תנו לי רעיונות לדברים מזינים וזמינים שאפשר לקנות או להכין מראש ולנשנש...
למשל להכין לי חביתה זה ממש לא בא בחשבון, עד שאדליק ת'אש כבר אחד יתעורר...
פירות
ירקות חתוכים עם טחינה...(מחזיק לא רע בקופסא במקרר)
קרקרים עם גבינה או טחינה או לבד.
עד כאן דברים הגיוניים.
הנפילות זה עוגה משבת ושוקולד...
אוכל שאפשר להכין בשניות, להכניס לתנור, ולשכוח ממנו למשך עשרים-ארבעים דקות:
תפו"א ובטטה שלמים, עדשים ירוקות מתובלות קלות עם מים, שעועית ירוקה עם מעט שמן, אפילו אורז אפשר (אבל יוצא פחות טוב). ודברים מורכבים יותר: פשטידות מחומרים כמו זיתים, תירס, גבינות, קמח... מערבבים בתבנית ומכניסים לתנור.
אפשר גם אוכל מהיר הכנה במים רותחים, כמו קוסקוס ובורגול.
בגזרת האוכל הקל: גרנולה, סנדוויצ'ים עם סלטים מוכנים... (כל דגני הבוקר התעשייתיים לא בריאים, בעיקרון...)
תאומיםם
ואין בו שום קמח או משהו דומה?
בעוז וענווה!הוא : אוכל מזין לעצמי ורק אח"כ בית.
אני אוכלת הרבה יותר בריא מבד"כ בעיקר כי אני אחראית על המזון של שני התינוקות שלי.
וגם כי אני ממש רוצה לחזור לעצמי כבר.

ירדתי בשבועיים הראשונים למשקל ששניייייייייים לפני ההריון לא ראיתי. מאז עליתי קצת אבל עדיין כמה קג טובים פחות מתחילת ההריון.
נראה לי שפשוט הנקה, שאיבה וטיפול ב2 זה מספיק כדי לסחוט מאיתנו את כל הרזרבות.
זה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים!!!! (בטח ובטח לאורך זמן ככ ארוך)
אין אצלנו לא יום ולא לילה משותפים.
שומרים על אופטימיות... בסוף זה יבוא.

שתשמחי כל פעם כשתגיע!
זה בא על חשבונך על חשבון הילדים הנוספים ובעלך
ואמרה לי את זה אחת שילדה תאומים ראשונים
שהיום היא מתחרטת שהיא לא לקחה עזרה והיא באמת היסתדרה מבחינה פיזית אבל היא אומרת שהיא מרגישה שמבחינה נפשית היא לא מספיק העניקה להם מה שהייתה מצליחה להעניק יוצ=תר אם הייתה לוקחת עזרה פיזית אז הנפשית הייתה פנויה יותר
והיום היא ממש מתחרטת על זה
כפולה ומכופלת
לא חייב עזרה חיצונית
אם יש אוכל מבושל או קנוי זה עזרה ענקית
מייבש כביסה זה עזרה
אמא שבא לעזור זה עזרה
בעל שבא בצהריים או בשעות מסויימות לעזור זו עזרה
וכו...
אבל....
ברגע שאת לבד :
הבעל מגיע ב8
האמא לא באה לעזור
יש 5 ילדים או לא משנה כמה
ולא עוזרים מספיק מסביב אני חושבת שמה שכתבתי למעלה לגמרי נכון
אבל שיש עזרה ודאי שקשה להכניס משהיא הבייתה וגם אני לא סובלת את זה שמתערבים לי בנקיון
אבל בעזרה לגדל את הקטנטנים אני חושבת שהאמא והאבא הם הטובים ביותר פשוט מעודדת עזרה טכנית להפעיל את הבית בנקיון כלים וכביסות וזה כוונתי
זה מאוד מקל בהרגשה שהבית נקי ומסודר אז גם יותר פנויים רגשית לזעטוטים שיבואו בעזרת ה
כך אני חושבת ומותר גם לחלוק עלי
והכי מוזר שפעם אחרונה במעקב אחיות לא עליתי בכלל במשקל...וגם שונות מבחינת השעות (ביום חול לא אוכלים ארוחה גדולה וכבדה בעשר-אחת עשרה בבוקר, ובשבת כן) - כל זה כבר יכול להשפיע...
