פורום תאומים (עמוד 36)

אצלי משבוע 20 המעקבים היו אחת לשבועיים.

תאומים לא זהים.

עם תאומים זהים בד"כ צריך משלב כל שהוא כל שבוע.

אני בשבוע 13, תאומים בשני שקים נפרדים ומחיצה עבה. אולי בגלל זה הוא לא בלחץ לבדוק.

(לאו דווקא בעניין תאומים).

אישית אני מעדיפה את הרופאים שמעדיפים לבדוק כמה שפחות...

ובאמת - למה הוא צריך לבדוק בעצמו אם את עושה א"ס יחסית צפופים?

(בכל אופן, בהיריון התאומים שלי הייתי במרכז בריאות האישה בשע"צ, ושם הרופאים לא בדקו בכלל, אלא פשוט שלחו כל פעם לא"ס במרכז. שנאתי את זה, יש לציין, ולו רק בגלל התורים הארוכים שהיו שם )

מבחינת הקופה רצו לשלוח אותי אליו מרחק של שעה נסיעה (בסוף התברר שהוא מקבל הכי קרוב שאפשר, אז יצא מעולה)
אני סומכתי עליו ממש, האולטראסאונד שיש לו הוא לא כזה איכותי, עדיף לך להבדק עם מכשיר טוב.
כשהיה צריך הוא שלח אותי למעקב זרימות כל יומיים…

אין לי נסיון עם תאומים, לא יודעת מה נכון לגבי תדירות הבדיקות
עונה רק לגבי ד"ר שווד: הייתי כמה הריונות במעקב אצלו. כמה פעמים עברתי לרופאה אחרת כי רציתי רופאה אישה, ובסוף חזרתי אליו כי הוא ממש מקצועי ואחראי.
(אצלי הוא דווקא רחוק ממני. יש לי מרפאה קרובה יותר, אבל אני מעדיפה ליסוע יותר כדי להגיע אליו)
תמיד כששלח אותי לבדיקות- אם היתה בעיה בתוצאות הוא התקשר אלי מיד כשהתוצאות הגיעו, והסביר מה לעשות בהמון סבלנות ואורך רוח, ענה על כל השאלות והחששות.
פעם כשהיתה לי בעיה דחופה פניתי לפקידה והיא נתנה לי את הטלפון האישי שלו (לא כל רופא נותן הנחיה כזאת...) והוא ענה והסביר בסבלנות רבה, אבל זה באמת היה מקרה מיוחד.
אפשר גם לנסות להתקשר אליו למרפאה בשעות שהוא נמצא אם יש בעיה שאת רוצה להתייעץ לגביה.
אבל אם זו בעיה שלא קשורה אליו הוא מפנה לרופא אחר (לגבי ורידים הוא שלח אותי לכירורג כלי דם)

תודה על כל התגובות.

אני עם תאומים מונו בי שבוע 25 הספקתי להתאשפז כבר כמה פעמים 

הדבר היחיד שהרגיז אותי אצלו זה שהוא בדק אותי ידנית אם יש לי פתיחה בשבוע 24 וזה מאוד מסוכן ויכול לגרות את המקום ללידה ומצטערת שלא התעקשתי שאני לא מסכימה

גם לי יש תור אליו עוד מעט, פעם ראשונה אצלו

את כל שאר ילדיי הינקתי בלבד עד לפחות גיל שבעה-שמונה חודשים (אצל חלקם התחלתי לשלב בקבוק בגיל הזה, אצל חלקם עוד אח"כ). אבל התאומים ינקו בלעדית רק במשך כחודשיים (מהשחרור מהפגייה), ואז התחלנו לשלב בקבוקי תמ"ל. (לשאוב שאבתי רק כשהיו בפגייה...) וזו הייתה הסיבה שהם הפסיקו לינוק בגיל הכי מוקדם אצלי - עשרה חודשים.

הוויתור הנוסף מבחינתי היה הוויתור הרגשי - ההיקשרות הבלעדית והקרובה לתינוק יחיד... אבל ב"ה נראה לי שלהם זה לא היה קשה, גם כי היה להם זה את זה... וכיום אני לא רואה הבדל בקשר שלי איתם לבין הקשר שלי עם הילדים האחרים הבוגרים.

נראה לי שויתרתי רק על ההנקה המלאה.

אצל אף ילד לא נתתי מטרנה רק אצל התאומים.

עם היחידים הייתי עם מנשא מלא. התאומים לא במנשא בכלל.

לא יודעת למה. אולי כי לא נוח לי להחזיק אחד על הידיים כשהשני במנשא.

היא השתמשה במנשאים גם עם התאומים (לא יודעת פרטים, כשהיא הסבירה לי על המנשא יחיד אצלי, התעניינתי אם היא השתמשה במנשא גם עם התאומים והיא אמרה שכן והרבה...).
אם את רגילה ואוהבת להשתמש במנשא ומעניין אותך להתייעץ איתה, אוכל לכתוב לך פרטים בפרטי.

והגעתי לעוד מסקנות:
מצד אחד התאומים בוכים יותר מתינוק אחד. לוקח לי יותר זמן להיענות לצרכים שלהם אם הם בוכים יחד.

מצד שני אני יותר יושבת מולם ו'משוחחת' איתן מאשר עם תינוק אחד. כי עם תינוק אחד כשהיא בוכה אני שמה אותו במנשא וממשיכה בעיסוקיי, וכשהם בוכים אני לא יכולה לשים את שניהם במה שר אז אני שמה את שניהם מולי ומשמיעה להם קולות....

אצלינו היו קודם כל התאומים..

 

ואני מרגיש שויתרנו אצלו יותר מאשר עם התאומים..

 

נקודה למחשבה.

אני חושבת שאצל התאומים דווקא בגלל האינטנסיביות בטיפול השקעתי בהם הרבה יותר מהקודמים.

נתתי את כל כולי ועד היום...
דווקא בגלל שאני לא יכולה לעשות איתם כלום אני מוכרחה לשבת איתם, להעסחק איתם ולצאת איתם לגינה.

אצל הגדולים זה היה שונה כי תמיד היה את האח הגדול שהעסיק קצת.

בהחלט ויתרתי על מקלחות או שקילחתי אחד בבוקר\צהריים והשני בערב אם התאפשר..

ואם יצא שאוכלים באותו זמן חמוד אחד ישב בסלקל והשני עלי.

הנקה הייתה אבל ממש לא בלעדית יותר בשביל הקירבה שלי איתם כי לי מאוד קשה לשבת ולשבת ולשבת..

 

הם יוכלו לתת לך מידע אמין


עדכני...
בשורות טובות!

אבל בקיסרי מתוכנן.... בע"ה בשורות טובות בקרוב!!

על היומולדת...
בנות כמה??

שילדתי ב37+4 חח

הן בנות שנתיים וחצי כפרעליהן.

ילדתי אתמול ב37.4 ניתוח מתוכנן..תאומחת מתוקות מתוקות

שתזכו לגדל אותן בנחת ובשמחה 

 

איך את מרגישה?

התאוששות מהירה והרבה נחת!!

איזה יופי!!!

 

איך את מרגישה?? כמה הן נולדו??

 

טוב לא נחפור לך.. ;)

 

התאוששות מהירה , שתזכו לגדלן בנחת ושמחה!!

המון נחת שמחה ואושר!! שפע חלב!!! התאוששות מהירה!!! איזה כיף!!!!

לא להאמין!!!

בטח את כל יומיים בבית החולים.... לא?

מעקב הריון עודף מתחילים ב38.
אבל הרופא שלי שלח אותי לזירוז ביום הראשון ל38...
תתפללו שיעבור בשלום.
ב''ה שניהם ראש.
מי היה מאמין עם כל הקיצור צוואר והאקשן שהיה בהריון הזה שאגיע ל38!!!

נלחצתי מכל דבר קטן.

פעם ירידה בתנועות, פעם כאבים ברום הבטן... בקיצור...

