פורום בין שני בתים (עמוד 3)

בחופה עצמה עדיף שלא..
בשאר החתונה ממש אפשרי

הרב שאנחנו שאלנו אמר שאין בעיה והכל לפי מה שמתאים לנו.

לעומת זאת כשאבא של בעלה של אמא שלי התחתן, הוא לא הרשה לילדים שלו להיות בחופה כי לפי הרב שלו זה אסור. (האמת שגם בחופה של אמא שלי הוא רצה שהילדים לא יהיו, אבל זה כבר לא בשליטתו)

אני רוצה לכתוב משהו מעודד אבל אני לא יודע מה, רק שאת יכולה למצוא את הדרך להרגיש שלמה
אל תוותרי

מדהים!
תודה על השיתוף

לענות לך או להתענין?

רק להקשיב?

בינתים רק לומר שאת חשובה מאוד מאוד

ויש עליך הרבה השגחה פרטית מהורה מסור שם למעלה

האבא התחתן בסוף עם הזאתי שהיית אמור להיפגש?

הסתכלתי כאן למטה ונזכרתי בזה

אולי בסוף היא לא הייתה בכלל

והיחסים?

 

אני לא מתעניין יותר מדי

אם תקרא שם תבין

בהצלחה בכל אופן

רק רציתי להתענין.

לא אחפור לך...

 

 

מרגיש לי שהמון פעמים הדברים האלה רק מערפלים ומכניסים לתחושות שלא היו קיימות בנו לפני. ולא כי הדחקנו אותם עד עכשיו..

ותודה על התגובה

יש יחס

אבא שלי לא דתי ולא גר בארץ, אז זו לא התלבטות אף פעם (אבל הוא בא לבקר עוד רגע ויהיה אצלנו בשבת).

 

לדעתי חשוב להיות איפה שטוב לנו, בכלל אבל בעיקר בחגים, אבל לא לשכוח גם כיבוד הורים. לפחות חלק מחגי השנה להיות אצל ההורים גם אם קשה.

נקודה רגישה

כי לפעמים זה על חשבון בריאות הנפש..

או שיש מתח ואז מרגישים שלא עשינו כלום רק רע.

זה ההרגשה שלי ממפגש משפחתי.

אתמול

זה בחירה שלי אז רוב הפעמים או סבאסבתא או חברות

יש בזה טוב אחרי שזה קורה

הדוגמא שלך-שיש עוד מישהו..

זה שמתחשלים

זה שלומדים לראות דברים שונים בתים שונים

-גיוון..ולצאת מקיבעון..

הקושי הוא שאין לך מצב של אחדות בעיניים..

הורים..

יש אבא קו מפריד אמא..

זה קשה גם בנפש...

 

עד כמה את שמחה/מרוצה (או עצובה/מבואסת) מהתכונות שהתפתחו אצלך כנראה בעקבות הגירושים?
ואם הייתה לך אפשרות לבטל אותם ואת הגירושים, היית מבטלת?

לא יודעת קשה לענות...

בעיקרון היתי רוצה שהם ילכו לטיפול

וככה לא יהיה צורך בגירושין.

הם הלכו קצת אבל זה היה פעם 

וקשה יותר להם לעבוד על עצמם יש להם נפש חלשה לדעתי..

אני שמחה ממה שקרה לי בעקבות הגירושין

בגרתי מזה והכל

אבל היתי מעדיפה בית נורמלי וגב הורי 

ואז לבנות את עצמי

אני מרגישה שהיסודות והשורשים שלי רעועים..

(למשל נראה שחשוב לך נפש חזקה)

חסר הגנה חסר תמיכה ועזרה

גב להישען עליו.

את אומרת שהדברים ש"יצרת" בעצמך בעקבות הגירושין הם חזקים או לא?
וזה שחסר לך הגנה, תמיכה,עזרה,גב להישען עליו, לא הבנתי באיזה הקשר

(רק אם את רוצה)

ובעלי גם כאן לשם המחקר שלך..

