כלומר - הפסקתי לעבוד בהמלצת הרופאה שלי (עבדתי באופן פרטי, צהרון בבית), אבל חוץ מזה יכולתי להתנהל כרגיל ב"ה.
ילדתי בשבוע 34, אבל לא בגלל צירים אלא בגלל ירידת מים.
לגבי האשפוז - למיטב ידיעתי זה רגיל... אולי אם הילדים בפגייה אפשר לבקש עוד יום או יומיים של שהות בגלל זה, אבל בטח הם לא יכולים להתחייב שיהיה מקום... (לי הציעו להישאר עוד יום אחד - הייתי אחרי קיסרי - אבל העדפתי לחזור הביתה. אנחנו גרים די קרוב לביה"ח, כך שזה לא היה לי נורא...)
ילדתי בלניאדו ובגלל המשקל של אחד הכניסו את שניהם לפגיה ולא השתחררתי עד ששחררו יחד את שניהם.
ילדתי בשישי והשתחררתי בחמישי אחכ
הן היו במעקבים נוספים וב"ה הכל היה תקין והן מהממות והכל טוב היום....
ברכת האחרונהאז מניחה שייתנו לך שמירה (כלומר - לא להסתובב בחוץ, או אפילו ממש לשכב כל הזמן) רק במקרה של קיצור צוואר או דימום או משהו בסגנון. סתם כך - באמת אין סיבה...
אנחנו כמעט עשרה חודשים אחרי. רחוקים מאד מאיזה שהוא מסלול נורמלי
הם עדיין לא ישנים מסודר אז גם אני כנ"ל
ומתקשה מאד להספיק דברים בבית.
ב"ה זה באמת שטויות והילדים ממלאים את הלב ככ אבל עדיין לפעמים יש רגעי תסכול מהבלגן וחוסר ההספק...
תחשבי על "גיל שנתיים האיום" כפול שניים... את לא מספיקה לטפל באחד - כבר השני פוצח במרד משלו. וכשהם פותחים במרד משותף---
לא התנסיתי בגידול של רביעייה צפופה כ"כ כמו שלך (כלומר - בלי שיש תאומים ביניהם), וזה נראה לי קשה לא פחות ואולי יותר, אבל בכל אופן - הטיפול בתאומים הופך להיות כמו טיפול בשני אחים קרובים בגיל רק בסביבות גיל שלוש-ארבע, לדעתי...
מעין אהבה)וגם בשלב של אכילת מוצקים יותר קל עם תאומים - כי מכינים אוכל כבר לשניים, ומאכילים בבת-אחת שניים (אצלי זה היה אז מחצית מהילדים - אז זה בהחלט שווה ). באמת בקטע הזה תאומים הרבה יותר קל משני ילדים צפופים...
באמת אבל!!הייתה בין גיל שנתיים לשלוש-שלוש וחצי. כי זה כבר גיל שהם עצמאיים ומסתובבים, אבל מצד שני (לפחות במקרה שלהם) - עוד לא מבינים כמעט הוראות וגבולות...
בכל אופן, כבר הייתה לי תינוקת נוספת אז (שנתיים וארבעה חודשים אחריהם). ואת המניעה (שלקחתי בעיקר כי הלידה הייתה קיסרית) הפסקתי כשהיו בני שנה וחודשיים - אם זה יכול להיות מדד...
נולדו תאומים כשכבר כולם היו גדולים, ועדיין-
3 חודשים פגייה ואח"כ 7 חודשים שאמא שלי בקושי העיזה שנחליף להם טיטול. הכל היא עשתה.
בגיל שנה היא קצת יותר העיזה לשחרר ולתת לנו אבל רק בגיל שלוש היא חזרה לשגרה הגיונית יותר,
אבל עד היום שהם כבר עלו לכיתה א' זה יותר מסובך, כי הם עובדים בשיתוף פעולה וכשבא להם משהו אין סיכוי שבייביסיטר תשתלט עליהם.
היא הסבירה למה לדעתה עדיף בנפרד ופחות ביחד.
אבל זוכרת שהיא אמרה לי באופן אישי (בתחילת היריון התאומים) שאשקול את העניין של הנקה בכלל...