תבקשי שינסו קודם סטריפינג לפני התערבויות אחרות בדרך כלל כשיש מחיקה ופתיחה זה משפיע.

וזו ההתערבות הכי טבעית.
אצלי זה עבד.

לידה קלה , ידיים מלאות , בריאות לשלושתכם , וגידול קל!!!!

 

חיבוקים!!!

ממש מרגש ומשמח!
התאוששות טובה ובריאות והרבה נחת!!

איזה שבוע מעולה!!! כל הכבוד שהצלחת לסחוב.

ספרי קצת פרטים.... אנחנו סקרניותתתתת

גידול קל ונעים,
הרבה כוח!

הרבה נחת ובריאות

בקרוב אצל כולנו
ספרי בהזדמנות איך היתה הלידה...

גידול קל והרבה בריאות!

תודה לכל המברכות חזרנתי הביתה אחרי ניתוח עם 2 תינואות מקבימים במשקלים מעולים ברוך ה - אחת מעל 3 ואחת מתקרב ל3. עסוקה עד למעלה מהראש.. אבל שמחה.. הדבר שמתוסעלת ממנו..דמניקה במסירות נפש אבל מוסיפה מטרנה כי הם השארות רעבות..בילדים קודמים אף פעם חא היה חסר לי חלב..מבינה שהנקת תאומים זה שונה אבל חא מצליחה להבין מה עשיתי לא נכון שהפעם זה לא מספיק להם..

יכול להיות חו"ח הריון מולרי או איזשהי אנומליה שלייתית

מה שלומך? והקטנים?
איך מרגישים? איך היה?
אני כותבת בהנקות.. זה דיי הרבה זמן כמו שאת מבינה עכשיו

לנו בלילה יותר קל ללכת לישון ביחד- להשתדל מוקדם.. ולקום ביחד כשהתאומים מתעוררים (בלילה זה בדר"כ קורה ביחד) להאכיל אותם ולחזור לישון. ככה לא אחד מאיתנו צריך להיות עם שניהם ועייפות מטורפת..

לגבי ההנקה- אני אהיה אולי בלתי מקובלת פה, אבל מהרגע שחזרנו הביתה היה לי ברור שני דברים- האחד- שאני רוצה להניק, אבל נותנת מטרנה חופשי מתי שמתאים לי, והשני- שאני לא שואבת. אם הם נולדו במשקלים סבירים, אז מבחינתי חלב אם זה אקסטרה שאני מאד משתדלת לתת אבל לא מוכנה לאבד את השפיות שלי ושל הבית בשביל זה. כמה שיהיה חלב וילך טוב- אני מאד אשמח. וכשיגמר- אז יגמר.. ונשמח במה שהרווחנו.
אני יודעת שזו לא גישה מקובלת בתאומים שנולדו לפני הזמן והם עוד לא 3 קילו, ושזה גם עניין אישי לכל אחת- איך הולך בהנקה (לי ב"ה הפעם הולך טוב, למרות שאני ממש לא מלאה ושופעת כמו שאני רגילה) אבל זו הגישה שמקובלת על הבית שלי והשפיות שלנו... וב"ה אפשר בהחלט לגדול היום על מטרנה ולצאת טוב.
אז אני בכל ארוחה מניקה אחד ולשני נותנת מטרנה. ואם צריך השלמות\נמצאים במקום או זמן שלא נוח לי להניק- נותנת מטרנה לשניהם.

בהצלחה יקרה!
מצחיק שאני עוד לא חודש בעסק וכבר מרגישה בעלת נסיון...

ולגבי ההנקה, אני גם אומרת ככה. 

אבל בינתיים הם יונקים יפה וחבל לי להפסיד את זה. 

נולדו במשקלים יפים כך שאפילו מצליחים כבר לינוק ביחד. 

תוך כמה ימים הכמות תתאזן לך.

שלי גם ינקו טוב אבל... היו לי כאבי גב ברמה שלא יכולתי להניק בישיבה ולכן ויתרתי.

הנקתי ארוחה, ארוחה.

אפילו שמאדדדד רציתי להניק מלא.
ב"ה לא חסר להם כלום.

ובהמנה הבלתי נגמרת בתור לרופאים/בדיקות 😬

זה לא מעט...

איזה כיף לשמוע על לידות
אני עדיין חסרת ניסיון בנושא אז לא יכולה לעזור לצערי אבל יש פה בעלות ניסיון רב..
שיהיה המון נחת!
עד שאלד כבר תוכלי את לייעץ

בנתיים אין לי מהנסיון עצות אבל אולי כדאי שכל אחד מכם יקום לתינוק אחר כדי שיהיו לכם יותר שעות

בשלב הזה מה שהיינו עושים זה שארוחה אחת בעלי היה נותן שאוב, ואני הייתי ישנה,
ומיד אחרי הארוחה הסבאה- הייתי שואבת במכונה דוצ.
זה עוד כ10 דקות שאיבה ופחות קימה בלילה.

לא שלא הייתי עייפה, אבל טיפה פחות מאם הייתי קמה כל פעם.

התלהבתי כשראיתי את זה.

האתר הזה חסום לי, והייתי שמחה לקרוא...

את יום הפג חגגו בבית החולים עם רצף לידות ייחודי • מנהלת מחלקת יילודים ופגים: "בהחלט סמלי, לא תכננו זאת" • 77 שלישיות נולדו בארץ ב־2017

 

את יום הפג שחל אתמול חגגו בפגיית המרכז הרפואי שיבא עם תוספת חדשה ומרגשת של שלוש שלישיות חדשות, שנולדו ביום אחד וכמעט במקביל בבית החולים.

 

היולדות הצליחו "למשוך" עד שבוע 30, 31 ו־32. הפגים נולדו במשקלים שבין 900 גרם ל־1.8 ק"ג ויצטרכו לשהות מספר שבועות בפגיה. שניים מהם מונשמים ביחידה לטיפול נמרץ פגים. "חלק מהנשים היו אצלנו במעקב במחלקה להריון בסיכון, אבל בטח לא תיכננו שכולן יילדו באותו יום. זה היה מחזה מיוחד", אומרת ד"ר ציפי שטראוס, מנהלת מחלקת יילודים ופגים בשיבא. 

הכירו את המכשיר שמנצח את הכאב >>

מנתונים שפרסמה החברה הישראלית לרפואת האם והעובר עולה שבמהלך 2017 היו 77 לידות של שלישיות בכל הארץ. כאשר בשיבא נולד המספר הרב ביותר של שלישיות, 16 במספר.

לרגל יום הפג פרסם משרד הבריאות דירוג שממנו עולה שפגיית שיבא דורגה בין הפגיות שבמקום הראשון זו השנה החמישית ברצף מאז החלה המדידה.

ד"ר שטראוס אמרה עוד: "זה בהחלט סמלי שביום הפג התחדשנו בשלוש שלישיות. זה מעלה על הפרק את החשיבות של התמיכה של משרד הבריאות בנושא הפגים. חשוב לזכור שאיכות הטיפול שאנחנו נותנים בפגיות קובעת את איכות החיים לשנים הבאות".

 

דוד מקמל, אב לאחת השלישיות, אמר: "אני חושב שזה נס משמיים לקבל מתנה כזו. זה מאוד מרגש. לוקח לי זמן לעכל, אבל בטוח שבעתיד אנחנו נסתדר עם הכל. אני מודה לכל הצוות ולבורא עולם".

בעז עמירה, אב נוסף: "השלישייה הגיעה באופן ספונטני ורוב הרופאים לא נתנו הרבה סיכוי והמליצו לדלל, אבל הקדוש ברוך הוא שמר עליהם וישמור עליהם ואני מודה לשליחים הנאמנים פה בבית החולים ולאשתי".

מכירות את הסרטון הזה?

 

 

 

והאמת שהדבר הראשון שעבר לי בראש כשראיתי את זה היה: איזה מזל שכבר השתחררנו משם!!! בטח היה בלאגן מטורף באותו יום

זה לאהיה רק שלוש שלישיות אלא גם שתי תאומים.

