניות לשבוע והאורך צוואר מצויין. גם הרופא תעסוקה שדיברתי איתו טלפונית אמר ככה.. מה אתן אומרות? אני ממש מפחדת לחזור לעבודה ( פיזית יחסית)...
לדעתי המעקב קריטיזהות כפולה
(אצלי הם זהים, אבל הייתי בבדיקה שגרתית, כולל אולטרסאונד, אצל הרופאה המטפלת. הכל היה נראה מושלם. למחרת היו לי התקשויות+התחילו בעיות בזרימות).
לגהי ההמוניות:
א. לדעתי רוב המרפאות די ריקות עכשיו. אנשים מפחדים לצאת.
ב. זה תלוי ברופאים אצלכם. אם הרופא עובד גם בבי״ח ונחשף קצת להריונות בסיכוןמזה נראה לי סביר פשוט חבוא אליו. אם לא, הייתי מחפשת מרפאה קטנה יותר של הריון בסיכון.
לגבי שמירה - את בכלל עובדת עכשיו?
יש שמוע שמשהוע 24 מאשרים שמירה לכל הריון תאומים. אבל אין לי מושג אם זה אמיתי...
אבל כדאי לקחת בחשבון שכחלק מהקורונהיכול להיות שיקשיחו יותר את חלוקת הקצבאות למיניהם, ולא יחליקו פנימה את מי שלא ממש עומד בקריטריונים (פשוט כי אין כסף לשלם לכולם...)
אישית אני חושבת שכיוון שמדובר בתאומים לא זהיםמתואמת
(וזה היריון יחסית פחות בסיכון)
ובגלל המצב הנוכחי, שעדיף להמעיט להסתובב כמה שאפשר -
אז אפשר לעשות כל שלושה שבועות או אפילו חודש.
אאל"ט זה מה שאני עשיתי בכל מקרה (גם היריון תאומים לא זהים) - נראה לי שכל שבועיים הלכתי רק בסוף... (אבל זה היה כבר לפני שמונה שנים, אז אולי אני לא זוכרת...)
אני עשיתי מעקב כל שבועיים משבוע 24 בערך - תשאלי את הרופא שלךתאומים
ולגבי שמירה אני הבנתי שמשבוע 24 נותנים תמיד אצל תאומיםתאומים
לי היו דימומים ואישרו לי משבוע 14...תאומים
תודה לכולן... נראה מה יהיה. שיהיה בשורות טובות בעזרת ה'הרבית טובות אלי
למה צריך מעקב כל שבועיים?רק שאלה לי
כי יש סיכון גדול לרעלת, הפסקת גדילה, קיצור צוואר וכד'תאומים
את זה אפשר לעשות גם במרפאה רגילה, לא צריך לקבוע תור מיוחד...רק שאלה לי
אל תוותרי יש יותר סיכון בתאומים, תזמיני בדיקה הביתהתאומים
אני גרה במקום מרכזיאמא הכפולה
לא הייתה קורונה ועדיין לא הייתי במעקב כל שבועיים בשלב שלך, אלא כל שלושה שבועות.
נראה לי שרק משבוע 34 עשיתי כל שבועיים.
היה לי רופא מעולה להריון בסיכון. ההריון שלי היה משעמם (שני שקים, מתפתחים יפה).
נולדו בשבוע 39 במשקלים יפים בלידה מהקלות שהיו לי.
אם הכל תקין, לא רואה סיבה ללחץ.
כיף לראות הודעה כזאתשני30
אבל יש גם צד שניאמא הכפולהאחרונה
קודם כל, בגלל שאני בן אדם אופטימי אני מומחית בלשכוח מה שהיה לי קשה.
אבל ההריון היה לא קל.
ועכשיו, מטורף לי. הם מקסימים ומהממים אבל החיים אינטנסיביים בטירוף.
כולם משמינים עכשיו בבית ורק אני מרזה מהנקיונות וכל הילדים איתי. אין לי זמן לאכול!
שאלה אליכןשני30
כבר שבועיים וחצי אולי יותר קשה לי לנשום בלילות זה תופעה שזכור לי בסוף הריונות לא בשלב הזה .. ממש מרגישה קשיי נשימה מגביהה עם שתי כריות כדי להירדם טוב ולפעמים צריכה ממש לקחת אוויר
עם כל מצב הקורונה בכלל עושה לי פחדים.
