פורום בני הישיבות (עמוד 15)

אבל הייתי מציע לעיין בהקדמות המאירי והרמב"ם למסכתות ולפרקים, אולי תמצא שם משהו.
אפשר להביא וורטים יפים, אבל אני לא מכיר מקור ספציפי

בס"ד

 

מסכת כתובות היא חלק מהתורה, והתורה ניתנה לעם ישראל כדי שיקיים אותה בארץ.

 

וברצינות - לא מחזיק מהמשחקים המאולצים האלה.

כדאי לקרוא את הדעה הזו גם כן. ממליץ ךא לחתום על כלום בלי ללמוד את הסוגיה.

https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/17276

הרב נריה גוטל

המתקפה על "מיזם הכשרות" של ארגון "צהר" הייתה צפויה ובוודאי לא הפתיעה אף אחד.

מצידם של האינטרסנטיים – ברור; אך גם מצידם של "הענייניים" כל בר-דעת ידע שהמתקפה בוא תבוא. סוף סוף, הרי ל"צהר" יש כבר ניסיון במתקפה מסוג זה: וכי גורל "מיזם הנישואין" היה שונה? ממש לא! ועתה, אחרי שנות-מיתקפה על אותו "מיזם נישואין", התהפכו היוצרות.

צא וראה שרבנויות מסודרות לחלוטין מאמצות אותה, ולא רק שמאמצות אלא שהן עושות זאת יד-ביד עם "צהר". לא מאמינים? פנו למועצה הדתית תל אביב ותיווכחו, אחד לאחד, והיא ממש לא הדוגמה היחידה.

אז בואו נעזוב שמועות ורכילויות והשמצות, ולשם שינוי ניתן דעתנו רק לעובדות, כן עובדות, שבבסיס מיזם הכשרות:

לדעתכם, כמה עסקי הסעדה בארץ אינם מחזיקים בשום תעודות כשרות? ובכן, מתברר שיותר מ-60% מעסקי ההסעדה בארץ כלל אינם מחזיקים תעודת כשרות! לחלקם מעולם לא הייתה, לחלקם הייתה והם החליטו שדי, עד כאן.

ובכן, הם הציבור העיקרי אליו פונה המיזם. האם לציבור הציוני-דתי, הממלכתי (במלעיל, כמובן), לא חשוב שכל עם ישראל יאכל כשר?

"נו טוב, ברור, צהר מגיש אליהם את הכל על מגש של כסף", כלומר פחות כסף... "גם ישלמו פחות מאשר כיום, גם לא יפוקחו כמו שנעשה היום – מה רע?"

אז כך - עובדות: א. ידוע לכם מה עלות ההשגחה היום? לא? לא מפתיע. המצב היום הוא שבעיר אחת "כך", ובעיר אחרת "כך" אחר, והוא הדין לשלישית ולרביעית, והשקיפות – נעדרת.

לעומת זאת במיתווה החדש של צהר, לא זו בלבד שהתעריפים שקופים לחלוטין, הם גם אחידים בכל הארץ, ממטולה ועד אילת. ב. בשל האמור, קשה לומר אם העלות במיתווה צהר גבוהה יותר או זולה יותר, ואולם כן ניתן לומר שהיא ממוצעת, כך שבוודאי לא זה השיקול של בעלי העסקים. ובאשר לפיקוח: נא בטובכם, היכנסו לפרטי המיתווה שפורסמו, ותראו את ההליכים ואת הסטנדרטים שבוודאי אינם נופלים מההשגחות דהיום, לרוב עולים עליהם. עובדה.  

"צהר שוב לוחמת ברבנות הראשית" - מעניין, צפוי, אך - מה לעשות - פשוט מופרך: א. ראשי צהר ישבו ודנו במיזם עם גורמים בכירים ברבנות הראשית והציעו פתרונות לכל הבעיות הקיימות. הם אף הציעו להיות הגוף נותן הכשרות מטעם הרבנות. את התשובה אתם כבר יודעים. ב. גם עכשיו צהר מודיעה שהיא נכונה לעצור את המיזם ברגע שבו הרבנות הראשית תאמץ את המיתווה. חד וחלק. מכירים עוד גוף כזה?