כן ירבו שמחות..
מה שלומך? צפויה להצטרף לחגיגה או מקווה למשוך עוד?

אז בשעה טובה!
ומוזמנת לשתף מה שלומך ושלומכם אם את רוצה.
נשמח לשמוע!!

היו להם מספיק מיטות בפגייה??

לא פשוט לקבל 13 פגים באותו יום.

בשבת.
הרגשתי מיד פעם תנועות אבל הייתה ירידה.
הייתי בלחץ שאולי משהו קרה לאחד מהם... איזה סרטים עברו לי בראש.

נסעתי למיון מיד בצאת שבת.

מרוב לחץ הלחץ דם שלי היה גבוה כשהגעתי... ו'נהניתי' להישאר שם בבית המלון ללילה...

ממש לא התפלאתי שראיתי שהלחץ דם גבוה.

ועוד... המיילדת ניסתה לחבר מוניטור ולא הצליחה לתפוס את שניהם, זה מאד קשה בשלב הזה כי הם מאד קטנים.

ותוך כדי הם מדדו לי שוב לחץ דם... בקיצור חגיגה.

הביאו רופאה עם אולטרא סאונד והיא ישר אמרה לי שהכל בסדר ושניהם בסדר... רק אז הבנתי כמה הייתי בלחץ.

נראה לי שאת צריכה להחליט- אם את רוצה ללמוד להניק ביחד- אז תקחי יועצת הנקה טובה שמבינה גם בתאומים שתלמד ותלווה אותך עד שתצליחי ותרגישי בטוחה.
ואם את רוצה לשלב תמ"ל קבוע- אז הכי נכון בעיני זה בכל ארוחה שאחד רק יונק והשני רק בקבוק, ובארוחה הבאה מתחלפים. אם את מתחילה עם הנקה ואז נותנת מטרנה זה מתכון לא לדעת מי אכל כמה והאם הוא שבע או לא..

שמתעייפים בהנקה ואז נשארים רעבים.. לכן בעצם התחלתי לשלב להם.. יש הבדל של 600 גרם בינהם.. יש אחת יותר ישנונה שכל הזמן צריך להעיר איך עושים את זה שהשני גם יונק. ועוד בעייה אצלי..פטמות מאתגרות כך שלא בטוחה שאפשרי להניק 2 ביחד..בקיצר ממש אובדת עצות ואשמח לעצות שלכם

גם לי היה מורכב פיזית להניק את שניהם יחד.הנקתי עד גיל שנה וכמה חודשים. בהתחלה הם באמת ישנוניים וצריך להפשיט אותם ולהיות עור לעור וזה גורם להם לינוק טוב יותר. בבית ברוגע דברים יכולים להסתדר לאט לאט. העניין הוא שזה באמת מורכב כי זה שניים ויש יותר לחץ האם אכלו מספיק או לא. בגלל זה אני עד שהרגשתי שההנקה התייצבה, הייתי משלימה קצת מבקבוק, אבל עשיתי הכל בהתייעצות עם יועצת הנקה ומבחינתי זה חובה בסיטואציה הזו.

בהצלחה ובקלות!

התעורר גם רעב..מרגישה חסרת אונים..אחד מוצץ ונרדם כל רגע ואחד צורח..

אני קולטת שאחרי הנקה מתישה של חצי שעה הם אוכלים בקבוק שלם. ויודעת בוודאות שיש חלב והם אוכלים..לא שבעו בכלל בהנקה?

שלי בגיל שבוע כבר אכלו 90

ובגיל שבועיים עלו ל 120

התאומים שלה לא פגים אז אמורים להיות במשקלין סבירים נראה לי.

אצלי התאומה נולדה 2600 והתאום 3000

היא ינקה יותר טוב ממנו מהרגע הראשון וגם אכלה כמות יותר גדולה מהיום הראשון.

כבר בבית החולים היא אכלה כל יום 10 מ"ל יותר ממנו.

את עוד לא שבוע אחרי הלידה! (ואחרי ניתוח הם לפעמים עוד יותר ישנוניים..) אז זה ממש הגיוני! אצלנו עוזר להחליף טיטול לפני האוכל למי שישנוני..או באמצע אם ממש נרדם.
אני לא יועצת הנקה, ולדעתי בהחלט כדאי להתייעץ עם מישהי טובה, אבל במקומך הייתי מתרכזת בכל ארוחה בהנקה רק של אחד מהם, ואח"כ משלימה לו מבקבוק, כשהשני מקבל רק בקבוק ואת יודעת שהוא שבע ורגוע ונשאר לך להתמודד רק עם אחד.

את לבד בבית? אולי יש אפשרות למישהו שיהיה איתך כמה ימים עכשיו לעזור בשעות האלו?
אם אני מתיישבת להאכיל אחד והשני גם אמור להתעורר, משתדלת לשבת קרוב אליו ובתנוחה שאוכל לתת לו לפחות מוצץ.. (ואם הוא בוכה ולא נרגע.. אז אני אכן בוכה איתו.. באמת קשה)

ומקבלים בקבוק שאוב כל 3 שעות.
ומי שרוצה עוד_ בבקשה .. מוזמן לינוק אחרי האוכל השאוב..
ככה אני רגועה שהם שבעים. וקיבלו מה שהם צריכים.

באותה הסירה אם זה מנחם

ניסית לשאול אותו למה חשוב לו לספר? אולי כשתדעי מה עומד מאחורי הרצון שלו יהיה לך קל יותר לפרק את ההתנגדות שלו ולהבהיר לו מה הצורך שלך.

היה לי משהו דומה עם בעלי, ממש בתחילת ההריון. בסופו של דבר ויתרתי, כי במובן מסויים זו היתה האופציה הנוחה יותר עבורי, אבל מציעה לא לוותר אם זה חשוב לך ויקל עליך נפשית שלא ידעו. מה שחשוב זה הרווחה הנפשית שלך.
כמובן שתמיד עדיף בדרכי נועם, לנסות לגרום לו לראות איך את חווה את המצב (הקושי הפיזי והנפשי והקשר ביניהם) ועד כמה חשוב לך (ולמה) לשמור על הפרטיות שלך.

כמובן שאת זו שמחליטה בסוף, אבל רציתי להציע זוית קצת אחרת-
האם לא יתחשבו בך יותר ויבינו אותך יותר במשפחה שלו אם ידעו על הסכנה והאשפוז? במיוחד אם הוא לזמן ממושך.. זה הריון ראשון? אם יש ילדים בבית אולי תוכלי לקבל עזרה איתם?
מבינה מאוד את הרצון והצורך להסתיר כי גם אני כזו שלא רוצה שידעו כלום אצלו (למרות שההורים שלי רק יודעים) אבל חושבת שאם הייתי במצב שלך הייתי שוקלת לספר ולו רק לקבל מעט עזרה והבנה. במיוחד שאני בטוחה שכך גם בעלי היה מעדיף...
יכול להיות שהוא חושש ורוצה לשתף את משפחתו שיהיו לצידו כי את לא תוכלי להיות..

שוב, זה רק צד אחר להביט על הסיפור, וכל החלטה את צריכה לקבל בלב שלם..
(אגב נראה לי שאנחנו באותו שבוע...לא פשוט בכלל להתאשפז כבר מעכשיו...)

העיניין הוא שחמותי מאוד רגישה, היא יודעת על ההריון אך לא שמדובר בתאומים. החשש שלי, שמאחר ומדובר בהריון בסיכון, שמה משהו ישתבש חלילה, מה שמאוד יעציב אותה. אני מעדיפה שתשמע הפתעה משמחת, שקבלה שני נכדים.

גם ככה היא מתקשרת אלי בוכה מהתרגשות ומדאגה, וזה מרגיש לי אחריות מאוד כבדה, שההצלחה תלויה רק בי. (זו רק הרגשתי כמובן).

