פורום תאומים (עמוד 22)

משמח ממש לשמוע!
לא יכולה כ"כ לעודד כי אני עוד בהריון... אבל שיהיה בשעה טובה, הריון משעמם וכבד (אין אופציה אחרת😜 סתם, אולי כן...)!

בלי מעקבים מיוחדים ובלי שמירה. נקווה שימשיך ככה מה שכן, כבד מאוד;)

סתם האמת שכבר ממש כבד, אבל מכל הבחינות האחרות טפו טפו הכל בסדר

תאומים זהים (שזה מה שנשמע שיש לך) זה הריונות יותר מורכבים ופחות משעממים,
תאומים לא זהים (שזה מה שנשמע שיש לפותחת) יכול בהחלט להיות בסיעתא דשמיא הריון רגיל יחסית.

אבל עדיין מלחיץ
תודה על העידוד!

ברוכה הבאה, ובעז"ה שהכל יעבור בשלום, בקלות, ובבריאות לך ולעוברים 

אני באמת לחוצה מאוד.
תמיד שמעתי חברות מדברות על הרצון לתאומים ואמרתי לעצמי שעם כל היופי זה מלחיץץץ מאוד.
אז עכשיו אני לחוצה ומפחדת מאוד..

הוא להגיד לך "אל תילחצי", אבל בעצם- לשיטתי- זה הזמן להילחץ, כדי לברר ממה בדיוק את חוששת, ובנחת לנסות למצוא פתרונות.

יש פה הרבה נשים שישמחו לחלוק מנסיונן ולסייע ברעיונות ובמילה טובה. 

 

זה ללא ספק מלחיץ, בטח אם זה ילדים ראשונים, אבל מנסיוני- לגמרי אפשרי, ולא רק אפשרי- אלא כל כך משמח ומרומם (וגם מאתגר מאוד). 

 

 

מרגש ומשמח
שימשיך בעז"ה בקלות, בבריאות ובשמחה!

מספיק מפגש אחד עם דולה שמתמחה בזה.

גם לא הייתה לידה ראשונה שלי.
קראתי באינטרנט הרבה, וסיפורי לידה פה, הבנתי שזו לידה הרבה פעמים עם יותר מוניטור שאז פחות אפשר לזוז (ולכן אם אני מבינה אמית לא כ"כ מתאימה) ועם יותר צוות בחדר והתכוננתי לזה נפשית.
חוץ מזה בגלל שזו לידה שעלולה יותר להסתבך או להצריך התערבויות הרבה פעמים מעדיפים אותך עם אפידורל כי אז יותר קל אם צריך להתערב או ח"ו ניתוח. בגלל שגם ככה תכננתי לקחת אפידורל ברגע שאפשר אז לא טרחתי להתכונן יותר מדי לצירים- אולי עשיתי שטות כי מי יודע איזו לידה תהיה לי, אבל בפועל באמת לא הייתי צריכה.
אם בקלות וזורם לך- אז לכי למפגש עם מישהי שמתמחה בזה, אבל לא הייתי משתגעת..

כמה דברים:

א. כן חשוב להתכונן שלידת תאומים היא בדר"כ שונה מלידת יחיד. אפשר למוד על ההבדלים מקריאה בפורום ובאתרים שונים, או ממפגש בודד עם מדריכה או דולה שמדריכות לעניין.

ב. משנה איך ילדת בעבר ואיך את רוצה בעז"ה ללדת הפעם - עם אפידורל או בלי, במהלך יותר "ממוסד" או יותר "טבעי" וכו. 

ג. שיטת אמית- עקרונית מתאימה אותו דבר גם לתאומים. ההבדל הוא שאלת המוניטור ושאלת האפידורל - שפה תלוי מה התשובה שלך בסעיף ב. 

עקרונית ניתן לבצע את התרגילים גם עם מוניטור, וגם על המיטה. לגבי אפידורל יותר מורכב, אבל גם פחות נצרך ברגע שאת עם אפידורל. 

