מודעא רבה לאורייתא!!!-
בוא'נה חבר'ה, אפילו בבני עקיבא אין כאלו מריבות רציניות בין הסניפים! (בתור אחת מבני עקיבא!)-
כאילו- ברור שיש קצת כזה, בצחוק, אבל לא ממש רציני,
עם קללות ומריבות רציניות כ"כ......- לא יפה!!!!....
למישו יש קיטעי קישור מוצלחים ומצחיקים- לשבת אירגון!?!?!?!?!
למי שיש שישלח לי מסר"ש. בגלל שיש פה כמה אנשות מהסניף וזה אמור להיות הפתעה!
תודה רבה!




בס"ד
אני צריכה דחוף פעולה לערב שבת לחב"ב...
בקשר לנושא והכל אז זה יהיה במסראישי....אני צריכה דחוף עזרה..
תעזרו לי!!
לאה נראה לכם שאתם קצת חשים?
כל חד פה בטוח שבנ"ע בכלל לא שאווה ת'תנועה שלו!!
אנשים!! צאו מזה!!! אתם מחנכים כבר ילדים "מחונכים" (עלאאק)
הבנ"ע עושה את כל העבודה הקשהה!!!!
).

שאלה:'לכבוד מו"ר עט"ר עוקר תנועות וטוחנן מורנו הרב אשר כל רז לא אניס ליה בדיני החת"ת, הנוער והתנועות כ"ק הרב רבי אריאל עקיבא עזרא שליט"א, שאלה גדולה עלתה בראשי ואין בכוחי לתרצה, והיא- מכיוון שעולה ובא עלינו לטובה חודש הארגון נסתפקתי מה עליי לעשות בחולצת תנועה, של"ע בלתה ויצאה מכלל שימוש, כיצד עלי לנהוג בה? האם לגנוז או שמא אפשר לזרקה לאשפה ללא שום נדנוד עבירה?
בכבוד ובצפיה(בסי' אריאל) להתחזקות(בסי' עזרא) העבודה(בסי' בנ"ע)
תשובה: לכבוד תלמידי המכובד ירום הודו וינשא סניפו, שאלה עצומה בדיני התנועות שאלת, אך לא פרטת באיזו חולצה מדובר, של איזו תנועה. לפיכך ומשום קוצר הזמן אשיב, אענה וארחיב בדיני שלשת התנועות:
בדין חת"ת דבנ"ע שבלתה: רבו האחרונים בדין זהוי מן האוסרים ויש מן המתירים- ראיתי נכוחות בספר 'מעורב ירושלמי' שכתב בזה"ל: 'ועל כן בעוונות ראיתי שלאחר חודש הארגון של תנועתינו(כוונתו לבנ"ע וק"ל) רבו החולצות שבלו ל"ע ואותם המדריכים והמדריכות, אינשי דלא מעלי, מרהיבים עוז בנפשם וזורקים את החולצה לפח האשפה, לא תהא כזאת בישראל! אלא יש לגנזן דרך כבוד' עכ"ל והסכים עמו בעל ה'דגי אמנון' דר' אמנון שפירא.
ולפענ"ד אין נראין דבריו שכן היה דעת יחידאה ורבו החולקים עליו שכן אין לא בחולצתו ולא בתנועתו שום קדושה (ומה ששרים צוות ההווי של מחוז דן ל"ע:'קדושה אני מבקש...' הרי זה בזיון דברי הרב, ששרים דבריו בערבוביא ב"מ ולכן אין בדבריהן כלום) וכן כתב בעל ספר 'ורווח תשימו' ובעל 'בנין אריאל'(לא האמיתי): שבחולצותיהם אין קדושה ולא מידי(=כלום). על כן הרואה חת"ת של בנ"ע שבלתה יש לזרקה אחר כבוד לאשפה, ואם יכול יקרע את הסמל מעל החולצה ויניחהו בגניזה, הא לאו הכי, יש לזרוק את החולצה(אחר כבוד) לאשפה, וכן הסכימו עימי גדולי הדור.
