שרשור חדש
היום סיפרנו להורים של בעליאנונימי (פותח)

וחמותי התקשרה להגיד לי איזה יופי וכו... אבל מה היא אמרה?

"באמת ראיתי שהישבן (והיא לא השתמשה במילה ישבן אלא משהו אחר...)שלך גדול ובולט החוצה אז ניחשתי שמדובר בתאומים..."

אמרתי לבעלי שכל כך נפגעתי....

משהי פה לא היתה נפגעת שהיו אומרים לה דבר כזה?

גם ככה כבד לי ואני מרגישה ענקית ובקושי זזה אז למה צריך לומר לי את זה? לדעתי זה הכי חסר טאקט בעולם.

ודבר אחר: כל כך מתלבטת מתי לספר לאחים שלנו... (עכשיו שבוע 24 אבל אני ענקית...)

והם בצחוק כל הזמן אומרים.: מה יש לך תאומים? אבל לא נראה לי שהם באמת חושבים ככה...

באמת פוגע....ג'נדס
אבל נסי לסלוח לה אולי אחרי השיחה אמרה לעצמה שאיזה הזוי שהתנסחה כך....

ואת לא חייבת לספר לאחים אם את לא רוצה.... ספרי אם זה יעשה *לך* טוב. אם תחושת ההסתר גובה ממך כוחות נפשיים לעניות דעתי זו סיבה מצויינת לספר במידה וזה מתואם ומקובל על בעלך.
אוי... כ"כ מבינה אותךשלומצ'
גם לי היו כמה "היתקלויות" מילוליות כאלה עם חמותי סביב נושא המשקל בהריון ומאוד נעלבתי.

אחרי כמה פעמים כאלה הבנתי שהתגובות שלה בכלל לא קשורות אלי, אלא אליה ולדרך שבה היא תופסת את כל נושא הגוף- שלה ושל אחרים.

והבנתי גם שהתגובות שלי קשורות למצב הנפשי שקצת יותר עדין כרגע.

בקיצור- שחררתי את זה.
אתמול היתה הערה נוספת. גלגלתי עיניים (בדמיון, כי היא ישבה מולי) ודילגתי הלאה.

רוצה לכתוב עוד כמה דברים, אבל כבר חפרתי מספיק

רק אוסיף שמסכימה עם ג'נדס- אם ההסתרה גוזלת ממך כוחות- ספרי לאחים.


דוחה. ומה הקשר בכלל???נשימה ארוכה
פעם אמרו לי שיש אנשים עם שלשול בפה ועצירות במח.
אין מה לעשות חוץ מלקבל את זה שזה אנשים עם נכות.
לדעתי את לא חייבת לספר לאף אחד! אנחנו לא סיפרנו גם להורים. אם מנחשים מנחשים ואם לא לא. כמו שלא מספרים מה המין לא חייבים גם שזה תאומים.
כשהעירו לי או שאלו אמרתי - אולי שלישיה? בטוח לא שישיה... ואיכשהוא העברתי.
תודה שלומצאנונימי (פותח)

הסכמתי כל כך עם המשפט שלך: "אחרי כמה פעמים כאלה הבנתי שהתגובות שלה בכלל לא קשורות אלי, אלא אליה ולדרך שבה היא תופסת את כל נושא הגוף- שלה ושל אחרים". 

זה בול נכון לגביה... היא בעצמה ממש לא רזה ובאמת מתעסקת הרבה עם ענייני הגוף... תמיד יש לה הערות לכל בן/כלה/ נכד/ה...

ברור שאני לא צריכה להפגע ממנה... אבל זה היה לי ממש לא נעים...

ועוד היום אמרה לי שאני אתכונן שהיא תבוא אחרי הלידה לעזור לי.... חחח... הדבר האחרון שאני רוצה... למרות שאי אפשר לדעת מה יהיה ואולי זה באמת יעזור אבל אני ממש נחרדת מהמחשבה הזאת. יום אחד שהיא תבוא לפה זה בהחלט יספיק!

שמחה שיכולתי לעזור שלומצ'
מבאס ופוגע בהחלטתותיה22אחרונה
אבל מה הקשר???
אם היתה אומרת שהבטן גדולה מילא, מה הקשר לשאר הגוף...
לאחים תספרי רק את א. רוצה, אין שום הכרח. האחים שלי לא יודעים ( האחיות כן...)
דיווח למעסיקשירושל'ה
בנות יקרות,
מי מכן שעבדה בזמן הריון או מי שבקיעה בנושא.
האם עלי לדווח למעסיק שאני הריון עם תאומים או שמספיק הדיווח על הריון מבלי להוסיף שמדובר בתאומים?

בתודה 3>
לא ידוע לי על חוק כזהמימי3
אבל אני חושבת שמתוך הגינות יש לציין שזהו הריון בסיכון ויש סיכוי גבוה שתצאי לשמירה במועד מוקדם יותר מתאריך הלידה המשוער
ממש לאתאומים
כדאי לך להגיד שאת בהריון בסיכון ושכנראה תצאי לשמירה.

את ממש לא צריכה לפרט את הסיבה להריון בסיכון.

בכדי שיוכלו להכין מחליפה.

או.קיי -תודה!שירושל'האחרונה
מעבר מלול למיטת מעברג'נדס
הבנות כבר בנות שנתיים ו5 והן ישנות עדין במיטת *מטר*. בגלל שבחדר ישנו ארון גדול, ספה נפתחת ושידה, זה גודל המיטות שהתאפשר עבורן וזה נורא שימושי עבורנו השידה והספה כך שההחלטה לקנות להן בהמשך מיטת מעבר ולא גדולה יותר די הגיעה אוטומטית...

(כן מיטת המעבר קצת יותר ארוכה ממטר אבל זה עדין מסתדר בחדר ב"ה)

והגיעה העת שמיטת המטר כבר צפופה לגדולה (ב"ה) ואין ברירה אלא לעשות את המעבר בתקופה הקרובה. מה שרציתי לדחות כמה שיותר כי בחייאת כ"כ נוח לי הכלוב הזה....

אז.... בבקשה טיפים איך לעשות את זה בלי שיקומו, בלי שיעברו ממיטה למיטה ויעשו חינגות מידי לילה... כבר ככה עכשיו הן לא נכנסות למיטה ונרדמות מיד לצערי.... מתחיל סבב בקשות "נומי נומי", מים, שמיכה, בובה כזאת, לא בעצם את הבובה השניה ופפפפפפפ

קיצר עזרה ממנוסות תועיל! תודה רבה!
אני העברתי ישר למיטת נוערתאומים
אבל לא את התאומים... אם זה אין לי עדיין ניסיון... בטוחה שזה יותר חגיגה מילד אחד.

ספרי בהמשך איך היה... שאדע להתכונן...

נראה לי שאני בתחילה אצטרך לשבת לידם עד שיירדמו ויתרגלו לרעיון.
אצלי היו חגיגות.. כנראה שאין ברירה בהתחלה.אבי-יה
החזרתי אותם בנחת ואמרתי שעכשיו הולכים לישון. קראנו סיפור ושרנו שיר והם ירדו מהמיטה וקפצו ממיטה אחת לשניה.. בקיצור חגיגות. אני בתגובה החזרתי אותם למיטה וחוזר חלילה עד שהם התעייפו ונרדמו. בשלב מסויים הם התרגלו לרעיון. היום כמעט שלושה חודשים אחרי והם לפעמים יורדים מהמיטה אבל כבר לא משתוללים. הבינו שאין למה כי בסוף הן יוחזרו למיטה. בקיצור הרבה סבלנות.. בהצלחה!
אני העברתי למיטות מעבר קטנות . יותר ממטר אבל עדיין קטן.הריון נוסף ב"ה
בנוסף יש באותו חדר מיטת קומותיים של שני הבנים.
אז סהכ צריכה להתמודד עם ארבעה יחד. כדי שלא יהיה לי באלאגן של ירידה המיטות. אני פשוט נשארת בחדר . עד שהם נרדמים.
אני דואגת שיאכלו טוב בארוחת ערב.
מזכירה להם שמי שעדיין רוצה לשתות. עכשיו זה הזמן. כי אחכ לא ארשה. שירותים. לכל מי שיש לו
וכשנכנסים לחדר עולים למיטות . אומרים שמע ישראל אני מדליקה מוזיקה. לפעמים סיפור מוקלט.
והם לא יורדים בדכ. ואם כן. אני שם כדי לתפוס את זה לפני ה"חגיגות" 🙂
הבנות ועוד בן 6 נרדמים אחרי 20 דק גג. לפעמים לפני.
לילד בן 7וחצי. לוקח המון זמן. אז אם אני יכולה אני עוד נשארת בשבילו . ואם לא הוא עובר לחדר שלי לשכב לידי. עד שנרדם. אני מתחילה סדר ערב מוקדם קבוע. ועד 20.00 20.30. כבר שקט בבית.
יש ימים שזורם יותר טוב יש ימים שפחות. אבל... סהכ אני מרגישה שאני משתלטת טוב על העניין.
אם קשה לי. או צריכה לצאת. אחד הילדיםהגדולים מחקה את אותה מתכונת. בגלל שהם כבר התרגלו... אז הם משתפים פעולה וזה מצליח.
אנחנו פשוט פתחנו צד ב"כלוב" והשארנו אותו כמיטה.משה


הכלוב קטן על הגדולהג'נדס
היא ישנה באלכסון🙈
אתם מפנים את הספה ועוברים למיטת נוער?בלדרית
זה הסידור הכי הגיוני, לא?
לדעתי שחררי, תני להן לחגוג יום יומיים עד שההתרגשות מהמיטה תעבור וכשהן יהיו עייפות הן יירדמו. בהצלחה!
לאג'נדס
מאוד רוצה להשאיר את הספפה בשביל אורחים (אנחנו בדירת 3 חדרים) לפחות עד שיגיעו (בע"ה מתי שיגיעו) ילדים נוספים.

כן אבל גם איך להתמודד עם החגיגות לא כזה יודעת....
תשימו ספה נפתחת בסלון.בלדרית
אפשר גם לסדר מזרנים בשלוף לצרכי אירוח.
חבל שהספה תתפוס מקום קבוע כשהשימוש שלה הוא רק לעיתים רחוקות.
אממג'נדס
כשקנינו סלון התלבטנו על זה. החלטנו שמעדיפים ספות איכותיות יותר ולא כאלה נפתחות בשביל הפעם ב...
ומזרנים זה באמת אופציה. כרגע מעדחפה שתי מיטןת מעבר ב200 ש"ח לאחת.. השקעה מינימלית בשביל להשאיר את הנוחות של האירוח.
מיטות מעברמתוקנת
אנחנו גם קנינו מיטות מעבר(יותר נכון קבלנו מההורים)
יש במוצצים ב200₪.
לגבי החגיגות אז בהחלט יש לך למה לצפות ...
התאומות שלי בנות שנתיים וחצי והעברנו אותם כבר בגיל שנתיים וזה היה מאתגר.
הפתרון שמצאנו שאני או בעלי שוכבים לידן עד שהן נרדמות. כי אחרת היתה טיילת ...
היום כבר המצב השתפר אבל עדיין אפשר למצוא כל אחת מהן באמצע הלילה או בבוקר באחת המיטות של האחים שלהן...
הבעיה במיטות מעברבלדרית
ממה שאני ראיתי, הן עדינות יחסית ולא עומדות בזה שילדים קופצים עליהן, גם חסר בהן המגירות אחסון ואין אפשרות לקפל אותן אחת מתחת לשניה. בבתים קטנים זה משמעותי.
ספות נפתחות יכולות להיות דווקא איכותיות ונוחות מאוד.
למה שאקפל אותן?ג'נדס
מדובר במשהו כמו שנתיים גג של שימוש... מניחה שהן עומדות בקפיצות (כמובן שלא תהייה הסכמה רשמית לקפיצות, כן?)
ולא מתכוונת לקנות סלון חדש. מאוהבת בסלון שלי ב"ה.
והבית שלי לא קטן. ב"ה יש המון מקום איחסון.
אז הכל מעולה בלדרית
יום יומיים? את ממש אופטימית!חרותיק
פתחתי שרשור דומה בפורום נשואות, מוזמנת להסתכל במה שכתבו לי שם..
אשמח לקבל כל עצה טובה להרדמה של זוג שובבים בני שנתיים. - נשואות בלבד
עשיתן לי מצב רוח.....תאומים
האמת שתארתי לעצמי שזה מה שהולך להיות אצלינו... ושלי שובבים גדולים.

בטח יחגגו לי כהוגן.

לפחות אני יודעת למה לצפות...
את יכולה להסתכל בשרשור של חרותיקמתואמת

על מה שאנחנו עשינו...

העברנו אותם למיטת נוער אחת, ויצרנו להם "כלוב".

אצלנו באמת לא היה סיכוי שהם יבינו שצריך להישאר במיטה...

מקווה שאצלכם יהיה קל יותר. הן בכ"ז בנות ולא בנים

אצלינותאומים
התאומה הרבה יותר שובבה מהתאום.

מטפסת לכל חור בלי טיפת פחד והוא עושה אחריה.

בלעדיה לא נראה לי שהוא היה חושב על הכיוון לעלות על השולחן לדוגמא...
ההבדל הוא גם בהתפתחות וברמת ההבנה...מתואמת

אצלנו בגיל שנתיים הם היו ברמת הבנה של גיל שנה וחצי בערך . וגם עוד לא דיברו.

לכן לא היה סיכוי להסביר להם שצריך להישאר במיטה.

קשהתאומים
ואיך התמודדתם?

איך הם היום?
היום ב"ה הם רגיל לגמרי!מתואמת

הם היו בגן שפה - אחד מהם רק שנה אחת, השני שלוש שנים (כשהאחרונה הייתה רק ליתר ביטחון שכזה), וב"ה מהר מאוד הם למדו לדבר כמו שצריך וגם ההבנה שלהם התפתחה במהירות.