 

נכון שאני יודעת ורואה שאמא שלי ואבא שלי שונים כמו שמיים וארץ וברור שהם לא היו מסתדרים בחיי נישואין..אבל יש גם את הקושי שא"א להתעלם ממנו כמו וויכוחים על המזונות ושהם לא אותו הקו הרוחני וכל מני..זה שני דעו שונות מהאנשים הכי קרובים אליך וזה מבלבל..

נגיד כשאני רואה את אמא אומרת משהו על נושא מסוים ואז שומעת את אבא טוען ההפך לגמרי אני יודעת שא הם היו נשואים זה היה יכול לגרום לדברים לא טובים בכלל ואז אני אומרת "תודה שהם גרושים..אחרת ..." סתם עוד משהו שההיתי קטנה היה ספר לילדים על ילד שההורים שלו התגרשו ואבא שלו התחתן שוב..לא זוכרת את שם הספר אני רק זוכרת שאמרו שם כאלו יש לך עכשיו 2 בתים ..אז הרווחת..או כל מני כאלה (אם זה מעודד)

כנראה בגלל שהם דואגים יותר לעצמם

חד משמעית כן!

כמובן שזה תלוי אנשים,ילדים,ומשפחות
אבל אני מאמינה שלמרות תקופת הגרושין הקשה, והתקופה שאחרי שגם לא כזו קלה עד שמתרגלים למצב,
זה עדיף על פני שנים של חסיפת הילדים למריבות, חוסר תקשורת, שימוש בילדים לתקשורת וכו'


בנוסף כל התקופה מחשלת, מעצימה ומלמדת.

מציאות של הורים גרושים זה לא נעים ויש בזה הרבה קשיים, אבל יש זוגיות שהיא הרבה יותר גרועה ממנה ובמקרה כזה טוב שיש הורים גרושים.

 

חוץ מזה יש עוד הרבה יתרונות קטנים, כמו זה שהזכרת למשל.

קודם כל לשם ההבהרה-
גירושין זה דבר נוראי, הרסני, מציאות מעוותת ולא נכונה!
הנזק שנגרם בעקבות הגירושין, הן לילדים והן לבני הזוג עצמם הוא גדול ובלתי ניתן לשיקום.
האם גבס ליד שבורה הוא טוב? בהחלט. אבל היה עדיף שלא הייתה נשברת כלל!
מובן שמכל מציאות קשה אנחנו צומחים ועולים. זאת היא מחובתנו! האם זה אידאלי- ח"ו ממש לא!! האם זה לעתים ברירת המחדל הטובה ביותר-לצערנו לעתים בהחלט כן.
צריך למחות כנגד התרבות שאומרת שגירושין זה דבר שהוא לא נורא, ובסדר ואולי אפילו אידיאלי.. זאת מציאות מעוותת וחסרה! הבית הוא הבסיס לכל, וכשהוא מתפרק הנפש והיציבות שלה מתפרקת יחד איתו ככה שצריך מאמץ רב לבנות אותו מחדש.
אני אישית צמחתי מאוד מהגירושין של הורי, והם חיזקו ופיתחו בי כלים וחוזקה שילוו אותי לכל החיים. אין ספק שהוא גם הביא הרבה ברכה לבית. מובן שזה היה תלוי בחירה- כי בו זמנית יכולתי גם לשקוע ולא לתקן את המציאות. כמו כל קושי בחיים- הוא יכול או להצמיח או להרוס. הייתה לנו תקופה מאוד קשה ולא פשוטה אבל עברנו אותה עם הרבה חסדי שמיים.
יחד עם זאת- זאת לא מציאות אידיאלית, והלוואי שלא הייתה קורת כלל!!

אבל התגובה הזו לא לגיטימית.
והלוואי שמישהו יסכים איתי ויתנדב להסביר את הבעייתיות או שאצליח לשבת ולנסח ולהסביר בעצמי בקרוב.

