פורום תורת חיים בעוז (עמוד 183)

ה' הוא המלך!

שלום לכם.

ברצוני לספר לכם מקרה שמלווה אותי בתקופה האחרונה כדאי לקבל ממכם עצות כיצד עלי להגיב -לפי ראות עינכם.

ולהלן המקרה: השבועות האחרונים אני מקבלת הודעות  מאוד מפרגנות מחניכה שלי, מלאות אהדה ואהבה.

בפעמים הראשונות הדבר ממש שימח וריגש! וכמובן שהשבתי לה במלא הכנות את אהבתי אליה.

-הענין ממשיך על עצמו שוב ושוב.. כמובן שזה מאוד משמח לקבל את אותן הודעות.. אך לדעתי פעם פעמים זה נחמד-וכאשר דבר נשנה פעמים רבות הוא מאבד מטעמו אע"פ שהוא מתוק.

וכעת אליכם: 1)האם לדעתכן יש פה משו מוגזם מידי?

                 2)איך אתם הייתם נוהגים?

בתודה מראש ובברכת שבת של שלום!

בציפיה לבנין אריאל!    

בס"ד

מחר אני עושה ערב חורף

 ואני מחפשת צ'ופר אז כל מי שיש וווקשה שיכתוב...

תודה רבה

שלום לכולם!

אני מחפשת משפטים נחמדים לגלופה (לחולצה) או סתם כסיסמה בקישוט הכיתה שיהיו קשורים למחזור א'!

תודה רבה!! וצום קל.

מזל טוב!!!

 ע-נ-ק-י למנהל הפורום שלנו, אליעד שארף לרגל אירוסיו עם אחווה זיו!!

שתזכו בעז"ה לבניין עדי עד.

ושוב, המון מזל טוב! 

הנכם מוזמנים לערב עיון בנושא:
לימוד פנימיות התורה
הערב מוקדש לע"נ הקדוש החה"ש
יצחק עראמה הי"ד
רבה של נצר חזני תובב"א
ויתקיים בעז"ה
ביום ראשון י"ד טבת בשעה 18:00
בישיבת "מבשר שלום" רח´ אידר 25 חיפה
בתכנית:
תפילת ערבית
השאיפה לנסתר מנין ולאן? הרב אבידן חזני-
ראש הישיבה
הסוד שדוחף את הכל -הרב אברהם טאו
על קבלה ספרדית וקבלה אשכנזית -הרב אביחי בורוכוביץ
שיעורו של מחבר הספר"בלבבי משכן אבנה"

התוועדות חסידית

כיבוד קל
עזרת נשים (ונערות) פתוחה
לפרטים 04/8348887

בס"ד

שמעתם?! בטל שמיים פורסמו זמני בנים וזמני בנות בהנהלה..

לא חשבתי שבאמת יעשו את זה בסוף..

מה דעתכם?!??

נכנסתי להדרכה בעוז!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

של שבט הכנה (שעולות לאורהה...)  

ק'יצר אני צ'כה פעולת פתיחה, למישו יש רעיון?...

נ"ב: לכל מי שלא יודע- הם כיתה א', אני צ'כה משו בהתאם לגיללל..... 

                                                                   אוהבתותכםםם.... לאלוש)))))))))

בואו נפתח שירשור שכל עניינו לימוד על עשרה בטבת:
סמוכה ובטוחה שלכל אחד / אחת יש במה להחכים את כולנו בנושא:

אז אתחיל בדבר פשוט שבטח רוב האנשים יודעים ונרחיב יחד כולנו בע"ה והשתדלותינו:
בחודש טבת שלוש תעניות בזו אחר זו, על שלוש פורעניות שבאו על ישראל בשמיני תשיעי ועשירי בטבת.