גאונים - הם לא (שני הקודמים להם ואולי גם זו שאחריהם חכמים מאוד על גבול הגאונות...), אבל העיקר שהם רגילים לגמרי ב"ה ויכולים להתמודד כמו כל בני גילם בכיתה א' (שבה הם נמצאים עכשיו)...

ב"התאומים
העיקר שתפסתם בזמן.

וטיפלתם בגיל מוקדם.

לא היה לך קשה נפשית להכניס לגן שפה?
היה קשה, כמובן...מתואמתאחרונה

אבל היה יותר קשה (טכנית) לקחת אותם פעם בשבוע לקלינאית תקשורת בעצמי...

באותו זמן היה לנו הכי חשוב מבחינה נפשית שהם יגיעו לרמת התפתחות תקינה כשל בני גילם. הדבר הכי קשה לי מבחינה נפשית הייתה העובדה שם היו צריכים להיות בגנים נפרדים... (אמרו לנו שבגלל שהם עם עיכוב שפתי - לא כדאי שיהיו צמודים זה לזה כל זמן, כדי שלא יפתחו להם שפה של תאומים משל עצמם, ולא ינסו לדבר בשפה של כולם...) תמיד רציתי שהם יהיו ביחד, כי חשבתי שזה דווקא יתרום להם ושזה הדבר טבעי להם...

אח"כ היה קשה כשאחד נשאר בגן שפה והשני לא (למרות שהם לא הרגישו בהבדל), ובשנה אחרונה הייתה לי קשה התחושה שאולי לשווא הוא נשאר עוד שנה בגן שפה... (וגם פחדתי שהוא יתקשה להסתדר פתאום בכיתה א' רגילה וגדולה. ב"ה התבדיתי )

אצלינו עבר חלקרק אמונה

לא גילינו לה בכלל שאפשר לרדת 

זה עם מעקה היא חשבה שזה כמו לול

עכשיו שהיא כבר גמולה היא יורדת רק כשצריך

 

זה הזמן לשנות ולעשות כללים חדשים

ההבדל הוא שהיא אחת...תאומים
שתיים באותו גיל זה משהו אחר לגמרי.

אצל הגדולים לא הייתה לי בכלל בעיה עכשיו אני בטוחה שתהיה חגיגה אלא אם אפריד אותם לשני חדרים.
יש בזה משהורק אמונה


יכולה להוסיף לך המלצה שקיבלנוחרותיק
להרגיל אותם ללכת לישון עם משחק אחד שהם בוחרים, לא משהו יצירתי מדי. אפשר גם ספר.
מותר לשחק, אבל רק במיטה.
ולאכוף את זה בעדינות אבל בנחישות.

זה הלילה השני שניסינו את זה וב"ה היום הם אפילו לא ניסו לרדת מהמיטה.

(בסופו של דבר כשנכנסתי לחדר אחרי מלא זמן של שקט גיליתי ששניהם עוד ערים, פשוט שוכבים בשקט במיטות..)
שבוע 12 ועוד לא יצאה לי ככ בטןתודה רבה!

יכול להיות??

 

תקשיבו אני בלחץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץ

יש לי תור לשקיפות ביום שני

ברגעי יאוש אני תוהה אם ללכת למוקד, סתם להיבדק שהכל בסדר,

אבל מי יקבל אותי ולמה???????

 

ברור שזה יכול להיות...ג'נדס
זה הגיוני אפילו..
זה בסדר גמורתאומים
גם אם יוצאת בטן בכזה שלב זה רק מההורמונים

הרחם נמצאת עדיין באגן.

אצלי התחילה לצאת בשבוע 15 בערך.

האמת שרק רציתי שתצא כבר כי רציתי שיידעו שאני בהריון... הספיק לי להסתיר שזה תאומים...
מתי היית פעם אחרונה אצל רופא?תאומים
אני הלכתי בכזה שבוע למוקד בגלל כאבי בטן והתייחסו מאד יפה.

איך שאמרתי שזה תאומים הסתכלו עלי אחרת...
פעם אחרונה היתי בשבוע שמונהתודה רבה!אחרונה

ובשבוע האחרון עברו לי מעט התופעות שהיו...אני אפילו לא עיפה...

אני בחרדות אש

נזכרתי שלא עשיתי בדיקות דם, נראה לי שמחר אלך לעשות לעשות ואז אכנס למוקד, זה צמוד

מה אומרות,להגיד את האמת או להמציא שאני סובלת מכאבי בטן או משהו??

נראה לי שזה מאד כבד לאןרך זמןתאומים
התינוקות פה נראים בני חצי שנה או קצת יותר.

כל אחד אמור לשקול לפחות 6 -7
אנחנו ככ שבריריות אחרי לידה...הריון נוסף ב"ה
לא מסתדר לי מנשא עם ילד יחיד . שובר את הגב. אז שניים? נשמע לי לא חכם ככ.
ממש מתחשק לישניים או שתיים
זה ספציפי נראה לי לא מרופד בכתפיים.

חוץ מזה הבית שלי קטן וצר אז נראהלי שיהיה לי דשה להתנייד בלי שהם יקבלו מכות...
אני בזמנו גם ממש רציתימאושרת22
לא מתחרטת לרגע שלא קניתי
סביר להניח שלא הייתי משתמשת גם כי ילדתי בניתוח וגם בגלל המשקלים שנולדו ב"ה.
מכירה באופן אישי יועצת מנשאים שיש לה שני זוגות תאומיםאנונימי (2)
והיא בהחלט השתמשה במנשאים עם שני הזוגות (לא יודעת עד איזה גיל נשאה את שניהם ביחד, אבל היא אמרה לי שזה היה לה מאוד שימושי וממש עזר לה).
אם את באמת רוצה לבדוק את זה, נראה לי שווה ליצור איתה קשר ולהתייעץ באופן ישיר. היא מאוד נחמדה וגם מפעילה גמ"ח מנשאים כך שאני בטוחה שתשמח לעזור גם בלי להכיר...
אם את רוצה, תכתבי לי פה ואשלח לך בפרטי פרטים מדויקים יותר.
וואי... לא שייכת לפורום הזה אבל הצצתי בכל זאת..אורית**אחרונה
נשמע לי לא ממש שייך מכמה סיבות:
א: מעטות האמהות שממשיכות לקחת במנשא הרבה בגיל לא פיצי. אם את מהאמהות האלה, כלומר- גם אוהבת את זה, גם עם גב מספיק חזק וכו'- אולי.
(מכירה אמא כזאת שבבית, בשביל שהבת שלה בגיל שנה וחצי תישן טוב- היא שמה אותה במנשא על הגב לאיזה שעתיים. בעיני זה כיף מאד לילדה, אבל לרוב האמהות מתיש מידי. אין הרבה שנוהגות ככה)

בגיל הקטן יותר- כן יש יותר שלוקחות במנשא, אבל אז אפשר לקחת גם תאומים במנשא בד רגיל, או במנשא בד ארוג. חפשי סרטוני קשירת מנשאים ביוטיוב.

ממה שאני ראיתי, לפעמים אמהות לתאומים לוקחות אחד בעגלה ואחד במנשא, במקום להתנייד עם עגלה מסורבלת. לרוב בכל מקרה או נוסעים ברכב או לוקחים עגלה.
רק מנשא- זה לטווחים קצרים, או , שוב- למשוגעות לדבר.

וגם- אם נורא בא לך לנסות- הייתי ממליצה לחפש ביד 2 או בגמחי מנשאים, כי סיכוי גדול שזה לא ישמש אותך הרבה.

בהצלחה רבה!
רעיון מה לעשות לגבי עגלה?אנונימי (פותח)
יש לי עגלת תאומים מהלידה הקודמת שהיתה לפני כמה שנים
ועכשיו בהריון יחיד ב"ה
יש לי אפשרות לקנות רק שילדה ליחיד כי האמבטיה והטיולון והסלקל מהעגלת תאומים מתחברים לזה
מה ממליצות? להשאיר או למכור ולקנות עגלת יחיד חדשה?
לדעתי להשאיר או להשאיל לאחרים.מתואמת

אולי בעתיד יהיו לכם שני ילדים צפופים, ותוכלו להשתמש בעגלת התאומים למקרה הצורך?

ובינתיים באמת תקנו שלדה לעגלת יחיד (לא ידעתי שאפשר לעשות דבר כזה!) ולחבר אליה חלקים מעגלת התאומים.

להשאיל אין סיכוי..אנונימי (פותח)
והסיכוי לצפופים די קלושה..
אז כדאי שתנסו לעשות השוואת מחירים.מתואמתאחרונה

בכמה תוכלו למכור את עגלת התאומים, כמה עולה שלדת עגלת יחיד, וכמה עולה עגלת יחיד מלאה - ולפי זה תחליטו...

תאומים,מתי יהיה יותר קל?אנונימי (פותח)
שילדים את התאומות שלי אמרו לי, חכי..בגיל שנה יהיה לך יותר קל. הגיע גיל שנה,שנתיים..ואופס,לא יותר קל! זאתומרת, יותר קל במובנים מסויימים ( פחות לקום בלילה, אוכלות לבד וכו') מצד שני..יורדת לגינה וכל אחת בורחת לכיוון אחר, משחקות ורבות, ומן לחץ חברתי כזה,אחת מעיפה את האוכל אז גם השניה תעיף. .בקיצור לא יותר קל בכלל. אמהות לתאומים,מתי הרגשתם הקלה בגידול? תודה מראש
משתתפת איתךתאומים
גם שלי משתפים פעולה בינהם.... חוגגים ביחד, עושים שטויות ביחד וכמובן גם באוכל.

נראה לי שלקראת גיל 3 אמור להיות יותר קל כי הם מתחילים להבין מה זו סכנה.
לי היה כי קשה בין גיל שנה וחצי לשנתיים וחצי בערך.מתואמת

באמת בגלל מה שתיארת - שקשה להשתלט עלים בחוץ, וגם בבית...

בסביבות גיל שלוש התחיל להיות קל יותר, ועד גיל ארבע רוב השובבויות קשות כבר נעלמו לגמרי.

היום הם בני שש, ואמנם יש את הקשיים של כיתה א' (לשים לב ששניהם מתאקלמים היטב, עושים שיעורי בית וכו') - אבל אין מה להשוות לקשיים כשהיו קטנים...

איזה כיף לשמועאנונימי (פותח)
ממש מעודד לשמוע שלא רק לי קשה..חח. תודה
לא יודעת. אני לא מחכה שיעבור הזמן.כפולה ומכופלת
נכון שלא קל, אבל המתיקות שלהם פשוט הורסת, וזה שזה כפול זה כל כך מיוחד ומתוק, אני בטוחה שאני אתגעגע נואשות לימים האלו (הם בני שנה עכשיו)
כל מי שמדבר איתי על כמה זה קשה, אני עונה שהיופי בגידול שלהם מחפה על כל הקושי!

לא מחכה שיעבור הזמן,חלילהתודה לה' יתברך
רק באמת שואלת מתי הגידול יותר קל, כי מגיל שנה וחצי הרגשתי שרק יהיה יותר קשה.
זו באמת מתיקות לא נורמלית!מתואמת

אתמול הסתכלתי בסרטונים של תאומים מגיל הזה - ופשוט התמוגגתי...

מסכימה איתך לגמרי זו חוויה מעצימהתאומים
הרגשתי הקלה משמעותית בגיל חצי שנההריון נוסף ב"ה
כשהפסקתי לשאוב ולהניק אותן.
אבל... כשאנחנו משווים. או רוצים להסיק מסקנה מדגם דומה אצל מישהו אחר.
צריך שהנתונים יהיו זהים. או קרובים.
נתון אחד שמאוד משמעותי. הוא האם את איתן בבית ? או שחזרת לעבודה?
אני הייתי פנויה אליהן כל מהלך הבוקר. ככ נהניתי ועדיין נהנית מהגידול שלהן.
והן רגועות למדי . כרגע בנות 4.וחצי.
נתון נוסף ומשמעותי האם הן ראשונות או שיש לפניהן אחים גדולים?
אצלי יש הרבה גדולים ... וזה ככ מקל.
בקיצור... נתתי 2 דוגמאות. שמממש משפיעות על התשובה של כל אחת. אבל.... יש עוד מן הסתם... מבינה?
כנראהאנונימי (פותח)
הגעתי למסקנה שכנראה זה לא בגלל זה שהן תאומות ( זהות) אולי זה מוסיף, זה בעיקר האופי שלהם..שובבות ואוהבות להשתולל, אז שזה בשתיים זה מאתגר יותר.
אז הערב פגשתי בכותלנשימה ארוכה
מישהי וקלטתי שיש לה שני זוגות תאומים (ועוד כמה ילדים)

החמודה בירכה אותי בהצלחה. כשביקשתי טיפ היא אמרה שכל הזמן נהיה קל יותר ויותר אבל בעיקר מגיל שנתיים והלאה.

מגיל שנתיים התחיל להיות לי קל, אבלתודה רבה!אחרונה

זה בהדרגה איטית.............

עכשיו כשהם בני שלוש אני מרגישה באופן משמעותי שאני "אחרי"..

(כאילו מדובר בשני אחרים וכו....)

 

ולי אישית היה לא קל בכלל עד גיל שנתיים

עגלת תאומים מומלצתמרוגשת מאוד
שבוע טוב.
אז גם אני חושבת ברוך ה׳ ברצינות על עגלה.
אשמח לעזרה:
מחפשת עגלה קלה קלה, לא רכבת, שיתאים מגיל 0 - נשכבת ממש עד הסוף, בלי אמבטיות (נראה לי מסרבל מאוד..) וכמובן לא יקרה מידי.. תודה
קוקו ביבה עונה על הדרישות בגדולאושר כפול
נשכבת כמעט לגמרי עד הסוף. אין כזה דבר עגלת תאומים קלה קלה אבל היא יחסית קלה ויחסית זולה. נ.ב. יש לה מין סגירה לרגליים מקדימה שאפשר להרים את החלק שעליו הקטנטנים שמים את הרגליים וזה יוצר עגלה יותר סגורה לימים היותר קרים כשהם פיצפונים.