לי היה קצת קשה להבין איפה הבעיתיות.

אז רק אעתיק שתי ציטוטים שבלטו לי-
"הנזק שנגרם בעקבות הגירושין.. בלתי ניתן לשיקום"
"והלוואי שלא הייתה קורת כלל!!"

הנקודה העיקרית זה הקיצוניות. הטרגדיה. האיומה. רחמנא לצלן לא עלינו.

אבל חוץ מהציטוטים האלה הסכמתי עם הגישה הכללית.

אף אחד לא חושב שגירושים זה פיקניק.

תודה על ההיענות!

תגידי אם את יכולה להחזיר לילד בית שבו שני הוריו הביולוגיים יחיו יחד כמשפחה שמחה ונורמטיבית?
האם אין זה הדבר הבסיסי ביותר שילד או כל אדם באשר הוא צריך?
מאחר שהתשובה היא לא, אז כן, יש כאן נזק בלתי הפיך.
האם לעתים זאת הברירה הטובה ביותר?לצערנו כן.
אבל מכאן ועד להפוך את הגירושין לדבר שהוא לא נורא ובסדר הדרך עוד ארוכה.
יש קטע כזה בתרבות המערבית שמציגה כאילו משפחה שהיא לא טבעית ו/או שלימה זה בסדר. אז לא, זה לא. ולא משנה כמה יפה יציגו את זה.
ודאי שהדבר הכי טוב לילד ששני הוריו יחדיו יחד בשלום ואחווה - ולכן הלוואי שבני אדם לא היו מתגרשים כלל.
את יודעת כמה סיבוכים רגשיים זה גורם?
סליחה על הקיצוניות, אבל הנושא הזה מאוד צורם לי.
מקווה שעכשיו אני יותר מובן.

אבל בקצרה
אמא שלי שנים חשבה את מה שאתה חושב, החזיקה נישואין בכוח.
בסופו של דבר שום דבר טוב לא יצא מזה.
וכן, העדפתי שההורים יפרקו את החבילה על ההתחלה ועוד לפני שהיא הופכת לפצצה מתקתקת.

ולפעמים עדיף לילד שני הורים גרושין, מאשר להחשף כל הזמן לזוגיות לא בריאה, לצעקות, לבורגז וכו'.

וכן לפעמים מבחוץ הם יכולים להיראות משפחה שמחה ונורמטיבית אבל בבית הם לא מתקשרים, זה עדיף?? כמובן שלא!


ואני יודעת על עצמי שככל שהתבגרתי והבנתי שהקשר של ההורים שלי שגוי זה עשה לי יותר צלקות ויותר סריטות.



סליחה שזה יצא כזה מבולגן ולא מובןן
וכמובן שכל מיקרה לגופו וכו'

חזרתי ואמרתי כמה פעמים-
ברור שיש מצבים שזה נצרך.
אבל הלוואי שלא היינו מגיעים לכך לכתחילה!
יש סוג של אידאליציה שעושים לגירושין וזה הרסני בעיני.
מובן שלעתים זה נצרך ואף הכרחי-
אבל זה ממש לא אידיאלי ולא תקין!

למרות שלפעמים כן!, זה האידיאל, החלום, השאיפה.
לא כי זה טוב ומושלם.
אלה כי המציאות האחרת לא טובה ומושלמת.



לא חושבת שיש כאן שמשהו שיכול לבוא לזוג שיש לו זוגיות בריאה ולהגיד לו "תתגרשו, זה יעשה טוב לילדים".
ותתקנו אותי אם אתם חושבים אחרת...