זה תופעה מוכרת? או חריגה
לא זוכרת בדיוק באיזה שבוערק שאלה לי
כנ"לאגק
לי היה את זה בהיריון רגיל... די מההתחלה... סיוט
מתואמת
ממש מזכירה לי נשכחותאמא הכפולהאחרונה
אז יש סיכוי בכלל לקבל שמירה בתקופה הזאת???הרבית טובות אלי
אני מותשת ממש ממש בשניות ומאמץ קטן מביא לצירים ( כבר נסענו למיון לפני כמה שבועות ואחכ היה גם קיטור צוואר)
בקיצור. הרופא אמר שבגלל שכבר היה לי צירים חזקים וקיצור צוואר אז היא נתן לי ימי מחלה בבית וכבר העבודה יודעת שיצאתי לשמירה.
אבל אחרי מנוחה הכל חזר לקדמותו ברוך השם ואז הוא אמר שלא יאשרו לי בביטוח לאומי שמירה ואין סיכוי בכלל..
אז יש למישהי ניסיון בזה, האם בגלל שזה הריון תאומים מאשרים בשבועות כאלה גם ככה? איך אפשר כן לקבל שמירה?
אני יודעת שבהריון תאומים מאשרים מ25. הרופא שלך הוא רופא שלאמהלה
הריון בסיכון?
בד"כ הרופאים בהריונות תאומים מעודדים לצאת לשמירה
ממש מוזר
כן.. רופא של הריון בסיכון. הוא פשוט אומר שבגלל שהכל בסדר לאהרבית טובות אלי
מוזר... בהריון תאומים יש יותר סיכונים לפגות ולסיבוכיםאמהלהאחרונה
אצלי פתאום בשבוע 31 יה מיעוט מים ואושפזתי לקראת ניתוח...
היו שבועות עם קיצור צוואר
זה הריון יותר כבד ומסורבל
הבעיה היא שבשביל הביטוח לאומי את חייבת מכתב של הרופא
אולי אם את בכל מקרה בבית עכשיו כן תבקשי מהרופא שיכתוב לך הריון תאומים עם צוואר דינאמי כד'...
בהצלחה רבה
מישהי עברה כאן דילול?יעלולית
אני בשבוע 16 אחרי דילול מ4 ל2, שעברתי לפני כשלושה שבועות. האם מישהי כאן עברה את זה ויכולה לשתף איך היה ההריון אח"כ?
עכשיו בסדריעלולית
אני בלי ניסיון ב״ה, מכירה מהפגייה כאלה שכןזהות כפולה
תודה רבה.יעלולית
לבדודה שלי היהג'נדס
איזה כיף לשמועיעלוליתאחרונה
האמת גם אני חולמת על מינים שוניםשני30
אבל להתמקד בשמחה שיהיו בריאים
ושלמים ויעבור בקלות...
את יכולה לקחת לך זמן להתבאס עכשיוזהות כפולהאחרונה
בתי חולים בירושליםאנונימי (פותח)
יש המלצה אחרת?
אני אמנם רק בשבוע 18, אבל הציעו לי כבר לברר
בעין כרם התאשפזתי לתקופה, והרופא רוצה לשלוח אותי לאשפוז נוסף עד הלידה בגלל קיצור אורך צוואר והתקשויות... אז אני מתלבטת איפה כדי להתאשפז... בינתיים זה נדחה בגלל הקורונה (אני כל היום במיטה עם א.ס. כל שבועיים) ואנחנו מקווים למשוך עד אחרי פסח בבית ורק אז להתאשפז אותי עד הלידה (הרופא בכלל אמר שעכשיו מסתכלים רק על זה שאמשוך עד שבוע 24 כי אז העוברים ברי חיות, אחר כך יהיה על מה לדבר הלאה)
עונה לגבי עין כרםאיפה הגשם
היה לי מצוין בפגייה בשערי צדק.כתר הרימון
לפני ארבע שנים וחצי.
יש 'חדר משפחה' צמוד לפגייה ובפנים 2 חדרים אם האמא נשארת להניק 24 שעות לפני השחרור.
צוות מקסים, בית חולים דתי.
הרגשתי ושמעתי שמקצועיים.
שע"צ מעולה!!!! אבל הר הצופים הכי טוב לשבועות המוקדמיםאמהלה
אנחנו מאד נהנינו מאד מהפגיה בשע"צ, מקצוענים מאד!!!!