החיסרון שלה- רחבה ובגלל שהיא קלה היא לא יציבה ב100%

בהצלחה! איזה מרגש...
קנינו עכשיושניים או שתיים
קוקו ביבה 2018 (עם גגונים נפרדים לכל מושב).
אני עוד לא יודעת להמליץ או לא כי היא ממש חדשה, מה שאני יודעת זה שבינתיים היא מאוד נוחה להובלה.
הדגם הזה צר בחמישה ס"מ לעומת הדגם הקודם של קוקו ביבה , אבל זו לא העגלה הכי צרה בשוק (היא 70 סמ לעומת 64 העגלה הצרה ביותר).

מקווה שבשרשורים הבאים אוכל להמליץ בחום .

בהצלחה!
מה שכן, אם את מתכוונת לקנות ביד 2שניים או שתיים
לא כדאי לחכות לרגע האחרון. אני התלבטתי כל ההריון, ולא הצלחתי להחליט ובסוף כשהייתי חייבת עגלה לא מצאתי. (וסליחה על השרשור הלא נכון)
בעגלה הזאת התינוקות יכולים לשכב על הבטן?מרוגשת מאוד
לא ניסיתישניים או שתיים
היא מגיעה עם מתאמים לראש לתינוקות קטנטנים, אז אני מניחה שצריך להוציא אותם כדי להשכיב על הבטן.
והיא לא נשכבת ל180 מעלות
מהבדיקה שלי עגלת התאומים היחידה שנשכבת180 גם בלי אמבטיה היא סטרול אייר, והיא יחסית כבדה ורחבה...
כן. אצלי ישנו בה כמה חודשים טובים לפי שעברו למיטהכפולה ומכופלת
...מרוגשת מאוד
תודה על התשובות. עזרתם לי
מותר לשאול כמה היא עולה?כי הנני בידך
לנו היא עלתהשניים או שתיים
2400 ש"ח.
זה המחיר שלה עכשיותותיה22
בכלבו סימה
2390, במבצע,
ביתר המקומות 200 ש''ח יותר.
לא מקבלת אחוזים, רק עשיתי סקר שוק לעצמי...
...מרוגשת מאוד
תודה על הסקר..יעזור לעוד כמה על הדרך
אנחנו קנינו בנסיכונת בירושליםשניים או שתיים
רק מסייגתתותיה22
שעכשיו גיליתי שזה מותנה בקנייה של עוד מוצר מתוך רשימה
אני כרגיל אמליץ על ברייטקסתותי77
עלתה לי 1700 ובול הבייביגוגר. אני מרוצה עד השמיים ממנה
...מרוגשת מאוד
היא נשכבת עד הסוף? אשמח לשמוע עליה יותר פרטים
אז ככהתותי77
לא 180 מעלות שכיבה אם אני לא טועה כמעט. ואני אוהבת את זה כי אני אוהבת שיש טיפה טיפה זוית. פעם היה לי סטרולאייר והיא הייתה נשכבת עד הסוף אני זוכרת שמישומה זה היה לא נוח בכלל.

יש לה סל גדול מתחת שזה היה ממש חשוב לי.
רוחב עגלה סטנדרטי זא אם אני לא טועה בין75-80 אפשר לראות לפי מפרט באנט
גגונים נפרדים שגם היה חשוב לי מאוד. והם כמעט עד הסוף וזה גם חשוב לי בגלל השמש ורוח.
יש מגן רוח וגשם שמקבלים עם העגלה
אפשר לפתוח את הכיסוי מאחורה איפה שהראש ויש שם רשת ככה אפשר לשים על הבטן והילדים יכולים להציץ.
אין אמבטיות אבל אני מעולם לא שמתי באמבטיות אפשר לשים בשק שינה כזה לתינוקות
האזור של הרגליים לא מתרומם ככה שאי אפשר לסגור (הבנתי שיש בקוקו ביבה)
המוט אחיזה מתכוונן שזה ממש נחמד
והעגלה עצמה ממש טובה שהולכים איתה והיא עם בולמי זעזועים והיא ממש מרגישה קלה, יחסית כמובן.
אני הלכתי איתה המון המון ובאמת שנהנתי ממנה
היא לא מאד רחבה?כי הנני בידך
באינטרנט כתוב שהרוחב שלה הוא 78...
(והדלת של הבית שלנו צרה יותר..😐)
איך היא בשבילך במעברים ודלתות?
עד עכשיו ממש טובתותי77
אבל אם את לא משאירה בחוץ ויודעת שלא תעבור לך בדלת אז הייתי מחזלשת. למרות שזה באמת תלוי בכם. אולי בכניסה לשים את הילדים בבית ואז לקפל אבל נרעה לי המון בלאגן
וטוב שאת בודקת כאלה דברים זה א,ב כי דלת סטנדרטית בדרכ זה75-80 וזה טווח משמעותי.
גם אם יש מעלית רצוי לבדוק.
תודה!כי הנני בידך
כנראה שבגלל הרוחב שלה לא נוכל לקנות אותה.. אין אצלנו אפשרות להשאיר בחוץ ולקפל כל פעם לפני שמכניסים נראה לי לא הגיוני..
כנררה שנצטרך לחפש עגלה צרה (ויקרה...) יותר.
תחפשי גם באנטתותי77
המלצות של פורומים תאומים. אני אז הסתכלתי בתפוז
והאמת שאין כמו ללכת לחנות ולבדוק בעצמך.
וגם לעשות רשימה של מה חשוב,
גגון אחד או שנים, סל גדול, סמ, גודל בפנים, עם אבטיה או בלי וכו
אפילו איפה אתם גרים בישוב או עיר כי גם דרכים של עפר או כורכר חשובים
אל תחשבי על קיפול בכל כניסה הביתהתאומים
חלק מהנוחות של העגלה בבית זה שלפני יציאה את יכולה לשים אותם מוכנים בעגלה ולא צריכה להוריד אחד אחד

אני השתמשתי גם בבית הרבה עם העגלה, תבדקי שהעגלה תעבור לך גם בדלתות הבית

היום אני צריכה להחביא אותה באחד החדרים כי היא משמשת ללונה פארק...
בדלתות של הבית אין סיכוי לצערי..כי הנני בידך
הן 65.. והעגלות שמתאימות ממש לא בתקציב ולא כ"כ ראיתי ביד 2.
אבל לפחות שתעבור בנוחות בדלת הכניסה זה לא משהו שנתפשר עליו גם אם זה אומר לקנות עגלה יותר יקרה ממה שתכננו...
תודה!
(לא קשורה לפורום) אבל יש לברייטקס גם עגלה של אחד מאחורי השניguest
תודה!כי הנני בידך
מחפשים אחד ליד השני..
לדעתי מאונטיין באגי תהיה טובה לך.חרותיק
היא גם די צרה.

אבל אין לי נסיון אישי איתה, ראיתי אצל שכנה. תגגלי עליה..
היא יקרה לנו.. אבל תודה!כי הנני בידך
(ולא מצאתי ביד 2)
קחו בחשבון שאתם מקבלים מענק לידה מכובדתאומים
אצלינו היה משהו כמו 8700 ש"ח.

כיסה את העגלה, ברית ובית החלמה...

ושווה לך כן להשקיע כי בדרך כלל לא קונים עוד עגלה אלא נשארים איתה עד גיל שנתיים וחצי שלוש.
אם אני לא טועה בחנות שהיינושניים או שתיים
מאונטיין באגי עלתה 200 שח יותר מקוקו ביבה.
(או היא או בייבי מונסטר שהיא גם צרה).

אנחנו התלבטנו אם עדיף לנו עגלה צרה שתעבור בדלתות הפנימיות של הבית (מאונטין באגי או בייבי מונסטר) או עגלה קלה יותר משמעותית (קוקו ביבה, שהיא גם צרה יחסית אבל לא עוברת בדלתות הפנימיות).

בחרנו בקלה יותר, יש לנו קומה וחצי לעלות הביתה, וזה הבדל משמעותי.

בעז"ה נלך לראות בחנותכי הנני בידך
אבל אנחנו מקווים לקנות יד 2 ובינתיים לא מצאתי אותן כמעט..

מעניין אותי שעולים פה רק 4 דגמים בערך.. זה באמת המבחר?
העניין הוא שגם ביד שתיים הן יקרות למדי...שניים או שתיים
מאחלת לך שתמצאי!

אני עדיין בהלם שקנינו עגלה בכזה מחיר...
הם הכי נקניםתותי77
ולא אומר שהכי טובים. אני תמיד בודקת המלצות באנטרנט בכל מיני מקומות. זה כמו שאם תשאלי על עגלת יחיד כמעט כולם ימליצו בייביגוגור, לא אומר שזה הכי טוב עבורך אבל המון קונים. אני גם תמיד בודקת דיסהמלצות באנטרנט כי אז יש דברים שאולי לא חשבתי עליהם והם עולים בהודעות.
שווה לעשות סקר טיפה מעמיק לדעתי כי עגלה זה ממש משמעותי. לפחות אצלי
אני קניתי עגלה אחרתחרותיק
אבל היא ממש לא מצויה בשוק.
קוראים לה סטרול אייר.
לנו היתה מושלמת.
לא כבדה, מתפרקת עד השלד,
עם אופציות של טיולונים או סלקלים או אמבטיות.
וגם בלי אמבטיות, המושבים נותנים 180 מעלות.

קנינו ביד שתיים ב1800. אם עוד היתה שווה משהו הייתי נותנת לך,
אבל נתתי לגיסתי בחינם מרוב שכבר הרסנו אותה..
ממש התלבטנו אם לקנות אותהשניים או שתיים
בסוף לא קנינו בעיקר כי היא ברוחב 75 ס"מ וזה רחב מידי בשבילנו.
אבל ממש רציתי אותה...
אני קניתי בזמנו אותה כשהשניים הראשונים נולדותותי77אחרונה
כעגלת אחים. והאמת לא אהבתי אותה בכלל. אבל זה היה בערך לפני 5 שנים וכשרציתי עגלת תאומים לקטנים שלי אמרו לי בחנות ששיפרו חלק מהדברים שהפריעו לי.
אהבתי בה באמת את הנוחות שבה היא נוסעת ממש קל איתה יחסית לעגלות תאומים. אבל הגגונים היו זוועה עפו עם הרוח לכל כיוון והשכיבה לא הייתה טובה. הלוח שעליו הילדים שכבו היה רך מדי כתוצאה מזה הם היו מקבלים זווית לא נכונה כל פעם.
היום זה אחרת נראה לי
היום היה יום הולדת חודששניים או שתיים
גדלו הקטנטנים, כבר פחות ישנים,
מזל שאני כבר חודש אחרי הלידה...
כמות החלב שהם צורכים הולכת וגדלה
ואני לא מספיקה גם להניק וגם לשאוב
אז אני בעיקר שואבת (המון,כל שעה וחצי-שעתיים, בלילה לא שואבת), ונותנת קצת מטרנה
ומשתדלת להניק כל אחד לפחות פעם ביום.
התחלתי לשאוב כי היניקה שלהם לא אפקטיבית
ועכשיו הם התרגלו לבקבוק אז זה לא משפר את היניקה...

מזל שחגים עכשיו ואני אצל ההורים שלי אחרת אין סיכוי שהייתי עומדת בכל כך הרבה שאיבות...

אז מה אני רוצה?
סתם משתפת במה שעובר עלי...
וגם אשמח לשמוע על אימהות שהתינוקות שלהם התרגלו לבקבוק והצליחו לעבור להנקה אחר כך.
וואותותיה22
כל הכבוד לך שאת שואבת להם כל כך הרבה!!
אני מניחה שהייתי נשברת מזמן במצב כזה,
אין לי עיצה בשבילך.
רק רציתי להביע הערכה...
תודה! זה מחזק!שניים או שתיים
ברור לי כשנחזור הביתה אני כבר לא אוכל לשאוב כל כך הרבה, אז עושה מה שאני יכולה כל עוד אני אצל ההורים שלי...
אולי תנסי פטמות סיליקון?זהות כפולה
שאיבות זה בהחלט מתיש נורא... אני נגמרת מזה, וזה בלי האחיות המלאה לטפל בשניהם כל היום והלילה... (כי הם עוד בפגייה).
זה לא יעזור להםשניים או שתיים
הבעיה שלהם היא מציצה חלשה, ולא שקשה להם לתפוס.

היה את זה לעוד ילדים אצלינו זה לא מיוחד לתאומים...

אני כבר מנוסה

רק שתמיד אני גם מניקה ושואבת קצת כדי להקל עליהם את המציצה (כי יש יותר חלב) וכדי להשלים להם כשהם לא שבעים,
ועכשיו אני לא מספיקה להניק כי אני חייבת להגביר את כמות החלב שיספיק לשניים. (כשהמציצה לא אפקטיבית זה לא מגביר לבד את החלב...)
וניסית כמוסות חילבה, זרעי פשתן וכו׳?זהות כפולה
כלומר, כל מיני דברים טבעיים, תוספי תזונה ומאכלים שמגבירים חלב?

גם קוואקר עוזר. אצלי אני ממש מרגישה את זה (וזה אחלה תירוץ לטחון עוגיות כל היום ). ולהימנע מפטרוזיליה, נענע ומרווה.
האמת היא שלא ניסיתישניים או שתיים
אף פעם לא הייתה לי בעיה עם ייצור חלב. תמיד היה לי בשפע יותר ממה שהילדים היו צריכים.
זה רעיון טוב.

תודה!
ועוד משהו:זהות כפולה
באיזו משאבה את משתמשת?
יועצות ההנקה בפגייה לא ממליצות להשתמש במשאבות החזקות, כי זה אומנם גורם לייצור חלב גדול יותר, אבל מרגיל את הגוף לעוצמת יניקה חזרה, שהקטנטנים לא תמיד מצליחים להגיע אליה, ואז לא באמת יוצא החלב שייצרנו בשאיבה...
אני משתמשת במשאבה דו"צ של אמדהשניים או שתיים
לא יודעת אם היא נחשבת חזקה או חלשה.
זאת משאבה ביתית או שלקחת משהו מגמ״ח/השכרהזהות כפולה
על סמך זה שיש לך תאומים?