ממש מבאס כי מבשלים ורוצים להנותאם כי תשמחי שיש לך תיאבון בכלל
(לי בהיריונות יש שבתות שלמות שאני בקושי אוכלת...)
אני עם TTTS דרגה 1 בשבוע 27 וראו היום החמרה במי שפיר של העובר הגדול יותר וקיצור של הצאוור מ17 ל11 אבל הדרגה נשארה 1 והם חושבים אולי מחר לעשות לי ניקוז בהדסה הר הצופים אצל פרופסור יגל
הצילו אני רועדת אני באמת ענקית מאאווווד לא ישנה בלילות מכאבים בצלעות בקושי יכולה ללכת מהמטבח לסלון
מי עברה את הנקוז הזה זה מפחיד אותי
זהות כפולההולכת מחר לסיור בחדר לידה.
אשמח להכוונה לדברים שכדאי לברר במהלך הסיור, בעיקר כאלה שרלוונטיים ללידת תאומים (יוצאת מנקודת הנחה שאמצא באינטרנט התייחסות ללידת עובר יחיד).
שלומצ'
תודה ה!ודווקא שמחתי מאוד שהלכתי.
לי אישית עוזר לראות את המקום ואת האנשים (ומן הסתם זה גם קשור לכך שזו לידה ראשונה עבורי).
קיבלתי מידע משמעותי שחלקו לא מילולי.
המיילדת נתנה לנו יחס גם תוך כדי הסיור (כלומר הסבירה ספציפית מה הנוהל לגבי לידת תאומים) וגם נשארה איתנו אח"כ לענות לנו על כל השאלות בנחת ובפירוט.

שלומצ'אחרונהתמיד הנקתי אבל עכשיו בעלי נותן בקבוק מטרנה בלילה.
חשבתי שצריך לתת לפי מה שהם אוכלים, והם אוכלים בסביבות 100 מ"ל, אבל מישהי אמרה לי שזה מלא לתינוקות קטנטנים. אכן כך?

והקפיצות הן איטיות ולא של 60...
למטרנה יש "כפית חצי" להכנה של 30 מ"ל וזהמאד נח וחוסך הרבה. צריך להתקשר ולהזמין משרות הלקוחות.


קוראת בשקיקה כל מידע חדש פה ולומדת המון, יש פה ידע שאפילו בספרים שקראתי ומהתייעצות עם רופאים לא קיבלתי ! אשריכן!
אז תודה לכן!
עכשיו בזכותך יש כאן מידע נרחב על הנושא הזה...
מתואמתזה באמת פורום חשוב ומועיל, וטוב שהוא נפתח!
(ולא, אני לא לוקחת לעצמי קרדיט על הדחיפה לפתוח אותו...
)
ביטאת הרגשה של רבות מאיתנו.
גם אני ממש שמחה על הפורום הזה שממש הוקם בעיתוי מושלם מבחינתי ואני לומדת המון מכל מה שנכתב.
גם מרגישה בנוח להתייעץ על כל דבר.

אלא פשוט לצוואר הקצר, שיכול לקרות גם בהיריון של עובר יחיד.
בקיצור - צריך לשאול רופא, שיסתכל על הנתונים הספציפיים שלך וידע איך צריך לנהוג.
כתר הרימוןאחרונהאני במעקב צמוד בביהח כמעט יום יום
וגם מי מכירה או השתמשה בשרותיו של פרפסור יגל מהר הצופים ופרופסור דן ולסקי????
אני לא מצליחה להתחבר אתך לא יודעת למה זה חוסם לי
אני בהלם שסחבת עד שבוע 32 עם דרגה 4
התערבו בלייזר???
הם יצאו ממש בהפרשים גדולים???
יש לי עוד המון שאלות...
במה התערבו בלייזר ואיפה בשיבה תל השומר?
