יכול להיות??
תקשיבו אני בלחץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץ
יש לי תור לשקיפות ביום שני
ברגעי יאוש אני תוהה אם ללכת למוקד, סתם להיבדק שהכל בסדר,
אבל מי יקבל אותי ולמה???????
יכול להיות??
תקשיבו אני בלחץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץ
יש לי תור לשקיפות ביום שני
ברגעי יאוש אני תוהה אם ללכת למוקד, סתם להיבדק שהכל בסדר,
אבל מי יקבל אותי ולמה???????
ובשבוע האחרון עברו לי מעט התופעות שהיו...אני אפילו לא עיפה...
אני בחרדות אש
נזכרתי שלא עשיתי בדיקות דם, נראה לי שמחר אלך לעשות לעשות ואז אכנס למוקד, זה צמוד
מה אומרות,להגיד את האמת או להמציא שאני סובלת מכאבי בטן או משהו??
אולי בעתיד יהיו לכם שני ילדים צפופים, ותוכלו להשתמש בעגלת התאומים למקרה הצורך?
ובינתיים באמת תקנו שלדה לעגלת יחיד (לא ידעתי שאפשר לעשות דבר כזה!) ולחבר אליה חלקים מעגלת התאומים.
בכמה תוכלו למכור את עגלת התאומים, כמה עולה שלדת עגלת יחיד, וכמה עולה עגלת יחיד מלאה - ולפי זה תחליטו...
באמת בגלל מה שתיארת - שקשה להשתלט עלים בחוץ, וגם בבית...
בסביבות גיל שלוש התחיל להיות קל יותר, ועד גיל ארבע רוב השובבויות קשות כבר נעלמו לגמרי.
היום הם בני שש, ואמנם יש את הקשיים של כיתה א' (לשים לב ששניהם מתאקלמים היטב, עושים שיעורי בית וכו') - אבל אין מה להשוות לקשיים כשהיו קטנים...
אתמול הסתכלתי בסרטונים של תאומים מגיל הזה - ופשוט התמוגגתי... 
זה בהדרגה איטית.............
עכשיו כשהם בני שלוש אני מרגישה באופן משמעותי שאני "אחרי"..
(כאילו מדובר בשני אחרים וכו....)
ולי אישית היה לא קל בכלל עד גיל שנתיים

). ולהימנע מפטרוזיליה, נענע ומרווה.
ולאחרונה השאלה הזאת צוברת תאוצה. (בעיקר מאז החלאק'ה של השני.)
)
כיף חיים
כפולה ומכופלת