ממליצה על הקוקוביבה, שאותה יש לי מגיל לידה ועד עכשיו (שנה וחודשיים, וההיגוי נוח והרוחב בסדר גמור, ויחסית לא כבדה.

לדעתי עדיף עגלת תאומים ולא טיולון. אלא אם כן תמצאי טיולון עם ידית אחת.

נראית די נוחה יחסית. )פתאום קלטתי שעשרים קילו לדחוף בכל עגלה שהיא זו משימה...) ויש לה ידית אחת.

אולי זה אפילו מעט. בגד אחד ליום לשבוע זה כבר 14. תוסיפי כמה ספיירים להחלפות במקרה ו..
ועוד 2 למעון (ואני תכלס משאירה יותר מחליפה אחת לילד)-
הייתי קונה בסך הכל 18 או 20 לפי זה...
או קונה פחות ומתכננת לכבס יותר.
מה שאת מעדיפה.

ב"ה יש עוד ילדים בבית..
רק שונאת שאני באה לשים בערב מה ילבשו מחר ופתאום אין לי.. או שיש רק חצי סט כי חלק אחד בהיר והשני כהה..
בסה"כ מתכננת 17 סטים כולל המעון.
בכל מקרה הרגעת אותי שלא הגזמתי ממש.. תודה!

ואני כמוך- אוהבת שיש לי מלאי של בגדים.
אבל מכבסת להן פעם ביומיים...

הייתי בטוחה שישר אקבל תגובות שאני מגזימה.. כי בסה"כ בשעתיים של מכונה ומייבש יכולים להיות לי שפע בגדים נקיים, רק שלא תמיד יש לי כוח להפעיל.. ולרסס על כל הכתמים.. וסתם אוהבת שיש ואין לחץ. תמיד סוחבת איתי מלא בשביל הפעם שאצטרך..
אז תודה על התגובה!

ובטח שזה שיקול!
בהצלחה!!

כי את לא לוקחת בשיקולים את ההוצאה הכספית הגדולה.. זה בסך הכל לעונה! את קונה במאות!שקלים רק לכמה חודשים...
בנוסף אל תשכחי שצריך מקום לכלזה בארון. ומקום בסל כביסה...
אני אישית שונאת שהסל כביסה גולש והכל על הרצפה... אז מכל הבחינות כבר עדיף לכבס

אני אוהבת שיש לכל ילד 8-10 סטים קומפלט, למקרה שכביסות מתעכבות. בגיל שעוד מתלכלים/מפספסים/החיתול עולה על גדותיו זה עוד יותר הכרחי בעייני.

התאומים שלי אומנם מאותו מין, אבל ממש לא אותה המידה, ולכן לכל אחד יש את הבגדים שלו... אבל נראה לי שאם הם היו ביחד הייתי מחזיקה בסביבות ה-14-15 סטים.

כתמי אוכל וכדומה עדיף לכבס כמה שיותר קרוב להיווצרותם..

את לא מרגישה שנשארים לך כתמים על הבגדים?!

שמחה שהיו פה תשובות שאיזנו אחת את השניה. ככה הזמנתי בכיף אבל לא התפרעתי..
אני קונה באמת במחירים זולים ככה שלא מרגישה בזבוז לקנות, ומה לעשות, גם מטרנה עולה אלפי שקלים ובהתחלה הייתה נגמרת עוד לפני שפתחתי את הקופסא.. בבגדים לפחות בעז"ה עוד יהיה מי שישתמש אצלי, וחלק אני מוסרת.
הכביסה אצלי לצערי תמיד גולשת לכל מקום אפשרי, לא אוהבת את המלאכה של לקפל ולהכניס לארון.. אז עוד 3-4 בגדים לא יעשו את ההבדל.. ואני באמת שונאת להרגיש שאני רודפת אחרי בגדים נקיים..
לגבי הכתמים- אני מרגישה את הזמן שעובר בעיקר על בגדים לבנים. בצבעוני פחות.. וכמובן שאם יש כתם ממש רציני אני משתדלת כן לכבס ישר.