התקופה של האשפוז גם ככה מציפה רגשות והתמודדיות. באופי שלי אני נוטה להתמודד לבד או לשתף אדם קרוב ביותר, חברה טובה.

אני מבינה את הצד שלו, יש לו כוונה טובה אך עלינו למצוא את האמצע, דרך שתתאים וששנינו נסכים עליה.

ומעל הכל, שנזכה ללידה מוצלחת ובידיים מלאות.

לספר שמדובר בהיריון בסיכון כלשהו (ותכל'ס - זה מה שבאמת נראה לעין לאנשים מבחוץ), אך לא לספר שמדובר בתאומים.

איך זה נשמע לך?

הוא רוצה לספר רק להורים שלו ולאחיו כמו שאת גם סיפרת

את מתאשפזת והוא גם צריך תמיכה.
אפשר לבקש שלא יבואו לבקר ויתנו לך פרטיות אבל ככה הם גם יכולים להתפלל בשבילך

שאר המשפחה לא שיתפתי.
הוא גם שיתף חבר קרוב, אך באשר לאישפוז בהלחט שאיני רוצה שידעו. זה אישי מאוד.

יזמינו אתכם לשבתות, נגיד, או אירועים - מה תגידו? איך תסבירו שאת לא יכולה להגיע?

נשמע שהרבה יותר בריא, גם בשבילך, שהם ידעו במעורפל על זה שאת מאושפזת אבל בלי יותר מדי פרטים, ואפשר באמת לבקש מהם (כמו שהציעו פה) שלא יבואו לבקר אותך או לדבר איתך בטלפון, כי זה מאוד רגיש לך מבחינה נפשית...

לא מספיק הבנתי למה כ''כ עקרוני לך לא לספר
והאמת שבעיני אם את סיפרת לאמא שלך ולחברה אין לך זכות לומר לו לא לספר לאמא שלו -אלא אם יש בעיה ספציפית מול האמא שלו שמצדיקה
הוא האבא כמו שאת האמא. אתם זוג. ולא יכל להיות שיש ציפיה שרק לך מותר והוא צריך לוותר על הרצונות שלו בשבילך
במיוחד במצב של אשפוז שמן הסתם זה דורש גם ממנו ואולי יעזור לו לשתף,א ולי יוכלו לעזור יותר ולתמוך
ובעיני ברגע שאת סיפרת לא מבינה בכלל מה המחשבה לדרוש ממנו לא לספר
אם זה היה להפך?

שוב- אם האמא שלו מאוד בעייתית ותתנהג בצורה שפוגעת בך..בסדר סיפור אחר

גם אפשר לספר על אשפוז בגלל צוואר קצר או משהו כזה ולא חייב לספר שזה תאומים
או שיספר רק לאמא ואח או חבר
וככה אתם בעצם באותו מצב

אבל בכל מקרה זה שיח שמצריך כבוד הדדי -לזהות שלשנינו יש רצונות שמגיע שיכבדו אותם
וכל אחד צריך להקשיב לרצון של השני.להבין אותו..ולהשתדל לתת לשני מה שאפשר.
נכון לא חייב הכל ,אבל כן לכבד את הרצון ולהשתדל עבורו.
כמו שאת היית רוצה שיעשה עבורך.
ולהבין שלמרחת הקושי שאת חווה בהריון ובטח של תאומים הילג הוא של שניכם,ההורות היא משותפת. ולכן זה לא שכל הזכות להחליט דברים היא רק עליך.

זה נכון שההורות היא משותפת ואין ספק שגם האיש צריך תמיכה בסיטואציה הזו וכדאי בהחלט לנסות לבוא לקראתו.
אבל ההשוואה בין זה שהיא סיפרה ולכן גם הוא צריך/יכול לספר לא נכונה בעיני. בסופו של דבר זה הגוף שלה. כשהעניין הוא איברים שבד"כ הדיבור עליהם יותר מוצנע (כוונתי- סביר שתרגישי בנוח לספר לאנשים שיש לך שפעת, אבל להרבה פחות אנשים תספרי שהתקצר לך צוואר הרחם) ולכן יש יותר משקל להרגשה שלה.
כשבעלי רצה שנספר להורים שלו (לאורך הטיפולים ומיד עם הבטא) השוותי את זה לאם היתה לו בעיה רפואית באזורים מוצנעים. האם הוא היה מרגיש בנוח שאפרט להורים ולאחים שלי על מצבו הרפואי.
זו סיטואציה שגם ככה אנחנו חשופות בה להרבה אנשים (גם אם מדובר באנשי רפואה לסוגם) וכל אחת חווה את זה אחרת. לי זה היה יותר מידי. לא רציתי שגם ההורים של בעלי ידעו פרטים.

אהבתי את הרעיון של לא לספר מה בדיוק הסיבה לאשפוז. זו פשרה טובה.

זאת סתם היתה דוגמא לתרוץ שאפשר לתת -אפשר לבחור משהו פחות אינטימי

שאפשר לתת תרוץ כלשהו לאשפוז, בלי לספר את הסיבה האמיתית.

 

במקרה יצא שגם אני הבאתי את הצוואר כדוגמא, אבל לרעיון אחר שניסיתי להסביר 

 

זה לדבר על איברים מוצנעים.
כן יש מקום גם לאבא לומר להורים שלו, הם יהיו הסבים באותה מידה. ומן הסתם שגם ההורים שלו חיכו שיתחתן ויביא ילדים והם ישמחו לשמוע שמצפים לילד בכלל או בפרט לתאומים.
זה אומנם הגוף שלה אבל הילדים עומדים בפני עצמם ויש להם גם את האבא וגם את האמא.
אף אחד לא אמור לספר על האיברים האינטימיים וגם אין שום סיבה לספר.
אפילו אם היא אומרת שצריכה להתאשפז אז אומרת שמירת הריון ואין שום צורך או עניין לפרט מעבר. זה כבר באמת חדירה לפרטיות.
לאותו עניין גם גבר לא היה רוצה שידעו על בעיות רפואיות באיבריו המוצנעים כמו שאמרת. אבל במידה והוא לפני אישפוז ארוך אני לא רואה סיבה למה לא לידע אנשים קרובים. זה עדין לא אומר שמספרים את כל הפרטים אלא רק ברמה של תדעו שאני פה..

לספר בלי לפרט

אני אתחיל מזה שאני מאווווד מבינה אותך!
זה נכון שזה ההריון שלו כמו שזה ההריון שלך, אבל זה בכל זאת משהו שמתחולל בתוכך, ולשתף בזה את כל העולם יכול להרגיש מאוד פולשני וחשוף (וכן, ״רק״ את האחים וההורים זה לפעמים כל העולם...).

אני גם חושבת שיש הבדל בין לספר על זה שזה הריון תאומים לבין לספר על זה שהתאשפזת.
אני אישית לא הייתי מסתירה את עצם האשפוז מהמשפחה. בטח שלא מההורים.
האשפוז זאת תקופה לא קלה, וכדאי שתהיה לך מעטפת תומכת, בטח אם יש עוד ילדים בבית.

אם בא לך לשמוע יותר בפירוט מה, איך ולמי סיפרנו את מוזמנת לפרטי. לא מתאים לי לפרוס את זה על גבי הפורום הכללי...

גם אני הייתי מאושפזת עכשיו חודש וחצי. בימים הראשונים סיפרנו רק לאחים שלנו והשבעתי את כולם שזה לא לפרסום. אבל הבנתי שזה הולך להיות ארוך ושאין טעם להשקיע אנרגיות בהסתרה. כי זה נראה לי ממש בלתי אפשרי. . ואמנם שהתפרסם במשפחה ובקהילה שאני מאושפזת עדיין לא פירסמתי את עניין התאומים. זה בהחלט לא היה חייב לספר. פשוט אמרנו שיש קצת סיבוכים ויש צורך בהשגחה צמודה עד הלידה. רוב האנשים הסתפקו בזה ולא שאלו יותר שאלות.
מה שלא תחליטי שיהיה לך בהצלחה.
וסתם מתוך סקרנות אם בא לך לענות: את מתאשפזת בתל השומר? מקווה שכן. אין יותר מדהים מהמחלקה הזאת פה. "ביליתי" פה חודש ווחצי....