אבל אני די "נפנפתי" את העצה הזו (למרות שהיא בעצמה בעלת ניסיון בגידול תאומות), כי אני מכורת הנקה... אז אמנם הינקתי את התאומים הכי פחות משאר ילדיי, וכבר מגיל צעיר שילבתי להם בקבוקים (מה שלא עשיתי באחרים), אבל בהחלט הינקתי אותם לא מעט, והיו לא מעט פעמים שהינקתי אותם ביחד וזה היה כיף...
(לאו דווקא בעניין תאומים).
אישית אני מעדיפה את הרופאים שמעדיפים לבדוק כמה שפחות... 
ובאמת - למה הוא צריך לבדוק בעצמו אם את עושה א"ס יחסית צפופים?
(בכל אופן, בהיריון התאומים שלי הייתי במרכז בריאות האישה בשע"צ, ושם הרופאים לא בדקו בכלל, אלא פשוט שלחו כל פעם לא"ס במרכז. שנאתי את זה, יש לציין, ולו רק בגלל התורים הארוכים שהיו שם )
אני עם תאומים מונו בי שבוע 25 הספקתי להתאשפז כבר כמה פעמים
הדבר היחיד שהרגיז אותי אצלו זה שהוא בדק אותי ידנית אם יש לי פתיחה בשבוע 24 וזה מאוד מסוכן ויכול לגרות את המקום ללידה ומצטערת שלא התעקשתי שאני לא מסכימה
את כל שאר ילדיי הינקתי בלבד עד לפחות גיל שבעה-שמונה חודשים (אצל חלקם התחלתי לשלב בקבוק בגיל הזה, אצל חלקם עוד אח"כ). אבל התאומים ינקו בלעדית רק במשך כחודשיים (מהשחרור מהפגייה), ואז התחלנו לשלב בקבוקי תמ"ל. (לשאוב שאבתי רק כשהיו בפגייה...) וזו הייתה הסיבה שהם הפסיקו לינוק בגיל הכי מוקדם אצלי - עשרה חודשים.
הוויתור הנוסף מבחינתי היה הוויתור הרגשי - ההיקשרות הבלעדית והקרובה לתינוק יחיד... אבל ב"ה נראה לי שלהם זה לא היה קשה, גם כי היה להם זה את זה... וכיום אני לא רואה הבדל בקשר שלי איתם לבין הקשר שלי עם הילדים האחרים הבוגרים.
בהחלט ויתרתי על מקלחות או שקילחתי אחד בבוקר\צהריים והשני בערב אם התאפשר..
ואם יצא שאוכלים באותו זמן חמוד אחד ישב בסלקל והשני עלי.
הנקה הייתה אבל ממש לא בלעדית יותר בשביל הקירבה שלי איתם כי לי מאוד קשה לשבת ולשבת ולשבת..
שעלולה לפגוע בעצב השמיעה של העובר!!!!
תרגיעו אותי...
האמת שב"ה שזה משחה ולא תרופה לבליעה אבל עדיין....
שתזכו לגדל אותן בנחת ובשמחה 
איך את מרגישה?
מזל טוב!זהות כפולהיכול להיות חו"ח הריון מולרי או איזשהי אנומליה שלייתית
ומעריצה אתכן יותר מתמיד- מתי אתן מספיקות לכתוב?
יש בי הרגשה כזו, כמו אחרי הילד הראשון, שעכשיו החיים שלי השתנו מהקצה אל הקצה.
את הלילות אנחנו מחלקים חצי חצי, מה שאומר שאחד הולך לישון מוקדם וכל אחד ישן 4 שעות בלבד!
והנקה... זה באמת מטורף, גם כל הלחץ סביב זה שיש או אין וצריך לשאוב כדי להרבות.
אבל... שניהם כאלו מתוקים שהכל מתגמד כשרואים אותם ביחד. ממש מתנה
ולגבי ההנקה, אני גם אומרת ככה.
אבל בינתיים הם יונקים יפה וחבל לי להפסיד את זה.
נולדו במשקלים יפים כך שאפילו מצליחים כבר לינוק ביחד.
בנתיים אין לי מהנסיון עצות אבל אולי כדאי שכל אחד מכם יקום לתינוק אחר כדי שיהיו לכם יותר שעות
האתר הזה חסום לי, והייתי שמחה לקרוא...
את יום הפג שחל אתמול חגגו בפגיית המרכז הרפואי שיבא עם תוספת חדשה ומרגשת של שלוש שלישיות חדשות, שנולדו ביום אחד וכמעט במקביל בבית החולים.