אם זה ביתי, כנראה שזה בסדר.
ביתית. תודה!שניים או שתייםאחרונה
גם ממליצה על כדורי חילבהמתוקנת
אני גם השתמשתי בכדורי חילבה להגברת החלב, וזה מאד עזר לי.
אצלי התאומות ינקו ברוך השם טוב מההתחלה.
ובסייעתא הדשמיא גם זכיתי להניק אותן ביחד כלומר בו זמנית. וזה ממש הקל על הגידול שלהם.
אבל הנקה משותפת אני ממליצה רק אחרי שכל אחד יודע לתפוס טוב .
ואת יודעת, גם נסיעות לפגייה זה לא ממש מנוחה גמורה...שניים או שתיים
נכון..זהות כפולה
אני כל הזמן תוהה אם כשנגיע הביתה זה יהיה יותר קל או יותר קשה...
כי עכשיו אני יכולה להחליט שאני עוזבת הכל והולכת לישון לכמה שעות. לא תהיה לי פריבילגיה כזאת בשנה הקרובה לפחות...
שוב בענייני עגלותאבטיחה
סליחה שאני פותחת שרשור חדש, אבל ההוא כבר ארוך.

ראיתי שעיקר ההתלבטות בין העגלות זה האם היא קלה או צרה.
לכן שאלתי- למה עיקר השימוש בעגלת תאומים? מחוץ לבית או בתוך הבית?
את הילדים הגדולים הייתי משכיבה באמבטיה של העגלה והיא הייתה מאוד שימושית בבית, אבל כאן זה שונה.
תודה רבה
אצלי היתה שימושית מאוד בביתכפולה ומכופלת
בחודשים הראשונים ישנו רק בה.
כשיצאו למעון יצאו עם העגלה, והיה מאוד נוח שה"מיטה" שלהם ניידת…
לא יצאתי איתם המון מעבר למעון, אבל גם כשכן לא זוכרת שנתקלתי בבעיה מצד הרוחב.

קוקו ביבה.
מאד שימושיתאומים
כשהיו ערים שמתי אותם לידי בעגלה.

לפעמים נתתי להם לאכול בעגלה

כשהייתי צריכה לצאת הכנתי אותם מראש ושמתי בעגלה שיירדמו בה ולא במיטה (כל יציאה עם תאומים קטנים זה פרוייקט רציני)
מנצלשתתותיה22
מצטרפת לשאלה..
לו יצוייר שאתם גרים בקומה 4 בלי מעלית ובלתי אפשרי כל פעם להעלות ולהוריד,
הייתם משאירים אותה ברכב או בבית???
השאלה כמה יוצאיםתאומים
אם את תגיעי לכל מקום ברכב ולא תצאי איתם ברגל אז הייתי משאירה בבית.

בהתחלה, עד גיל חצי שנה/8 חודשים זה מאד שימושי בבית אחר כך כבר פחות כי הם כבר זוחלים ופחות תלותיים.

לי בתחילה היה נוח לתת להם לאכול בעגלה כי הם לא ישבו יציב בכיסא אוכל.
אני השארתי אותה למטהחרותיקאחרונה
אבל זה היה בנורמה, כולם השאירו.
תלוי מה קורה אצלכם..
תאומים מונו בי - מתי חולפת הסכנה?שירושל'ה
מועדים לשמחה,
ראשית ברצוני להודות על ההמלצה על פרופ יואב ינון,
היינו אצלו בבדיקה באופן פרטי לאחר שקיפות העורפית שיצאתי ממנה דומעת. הוא בדק אותי והרגיע אותי ויחד עם זאת אמר שיש להיות במעקב מאחר ואחד העוברים קטן מאחיו, והסביר את ההשלכות העתידיות העשויות להתרחש.
הוא אף דאג לקבוע לי ביקורת למעקב זרימות בתל השומר (מה שחוסך לי זמן מול זימון תורים, מקווה שבקופה ישחררו טופס 17 אבל זה סיפור אחר)

מה שרציתי לדעת ושכחתי לשאול את הפרופ,
האם יש שבוע מסויים שבו הסיכון פוחת לסיבוכים בהריון מסוג זה? אני כרגע בשבוע 14+
זה תלוי מה בדיוק הסיבוך..זהות כפולה
עובר קטן יכול לנבוע מהמון סיבות.
יש דברים שיכולים להתפתח באופן פתאומי, ויש כאלה שהם ״מובנים״ בהריון מתחילתו.
זה נשמע שכרגע הוא לא ראה משהו מסויים, אלא נתון שכדאי לעקוב שלא מתפתח.
באופן כללי, ככל שההריון מתקדם אפשר יותר לנשום לרווחה.

המדרגות המשמעותיות הן שבוע 24, 26, 28, 32, 36
בעז״ה תזכי להגיע לכולן
בעזרת השם, תודה על ההסבר.שירושל'ה
ועוד המלצהזהות כפולה
תגיעו מוכנים עם שאלות לבדיקה הבאה. פרופסור ינון מאוד נחמד ועונה בנחת על כל מה שלא ברור. תבקשו מננו שיעשה לכם סדר.
לגמרי!שירושל'האחרונה
אז מה אם ה'תאומים' שלי נולדו בהפרש של שנה ושבועיים.כתר הרימון
שואלים אותי עשרות פעמים אם הם תאומים ולאחרונה השאלה הזאת צוברת תאוצה. (בעיקר מאז החלאק'ה של השני.)
(הילד: כשהיינו קטנים, היינו תאומים, כי היינו בעגלות תאומים)
חוץ מהזמן של ההיריון של השני וזמן מה לאחר הלידה (לידת פג... סרט כשיש תינוק בן שנה בבית) הם כמו תאומים כיף חיים
מוזמנת להשאר פה עמנו כפולה ומכופלת
תודה על השיתוףג'נדס
לגמרי מוזמנת בהחלט יש לא מעט דברים משותפים כשההפרש כזה קטן...
חג שמייח!
אז אני אגיד לך מה...מימי3
בלי להפחית מההתמודדות שלך עם 2 קטנטנים, עדיין, יש הבדל עצום בין זה לבין 2 באותו גיל ממש עם אותן דרישות בדיוק באותו זמן.
(שלא לדבר על 3...)
נסי רק לדמיין איך זה עם תינוק אחד בפגייה ותינוק נוסף בן שבועיים שלושה בבית.
להגיד אז מה אם יש הפרש של שנה וקצת בינהם, מרגיש לי קצת מזלזל באתגר המטורף שאנחנו חווות, בהתחלה בכל אופן.

ככה על כל פנים אני הרגשתי כשנשים אמרו לי לא פעם ולא פעמיים, גם לי יש שלישייה... בהפרש של שנה בין אחד לשני... וואי זה קשה מאד ...

חחחחחח נו באמת...
ממש לא זלזלתי, וצר לי שראית את זה ככה.כתר הרימון
(ואני מעדיפה לא לדמיין את מה שציינת, כי כבר דמעתי מסיפור כזה, תאמיני לי... עוד לא השתחררתי כנראה מטראומת הפגייה ומההיריון בסיכון שלאחריה.)

רק שיתפתי.
ואולי אמחק את השרשור הזה ותהני לך פה ובאתגר המטורף של שלישייה.
(ובכלל לא הזכרתי את האתגר שלי, אלא רק שהם נראים כמו תאומים, זה הכול...)



(תודה לאחרות שהגיבו.)
סליחה אם נשמעתי תוקפניתמימי3
זה ממש לא אני...
העלית תהייה אז התכוונתי להסביר לך איך זה נשמע מהצד השני,
ואת לא צריכה למחוק את השרשור,
כולנו נמשיך להנות מהאתגר המטורף והחוויות המהממות!

שיהיה לך המשך גידול קל והמוווון נחת! !
האמת?כתר הרימון
נשמעת פגועה, ולא יודעת למה לקחתי את זה ככה. ולא התכוונתי לזלזל או לפגוע.
סליחה.

מועדים לשמחה!
סליחה שאני נדחפת...זהות כפולה
עבר עריכה על ידי זהות כפולה בתאריך ט"ז בתשרי תשע"ט 12:16
את השתחררת מהפגיה עם אחת/שתיים לפני השלישית?
איך עושים את זה??

ב״ה אחד מהם בדרך להשתחרר, ולשני יש עוד תקופה ארוכה לבלות כאן. אין לי מושג איך מתמרנים
אז ככה -מימי3
הגדולה הייתה אמורה להשתחרר ביום חמישי, עם צפי של פער בן 10 ימים עד לשחרור של השתיים האחרות. ביקשנו ממש שישאירו אותה עד כמה שתפוסת הפגייה מאפשרת.
נתנו לנו אורכה עד יום ראשון ואז העבירו אותה ליחידת המעבר בתקווה שנוכל למשוך שם עוד כמה ימים
בפועל, כשהגעתי אחרי שעתיים שהייתה ביחידת המעבר הזדעזעתי מהתנאים שם. אף אחד לא ייתן לה לאכול אם אני לא אגיע, ממש כמו תינוקיה רגילה רק פחות תינוקות. כמובן שלא יכולתי להיות שם 24 שעות אז העדפתי כבר לקחת אותה הביתה ולתמרן איכשהוא. אז היינו לילה בבית, התכנון היה שאמא שלי תשמור עליה לכמה שעות ואני אסע לפגייה, אבל אז התקשרו ואמרו שהשנייה מוכנה לשחרור. לרגע איבדתי עשתונות, בכלל לא הייתי מוכנה עדיין לקבל הביתה 2 תינוקות.
בניסי ניסים היה מקום בבית החלמה, אז פשוט שמתי שם את הגדולה ורצינו לבי"ח לקחת את השנייה, תכננתי להשאר שם עד שהשלישית תשוחרר ככה אני יהיה משוחררת ליסוע לפגייה מתי שאני רוצה.
תכלס אחרי יומיים גם היא השתחררה ואחרי שבת חזרנו כוווולם הביתה....
זה היה מעניין שימים ספורים אחרי הלידה לא דיברו איתנו בכלל על שחרור ופתאום תוך כמה ימים היינו בבית בחסדי ה
זה כזה סרט...זהות כפולה
הבעיה שאצלי זה הולך להיות לפחות חודש כזה (מקווה שלא חודשיים...), אז נצטרך למצוא סידור קבוע כלשהו למצב הפסיכי הזה..
להיות במלונית/בית החלמה במשך חודש+ זה לא רלוונטי מבחינת ההוצאה..
חיבוק וחיזוקמימי3
זה באמת לא פשוט, מקווה בשבילך שהופתעתי לטובה כמוני וזו תהיה תקופה קצרה יותר מהמתוכנן. הדבר הכי קבוע בתקופה כזו היא השינויים...
לדעתי תנסי בכ"ז למצוא מישהי שאת סומכת עליה להיות כמה שעות עם הפיצי בבית, מי כמוני מבינה אותך כמה קשה לסמוך על מישהו אחר אבל במצב כזה חייבים ללמוד לשחרר, להאציל סמכויות כדי שלא תתמוטטי.
אם את גרה בגוש דן את יכולה לפנות אלי בפרטי יש לי כמה באופציה בשבילך
בהצלחה והרבה כוחות!!
אין לך מושג איך חששתי מתרחיש כזה...הריון נוסף ב"ה
אבל ב"ה בסוף שיחררו את שתיהן יחדיו.
חששתי במיוחד בגלל שבחרתי בבית חולים מאד רחוק מהבית. אני לא יודעת מאיזה איזור את...ואיזה בי"ח. אבל יש מקומות שאנשים ליד בית החולים נותנים את הדירות שלהם לשבת או לימות החול
כשהם נתקעים.
פנו אלינו כמה פעמים בהצעות כאלה כשהתאשפזתי במהלך הריון התאומות...
וואו... כמה מתח וחוסר וודאות...הריון נוסף ב"ה
ב"ה שעברתם את השלב הזה בטוב... באמת חסדי ה'
וואו, איזה קשה זה...מתואמת

לנו היו רק יומיים שבהם הם לא היו בפגייה ביחד, ואנחנו גרים די קרוב לבית החולים (אחד מהימים היה שבת, ובעלי הלך ברגל כדי לתינוק שנשאר חלב ששאבתי)...

בקיצור נשמע שאצלכם זה לא הולך כזה פשוט...

הלוואי שתצליחו!!

ואולי מישי עם יותר "ניסיון" תוכל לייעץ לך...

תודה! בהחלט הולך להיות מאתגר..זהות כפולה
גם עכשיו מאתגר האמת 😏
אבל כל פעם אחרי שאנחנו מתרגלים כבר למציאותהזויה אחת, יש שינוי שגורר אחריו הערכות אחרת לגמרי ותקופת איפוס חדשה.

בעז״ה עוד נסתכל על הכל המבט לאחור ונחייך.
אמן...!מתואמת

אולי יש באזור דירות אירוח (בחינם או בתשלום מוזל) למשפחות של מאושפזים?

אני נמצאת באחת כזאתזהות כפולה
וזה באמת מאוד מאוד מקל!
אבל חשוב לי להיות גם עם הילדים שבבית מידי פעם, אז כמה לילות בשבוע אני חוזרת הביתה.

למצב עכשיו התרגלתי בתכל׳ס, למרות שזה קשה ממש ואני די על סף קריסה פיזית....
החשש שלי הוא איך אני מכניסה למשוואה הזאת תינוק בן חודש וחצי (כרונולוגי, מתוקן הוא יהיה בשבוע 36 בסה״כ...) שאין לי אצל מי להשאיר אותו כשאני בפגייה (בבקרים רק אני פנויה). אני לא ממש סומכת על אף מטפלת בשלב הזה, מקסימה ככל שתהיה...
זה באמת קשה נורא...מתואמת

ואני מקווה ומתפללת שהתקופה הזו לא תשאיר *אצלך* נזקים... ושתוכלי לטפל בעצמך אח"כ כמו שצריך...