מחלקת נשים בעין כרם זה בבניין החדשאנונימי (3)
ויש תנאים מאוד נוחים, הייתי רק כמה ימים אבל קיבלתי חדר לבד (רוב החדרים אבל הם לשתיים) ובעלי יכל לישון איתי
אבל נקי ומרווח, מחלקת יולדות היתה ממש ירידה ברמה לעומת זה
שלי לא היו צריכים פגייה ב"ה
הייתי שם עוד אישה עם תאומים בשמירת הריון, הם היו שם 3 חודשים ואני חושבת שהיא גם לא הצטרכה את הפגייה בסוף
הייתי מאושפזת כבר במחלקת נשים עין כרםאנונימי (פותח)
אבל בגלל כל הבלאגנים שיש לי ושלא יודעים כמה אצליח למשוך (הרופא מדבר על שבוע 30 כתחזית אופטימית
) אני רוצה פעם הבאה להתאשפז במקום עם פגייה טובה ופחות להסתכל על דברים אחרים... מתפללת למשוך עד שבוע 36 אבל מנסה להתכונן ללידה מוקדמת יותרבשע"צ הפגייה מצוינת מהניסיון (הקצר יחסית) שלנו.מתואמתאחרונה
בשורות טובות!
שלום לכןשני30
איזה כיף הוא פעיל?
נסי אותנורק שאלה לי
שמחה שאתן פעילותשני30
בעלי לא מסכים לגלות רוצה ממש סוד עד הלידה אני מתפוצצת בתוכי מהתרגשות ונראה לי כל כך רחוק..
הם יהיו 6 7 במספר הילדים הקטן שלי בן שנה..
מזל טוב!!! גם אנחנו שמרנו בסוד, קשה אבל שווה!תאומים
בדיוק תוהה לעצמישני30
כל יום מדמיינת את היום של הלידה ואת ההתלהבות של כולם מצד שני זה גדול.
תלוי באנרגיות שלךשלומצ'
אנחנו שחררנו את זה ברגע שיכולנו (עוד לפני חודש שלישי).
אפילו למשפחה המורחבת.
לא היה לי כוח להסתיר.
אם יש לך כוח לזה, בכיף. אני מאלה שלא מבינות על מה המהומה, ולמה לא לקבל עזרה כשכל כך זקוקים לה, רק כדי להפתיע. אבל אני לא חובבת הפתעות בכללי, אז כאמור- תלוי בך.
והכי חשוב-
שיהיה בשעה טובה, והריון קל ומשעמם 
תודה לךשני30
מקיאה כל בוקר את נשמתי 5 הריונות לא היה לי כזה דבר
התופעות מוגברות כנראה
הריון תאומים, משעמם זה לאשלומצ'
כל הזמן מדברים על עיבוד לידה, אני הייתי צריכה עיבוד הריון לפני הכל.
מקווה בשבילך שזה יעבור בהמשך ושלפחות השליש השני יהיה משעמם
משעמם?... זה רק נהיה יותר מעניין...תאומים
אנחנו שומרים בסוד...אנונימי (2)
אם אצטרך להכיל גם דאגה של אחרים אני אתחרפן, במיוחד שכרגע לא ברור כמה אפשר לעשות בדיקות ומה יהיה בלידה....
נפיל על כולם את הפצצה הטובה, בעזרת ה שהכל יהיה בבריאות, כולם ישמחו, ואם לא יהיה קורונה גם מן הסתם ישמחו לעזור לנו בתורנות...
מתי את צריכה ללדת בעזרת השם?שני30
עשיתן סקירה ראשונה?שני30
גם אני שמרתי בסודתודה ה!
אכן זה הרבה אנרגיות, מה גם שמלא מנחשים שזה 2 בגלל הגודל וצריך להיות יצירתיים בשביל להכחיש בלי לשקר ממש
וגם אני דימיינתי כל ההריון את התגובות של כולם וזו היתה הפתעה ושוק גמורים...היה נחמד..
בדיעבד....
לא יודעת אם שווה את המאמץ, אך אכן ברור שיש יותר ברכה בסמוי מן העין.
חשבתי פעם שאם שוב יהיה לי הריון תאומים כבר לא אסתיר ...
אנחנו שמרנו חצי בסוד...זהות כפולה
כשההריון התחיל להסתבך והייתי ממש לקראת אשפוז סיפרנו גם לאחים, כי הרגשנו שעדיף לנתב את האנרגיות
לתפילה במקום להסתרה (הייתי עוד קודם בשמירה בבית והם לא ידעו, רק שבוע לפני האשפוז סיפרתי להם. אבל ידעתי מראש באיזה יום אני מתאשפזת).
לשאר האנשים לא סיפרנו. היו כמה חברות קרובות ואנשים מהעבודה שידעו שאני מאושפזת, אבל לא ידעו שזה תאומים. למי ששאל הסברנו פשוט שיש בעיה בגדילה של העובר (מה שהיה נכון, הם רק לא ידעו שיש לידו עוד אחד 😜).
לא סיפרנו משתי סיבות..
א. כי זה מגניב להפתיע. אנחנו באופן כללי אנשים די שושואיסטים...