"דרך 'פירצת צהר' ייכנסו גופים שכשרות ממש לא בראש מעייניהם, ייכנסו רפורמיים וכו"- והיום, יש להם מניעה להיכנס? ממש לא! ב. כאשר אתם יוצאים לחו"ל ורואים סימוני כשרות שונים, ולעתים משונים, מה אתם עושים? בודקים! מדוע שלא נעשה זאת גם בארץ? וכי כיום חסרים דתיים שבודקים היטב וצורכים רק הכשר פלוני ולא הכשר אלמוני ?  

"צהר מעוניינת במיזם לרווחים כלכליים" - נו באמת – בשנתיים הראשונות המיזם צפוי להיות גרעוני; אחרי שנתיים הוא יהיה – בע"ה – מאוזן; לא בדיוק "להיט" כלכלי. בנוסף, כאמור, צהר מוכנה להפסיק מיידית את המיזם ולהעבירו לרבנות הראשית. והעיקר, לא זו בלבד שצהר הצהירה שאין לה כוונות רווח, אלא שראשי צהר גם התחייבו שאם יהיו רווחים ירד הסכום שניגבה מהמסעדות - זו גישה של "ביזנס" ?!

יש עוד מה לומר, אך קצבו לי פחות מ-400 מילה וכבר חרגתי. אעצור אם כן כאן, אחרי עוד משפט: אפשר להטיח ביקורת במיזם, אך יתכבד נא כל "מטיח" כזה ויציע חלופה. מי שמרוצה מהמצב הקיים – כולל הזיקה ההדוקה שבין משגיח-מושגח! – שיערב לו, אך מי שיודע עד כמה המצב הנוכחי בעייתי, שיתכבד ויציע חלופה.

אם היא תהיה טובה מזו של צהר – רישמו לפניכם את התחייבותי: אני איתו. אך עד אז, יורשה לי לבקש בקשה חריגה ונדירה: נא להיות ענייניים!

ובכן, פתחנו במיזם החתונות – ובו נסיים. רשמו לפניכם תחזית: בעוד  מספר שנים [2? 3? מקסימום 5], מיתווה צהר יהיה המיתווה הרווח, זה שהרבנות הראשית מצדדת בו. אשר לזכויות יוצרים, ובכן – כרגיל – נוותר.

 ולעתים משונים, מה אתם עושים? בודקים! מדוע שלא נעשה זאת גם בארץ? וכי כיום חסרים דתיים שבודקים היטב וצורכים רק הכשר פלוני ולא הכשר אלמוני ? "

 

יש בארץ 64 אחוז מהציבור ששומר על כשרות

 

, חשוב מאוד לדעת שיש הבדל בין מה שקורה בארצות הברית למה שקורה במדינת ישראל, והוא  שבארצות הברית רוב גופי הכשרות הם אנשים דתיים-אורתודוקסים שמבינים בזה ויודעים מה לפסוק, אך בארץ רוב צרכני הכשרות הם לא אנשים שמבינים בעניין, דווקא מי שתמך בכשרות של הרבנות הם האנשים הלא דתיים, כי הדתיים הם באמת מבינים ויודעים איזה גוף כשרות אפשר לאכול ואיזה גוף אי אפשר לסמוך עליו, אך רוב צרכני הכשרות במדינת ישראל הם אנשים חילונים/מסורתיים שהם רוצים לאכול כשר והם לא נכנסים לעומק, הם נכנסים למסעדה ורואים שיש שם תעודה לכן אוכלים, ולפי הסקרים אנו רואים שרוב הציבור רוצה לאכול כשר ובוודאי יהודים מסורתיים אבל הם לא מבינים בזה. לכן תחרות בין גופי הכשרות לא מתאימה למצב במדינת ישראל(בשונה מארה''ב) מכיוון  שהבסיס של תחרות הוא שיש ידע לצרכנים ואז הם יודעים להשוות את השירות ואת המחירים וכך מתקיימת תחרות, אי לכך כשאין ידע אין תחרות, לכן בארצות הברית יכולים להיות גופי כשרות פרטיים, מכיוון שהצרכנים של הכשרות הם אנשים אורתודוקסים שמבינים בענייני הכשרות והם יודעים איזה גוף כשרות טוב ואיזה לא, אך אם אנחנו נפתח את זה בארץ לא תתקיים תחרות משום שהציבור ששומר כשרות לא מבין בזה, וכן יפתח ע''י כך פתח לכל מיני גופים שחלקם יהיו פיקטיביים וחלקם רפורמיים שיתחילו להתעסק בכשרות ואז ח''ו הציבור יכשל- הוא רוצה לאכול כשר אבל אין לו את הידע והרקע לעשות השוואה בין הגופים השונים, ושוב הבעיה היא לא הצרכן הדתי מכיוון שהוא יודע מה מותר לאכול ומה לא, אלא הבעיה כאן היא של הצרכן החילוני/מסורתי שרוצה לאכול כשר אך לא מכיר את הסטנדרטים ההלכתיים.