אני כבר שבועיים וחצי על TTTS דרגה 1 ומקווה ומתפללת שלא יחמיר אמרו לי שהרבה פעמים בשלב מסויים הרחם מגיעה לבאלנס מסויים ומפסיקה להפריש עוד מי שפיר לתינוק הגדול יותר וזה נשאר כך עד שבועות מתקדמים ... מקווה....
מעניין באיזה שבוע ילדו את החברה של המגיבה הקודמת שהיה לה גם דרגה 1 במהלך ההריון
אנחנו כבר מתחילים להתרגל אחד לשני ויש לי כמה שאלות:
1. מכל העצות שאני קוראת, סדר יום הוא חיוני להתנהלות טובה עם תאומים. עם כל הילדים שלי עד כה, מעולם לא הצלחתי לכונן סדר יום יציב. זה קרה מאליו כשגדלו והגיעו למטפלת ואז עניין השינה הסתדר וסביבו כל סדר היום.
עשיתן סדר יום יזום? ואם כן, איך? (אם אתן רוצות להגיד לי- לוחשת, כבר ניסיתי עם הגדולים, צריכה עצות ספציפיות יותר).
2. טיטולים ומגבונים יורדים פה בקצב שיא (אגב, תירשמו למועדון של פמפרס ותקבלו חבילונת של טיטולים מידה 1).
יש דבר כזה מועדון של הורים לתאומים שמקנה הנחות?
תודה לכולן
מתואמתבעריסה או בעגלה?
בגדול, זה באמת מה שאני מנסה לעשות
כי אצלי כרגע נרדמים רק בעגלה או בידיים ורק בנדנוד.
סתם תפסתי טרמפ 
קיוויתי שאולי אם יהיה סדר ביום, גם הסדר בלילה יגיע
ועוטפת אותם ושנה לישון, מתעקשת להרדים וגם אם מתעוררים מרשימה שוב. אחרי 3 שעות הם בדרך כלל בוכים מעצמם ואז האוכל הבא.. ושוב.. אצלי הנקות ארוכותתת. לפעמים נרדמים תוך כדי ואז בכלל אני לא יודעת כמה ינקו. וכבר לא שואבת בכלל ,לשפיותי.
כששאבתי והשלמתי נכנסנו למעגל קסמים של השלמות של שאוב בלי לדעת כמה ואז 20 ואחרי חצי שעה עוד וכבר לא ידעתי מתי התחילה הארוחה ומתי הסתיימה....
ולא זוכרת כמה זמן את אחרי לידה... אם את עדיין טריה ממליצה מאדדד על ליווי של יועצת הנקה. שווה כל שקל ועושה סדר, גם אם יש לך הנקות מוצלחות בעברך. זה שונה לגמרי עם שניים... בהצלחה
רק יועצת הנקה מוסמכת IBCLC
עדיף עם התמחות בתאומים. את עדיין בשלב מצוין שיכולה לעשות סדר, להעלות את ייצור החלב וללמד אותם לינוק ארוחה שלמה.
כשאצלנו היו בני שבועיים כל היום! הייתי סביב שאיבות והנקות והשלמות תמ"ל והייתי על סף שיגעון. היועצת עשתה לי סדר,עזרה לי להבין לEמה אני מסוגלת ואיך להגיע לשם.
כיום אני מניקה כל אחד מהם 50%, כלומר הגוף שלי כאילו מניק תינוק אחד וכל ארוחה התאום השני מקבל תמ"ל. גם לזה הגענו אחרי מאמצים אבל בלעדיה לא יודעת אם גם את זה הייתי מצליחה....
כמה ומתי אמורים לישון בגיל הזה?
מה וכמה אמורים כבר לאכול בגיל הזה?
מה 'פעילות' מתאימה לגיל הזה?
היום שלנו עוד ממש הפוך ואני מרגישה קצת אבודה...
קמו הבוקר בין 11 ל12 (אתמול הלכו לישון לקראת 2. היה סיוט...)
נרדמו עלי תוך כדי הנקה בערך בין 4 ל5 (לא ממש שינה עמוקה. כל פעם התנתקו ואז חצי התעוררו לחפש ולהחזיר את הפטמה לפה...)