שוב תודה!!

בגדי חורף תופסים יותר מקום וממילא ממלאים מכונה יותר מהר, אני אישית בחורף מכבסת פי 2 כי הבגדים דובים... אז יתכן ויהיו לך 2 מכונות בשבוע ואת יכולה לקנות פחות.
לי אישית 15 נשמע המון...
אני מתכננת משהו כמו 10, אבל אני לא מפרידה את הכביסה שלהם משאר בני הבית ויש פה ממילא מכונה כל יום

אחרי 4 חודשים... וכן בהתחלה היה מבאס אבל התרגלתי יפה מאוד... היו במעון מעולה מעולה ב"ה!

העבודה שלי באותה שנה הייתה די נינוחה וגמישה.

הרבה עיניים נפתחו עלי בתימהון מזה שחזרתי, אבל בס"ד הם היו המשפחתון מקסים, וזה אפשר לי יום חופשי בלעדיהם ונתן לי הזדמנות לאפס את עצמי ואת הבית.

אבל הן היו איתנו בבית עוד חודשיים (במהלך החופש הגדול) ובעצם חזרתי ממש כשהן היו בנות 7 חודשים. היה לא קל. והאמת? עדיין מורכב לי השילוב בין הבית לעבודה

כרגע אני בקושי עומדת בכביסות ניקיון וסידור הבית אז עם עבודה נראה לי כמעט בלתי אפשרי .😣

אבל היום, אני מתחילה לראות את הטוב בזה...

יש לי קצת זמן לילדים הגדולים- אוכל ש"ב וכד'

מצליחה לאכול ארוחת צהריים בשקט...

ואפילו לנמנם חצי שעה לפני שמוציאה אותן מהמעון

אבל אין ספק שהלב שלי חצוי כשהן שם....

מאוהבת בהן עד כלות הנשמה.............

אהבה של אמא

לפני כן לא היה שייך לא מבחינה רפואית ולא מבחינת האינטנסיביות של הבדיקות, הטיפולים והמעקבים (2-3 פעמים בשבוע..).

החזרה לעבודה זה עניין מורכב...
לפני הלידה הייתי בעיקר שכירה ועצמאית בקטנה. חזרתי לקחת עבודות פרטיות כשהיו בני חצי שנה, והתפטרתי מהעבודה כשכירה.
כשהם נכנסו למעון (והאמת שעוד קצת קודם) העליתי הילוך בעסק שב״ה ממש גדל, ולא חזרתי להיות שכירה כדי להיות יותר פנויה וגמישה לצרכים שלהם ושל שאר הבית (עדיין יש בדיקות ומעקבים. לא באותה אינטנסיביות, אבל יש). בפועל, חצי מהזמן (באמת חצי!) לפחות אחד מהם חולה ונשאר איתי בבית...


רק מזכירה שהם נחשבים לפגים קיצוניים וזה שונה מתינוקות שנולדו במועד.

אבל אחד מהם iugr פצפון במיוחד.

והיה ממש קשה!!
לא היה מצב לחזור קודם כי לא ישנתי בלילות בכלל והייתי מותשת בימים. זה היה השיקול המרכזי ולדעתי צדקתי כי עכשיו הן בני שנה ואני ישנה יותר טוב ובכל זאת זה טירוף....להתארגן בלחץ בבוקר, לעמוד בכל האטרף של הכביסות, הבישולים והסדר, על הסידורים מחוץ לבית וכו'..
ובאמת חצי מהזמן הם חולים (בעיקר ביום החופשי שלי...) שזה נראה לי דווקא המינוס של להכניס למעון בדיוק כשצומחות שיניים...

טרוף.. כמו שאת אומרת כל הכביסות ניקיון בישולים שכרגע עומדת בזה על הקשקש עם עבודה נראה לי בלתי אפשרי.. ועוד הלחץ בבוקר ובצהריים וכל הילדים ביחד שרוצים צומי ברגע שאגיע מהעבודה... ממש חוששת מכל זה

אבל הן לא במעון אצל מטפלת.