ב. כי באמת לא ידענו אם נסיים את ההריון הזה עם שני ילדים. ולא, לא מתאים לי שכל העולם ידע מה בדיוק היה אמור להיות ומה קרה בפועל. גם לילדים שלנו לא סיפרנו מהסיבה הזאת (הגדול היה בן 5). הידיעה הפתאומית על זה שאלה תאומים לא הייתה הדבר ההזוי מבחינתם בכל הסיפור... וגם ככה היו להם כמה לודשים לעכל את זה עד שהם פגשו אותם.. 😏
סיפרנו רק להוריםתאומים
ההורמונים חוגגיםשני30
כל מילה מרגשת אותי ואני רק בתחילת הדרך..
קוראת ואומרת לבעלי שכנראה מאבדת שפיות מחפשת כל מילה באינטרנט על תאומים..
לא מעכלת כל יום מחדש
מאמינה שאחרי סקירה אספר להורים בעזרת השם רק רוצה לראות שהכל טוב בכיינית שנהייתי
את ממש מזכירה לי אותישניים או שתיים
נהייתי דוקטור לעגלות תאומים,
פתחתי פייסבוק בשביל זה, והייתי ממש מרוגשת.
אחר כך גם הגיע שלב החששות הגדולים.
ואז הגיע שלב העיכול...
ואיך עבר באמת את אחרי?שני30
אחרי הלידה?שניים או שתיים
החמודים שלנו בני שנה וחצי ב"ה.שניים או שתייםאחרונה
בשעה טובה!שניים או שתיים
איזו התרגשות!
אני גם הרגשתי מתפוצצת.
לאמא שלי סיפרתי מיד,
להורים של בעלי ולאחים שלי כמה חודשים אחר כך,
לאחים של בעלי לא ממש גילינו ברשמיות אבל אמרנו לחמותי שמהם זה לא ממש סוד וזרקנו רמזים.
גם המנהלת והמזכירה איפה שעבדתי ידעו.
קצת התבאסתי שכל כך הרבה יודעים, אבל קשה לי לשמור סודות מהקרובים לי, וגם היינו צריכים מלא עזרה כי עברנו דירה בסוף ההריון, וגם שלא ידאגו כשיצאתי לשמירה.
כל השאר בהחלט הופתעו.
וגם אמלי התאומים הם 6-7 אבל לפניהם היה בן שנתיים וחצי.שניים או שתיים
מגניבשני30
אני רציתי לשמור בסוד עד ש...ציפציפ
אמא שלי שיגעה אותי ואמרה שהבטן שלי גדולה מדי והיא דואגת ואם אני בטוחה שהכל בסדר וכו... וזה היה בערך בשבוע 20- אז נאלצתי להרגיע אותה.ובשבוע 24 אישפזו אותי ככה שכבר לא היתה ברירה וסיפרנו לכל המשפחה המצומצמת אחים ואחיות משני הצדדים וביקשנו שיתפללו ושישתדלו לשמור בסוד. היו כאלה שהגיבו שזה כבר היה ברור והיו כאלה שהופתעו ושמחו... עד סוף ההריון היו עוד רבים מהמשפחה שכבר הבינו מה קורה... וכמובן שיש את התמימים שהיו בהלם.
בקיצור חוויה מסוג אחר... מתפללת עלייך שיעבור עלייך הריון מאוד משעמם ולא מלא אטרקציות כמו שהיה לנו.
מהתגובות שלכןשני30
יש הרבה קטנים בבית לא מתארת לעצמי יוצאת מהבית להרבה זמן
אל תיבהלי.. גם אצלי היו עוד 5 בבית, ועברנו את זהאנונימי (3)
יש הריונות תאומים שעוברים חלק.
אבל גם אלה שלא, עם כל האקשן בדרך, ברוב המקרים נגמרים בשלום ובשני אוצרות בריאים ומתוקים. אז חשוב לא להיכנס לפחדים.
אני גם ילדתי תאומים מס' 6-7,
עד חודש שביעי הכל היה חלק, ופתאום הכל השתנה ובחודש האחרון הייתי - לא בשמירה בבית, יותר גרוע - באישפוז במחלקת הריון בסיכון. גם אני לא תארתי לעצמי את זה, איך בעלי נשאר עם 5 ילדים, אבל עברנו את זה ב"ה בשלום ובבריאות. ומתקופה זו רק התחזקתי, למדתי המון על עצמי, על נשות ישראל שהיו מאושפזות לצידי, ועל אמונה והשגחה פרטית
רק להתחזק באמונה שהקב"ה מכוון כל דבר לטובה ונותן לכל אחד מה שמתאים לו, ורק למי שיכול לעמוד בזה.