בסביבות 8 אחרי ארוחת ערב ואמבטיה היו ממש עייפים ונרדמו עלי תוך כדי הנקה.
האחת ישנה איזה שעה אולי פחות והשני אפילו זה לא.
עכשיו הצלחנו במאמצים להרדים.
מה עושים?
קורה כמעט כל ערב שקורסים סביב 8-9 ואז מתעוררים לחיים
אפילו שאני מנסה להשאר איתם באזור חשוך ולעשות 'אווירת לילה' שיונקים וחוזרים מיד לישון- זה לא עובד לי בכלל!
הם קמים רעננים ליום חדש וכל הערב שלי הולך...
אכן מטורף...
כל פעם אני אומרת לעצמי שחייבים להתחיל את הבוקר בשעה נורמלית ולא מצליחה. הם מתעוררים מלא בלילה (אתמול הבן ישן 6 שעות רצוף וזו הייתה הקלה משמעותית למרות שאחותו קמה מלא!) ואז הפיתוי להמשיך לישון איתם בבוקר מאד גדול.
הם כבר אוכלים די יפה
אבל אני זקוקה ליותר סדר בראש מה להכין/ לתת להם.
ובסוף בהתאם לבדיקות החליטו לדחות קצת ונתנו ב 30.
כפי שכתבו- 2 זריקות בעכוז, בפער של 24 שעות זו מזו.
לא אטרקציה גדולה, אבל הרבה פחות נורא ממה שחשבתי שיהיה.
תופעות לוואי- לא רציניות בכלל- החומר טיפה מכאיב (אם את מאלו ש"זכו" לטיפולי פוריות אז קטן עליך). בתנוחות מסויימות אני עדיין מרגישה את המיקום של אחת הזריקות (דווקא זו שפחות כאבה), ויתכן שאני מדמיינת, אבל הרגיש לי שהבטן נתנה קפיצה בגדילה אחרי הזריקות.
והכי חשוב- תיתכן ירידה בתנועות ביום או יומיים שאחרי (לא זוכרת בדיוק), אז צריך יותר לשים לב לזה.
בשעצ - הייתי מאושפזת בשבוע 24
נתנו 2 זריקות בפרש של יממה
קצת כואב אבל עובר
התנועות עובר ירדו לי שנבהלתי ועשיתי אולטרסאונד לבדוק שהכל תקין
היה לי תופעת לוואי של חוסר שינה מהסטרואידים לא הצלחתי להרדם
ובמשך שבוע נרדמה לי הלשון שחשבתי כבר שיש לי פטרייה בסוף זה עבר
בכללי לא כזה נורא לא להלחץ
כרגע מסיימת שבוע 26 ועושה וי על כל יום שעובר תודה לה
לא חושבת שיש בספריה אצלינו...קוורקאחרונהזה- שותה מלא, ישנה ברגע שרק אפשר.
מניקה הרבה כשמרגישה מחסור ולוקחת משהו שנקרא קרעפט. רואה שיפור מאז שהתחלתי לקחת.
קניתי בחנות טבע.
גם אוכלת תמרים ושקדים להעשיר את החלב ושותה תה לואיזה.
לצערי.
אבל אם יוצא ששניהם נרדמים בבוקר או בלילה אני מיד הולכת לישון ועוזבת את כל הבלגן .
אחה"צ, כשהגדולים פה (והם מגיעים החל מ-1:30), אני לא יכולה לעשות זאת.
בינתיים מתסכל כמה שזה מעט אבל אני מקווה שהם יגדלו ואולי השינה שלהם בלילה תשתפר.
מתי ילדת באילו משקלים?? אם בא לך לשתף בזמנך "החופשי"....
ולגבי שאלתך, בני כמה הם? תבררי עם יועצת הנקה לדעתי... בהצלחה ענקית!!!