(לקוח מראיון עם סמוטריץ)

אינני נוקט עמדה אישית.
אף אחד לא השווה למציאות בארה"ב אלא למצב בארץ.
אם ארגון פרטי רוצה כרגע לתת כשרות הוא יכול גם לפני וגם אחרי צהר. אף אחד לא עוצר כרגע רפורמי מלתת השגחה.
קראת את מה שהרב נריה כתב? הוא עונה בדיוק על זה, בין היתר.

 

צהר נותנת לגיטימציה

(מחילה על ההשוואה, אבל זה קצת מזכיר את עמלק נגד ישראל במדבר- אף עם לא העז להילחם בישראל ואז באו עמלק נלחמו, ואחרי שהעמים ראו שזה דבר אפשרי אז גם הם נלחמו בישראל(הגופים הנ"ל לא היו מעזים להיכנס לשוק לולא צהר היו עושים זאת לפניהם, והצרכנים לא היו קונים מהם, אחרי שצהר התחילו לפתוח כשרות עוקפת רבנות ועוד יש רבנים שאומרים שזה דבר טוב...... )

קראת את מה ששלחתי?
הרב נריה מגיב ואומר שנעשו פניות חוזרות ונשנות לרבנות לשינוי מבפנים והן לא נענו.

כשהן ייענו, גם כעת, צהר תיסוג ללא שום דרישות.

בפועל צהר מיישמים בשטח את השיפורים והתנאים המינימליים לכשרות שהרבנות מזמן הייתה צריכה ליישם לכל הדעות.

אתה יכול לעשות אילו השוואות שתרצה אבל אתה מתעסק עם רבנים גדולים לאן שלא תפנה. בדצ"ים פרטיים פועלים כבר שנים בצורה פרטית, האם השוותה אותם גם כן לעמלק? יחסם לרבנות הרי מפורסם.

לא צריך לחפש מלחמות מיותרות

וותחתום בכל זאת......סתם ....אין לי אינטרס שתחתום.....אצלי יש יותר גדולי ישראל..........סתם.......למרות שיש מצב..........טוב לא משנה.................בהצלחה בכל הבינושים וכו'

http://libayehudit.org/wp-content/uploads/2018/03/%D7%A6%D7%94%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf (באות ד.)

"שנעשו פניות חוזרות ונשנות לרבנות לשינוי מבפנים והן לא נענו"

ראה בקישור שהבאתי (יש שם פעמיים סעיף ד, מה שהפניתי אליו מופיע בשני).

אבל רוב מוחלט של תוכן העצומה נכתב ע"פ דברים שבצלאל סמוטריץ אמר (אגב, באמת אין לנו עיניין במלא חתימות. אנחנו רוצים שיראו את התוכן כמה שיותר יהודים, וב"ה יש לעצומה פי כמה צפויות מכמות החתימות). בעזרת השם שנזכה רק לעשות נחת רוח. פסח כ-ש-ר ושמח...... 

אין ממש תנאי קבלה, אם אין משהו מיוחד, כל מי שיש לו קצת רקע ורצון ללמוד אמור להתקבל

זה רושם של האדם, רצונו ללמוד וכו'.
מגיעים לשבו"ש וראיון כעיקרון

ראיון (לי היה קבוצתי) והתרשמות ממך ומהשאיפות שלך.

אמרו לי שיש תנאי אחד שאם עמדת בו אתה יודע שעברת:

אם הצלחת לעלות את המדרגות לדירה של הרב מגנס (שבוחן)- התקבלת!... 

 

 

גם אצלנו במצפה לא נצפה עדיין שבו"ש שלא התקבל נראלי..

אני יודעת על מישהי שקנתה כזה באיביי ב 90 ש"ח.

היה לי פעם,ועכשיו אני עם c2 והרבה יותר נוח 208

הדבר הכי טוב בעולם (תלוי למי..)

איזה כאב ראש?