)
לנו היו רק יומיים שבהם הם לא היו בפגייה ביחד, ואנחנו גרים די קרוב לבית החולים (אחד מהימים היה שבת, ובעלי הלך ברגל כדי לתינוק שנשאר חלב ששאבתי)...
בקיצור נשמע שאצלכם זה לא הולך כזה פשוט... 
הלוואי שתצליחו!!
ואולי מישי עם יותר "ניסיון" תוכל לייעץ לך...
אולי יש באזור דירות אירוח (בחינם או בתשלום מוזל) למשפחות של מאושפזים?
ואני מקווה ומתפללת שהתקופה הזו לא תשאיר *אצלך* נזקים... ושתוכלי לטפל בעצמך אח"כ כמו שצריך...
מתואמתגם על אחותי הקטנה ועליי (הפרש של שנה וחצי, היא תמיד הייתה גבוהה לגילה) שאלו תמיד אם אנחנו תאומות 
וגם על שני הגדולים שלי (גם הפרש של שנה וחצי, כשהגדולה נמוכה לגילה) יצא ששאלו אם הם תאומים - בעיקר כשראו אותם ביחד עם התאומים האמיתיים שלנו...
אולי צריך לפתוח פה פורום של "תאומים אחאיים"
יש מושג כזה (כך שמעתי) של "תאומים איריים" - אחים בהפרש של פחות משנה. זה לא בדיוק כמו אצל כתר הרימון, אבל די קרוב...
". תרגישי בנוח לשאול כאן ולשתף. אשמח ללמוד ממך ולהחכים. וגם...להיות לעזר כשצריך🙂שאלתי במקום נוסף באינטרנט וקיבלתי בעיקר תשובות מסתייגות (גם על קורס הכנה בכלל
)
מישהי עשתה קורס כזה? (ללידת תאומים)
יכולה להמליץ או להמליץ לוותר?
אשמח גם לשמוע איפה עשיתן.
בעז"ה זו תהיה לידה ראשונה עבורי, כך שבכל מקרה אעשה הכנה כלשהי, בפורמט כלשהו.
היא דיברה איתי על כל הדברים מיוחדים שיש בלידת תאומים וענתה על שאלות שהיו לי.
גם לי זו לא הייתה לידה ראשונה, אז לא הייתי זקוק ליותר מזה.
(מה שכן, מדברים יותר בהרחבה על ניתוח קיסרי, כי בלידת תאומים יש יותר סיכוי לזה... אז קחי את זה בחשבון, ובע"ה שלא תצטרכי!)
שלומצ'אחרונהחדשה כאן,
עד כה רק קראתי.
אני די מפחדת מהימים שאחרי הלידה ומוצאת את עצמי לא ישנה בלילות מרוב תכנונים.
אני יודעת שאין בזה הרבה הגיון, אבל לא מצליחה להפסיק.
יועיל לי מאוד לעידוד, די מעשי- שממש מפרט איך הסתדרתן.
מעשי שהבעל לא יהיה הרבה בבית (יש עוד ילדים, חלקם בשנות היסודי הבוגרות) ?
באמת לא ישנים כמה חודשים?
בקיצור, פירוט...
ושאלה נוספת- סוגיית השינה. הבית שלנו קטן. מקום לשתי מיטות אין כרגע אך בתכנון יהיה בהמשך.
זה בסדר לבנות על עריסות לתקופה של כ8-9 חודשים? ואם כן, שאלתן או קניתן?
תכתבי בפירוט את כל מה שמטריד אותך
ואז תעבירי נושא נושא ותמצאי לו פיתרון
אני חששתי מההנקה - אז היתי בקשר עוד לפני הלידה עם יועצת להנקת תאומים שגם ליוותה אותי אחרי
לגבי עזרה - מנסיון עם התאומים הקודמים , קריטי לקבל עזרה, בכל מחיר, כולל הלוואה.
את צריכה עוד זוג ידיים, בטח בחודשיים הראשונים, ואי אפשר לבנות על ילדם, חברים, שכנות וכו...
זו המסקנה הכי משמעותית בשבילי מהפעם הקודמת, ומאחר ולא לקחתי מספיק עזרה, השנתיים הראשונות היו עבורי תקופת הישרדות כפשוטו. לא קל. גם רציתי אותם בבית עד אז....
בכל אופן לכל פחד וחשש יש מענה , כדי לפרק את זה ולעבוד באופן שיטתי...
בהצלחה
אחרי שהתאומים נולדו...
ב", הם היו תינוקות די רגועים, אז זה קשור כמובן...