ואכן ההיי-איסק בתה״ש מדהים!! וגם הפגיה!
כיף להיות אחרי, אבל אני גם קצת מתגעגעת

הגעת לניתוח היזום, או שהיה צריך ליילד קודם?

באיזה משקלים הם נולדו?

אני פשוט לא הייתי מסוגלת. כאב לי.
בחצי ישיבה כן הייתי ישנה לפעמים.

אבל אולי תבוא תכף משהי אחרת שיודעת משהו אחר...

תשני טוב

מצטערת לא זוכרת בדיוק למה אבל זכור לי שאין בעיה... אולי תשאלי אחות/רופא? 🤔

היא אכן אמרה לי לא להרבות בשכיבה על הגב, אבל לא אמרה מעבר.

בינתיים הספקתי להיזכר למה חצי ישיבה זו לא אופציה עבורי. גומר לי את הגב...

 

ולכן לא כדאי לשכבעל הגב בצורה ממושכת. זה לא שזה ממש אסור, למיטב ידיעתי. כדאי להחליף קצת זווית מידי פעם.

אני אישית לא יכולתי לשכב על הכב בשלב הזה (שגה היה אצלי סוף ההריון 😏 אין לי מושג איך מצליחים לישון בשבוע מתקדם יותר).

לראשונה עשיתי השבוע מוניטור (בשכיבה) ואחרי כמה דקות הייתי על סף עילפון (עבר כשהושיבו אותי). האחות אכן אמרה שזה מפריע לדם לזרום.

משנה אם את בגובה מטר 60

ובהתחלה היית 60 70 או 80.....

 

בגדול, הרוב יורדות בשבועות הראשונים בגלל הבחילות וההקאות... גם בהריונות של עובר 1.

 

מה שחשוב זה להשתדל מאוד להזין את הגוף, שתיה מרובה של מים ירקות (אלה שאת מסוגלת) פירות, חלבונים....

גובה - 158

משקל התחלתי -67

 

דווקא יחסית אני אוכלת ופחות מקיאה לעומת הריונות קודמים אבל בחילות חזקות יותר

"רק" היו לי בחילות וירדתי במשקל כי זה גרם לי לאכול 2 גרגרי קורנפלקס ביום (כמעט ולא מגזימה בתיאור לצערי)

נשמע שזה הגיוני הירידה שלך (יחד עם שיקול הגובה והמשקל)


אבל אם תרצי להתייעץ עם אחות הריון אפשר בטלפון....

שכדאי להוסיף דברים מזינים שכוללים חלבונים ושומנים.

כמו אגוזים, שקדים.
לי זה עשה בחילות... בעלי קנה לי ובסוף הוא אכל הכל.

מה שאני כן הצלחתי לאכול זה גבינות: צהובה, מלוחה, שמנת וכד'

שיוגורטים שהם קצת חמצמצים וגבינות קלות- מאוד עוזר לי לבחילות

כדאי עם לחם מלא וקצת ירקות

אמרו לי שכשמתחשק בהריון יותר חלבי ובשר עושה בחילה אז זה הריון של בת
וכשרוצים כל הזמן בשרי זה בנים...
אצלי שמתי לב שזה ממש בול..
האם גם אצלכן?

מממ עוד מעט נוכל לדעת מה יש

דווקא מקווה לבן ובת

חחחח מצחיק שיש מישהו שממציא את זה וזה עף כמו שמועות...

בע"ה יש לי בן, ואני לא מצליחה לגעת/ להריח בבשרי.

בלי קשר למין התינוק.
אז אני מפריכה את הטענה😎

בהריונות קודמים - רציתי הרבה לאכול, והכל - בשרי או חלבי .

עכשיו אני עם שני בנים בבטן ו... מרוב צרבת בקושי אוכלת בשרי ורק משוועת למשהו חלבי.

 

דרך אגב כל הריון מחדש נהיה לי קשה לחכות 6 שעות בין בשר לחלב. במיוחד עם הצרבת.

וכל פעם אני חושבת אולי לבקש מהרב היתר לקצר את ה6 ל5 וקצת... או רוב שעה שישית... אם אפילו ביום כיפור מתחשבים בעוברה שהריחה, אולי גם בזה אפשר להתחשב... ואני מתביישת לבקש על דבר כזה קטן, מה אני לא יכולה להתגבר ולהתאפק, אז אני מתאפקת.

 

שאני לא אתאפק ואם יש לי שאלה כזו אז שאני אשאל. כי קודם כל את בהריון ודבר שני הרי בבסיס אשכנזים צריכים לחכות שעה בין בשרי לחלבי אז מאוד קל לתת הקלות להריוניות.

אז הטענה הופרכה
גם אני כל ההריון אוהבת רק חלבי ואם אוכלת בשר ממש מתבאסת מה6 שעות.. אבל אף פעם לא חשבתי לבקש הקלות.. (לא ידעתי בכלל על האופציה...)

מבחינה הלכתית שישאל אותו בגלל שלהריוניות מאוד מקלים.
והוא לא נחשב רב מקל.

תודה

גם הרב שלנו לא נחשב מקל, אבל זה לא שחשבתי שאין סיכוי שהוא יתיר לי, ובגלל זה לא שאלתי אותו.

להפך - ההגיון ההלכתי שלי אמר לי שיש מקום להקל. ואני מניחה שיש סיכוי גדול שיתיר לי.

הסיבה שלא שאלתי היא שהתביישתי בקושי שלי בשליטה עצמית בדבר כזה... זה לא שזה גורם איזו סכנה בריאותית... ועוד לקבל על זה היתר רשמי -  מרגישה כמו ילדה קטנה  

 

בכל מקרה תודה על ההזדהות וטוב לדעת שאני לא היחידה!

שאשה אחת ממש רצתה עוגת גבינה והיא היתה בשבוע 30 ובעלה אמר לה שהוא עוד שעה ילך לחפש מקום לקנות בו ועד שהוא חזר אז היו לה כבר צירים ממש חזקים והיא ילדה מוקדם מרוב רצון.
אז אני לא מאמינה שזה רק קשיים בשליטה עצמית.
 

אז תמיד יש לי חשק רק לחלבי/פרווה, ולא משנה מה המין של העובר בפנים

וכדאי לקחת ויטמינים להריון, זה בסדר גמור

בתחילת ההריון 4 קילו בגלל בחילות והקאות.. נשמע תקין...

פעילות גופנית- ככל הידוע לי מותר (בהריון בכלל) פעילות שאת רגילה אליה. עם זאת- שימי לב שהדופק שלך לא עולה יותר מידי (בהריון נפח הדם עולה והנשימה קשה יותר) ושימי לב שחום הגוף לא עולה יותר מידי. לא זוכרת מה הסיבה, רק יודעת שזה לא טוב.

בחילות- סיוט. אבל נראה לי שזה מאוד אינדיבידואלי. כל הריון הוא אחרת. בגדול זה אמור להשתפר לקראת השליש השני, אבל זה לא תמיד קורה...

שיהיה בהצלחה!!!

אבל מן הסתם זה הרבה יותר קשה.

בכל מקרה, שכחתי לציין- הכי חשוב להתייעץ עם הרופא/ה שלך.