חשבת לבוא לפגייה בערב ולהיות בבוקר עם התינוק שבבית?אבי-יה
אני ילדתיי תאומים בשבוע 28 והראשון השתחרר שבועיים לפני השני. בעקרון מה שעשיתי רוב הזמן הוא להשאיר את הראשון עם אמא שלי, ואני נסעתי לשני לפגייה וחזרתי לישון בבית בערב. השארתי חלב שאוב בבית החולים וגם בבית לזמנים שלא הייתי. )היא מורה וזה היה בחופש הגדול) לפעמים נשארתי בבית בבקרים ונסעתי לפגיה לקראת הצהריים ערב. למשל שבוע אחרי השחרור של הראשון הייתה לו ברית בבוקר אז הגעתי אחר הצהרים לפגיה.. צריך ללמוד להיעזר ולא להאשים את עצמך. עושים מה שאפשר.
בוודאי שחשבתי על זהזהות כפולה
אני פשוט לא בטוחה שבעלי יסתדר לבד עם הקטנצ׳יק ועם הגדולים שבבית בשעות אחר״צ והערב...

לצערי אין מישהו מהמשפחה שיכול לשמור על הקטנצ׳יק-גדולצ׳יק בזמן שאני בפגייה. אנחנו בודקים אפשרויות בתשלום, אבל זה לא פשוט למצוא... (אני לא מתכוונת להשאיר אותו על כל אחת. מחפשת מישהי שאני סומכת עליה במליון אחוז, עם עדיפות לאחות פגייה/תינוקייה).
ברור. בהצלחה!אבי-יהאחרונה
זה חמוד, תאומים כאלה, לא פחות מתאומים "אמיתיים" מתואמת

גם על אחותי הקטנה ועליי (הפרש של שנה וחצי, היא תמיד הייתה גבוהה לגילה) שאלו תמיד אם אנחנו תאומות

וגם על שני הגדולים שלי (גם הפרש של שנה וחצי, כשהגדולה נמוכה לגילה) יצא ששאלו אם הם תאומים - בעיקר כשראו אותם ביחד עם התאומים האמיתיים שלנו...

אולי צריך לפתוח פה פורום של "תאומים אחאיים"  

תאומים אחאיםתאומים
זה תאומים לא זהים, לא?
נכון, התבלבלתי במושג...מתואמת

יש מושג כזה (כך שמעתי) של "תאומים איריים" - אחים בהפרש של פחות משנה. זה לא בדיוק כמו אצל כתר הרימון, אבל די קרוב...

כתר הרימון. אומנם לא ילדת אותם יחד...הריון נוסף ב"ה
ואכן כל תהליך ההריון לידה התאוששות. גמילה. הוא אחר באופן משמעותי.
אבל אני מניחה שעדיין יש הרבה מן המשותף כשמגדלים שני צפופים. כמו תעסוקה משותפת לשניהם.
תימרון של סיפוק הצרכים שלהם.
נושא של השכבה.
חלוקת הזמן בין שניהם באופן שאף אחד לא ירגיש חסר. ודבר נוסף... אם הגדול שבהם יצטרך להישאר שנה נוספת בגן. אז הם ממש יהיו באותה כיתה ועם אותם חברים גם זה קורה לפעמים....
ועוד ועוד...
אני חושבת שהפורום הזה בהחלט יכול לתרום גם לנשים שהן עוד לא ילדו תאומים...
את לא יכולה לדעת... מה יהיה בהריון הבא שלך...🤔
וכמו שנפלט לי פעם.... " יש אופנה כזו ללדת תאומים עכשיו....". תרגישי בנוח לשאול כאן ולשתף. אשמח ללמוד ממך ולהחכים. וגם...להיות לעזר כשצריך🙂
קורס הכנה ללידת תאומיםשלומצ'

שאלתי במקום נוסף באינטרנט וקיבלתי בעיקר תשובות מסתייגות (גם על קורס הכנה בכלל המום)

 

מישהי עשתה קורס כזה? (ללידת תאומים)

יכולה להמליץ או להמליץ לוותר?

אשמח גם לשמוע איפה עשיתן.

 

בעז"ה זו תהיה לידה ראשונה עבורי, כך שבכל מקרה אעשה הכנה כלשהי, בפורמט כלשהו.

הולכת לכיון לידה רגילה?תאומים
באיזה שבוע את?

ממליצה לך לעשות כמה שיותר מהר כי בסוף כבר מאד קשה וכבד.

וגם כי תמיד יש סיכון ללידה מוקדמת אז שתהיי מוכנה כבר.

50% מהתאומים נולדים לפני שבוע 36.

לא מכירה קורסים, אצלי זו לא הייתה לידה ראשונה אז לא הרגשתי שחסר לי.

אני לא חושבת שאמור להיות כזה הבדל שזה תאומים.
לידה רגילה בעז"השלומצ'
שבוע 20. בגלל זה כבר מבררת.
מאיזה אזור את?ורד הבר
ממליצה על קורס פרטי אצל מיילדת מנוסה.
זה מה שעשיתי לפני הלידה הראשונה ושימש אותי גם ללידת תאומים. והיא היתה זמינה לשאלות גם במהלך ההריון השני.
אם יהיה לך רלוונטי אשמח לתת פרטים
אני מהמרכזשלומצ'
אם זה רלוונטי אשמח להמלצות.
תודה!
אני הלכתי לקורס קצר פרטי אצל דולה שמתמחה בלידת תאומיםמתואמת
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך ט"ז בתשרי תשע"ט 21:08

היא דיברה איתי על כל הדברים מיוחדים שיש בלידת תאומים וענתה על שאלות שהיו לי.

גם לי זו לא הייתה לידה ראשונה, אז לא הייתי זקוק ליותר מזה.

(מה שכן, מדברים יותר בהרחבה על ניתוח קיסרי, כי בלידת תאומים יש יותר סיכוי לזה... אז קחי את זה בחשבון, ובע"ה שלא תצטרכי!)

לא עשיתי קורס הכנה ללידה תאומים אבל...הריון נוסף ב"ה
קראתי המון סיפורי לידת תאומים. נחשפתי להמון תרחישים שיכולים להיות. וזה הרגיע והכין אותי. אבל אני מוגדרת כבר כאישה וולדנית . יודעת מה זה לידה
זה ממש לא היה הריון ראשון. וזה משמעותי.
אם זה הריון ראשון ממש חשוב וכדאי שתעשי קורס הכנה מסודר. אם לא.... ממליצה על סיפורי לידה....
תודה לכולן שלומצ'אחרונה


אז איך הולכת לידת תאומים???תותיה22
שאלת מיליון דולר...
אני עוד רחוקה בע''ה (שבוע 28)... אבל סתם תהיתי-
אם העוברים שלי לא זהים, בשני שקים עם שתי שיליות מה סדר הלידה?
עובר-שיליה-עובר-שיליה או עובר-עובר-שיליות??
או שאין סדר קבוע מראש?
מעניין אם יש לכן תשובה...
מרגעש לי כאילו הרב פה עם תאומים זהים בכלל...
וואי גם לי עשו אבל ממש בקטנהתותי77
ומאותו רגע הצירים היו פיקטיבים. באמת נראה לי תוך 4 שעות ילדתי.
שלום כולםאבטיחה

חדשה כאן, 

עד כה רק קראתי. 

 

אני די מפחדת מהימים שאחרי הלידה ומוצאת את עצמי לא ישנה בלילות מרוב תכנונים. 

אני יודעת שאין בזה הרבה הגיון, אבל לא מצליחה להפסיק. 

 

יועיל לי מאוד לעידוד, די מעשי- שממש מפרט איך הסתדרתן. 

 מעשי שהבעל לא יהיה הרבה בבית (יש עוד ילדים, חלקם בשנות היסודי הבוגרות) ?

באמת לא ישנים כמה חודשים? 

בקיצור, פירוט...

 

ושאלה נוספת- סוגיית השינה. הבית שלנו קטן. מקום לשתי מיטות אין כרגע אך בתכנון יהיה בהמשך. 

זה בסדר לבנות על עריסות לתקופה של כ8-9 חודשים? ואם כן, שאלתן או קניתן?

איפה את אוחזת?תאומים
כל ההתחלה קשורה גם בשבוע הלידה וזמן השיחרור מבית החולים.

השאיפה שלך עם כל הקושי והכובד זה להגיע לפחות לשבוע 37-8

גם כך תאומים נולדים בד"כ קטנים יותר מעובר בודד.

חלק מאד חשוב זו ההתארגנות והסדר.
אם נראה לך שזה יהיה חסר תכיני לך טבלת סדר יום של החלפות, האכלות, יציאות וכד'

את מתכננת להניק או לא?

אני סידרתי להם שיאכלו תמיד יחד אחד ינק והשני אכל מטרנה, הייתי מניקה בשכיבה ושמה את השני לידי עם הבקבוק והייתי מחזיקה לו.

אני לא ישנתי בחודשיים הראשונים יותר משעתיים, בעלי גם לא נמצא הרבה בבית וממש לא יכולתי להרוס לו את יום העבודה לכן נתתי לו לישון בלילות.

יש לך ילדים גדולים יחסית, אצלי הבת שלי ממש שמחה לעזור לי, היתה נותנת בקבוק, מחזיקה לגרפס, מכינה בקבוקים.

אחר הצהרים הייתי משאירה אותם עם הבת שלי בת ה - 12 כי בדרך כלל לא ישנו והלכתי לישון שעתיים הסברתי לה שהם ערים עד מאוחר בלילות ואני חייבת להשלים שינה והיא מאד התגייסה לזה.

זה ממש עוזר.

לגבי עריסות, עד גיל שלושה חודשים הם היו בעריסה אחת ונולדו גדולים יחסית.

עד היום הם בעריסות בחדר שינה כי אין לאן להעביר אותם... אחכה עוד חצי שנה ואעביר ישירות למיטת נוער.
הייתה לי עריסה אחת מהגדולים וקנינו עוד אחת.
מנסיון בנוגע לחששות ומחשבותתודה רבה!

תכתבי בפירוט את כל מה שמטריד אותך

ואז תעבירי נושא נושא ותמצאי לו פיתרון

 

אני חששתי מההנקה - אז היתי בקשר עוד לפני הלידה עם יועצת להנקת תאומים שגם ליוותה אותי אחרי

 

לגבי עזרה - מנסיון עם התאומים הקודמים , קריטי לקבל עזרה, בכל מחיר, כולל הלוואה.

את צריכה עוד זוג ידיים, בטח בחודשיים הראשונים, ואי אפשר לבנות על ילדם, חברים, שכנות וכו...

 

זו המסקנה הכי משמעותית בשבילי מהפעם הקודמת, ומאחר ולא לקחתי מספיק עזרה, השנתיים הראשונות היו עבורי תקופת הישרדות כפשוטו. לא קל. גם רציתי אותם בבית עד אז....

 

בכל אופן לכל פחד וחשש יש מענה , כדי לפרק את זה ולעבוד באופן שיטתי...

 

בהצלחה

איזה כיף שהצטרפת!שניים או שתיים
ניסיון גדול אין לי (שבועיים וחצי כרגע),
אבל יכולה להזדהות עם החששות.
במהלך ההריון הייתי בחשש גדול איך אני אעשה את זה, ובסוף זה הגיע ומסתדרים ב"ה.
הקטנטנים שלי די ישנונים, כך שאני ישנה סביר בלילה או בבוקר (לפעמים אפילו בשניהם).
וצריך משהו שיהיה אחרי צהריים לעזרה.
אני יודעת שלא אצל כולם ככה, וגם אצלנו זה מתחיל לעבור והם ישנים כבר פחות, אבל השבועיים של שינה יחסית רבה שהיו לי ממש אוששו אותי.

כמו שאמרה פה משהי בשרשור אחר, עשו את זה לפנינו ויעשו אחרינו, אז בע"ה גם אנחנו נצליח.
למרות כל ההלחצות - יחסית היית לנו שנה ממש רגועהמתואמת

אחרי שהתאומים נולדו...

ב", הם היו תינוקות די רגועים, אז זה קשור כמובן...

אבל באמת הבעל צריך להיות מגויס קצת יותר מאשר בתינוק יחיד. ועדיין - אפשר להסתדר לבד, לפעמים, במיוחד אם את מיניקה בשכיבה, ואז אפשר להמשיך לנמנם תוך כדי.

אם יש לך ילדים גדולים - הם ממש יכולים לעזור! לא בשעות הלילה, אבל כן בשעות היום. את יכולה להפקיד כל תאום בידיו של ילד גדול אחר, ולבקש מהם שישמרו עליהם במשך שעתיים-שלוש כדי שתוכלי להשלים שעות שינה.

וגם - לומדים לסנכרן את שעות השינה וההאכלה של תאומים, ואז זה מקל מאוד.

לגבי מיטה/עריסה: אצלנו הם ישנו ביחד בעריסה עד גיל חודשיים (נראה לי), אח"כ עברו לשתי עריסות, ואח"כ עברו למיטת תינוק אחת וישנו בה ביחד עד גיל שנה בערך. זה ממש מתוק, וטבעי מאוד בשבילם לדעתי, ואולי גם עוזר לסנכרן את הזמנים ביניהם...

הרבה הצלחה ורק שלווה!

תתקשרי אל יש ל 2 זוגות תאומים יש במערכת כתובת מייל שליאנונימי (2)


תשמחי! תשמחי! ותשמחי!נייי

ברוך ה אני אחות לתאומים זהים מתוקים מתוקים!! 

אנחנו לא מעט ילדים במשפחה והם הכי קטנים כך שאת יכולה להרגע. כי מנסיון ומקרוב אני יכולה לאמר לך שזה שיש עוד ילדים זה רק מקל!

אכן תאומים זה דבר שכרוך בעבודה אבל את תראי שעם כל הקושי והעבודה שבדבר זה שווה כל שניה ושניה!

