פורום בין שני בתים (עמוד 2)

נראה לי שכדאי שתשאלי את עצמך מה את אוהבת בו, כי ממה שכתבת בסוף נשמע שאת רוצה אבא ושאולי לא כל כך משנה לך מה הוא.
אם את אומרת שהוא רב מהר, זה באמת יכול להיות סיבה לפסול. אם יש כאלה שמתגרשים בגלל זה, זה מאוד אחראי מצד אמא שלך לא להיכנס לזה.
ועל המעבר לארץ, גם בלי לדבר על הערך בעליה לארץ, ממילא זה דורש הסתגלות לזה שאמא שלך תתחתן מחדש. ברור שתעדיפי לשמור על כמה שיותר דברים ברורים ויציבים שאת מכירה, אבל מצד שני השינוי של המעבר יכול לבוא ביחד עם ההסתגלות לאבא החדש, יש בזה יתרונות. מהכתיבה שלך זה גם לא נראה שהשפה תהיה הבעיה שלך בעליה, ואם את מקובלת בכיתה אז למה שכאן לא תיהי?
ברור שצריך לחשוב, אבל אל תשכחי שאמא שלך מתחתנת, לא את.

מה את מתכוונת משבר זהות ? איך את מגדירה את זה?...
ולא נראלי שלכולם זה קורה...( אם אני מביננה למה התכוונת)

ששואלים אותו איך קוראים לו ומה הם נוהגים ומי זה הסבתא שלו וכו'

ונכבה לו האור בעינים

או שנושא המשפחה זה לא הנושא החביב עליו

ואז הוא לא רוצה לספר על עצמו כי אז יגיע לזה

ותודה שענית.שמחה לשמוע ממך דווקא

כי את באותו מצב שלי בערך

לי אישית זה היה רק בהתחלה שנורא התביישתי מזה..
אחר כל שהשתחררתי מהבושה וגם אחרי שהתחתנתי ( וכבר לא פחדתי שזה יעשה לי בעיות בשידוכים)
זה כבר לא הפריע לי ששואלים או שמגיעים לזה באיזשהי דרך...
נראלי נורמאלי שלא ככ רוצים לדבר על זה , חושבים שזה משהו חריג ( למרות שהעניין לצערנו ממש נפוץ)
וגם שעצם הדיבור על זה יכול להעלות סיטואציות כואבות שמעדיפים לשכוח...
לדעתי עם הזמן זה פוחת.. ויותר קל להגיד שההורים גרושים...
מקווה שבאמת לזה התכוונת

משבר זהות זה משהו שלא רוצים לדבר עליו .. אז לכל אחד ברמה מסוימת יש משבר זהות.... לא רק לילדים להורים גרושים
ואני לא רואה בזה שום פסול זה נורמאלי לגמרי לא לרצות לדבר על זה...
אני אתן לך דוגמא מהזמן שהייתי מורה לימדתי על מחלה מסוימת ופשוט ילדה אחת ממש לא רצתה לשמוע כי היה להורים שלה... היא לא רצתה שידברו על זה אפילו שאף אחד לא ביקש ממנה לספר את הסיפור הפרטי שלה.. זה פשוט נושא שעדיין כואב ולכל אחד יש נושא כזה נראלי ש״המשבר זהות״ הזה ממש לא צריך להלחם בו... פשוט לדאוג שיהיה בן אדם אחד שבאמת מבין ושאפשר לפתוח איתו את זה ולדבר איתו ... ולא להשאיר בפנים...
ככה לדעתי...

טיפה באיחור, אבל אנסה בכל זאת..
המשפחה היא יחידה שמתנהלת בעזרת מאזנים עדינים. כל דבר שמשתבש בתפקוד ( הורה שעוזב את הבית וכו) מצריך מכל האנשים ביחידה הזו למצוא מחדש את המקום שלהם במשפחה, לברר מחדש מי הם ואיפה הם נמצאים. אז הנה תחילתו של משבר זהות.
בנוסף, אצל ילדים- ההורים (אמורים להיות) אלה שמטווים להם דרך ומדיריכם אותם. פתאום ההורים עצמם קצת אבודים והילד רואה את זה, וזה יכול לגרום לו גם לאבד את עצמו.
ככה אני מבינה את זה מהניסיון האישי שלי..
מקווה שעזרתי