בדין חת"ת דעזרא שבלתה: בחת"ת של התנועה ה'חרדית' לאומית- עזרא, שבלתה דינם קצת יותר סבוך מדין דלעיל. שכן הם אינם עושים נגד רצון גדולי הדור 'להכעיס', אלא דינם פשוט כדין תינוק שנשבה לבין האומות, ועל כן יש לדונם לכף זכות, ועל אחת כמה וכמה אם החולצה שייכת לעזרא רחובות שיש לגנוז את החולצה ואין לזרקה בשום פנים ואופן, הא בשאר הסניפים, יכול לזרוק לאשפה אך אין זה ראוי, לפיכך , על כל בר דעת להחמיר ולגנוז את חולצת התנועה של עזרא, והמיקל לזרוק, יש לו על מה לסמוך.
בדין חת"ת דאריאל של"ע בלתה: קודם לכל נקדים ונאמר שבדין של חת"ת של שבת אין חילוק כלל, ויש לגנזן אחר כבוד ואין לזרקן לאשפה כלל (ואין להקל! או ח"ו לסמוך על מה שכתב בעמחה"ס 'דגי אמנון' של ר' אמנון שפירא יצאו נגדו גדולי הדור ואין לחשוש לדעתו כלל)
החילוק בדיון חת"ת של אריאל הוא אחד, ואקדים את סיפור הדברים, בקוצר: עד לפני כמה שנים צבע חולצתינו היה דומה לצבעה של בנ"ע, עד שקמו אנשים בעלי שם והדרת כבוד ושינו את צבע החולצה, למרות שהיו רבים ועצומים שהתנגדו לזה(אחד מהם הוא בעל ה'שמעי צבי' של מו"ר מהר"ש הירש) על כל פנים במליאה הנקראת בלעז 'הועיד"ה' שונה הצבע.
וכתב בעל ה'בנין דניאל'(אהמ...) בזה"ל: הרואה בעוונות חת"ת דאריאל דיום חול המתגלגלת ברחובות העיר לאחר חודש הארגון או שחולצתו גופא בלתה, יש להניחה אחר כבוד בגניזה הראויה לה, ואין להקל כמו שהקל חכם מחכמי אשכנז(התכוון בזה לבעל ה'דגי אמנון'). אך מידי ספק לא יצאנו, לאיזו חולצה של יום חול, התכוון בעל ה'בנין דניאל', לפני השינוי או לאחריו. לדידי פשיטא לי שהתכוון המחבר דווקא לצבע שלאחר השינוי(כחול פטרול) מכמה ראיות מוכרחות, ואלו הן:
א) בעל הבנין דניאל היה מחבשי ספסלי שבט אחי"ה וצבע החולצה שוּנה לפני הכנסו להדרכה על כן הצבע היחיד שהתכוון אליו היה הצבע הכחול פטרול.
ב) בידוע שבעל הבנין דניאל היה בעד שינוי השמות וקרוב הדבר לומר שמי שבעד שינוי השמות יהיה בעד שינוי הצבע, ואין ראיה זאת מוכרחת, כמו שכתב בעהמח"ס בן ישי(ויזנר) שהיה בעד שינוי השמות אך לא הצבע והוכיח שם באריכות ובטוב טעם.
מכיוון שעל כל פנים נראה לומר שחת"ת בכחול פטרול שבלתה טעונה גניזה, לאפוקי חת"ת תכלת הטעונה אשפה. וכן נהגו לדינא בישיבה הקדושה 'אמרי הנא"ר' שלאחר שינוי הצבע נהגו בחולצות הישנות מנהג הזיון, כסמרטוטים, ואם היה צד לשמור על קדושתן בודאי היו עושים זאת.(כך אמר לי הגר"א שארף, האדמו"ר במת-ים, וק"ל)
וראיתי בעיני בסמנריון הדרכה כשהגיע אחד עם חת"ת ישנה(תכלת), קם בעל ה'שִמְעֶי צבי' למרות היותו מתנגד(במלעיל) לצבע החדש, קם וקרע בחמתו את החולצה הישנה מעל אותו מדריך, ואמר:'לדבר זה אין דין של חת"ת כלל וכלל'. ופשוט. על כל פנים מכיוון שיש החולקים הרואה חולצה ישנה של יום חול ישתדל לפחות לקרוע את הסמל מעליו ויגנוז אותו, אך אם אין אפשרות לקרעו מעל דש הבגד, יש לזרוק לאשפה את החולצה, שהסמל בטל לצבע החולצה.