היולדות הצליחו "למשוך" עד שבוע 30, 31 ו־32. הפגים נולדו במשקלים שבין 900 גרם ל־1.8 ק"ג ויצטרכו לשהות מספר שבועות בפגיה. שניים מהם מונשמים ביחידה לטיפול נמרץ פגים. "חלק מהנשים היו אצלנו במעקב במחלקה להריון בסיכון, אבל בטח לא תיכננו שכולן יילדו באותו יום. זה היה מחזה מיוחד", אומרת ד"ר ציפי שטראוס, מנהלת מחלקת יילודים ופגים בשיבא.
הכירו את המכשיר שמנצח את הכאב >>
מנתונים שפרסמה החברה הישראלית לרפואת האם והעובר עולה שבמהלך 2017 היו 77 לידות של שלישיות בכל הארץ. כאשר בשיבא נולד המספר הרב ביותר של שלישיות, 16 במספר.
לרגל יום הפג פרסם משרד הבריאות דירוג שממנו עולה שפגיית שיבא דורגה בין הפגיות שבמקום הראשון זו השנה החמישית ברצף מאז החלה המדידה.
ד"ר שטראוס אמרה עוד: "זה בהחלט סמלי שביום הפג התחדשנו בשלוש שלישיות. זה מעלה על הפרק את החשיבות של התמיכה של משרד הבריאות בנושא הפגים. חשוב לזכור שאיכות הטיפול שאנחנו נותנים בפגיות קובעת את איכות החיים לשנים הבאות".
דוד מקמל, אב לאחת השלישיות, אמר: "אני חושב שזה נס משמיים לקבל מתנה כזו. זה מאוד מרגש. לוקח לי זמן לעכל, אבל בטוח שבעתיד אנחנו נסתדר עם הכל. אני מודה לכל הצוות ולבורא עולם".
בעז עמירה, אב נוסף: "השלישייה הגיעה באופן ספונטני ורוב הרופאים לא נתנו הרבה סיכוי והמליצו לדלל, אבל הקדוש ברוך הוא שמר עליהם וישמור עליהם ואני מודה לשליחים הנאמנים פה בבית החולים ולאשתי".
באמת מרגש!מתואמת
משום מה מרגישה היום פחות תנועות (שבוע 29+4)
כשאוכלת ושוכבת על הצד מרגישה אותן, אבל זה לוקח קצת זמן (באמת שקצת. מרגיש לי נצח, אבל מדובר מקסימום בדקה או שתיים) וגם התנועות חלשות יותר ממה שהן הרגילו אותי.
זה קרה בעבר, אבל משום מה אז זה עוד לא הכניס אותי ללחץ 
כל עוד אני מרגישה תנועות זה בסדר?
לצאת מנקודת הנחה שהן פשוט שינוי כיוון?
באותה הסירה אם זה מנחם
מציעה לך אפשרות לדרך האמצע:מתואמתלספר שמדובר בהיריון בסיכון כלשהו (ותכל'ס - זה מה שבאמת נראה לעין לאנשים מבחוץ), אך לא לספר שמדובר בתאומים.
איך זה נשמע לך?
יזמינו אתכם לשבתות, נגיד, או אירועים - מה תגידו? איך תסבירו שאת לא יכולה להגיע?
נשמע שהרבה יותר בריא, גם בשבילך, שהם ידעו במעורפל על זה שאת מאושפזת אבל בלי יותר מדי פרטים, ואפשר באמת לבקש מהם (כמו שהציעו פה) שלא יבואו לבקר אותך או לדבר איתך בטלפון, כי זה מאוד רגיש לך מבחינה נפשית...
שאפשר לתת תרוץ כלשהו לאשפוז, בלי לספר את הסיבה האמיתית.
במקרה יצא שגם אני הבאתי את הצוואר כדוגמא, אבל לרעיון אחר שניסיתי להסביר 
היא אכן אמרה לי לא להרבות בשכיבה על הגב, אבל לא אמרה מעבר.
בינתיים הספקתי להיזכר למה חצי ישיבה זו לא אופציה עבורי. גומר לי את הגב...
נשקלתי היום וירדתי 5 ק' מתחילת ההריון, אני עכשיו בשבוע 10, תקין?
משנה אם את בגובה מטר 60
ובהתחלה היית 60 70 או 80.....