יש מן הלך רוח בעולם שאומר שגירושין זה לא דבר כזה נורא ואפילו מתבקש בהמשך החיים.. הרי החיים הם לא כמו האהבות בסרטים שמחזיקים לעד, אלא שטבעי שבני זוג ירצו להתגרש.
לא יודע כמה יצא לך להיחשף לתרבות הזאת, אבל זאת תרבות שמובילה בני זוג רבים שיכלו להציל את הנישואים שלהם לוותר מראש, בידיעה שזה "לא כזה נורא", או לא להשקיע את כל כולך לפני שמפרקים את הבית, כי זה בסדר סה"כ.
אתן מביאות את הצד במקרים שבאמת יש מלא סבל מיותר לבני הזוג, אבל פעמים רבות זה לאו דווקא המקרה.
וראיתי דברים.

בסה"כ ביטאתי את התחושות שלי על גבי הפורום...

אני עצמי זה גרם לי להיות יותר עצמאית..

הם אותם אנשים שהיו ולא צריך לתת להם תחושה שמשהו השתנה, גם כשעוזרים לאחד מהם זה לא נגד השני.

 

גם לא צריך לרחם עליהם ולתת להם תחושה של מסכנים, הם גם ככה עוברים משהו קשה אז לא כדאי להוסיף להם.

 

אני חושב שהכי נכון זה להתייחס אליהם כמו שהתייחסתם קודם, לשניהם.

ונכון לא רק לגבי ילדים להורים גרושים, או יתומים.

בסופו של דבר, ידו של כל הורה קצרה מלהושיע בשלב מסוים. ואז נשאר לך קב"ה לסמוך עליו וזהו.

ואפשר גם לפרש את העזיבה במובן הזה, של לעזוב כי אין לך איך לעזור.

 

 

אבל אם יש אפשרות אז עדיף לוקר בבית ספר

יום יום, שבוע שבוע, לפי מה זה מתחלק?

ימים ב ד אצלי השאר שלה שבת אחת לשבועיים רגיל

כמה שזה פוגע בך המצב הזה.

כמובן לא בזמן שזה קורה אל כשהם נינוחים

זה לפעמים אפילו טוב יותר

ממש כמו השם משתמש שלך חשוב שתזכור שלפני ואחרי הכל אתה יכול לבנות זוגיות בריאה וטובה! באמת!

דבר ראשון החששות  האלו ממש מוצדקות, טוב שהן עולות, שאתה יודע שבניית בית זה לא ענין של מה בכך וכאשר ההורים גרושים זה עוד יותר מתעצם- העניין של האתגר בבניית בית

בתור בת להורים גרושים שגם חוששת מהענין הזה אגיד לך מה אני עושה בשביל להרגע- לשים לב לזוגות שמסביבי, לראות את ההתנהלות בינהם זה ממש מראה איך זוגיות בריאה צריכה להראות  זה יכול להיות אצל חברים/ שכנים/ משפחה

ועוד דבר שחשוב זה להתייעץ ולדבר עם אנשים שמבינים אין ממה להתבייש זה רק יכול לעזור ולכוון

 

מקווה שעזרתי שבוע טוב

את בת(:

מה שעוזר לי זה לבחור כל פעם לעשות אחרת ממה שאני מכירה..

אבל קיימות שתי אפשרויות:

1. לא תדעי להתנהל נכון, בעקבות כל מה שחווית בעצמך - והנישואין ייכשלו חלילה

2. תדעי להתנהל נכון, בעקבות כל מה שחווית בעצמך - והנישואין יצליחו בע"ה

 

 

ראיתי (וגם ליוויתי) זוגות משני הסוגים..

בחירה שלך.

 

 

בהצלחה!!

אני כבר נשואה

 

ובאמת הרגשתי שהרבה דברים מהעבר, לאו דוקא הזוגיות של ההורים שלי השפיעו עלי

לקחתי את עצמי בידיים והלכתי לטיפול רגשי.. לבד. וכעת אנחנו עוברים טיפול זוגי

 

לא מחייב שתצטרך/י את זה. אבל צריך לשם לב מה הגורם האמיתי לכל תסכול או בעיה בזוגיות

לפעמים עצם המודעות לגורם עוזר ולפעמים צריך לטפל בזה..

 

בהצלחה!