למסקנא דדינא: הרואה חת"ת של בנ"ע מונחת בביזיון אושבלתה, יזרוק ולא יפחד כלל ואין להחמיר(אלא בקריעת הסמל ויניחהו בגניזה)
הרואה חת"ת של עזרא המונחת בביזיון או שבלתה, אפשר לזרוק לאשפה אך יש להחמיר לגנוזה. חוץ מעזרא רחובות שמחויבים לגנזה(ויש ספרדים שהחמירו גם בעזרא באר שבע והנח להם לישראל).
הרואה ל"ע חת"ת של אריאל מונחת בביזיון או שבלתה ל"ע. אם זאת חת"ת של שבת עכ"פ יגנוז. חת"ת של חול-
ישנה יזרוק(אלא בקריעת הסמל שאז יגנוז את הסמל ויזרוק החולצה)
חדשה- יגנוז ואין להרהר אחרי דברי, והחסידים ואנשי מעשה נהגו ליקח שרוך של חת"ת של אריאל שבלתה ולשימה בציצית כפתיל תכלת אע"פ שאינה מחילזון, ומנהג יפה הוא!
בכבוד ובהערכה רבה הצב"י אריאל עזרא עקיבא נ"י בצלב"א
.
בעז"ה יתברך
800,000 יום חלפו מאז נתפס יהונתן פולארד, 800,000 יום לאחר שהציל את כל מדינת ישראל כולה מידי אותה פצצת אטום קטלנית.הוא הציל אותנו, ואנחנו מה? אנחנו הפקרנו אותו!!!!
הפקרנו את האדם שבזכותו אנחנו עוד כאן, חי'ים על אדמת ארץ ישראל הקדושה---- אך ורק בזכותו!!
עם ישראל- ביום הזה אתם קרואים לסייע בהחזה לארץ הקודש את האדם שבזכותו אתם קיימים עוד. יש ביכולתכם לטלפן, לשלוח פקסים למשרד הממשלה, לתלות כרזות, לחלק סטיקרים, ללבוש חולצות ולצאת לרחובות.
אם לא פעלת כל השנה- אנא ממך יהודי יקר, לפחות 800,000 ימים,כמעט 23 שנים, בבקשה, בשביל כל עם ישראל, צא לרחובות ותשפיע!!! בבקשה !
לפרטים והפצת שלטים: 054-6437218 האתר: www.FreePollard.org
חברה ספרו חוויות!!
תודה תודה ושוב תודה!! לסניף המדהים שיליי!! מי אני בלעדיכם???
היה אחלה!! אני אגיב עוד מעט.. זזתי...!!



חח תפסיקו להתבכיין!




אני חשוב שעדיין צריך להחליף שמות לבטים שלנו שלא יקראו בשמות כמו של בני עקיבא..
למש לזרעים אנערף יהיה אפרוחים..<סתאאם>.....וזה לא מסובך שיפתחו וועדה והיא תחליט על שמות
למה אנחנו כל כך רוצים להידמות לבני עקיבא?! למה?! הרי אנחנו הרי יותר טובים מהם ואל תכתבו לי שאנחנו רוצים לשנו תאותם בגלל זה יש לנו אותם שמוץ...

מהו המדריך האידיאלי? האם יש גדרים לזה?
האם אפשר להגיע ל'דרגה' כזאת של המדריך האידיאלי?ואם לא, אז לְמה, אנו המדריכים בפועל, שואפים ביחס להדרכה שלנו?

בדיוק לפני שנה נכנסנו מדשיתי ואני להדרכה, והשבט בן שנה (אנחנו מדריכות את שבט זרעים)
בפעולה השבוע אנחנו רוצות לעשות יומולדת לשבט.. אבל משו מעניין, מקורי, ומועיל..