בגדול, הרוב יורדות בשבועות הראשונים בגלל הבחילות וההקאות... גם בהריונות של עובר 1.
מה שחשוב זה להשתדל מאוד להזין את הגוף, שתיה מרובה של מים ירקות (אלה שאת מסוגלת) פירות, חלבונים....
גובה - 158
משקל התחלתי -67
דווקא יחסית אני אוכלת ופחות מקיאה לעומת הריונות קודמים אבל בחילות חזקות יותר
בהריונות קודמים - רציתי הרבה לאכול, והכל - בשרי או חלבי .
עכשיו אני עם שני בנים בבטן ו... מרוב צרבת בקושי אוכלת בשרי ורק משוועת למשהו חלבי.
דרך אגב כל הריון מחדש נהיה לי קשה לחכות 6 שעות בין בשר לחלב. במיוחד עם הצרבת.
וכל פעם אני חושבת אולי לבקש מהרב היתר לקצר את ה6 ל5 וקצת... או רוב שעה שישית... אם אפילו ביום כיפור מתחשבים בעוברה שהריחה, אולי גם בזה אפשר להתחשב... ואני מתביישת לבקש על דבר כזה קטן, מה אני לא יכולה להתגבר ולהתאפק, אז אני מתאפקת.
תודה
גם הרב שלנו לא נחשב מקל, אבל זה לא שחשבתי שאין סיכוי שהוא יתיר לי, ובגלל זה לא שאלתי אותו.
להפך - ההגיון ההלכתי שלי אמר לי שיש מקום להקל. ואני מניחה שיש סיכוי גדול שיתיר לי.
הסיבה שלא שאלתי היא שהתביישתי בקושי שלי בשליטה עצמית בדבר כזה... זה לא שזה גורם איזו סכנה בריאותית... ועוד לקבל על זה היתר רשמי - מרגישה כמו ילדה קטנה
בכל מקרה תודה על ההזדהות וטוב לדעת שאני לא היחידה!
אז תמיד יש לי חשק רק לחלבי/פרווה, ולא משנה מה המין של העובר בפנים 
ומלא שאלותתאומים/ות?1. ב"ה הריון ביכוריוני, הייתי רגילה לפ"ג יומית לפני ההריון וכבר חודש אני לא מתעמלת עקב הבחילות. מותר להתעמל בהריון תאומים? כמובן לא מדברת על קפיצות לגובה וסלטות.
מציינת גם שזה מאוד חשוב להרגשה שלי כי יש לי תת פעילות של בלוטת התריס והפ"ג בבקרים מזרימה לי את הדם ונותנת לי כח.
2. למה בשביל שקיפות לתאומים אני צריכה לנסוע להונללו? אני בכללית, בצפון, נתנו לי אפשרות רק לשני תורות במקום שמרחק שעה וחצי ממני צפונה.
3. אני צריכה להביא אישור על בריאות תקינה מהרופא למקום עבודה, צריך לציין בזה את ההריון? אוף חשבתי שעברתי את כל הפרוצדורה..
4. מתי עוברות הבחילות???
אבל מן הסתם זה הרבה יותר קשה.
בכל מקרה, שכחתי לציין- הכי חשוב להתייעץ עם הרופא/ה שלך.
)וואי באמת בקשר לבחילות???? הלואי שיעבור לפני בעז"ה
לגבי השקיפות- אני בכללית והאמת שהן ממש שיגעו אותי הפקידות שם: התקשרתי פעם אחת ומישהי אמרה לי שעושים רק בבית חולים ונתנה לי מספר שהתקשרתי אליו והם אמרו שהם לא עושים ונתנו לי מספר אחר שגם שם לא.
בפעם השניה מישהי אמרה ששקיפות לתאומים זה לא תור כפול אלא תור מיוחד ואין אותו הרבה ונתנה לי מקום רחוק עם שני תאריכים רלוונטים לי לבחור.
ואני אפילו לא יודעת מי הרופא הזה? ואין לי כסף לעשות פרטי..
לגבי האישור גם בעלי אמר לי ככה, בכל אופן אתייעץ עם הרופא.
תודה
תאומים/ות?) לעזור בכל שאלה.אז האפשרויות שלי כרגע זה:
1. לפנות למרכז בריאות האישה לבירור על תור אחר
2. לברר על הבדיקה בבית החולים מול מזכירות המרפאה
הבנתי נכון?