ולגבי הסתרה, אני לא חשתי שום צורך שאף אחד יידע, אבל סיפרתי להורים שלי ושל בעלי, ולילדים שלי הגדולים (גיל בי"ס יסודי).
לילדים - כי היה חשוב לי שהם יעברו את שלב ההלם לפני שזה קורה, כי זה הולך להשפיע מאד גם על החיים שלהם. הרי גם לי לקח זמן לצאת מההלם כשנודע לי שזה תאומים, ושמחתי שהיה לי זמן לעכל את השינוי ולהתכונן אליו נפשית בזמן ההריון. אז גם להם מגיע.
להורים - גם כדי לתת להם זמן להתכונן נפשית, אבל בעיקר כדי שלא יעלבו...
בפועל יצא טוב שהם כבר ידעו זמן מה לפני שאישפזו אותי, כך זה היה פחות מפתיע ומבהיל.
בדיעבד יש עוד יתרון לספר מראש: כשאת מספרת למישהו באופן אישי שיש לך תאומים בבטן את יכולה לראות בשידור חי את ההתרגשות והתגובות המופתעות וזה ממש כיף!
אם זה אחרי הלידה - בד"כ את לא תראי את התגובה, בעלך הוא זה שיספר וישמע את התגובה בטלפון, או שאנשים ישמעו מההורים שלך וכו'... ואני את התגובות האלה הפסדתי
עדיף להיכנס לשמירה מראש בכדי לנסות למנוע אישפוזתאומים
לא תמיד זה קשוררק שאלה לי
אצלי ההיריון כולו עבר חלק לגמרימתואמת
ילדתי יחסית מוקדם (שבוע 34), אבל עד אז לא הייתי זקוקה לשום שמירה ולשום אשפוז. (כן עזבתי עבודה מאומצת שהייתה לי אז, ליתר ביטחון...)
אני נכנסתי לשמירה רק בשבוע 31שניים או שתיים
אני השתדלתי כמה שיותר לשכב ואם לא אז לשבת, אבל החמרתי יותר ממה שהרופאה אמרה לי. וגם ככה במילא לא היה לי כוח לעמוד ולזוז יותר מידי.
בסוף ילדתי בשבוע 39 אחרי זירוז...
היה הריון ממש ממש חלק.
יופי שמחה לשמועשני30
בעיקרון היא אמרה לי ללכת למרפאה בסיכון אבל התורות עוד מלא זמן ואני רוצה לראות שהכל תקין
גם אני השארתי חמישה ילדים בביתציפציפ
בסוף התקופה הזאת עשתה גם הרבה טוב...
מגיבה בעיקר כדי להרגיעאגק
עבדתי עד שבוע לפני הלידה ואז יצאתי כדי להספיק קצת להתאפס לפני הלידה.
הריון חלק בלי עין הרע.. יותר קל משני ההריונות הקודמים (של ילדים יחידים כמובן)
כן היה לי באיזה חודש שישי ברזל ממש נמוך (המוג' 8) אז קיבלתי עירויים של ברזל פעמיים בשבוע ארבעה שבועות ובשבועיים הראשונים הייתי בחופשת מחלה בבית כי הייתי ממש חלשה. (אולי זה מה שנתן לי אח"כ זריקת מרץ והרגשתי מצוין מאז ועד הלידה וגם אחרי.. ממש הרגשתי אפילו אחרי הלידה עם כוחות שלא היו לי לפני כן..)
ומצטרפת לזה שאין עניין לא לספר וההפתעה לא שווה את זה.
אנחנו לא סיפרנו בכלל לאף אף אחד (כן, גם לא להורים שלי) בהתחלה כי חששנו ורצינו לחכות עד שיעבור הסקירות וכו' ואח"כ פשוט כי לא הייתה הסיטואציה המתאימה ואז כבר התלהבנו שזה יהיה הפתעה וכו'..
בפועל, הקשה קצת עלינו להתארגן, להתייעץ וכו' וגם, כמו שאמרה כאן מישהי בכלל לא ראיתי את התגובות המתרגשות והמתלהבות של כולם.. אז מה זה שווה? ;)
מודה לכן ממש על התגובותשני30
היום הייתי אצל הרופאה ברוך השם הכל מצוין ובסדר.
אמרה לאכול טוב ולנוח.
ממש עוזרות לי התגובות שלכן .
התאומות עוד שניה בנות 5 חודשים...Lola_123
ואו
לא מאמינה
5 חודשים אינטנסיביים
זה כלכך קשה ומספק בו זמנית.
וואו
מתי זה נרגע קצת?