את מסוגלת. ובגדול.

כמו הניק שלך.. אתה יכול!

תתפללי חזק לרבש'ע.. שייתן לך כוחות לזה.

מאמינה בך

מצטערת בשבילך.

רק אל תקשרי הכל למצב המשפחתי (זאת הסיבה, אני מניחה, ששמת את זה פה.)

מצב כזה יכול בהחלט לקרות גם במשפחות רגילות.

כי זה כן קשור למצב המשפחתי

לפני זה לא היה מפריע להם לשבת אחד עם השניה

לאחרונה זה הפך למפריע

ואפילו למביך 

 

אבל היו רוצים?

 

זה באמת מסביר את המצב, אבל צודקת שהוא לא מצדיק את זה.

הורים יקרים, אנא השאירו את המלחמות שלכם ביניכם ותנו להם את החיים הכי טובים שיכולים להיות להם, תודה.

כבר כמעט שנה .

בעז"ה שהתליכים יגמרו מהר ובקלות, ושלא תיפגעו מזה יותר...

סבתא תמני'ה: "אמא שלי חזרה מתל אביב ואמרה שהיום זה יום לזכר השועלים באירופה"
אב חורג אשכנזי (יקה) : "אוי ווי לא יפה להגיד כזה דבר"
סבתא : "אבל אנחנו לא ידענו כלום"
אב חורג: "לא יפה"
ונמשך ונמשך ונמשך
(בליווי קולות של כל המשפחה צוחקת על סייח החרשים למופת)

בעיקר בגלל שההורים שלי מסתדרים ביניהם, וכשאבא שלי מגיע לארץ הוא ישן בחלק מהזמן בבית של אמא שלי, וזה יוצר מצבים משעשעים.

 

אז היה לנו למשל חג אצל אמא שלי, כשלשולחן החג ישבו: אמא, בעלה של אמא, שני ילדים ביולוגיים שלו, אבא, אשתו של אבא, ילד שלה, אני ואחיי הביולוגיים.

אה, והמשפחה של אבא שלי לא יודעים עברית, והילד גם לא אנגלית, אז זה קורע כשהוא שיחק רוב החג עם אחי החורג מהצד השני.

 

וסביב החתונה שלי גם היו כמה מפגשים נחמדים (ושוב, אחיי החורגים משני הצדדים העבירו את החתונה יחד בכיף)

 

לפני הלידה של הבן שלי אמרתי לאשתו של אבא שלי מה התאריך המשוער ומסתבר שזה ביום ההולדת שלה.

ואז היא אמרה לי: "אה, גם לאמא שלך יש יומולדת בחודש הזה!"

 

אעצור כאן, למרות שיש עוד...

מי עוד רוצה לשתף?

אמא מתחתנת ולא אומרת מתי...שאף אחד לא ידע

ויש ניחושים מתי.

פתאום האשא של האבא על הקו

מזל טוב על אמא שלך

שמעתי שהתחתנה היום.

היא מה את לא מתרגשת

אני  וואי לא ידעתי ...

איך היא ידעה??

מאיזה ווטסאפ  לא שלה...העבירו לה..

אה...

התקימו מפגשים מענינים ומביכים..

האחים המשותפים שיחקו

רקדו ..

איך הם יתייחסו לזה?..

לפעמים החגיגה עלולה להתפרש להורים 

שהילדים לא רוצים שהם יתגרשו

מה שלא נכון במקרה הזה

אומר כלום....

בהצלחה

 

אבל לא. ממש לא לחגוג לדעתי

זו "בסך הכל" מישהי שחושבת להכנס למשפחה שלך, ושאתה תהיה גם חלק מהמשפחה שלה. משמעותי אבל בנחת.

משפחה לא בוחרים, אבל בוחרים איך להיות איתם.

לדעתי מספיק להיות עצמך (בצד הנחמד, לכל אחד יש הרבה צדדים ובוחרים איזה צד להראות בכל רגע).