אבל באמת לד' הפתרונים וגם העתיד עצמו :ימים יגידו

הרבה תפילות

זה לא בעיה לשמור על קשר עם הצד השני

אבל לתפוס צד זה גרוע ולהעביר בין זה לזה מסרים עוד יותר גרוע

איך לעזור בעתיד?במה שיצטרכו

מקום להיות בו להתארח

הרבה חום ואהבה

יציבות

מה יהיה איתם?להתפלל שיהיה שליחים טובים

 

ההורים שלי נפרדו בגיל צעיר

 

לך זה באמת קורה פתאום וזה שובר אבל מן הסתם הם הרבה זמן עם זה

ולפעמים לילד יותר טוב ככה מאשר חים של השפלה ומריבות

קחי לך זמן להתאושש ולעכל את זה.

בהצלחה

ההורים שלי התגרשו כשההיתי בת 3

אז...אני בסדר והכל בסדר

כמובן שיש עליות וירידות בעקבות הנושא

שוב..אני כאן לכל שאלה-ממש בשמחה!!

 

בינך לבין המשפחה שהתגרשו. זה עוזר לילדים . אני בשלום עם חמותי עם גיסותי. והילדים בשלום עם כולם כי הם רואים שלי טין בעיה איתם. ובשמחות כולם באו זה בסדר. הגרושים עצמם לא רוצים שלילדים יהיה נזק כי בסופו של דבר הם יצטרכו לסבול את הנזקים ותסכולים של הילדים.

פה בישבילך 

רחלה.

אחד הדברים החשובים-מתוך הניסיון שלי- ביחס לילדים,

 

הוא-לא לנסות למשוך אותם לצד שקרוב ללבכם בשום צורה,

 

ולנסות לעודדם עד כמה שאפשר לא להיות מעורבים במתיחות בין ההורים וכדומה-

 

עד כמה שאכן קיימת.

1) לדעתי יותר קל לילדים הגירושים בגיל קטן. (כשההורים שלי התגרשו הקטנים לקחו את זה בקלות יותר.)

2) לא לדבר עם הילדים דברים רעים על האמא או על האבא. (לפני כמה זמן נסעתי באוטובוס וראיתי ילדה קטנה שהביאה מכה לאימה אז האמא אמרה לה מרביצים רק לאבא זה משפט שיהרוס לילד את החיים! מנסיון...)

3) אם את רוצה להמשיך לשמור על קשר עם הבן השני זה לא בעיה הם התגרשו אחד מהשני לא אחד מהחברים של השני.

4) יש נטיה להורים להשתמש בילדים כקלף מיקוח אז צריך לזכור שמדובר בהורים וילדים ולא במחבלים ובני ערובה.

2 וחצי... לא פגשתי את אבא כבר כמה שנים כי הוא לא גר בארץ, אז אין לי יותר מידי התמודדויות עם הנושא, יש את בעלה של אמא וזה אבא... בגלל שהייתי כ"כ קטנה אני בעלל לא זוכרת איך ההורים עזרו לי והרגיעו.... פה לשאלות (-;

אבל אם להיכנס לוויכוח אז הייתי שואל אותם מה עם בן אדם לחברו כי קצת שכחו מזה בקטע של השידוכים אצלם לפסול בן אדם על פי משהו שההורים שלא עשו שלא בהכרח פגע בו ואולי להפך ביגר אותו זה קצת לשכוח פסוק מפורש בתורה "והאבת לרעך כמוך" וחבל שזו ההתנהגות, אני בינתיים מודה לה' שאני נמצא במגזר שבו יסתכלו עלי כבן אדם שלא עשה משהו רע.