הם היו איתי עד השנה. אני רואה בזה יתרונות גדולים. אםכי זה לא פשוט...
מאלול הם אצל מטפלת מקסימה! ואני מטפלת בעצמי ובבית וחוזרת לשגרה ברוכה..
רק עכשיו מתחילה לחשוב על לחזור לעבוד גם מחוץ לבית... שוקלת כמה לחץ זה יוסיף... כמה עומס... אולי לשנות מעט בעבודה... לחזור חלקי...
חשוב להחליט ממקום פנימי אמיתי בלי להתחשב ב'מה יגידו'או מה הנורמה אלא מה נכון וטוב לך ולמשפחה שלך
תעשי רק מה שאת חושבת שיהיה לך טןב

 

התאומות שלי ב"ה בנות 11 חודשים, פיציות... משקל גוף קטן מאד, אך פעילות מאד...(עומדות, זוחלות, מתיישבות.. ב"ה)

מה הכי טוב להלביש כעת: חליפות פוטר?(מוציאות גרביים...) אוברולים?(מסתבכות עם הרגליות...)

מה יהיה להן הכי נוח וחם במעון? (גרה באזור קר למדי...)

מאוד חשוב לי כיסוי טוב לרגליים.
או מכנסיים/אוברול עם רגליות, או מכנס/אוברול בלי רגליות- רק עם גרביונים מתחת בגלל שמורידים גרביים...
הם לומדים להסתדר עם הרגליות/גרביון. אם יש עם הנקודות נגד החלקה מה טוב.

אצלי זה יושב בול, אני יכולה למתוח את הסדין והדפנות מחזיקות אותו

לא זוכרת איזה מזרנים קניתי אבל גם דו צדדי

ישלך מזרן עם צד אחד שחור וצד אחד ירוק? (ומעל כיסוי לבן עם ריצ רצ שניתן להסרה)

צד אחד קשה לתינוק שרק נולד וצד רך יותר

אולי תכתבי כמה זמן ביום ובאילו שעות את פנויה לעבוד? יותר יכוון את ההמלצות...

לא ככ פנויה אבל מה שאצטרך לעשות אני אאלץ למצוא זמן לעשות אותו. יכולה למצוא שעתיים ביום... אולי...

לעבודה מהבית?

אם מישהי יודעת על חברה אמינה של הקלדה/שיקלוט שאפשר לעבוד דרכה אשמח לשמוע... צריכה השלמת הכנסה מהבית בזמני הפנוי

לא מכירה אבל אולי יש אפשרות של שיעורים אונליין?
עריכה/כתיבת תכנים?
לקחת עוד שני ילדים למשפחתון?

ואת מכירה את.השיווק של פוראבר?

ואם את מבחינה שאחת מקנאה באחותה ביחס האישי ממך - זה אומר שגם היא צריכה יחס אישי ואז את יכולה לקחת גם אותה לשיחה...

מצד שני - את לא צריכה להימנע בכוח מלדבר עם שתיהן ביחד, אם זה נדרש... הרבה פעמים תאומים נהנים לעשות דברים ביחד.

בהצלחה! ותיהני מההיכרות הכפולה והמכופלת הזו

בטוח שזה לא יגרום להשוואה בין שתיהן?

כבר כמה אנשים אמרו לי שעם תאומים אסור להפלות כי כל הזמן משווים ביניהן...

 

אז שואלת פנ כי יש לכן קצת יותר הבנה ממני בנושא  (-:

למשל - אם תאום אחד שלי עשה מעשה שמגיע לו עליו פרס - אז אוטומטית אני צריכה להביא פרס גם לשני?

 

ואני חושבת שדווקא בגלל שכל הזמן משווים בין תאומים - צריך להיזהר לא ליפול לשם, ולהתייחס אליהם כאל שתי ישויות נפרדות...

אני תאומה
אנסה לחשוב על נקודות.