מה? מתי זה קרה?שלומצ'
ילדת לפני שניה! 
אני גם חדשה יחסית בעסק, הן בנות שנה וחודש.
זה עדיין אינטנסיבי מאוד, אבל הן כבר מעסיקות את עצמן לפרקי זמן ראויים (ביחס לגיל, כן?)
כן הזמן טססססססLola_123
לא האמנתי חח
צר לי לבאס, אבל יש לך עוד הרבה זמן.... 😏זהות כפולה
למה ככה?שלומצ'
חצי שנה גג והן מתחילות לתת לך אוויר לנשימה
ויחד עם זה בעיות אחרות כמובן, אבל באמת שיותר קל. לדעתי
איזה בעיות אחרות? חחחחLola_123
קצת מכות, בקטנה שלומצ'
לתת אוויר לנשימה כן, להעסיק אחת את השניהעוד לא..זהות כפולה
כשהם נכנסו למסגרת (בגיל שנה) וכשהם התחילו לישון לילות שלמים (בגיל שנה ו-5).
להעסיק אחד את השני הם רק מתחילים עכשיו (שנה וחצי).
איך קרה לכם נס השינה הרצופה?שלומצ'
כתבתי על זה כאןזהות כפולה
כל הניסים קשים, לא?שלומצ'
(או יותר נכון, כל מה שאנחנו נוטים לראות כנס)
תודה על הקישור. קראתי, וכרגע לא רואה את עצמי מגיעה לזה.
לא מסוגלת לשמוע אותן בוכות ככה. גדול עלי ממש...
(מזל שהן שתיים, אחרת הן היו יוצאות ממש ממש מפונקות)
גם לנו לקח זמן...זהות כפולהאחרונה
אז זה פשוט קרה.
אצלנוג'נדס
בדיוק כמו אצליLola_123
והשניה..טרור
חחחח
וכולםג'נדס
הבהרנו לכולם- לאאאא. זה רק אחת שפשוט החליטה שלישון לא מספיק מעניין.... יש אקשן כשערים.
חולשה מוגברת בהריון תאומיםאנונימי (פותח)
ב"ה בהריון תאומים שבוע 13
ומרגישה חלשה מאוד!!
יכולה לישון ולישון בלי הפסקה....
אני עובדת במשרה מלאה וכו'
ובעבודה מתפקדת כרגיל.
אבל בבית ........ התפקוד שלי על הפנים.
הרבה מעבר להריון רגיל
זה נורמלי?
מוכר לכן???
אשמח חטיפים ולרעיונות מה אפשר לעשות....
תודה!
בשעה טובה!ג'נדס
ממליצה לקחת עוזרת לפחות פעם פעמיים זה מאפס את הבית...
מדאיג? לא...ג'נדס
אני חושבת שזה שאת מתפקדת בעבודה ו"רק" בבית לא זה שיא התקין... פרנטל יכול לעזור ותבדקי מה מצב הברזל שלך... (עשית בדיקת דם של תחילת הריון?)
גם אצלי היה כך, פשוט ישנתי המון, זו הייתה האופציה היחידה...תאומים
למרבה מזלי הוציאו אותי לשמירה בשבוע 14... אז יכולתי לישוןןןןתאומים
כנ"ל... בגלל זה ביקשנו שמירהקוורק
(וגם היו דימומים אז היה תירוץ. אבל הרופא חשב רק לתת ימי מחלה לדימומים כל פעם...אז בעלי אמר לו שבלאו הכי אני לא מצליחה יותר מידי לתפקד, ואז הרופא שאל אם אני מעדיפה שמירה וקפצתי על המציאה)
וישנתי לדעתי איזה שלש שעות כל יום לפני ארבע שאז הקטנה חזרה מהמעון.
מוכר בהחלט...זהות כפולה
אכן שינה מטורפתיום שלישי
כנ"למעין וים
קרה גם שנרדמתי בערב שבת ולא הצליחו להעיר אותי לארוחה
בדיוק מה שתיארת. ותבדקי גם b12.תודה ה!
איך אמרתי... לא קשה לנוח הרבה בהריון תאומים.תאומים
רואה בתגובהשני30
בשלב הזה זה עייפות ואח"כ מגיע הכובד....תאומיםאחרונה
הריוניות, מה שלומכן?זהות כפולה
צפויות ללדת בקרוב?
אמהות בפגייה?
מוזמנות לדבר ולהציף את החששות בכלל ובצל הקורונה בפרט ❤️
הייייימאהבה
אני כנגד כל ההלחצות כבר בדרך לשבוע 28 וגם הפסיקו לדבר על אשפוז כי הזרימות טובות ברוך ה'!! באמת שזה נס מבחינתי במיוחד שאני עכשיו עם 3 ילדים בבית ודווקא עכשיו התקופה הכי קלה שלי בהריון...