אני הייתי חושבת בליבי

מי שלא רוצה אותי אני לא רוצה אותו

נכון יש בזה הרבה קושי  בילדים גרושים

אבל זה לא מוצג נכון כלפי חוץ

בהכללה גסה אפשר לומר שבאופן כללי בשידוכים במגזר החרדי אפשר לראות שהרבה מחפשים התאמה לא רק של הבחור והבחורה אלא גם של הרקע שלהם

ולכן ילדים להורים גרושים בדר"כ יציעו להם שידוכים מאותו רקע

כמו שנדיר עד לא קיים שיציעו ספרדי לאשכנזיה ולהפך

או שמשפחות עם "ייחוס" מציעים למשפחות עם "ייחוס"

 

אבל זה גם לא נכון לכולם. יש אנשים עם יותר פתיחות מחשבתית גם בתוך המגזר החרדי

 

 

הייתי מדווחת על המורה המקסימה הזו לפיקוח

בדקנו- ולא התאים.
הפרידה לא גררה איתה השלכות כלפי אנשים אחרים.. זה לא שהתחייבנו.. בדקנו. וזה עניינו של בדיקה
כאב? כן..

היא קימת כן

להכיר.לזהות.לטפל.לחבק.לחשוב.ל....(וטיפול או עיבוד)

נראה לי חבל לפספס משהו יותר נדיר בגלל זה (שבת חברים), אבל אם לך זה חשוב להגיע בתדירות גבוהה יותר אולי יש אפשרות לבקש לצאת הביתה פעם בשבת ישיבה (למרות שאמרת שאתה לא רוצה להפסיד גם אותן)?

 

לי לא היתה את ה"בעיה" הזו כי לבית אחד לא היתה אופציה ללכת בכל מקרה, אבל אני יודעת על אחים שלי החורגים שלפעמים מפסידים שבתות אצל אחד ההורים ומסתדרים עם זה, כי אי אפשר לעצור את שאר החיים בגלל זה. אחי החורג התגייס ולא תמיד מגיע לאבא שלו (ולאמא שלי..) כשיוצא שבת. מבאס אבל מסתדרים...

ב"ה

 

כל אחד חווה את זה אחרת.

 

זה תלוי בהמון דברים.

את שואלת על תמונת המצב של הילדים בנפרד מהמצב שלך. ועל זה אני עונה.

 

אם אתם רבים מולם, והחיים המשפחתיים הם מלחמה. אז יכול להיות שעדיף שתיפרדו מהר גם בשבילם.

אם אתם יודעים להסתיר הכל מהילדים , והמריבות הם רק ביניכם, אז עדיף להם שתמשכו את זה עד שיגדלו.

 

ברור שנקודת הראות שלך היא שונה, אבל לא על זה שאלת.

 

כאן היא רק נקודת המבט של הילדים. אשמח לשמוע חוות דעת נוספות תודה

יש מצב לשאול את הילדים אם הם גדולים

או להתיעץ שוב עם יועץ משפחתי או זוגי ולסכם הכל ?

כמובן שכמה שאפשר לשמור על אחדות וקן משפחתי עדיף ממש

ולסכם ולא לפוצץ ולהנחית דברים.

 

(ואגב -אהבה מתה-זה קשה.

אבל לפעמים ולרוב אהבה ושנאה הן דומות

והאדישות שלא איכפת לי ממנו היא מדומה-כי לא רוצים להיפגע)

תנסה לעבוד על עצמך לא להתרגש אם זה קורה... זה קשה.. אבל תנסה לעשות הפרדה בין ההתנהגות שלהם אליך

ולבקש שיעשו מאמץ עילאי בשבילך לא לריב, לפחות בזמן הזה. בשבילך.

מאמין שאם תדבר אל ליבם אולי תצליח..

חוץ מזה קבל באהבה את הניסיון המאוד לא נעים והקשה הזה, מעלתך גדולה מאוד!

בכל אופן, דיה לצרה בשעתה.. ממליץ לא להתעסק בשאלות קשות עד שהם מגיעים לפתחנו, הם סתם הרבה דאגות שלאו דווקא אנחנו צריכים אותם.

בהצלחה רבה!!

ואל תשווה ותסיק מבר-מצווה לחתונה.
א. אתה התבגרת מאז, המודעות שלך יותר גבוהה אבל גם ההשפעה שלך. אתה כבר במצב להעמיד תנאים ואפילו להעמיד במקום (ברמה כלשהי, עדיין ההורים שלך...) אם צריך.