בשמיני בטבת: תענית צדיקים היא. בתאריך זה התורה תורגמה ליוונית ע"פ גזרת תלמי מלך יוון. מה שנקרא "תרגום השבעים". יום זה היה יום קשה מאוד לישראל ונחשב כיום שנעשה בו העגל. יום קשה הוא כיוון שכלאו את התורה תחת תרגום אחד וניטלה ממנה קדושתה והיראה שבה עם כל משמעות תוכנה.

בתשעה בטבת: גם היא תענית צדיקים, שביום זה מתו עזרא ונחמיה בן חכליה שהם העלו את ישראל מבבל ופרנסו את העם לכל צרכיהם. ובמותם חשכו עיניהם של ישראל.

בעשרה בו: י' בטבת תענית ציבור הוא.
שבו סמך נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים ושם עליה מצור, מצור שהתקיים שלוש שנים עד שהובקעה העיר בט' תמוז. ראשית הפורענות הייתה בי' בטבת. קשה מאוד היה המצור.

בחודש טבת היו עוד פורעניות מלך יהודה "יכניה" ואיתו ה"חרש והמסגר" יצאו לגלות. החרש והמסגר- הם רוב גדולי העיר וחכמיה ומגיניה. מלבד זאת הייתה פורענות קשה ביהודי פורטוגל- ומתו מהם רבים על קידוש ה'.

לא הצער והאבל הם עיקר התענית, כי דיה צרה בשעתה, אלא עיקרה של התענית ותכליתה לעורר את הלבבות, לפתוח דרכי תשובה שנזכור את מעשינו ומעשה אבותינו הרעים שגרמו להם ולנו צרות כ"כ מכאיבות וצורמות. שבזכרון דברים אלה נשוב להטיב! לדרך הטובה ולבחירות נבונות וקדושות!

בנוסף נקבע עשרה בטבת על ידי הרבנות הראשית כיום הקדיש הכללי.יום בו אומרים קדיש על ששת המליונים שנרצחו בשואה. (וגם לנרצחי הטרור והפיגועים  שבאים עלינו!!). אנו אומרים קדיש ביום הזה, שבקדיש אנו מתפללים ומייחלים לכך שהקב"ה יסייע בידינו להמשיך ולמלא את שליחותינו הלאומית למרות האובדן של הנשמות היקרות הללו.

שבע"ה נזכה להרבה או(ש)ר שפע קדושה ועשייה חיובית!
צמיחה נבונה!ואמירות בעלות משמעות ותובנה!

כל הישועות

 

בס"ד

כנסו לפורום של בנ"ע (אחרי כל מה שהלך פה הייתי חייבת להציץ לשם..)

ושימו לב לשאלה הראשונה שם (שכתבה טל=] ...)

והנה לכם קטע שרוגשתי מקריאתו:

"לראות מלאכים
"אין לך עשב מלמטה, שאין לו מלאך מלמעלה המכה ואומר לו: גדל!" ודורך לו האדם על האדמה, ואינו משער כלל, כי האדמה שמתחתיו רפודה היא- מלאכים! מלאכים בדמות עשבים,שבילים,דשאים,ואילנות, וכך כל בריה ובריאה- סמלים נשגבים הם, דיוקנין של מעלה!ואילו התקלף פעם האדם מתיניוקיותו, אילו הזדעזע מקיפאונו, אילו היה האדם, ואפילו רק לשעה, את אשר הוא באמת: אדם!, אילו הסיר לרגע את התבלול המחשיך מעל עיניו, היה רואה- איפה הוא נמצא, ומהו הסובב ומקיף אותו: כבוד אלוקים! אז היה רואה את עצמו, והנה הוא יושב ליד כסא הכבוד, השכינה מלטפתו בכנפיה, ומלאכי עליון נכנעים לאבק רגליו, אוזניו שומעות במפולש את קול ה', ועיניו רואות מראות אלוקים"
(מצווה ולב ב'- הרב אלימלך בר שאול(עמ' 14)

**את הקטע זכיתי לפגוש בלימוד היומי שזוכים(ומזכים) לפרסם ישיבת ברכת משה במעלה אדומים.

של תנועת אריאל ממש יפה!!!