גם אני חלמתי על תאומים וקבלתי.
מאחלת לך מכל הלב תאומים או תאומות בריאים ושלמים.

כל עוד שאם במקרה שהחלום מתנפץ - לא מתנפצים ביחד איתו.

יש לך בהחלט סיכוי לתאומים, כמו שלי היה - אין לי תאומים במשפחה וב"ה לא עברתי טיפולים.

אבל מציעה לך להתמקד בתפילה - ולא בחלום - שיהיו לך ילדים בריאים ובקלות יחסית, בין בבודדים ובין בכפולות, ובעיקר שיהיה לך גידול טוב שלהם.

הרבה כוחות בהתמודדות הנוכחית!

לא להפסיק לחלום!

חח גם לי יש את זה.... אני מדמיינת שה' נותן לי תאומים כפיצוי על ההפלותת הבעיה שעברתי 3 הפלות.. רק שלא יתן לי שלישיה.. חחחחח. חחח מי אמר שמגיע לי פיצוי? אבל זה משעשע לחשוב על זה.. ובגלל זה אני נכנסת לפה מדי פעם.. כי משהו בתוכי אומר לי שיהיו לי תאומים... חחחח

אבל כן שלחו אותי לסקירה מכוונת לאחת מהן בגלל היקף ראש קטן מאוד (הכל בסדר זה בגלל שהיא דומה לאבא שלה...)

בהצלחה רבה!

בהריון של התאומות -
זה שכיח יותר בהריונות תאומים, פי 5 מהריונות של עובר יחיד.
אותי שלחו לאקו-לב עובר (לזה התכוונת בבדיקה מכוונת?)
הכל בסדר ב''ה עם שתיהן...

תהיי רגועה, אם חוץ מזה הכל בסדר זה ממש לא מטריד
(אומרת לך גם מניסיון וגם כי עובדת בתחום)

מזל טוב ליום הולדת המתקרב, מרגש ממש!

דבר שני, ישר צרם לי... ההורים שלך יודעים על כל צעד ושאל שלכם? אם יצאתם או שאתם בבית? חוצמזה לבדיקות את לא לוקחת את האוטו? או מה בדיוק לא הבנתי...?

וכן זה מבאס מאוד מאוד לחזור לזה ואני מאחלת לכם מכל הלב שתיפקדו טבעי במהרה. מאמינה בזה בלב שלם.
אנחנו בסוף הצלחנו להיקלט בעוברים מהשאיבה הראשונה שעשינו אחרי התאומים אבל לא בהחזרה הראשונה.... ב"ה! הכל אפשרי באמת...

בהצלחה וכאן לעוד התלבטויות (אפשר שאחת המנהלות תקשר ביננו)

אז כן. 

אם הם עוברים ברחוב ורואים שהרכב נמצא/לא נמצא, הם שואלים מה השתנה. 

יש מחירים לכאן ולכאן כשגרים קרוב להורים.

 

לוקחת את האוטו, אבל בשעה אחרת מהרגיל, וחוזרת מוקדם יותר מהרגיל. קיצור- שינויים משמעותיים. אוכל להסתיר את זה עד גבול מסויים.

 

תודה על התפילות 

אבל נשמע שאת לא מוכנה לטיפולים שוב

שברור שזה מה שהרופא יגיד הרי מבחינתו אם קודם היה צריך טיפולים אז גם עכשיו

אבל נשמע שלך זה לא מתאים אז תני הזדמנות שזה יגיע טבעי, כן כן, לא לא

ואם תצטרכי תלכי לטיפולים כשתהי מוכנה לזה

 

שמעתי סיפורים על זוגות שנתנו להם אפס סיכוי להריון טבעי ולהכו לטיפולים והביאו ילדים ואז פתאום נכנסו להריון טבעית, כך שתמיד יש סיכוי

אני אעשה מה שנדרש כדי להביא עוד ילדים לעולם. נקודה.