ב. גם הם התבגרו מאז (בוא נקווה, לפחות קצת), עברו כמה דברים בחיים והדברים לא נשארים נפיצים באותה רמה כל כך הרבה שנים. לדוגמא: בחתנוה של ההורים שלי (לפני כ-30 שנה) סבא שלי בדיוק היה בתהליכי גירושין, ואשתו דאז (לא אמא של אבא שלי, אשתו השנייה) לא הגיעה לחתונה כדי שלא יהיו יחד באותו מקום. אבל מאז עברו הרבה מים בירדן, והרבה אירועים שהם היו בהם שניהם ולא קרה כלום.

אם הילד בבית ספר נראלי שהעובדת סוציטלית כבר מודיעה שמה או משהו
מעבר לזה לא נראלי שיש איזשהו צורך
אולי בבירורים לשידוכים וכאלה...

מדובר באדם או באישה נשואה י עם ילדים. להודיע לחברים וכד'

אלא אם כן סתם בא להם לשתף...

סתם להפיץ? לא נראה לי יש עניין ועדיף שלא
אנשים שרלוונטי אליהם? מה השאלה?

לא?

שלא ייראו אותך עם אמא ישאלו איפה אבא למשל.. או כל מיני סיטואציות מביכות...
לא התכוונתי לפרסם בציבור בשלטי חוצות, אלא להגיד לכמה מכרים או חברים והשמועה תעבור לבד..

לבקש ממישהי להעביר את השמועה

וזה גם תלוי באיזה ציבור חיםי בקהילה או בלוידעת

 

מונע כ"כ הרבה עוגמת נפש, כמו:

- 'מה, עברתם דירה?', או:

- 'מה עם חיים / רחל היום, הוא / היא עוד ב...?' וכדו'

 

והתשובה המבאסת:

- 'לא, התגרשנו'.

 

זה מביך ממש גם את השומע, וגם את האדם עצמו.

עדיף להפיץ.

@חדשה ישנה, לא חושב שזו התפקיד שלך כבת שלהם.

 

כשאבא שלי התגרש פעם שניה אז פשוט אמרתי כשזה עלה.

כשזה בגיל יותר מבוגר... לא יודע, אבל אני לא זוכר שזה הביך אותי. אם מישהו לא יודע משהו כזה זה מביך?

המקרה היחיד שאני זוכר יותר הצחיק אותי כשחניך שאל אותי "רגע, *** זאת לא אמא שלך?" אבל זה תלוי באופי.

 

בכל מקרה, אם את מרגישה צורך להגיד למישהו תגידי, כמו שכתבת זה כבר יעבור לבד, אבל נראה לי (שלפחות לי) יותר מביך להגיד למישהו מעצמי שהם התגרשו מלהגיד כשהוא שואל או כשזה עולה פתאום.

תלוי בך

בהצלחה

בטח אם השואלת נשואה כבר,

שזה אפילו לא נפקא מינה לשידוך שלה.

 

מקווה שיעבור עם כמה שפחות כאב, בע"ה..

יש כאלה שיעלבו שלא שיתפו אותם

אז מה נשמע? בסדר.. זתומרת לא ממש.. ההורים שלי מתגרשים.. עעעע..😕

אבל אפשר לומר בתשובבה למה נשמע

ברוך ד' וסתם ככה משהו חשוב שתדעי

ההורים שלי החליטו להתגרש

אני מספרת לך כי את קרובה אלי ומצפה ממך ל..(תמיכה הבנה.לא לשאול שאלות וכו')

להגיד כי חשוב לי שתדעי ולא תשמעי ממשהו אחר. לא נראה לי שיפה גם להפיל את זה על מישהו וישר באותו משפט לדרוש ממנו תמיכה. ב"ה לא חוויתי את זה אבל כך נראה לי.. לגבי שאילת שאלות (למה התגרשו ) שתכין משפט מראש כללי אולי או שתגיד שלא רוצה להרחיב רק לידע אם לא רוצה להרחיב... (אחי התגרש אז יודעת ששואלים ישר) ב"הצלחה רבה!

