פורום תאומים (עמוד 2)

בעקרון לרוב הריון תאומים מוגדר כהריון בסיכון ואז יש בדיקות תכופות יותר ורופאים מומחים יותר.

הבדיקות הן אותן בדיקות רק בתדירות הרבה יותר גבוהה במיוחד אם זה תאומים זהים.

אני לא מספיק עוקבת אחרי האוכל שלהם, במשך היום מניקה לפי דרישה.

בלילה כשהם הולכים לישון מאכילה את שניהם, ואז כשאחד מתעורר אחרי 3 שעות, אנחנו מחממים בקבוקים ומאכילים את שניהם, ואז הלילה יחסית כמו עם תינוק אחד

לי אמרו שבזהים לא מושכים מעבר ליום הראשון ב36. פגיה זה פונקציה של שבוע לידה, משקל, יכולת לינוק ונשימה.

בשבוע 35 היה חשש שאחת מהבנות לא גדלה, אז הוחלט לזרז כבר ב35+6.

עשו לי זרוז עדין עם פיטוצין. כל שעה הוסיפו עוד טיפות לפיטוצין. בגלל הזרוז העדין הלידה די התארכה אבל הייתי עם פידוראל עוד לפני הזירוז. הלחציות עצמם היו קלות מאד והן פשוט החליקו במשקל 2.100 כל אחת.

הרופא אמר לי מראש ש35+6 זה עדיין פגייה. אלא א"כ אלד ב12 בלילה ואז זה כבר יקרא שבוע 36 וישימו בתינוקיה. ילדתי בערב. הרופא ילדים שבדק אותן הפנה לתינוקיה. (וזו הייתה טעות רצינית שלו!!)

 הן לא שמרו על חום, הורידו סיטורציה וגם לא הצליחו לינוק. היינו בפגייה 15 יום. הפגייה בשערי צדק מדהימה מדהימה!!!! הצוות מאד מסור ומקצועי.

סוף הריון היה לי מאד מאד קשה, אני כבר משבוע יחסית מוקדם לא יכלתי לתפקד משלל סיבות. חובה להביא עזרה בנקיון, כביסות ושמירה על הילדים. ולפנק את עצמך כמה שיותר!!!!

הבן שקל 2420 והיה בפגייה בגלל השבוע וגם היתה איזו מצוקה בלידה אז היה צריך חמצן, היה פחות מ24 שעות ואז עבר לתינוקיה.

הבת נולדה 2200 והיתה 9 ימים בפגיה, היא היתה מתעייפת מלאכול בבקבוק...

לדעתי זה לא רק פונקציה של משקל אלא בשלות...

בשערי צדק, מיד כשמגיעה לידה לפני שבוע 36 הם מעדכנים את הפגייה ואוטומטית התינוקות הולכים לפגיה.

הברית אצלינו היתה כמעט בזמן ( בגלל החמצן שהוא קיבל זה התעכב ביום) הוא היה בברית במשקל 2300 אבל זה תלוי במוהלים.

לגבי טיפים, למרות הקושי עדיף לסחוב אותם כמה שיותר בבטן... הריצות לפגיה אח"כ הרבה יותר קשות...

העיקר בשמחות וידיים מלאות!!!

נכון שקשה בסוף, ועוד יותר קשה כשנמצאים בבית ומחכים ללידה....

באחת הלידות הראשונות - היה קיסרי.

ואחר כך היא ילדה הרבה לידות טבעיות, כאשר באחת הלידות שבאמצע - היו תאומים.

לאם ולילדים שלום...

אני הלכתי לזירוז ב 38...

גדלה בשבועות האחרונים (ולכן הוחלט על זרוז ) והן נולדו בסוף באותו משקל בדיוק. בהפרש ממש של כמה גרמים.

תודה רבה! בשלב זה ילדות בנות 4 לא יעזרו לנו

אם יש לך אפשרות להעביר הודעה זאת הלאה לפורומים נוספים או קבוצות פייס בוק פעילות נשמח מאד!

המחיר שפוי,

הקיפול נוח

נוסעת מעולה בכל מקום

עולה/יורדת מדרגות בקלות

מאד קלה

השתמשתי באמבטיות עד גיל חצי שנה. (תאומים בד"כ נולדים קטנים. שלי היו 2.100)

והיא מאד מאד צרה. נכנסת לכל מקום

ומצד שני מאד נוחה לתינוקות

ורק שתדעי שאין כמו תאומים!!!!!

המתנה הכי טובה שקיבלתי בחיי!!!!!!!!!!!

שיהיה בקלות, בבריאות ובידיים גדושות

וואו

יש לי מלא מה לומר לך

אך כמו שנירה אמרה, זה לא נחת כפולה, זה כפול ומכופל.

גידול תאומים זה אתגר גדול אבל אושר אין סופי!!!!!

כשהייתי בהריון תכננו הרבה וחשבנו מה יהיה אחרי.....

לדוגמא

בעלי כל הזמן אמר שאני אהיה מוכנה מראש לזה שלא אוכל להניק את התאומות כמו את הגדולים, אך לי בסופו של דבר היה קל יותר להניק מלשטוף בקבוקים כל היום... (הנקתי עד גיל שנתיים וחודשיים)

חששנו איך הילדים יעברו את זה- הם כולם מזמינים היום עוד זוג!!!! (גם אני)

אני לא מטייחת את הקושי והאתגר, אבל התייחסנו לזה מהרגע הראשון כמתנה מופלאה. היו רגעים שזה היה נראה לא מציאותי וקושי בלתי נסבל אבל גם הם עברו כמו הרבה רגעים קשים בחיים.