אם יש לכם רעיונות- נשמח!! וכמה שיותר מהר...
סליחה???
זה התפקיד שלי!!!
יא פעורים אני הממונה על הארועים בתנועה!!!!
חוצמזה שבגלל שיש שני בעלי שמחה ושמגיע שני מזל טובים אז אני מרשה לעצמי לפרסם שוב!
הננו שמחים להודיע בסימן טוב ובמזל טוב
על איירוסיי בני טיפוחנו היקרים
נתנאל עוזיה לוי
עם
רחלי לבית משפחת ברק
מעל במה זו נאחל להם
מ ז ל ט ו ב !!!!!!!!!!!!!!
שתזכו להקים בית נאמן בישראל ולקרב את בנין אריאל!!
בקרוב אצל כולנו!!! ;)
אה ודרך אגב!!!!הם לא הכירו בתנועה!!!
אני עֵדָה!!!!
(למרות שאני בת!!!!)
לא נורא...זה משאיר לכולם את האופציה להיות הזוג הראשון של התנועה...
(אם אתם תמימים מדי בשביל לחשוב שכבר אין כאלו....)



אל תגיד את זה אפילו בצחוק!!! |מניף אגרוף|





עוזיה

*מוריה*
מן הסתם כתבו פה זה לא מכבר על הנושא אז מי שנמאס לו יכול לפרוש....
נתחיל מהרקע... אני בתנועה כבר זמן לא מועט, אני הייתי מבין מקימי הסניף שלי, אפשר לומר שאף שתי ידיי הדלות עזרו בבניתו (הרוחנית... גשמית בעז"ה בקרוב...). למדתי איפה שרובו של הסניף למד ובסה"כ הייתי די בעיניינים. עברתי ללמוד במקום אחר שאפשר לומר במילים עדינות שהוא פחות אליטסטי/מתנשא ויותר פתוח ותיכף אפרט את השוני. פשוט הרגשתי איך חייתי בצביעות וראיתי איך חברותיי ממשיכות לחיות כך. תשימו לב בדיוק על מה אנחנו מדברים בדיוני העומק של חבריא ב', למשל: אנחנו רוצים לעזור לעמ"י, אבל לא להיות באותו מקום איתם, "לעזור להם ולתת להם מהטוב והשפע שזכינו לו..מבלי להתקלקל ח"ו יש כאן בוודאי כמה אנשים שזה לא יישמע להם מוזר האמירות האלו, אז בואו אני אתן לכם את הדוג' הבאה שזה אותן בנות למשל שאומרות את המשפטים לעיל, בשנת שירות, אני במקרה לומדת עכשיו בעיירת פיתוח ויש שם הרבה בנות שירות, ואם יש סוג מוגדר של בנות שירות שלא סובלים אותם זה הבנות שבאות מהאולפנות ה"חממות" של הציבור הדתי, ולא מתביישות להגיד בפה מלא שבאנו לפה כי אנחנו מעולות, ואנחנו צריכות לעזור לכם המסכנים שלא זכיתם.... גיליתי שגם אני הייתי כזאת! גילתי שאני הייתי בתנועה ובסניף מתנשא, שכול ההורים למשל אכפת להם בדיוק מהחינוך של ילדיהם ולא שום דבר אחר, והתאכזבתי, וד"א גילתי שזה גם משפיע על הדברים הנעשים בתוך הסניף, על ההתנשאויות החוסר כבוד לבני אדם, השקרים שרצים, המריחות ודי לחכימא.... נשמע מבולבל אבל חכו שאתם תגיעו לנק' שתגלו את זה... יכול להיות שזה יהיה בעוד שנה חמש ואולי אפילו עשרים...
שלא תבינו אני מודה לתנועה על כל מה שנתנה לי וגם לסניף, אבל עכשיו מה לעשות, קצת מביך אותי להשתייך לכאן....
ב"ה ה' הוא המלך!