יש תקופות כאלה שצריך להרפות. לא כמה שעות אלא תקופה. ללמוד משהו מוכר וקל יותר עד שזה עובר.

המח זה שריר צריך לדעת איך להתייחס אליו. אחרי שהבנתי את זה על עצמי ראיתי שהחברותא של החזון איש סיפר שהוא היה עושה תקופות של הפסקה מהלימוד הכבד מדי פעם בעל כרחו.

שמעתי על בחורים שהעמיסו על עצמם יותר מידי עד שכל פעם שפתחו גמ' התחיל להם כאב ראש מטורף.
צריך לדעת לנוח כשהגוף מאותת.

תשמח!! זכית להיות בישיבה. לא משנה כמה קשים יש לך בדרך ויש ימים שאתה רק במיטה,ולא מרגיש באמת תלמיד ישיבה.אבל זכית להיות בן תורה!! זכית שכל מה שמעניין אותך זה אלוקות בגילוי!!!!! אל תיפול ליצר! אוהב

הבנתי שמאד בעד זה או רמלה,איתמר,משהו חדש של הרב חובב מלוד

בהנחה שההחלטה שלך להתנדב יום בשבוע נכונה, אתה צריך ישיבה שמקבלת את זה. וליתר דיוק, מקבלת את זה לגביך אישית. 

אם אהבת את עותניאל, אתה יכול לשאול את ראש הישיבה, האם זה מקובל עליו שתבוא לישיבה ותצא משם להתנדבות בירושלים יום בשבוע. [אם יש נסיבות מיוחדות שגורמות לך לעשות את זה, כדאי שתסביר לו].

 

 

אגב, קח בחשבון שזה עלול לסבך אותך מאוד מבחינת חברותות.

תואר בחינוך בשילוב עם הלימודים בישיבה.
יש המון ישיבות כאלה, לא חסר.
למשל "המאירי" בירושלים, עתניאל, מורשת יעקב וכו'

שבחינוך יש ברחובות הוא מעדיף מקצוע אחר כנראה זה המקצוע היחיד שאפשרי בתנאים הגדולים שלו

שיש תחומים שונים. בהצלחה

אני יודע שהרב יהושע מעודד להתחתן מוקדם,
אז אולי ר"ג יכול להתאים.
אולי גם רמת השרון.

לא יודע כמה זה בא לידי ביטוי בסדר יום.

מסיבות שטרם הבנתי, רוב החברה מתחתנים בשיעור א-ג

1. גודל הישיבה- אווירת הלימוד, יש כאלה שמתחברים למקומות גדולים ואווירה סוערת ומטבע הדברים היחס גם פחות אישי והאווירה פחות חמימה וביתית? תבדוק אם מתאים לך מקום גדול או קטן.
(יש ישיבות שלומדים חברותות בעיקר ויש כאלה שיש חבורות קטנות עם ר"מ)

2. אופי הישיבה, האם אתה מתחבר לרעיון שלה? לקו המנחה שלה? כן/לא.

3. אופי התלמידים, האם יש מסגרת חברתית מעבר ללימוד או שיש בית מדרש וזהו, יש ישיבות כאלה ויש כאלה אם אתה אדם של חברה חשוב לבחור מקום שיש בו גם פן חברתי..

4. אולי ישמע זניח אבל זה לדעתי גם מהותי, מראה הישיבה רמת המגורים והלוגיסטיקה, לא סתם אמרה דירה נאה... 

5. צורת הלימוד ותכנים, יש ישיבות שמכניסות חסידות/ הרב קוק.. למה אתה מתחבר יותר? כמו כן דגש על עיון או בקיאות, גיוון בלימוד או רק גמרא.

 

זהו בינתיים אם יעלו עוד דברים אכתוב. בהצלחה!

 

ולידה זה תרשום באיזה ישיבה יש את זה.
איפה שיש יותר- תלך לעוד כמה ימים/שבת - ותרגיש. אם היה אובדן תרשם ותפסיק להתלבט. זה רק מפריע
אם לא היה טוב - תלך שוב לישיבה השניה וכנ'ל

אם היה תיקו- תלך לשתי הישיבות שוב. או לחילופין לך למקום שלישי שיכול להיות יותר טוב משתי האופציות אלה

שמקיימת מבחינתך את המטרה הזאת....(אם מטרת הישיבה זה האוכל, אז אצל מי האוכל הכי טוב... )