אין מילים לתאר כמה נחת אהבה שמחה וסיפוק תאומים מביאים איתם לכל המשפחה וכמובן להורים!!

(ואני אומרת את זה בתור אחות.... אני רק חושבת עליהם ומתרחב לי הלב) זו חויה ככ מגבשת ומיוחדת לכל המשפחה ואני בטוחה ומאחלת לך ולכל משפחתך שתהנו מהם ככ הרבה ועוד יהיו לכם מלא סיפורים מצחיקים וחויות שהתאומים ייצרו לכם בבית! ילדים זה שמחה וברכה וקל וחומר תאומים שמביאים איתם טוב כפול. תודי לקבה כל יום על המתנה האדירה שהוא ברך אתכם בה ואת תראי שככל שיעבור הזמן את רק תהני יותר ויותר!

ההוכחה היא שבתור אחות לתאומים שראתה וחוותה את כל הטיפול בהם והעבודה שהם כורחים ברוך ה, אני מאחת לעצמי ורוצה מאוד שיהיו לי גם תאומים! הנחת מהם שווה הכללל!

מזל טוב, שמחה , נחת , ברכה וכל הטוב!!!

עצות מעשיות? לשמוח ולהודות. ופשוט עוברים את זה את תראי שהקבה יתן לך כוחות מיוחדים לצלוח הכל! (כך אמא שלי טוענת וטענה בכל מהלך הטיפול בהם)

לא לדאוג. הקופה הראשונה דורשת אחר כך נהיה יותר קלהריון נוסף ב"ה
כן השתמשתי בעריסות שקניתי עד גיל שנה אפילו. היה לי נוח
ויכולתי להכניס לחדר . כדי שיהיה לי יותר קל לנדנד לפעמים להרגעה . קשרתי את שתי העריסות בסרט ונידנדתי את שתיהן יחדיו.
כשרציתי לישון שאבתי. ונתתי למישהו אחר להאכיל.
נעזרתי בילדים לנידנוד עריסה. לאחיזה. תקופה אינטנסיבית אבל זכורה לטוב.
תודה רבה לכולכן!אבטיחה

הרגעתן אותי מאוד...

מרגשששששהניאחרונה

הכל בראש!

תתכונני לכיף ונחת אין סופיים כי זה מה שזה.

(!!!התאומים שלי המהממים כבר בני 9 ואני פשוט מתגעגעת לתקופה הראשונה(כל הזמן זה אושר עלאי לא נגמר ב"ה

    ראשית בתקופה הראשונה הם אצלי היו באותה עריסה

"ראש וזנב"

מתיקות שאין כאלה דברים אומרים שזה כפול ואני אומרת פי כמה נחת ואושר שהלב לא מצליח להכיל .אצלי זו היתה לידה 5 יש לי לפניהם 4 ילדים ושום דבר לא היה דומה זה היה כמו לידה ראשונה מבחינת ההתרגשות.

 

מנפנףמאחלת לך לעבור את ההריון והלידה בבריאות ובקלות ולזכות לצאת בידים מלאות (הפעם תקחי בחשבון גם את הידיים של בעלך

עגלהעגלהופשוט לגדל אותם הכי בשמחה שיש.

אחרי הלידה תראי איך הולך ואז יהיה לך כבר את הכוחות והרעיונות איך להתמודד אל תכניסי לעצמך סרטים לראש רק טובים

בשורות טובותנשיקה

המלצות על כרית הריון? שלומצ'

עדיפות למשהו שנותן גם תמיכה בגב, ולא רק לרגליים ולבטן

איפה אתן ממליצות ללכת לראות עגלות?כי הנני בידך
חנות שיש בה לראות ולנסות כמה דגמים באזור המרכז.
אשמח להמלצות!
זה בעיהתותיה22
כי בכל חנות עגלות יש 30 דגמים לתינוק יחיד ו2 לתאומים.
אני מציעה שתסגרי על אעזה 2-3 דגמים ותרימי טלפון לחנות לבדוק אם יש.
בגדול המומלצים שלי זה מוצצים, אבל נגיד בבילו לא היה להם קוקו ביבה שזה מה שאני מחפשת.
תנסי מורד גיליס, כלבו סימה ובגבעת שמואל יש בייבישיק.
בייביסטאר ליד קניון רמת גןג'נדס
ויש ממש מול הקניון גם 'תינוקות זה אנחנו', שילב ומוצצים.... אנחנו ספציפית ראינו בבייביסטאר בעיקר.
תודה לשתיכן!כי הנני בידך
נזכרתי שיש שםג'נדס
גם כלבו סימה!!!
עגליס בהרצליה!נשימה ארוכהאחרונה
היו הרבה דגמים של עגלות תאומים
תזכורת לכל ההיריוניות: פדיון כפרות כפול שלוש!מתואמת

אני לא זכיתי לזה (היריון התאומים שלי התחיל כחודש אחרי יום כיפור) - אבל עד כמה שזכור לי: אם יש שני עוברים בבטן אז צריך לעשות כפרות לכל אחד מהם בנפרד.

בקיצור, תבררו את העניין, ושתהיה כפרה טובה לכולנו ולכל עם-ישראל!

יו! מגניב! לא חשבתי על זה..זהות כפולה
גם אני לא זכיתי, למרות שהייתי אמורה בעיקרון.. 😏
אני צריכה אבל לזכור לעשות להם בפגייה!
ממש מגניב! לא חשבתי על זה! בהחלט נעשה.שלומצ'
כבר מתרגשת מהמחשבה על זה
לפי הידוע לי- זה לא נכוןאםפישתים

עושים כפול כי לא יודעים אם זה זכר או נקבה, ולכן לוקחים גם זכר וגם נקבה- נקבה גם על האמא.

בעיקרון אפשר לעשות כפרות בתרנגול אחד על כמה בני משפחה, כך שלעוברים זה גם מספיק....

אנחנו עושים כפרות בכסף, ולא בתרנגולמתואמת

וכשאני בהיריון - אני עושה כפרות בסכום כפול. אני חושבת שאם יודעים שיש שני עוברים - אז צריך לעשות משולש.

אבל אשאל את בעלי.

וכמובן - שכל אחת תוודא קודם לפי הפסיקה שהיא הולכת מה בדיוק צריך לעשות!

שאלתי את בעלימתואמת

לפי הבן-איש-חי אכן צריך לעשות כפרות על כל אחד מהעוברים הקיימים. לפחות בכסף...

נחמד לקרוא פה.. אמנם אין לי תאומים, רק תינוקת מתוקה ב"ההריון מספר אחת
אבל שאתן מעלות פה קשיים, זה פתאום מגמד את הקשיים שלי...עם אחת..
תודה
אז ככהאמא הטובה
כשהייתי בהריון של התאומות, ביום כיפור עוד לא ידענו מה יש. עשיתי כפרות כפול 5.
1 - לי
2 - אם זה 2 בנות
2 - אם זה 2 בנים
ככה רב אמר לנו
בתרנגולים, אני מבינה?מתואמת


נבהלתי...תאומים
אבל בכסף הרי זה לא משנה אם מדובר בזכר או בנקבה...מתואמתאחרונה


ווואוווווותאומים
פריקה..כי הנני בידך
חזרתי עכשיו מהרופא..
הגעתי לתור האחרון אצלו כי זה מה שיכולתי עם העבודה.
ישבתי אצלו ממש כמה דקות. הוא רק הכניס למחשב את התוצאות של הסקירה המאוחרת ובכלל לא שם לב שהרופא בסקירה המאוחרת הפך את הסימון של התאומים ממה שכתבו בסקירה המוקדמת.. רק אחרי שאמרתי לו.
לא הציע בדיקה לראות אורך צוואר (בסקירה היה ממש ארוך) וסתם שהכל בסדר. (אולי באמת לא צריך אבל לי זה משמעותי..) ובכללי נתן הרגשה של סוף יום..
נתן לי רק הפניה להעמסת סוכר ולמעקב גדילה עוד חודש (!) ולחזור אליו רק אח"כ. מבחינתו זה הריון רגיל..
בסוף, אמרתי לו שאני רוצה לצאת לשמירה, אז הוא הסתכל עליי בתימהון ואמר לי- למה? הכל בסדר..
ניסיתי להגיד שכבד לי, וקשה לי בעבודה (שהיא פיזית) והיו לי דימומים והתקשויות.. אבל הוא פשוט אמר שזה היה ונגמר ואין לו מה לכתוב בטפסים ולדעתו אני לא אקבל..
ניסיתי להגיד שבררתי ובגלל שאני עם תאומים וקיסרי בעבר כנראה שיתנו לי, והוא אמר שלא נראה לו וביטוח לאומי לא נותנים והתחיל לספר לי סיפורים על רופאים בביטוח לאומי שפיטרו אותם בגלל שניסו לתת למטופלות שמירה בלי הצדקה.
בסוף הוא הציע לתת לי ימי מחלה כמה שאני רוצה אם קשה לי בעבודה. אבל בכלל לא היה מוכן לשמוע על מילוי טפסים של שמירה.
לא רציתי.. כי על ימי מחלה יעשו לי פרצופים ממש בעבודה כי זו תקופה לחוצה, ועל יציאה לשמירה שהרופא נתן לא יגידו כלום. (ואני לא רוצה לשקר ולהגיד שזו שמירה שכזה לא..)


אני גרה בחור, ונוח לי המרפאה פה שהכל קרוב אז לא בא לי לעבור רופא בשביל זה.. אבל יצאתי מהמרפאה בוכה ומתוסכלת.. מה אכפת לו לתת לי??? אני מוכנה לקחת את הסיכון שלא יתנו. אני אומרת שקשה וכבד לי.. נמאס לי להסתובב כאילו רגיל שאני בקושי ישנה בלילה וקשה לי ביום. אז מה האטימות הזאת??

סוף פריקה.
וגם..כי הנני בידך
בגלל מה שהיה לא עשיתי בסוף מעקב אחות היום של לחץ דם וכו'.
וסיכוי טוב שעד שבוע 30 כשאחזור לרופא לא אגיע לשם באמצע יום עבודה בשביל זה..
אוף, זה מעצבן רופאים אנטיפתים כאלה מתואמת


זה רופא הריון רגיל נכון?תאומים
תפני למרפאת האם שלך ותשאלי איפה יש רופא הריון בסיכון.

ותנסי לעבור אליו.

חודש זה ממש המון זמן למעקב בשבוע כמו שלך.

רופא הריון בסיכון לא ישאל אותך למה שמירה וכד'

לגבי אורך צואר, הרופא שאני הייתי אצלו לא בדק סתם אורך צואר.
אלא הוציא לשמירה וביקש לנוח כמה שיותר.

אמר לי שאם יהיו צירים לגשת למיון ושם כבר יבדקו.

יש לך עדיין התקשויות? כי אם כן תגשי למיון שיעשו מוניטור, אפילו אם ישחררו יהיה לך תיעוד של צירים וכמובן שהם ינחו אותך במנוחה.

לדעתי את יכולה להיות רגועה, להוציא קודם ימי מחלה ואחרי 30 יום לבקש מהרופא שימלא לך את הטופס לשמירה ואם תהיי במיון לצרף לביטוח לאומי את מכתב השיחרור וכך בטוח יאשרו לך.
זה רופא נשים רגיל שמקבל במרפאת האם שלי..כי הנני בידך
לעבור לרופא אחר שבסוף גם לא יתן לי שמירה לא שווה לי..
המיון הכי קרוב הוא שעה וחצי ממני.. לא משו מעשי לנסוע בגלל התקשויות. (וכשבאתי לרופא יום אחד שהיה לי הוא עשה לי אולטרסאונד כדי לסמן וי ולהראות לי שהכל בסדר..)
החשש שלי זה שאם אני אקח ימי מחלה (ונגיד שיקבלו את זה בעבודה) בסופם הוא עדיין לא ת
יסכים למלא לי כי בעז"ה הנתונים היבשים עדיין יהיו טובים..
ואיפה יש רופא הריון בסיכון?תאומים
את עם רכב?

קחי בחשבון שתהיי בחופש יהיה לך יותר קל.

זה נשמע שהרופא מחכה שיהיו בעיות בשביל להוציא לשמירה.

לפעמים זה יכול להיות מאוחר!

אין לך שום מוקד קרוב? כלום?
לא יודעת..כי הנני בידך
בכל מקרה זה כנראה לפחות שעה נסיעה מהחור שלנו..
אני עם רכב בעיקרון אבל לא חובבת נהיגה..

גם לי מרגיש שהוא מחכה לבעיות..
ומאז שהיה לי דימום אי שם בשליש הראשון אני כ"כ מקפידה ושומרת בבית ובעבודה אז ברור שהכל בסדר..
מרגיש לי כאילו בשביל לקבל שמירה אני כנראה צריכה להתחיל לעבוד קשה, להרים דברים כבדים ולא לשמור על עצמי כדי שיהיה לא בסדר ואז אקבל יחס..
או לעבור רופאתותיה22
אני הייתי עוברת עם כל הטרטור...בתור אחת שגרה בחור...
חיי העוברים שלך קודמים!
אני בודקת את זה..כי הנני בידך
תודה!
בהצלחה מותק!!תותיה22
רק שיעבור בשלום!!
מה איתך?תאומים
איך את מרגישה?
עדיין עובדת.. 😔כי הנני בידך
הציעו לי במרפאה לעבור לרופא אחר (לא של סיכון) במרחק חצי שעה נסיעה, אבל שבוע שעבר כל המרפאה שם הייתה בחופש ולא היה עם מי לדבר...
(רופא בסיכון אני צריכה הפנייה מהרופא שלי ואין סיכוי שייתן לי ואני גם לא רוצה לחזור אליו)
תור קרוב לרופא החדש יש רק בסוף החודש אז מקווה מחר לבדוק ושאולי יצליחו לדחוף אותי לשם קודם..