אני טיפוס שלא אוהב אנשים זרים בבית. וגם לא זרים... אז הסתדרתי לרוב לבד. הנמכתי ציפיות בהרבה תחומים בבית. דאגתי שיהיה תמיד לילדים מה ללבוש ושיהיה אוכל חם בצהריים (ההורים שלי נתנו לי במשך 4 חודשים ארוחות צהריים וזו הייתה העזרה שהכי הייתי זקוקה לה כי לפעמים אפילו לא הצלחתי ללכת לשירותים...)

יש לי עוד מלא מה לומר אבל אין לי זמן....

אם יש לך עוד שאלות ספציפיות תכתבי לי ובעז"ה כשאתפנה אענה על הכל...

בהתחלה בפגיה היו עם זונדה ואז עברו לבקבוק. בשלב מסוים השאיבות גמרו אותי כי זה הייתה התעסקות מסביב לשעון, עד שסיימתי לשאוב הייתי צריכה להאכיל ואז לשטוף בקבוקים ולשאוב שוב... אחרי חודש נשברתי, ניסיתי להניק וזה עבד טוב אז עזבתי את השאיבות. בערך בגיל 4 חודשים התחלתי להניק אותן ביחד. וזה היה מופלא!!!!! באזור גיל שנה+ כבר היו גדולות והתחילו לאכול יותר מוצקים אז חזרתי להניק כל אחת לבד. אלא א"כ בלילה התעוררו ביחד....

אני לא מודל לחיקוי בעניין השינה. כי במשך שנתיים וחצי לא ישנתי יותר משעה ברצף.... אבל אני טיפוס שיכול להמשיך לתפקד גם בחוסר שינה.

אני מניקה לפי דרישה, זה יוצא בערך כל שעתיים. יונקים אצלי די מהר.

לדעתי אם משלבים הנקה עם מטרנה אז בכל ארוחה אחד יונק ושני בקבוק ואז מחליפים.

גם בהנקה ד"א צריך להחליף צדדים. בהתחלה החלפתי כל יום אחרי זה כל שבוע כי התבלבלתי כל פעם מחדש.

שאיבות זה דבר נוראי, במיוחד עם תאומים. זה לוקח מלא זמן, וצריך לשטוף את חלקי המשאבה ובקבוקים וכו'. אני אם הייתי משלבת זה רק מטרנה ולא שאוב.

כששאבתי בחודש הראשון לקחתי חזית הנקה ישנה ועשיתי בה חורים. השתמשתי במשאבה דו צדדית של מדלה, ואז היו לי ידיים פנויות להתעסק עם הקטנות או לשתות/לקפל כביסה וכו'. 

אל תקשיבי למה שכולם אומרים לך. ותאמיני לי שזה רק הולך ומחמיר. תקשיבי ללב שלך ולכח שלך. מה לך טוב! מה את מסוגלת לעשות. גם אם בילדים הקודמים נהגת אחרת. עכשיו העולם שלך משתנה ואיתו סדרי העדיפויות בכל התחומים. אל תתני לסובבים לייאש אותך בכל החלטה שהיא! תאמיני לי שהיו כ"כ הרבה מסביבי ששגעו אותי להפסיק את ההנקה. הם לא הבינו שלי זה הכי טוב וקל, שלי זה הדרך להיות איתן בשקט בחדר בלי שהגדולים יפריעו, שלי זה מונע מחזור כי אח"כ יש לי הרבה בעיות ולא יכלתי גם לסבול את זה וגם להיות אמא נורמלית לתאומות קטנטנות.

עד כאן להיום

המשך יבוא

תמשיכי לשאול ותכווני אותי מה את רוצה שאשתף עוד

בשמחחה תמיד

פולשניות שיש.

במהלך ההריון הייתי אצל ד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 לאולטרה סאונד בארץ. הוא עשה לי את כל הסקירות וUS דו שבועי. הוא שלח אותי לאקו לב עוברי. הוא טען שזה הכרחי וחשוב בכזה הריון.

כי בהריון של תאומים ובמיוחד מונו בי יש יותר סיכון.

הוא טען שלמרות המומחיות שלו הוא לא מתמחה בלב ולכן צריך קרדיולוג ילדים.

אני בלאומית. עשיתי אצל רופא בירושלים- ברמות, שעובד במרפאה פרטית ומקבל גם מלאומית עם התחייבות. (ד"ר בני פרבר)

שימי לב שצריך 2 התחיבויות כי זה 2 עוברים (טמטום אבל זה מה יש)

וצריך גם לקבוע מראש 2 תורות ברצף כי הם כאילו מתייחסים לכל  עובר כמטופל בפני עצמו (טמטום כנ"ל)

לי בקופה אמרו שמספיק התחייבות אחת ופשוט ישבתי שם בחוסר מעש במשך יותר משעה עד שהצלחנו לסדר התחייבות נוספת....

הבדיקה היא אולטרה סאונד שמכוון ללב. לא כואב ולא מציק.

מאוד חשוב והכרחי. במיוחד במקרה הזה

אקו לב היא די חשובה, בסקירה הראשונה פחות יורדים לדיוקים כמוה

וסמפוזיוליסיז קשה.

הרופא המליץ על שמירה כבר משבוע 23. טכנית יצאתי ב25.

אני טכנית כמעט ולא תפקדתי, היה לי כבד מאד, הסמפו' היה כואב נורא, לא יכלתי לעמוד.

בעיקר ישבתי על כורסת הנקה בסלון והקשבתי לילדים....