גם אצלי זה כך, ובן הכמעט ארבע מגיב לזה קשה.
אני משתדלת לשחק גם עם הגדולים כשאני יושבת על הרצפה (התאומים בני שנה וחודש).
משתדלים שהתאומים לא יפרקו ומחקים רביעיות, ארבע בשורה, וכאלה משחקים שלא מתפרקים. דבר נוסף, אני מספרת מלא מלא סיפורים כי את זה אני יכולה לעשות כשאני יושבת על הרצפה עם התאומים.
בשבת אחרי הצהריים אנחנו יוצאים לגינה (כלומר יצאנו עד שהתחיל שעון חורף) ואז אני מביאה מחצלת והתאומים כבר רגילים להיות על המחצלת אז בינתיים הם כמעט לא יוצאים ממנה. (אני משערת שבקרוב כשהם יתחילו ללכת, זה יהיה יותר מסובך, ואז אני באמת אצטרך יותר את עזרת האחים הגדולים, או שאחד מהתאומים יהיה קשור בעגלה לסירוגין.
בקיצור אין לי הצעות לפתרונות קסם, רק הזדהות, ואולי עוד מעט יבואו חכמות ומנוסות ויציעו גם לי וגם לך מנסיונן.
ועוד דבר, הגדולים כל כך אוהבים אותם ומתלהבים מהם, ואני בטוחה שזו מתנה כל כך גדולה גם לגדולים, שגם אם הם מפסידים מזה קצת, לא ננורא, אז אני משתדלת שלא יהיו ייסורי מצפון...