פשוט לא מיהרתי לפתוח אצלי במחשבה את האופציה הזאת (תסכימי איתי שזו האופציה הפחות נעימה...), והפתיע אותי שהוא ענה כל כך מהר, והפתיעה אותי התשובה (בהתחשב בסיבות שבגללן הגענו מלכתחילה לטיפולים). 

מסכימה שבהתחשב בגיל שלנו הייתי צריכה לקחת את זה יותר בחשבון. 

 

וכתבתי את ההודעה כשהתשובה שלו טריה, חמה מהתנור. 

בינתיים הספקתי לשתף כאן וחברות נוספות, והעניין שוקע אצלי (שוקע בטוב).

ממה שכתבת זה לא נשמע לי שאת מוכנה להתחיל טיפולים שוב אז הצעתי לקחת את הזמן ולהתחיל טיפולים כשאת מוכנה לזה אם תצטרכי

לא התכוונתי לא מוכנה במובן שלא תעשי את זה אלא למוכנות הנפשית להיכנס שוב לכל הסיפור הזה ולמה שזה ידרוש ממך

הדבר היחידי שמראה שזה תאומים זה שני דפקים בע"ה

אתם מסתדרים חופשי עם הרצועות שמעלות ומורידות את המושב של העגלה? בזמן האחרון ממש אני צריכה להתאמץ כדי להשכיב או להעלות את המושב. כאילו זנ לא מחליק בקלות הרצועות.. חשבתי אולי עושה משהו לא נכון..

קודם כל תקומי לפחוווות פעם בשעה לשירותים למטבח משהו.. לפחות לדקה שתיים... שלא יהיו שעתיים רצופות שאת יושבת...

בנוסף ממליצה מאוד על פעילות גופנית כמו החיכה פילאטיס /יוגה וכו'... עוזר מאוד

בנוסף 2 ממליצה על דיקור/שיאצו/רפלקסולוגיה... ממש ממש עוזר.

בהצלחה!

אבל אולי פעם בשבוע שתבוא נערה שתשחק עם הקטנים ותתפני לגדולים? כך זכור לי שעשתה מכרה שלי אמא לתאומים שהיו לה ילדים גדולים...

גם אצלי זה כך, ובן הכמעט ארבע מגיב לזה קשה.

 

אני משתדלת לשחק גם עם הגדולים כשאני יושבת על הרצפה (התאומים בני שנה וחודש).

 

משתדלים שהתאומים לא יפרקו ומחקים רביעיות, ארבע בשורה, וכאלה משחקים שלא מתפרקים. דבר נוסף, אני מספרת מלא מלא סיפורים כי את זה אני יכולה לעשות כשאני יושבת על הרצפה עם התאומים.

 

בשבת אחרי הצהריים אנחנו יוצאים לגינה (כלומר יצאנו עד שהתחיל שעון חורף) ואז אני מביאה מחצלת והתאומים כבר רגילים להיות על המחצלת אז בינתיים הם כמעט לא יוצאים ממנה. (אני משערת שבקרוב כשהם יתחילו ללכת, זה יהיה יותר מסובך, ואז אני באמת אצטרך יותר את עזרת האחים הגדולים, או שאחד מהתאומים יהיה קשור בעגלה לסירוגין.

 

בקיצור אין לי הצעות לפתרונות קסם, רק הזדהות, ואולי עוד מעט יבואו חכמות ומנוסות ויציעו גם לי וגם לך מנסיונן.

 

ועוד דבר, הגדולים כל כך אוהבים אותם ומתלהבים מהם, ואני בטוחה שזו מתנה כל כך גדולה גם לגדולים, שגם אם הם מפסידים מזה קצת, לא ננורא, אז אני משתדלת שלא יהיו ייסורי מצפון...

רק יודעת שחשוב לשים לב שכשמבקשים ומקבלים עזרה חיצונית לא להשליך אותה ישר על הגדולים (לקלח את בן ה3, לשחק איתו, להכין לו ארוחת ערב וכו') אלא להשתמש בה גם בשביל התאומים, בדיוק בשביל להתפנות לגדולים ולהיות איתם.