אבל באמת הבעל צריך להיות מגויס קצת יותר מאשר בתינוק יחיד. ועדיין - אפשר להסתדר לבד, לפעמים, במיוחד אם את מיניקה בשכיבה, ואז אפשר להמשיך לנמנם תוך כדי.
אם יש לך ילדים גדולים - הם ממש יכולים לעזור! לא בשעות הלילה, אבל כן בשעות היום. את יכולה להפקיד כל תאום בידיו של ילד גדול אחר, ולבקש מהם שישמרו עליהם במשך שעתיים-שלוש כדי שתוכלי להשלים שעות שינה.
וגם - לומדים לסנכרן את שעות השינה וההאכלה של תאומים, ואז זה מקל מאוד.
לגבי מיטה/עריסה: אצלנו הם ישנו ביחד בעריסה עד גיל חודשיים (נראה לי), אח"כ עברו לשתי עריסות, ואח"כ עברו למיטת תינוק אחת וישנו בה ביחד עד גיל שנה בערך. זה ממש מתוק, וטבעי מאוד בשבילם לדעתי, ואולי גם עוזר לסנכרן את הזמנים ביניהם...
הרבה הצלחה ורק שלווה!
ברוך ה אני אחות לתאומים זהים מתוקים מתוקים!!
אנחנו לא מעט ילדים במשפחה והם הכי קטנים כך שאת יכולה להרגע. כי מנסיון ומקרוב אני יכולה לאמר לך שזה שיש עוד ילדים זה רק מקל!
אכן תאומים זה דבר שכרוך בעבודה אבל את תראי שעם כל הקושי והעבודה שבדבר זה שווה כל שניה ושניה!
אין מילים לתאר כמה נחת אהבה שמחה וסיפוק תאומים מביאים איתם לכל המשפחה וכמובן להורים!!
(ואני אומרת את זה בתור אחות.... אני רק חושבת עליהם ומתרחב לי הלב) זו חויה ככ מגבשת ומיוחדת לכל המשפחה ואני בטוחה ומאחלת לך ולכל משפחתך שתהנו מהם ככ הרבה ועוד יהיו לכם מלא סיפורים מצחיקים וחויות שהתאומים ייצרו לכם בבית! ילדים זה שמחה וברכה וקל וחומר תאומים שמביאים איתם טוב כפול. תודי לקבה כל יום על המתנה האדירה שהוא ברך אתכם בה ואת תראי שככל שיעבור הזמן את רק תהני יותר ויותר!
ההוכחה היא שבתור אחות לתאומים שראתה וחוותה את כל הטיפול בהם והעבודה שהם כורחים ברוך ה, אני מאחת לעצמי ורוצה מאוד שיהיו לי גם תאומים! הנחת מהם שווה הכללל!
מזל טוב, שמחה , נחת , ברכה וכל הטוב!!!
עצות מעשיות? לשמוח ולהודות. ופשוט עוברים את זה את תראי שהקבה יתן לך כוחות מיוחדים לצלוח הכל! (כך אמא שלי טוענת וטענה בכל מהלך הטיפול בהם)
הרגעתן אותי מאוד...
הכל בראש!
תתכונני לכיף ונחת אין סופיים כי זה מה שזה.
(!!!התאומים שלי המהממים כבר בני 9 ואני פשוט מתגעגעת לתקופה הראשונה(כל הזמן זה אושר עלאי לא נגמר ב"ה
ראשית בתקופה הראשונה הם אצלי היו באותה עריסה
"ראש וזנב"
מתיקות שאין כאלה דברים אומרים שזה כפול ואני אומרת פי כמה נחת ואושר שהלב לא מצליח להכיל .אצלי זו היתה לידה 5 יש לי לפניהם 4 ילדים ושום דבר לא היה דומה זה היה כמו לידה ראשונה מבחינת ההתרגשות.
מאחלת לך לעבור את ההריון והלידה בבריאות ובקלות ולזכות לצאת בידים מלאות (הפעם תקחי בחשבון גם את הידיים של בעלך
![]()
ופשוט לגדל אותם הכי בשמחה שיש.
אחרי הלידה תראי איך הולך ואז יהיה לך כבר את הכוחות והרעיונות איך להתמודד אל תכניסי לעצמך סרטים לראש רק טובים
בשורות טובות![]()
שלומצ'עדיפות למשהו שנותן גם תמיכה בגב, ולא רק לרגליים ולבטן
אני לא זכיתי לזה (היריון התאומים שלי התחיל כחודש אחרי יום כיפור) - אבל עד כמה שזכור לי: אם יש שני עוברים בבטן אז צריך לעשות כפרות לכל אחד מהם בנפרד.
בקיצור, תבררו את העניין, ושתהיה כפרה טובה לכולנו ולכל עם-ישראל!