כמה נולדו
ספרי לנו בזמנך החופשי
שרק אחרי 10 דקות (כלומר בין הדקה 11 ואילך) מתחיל להגיע החלק השומני והסמיך יותר של החלב שהו משביע יותר. בהתחלה זה יותר מיימי בשביל להרוות את הצמא של התינוק. כשהתחלתי להקפיד על זה זה ממש עזר לי. גיליתי שהייתי חסרת סבלנות בהנקה ורק אחרי שהקפדתי על השעון להגיע ל15 דקות זה השתפר פלאים...
יש עוד מישי שצריכה ללדת??
או שנגמרו הנשים פה בהריון??
והמורכב....
קודם כל להצטייד ביועצת הנקה מעולה! שווה כל שקל וגם ככה מקבלים את הרוב מהקופה.
אצלי זו לידה רביעית עם הנקות מאתגרות אצל כל הילדים, ורק הפעם לקחתי יועצת. שמים וארץ!
לגבי הגברת חלב:
חילבה במינון גבוה מאד של 3 כדורים 3 פעמים ביום
קפסולות מורינגה
ושאיבות במשאבה מעולה ברמת בי"ח. מגביר חלב מאד ומשמעותי
המשאבות האלו הן סימפוני או לקטינה של מדלה,
אם אין אחת מהן אפשר גם דו צדדית חזקה אחרת.
בהצלחה!!
אני רק בשבוע 26 עם תאומים מונו ביעם דרגת TTTS1 עם רבוי מים מאוד לאחד מהם ופשוט מתעלפת מכאבים בצלעות ובגב , לא ישנה בלילה ומסתובבת סביב עצמי ....
איך שורדים ככה עוד 3 חודשים
כואב לי מאווווד
בטעות כתבתי את זה בפורום הריון ולידה ואני כותבת את זה כאן
ילדתי אתמול לאחר כניסת שבת בנים מתוקים מתוקים!!!
ממש שמחה ומאושרת שכבר אחרי!!!
הם נולדו במשקלים די טובים 2.985 , 2.742
בריאים ושלמים ב"ה...
תודה על ההצדעות הרגשתי ממש גיבורה.. אבל לי זה היה ברור שאלד יחסית מאוחר כי כל
הלידות הקודמות ילדתי אחרי שבוע 40.
חג שמח לכולם!!!!!!! בשורות טובות!!!!!!!
איזה משמח לשמוע!
גם אצלי נולדו במשקלים דומים. הרגשתי שזה שווה את הציפיה הבלתי נגמרת
מעולה ממש! קלה ונוחה מאד להיגוי!

אפשר להיות איתו מגיל לידה (אנחנו קנינו אמבטיות ביד 2 כי הן היו ממש ממש קטנות- הבנות)
היא לא קלה, איזה 13.5 קילו, הכי צרה שיש 65 ס"מ... (אולי הבייבימונסטר 63 ש"מ לא זוכרת)
היא ג'יפ, מעוללללה בהיגוי ובהכל! יציבה...!
עלתה 2790.
רק קחי בחשבון שככל הידוע לי כרגע אין להשיג את המונסטר בייבי.
הזמנתי אותה והיבואן לא יכול להתחייב על מתי היא תגיע (בעז"ה עד סוף ינואר היא כאן איתנו).
האם ניתן להשתמש בה מגיל אפס בלי לקנות אמבטיות??
וזה צריך להיות עטוף טוב כי הלידה באדר בע"ה - עדיין יהיה קר.
ולמה אני לא רוצה אמבטיות -
אצלנו אין הרבה דברים במרחק הליכה, אפילו לטיפת חלב או לגן אצטרך לצאת באוטו, ועם אמבטיות זה נראה לי קשה כל פעם לפרק לקפל ולהכניס לאוטו. ומן הסתם אצטרך לעשות זאת רוב הפעמים לבד.
לכן השיקול שלי הוא דוקא לא הרוחב, אלא קלות הניוד והקיפול.
וחוץ מזה, אני לא חושבת שאצא הרבה בחודשים הראשונים.. לפחות מקווה שלא אצטרך.. אז נראה לי קצת בזבוז לקנות אמבטיות.