היה שבוע עמוס וקשה ממש ממש בעבודה ועם סוף החופש.. וגם פסיכולוגית היה לי קשה שידעתי שעם רופא אחר אולי לא הייתי כבר צריכה לעבוד...
מקווה שהשבוע יהיה יותר טוב, ושאולי יסתדרו דברים לטובה.
תודה שהתעניינת!!
בהצלחה בהכל!!!תאומים
תתעקשי לעבור לרופא אחר זו זכותך המלאה.

לגמרי. ותבררי מראש על רופא שבגישה לתת שמירהאושר כפול
אני הגעתי עם התקצרות צוואר רחם ועם התכוצויות כואבות למרפאה. אחת הרופאות בדקה אותי ואמרה לי שאני אמשיך לעבןד אבל ברוגע, מה שלא היה אפשרי עם העבודה שלי. הסתכלתי עליה וכמעט בכיתי. הרגשתי שהיא לא הבינה את המצב שלי. היא הייתה נראית לי לא נורמלית. במקרה נכנס אליה רופא אחר ושאל מה התוצאה של הבדיקה שלי והתעצבן עליה שהיא אמרה שאני צריכה להמשיך לעבוד ושאני צריכה בכלל להתאשפז. בסוף הלכתי על דרך האמצע ויצאתי לשמירה במנוחה מוחלטת בבית. אני יודעת שזה לא הסיפור אצלך, אבל מספרת את זה שתדעי שזה ממש תלוי גישה של רופא. זה העתיד שלך ושל הילדים- תמצאי מישהו שיהיה בראש שלך!
הלוואי..כי הנני בידך
אני בדיוק מחפשת..
הרופא שקרוב אליי לא מוכן לקבל מעכשיו לעכשיו, לרופא שהייתי עד עכשיו לא בא לי לחזור ולהתחנן, ואין לי מושג איפה להתחיל לחפש רופא שבטוח יתן לי שמירה...

המזכירה במרפאה אצלנו הסבירה לי בחוסר אמפטיה שכרגע אין לי שום בעיה עם ההריון או איתי ככה שאני לא מקרה דחוף או בעייתי, ואם קשה לי שאני אקח ימי מחלה כמו כל אדם שלא מרגיש טוב.... ושאם אני רוצה מעקב יותר צמוד אני יכולה לנסוע מתי שבא לי למרכז בריאות האישה (נסיעה של יותר משעה) ויבדקו אותי.
העבודה לי ממש קשה עכשיו עם העומס של החגים והיום סיימתי עם כאבים ולחץ בבטן וכל צעד כאב לי. אבל אין לי כבר כוח להתווכח ולהוכיח שלא טוב לי ואני באמת צריכה את השמירה הזאת.
מתחילה כבר להיות אדישה להריון הזה. כולם מסביבי משדרים לי כמה אני מגזימה ושזה לא כ"כ קשה שאני כבר מעדיפה פשוט לסבול בשקט. מה גם שנמאס לי להיזהר ולשמור ואני עובדת רגיל בבית ובעבודה.

אם יש למישהי המלצה לרופא בראש של שמירה באזור המרכז, אשמח..
מה זה מרכז?תאומים
כל רופא הריון בסיכון ימליץ על שמירה בשמחה!

אני בשבוע שלך עשיתי מעקב כל שבועיים.
אבל בשביל לעבור לרופא הריון בסיכוןכי הנני בידך
אני צריכה הפניה מהרופא הקבוע שלי, לא?
ואין סיכוי שיתן לי..
לכן חשבתי לעבור לרופא נשים אחר שיתן לי שמירה.. או יפנה אותי להריון בסיכון..

מרכז בשבילי זה דיי רחב..
מה הכיוון?תאומים
רמלה, ראשון, לוד?

בני ברק, פתח תקווה, רמת גן, תל אביב?

אולי תגשי למרכז לבריאות האשה הקרוב אליך ושם תבקשי?
במרכז לבריאות האשה אין רופא הריון בסיכון?תאומים
אף פעם לא הייתי שם...כי הנני בידך
אין לי מושג איך זה עובד..
רופא במרכז בריאות האישה יוציא לי הפניה להריון בסיכון?
אני בכלליתתאומים
אם צריך משהו דחוף את נגשת למרכז בריאות האשה, יש להם תמיד רופא מיון שמקבל דברים דחופים.

מדובר ברופאים שמקבלים לקוחות בתורים שמוזמנים מראש ויש להם חלק תורים למקרים דחופים.

תתקשרי ותדברי עם המזכירה.
יכול להיות שיש להם גם רופא הריון בסיכון ומיד כשתקבלי הפנייה יוכלו לקבוע לך תור
אבל הוא חייב!!מימי3
לתת לך הפניה למרפאת הריון בסיכון!
תתקשרי למתאם קשרי לקוחות בקופה. תתלונני ותאיימי בפנייה למשרד הבריאות.
לפעמים זו הדרך היחידה להשיג משהו.

בד"כ אני לא כזו תקיפה אבל במקרה כזה?
את צריכה להשפיל את עצמך בשביל לקבל את המגיע לך ע"פ חוק?

כשר רופא שלי גילה את ההריון של השלישייה הוא אמר לי
" הייתי מאד רוצה להמשיך איתך את המעקב אבל זו הנחיה של משרד הבריאות להפנות הריון מרובה הריון למרפאת הריון בסיכון"
ומדובר ברופא מומחה, ד"ר ארז יזהר אם שמעת עליו

ליבי איתך שאת ככה סובלת
מקווה שזה יסתדר בקרוב ותצליחי לסחוב כמה שיותר!
..מרוגשת מאוד
גם אצלי הרוםא אמר את אתו הדבר ושלח אותי לרופא אחר. שניסיתי להגיד לו שכבר קשה לי ואני רוצה לצאת לשמירה הרופא (רופא שמטפל בסיכון הריון) אמר שאין מה לשכנע עפי חוק אישה שרוצה לצאת בהריון תאומים משבוע 24 יכולה לצאת וביטוח לאומי לא יכשה לה בעיות
אז במרפאה שלי לא שמעו על החוק הזה...כי הנני בידך
כולם שם נותנים לי הרגשה שאני סתם מתפנקת.. ושואלים אם אני לא חושבת שיהיה לי משעמם בבית כל כך הרבה זמן עד הלידה... וכמובן שביטוח לאומי לא יתנו לי וחבל לנסות וכו'

ניסיתי לחפש את החוק המדובר ולא מצאתי. אם הייתי מוצאת אולי זה היה עוזר לי..

אחרי ר"ה יש לי בדיקה למעקב גדילה,
ונראה לי שאח"כ אנסה ללכת לרופא נשים הרגיל שלי אולי דעתו תשתנה כי כבר אהיה שבוע 29..

תודה לכן על העידוד והתמיכה! מזל שאתן פה... כבר חשבתי שאולי אני הלא הגיונית והמפונקת וכולם מסביבי צודקים..
פשוט נס שהפורום הזה נפתח אחרת הייתי ממשיכה להתבשל עם כל זה לבד.

תודה!!
איזה חוסר ידע ורגישות!!!תאומים
אין מצב שביטוח חאומי לא יאשר שמירה!!!

ושתהיי בטוחה שאת בכלל לא מתפנקת ושזה באמת מאד מאד קשה וכבד.

שבוע 28 זה כמו 40 בהריון יחיד מכאן ואילך זה כבר הולך ונהיה יותר קשה.

בהצלחה.
חוזרת לעדכן-כי הנני בידך
ב"ה הייתי אצל הרופא, הגעתי כבר עם כל הטפסים מלאים בחלק שלי וביקשתי ממנו שימלא לי והוא אמר שבסדר! בלי שום בעיות ושאלות.. ישר כתב במחשב שהוא ממליץ על מנוחה ויציאה לשמירה והוציא לי אישור מחלה לחודש.
אפילו שקיוויתי שלא יהיו בעיות, לא ציפיתי שהפעם זה ילך כ"כ חלק... כנראה זה שעבר חודש עשה את ההבדל..

תודה לכולן!! על ההקשבה והתמיכה והעצות הטובות! בזכותכן המשכתי להאמין שזה אפשרי...
ברוך ה'! טוב לשמוע שלומצ'
ב''התותיה22
ותודה שעדכנת..
שיעבור בקלות!!
ב"התאומים
עכשיו תנוחי בכבוד

ובאמת תצברי כח לאחרי הלידה.

וזה בכלל לא קשה לנוח בהריון תאומים...
תודה!!כי הנני בידךאחרונה
שקיפות עורפית תאומיםשירושל'ה
היי בנות,
ביצעתי שקיפות עורפית ויצאתי משם עצובה.
עובר קטן כפי שציינה יתכן early IUGR selective
ובעובר השני נצפה דוקטוס ונוזוס בעמדה נמוכה יחסית ל IVC
המעלה סיכון לתסמונת דאון.
אני בשבוע 12+5 ועלי לחזור לביקורת בעוד כחודש לסקירה מוקדמת.
גם אם בדיקת סיסי שיליה תצא תקינה עדיין קיים סיכון לעוברים. איך הריון תאומים שצריך להיות שמח גורם לבכי ולכאב לב?
זה באמת קשהג'נדס
ואין סיבה שתשירי יחד עם הציפורים מבשורה כזאת.... זה הזמן להתפלל לה' שתיהי שליחה נאמנה לנשמות הגדולות שאת מביאה בע"ה ובבריאות איתנה!
אני ממש לא מבינה בזה, אז רק שולחת חיבוק!שניים או שתיים
בע"ה שיסתיים בידיים מלאות ובבריאות שלמה!
לצערי גם אני לא מבינה בזהשלומצ'

זה לא קל בכלל...

 

שולחת חיבוק. 

 

שיהיו בשורות טובות בקרוב פרח

זה באמת מדאיג זהות כפולה
Selectiv IUGR זה מה שהיה גם אצלי...
זה אומר שיש פער גדול בין העוברים (מעל 30% בפער נכנסים להגדרה).
דוקטוס זה העורק שמגיע אל הלב, שזה בעיקרון הדבר האחרון שנפגע כשיש בעיה בזרימות הדם (אני מניחה שיש איתו עוד כמה עניינים, אהל אני מבינה רק בבעיות בזרימת הדם...)
נוזוס אני לא יודעת בדיוק מה זה, אבל המושג הזה נאמר בכמה מעשרות האולטרסאונדים שעשיתי בהקשר של זרימות.

כמה ניסיונות הרגעה ועצות לייעול:
א. זה נכון שכשמעלים אפשרויות לבעיות זה מלחיץ, אהל הכל עדיין בגדר השירה וסיכוי ש... תנסי לנשום עמוק ולהיות אופטימית.
ב. זה הגיוני שיש פער בין העוברים. על סמך מה עלה החשש לסלקטיב אי.יו.ג׳י.אר? רק על סמך זה? באולטרסאונד לפני כן הם היו באותו גודל או שהפער גדל?
אני לא רופאה ולא באמת רוצה/יכולה לקחת אחריות, אבל שבוע 12 נשמע לי עוד מוקדם כדי לקבוע דבר כזה... שקיפות זה האולטרסאונד הראשון שנעשה נורמאלי. כדאי להיות עם יד על הדופק, אבל לא כל הפרש בגודל הוא בעיה.
אבל אם זה באמת זה, תתכונני לאשפוז ממושך החל מחודש שישי-שביעי ועד הלידה...
ג. אם כבר מתחילים לעלות חששות, אני ממליצה לך מאוד לבקש הפניה ליחידה לרפואת העובר התל השומר. או לחילופין, אם את במכבי באזור במרכז - לקבוע תור לסקירה/מעקב זרימות אצל ד״ר דובדבני (מקבל ברעננה ופ״ת). הוא עובד גם בתל השומר ויפנה אותך לשם אם יהיה צורך.

הריון תאומים, ובפרט זהים, זה הריון מאוד מפחיד
מאחלת לך לסיים אותו בקלות, בבריאות, בזמן ובידיים מלאות!

מוזמנת לפרטי אם יש שאלות או סתם לפרוק ולהתייעץ.
תודה רבה רבה על התגובהשירושל'ה
אני מקווה שמבינה נכון ושאצלך ההריון הסתיים בשלום.
זה מעודד, אחרי התחזית הקודרת של הרופאה שביצעה את השקיפות.
אני שייכת לכללית והרופא נשים שמטפל בי טרם שלח אותי למעקב /:
אני צריכה לעבור סיסי שיליה לפני כן.
שגם זה יעבור בשלום,
מה שנשים עוברות.... זה חתיכת מסע.
האם יש לך המלצה לרופא/ה תותח/ית לסקירה מוקדמת לתאומים, עם עדיפות לאזור המרכז...
תודה שוב על ההסבר המפורט (:
יש אור בקצה המנהרה.
תבקשי דחוף הפנייה לסיכון גבוהתאומים
כי התורים בדרך כלל הם לפחות לעוד חודש ואת צריכה להגיע בדחיפות לרופאים שמבינים ומתמחים בנושא.
לבקש מהרופא נשים שלי?שירושל'ה
הוא מנהל מחלקה במרפאה ולא נתן לי. לא מבינה את האדישות שלו, כאילו זה יוצא מהכיס הפרטי שלו.
פעם בקשתי לתל השומר לבדיקה וסירב. בסוף בלית ברירה נתן לי אישור כי לא מקום בשום בית חולים אחר.
הוא רופא הריון בסיכון?תאומים
אם לא הוא חייב בכל מקרה לתת לך הפנייה.

כהוציאו לי הפנייה לא רשמו לאן רק רשמו הריון בסיכון.

אמרו לי בע"פ לאן כדאי לי ללכת ואפילו שלחתי את הפקס עם ההפנייה מהמשרד.

תגידי לו שאמרו לך שבתל השומר הם המומחים לתאומים זהים ואת רוצה להגיע לשם.

הוא לא יכול למנוע ממך.
תהיי החלטית ותאמיני בעצמך שאת חייבת את זה וכך הוא יבין שזה המצב וייתן לך.