לא התכוונתי שתדרוש תמיכה אלא תביע את רצונה מה יעזור לה שיגיבו0

הרבה פעמים כמגיבים אנחנו לא יודעים מה לומר כששומעים בשורה

אז אם אני אומרת מה אני מצפה זה עוזר לשני לעזור לי ולעצמומובן?

'כשתגדל תבין' זאת תשובה ממש מעצבנת

אפשר אולי להסתפק באמירה כמו 'לי יש 2 אבות'.

בעיקרון, ההסבר לא מסובך.

אני עונה בעינים של אמא, לא בעינים של בת להורים גרושים, אז אתה לא חייב להקשיב, אם זה קשה לך להגיד את זה ככה או משהו.

 

לילדים שלי הסברנו שחגית (אחותי, שם בדוי) ודודי (בעלה) כבר לא יגורו יותר באותו בית, כי ככה הם החליטו.

[לא רציתי בשום אופן ללכלך על גיסי, ולא כי לא היה מה ]

ומהיום דודי גר בבית אחר.

אחרי זה, שחגית כבר נישאה באושר,

אז הסברנו לילדים שליוסי ואפרת (שוב שמות בדויים) יש אבא כהן ואבא לוי. 

אבא כהן היה האבא שלהם מההתחלה, והיום הוא גר בבית אחר,

ואבא לוי הוא אבא שלהם היום. וגם אבא כהן נשאר אבא שלהם. אז יש להם שני אבות.

 

הם שואלים כמה פעמים עד שהם קולטים את כל המשפחולוגיה 

להסביר שזה אבא שלך וההורים שלך נפרדו ואמא התחתנה עם מישהו אחר שהוא בעצם לא אבא שלך.
קצת מוזר להם כי הם ילדים אבל הם יכולים להבין.

כבן להורים גרושים וכאבא לילדים של אישתי מנישואים קודמים.

יש כל מיני סוגי אבא. יש אבא שהביא אותנו לעולם, ושומר עלי ואוהב אותי ועוזר אבל גר בבית אחר. ויש אבא שלמרות שלא הביא אותנו לעולם הוא שומר עלי ואוהב אותי ודואג לי יחד עם אמא שלי בבית שלנו. והם בס"ד משתפים פעולה כדי שיהיה לי טוב.

וזהו אין מה לעשות מזה יותר מידיי עניין.

לי אישית יש 4 סבתות (נישואין שניים ושלישיים של סבא), ולילדים שלי יש 3 סבתות (נישואין שניים של אבא שלי).

האמת שאני ממש לא זוכרת איך הסבירו לנו את הסמטוחה כשהיינו קטנים, אבל לילדה שלי הסברנו פשוט שפעם סבא וסבתא התחתנו, ואני ואחיי הם הילדים שלהם, ואז הם החליטו שהם לא רוצים להתחתן יותר ואחר כך התחתנו עם אנשים אחרים.

 

לא תמיד יישאלו השאלות שאנחנו כמבוגרים מצפים להן. לפעמים הילדים מסתפקים במועט ובפשוט. וילד שיסתפק ביותר מזה כנראה יהיה מוכן לקבל הסבר יותר מפורט...

תתפלאו לשמוע כמה ילדים קטנים מתחברים ומבינים בקלות

כשמסבירים להם בשפה פשוטה ולא מתחמקת

אז היום, יום אחרי שכל חברותיה לגן צחקו עליה, - הורות

שבתשעברה נקלעתי לסיטואציה הזו

ונזכרתי בשאלה-

אחינית בת 6-7

מספרת לתומה-יש לי חברה בביס

שאני מכירה אותה והיא גם קצת קרובת משפחה שלי

כי לאבא של אבא שלי היה אבא

ואז החליפו לו את האבא ואז האבא החדש

של אבא שלי

הוא הסבא של הילדה הזו...