ממש השגחה!
אז מפה אני מתגלגלת כל שבוע ונקווה שהקורונה תלך לפני הלידה
וואווו איזה בשורה משמחת!!! ממש חשבתי עלייך...זהות כפולהאחרונה
סקירה בצל הקורונה??אנונימי (פותח)
אני ממש לחוצה!!!!!
עוד שבוע סקירה מוקדמת.
ואין סיכוי לצאת לשום מקום....
אפילו את המניינים ביטלו פה. ואין כניסה גם למכולת....
מה אעשה?
אני כל כך לחוצה!!!
בכל זאת, תאומים ..
רוצה אפילו רק לראות שהם שם והכל בסדר...
ומבחינה שתהיה לי עכשיו תקופה ארוכה!!
בלי רופא, בלי אולטראסאונד....
ומה יהיה עם הסקירה???
ה' מתכנן את הכל. אני יודעת ..
כ
אבל כל כך מתקשה לשחרר!
ומלאת חרדה.
לא ביטלו טיפולים רפואייםג'נדסאחרונה
אוקי, אז זה אמיתי... הכנות לפסח עם כ-ו-ל-ם בבית, איך????????אמהלה
הן בגיל מטריף (שנה וחודשיים, אין דברים כאלו, מתיקות אינסופית)
ומטורף... (הופכות לי את הבית, גם אחרי שאני יוצרת "שטחים סטריליים")
+ כל הגדולים... שחודש כזה בבית, בלי יותר מדי יציאות, מריבות אינסופיות,
אני אמורה לנקות... לא למצוא מליון תעסוקות...........
ואין עוזרת.....
ואף בחורה לא תסכים להיכנס לבית אחר כרגע.....
הצילו!!!!!!!!!!!
מנקים לפסחאמא7
אז קודם כל הודיעו שגנים ומעונות ומשפחתונים בנתיים כן פועלים. לא בטוחה שאשלח בלב רגוע... נראה.
צריך לעשות סוויץ בראש ולחשוב כמו הום סקולינג.
סדר יום פחות או יותר קבוע. לימודים במקצועות השונים.. חוברות עבודה וכד' זמנים של הפוגה.
זמנים משפחתיים וזמנים שכל אחד לבד...
ארוחות בזמנים מסויימים. למנות אחראי על הארוחות השונות.
וכן. משימות לפסח מותאמות לכל גיל.
היום אתה עם התאומים ואתה מנקה. מחר ההפך.
אולי סוף סוף תהיה גם לנו טבלת משימות
אז אחרי שעברתי את היום הזה עם כולם בבית משנה ת'שאלה....אמהלה
איך שורדים עוד 5 שבועות כאלו?????
מי מדבר בכלל על פסח.....
היום הזה נמשך נצח
וערכנו סדר יום עם מה עושים בכל שעה
ועשינו את כל הפעילויות האפשריות
הספקנו לאכול ולאכול
לריב ולשחק
ללמוד ולצייר
לצחוק ולוותר
לשאוג ולאלתר
וסוף כל סוף הגיע סוף היום...(לפחות זה קורה אצלי מוקדם כי עדיין קטנים.....)
למען ה'
איך אני עוברת עוד יום כזה??????????????
כולנו איתך!שניים או שתיים
גם אם מיואשים זוכרים שהמחר יעבור כמו שהיום עבר.
ונותנים לעצמך שכוייח וצ'ופר על שלושה דברים טובים שעשעית היום.
ומשתפים בזה אחיות וחברות שילמדו גם או שסתם יגידו לך כל הכבוד ויחזקו.
ומכינים סדר יום חדש למחר עם רעיונות מעניינים שמקבלים מחברות, וכוללים בסדר היום הזה גם זמן של משחק חופשי או דמיון (עדיף בבוקר כשהם יותר רגועים).
ומאזנים בין פעילות רגועה לפעילות מוציאת מרץ ( כגול גלגולים על מזרון). ונושמים עמוק עמוק עמוק, ומחייכים!
כתבתי כמובן גם לעצמי. באותה סיטואציה, רק שאצלי עוד לא ישנים כי יש טווח גילאים גדול יותר...
יואו, את כ"כ אופטימית! ואני כ"כ חסרת כוחות כעת,אמהלה
באמת הכנתי לעצמי עכשיו ארוחה מפנקת
מקווה שזה יתן לי קצת כח
ואולי אז אני יוכל להסתכל על הכל בצורה קצת יותר אופטימית.