בס"ד

כל מי שחושב שאני "שונאת ישראל" או משהו כזה..בעקבות התגובות הנזעמות שלי על 5111 (או משהו כזה...)

שיסתכל בתגובה האחרונה שלי לנאמר שם..היא לא האחרונה מבחינת השורות אבל האחרונה שרשמתי שם..

תודה..וסליחה אם גם אחרי קריאת התגובה אנשים יפגעו...

אפרת

לא אומרים תודה

משה ניסנבוים

החודש הזה, סביר להניח, ייחרת בזיכרוני, גם אם לא ארצה. החודש הזה, בו הייתי לחוץ כל כך, גרם לי ללא מעט תהיות על הציבור שלנו. ציבור שממנה קומונרים בקול תרועה רמה, אבל לצערי איננו יודע להעריכם אפילו אם יהיה זה בשקט. אני יודע, זה לעיתים נורא קשה להגיד מילה טובה למי שעשה למענך הרבה דברים, אבל אחרי חודש שכזה, וחוסר הערכה מצידכם, אינני יודע אם מה שהיה עד עתה, התנדבות במלוא המרץ, לא ייפסק. רבים הסיכויים, שאכן כך יקרה. הכל, בגלל השתיקה המכאיבה הזאת שאחרי סיום ההופעות.

ירדתם משם אחד אחד, מי עם הילד שלו שזה עתה סיים את המופע שלו ומי לבדו, מונע את פיו מלומר איזו מילה טובה. ראיתי אתכם ולא יכולתי שלא להגיב, אך בלמתי. אמרתי אולי עוד תבוא הערכה מצדכם. עתה, כמה ימים אחרי, מסתבר שטעיתי.

חודש שלם התקשרתי ללא הפסקה, לאין ספור מקומות, כדי לדאוג לילדים שלכם. כן, הכל בהתנדבות. נלחצתי באותו מוצאי שבת, רגע לפני שבאתם וציפיתם ממני להכל. הלחץ היה שיהיה אולם, ותהיה הגברה, דבר שתאמינו לי ממש לא בא בנקל. הייתי צריך להרים עשרות טלפונים כדי להשיג את זה. אבל זה לא נגמר בזה. צריך לדאוג גם לכתובת האש, לתכנון השבת, לארוחות, למקום בו נתפלל ונאכל, לסידור ההופעות ועוד. כל זה רק בשבת ארגון, השבת האחרונה. חודש שלם, נסעתי הלוך ושוב אל ההנהלה הארצית כדי להשיג את המטרה – שהכל ייצא מוצלח. עשיתי הכל.

כשהערב הגיע, והייתם בפנים, כל כך נהנתם. ראיתם את הבן הקטן שלכם, מחאתם כפיים, חיוך עלה על שפתותיכם. משם נהרתם אל מפקד הסיום. גם שם כל כך שמחתם. אבל אז, הלכתם לכם איש לביתו. נותרתי אני עם עוד כמה מדריכים לנקות הכל. גם את האולם שהשתמשנו בו כרגע, גם את המקלט בו היינו בשבת בצהריים שם נשפך יין והיה בו הרבה לכלוך, וגם את האולם בו התפללנו בערב שבת ובשבת בבוקר ושבו אכלנו. המטבח גם הוא לא היה נקי. אבל אתם, קיבלתם את רצונכם, והלכתם, בלי לומר דבר.

הרגשתי פגוע. התנדבתי, רצתי, פעלתי, עשיתי הכל למענכם – אבל הכרת הטוב לא נשמעה מכם. הייתם שם מאות הורים. באתם לסניף וראיתם. אין זאת שנה שלימה שבה אתם שוכחים להודות על הדברים הקטנים. הייתם שם באותם רגעים גדולים של הסניף שמניניו 130 חניכים. ושתקתם. שתיקה שאמרה הכל.