לגבי הבחילות- לי בהריון הזה עבר רק לקראת שבוע 20.. והן באמת היו קשות יותר מהריונות קודמים..
לגבי השקיפות- זה מוזר.. אני עשיתי במקום רגיל, פשוט קבעו לי שני תורות רצופים ולא תור אחד. איזה קופת חולים? (סקירה מאוחרת אני כן מכירה שאפשר רק בבי"ח ולא במרפאות רגילות)
לגבי האישור- אני לא יודעת ולא מבינה בזה, אבל נשמע לי הגיוני שאם את עוד לא בשבוע שצריך להגיד בעבודה, אין שום סיבה שזה יהיה כתוב באישור. (הריון, כידוע, זו לא מחלה )

וואי באמת בקשר לבחילות???? הלואי שיעבור לפני בעז"ה

 

לגבי השקיפות- אני בכללית והאמת שהן ממש שיגעו אותי הפקידות שם: התקשרתי פעם אחת ומישהי אמרה לי שעושים רק בבית חולים ונתנה לי מספר שהתקשרתי אליו והם אמרו שהם לא עושים ונתנו לי מספר אחר שגם שם לא.

בפעם השניה מישהי אמרה ששקיפות לתאומים זה לא תור כפול אלא תור מיוחד ואין אותו הרבה ונתנה לי מקום רחוק עם שני תאריכים רלוונטים לי לבחור.

ואני אפילו לא יודעת מי הרופא הזה? ואין לי כסף לעשות פרטי..

 

לגבי האישור גם בעלי אמר לי ככה, בכל אופן אתייעץ עם הרופא.

 

תודה

תתקשרי למוקד של כללית ותגידי שאת צריכה 2 תורים צמודים לשקיפות כי יש לך תאומים.
אם אומרים לך שלא תבקשי לדבר עם מישהו בכיר מהנציגה, אין סיבה שלא יקבעו לך.

את @נועה נועה שבטח תדע לעשות לך סדר לגבי הכללית, ואולי גם תוכל לעזור.

אם אני זוכרת נכון שקיפות לתאומים בצפון זה גם רק רופאים מסוימים וגם תור כפול ככה שזה אכן פרוייקט... ומחוז צפון די מצומצם במשאבים שלו ככה שאם את לא חודש לפני תחילת ההריון או משהו לא בטוח שגם נציג בכיר יוכל לעזור :/ אבל יש מצב שאני מבלבלת עם הסקירה המאוחרת - אני אבדוק מחר אם אני אזכור. אם המקומות בקופה הם במרחק נסיעה רחוק מידי - על בית חולים מבררים מול מזכירת מרפאה שלך, לא מול המוקד, כי הם אלו שנותנים טפסי 17 אז הם יתנו לך מידע ש(אמור להיות) יותר רלוונטי, ובכל מקרה את בכלל צריכה לוודא שיאשרו לך טופס 17 "רק" כי האופציות בקופה רחוקות. כן, מתסכל... גם אני לקוחת כללית בצפון אז אני מבינה לליבך. מצד שני, לפחות המזכירות והמנהלת אצלנו מקסימות ועוזרות, בניגוד לסיפורי הזוועה שאני שומעת על אנשי צוות במרכז. אז אני מקווה שגם לך יש לפחות את הרווח הזה.
עצה שלי כלקוחה ולא כנציגה - נסי לבדוק טלפונית בעצמך מול מזכירות מרכזי בריאות האשה באזור שלך. אם תגיעי לאחת נחמדה יש סיכוי שיעזרו לך.
בהצלחה! אשמח (לנסות ) לעזור בכל שאלה.

אבל אם אני זוכרת נכון בקופה שלי צריך להוציא 2 טופסי 17- אחד לכל עובר. שימי לב לזה...

או שניים ממש או שעל טופס אחד שזה כפול שנים.
באמת שימי לב לזה.

אז האפשרויות שלי כרגע זה:

 

1. לפנות למרכז בריאות האישה לבירור על תור אחר

2. לברר על הבדיקה בבית החולים מול מזכירות המרפאה

 

הבנתי נכון?

שקיפות לתאומים מתבצעת בארבע מרפאות בצפון - טבריה וצפת (בהן התורים קרובים בינתיים) נצרת ונצרת עילית (בהן התורים לחודש ינואר). אלו המקומות הרלוונטיים לבירור.
והבנת נכון

לגבי פעילות גופנית, אם את מסוגלת והכל תקין תעשי רק מה שאת רגילה.

קחי בחשבון שלקראת ההמשך זה יהיה יותר קשה, אצלי הדופק היה קופץ בכל מאמץ הכי קטן כמו לקום מהמיטה לדוגמא... אז זה ממש לא היה אקטואלי פעילות גופנית.

אני שאלתי על בריכה והרופא אמר לי שאין בעיה רק צריך להיזהר ממכות בבטן.

לגבי השקיפות, תבדקי במרפאת האם שלך הפקידות יידעו להגיד לך יותר טוב איפה יש תורים.
במוקד הן לא תמיד יודעות.

בהיריונות יחידאים (אם היו לך לפני ההיריון הזה) עשית שקיפות עורפית?

כי אני בעיקרון לא עושה שקיפות עורפית, אבל בהיריון התאומים אמרו לי שזה כן חשוב. ותכל'ס - לא הבנתי למה... הרופאה בעיקר אמרה לי מה הסיכויים לתסמונת דאון (שזו בדיוק הסיבה שאני לא עושה את הבדיקה הזו בד"כ, כי היא בדיקת סקר...)

בכל אופן, אני עשיתי את השקיפות באופן פרטי, וקיבלתי החזר חלקי מקופ"ח.

גם אני אף הריון לא עשיתי שקיפות והפעם כן כי זה תאומים אבל אמרו לי שמאחר ואין חלבון עוברי בתאומים כן כדאי ותכלס עשינו בסוף מה שהרב אמר- ואמר לעשות רק שקיפות וסקירה מאוחרת. את השקיפות עשה רופא רגיל בכללית בלי לשלם יותר, וחוץ מלקבוע תור כפול לא היה משהו מיוחד.

את הסקירה גם עשיתי בכללית אצל רופא שמומחה בתאומים שתכלס גם לי נתנו שמות מסוימים של רופאים ותאריכים מסוימים שבהם יש תור כפול. והבדיקה היתה הכי סתמית בעולם.. אפילו יותר מההריונות הרגילים שהיו לי. אבל ב״ה.

וממש לא מובן לי למה מבקשים לקבוע תורים כפולים אם מסיימים את הבדיקות ממש מהר...

בחילות- ה ירחם...! עברו לי רק בשבוע 18 בערך והיו סיוטיות וקשות עם הקאות

וארך המון זמן

הם שכבו שתיהם בתנוחות מאד לא נוחות וארך לרופא הרבה זמן לראות הכל.

אחד שם כל הזמן ידיים על הלב והשנייה הייתה גם בתנוחה משונה.

מלכתחילה זו בדיקה שאורכת כמה דקות ואצלי ארך לפחות חצי שעה.

אני בכל מקרה אצטרך כי יש לי היסטוריה.. אבל שואלת אם זה משהו מיוחד לתאומים

אצלי ראו מוקד אקוגני בלב של אחד מהם. אז עשיתי אקו לב עובר כבר לשניהם.

בגלל שזה תאומים.

לי אמרו שבמונו בי צריך אקו לב
האמת? לא עשיתי...

שזה חשוב כי לא עושים חלבון עוברי.

אני בכל מקרה לא עשיתי אף פעם את שתיהם ולכן גם אצל התאומים לא עשיתי

כי אני באמת לא עושה חלבון עוברי...

רק שלא הסבירו לי שזה קשור

טוב, לא נורא, כפרת עוונות... זה כבר היה מזמן

ובגלל שאני לא מרגישה טוב אני עושה בכל ההריונות, זה עוזר לי להתגבר על הקושי

אצלי בסביבות שבוע 10 הבחילות פחתו בצורה משמעותית. לפני כן כל היום הייתי מבוחלת ואכלתי רק דברים יבשים,
ועכשיו אני אוכלת בערך כרגיל, רק לפעמים ובעיקר מהצהרים ובערב יש בחילות. אבל פחות חזקות.
עכשיו אני בשבוע 13.
לגבי שקיפות, אני לא בכללית אבל פשוט ביקשתי תור כפול לשקיפות. כשהוצאתי טופס 17 לבדיקה היה צריך טופס מיוחד באמת.