(פעם מזמן היתה לי עגלת יחיד של ד"ר בייבי עם גגון מתהפך, מין פטנט שזה יתאים לגיל קטן בלי אמבטיה, והייתי מאד מרוצה ממנה, בעיקר מזה שהייתי יכולה לקפל בקלות ביד אחת, גם במצב של "אמבטיה" כביכול. הייתי רוצה פטנט דומה לתאומים..)
ועוד שאלה - במה דגם 2018 מוצלח יותר? כי אם אני קונה יד 2 דגם 2017, לא אכפת לי שזה יהיה קצת יותר רחב, אך האם זה גם פחות טוב מבחינת היציבות וקלות הניווט?
תודה אתן מאד עוזרות. תזכו למצוות.
שבת שלום, חודש טוב וחג שמח! עדיין יש לי את הרגעים האלו שאני לא מאמינה שגם אני שייכת לקבוצה הזו של האמהות לתאומים....
נעים מאד, אמא למקסימים בני 3.5 חודשים.
יש 2 ילדים גדולים בבית (גילאי בי"ס) ומתוקה בת שנתיים וחצי לפני התאומים שהגיעו בהפתעה גדולה מאד!
קראתי את השרשורים האחרונים , ובהמשך להם ואשמח לפתוח ולשמוע מאחרות...
ב"ה אחרי הריון ארוך ומשעמם הם נולדו בזמן ובמשקלים טובים. אחרי כמה ימי החלמה חזרנו מיד הביתה. בחודש וחצי הראשון היה קשה מאד מאד (לכן לרות שגיליתי את הפורום הזה לא כתבתי בו בכלל). התאמצתי בטירוף להניק וזה לקח ממני המון כוחות וזמן, זה גם נפל על החודש של החגים - כבר הייתי צריכה לצום ביו"כ, סוכות על כל המשתמע, כולם בבית..... היה לא קל אבל היתה הרבה עזרה מסביב של אוכל וגם יש לי בעל נדיר, ב"ה על הכל.
אח"כ לאט לאט נכנסנו לשגרה, מגיל חודשיים הרגשתי כבר יותר טוב, לא חיפשתי מיטה בכל דקה פנויה והתחלתי קצת לתפקד בבית ואפילו לצאת כמה פעמים! בסה"כ הרגשתי שהחיים חוזרים למסלול.
אבל, פתאום בזמן האחרון לא טוב לי בכלל ויש לי מן דאון כזה.... לא דיכאון, בכלל לא.אנסה להסביר מה אני מרגישה. כאילו כל העולם ממשיך קדימה. כולם קמים בבוקר, מתלבשים, הולכים לעבודה. מדברים עם מבוגרים אחרים...
ואני נשארת בבית "להעביר" את היום. אני יודעת להסביר לעצמי שאני מגדלת את הילדים שלי ושזו המתנה הכי מיוחדת שיכולתי לאחל לעצמי, אבל יש לזה צד נוסף. השעות עוברות מהר, אני מניקה המון (למרות שלא מלא את שניהם אלא כמו שד"ר קטן אמרה ;)) בקושי מספיקה לכבס קצת ולהכין אוכל מהיר וכבר הילדים חוזרים והיום כבר נגמר. זה עושה לי לא טוב. אני מרגישה בטלנית ולא יעילה.
ודווקא בערבים יוצאת להתעמלות ואפילו כבר יצאנו לבלות. על הנייר הכל מצוין ואני מתפקדת מעל ומעבר ואפילו יוצאת ונהנית ופוגשת אנשים כך שלא מצליחה להסביר לעצמי מה הבעיה.
התחלתי אפילו לחשוב על חזרה לעבודה... מצד אחד מהבחינה הזו של לצאת מהבית זה יהיה טוב, מצד שני העבודה שלי תובענית מאד מאד (10 שעות ביום מחוץ לבית) וזה נראה לי מטורף לחזור לזה כרגע. אני גם רוצה ליהנות מהגידול שלהם , לא יודעת אם יהיו עוד אחריהם..
סליחה על המחשבות המבולבלות, שפכתי על המקלדת.
אולי מישהי תוכל לספר מנסיונה אם זה מוכר.
תודה וחנוכה שמח מלא באור!