אני בסך הכל בן 17 וחצי. מינו אותי להיות קומונר של סניף שלם. יש לי עוד הרבה דברים לעשות, האמינו לי. בחודש הזה הקדשתי את כולי לסניף. אבל לא קיבלתי תמורה לכך. אני מאוכזב קשות מכם, ציבור שאמור לייצג ערכים אחרים, כאלו שמעריכים 'עבודת קודש' כלשונכם את תיאור עבודתי.

אין לי בעיה לקבל ביקורת. להיפך אני אף חפץ בה. אני תמיד אשמח לדעת במה שגיתי, ולתקן. אך אתם, שלא אומרים דבר, לא לטוב ולא לרע, מקבלים הכל כאילו הייתה זו חובתי, להעניק לילדכם את מה שנעשה בסניף. אין אתם מתעניינים כלל בנעשה אלא רק מקבלים. אם אתם כבר מתקשרים, אתם מותחים ביקורת, מרימים את הקול, ולא נשמעת מפיכם מילה אחת טובה. אתם לא באים לתקן, אלא מתלוננים על דבר שכביכול חייב אני לעשותו.

אשאר קומונר, לא אנטוש את הסניף. אבל היום אני יודע, שאם אתם לא מעריכים את מה שאני עושה למען חינוך ילדכם, אז המוטיבציה תרד ועימה הרצון שלי להשפיע. הסניף לא ישתנה מעתה, כי אם אין הערכה מצדכם, אז למה לי להשקיע לחינם?

שלום, אני לא מאריאל, ורציתי לשאול את הבנות - איך היה היום עיון שלכם?

למרות שלא באתי, רציתי להגיד כל הכבוד על היוזמה, ובמיוחד זה ששיתפתם את כל הציבור ולא רק את חבריא ב' שלכם.

יום~טוב !!!

יש למשו רעיון לצו'פר לחניכות שהולכות לבחינות כניסה לאולפנות??

אני אשמח ממש אם תגיבו כי זה ממש דחוף לי..שיהיה לכולם שבוע מצויין..

אני משתדל לא לכתוב סתם וללא צורך דברים, אך הפעם הנושא הזה באמת כאוב.

לפני מספר ימים הסתיים בסניפינו חודש הארגון תשס"ח. החודש היה ממש מצויין. במוצ"ש ארגון היו מספר דברים שפשוט גרמו לי בחילה:

-חוסר פירגון של הורים על כל המאמץ הרב שהשקעתי בתור קומונר.

-צעקות על פאשלות (סרט שנוי במחלוקת שהוקרן ללא רוח ההורים ושהופסק באמצע עקב בקשות ההורים) ע"י חניכים משבט דביר שלא הבינו מה הבעיה באלימות

-עלון פשוט זוועה שירד על אנשים ושצונזר על ידי ושנערך ע"י שבט דביר - הצנזור התקבל במחאות. מובן שהדבר היה מוצדק.

מדריך שצועק על הורים על הפסק הסרט עם האלימות שהם בקשו להפסיקו.

פשוט בושה. אם טובת הסניף לא הייתה בראש מעייני והרצון לעזור לו - הייתי פורש מהקמונה. פשוט בושה אין לי מילה מיותרת. אני חש פגוע מכל האירועים האלה. מכל ההשקעה שהייתה לריק. 

כשנכסתי היו שני שבטים פעילים ובקושי 20 ומשהו חניכים. היו מגיעים כל שבת 80 חניכים לסניף. יש 8 מדריכים. הסניף מתפקד ב"ה. ההשקעה הזאת כנראה לחינם. ההערכה אי אפשר לקבל בכלל.

כתבתי את הדברים הנ"ל כאן, מפני שאני ממש רוצה לשמוע את דעתכם על המצב המביש הזה, בו אדם - קומונר - עובד כל כך קשה ובסוף מקבל בוז. אני מוכן לכל ביקורת אבל יחד עימה גם פירגון. וגם אם אין פרגון השאלה היא איך אומרים את הביקורת!!!

מצפה לשמוע מכם

קומונר פג"ז.