לא חשבתי על זה..זהות כפולהעושים כפול כי לא יודעים אם זה זכר או נקבה, ולכן לוקחים גם זכר וגם נקבה- נקבה גם על האמא.
בעיקרון אפשר לעשות כפרות בתרנגול אחד על כמה בני משפחה, כך שלעוברים זה גם מספיק....
וכשאני בהיריון - אני עושה כפרות בסכום כפול. אני חושבת שאם יודעים שיש שני עוברים - אז צריך לעשות משולש.
אבל אשאל את בעלי.
וכמובן - שכל אחת תוודא קודם לפי הפסיקה שהיא הולכת מה בדיוק צריך לעשות!
לפי הבן-איש-חי אכן צריך לעשות כפרות על כל אחד מהעוברים הקיימים. לפחות בכסף...

מתואמת
שלומצ'זה לא קל בכלל...
שולחת חיבוק.
שיהיו בשורות טובות בקרוב ![]()
זהות כפולה


אני יודעת שכל אחת שואלת את הרב שלה
אני אישית בהתחלה של ההריון, מרגישה בעיקר חולשות ואז אני חייבת לאכול....
אמרתי לרב שאם אני צמה, אני אהייה חייבת שבעלי ישאר, אז הרב אמר אז שישאר בבית...
הוא אמר שאתחיל, בערב זה באמת יהיה פשוט יחסית...ובמהלך היום אם אני ארגיש שאני חייבת לשבור, אז להתחיל לשתות בשיעורים
סתם מעניין אותי אם יש פה בנות שגם בהתחלה, ומה הן עושות
יצאתי קצת מבולבלת...שכחתי לשאול מה לגבי אוכל?מפחדת ששתיה לא תספיק לי...
ובכלל, איך אדע אם הגיע הרגע לשבור את הצום???

), אבל אני עובדת קשה על המשמעת של השאיבות, כדי לשמור את הכמות לכשינקו. זה יהיה מאוד מאוד מאכזב אם החלב יתמעט בגלל הצום 
בהתחלה, אף שזה יותר קטן משידה.
ההיגיון הוא, כנראה, שבגדי תאומים באים לידי שימוש בתדירות גבוהה יותר, אז גם ככה רוב הזמן חצי מהבגדים בכביסה...
(אבל כמובן - מדובר בתאומים מאותו מין. אם לא - אז זה אחרת).
גם ככה תאומים זה הכל כפול
אם לכל תינוק שלי יש שידה לעצמו ,התאומים ההתחלקו כך שלכל אחד היה מגירה וחצי, החלטתי שאם זה מה שיש לי, זה מספיק
וזה די הוכיח את עצמו, סך הכל לרוב יש לנו הרבה יותר ציוד ממה שצריך באמת
ועם מכונת כביסה ומייבש גם אם את על מינימום חולצות, כמעט לא יצא שלא יהיה לך מה להלביש

מישהי מחברות הפורום השתמשה עם התאומים בטיטולים רב פעמיים?
אם כן, אשמח לשמוע המלצות (או ההיפך)
והמליצו לי להתחיל כמה חודשים עם חד פעמי, לראות שאני נשארת בחיים
ואז לעבור לרב פעמי.

![]()
אנחנו בגישה של "עשו את זה לפנינו ועוד יעשו את זה אחרינו".
בינתיים מנסה לאסוף מידע שיעזור להתכונן, פיזית ורגשית.
באופן מפתיע לא מאוד לחוצה ממה שיבוא אחרי הלידה בעז"ה, בעיקר סקרנית לראות איך יהיה לנו (כל אחד בנפרד וגם כזוג)
ולא ראינו שהיה נורא כ"כ...
הגיל הכי קשה אצלנו היה בין שנה וחצי לשנתיים וחצי-שלוש, כשכבר ידעו ללכת - אבל עוד לא היה להם מספיק "שכל" להימנע משטויות. כל היום היינו רודפים אחריהם ומגלים נזקים... אבל זו מתיקות שאין כמוה!
אז אצלך מדובר בעבודה משולשת - אבל לפחות הן בנות, אז אולי פחות שובבות! 
)מק"ראחרי החתלה של כל אחד מהם - נראה לי שגם לא...
מאז ומתמיד אני עושה סבב החלפות בין כל בעלי הטיטולים בבית 
ואצל תאומים - גם ככה הם דבוקים זה לזה כל הזמן. אז נכון שהם הדביקו לפעמים זה את זה (בעיקר בדלקות עיניים...) - אבל ככה הם "התחסנו" במקביל...
מניחה שאם הייתה מחל חמורה - אז כן הייתי מקפידה על היגיינה ביניהם.

מימי3
.