שבגלל שהקטנים כאלה מעלפים ושובבים הם לוקחים מלא צומי (בני שנה), הגדול צריך עזרה בש''ב ויש לו חוגים וחברים. והאמצעי נבלע איפשהו...פתאום כשכולם בבית הוא משתולל הרבה...
אני כן מנסה להפעיל אותו, לכוון אותו למשחק או צביעה. מאוד מנסה לכוון אותו למקום שלא נגיש לקטנים שם הוא יכול לבנות כמה שהוא רוצה. אבל בתכלס רב אחה''צ אין לו מה לעשות.
לגבי גינה- אני הולכת למעט זמן, חצי מהזמן הם בעגלה- אני מנסה לטייל איתם או לתזמן זמן של אוכל כדי שתהיה תעסוקה וחלק מהזמן אני שמה אותם בנדנדה ביחד וזה מטריף ואחלה כלוב...
בהצלחה!

עצם ההבנה כבר מקל, לדעת שיש איתי עוד בסירה. 

 

השבוע השתדלתי יותר (נדנדה זה כלוב מצוין ויש לי גם במרפסת), אבל הקרבתי את הזמן הקצר שהיה לי לנוח עבור זה. 

את @תחיה דולה, מנהלת פורום היריון ולידה. אישיות שמחה, רוחנית ואופטימית

בירושלים יש את אורנה דן (מנהלת פורום הריון ולידה בכיפה), מתמחה בלידת תאומים.

בהצלחה!

אני אמא ל-4,ילדתי עם הנוסחה את כל ילדי,ממליצה בחום עליהן,
יש להם המון מידע בכל המדייה,ביוטיוב,פייסבוק וכו...
מומלץ,מומלץ,מומלץ.

עקבתי לראות מה שלומך.
תודה ג'נדס על העדכון!

איזה יופי לשמוע!
התאוששות טובה וגידול טוב ונעים!

זמינות פה לכל שאלה, תמיכה, עידוד וכד'

הרבה בריאות וכוחות, שיהיה גידול נעים ושפע חלב.

זה באמת נורא קשה... זה חבלי לידה של המעון... ככה זה עם הרבה ילדים. פשוט כשזה פי 2 זה מתיש ברמות! תחשבו על איך לחלק בינכם ולהיעזר בסבתות וכאלה!

על העידוד והחיבוק!!
מעודד במקצת

אחת חולה, השניה נדבקת וחוזר חלילה...

כעת אחת עם חום... אוף!!!!!!!!!

תודה על ההזדהות!
שולחת לך חיבוק גדול!!

היו חולים כל הזמן בסבב... והבת שמעליהם הצטרפה לשלישיה. החורף שעבר היה קשששההה!!
זה קשור לבקיעת שיניים ולחשיפה הראשונה לחיידקים למרות שהיו רק פעמיים בשבוע אצל מטפלת ושאר הזמן איתי בבית...
מה שעזר לי זה פשוט להתמסר לגידולם בהשלמה שזה עיקר העשיה שלי עכשיו ולשים הכל בצד (עבודה מחוץ לבית וכד')
השנה בלי עין הרע התחיל טוב... הם שבוע שלם במשפחתון והם גדולים וחסונים יותר...
מתפללת שימשיך ככה...
תהיי חזקה.
וקחי לעצמך זמנים לנשום! חשוב!

שמחה בשבילך שהשנה רגועה. שימשיך כך אמן! תודה לך על העידוד והחיזוק. זה באמת מעודד

יש לי המלצות לחיזוק המערכת החיסונית:
להניק אפילו רק 2 דק' פעמיים ביום.
להימנע לתת מוצרי חלב. לגמרי.

וכשהם מנוזלים לטפטף להם חלב אם לאף... (עדיף טרי ואם אין לך אז של חברה אחרת..)

האין סופיות....

שלי כבר בנות 10 חודשים

כמובן שתוך כדי יוצאות גם שיניים וכו'...