 

לגבי המשפט האחרון שלך- חבל מאוד שאתה מרגיש ככה, גירושין הם לא משהו שכל כך פשוט לקחת עליו אחריות, לשים את האצבע. זה הרבה יותר מסובך מזה. אם בכל זאת אתה חושב שיש לך חלק בזה תזכור שני דברים:

1. לא בטוח (וכנראה שלא) שאחרים מודעים לקשר הזה, אז תן לאלה שזה נוגע אליהם להחליט בעצמם מה הסיבות. אל תיכנס לזה ואל תוסיף עוד דברים רעים לזכור מהפרק הזה. (זו דעתי)

2. ללמוד מזה הלאה, להחליט שאתה מתנהג אחרת, נותן יותר צ'אנסים, הולך יותר על סיכות. הרבה דברים טובים יכולים לצאת מנישואין שניים של ההורים (שני ההורים שלי ב"ה נשואים כבר 7 שנים).

על כל מילה

תהיה נחמד באמת ותשמח בשבילו עד כמה שזה לא צבוע.

וזה מהנסיון שלי עם החתן ...הם פשוט מנתחים כל הזמן מי מקבל אותם

ולחוצים מכל פרצוף..

להשתדל לזרום ולא להיות מתוח...

כמו שאמרו לתת צ'אנס-

וואי קשה .אבל זה החים שלהם...

אין כמו הכיבוד הורים שהם עושים בחירות ואנחנו מכבדים את זה...

בהצלחה רבה

בקשר לרגשי אשם הם לא התגרשו בגללך ככה זה נשמע

אולי תלו בזה זה מבטא את ההרגשה שכנראה ההיא הרגישה לא מקובלת מהצד שלכם..זה הרגשה..לא עובדה נכון?

לפי מה שכתבת לי דווקא היה נראה הפוך שאתה שקוף לגמרי ומ קבל אם זה ככה אל תדאג 

אם היה נראה להם שעקמת את האף וזה לא ככה אז בעיה שלהם

ואם ככה היה אז ועכשיו תעקם את האף בסתר...

מקווה שלא ירגישו

וגם זה הזמן ללמוד ולהפנים את הניתוק בין ההורים אלינו ואת הקבלה שלנו לאנושות כל הזמן

הלוואי שיצליחו לפחות בפעם הזו

ובהצלחה גם לך!

אני מקבל אבל אני מרגיש שזה מינימלי מינוס
תודה!

אני מתכוון שזה מרגיש שאני לא עושה כלום בשביל לעזור להתאקלם רק לא מפריע

הם אמורים לעשות לבד.

מעשי אתה יכול לקנות מתנה (לדוג' ספל שיהיה לך חם בלב)

להגיד שמאד שמח לקבל אותה למשפחה

רוצה שיהיה לאבא טוב

ומקווה שיהיה להם טוב ביחד

ברוכה הבאה למשפחה-לבית

להראות לה תמונות לשתף בדברים מצחיקים שקרו

לזרום איתה על העבודה שלה על התחביבים שלה

אחותי עשתה ככה ואימי נהנתה מזה עד הגג-הם מצאו תחומי ענין משותפים ...

זה עזר לאימי להרגיש שהיא לא מפריעה לה ונותנת לה את הזכות שלה להינשא-להתחבר לזוז....לשנות

וזה צורך חשוב-הם מחכים לאישור כזה מהילדים -כמו שאמרת לי.זוכר?

אם אתה צריך עוד עיצות אני אחשוב -

ואולי אשאל את בעלי...

תגיד לי ...

ואצלך אם תסתכלי טוב את הבאת את רוב המידע שהיה צריך אני רק שאלתי שאלות מכוונות לפי הגיון

אצלי יותר בעייתי אני לא טוב בלשתף אז כמו שאת רואה היה צריך תשובות די ארוכות כדי לכסות כמה שיותר ממה שכן חשפתי

אם התשובות מהימנות.