בקשר למה שאמרת על השחצנות וההתנשאות שיש אצלנו, את צודקת במאה אחוז ואני שונאת את הגישה הזו! (ע"ע שרשור "לקרב או לרחק" /Forum.aspx/t12559
והכתבה "כמה קטן-ככה שחצן/מיכל קפלן, מ"טל שמיים"-לוזוכרת איזה).
אבל יחד עם זה צריך לשים לב לא להיות יותר מידי מעורבבים, כי אנחנו אומנם יכולים ללמוד מאחינו הרבה, ויש דברים שבהם הם מעלינו, אבל יש דברים שאנחנו לא רוצים ללמוד מהם, והחינוך הוא אחד מהם! ילדים הם עם שאין לו יותר מידי חוש ביקורת, ומה שתביא לילד-זה מה שהוא יקבל. ולכן החינוך בנותנים לילד צריך להיות חינוך טוב. חינוך שבו הוא לא ילמד דברים שאנחנו לא רוצים שהוא ילמד, שבו הוא לא ימצא בגיל קטן חברים שאנחנו ממש לא רוצים שיהיו חברים שלו! וכמה שזה נשמע מתנשא-תחשבי על זה רגע-ותביני שזה נכון. אדם בוגר יכול להתקרב, ויכול גם לקרב, ובד"כ הוא יצליח לא להדרדר (כן! זה דרדור!), אבל כשאנחנו מדברים על חינוך, פורמאלי ובלתי פורמאלי-זה פשוט סיכון יותר מדי גדול שחבל לקחת.
אני שלמדתי רוב שנותיי במוסדות חילוניים והייתי בעצמי חילוני(מחלל שבת וכד') יודע יותר טוב מכולכם שבלי חנוך טוב(יענו תורני) האדם יגדל עקום (אני עדין רואה את הצלקות שהחינוך הזה הותיר בי... גם גשמית וגם רוחנית) ולחר שחזרנו בתשובה הייתי חניך בסניף בנ"ע ראשל"צ מרכז (לא כבוד בהחלט לא) וראיתי שגם זה לא מתאים
אנו לא מתנשאים כלל אנו מחנכים בדרך אחרת --- זה שאת מרגישה שיש אצלך\ן התנשאות בסניף זו בעיה שלכן שאתן צריכות לעבוד על זה וזה כלל לא קשור לדרכה של התנועה
כי כמו שיש אנשים שהאידאלים שלהם הם מתאימים לבנ"ע יש כאלו שהם מתאימים לאריאל
אבל דווקא בגלל שלא למדת והיית מגיל צעיר במוסדות האלה, אתה לא מבין עד כמה ההתנשאות הזאת נמצאת בכל מקום,אתה לא מבין עד כמה האכזבה מהמערכת ומהתנועה גדולה. אני יודעת שאין ברירה ואלה המוסדות והתנועה שיש לנו,
אבל אולי גם לגדול באוירה כזאת זה לא בריא...
ואני רק רוצה להגיד לך שיש אנשים שלא תופסים את זה בזמן וממשיכים עם כל ההתנשאות הזאת שזה ממש מבחיל! וד"א זה לא רק בסניף שלנו ממש לא,זה בכל התנועה רק אמרתי שכל הגאווה הזאת בהחלט משפיעה על העיניינים שם.
להגיד שכל התנועה ככה (גובל בלשון הרע)
זה יעזור אם תסבירי יותר בפירוט במה ה"התנשאות"הזו(אלק) באה לידי ביטוי
לא הייתי צריכה להגיד שההתנשאות הזאת היא נחלת הכלל של כל התנועה, מה שניסתי להגיד שזאת האוירה הכללית שאני מרגישה, כל הדברים שכתבתי אלו דברים שאני מרגישה יכול להיות שאתה לא רואה את זה ככה, וזה לגיטימי,(ד"א יש מצב שאצל הבנים זה לא ככה). ההתנשאות הזאת (אלק*) באה לידי ביטוי בהתנהגות של החניכים בבתי הספר שלהם---ע"ע האמרה "אנחנו דוסים תפסו מרחק שלא נתקלקל"-שזה יוצר מצב של ריחוק מאוד גדול והתפתחות שממש גובלת בשנאה ל"ע. היא באה לידי ביטוי בזה ששמה של התנועה יוצא כתנועה סגורה לחבר'ה הטובים ביותר- שזה יכול להתפתח לשני כיוונים(כביכול), לכיוון1- תנועה מעולה שכולם רוצים להיות בה, כיוון 2- תנועה מסוגרת שלא מקבלת כל אחד לשורותיה....ולכן יוצרת ריחוק. אתה יכול לבחור איזה מהם היא הדרך שמתקיימת התנועה כרגע, (אני אגלה לך סוד, דרך 2). זאת ההתנשאות, יש מי שיגיד שזאת פשוט "גאוות יחידה" שצריך שתהיה לכל תנועה, אני מרגישה שזה הרבה יותר מזה...