אל תפחדי מויכוחים תילחמי על הזכויות שלך.
תודה, כנראה זו הדרך. אכשה כן.שירושל'ה
אם קרוב לך קפלןתאומים
מטפל שם פרופסור בליקשטיין שהוא מומחה בהריונות מרובי עוברים.

אני הייתי אצלו והיה מעולה.
התורים שם לנובמבר, הצלחתי לקבוע בתל השומרשירושל'ה
את חייבת להגיע לרופא שמבין בתאומים זהיםזהות כפולה
אני לא מכירה המלצות בקופ״ח כללית... אולי תנסי ללכת בפרטי?

בתל השומר נמצאים פרופסור וייש ופרופסור ינון שנחשבים לטאלנטים בתחום בארץ, ויש איתם בצוות בתל השומר גם את ד״ר דובדבני. שלושתם מקבלים בפרטי באזור המרכז (אני חושבת שכולם בת״א), ולדעתי גם עושים סקירות.
ואם תצליחי להשיג איכשהו הפניה לתל השומר, את מסודרת ובידיים הכי טובות שיש. צריך להפעיל מרפקים, אבל אין ברירה...

אני ב״ה ילדתי שני ילדים חיים (שזה לא מובן מאליו בכלל במצב שהם היו בו...), בשבוע 29, עם פער של פי שניים ביניהם!
עוד מוקדם לברך על המוגמר, כי אנחנו עוד בפגייה ונחשבים קטנים ועוד במצב מסוכן, אבל בעז״ה נצא מכאן בשלום עם שני ילדים בריאים

אני חוזרת ואומרתשעל סמך הפרש קטן לא קובעים סלקטים אי.יו.ג׳י. אר, וזה בסדר גם שהם לא לגמרי באותו גודל!
חשוב להגיע לרופא מומחה שיעקוב אחרי זה (אם זה הםרש סטטי או מתפתח), ייתן אבחנה כמו שצריך ויאבחן את הגורם.
לזהות כפולהשירושל'ה
השגתי תור בתל השומר, למרות שבקשו טופס 17 בקופה מסרבים לתת כי בכללית סקירה מוקדמת נעשת באופן פרטי דרך המושלם.
אז פשוט אשלם ואקבל החזר, זה מסורבל, אבל לפחות בתל השומר יש צוות מקצועי לתאומים.
אפילו קבעתי ליעוץ אצל דר ינון יואב.
ותדעי לך שמאוד הרגעת אותי. כיום בשבוע 13 ההבדל בין שני העוברים הוא שבוע מבחינת הגודל. אני מאמינה שהרבה תלוי בצוות הרפואי ובאבחנה וכמובן בטיפול השותף.
בעזרת השם תצאו בזמן הנכון עם ידיים מלאות ותזכי לגדלם בנחת.
מעולה!זהות כפולה
אני מניחה שבסיכום הבדיקה הוא יכתוב לך מתי לחזור אליו לביקורת, ואז על סמך זה תגישי לקופה בקשה לטופס 17 לביקור הבא.

ולעניין הפער - שבוע זה לא מדאיג בכלל!
אצלי מההתחלה היה פער של כמה ימים, אח״כ שבוע, וזה נחשב בסדר גמור כל עוד זה נשמר ככה.
בהמשך התחילו בעיות בזרימות של הדם, ואז באמת הפער ביניהם הלך וגדל (כי העובר לא קיבל מספיק דם ולכן לא גדל כל-כך...), אבל זה לא קשור להבדל שהיה ביניהם מלכתחילה.

בכל מקרה טוב שתגיעי לפרופסור ינון. תוכלי להיות רגועה שאת בידיים הכי טובות.
ובמקביל תבקשי גם מהרופא שלך הפנייהתאומים
להריון בסיכון.

ברגע שתהייה לך הפנייה יהיה יותר קל לקופה להפנים שהם חייבים לתת לך טופס 17 לתל השומר
האם העיניין בזרימות דם זה ה iugr?שירושל'ה
ותודה שוב (:
לא בהכרחזהות כפולה
יש סוגים שונים של בעיות בזרימות, שגורמות לבעיות שונות.
ויש גורמים שונים לiugr.

iugr משמעותי שהעובר קטן. בעובר יחיד אני חושבת שזה כשהעובר מתחת לאחוזון 3, ובתאומים יכול להיות סלקטיב iugr, שזה אומר שהפער ביניהם גדול (מעל 30% אאל״ט זה נכנס להגדרה). בתאומים שחולקים שיליה אחת זה בדר״כ בגלל בעיה בזרימות הדם כתוצאה מחלוקה לא שווה בשיליה ביניהם.

יכול להיות ששני העוברים באחוזנים בסדר, אבל יש ביניהם פער גדול, וזה גם יוגדר סלקטיב iugr.
(אצלי גם היה פער, וגם הקטן היה הרבה מתחת לאחוזון 3...)

בעיה נוספת שעלולה לקרות בתאומים זהים זה ttts, שזאת גם בעיה בזרימות, וגם מתבטאת בגודל העוברים, אבל בה עובר אחד ״גונב״ דם מהשני. ואז אחד גדול מידי והשני קטן מידי. לזה יש ניתוח תוך ריחמי שאפשר לעשות אם צריך (כמובן שיש בו סיכונים לא מבוטלים...)
נשמע סופר אתגרשירושל'ה
לאחד העוברים יש early selective iugr אז פשוט אני צריך קצת להמתין עד הסקירה הראשונה.
יש לך המון ידע כך שלפחות נדע לקראת מה אנו הולכים.
שלושה שבועות אשפוז במחלקת הריון בסיכוןזהות כפולה
מלמדים לא מעט על הריונות וסיבוכים אפשריים
וכמובן שאת מה שהיה אלוונטי אליי גם טרחתי להבין לעומק.

זה בהחלא מאתגר, אבל לא תמיד זה חמור כמו שהיה לי. חשוב לעקוב צמוד, כי ההדרדרות יכולה להיות מהירה, ולכן מאשפזים להשגחה עד הלידה, אבל לפעמים אפשר להגיע לשבועות הריון מכובדים.
בתאומים האחוזונים שוניםתאומיםאחרונה
המשקל שלהם אמור להיות יותר קטן מעובר אחד.

התאומים דלי היו בשבוע 32 2100 ואמרו לי שזה נקרא ממש גדול.

אפילו שהקודמים שלי גם היו כך אבל היו בודדים.
צמות בכיפור??תודה רבה!

אני יודעת שכל אחת שואלת את הרב שלה

אני אישית בהתחלה של ההריון, מרגישה בעיקר חולשות ואז אני חייבת לאכול....

אמרתי לרב שאם אני צמה, אני אהייה חייבת שבעלי ישאר, אז הרב אמר אז שישאר בבית...

 

הוא אמר שאתחיל, בערב זה באמת יהיה פשוט יחסית...ובמהלך היום אם אני ארגיש שאני חייבת לשבור, אז להתחיל לשתות בשיעורים

 

סתם מעניין אותי אם יש פה בנות שגם בהתחלה, ומה הן עושות

יצאתי קצת מבולבלת...שכחתי לשאול מה לגבי אוכל?מפחדת ששתיה לא תספיק לי...

ובכלל, איך אדע אם הגיע הרגע לשבור את הצום???

עונהג'נדס
כשהייתי בהריון זה היה ממש בהתחלה והיה לי גירוי יתר שחלתי אז מלכתחילה שתיתי לשיעורין כי זה לא קשור להרגשה שלי.. זה ממש היה סכנת חיים עבורי לא לשתות.

לגבי זה שאיך יודעים שאת מרגישה צורך לשבור ולשתות לשיעורין- תשאלי את הרב שאלות ספציפיות-
כשאתה מרגישה חולשה קלה? או סחרחורת? לגיטימי שתשארי במיטה כל החג ושתרגישי חלשה במיטה? ואם גם כשאת שוכבת את מרגישה רע ומסוחררת?
הציגי לו התרחשויות שכאלה ויאמר לך בנקודה X תתחילי לשתות.

תכיני לך במעוד מועד כוס עם סימון (הסבר בסוגריים). תיהי רגועה. לעובר לא צריך אוכל... ידוע לי שמים זה מה שחשוב כדי למנוע התייבשות שחלילה יכולה להביא להתכווצויות ברחם.


(תמלאי את הפה במים הכי הרבה שאת יכולה ותוציאי לכוס- זה נקרא 'מלוא לוגמיו'.
אח"כ תשפכי חצי מהכמות לעוד כוס זהה ותראי שהן שוות בגובה- בכל כוס יש חצי 'מלוא לוגמיו'.
אח"כ תשפכי טיפל'ה מכוס אחת לשניה כך שתהייה כוס שיש בה טיפה יותר מהחצי ובשניה טיפה פחות מהחצי.

הכוס עם הכמות הקטנה יותר, זו הכמות שמותר לך.... לך באופן אישי כי לכל אחד נכנס כמות קצת שונה בפה.
תסמני עם לורד על הכוס (חדפ) את גובה המים.)
כנראה שכןשניים או שתיים
אהיה שלושה שבועות אחרי הלידה.
נוסעת להורים שלי, ואבא שלי רב,
כך שיהיה לי רב צמוד להדרכה במהלך היום, ואם יהיה צורך אפסיק לצום.

מקווה שיעבור בשלום.
אני שותה לשיעוריןתותיה22
כמו שפתחתי שרשור בהריון ולידה.
שאלתי רב,
יש לי קיצור צוואר ואם אתייבש ואפתח צירים זה ממש סכנה לעוברים שלי.
אהיה שבוע 28
וזה הריון יקררר
אמנם אני לא עם תאומים,אומנות באמונה
אבל גם בהריון...
הרב יורם אברג'ל זצוק״ל
כן, לפחות מתחילה...זהות כפולה
הרב שלנו יחסית מחמיר בדברים האלה, וזאת הייתה לי ממש עבודת המידות לשאול אותו ולא רב אחר מקל יותר..
אני אהיה ממש חודש מהלידה, ולכן מהבחינה הזאת צריכה לצום כרגיל. אבל בגלל שאני שואבת לפגים, הרב אמר שאם ארגיש במהלך הצום שיש חשש שיתמעט החלב ברמה שלא תספיק להם לשתות לשיעורים, ואם יש צורך אז גם לאכול.
השטלה היא רק איך מרגישים דבר כזה?? 😬
ב״ה בהנקות הקודמות לא הייתה לי בעיה בצומות. אהל זה לא היו פגים, לא שניים ולא על שאיבה בלעדית.... אני ממש חוששת מזה
מניסיון אצליתאומים
ככל שהיו יותר קטנים בגיל היה יותר קל. כי הם אוכלים כמות יותר קטנה.

שנה שעברה צמתי עם יונקת מלא שלא נגעה בבקבוקים לא מטרנה ולא שאוב... הייתה בת 5 חודשים.
מנסה לעודד...ברכת ה
אם יש לך נסיון עבר חיובי תתחזקי מזה!
זה שהם פגים לא מגביר את הקושי- אולי אפילו הפוך כי הכמות שהם צורכים קטנה יותר...
האם כיום כשאת שואבת את שואבת בדיוק את הצורך או יותר?
אצלי בשאיבות היה הרבה יותר מהצורך בתקופת הפגות. אם אצלך זה ככה אין לך מה לחשוש שהחלב לא יספיק.
ועוד אם זה מעודד- התאומים שלי ינקו הנקה מלאה ביום כיפור בגיל 4 חודשים וברוך השם הצום עבר חלק!
מה שכן הייתי שואלת לגבי ההרגשה שלך- לא רק מצד מיעוט חלב- שזה קשה לצפות מראש וגם התיקון לא מיידי, אבל שתדעי מראש איך לנהוג ביחס להרגשה שלך. הנקה מלאה או שאיבה יכולה לגרום מאוד לצמא, חולשה וכו. אז הייתי שואלת גם על זה.
בהצלחה!!
תודה!זהות כפולה
יש לי הרבה יותר חלב ממה שהם צורכים ((הפריזר כבר מפוצץ ), אבל אני עובדת קשה על המשמעת של השאיבות, כדי לשמור את הכמות לכשינקו. זה יהיה מאוד מאוד מאכזב אם החלב יתמעט בגלל הצום

אבל החלטתי שאני מסתכלת על זה כמעט היחיד שאני עושה השנה בתקופה הזאת כאקט של חזרה התשובה.
אני לא מרגישה בכלל את אלול והימים הנוראים השנה, אז לפחות בזה אני עושה הקרבה כלשהי לכיפור עוונותיי... 😏
לא מאמינהתותיה22
שאם תדלגי על שאיבה או שתיים בצום זה יפגע בחלב לטווח ארוך.
פשוט תזכרי במוצאי הצום למלא מאגרים מחדש בהמווווווןןןן מים...
לא אמורברכת ה
להתמעט באופן קבוע בעקבות צום של יום אחד. ייתכן שבסוף היום או למחרת תרגישי מיעוט אבל אם תקפידי על אכילה ושתיה מזינה ומספקת, מנוחה כמידת האפשר ושאיבות כרגיל או להגביר טיפה אם אפשר למשך יממה- הכל אמור לחזור בעזרת השם לקדמותו.
בהצלחה!!
צמתי לפני שנתייםתאומים
הייתי בתחילת הריון עדיין לא הייתי אצל רופא לכן לא ידעתי שמדובר בתאומים.

היה ממש קשה אבל עבר.
הייתי מאד חלשה, הכרחתי את עצמי לישון בכדי שלא אהיה רעבה.

ישנתי ממש רוב היום.
לא בהריון תאומים אבל בצומותבונים מגדלאחרונה
כששותים לשיעורין, זה לא מים
משקה מזין
בירה שחורה, חלב,מיץ ענבים. וכך זה גם נותן לך דברים לגוף מעבר לנוזלים.
להגיע לצורך לאוכל זה רמה אחרת נראה לי.

מהנקת תינוקת עם שתיה לשיעורין זה לא מרווה אבל גם לא חסר. ישבתי עם שעון כדי לשתות כל פעם שמותר, וזה בהחלט איפשר לי לצום ולהניק.