אבל ממש מרגישה שזה מהמעון

כי אחרי הכל יש לי עוד ארבעה ילדים נוספית בבית בליעה"ר וזה לא מגיע מהם....

מאמינה גם בדיקור שיכול לחזק. חיבוק

בני חצי שנה ואני כבר לא מניקה. ואוכלים מטרנה חלבית

אחת מהן שלשלה בלי סוף ואז אמא שלי ישבה עליי שאעבור לפרווה... הוא גם לא מדהים אבל היא הצליחה לשכנע אותי שחלב זה מקור כל הרוע בעולם חחח

אבל הן לא אהבו כ"כ... אבל א"כ אחרי כמ החודשים שוב ניסיתי (הרי סך הכל אחרי גיל שנה לא חייבים להמשיך עם מטרנה, זה פינוק..) והן עברו לפרווה בשמחה

 

קיצר, היום הן לא אוכלות בכלל חלבי מטעמי בריאות בלבד (ואני כבר משוכנעת לגמרי לא צריכה חיזוקים מאמא שלי) ובלי עין הרע... לא רוצה לפתוח פה...

אוכלים מטרנה חלבית מאז שנולדו כך שלא נראה לי שזה מזה. זה התחיל יומיים אחרי שהתחילו אצל המטפלת

פשוט חלב מחליש את המערכת החיסונית ועכשיו שהם באמת נחשפים לחיידקים וכו' לגוף שלהם יותר קשה להתמודד עם זה. וזה משהו שהרוב משלימים איתו... הרוב לא מקשרים את זה לתזונה... אותי הכינו המון שהבנות תהיינה חולות מלא בתחילה המעון אם לא בכל השנה הראשונה... וזה פשוט לא קרה ב"ה.... היו קצת אבל ממש לא כמו מה שזוג חברים שלנו הורים לתאומים ניסה להכין אותנו ותיאר לנו מה הינ להם..

אני משתפת לא בקטע רברבני... בקטע שכדאי להבין שיש לנו השפעה על המצב וזה לא גורל וזהו... אולי דיקור או רפלקסולוגיה?

ועדין היו בוכים מגזים למרות שעברו גם את ה 4 חודשים.
ניסינו את הצימחית ואז הבנתי שהיו משלשלים לפני ופתאום גם כמעט ולא בוכים מגזים
נמנעתי לפני מלעבור לצימחית כי קראתי שזה רק באישור רופא אבל עכשיו אני מצטערת שלא עברנו עוד קודם

שברגע ששמה את הילדים שלה במעון הם כל הזמן חולים.
שלי עדין בבית וב"ה לא היו חולים חוץ מקצת נזלת בהתחלה. אפילו לא נדבקו ממני כשהייתי חולה עם חום כמה ימים

ודווקא אני לא מניקה בכלל. טיפונת בהתחלה עד שהתייאשתי מהנקה

מנסה לנשום עמוק ולחכות שיעבור.

בינתיים עברנו למטרנה צמחית הארוחות ערב ולילה בתקווה שזה יקל על כל עניין הליחה.

מהראשון לספטמבר היה אולי שבוע אחד ששניהם היו במעון...מתישששש!!!
והלילות!!! ה' יעזור!
אבל אצלי הם לא מדביקים אחד את השני חוץ מדלקת עיניים שהיה להם יחד כל אחד חולה במשהו אחר, שיא היצירתיות!
איכשהו זה יוצא על מלא ימים חופשיים שלי ושל בעלי, וגם זה מתיש אבל גם ימי עבודה כבר הפסדנו...
עכשיו משכנעת את עצמי שזה תקופה ויעבור והעבודה היא הרבה פחות חשובה מהם והם במרכז!
וצריך להתפלל על זה, שיהיה חורף בריא לכולם!

מחר נסגור שהוע שלם בבית עם שניהם, אחרי שגם בספטמבר בקושי היו ימים ששניהם היום במעון....
הלוואי שזה ייעבור מתישהו 😬