הדבר שהכי מכווץ לי כרגע את הלב זה המחשבה על זוגות שמתחתנים בשבועות האלו
זה קצת מכניס אותי לפורפורציות....
אבל עדיין אני צריכה כוחות לעבור את הימים הבאים
אז תודה על ההודעה מלאת הכח ובעז"ה שיהיה לי ולכולנו מחר יום קל ונחמד יותר
לי השוואה לאחרים לא בהכרח נותנת כוח, אפילו אם הם מסכנים יושניים או שתיים
ובדיוק תפסת אותי ברגע אופטימי כי סך הכל היום שלנו עבר בטוב (אם כי יש מקצה שיפורים למחר). ברור שיש לי רגעי שפל. בהם אני משתדלת לזכור בשכל שיש לי בחיים גם רגני אופעימיות אז הכל בסדר...
נגמר לי הרגע האופטימי!שניים או שתיים
אני חושבת שזו הזדמנותתותיה22
אולי קל לי לדבר כי בעלי איתי בבית (מורה). אבל החלטנו יחד שלכל אחד מאיתנו יש הפסקה של שעתיים אוורור, לא כולל תפילות, במהלל היום וביתר הזמן אנחנו יחד כפרוייקט משפחתי.
עד כה עבר בסבבה.
מתיש מאוד אבל טוב.
לוז לא ממש עובד, צריך רשימה של מלא פעילויות אפשריות שברגע של שעמום מנתבים לפעילות בזריזות בלי ליצור וואקום שגורם למריבות.
אין ספק שהתאומים (שנה ו3) מוסיפים הרבה אקשן והפיצול קשב לטווח גילאים רחב הוא לא קל , אבל אפשרי.
בהצלחה!!
ממש מבינה אותךאמא הכפולה
אני מלמדת מהבית (צריכה להתחבר לתלמידים שלי אז מסתגרת בחדר). זה רק שעה ביום אבל זה מרגיש לי וואו.
ניקיון לפסח, אין לי מושג איך. היום הם התחילו לנקות את אחד מחדרי הילדים ואני אצטרך לסמוך על זה כי אני עם התאומים (שנה ושלושה) כל הזמן.
בקושי מספיקה כלים-כביסה-נקיון בסיסי של רצפה, אז פסח...
היום היה אפשר לצאת אבל בימים הבאים שבהם צפוי גשם יהיה לי מאוד קשה.
ובעלי לא נמצא בבית כל היום.
שאלת מליון הדולר...זהות כפולה
זה השלב שאני שמחה שהם עדיין בבטןיום שלישיאחרונה
אצלינו היום יום יחסית רגוע עם הילדים בבית.
ויש זמן ללידה אז מקווים שהמצב ישתפר עד אז.
הבית מייצר המון עבודה! - איך עשינו את זה וגם עבדנו במקביל?
אבל לפחות זוכים לשנצ!!!
חפירותיום שלישי
אז בינתיים זה פורום הבית החדש שלי...
היות ואני פשוט מרגישה חסרת עניין בכל הפורומים שלא ייעודיים.
אני מתחילה לחשוב על הכנה ללידה (יש לי עוד זמן. אבל כיף לחשוב).
זו לא לידה ראשונה אבל היות ואני מבינה שזו לידה שכרוכה ביותר לוגיסטיקה רפואית אני מעדיפה להתכונן נפשית לזה שתהיה התערבות רפואית במידה נמוכה או גבוהה...
עוד דבר מטריד למדיי זה הקורונה...
מסתבר שהנגיף לא מוכר עד כדי כך שלא יודעים להגיד האם זה עובר שליה או לא.
הערב גיליתי את הדיונים בעניין.
מרגיז אותי שאין הוראה גורפת לנשים בהריון להישאר בבית.
זהו בינתיים...
לגבי הכנה ללידה - אין לי עצות...זהות כפולה
).לגבי הקורונה - זה לא עניין של מה בכך להכניס להסגר את כל ההריוניות. יש לכך. הדלכות מאוד לא פשוטות על הרבה דברים. במיוחד כשהקורונה לא פוגעת כמעט בילדים...
נכון, לא יודעים עד הסוף מה ההשלכות שלה ואיך היא כן/לא עוברת. אבל כן רואים שילדים הם חסינים אליה בהרבה מאוכלוסיות אחרות.
דעתי שונה מעט.יום שלישיאחרונה
ואז האפקט יהיה שרק הקבוצות החזקות שממילא שורדים את הקורונה יהיה בסכנת הדבקה וככה ימנעו צבי מוות או מצב בו בשנה הבאה יחקרו על התינוקים שנולדו לנשאיות קורונה....