מקווה שהשתפר

היא מקסימה ממש... ונתנה לי קבלה אבל הקופה לא השתתפה איתי כי היא לא בהסדר של מכבי.

מריה ‏052-666-8416‬‏


היא לא רק לתאומים אבל היא שפיצית. לימדה אותי איך להניק ולשאוב ולהישאר שפויה... ועזרה לי עם פציעות שהגדולה עשתה לי... (מהזיכרון של הכאב נהייה לי מחנק בגרון!)

קודם כל תגידי לעצמך שזה לא עניינם. ואיזה יופי שמסתקרנים אבל זה לא שאת חייבת להם משהו. וכדי לא להיות גסת רוח, תני חיוך ותגידי זמן מעורפל... כמו בסוף החורף..
חיבוק מבין!!

אם לא סיפרתי-כנראה שזה לא עניינכם!

לשאלתך- לענות תשובות מעורפלות ולא להיגרר לשיחה ארוכה בנושא.
"יש לי עוד זמן" "דווקא אני לא מרגישה גדולה מהרגיל" "אני נראית ככה בגלל המשקל שהתחלתי" "כולם אומרים לי את זה- אני כ"כ שמנה באמת?"(אצלי זה השתיק לגמרי כי אנשים התפדחו שיצא שאמרו שאני שמנה) לענות חודש ולא שבוע, או שאת צריכה ללדת באדר (יש שניים השנה! לא צריך לפרט איזה מהם..) ושיעשו את החישוב..
ומי שממש חופר- מגיע לו שיקבל תשובה ברורה- אם הייתי רוצה לספר- כבר היית שומע. או- ואם כן ולא רציתי לספר לך? לפעמים צריךלהעמיד אנשים במקומם..

ורוצה לעודד שאצלי אלו היו השבועות שהכי גדלה הבטן, ואח"כ כבר הייתי גדולה מספיק שפחות שמו לב שאני ממשיכה לגדול.. או שפשוט התרגלו בעין..

"לתת לך את המספר של הרופא שלי שיעדכן אותך בכל הפרטים?"

 

אופציה א'- בעצבים קלים

אופציה ב'- בחיוך מקסים

 

אמור לעבוד בשתי השיטות.

אני אמרתי לכולם חודש יותר.

וגם יצא לי להתחיל תשיעי מיד אחרי פסח, אמרתי שאני צריכה ללדת אחרי פסח...

תלבישי בגדים רחבים ולא צמודים, כך הבטן תבלוט פחות.

אני משלב שהרגשתי שאני נראית יותר מהרגיל כמעט לא הסתובבתי, העדפתי שלא יראו אותי.

היום הייתי באיזה חנות ואנשים סתם עוברים ומעירים. כזאת חוצפה... אני שבוע 32. ומשהי אומרת: וואו. איך את מסתובבת... תראי את הבטן שלך כבר ממש למטה. בטח עוד שניה את כבר יולדת. אבל כבר משבוע 22. אנשים אומרים לי את אותו דבר....

איזה חוסר טאקט.

וואו, ב"ה שהגעת לכזה שבוע!!!

היעד הוא 34?

שיעבור בקלות ושתצלחו את הפגייה במהירות האפשרית ובקלות.

אמרו לי היום בול אותו דבר! אני שבוע 24 והיום בחנות בגדים המוכרת אמרה לי בואי מהר אעזור לך שלא תלדי לי פה...!!!!!
נראית אומנם כבר סוף תשיעי אבל אנשים פשוט חסרי טקט!!!!!

ואגב גם אני עניתי כמו שאמרה כי הנני בידך...
תשובות מעורפלות כאלה כל פעם.. בינתיים התרגלו לרעיון והפסיקו לחפור..

פשוט מבינה אותך לגמרי!!!

פשוט חוצפנים.... זה מין התנהגות כזאת שכולם חברים אחד של השני ואפשר להגיד לו מה שרוצים...

הלוואי שתצליחי למשוך עוד קצת, אבל גם להגיע עד לכן זה מעולה!!!

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

אתמול הייתי בקניות לילדים.

פתאום ראיתי חברה שמלא זמן לא דיברתי איתה..

אנחנו מדברות , היא מסתכלת לי על הבטן ואומרת: "ואוו איזה ענקית.. מתי את צריכה ללדת?"

ואני כולי כזה: "אדר"

ואז היא אומרת: "איזה?? יש שתיים.."

אמאלה.. לא ידעתי מה לענות..

אבל אז בדיוק התקשרו אליה והיא אמרה לי שנדבר בזמן אחר והלכה..

 

מה הייתי אמורה לענות לה??? 

 

ועוד שאלה.. שהילדים שואלים כמה יש לי.. (עוברים) מה לענות??

 

תודה רבה!!!!

סוף א כזה תחילת ב.. משום מה לא כתוב לי בטופס מה התל״מ... לפי החישוב ב אבל לפי איך שאני מרגישה יהיה הרבה קודם...

אחת מהתשובות האלה...
גם אני הייתי אתמול בקניות לילדים ולפי ההליכה שלי כבר לא אוכל לטייל לאורך זמן.. כבר כאבו לי המפשעות והרגליים והרגשתי בתשיעי (גם נראיתי ככה)..

אגב רציתי לשאול- ראיתי שאיחלתן פה לצלוח את הפגייה במהירות... כל התאומים נולדים פגים?

נולדים קטנים יותר אבל ממש לא חייב

אני ואחותי היינו כמעט 2 קילו כל אחת שזה גבולי ולא שמו בפגייה

כתבו את זה בתגובה למישהי שאמרה שהיא תלד מוקדם, בשלב שבטוח צריך פגייה.

לתאומים יש יותר סיכון להיות פגים אבל לא מחייב.

תלוי בסוג התאומים, זמן הלידה, משקלים וכו'

בשבוע 35 זה לא תמיד פגייה.

פג רפואית מוגדר עד שבוע 37

איזה נראה לך? או- אחד מהם או- תבחרי...
גם תשובה כמו שכתבה תודה ה! זה אחלה. העיקר אל תרגישי חייבת תשובות מדוייקות לאף אחד שאת לא רוצה.
והייתי מוסיפה לה גם איזה משפט שתרגיש לא בנוח שאמרה שאת ענקית. מותר לך להיות גדולה בהריון, וזה לא עניינה!! במיוחד אם אין לכם קשר קרוב במיוחד.
בני כמה הילדים?
אם הם לא גדולים, הייתי עונה באופן כללי שבדר"כ בהריון יש עובר אחד, ויש נשים או לפעמים יש הריונות שהבטן נראית יותר גדולה מהרגיל וזה בסדר.

ושמתי לב שהבטן מתחילה לגדול במהירות

ככה זה, אין מה לעשות, יש לך שניים....

למה לא לספר, מה זה משנה כבר?

ואז לילדים יהיה הפתעה , למשפחה הקרובה ולחברים..

 

וגם יש את המשפט שאומר: "אין הברכה שורה, אלה בדבר הסמוי מן העין"

לחברות קרובות ולבוס בעבודה

 

אמא שלי מאושרת...

מה אני אמורה להגיד לילדיי???

אמא שלי ישר כזה, ידעתי שיש לך בטן גדולה מדי בשביל חודש X

לדעתי זה גם מוריד מחוסר הנעימות של להסתובב עם בטן של חודש תשיעי, אז יש שניים, ב"ה...

 

ברגע שהילדים יודעים אז כולם כבר ידעו.
אני אמרתי להם שלרב יש תינוק אחד גם אם אמא ממש שמנה, משהו כזה.
ממה שאני ראיתי הגדילה המשמעותית היתה החודש חמישי שישי, עכשיו כשאני בתשיעי אני לא נראית ממש ענקית, למרות שלפי הבגדים אני בהחלט יותר גדולה מההריונות הקודמים.
מישהי אמרה לי השבוע שאני לא נראית לקראת לידה ואני ממש קטנה, גם בשביעי מישהי אמרה לי שאני נראית מעולה וכו'...
תמיד טוב להגיד ''מה אני כזו שמנה???" ואז העומדת ממולך מרגישה לא נעים...