בהיריונות יחידאים (אם היו לך לפני ההיריון הזה) עשית שקיפות עורפית?
כי אני בעיקרון לא עושה שקיפות עורפית, אבל בהיריון התאומים אמרו לי שזה כן חשוב. ותכל'ס - לא הבנתי למה... הרופאה בעיקר אמרה לי מה הסיכויים לתסמונת דאון (שזו בדיוק הסיבה שאני לא עושה את הבדיקה הזו בד"כ, כי היא בדיקת סקר...)
בכל אופן, אני עשיתי את השקיפות באופן פרטי, וקיבלתי החזר חלקי מקופ"ח.
אני בכל מקרה אצטרך כי יש לי היסטוריה.. אבל שואלת אם זה משהו מיוחד לתאומים
תאומים/ות?כי אני באמת לא עושה חלבון עוברי...
רק שלא הסבירו לי שזה קשור
טוב, לא נורא, כפרת עוונות... זה כבר היה מזמן
ובגלל שאני לא מרגישה טוב אני עושה בכל ההריונות, זה עוזר לי להתגבר על הקושי
מקווה שהשתפר
"לתת לך את המספר של הרופא שלי שיעדכן אותך בכל הפרטים?"
אופציה א'- בעצבים קלים
אופציה ב'- בחיוך מקסים
אמור לעבוד בשתי השיטות.
אתמול הייתי בקניות לילדים.
פתאום ראיתי חברה שמלא זמן לא דיברתי איתה..
אנחנו מדברות , היא מסתכלת לי על הבטן ואומרת: "ואוו איזה ענקית.. מתי את צריכה ללדת?"
ואני כולי כזה: "אדר"
ואז היא אומרת: "איזה?? יש שתיים.."
אמאלה.. לא ידעתי מה לענות..
אבל אז בדיוק התקשרו אליה והיא אמרה לי שנדבר בזמן אחר והלכה..
מה הייתי אמורה לענות לה???
ועוד שאלה.. שהילדים שואלים כמה יש לי.. (עוברים) מה לענות??
תודה רבה!!!!
כתבו את זה בתגובה למישהי שאמרה שהיא תלד מוקדם, בשלב שבטוח צריך פגייה.
לתאומים יש יותר סיכון להיות פגים אבל לא מחייב.
תלוי בסוג התאומים, זמן הלידה, משקלים וכו'
היום שהשכבתי את הקטנים לישון, הבת שלי אומרת לי..
"אמא את ממש שמנה.. את בטוחה שזה תינוק או שפשוט אכלת אבטיח ענק??"
התפוצצתי מצחוק!!!!!!!!!
עניתי לה: "לא אכלתי אבטיח ענק.. פשוט יש לי תינוק בבטן כמו שאמרתי לך לפני כמה זמן..
והתינוקי החמודי הזה נמצא בתוך שק שקוראים לו רחם.. ובתוך השק הזה יש גם מלא מים
כדי שהתינוק יוכל לשחות ויהיה לו ממש כיף כי הוא מלא זמן שם.. לכן אני ממש שמנה.."
והיא הייתה ממש מרוצה מהתשובה.
עוד אופציה למה להגיד לילדים..
המשך הריון קל לכולם!!!
אני דוגלת בלהביא אוכל 
בהתייעצות עם חברה רופאה הבאתי פעם לצוות במחלקה לחמניות מזונות (רוב הצוות היה דתי ורציתי שיוכלו לאכול בנחת בלי ברכת המזון ש"תגזול" להם את זמן ההפסקה) עם ממרחים שווים של אוליביה (טפנד זיתים, פסטו וכאלה).
זו אמנם לא מתנה שנשארת, אבל לדעתי משמחת מאוד. הם בד"כ לא זוכים להפסקות נורמליות וזה שיש אוכל קצת שונה ומפנק זה תמיד משמח.
אושר כפולאחרונהאם יש הבדל.
תודה ה!מרגישה ממש כמוך
שהבטן עוד רגע מתפוצצת אבל ראיתי שאני מקפידה יותר לשתות ולנוח זה עובר חלקית וגם קחי בחשבון שרוחב הרחם שלך הוא כמו בשבוע 40 בעובר יחיד כך קראתי באינטרנט אז זה הגיוני הכאבים והמתיחות
שלומצ'