 

ההורים שלי גרושים אבא שלי נשוי ויש לו ילדים ומשהם נולדו הסברנו להם שיש לו אמא ולי יש אמא וזה לא אותה אחת ושזה לא הופך אף אחד מאיתנו לפחות טוב ועם לא סיפרו תסבירי במילים שלהם שהם יבינו מגיע להם לדעת כשמגלים את זה בגיל מאוחר יותר הם ירגישו ששיקרו עליהם

בשנה שעברה הגננת ביקשה להביא מעטפות מבוילות עם הכתובות רשומות, בטבעיות פשוט אמרתי לה שאנחנו צריכים 3 (אחד להורים של בעלי, אחד לאמא שלי ואחד לאבא שלי).

כשזה טבעי בשבילנו זה יותר קל לגננת להכיל את זה (אם היא לא מכירה...), וכשאת משדרת לה שאין הבדל בין הסבים והסבתות ושאין סיכוי שאת נותנת לילדה לבחור ביניהם זה פשוט לא נותן פתח להגיד "לא" (כמה כבר קשה לה להוסיף עוד תמונה? השינוי המחשבתי הוא העיקר, ורוב הגננות לא מקובעות).

 

אבא שלי גם גר בחו"ל אז הייתי צריכה לקנות בולים מיוחדים בשביל זה, הגננת התלהבה ואמרה "איזו הזדמנות ללמד את הילדים על ערכים שונים של בולים!"

יש לך רעיון איך לנסח את זה?

בעיקרון בעלה מכיר את בעלי ויודע שההורים שלו גרושים

ולא נעים לי מהעלות-אולי אציע לה תשלום נוסף או שתשלח לי את התמונה ואני אפתח

ומה הקטע הזה של הבולים והמעטפות?

מה אכפת להם לקנות וההורים ימלאו?

"בקשר למעטפות לסבא וסבתא לחג - אנחנו צריכים לשלוח שלוש מעטפות כי יש לנו שלושה בתים של סבא וסבתא (אפשר להכניס פה הסבר פשוט אם את רואה שהיא לא מבינה, "לא מדובר על סבא וסבתא רבא, ההורים של בעלי גרושים"), תוכלי לסדר את זה? אם זו בעיה אז אפילו נשלם על התמונה הנוספת..." (בשלב זה הייתי מצפה מהגננת להגיד "מה פתאום? זה בסדר!..." אבל גם אם לא אז לא נורא)

 

לגבי הקטע של המעטפות בכללי...לא יודעת, לי זה כנראה פחות מפריע מלאחרים, ממש לא רואה בזה מטלה נוראית. אולי כי פשוט קנינו לפני כמה שנים חבילת מעטפות וכ-10 בולים סטנדרטיים, וכשצריך מוציאים משם ולא צריך ללכת לדואר בכל פעם. תתפלאי אבל לפעמים זה משמש לדברים נוספים מלבד "שנה טובה" לגן

ובאמת מפליא בעידן של היום

וממש תודה רבה

(זה לא הבעיה שלה שתבין -היא נעימה מאוד

זה הבעיה שלי כמבקשת בקשות מוזרות

רשמת שם משהו שזה אצלי בלב-חוסר קבלה כנראה)

היא שאלה אם אני צריכה 3

עניתי 4

ובעצם א כבר 5(סבתא רבא )ואני אשלם

הי אאמרה לא צריך אני אעשה בשמחה ונגמר

תודה לך

ממליצה לך מאד לקבל הכוונה מאד מדוייקת וספציפית

בכלל אין עניין להמשיך כזו מסורת לא חיובית.

בהצלחה לך מכל הלב

אבל למחשבות אין גבול...

 

וזה לא מחייב כלום!

תשתדלי מאד להיות/להמשיך להיות עם מידות טובות

זה יקל עלייך בחיי הנישואים בעתיד.

בהצלחה רבה יקרה.

ואם תרצי משהו, מוזמנת לפרטי

http://www.aish.co.il/f/m/441517673

סבא שלי התגרש פעמיים,

אבא שלי פעם אחת,

בעז"ה אני בכלל לא!

 

אפשר לשבור את השרשרת, צריך להיות מודעים, ולהאמין באותה צורה שמאמינים בכלל כשמתחתנים.