היום שהשכבתי את הקטנים לישון, הבת שלי אומרת לי..

 

"אמא את ממש שמנה.. את בטוחה שזה תינוק או שפשוט אכלת אבטיח ענק??"

 

התפוצצתי מצחוק!!!!!!!!!

 

עניתי לה: "לא אכלתי אבטיח ענק.. פשוט יש לי תינוק בבטן כמו שאמרתי לך לפני כמה זמן..

 

והתינוקי החמודי הזה נמצא בתוך שק שקוראים לו רחם.. ובתוך השק הזה יש גם מלא מים

 

כדי שהתינוק יוכל לשחות ויהיה לו ממש כיף כי הוא מלא זמן שם.. לכן אני ממש שמנה.."

 

והיא הייתה ממש מרוצה מהתשובה.

 

עוד אופציה למה להגיד לילדים..

 

המשך הריון קל לכולם!!!

אני דוגלת בלהביא אוכל 

 

בהתייעצות עם חברה רופאה הבאתי פעם לצוות במחלקה לחמניות מזונות (רוב הצוות היה דתי ורציתי שיוכלו לאכול בנחת בלי ברכת המזון ש"תגזול" להם את זמן ההפסקה) עם ממרחים שווים של אוליביה (טפנד זיתים, פסטו וכאלה).

 

זו אמנם לא מתנה שנשארת, אבל לדעתי משמחת מאוד. הם בד"כ לא זוכים להפסקות נורמליות וזה שיש אוכל קצת שונה ומפנק זה תמיד משמח.

רציתי להביא משהו כיפי שיישאר לכמה זמן, ובסוף מחוסר רעיון וזמן פשוט קניתי מלא שוקולדים וזהו.

אם יש הבדל.

תשתי הרבה הרבה הרבה מים
ואם זה קורה לך הרבה מידי שהבטן מתוחה תבדקי את זה

*אל תלחצי לא צירי לידה ...

הגוף של העובר. כשהוא זז לכיוונים שונים חלקים מהגוף יוצרים לפעמים בליטה כלפי חוץ.

עד שראיתי שזה ניקיות שונות חח

 מרגישה ממש כמוך

שהבטן עוד רגע מתפוצצת אבל ראיתי שאני מקפידה יותר לשתות ולנוח זה עובר חלקית וגם קחי בחשבון שרוחב הרחם שלך הוא כמו בשבוע 40 בעובר יחיד כך קראתי באינטרנט אז זה הגיוני הכאבים והמתיחות

תודה לאל, מרגישה טוב, עברתי יותר ממחצית הדרך (-:
שימשיך כך..

אני ככבר חודש עם צוואר 10 מ''מ

אני לא פעילה פה בכלל אבל קראתי את ההודעה שלך והייתי חייבת להגיב כי אני בזמנו חיפשתי כל טיפת עידוד כשהייתי במצבך.

הייתי עם קיצור צוואר משבוע 21 באורך 7 ממ הרופאים די התחילו להכין אותי לתרחישים פסימים כי הם לא היו ברי חיות לפני שבוע 24. התאשפזתי ואז שוחררתי למעקב צפוף. בשבוע 25 בבדיקת ביקורת גילו שהצוואר מחוק לגמרי ויש פתיחה 2.5. הטיסו אותי לחדר לידה, והכינו אותי שזהו כנראה שמתפתחת לידה מוקדמת מאד עם כל ההשלכות... אושפזתי ואחרי יממה מלחיצה במיוחד בסיעתא דישמיא עצומה לא התפתחה לידה. ואז נשארתי לאשפוז עם מנוחה מוחלטת ושכיבה עם רגליים למעלה, וזהו לא זזתי כמעט 3 שבועות סחבתי ככה עד שבוע 28. שכל יום שעובר זה ברכה. החליטו לשחרר אותי כי כבר לא הייתי מסוגלת להישאר שם, בתנאי שאני שוכבת בבית בשמירה מוחלטת וברגע שמתפתח משהו טסה לבית חולים. בסופו של דבר ב"ה ילדתי בשבוע 33 וחצי תאומים מתוקים ובריאים!! קיבלתי מנות צלסטון בזמן תודה לאל אז היינו בפגיה חודש והשתחררנו.
אז מה שאני ממליצה, דבר הכי חשוב תפילות, תפילות תפילות!!! להירגע ולשמור על אופטימיות , לנוח ובאמת לא להתאמץ, להיות במעקב צמוד ולהקשיב לרופאים. להיות עם יד על הדופק על כל שינוי הכי קטן. אני הייתי עם פתיחה 2.5 משבוע 25 שאפילו גדלה לקראת הסוף. יש ניסים ויש אחד למעלה שדואג לנו!!! בהצלחה!!

טוב לשמוע שעבר בשלום.

הסיפור היה במקרה לפני שנה ושבעה חודשים?

כי כשהייתי בחדר לידה שמעתי על סיפור דומה שידעתי רק את תחילתו.

שבוע 25 וניסו לעצור לידה.

3789...
כשראיתי את התוצאות לא התייחסתי. לא יודעת אם נחשב גבוה.
באמת מעניין לראות תשובות של עוד בנות.

יצא 333... חח אני יודעת שאני יוצאת דופן ולכן בא"ס היינו בהלם. (כי כן החזירו לנו 2 עוברים ובכ"ז יצא נמוך לתאומים הבטא)

וגם ראו אותו לפני הפס של השתן.
אבל האמת שלא ייחסתי לזה חשיבות כי עשיתי את הבדיקה באיחור של שבוע

באף הריון לא יצא לי פס כזה בורדו חזק.

אני לא התייחסתי כי עשיתי באיחור ולא ידעתי איפה אני אוחזת.

יצא 820 בערך.

הייתי כ"כ בשוק מזה שהבטא סוף סוף חיובית, שבכלל לא קלטתי את הערך הגבוה.

בכאילו (טיפולים) יצא 300, האחות אמרה שנראה כמו תאומים גם כי באמת החזירו 2.
אבל אצל הקודם שלי גם החזירו 2 ו14 יום מההחזרה (שזה שבוע 4 פלוס 3 בערך) היתה כבר בטא מעל 1500 וזה היה עובר יחיד...

יש מצב שזה תאומים.
את הטיפולים?
יש תאומים במשפחה?
כלומר יש עוד סיבה לחשוב שזה תאומים?

לאמא שלי היה הריון תאומים שלא צלח

 

סבתא שלי תאומה

(עשיתי בדיקת הכפלה של הבטא 5 ימים אחרי הראשון)

בעיקרון אני ביותר אבל עשיתי את הבדיקה כשהייתי בארבע פלוס חמש לפי ווסת, לדעתי הביוץ היה קצת אחרי מה שאמור להיות.

 

וגם הבדיקת שתן היתה חיובי חזק 3 ימים לפני האיחור

אבל ת'כלס, אין דרך לדעת מלבד ללכת לא"ס... ועדיף שתלכי לא לפני שבוע 7 כי זה סתם להיכנס לסרטים ולחץ אם כן תראי שני שקים ואז יקח זמן עד שיהיה לשניהם דופק...
(אותי הזמין הרופא בשבוע 6+6 לא"ס של דופק)

לא עשיתי לפני

היום הייתי אצל הרופאה וב"ה תאומים!!!!! שניהם עם דופק!

 

ממש מתרגשים!

איזה מרגש!!!!!! עיכול נעים!!!!

נשמע פה כאילו הרבה רוצים ומקווים לזה

לנו זה בא ממש בהפתעה והיה קשה לעיכול בהתחלה

הריון ארוך ומשעמם!

איזה מרגש!!!!