הרי על אף זוגיות אי אפשר לקבל חותמת שזה ימשך לנצח, גם בלי קשר ל"היסטוריה המשפחתית" (מה זה, גנטיקה? גירושין זה לא דבר שעובר בתורשה, והתנהגות זה בטח ובטח דבר שאפשר להחליט ולהשפיע בעצמנו על עצמנו. קשה, אבל אפשרי). לכל נישואין נכנסים באמונה שזה יצליח, שכמו אמונה בקב"ה - אין לנו הוכחה מלבד האמונה שלנו, ועדיין ממשיכים ובוחרים להאמין ("וארשתיך לי באמונה", מכירה?), משתדלים ועובדים על כך יום-יום, גם לפני, גם לבד וגם כזוג.

 

את עוד צעירה, יש לך זמן ללמוד להכיר את עצמך, ללמוד מה את רוצה לשפר בעצמך ומה את רוצה לשמור. בלי לחץ, באמונה ובשמחה

בדיוק כמו המשפחה

למה?

הוא כתוב מנק' מבט ילדותית אבל מאוד יפה .. היו קטעים שממש העציבו ריגשו אותי 

אצלי.(בת 4-ו עוד 2 ילדם אחרי)

מתי אצלך הם התגרשו?

האמת שיש משהו בנק' מבט ילדותית שיותר קל להתחבר אליה.. עולם כ"כ תמים כזה.. בעיני זה מהמם! והאמת, ההורים שלי לא גרושים, ואני גם לא מרבה להיות בפורום הזה, פשוט במקרה ראיתי ששאלת אז עניתי אבל עדיין, היה מעניין להיכנס לעולם הזה.. במיוחד כשחברה טובה שלי עוברת את זה עכשיו

קראת גם את איסתרק ויוזבד??

http://www.text.org.il/index.php?book=1010063

בכללי הכתיבה של אמונה אלון מאוד ציורית וכמעט פיוטית, היא "מציירת" את הסיפור בצורה יפיפייה ונוגעת מאוד ללב.

ממליץ שוב!

וממש ממש לא אהבתי... זה לימד אותי הרבה אבל לא יודעת למה לא התחברתי חיכיתי לסיים אותו...
בכל אופן זה טעם אישי🙂

חחח ולא אני לא סתם פה🙂

ואז היא נעלמת לי..

סימן שלא היתי צריכה להגיד?

אם את רוצה לכתוב תכתבי

ממה שאני רואה -

להתעלם או לדחוק אי אפשר, אז או שלוקחים את החוויה האישית למקום טוב, או חלילה למקום רע.

 

למרות שהשכל יודע את הטעויות ולומד מהם...

 

צריך להלחם ולהשליט את השכל על הטבע.. לא כזה קל אבל אפשרי

להבהיר שזה לא עניין שלך ואתה לא מוכן להיות מעורב (ובטח שלא לשמוע דברים לא טובים על הצד השני).

אחרי 20 שנה אין ילדים בגיל של מזונות ככה שהתביעה היא למפרע ואין לה שום השלכות מעשיות לגבי הילדים אז בכלל אין סיבה שתהיו מעורבים.

בכל פעם שהנושא יעלה לכיוונך תחזור על המנטרה: "אני לא נכנס לזה, אל תכניסו אותי להיות מעורב בויכוח הזה, זה ביניכם.". ובטח עם אנשים שעוד יותר רחוקים ממך לנושא הזה ו"נהנים" מהצד.

מתסכל.

שהצד של אבא שלי דואג לעדכן אותי כל הזמן :-/
ואני גם לא מבין את אמא שלי אז אני כאילו באיזשהו מקום תופס צד...
הלוואי שאצליח, ותודה על החיזוקים

אם לא, מצוין. תעביר את זה מעל הראש כמו שאנחנו שואפים לעשות לדברי לשון הרע בכללי.

אם כן, תמשיך לשתוק. הם לא יכולים להכריח אותך לדבר, ואתה יכול לעבוד על עצמך להיות חזק בקטע הזה. הם לא צריכים לדעת מה דעתך לגבי אמא שלך (באסה לתפוס צד בלי להתכוון, מצד שני זו זכותך לעשות את זה אז אל תאכל את עצמך על זה. אבל זה עדיין לא עניינם אם לא תרצה לשתף אותם).