*בעניין האלק, בנחת, בנחת, למה אלק? זאת דעתי אני אסביר לך אותה, אתה לא חייב להסכים, וגם לא חייב לזלזל, בנחת....
ב"ה ה' הוא המלך!
תקשיבי-אני חושבת שמה שאמרת בקשר לחינוך התורני שמחנך להתנשאות-זה בדיוק מה שאמרתי בתגובה הקודמת! שאנחנו באמת יותר מדי מתנשאים. אבל זה לא סותר את החינוך התורני1 פשוט בחלק (בחלק!) מהציבור שומר המצוות מחנכים להתנשאות הזו.
סתם ד"א-היתה לי השבת פעולת חב"ב על ההתנשאות הזו ועל זה שיש גם מה ללמוד מאחינו החילוניים.
לחזק ולא להתקלקל או לנסות לחזק ובטוח להתקלקל
אדם שיוצא לחזק את עמ"י צריך שיהיה חזק ושלם בנפשו כדי שלא יתקלקל
אך אם את מעדיפה "לחזק" למרות שאת לא שלמה בנפשך אז את צריכה להיות מוכנה לשאת בתוצאות
ב"ה ה' הוא המלך!
אדם שלא מספיק סגור על עצמו, אסור לו ללכת לקרב, כי חשש מאוד גדול שהוא יתקרב יתר על המידה!
אני יודע שכאשר חניכים שלי מדברים על חילוניים אני ישר אומר להם לא לדבר לשון הרע על עמ"י
אך לדעתי כאשר חניכים (קטנים) לא רוצים להתקרב לחילונים זה מצויין כי הם יכולים להתקלקל אך כאשר החניכים מתבגרים צריך להראות להם שאפשר ללמוד מכל אחד וצריך לקרב את החילונים ליהדות
ב"ה ה' הוא המלך!
זה דבר שמכעיס אותי נורא. זה מזעזע אותי שכל מי שלא נראה בדיוק כמוני, ואני לא מדברת כרגע רק על אחינו החילוניים, אלא גם על הפילוג בתוכינו-כל אחד כזה-מותר לי להשמיץ אותו, ולפעמים גם לשנוא אותו!
אנשים! תקלטו!---כשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהן שונות!!!!!
כנראה שלא הבנתם בדיוק את שורש הבעיה שלי, אני לא חושבת שיש סתירה בין חינוך דתי טוב, לבין חוסר התנשאות... בלי קשר כן חילונים לא חילונים וכו'.... החינוך של תנועת אריאל והמוסדות שדומים,כן גם בביה"ס יסודי, כשמחנכים אותך להסתכל כרגע על עצמך ואך ורק על ההתפתחות שלך, ולא על אחרים זה בעייתי כי אתה ממשיך עם זה הלאה,ואני אישית כמישהי שעברה את כל תהליכי החינוך הזה, חושבת שיש פה משהו מאוד בעייתי,שצריך לשנות!
אני לא מדברת על חינוך כמו שאתה אמרת "צריך ללמוד מהחילונים" אלא כמו שכתבתי בהודעתי הקודמת, אין פה קשר לחילונים וכו', זה משהו הרבה יותר שורשי בחינוך, שוב פעם ללא קשר לדרך שבה מתייחסים לחילונים, הדרך שבה אפילו לדוג' מתייחסים לב"ע או לכל תנועה דתית אחרת, לאנשים שסביבך כמו שכתבתי בהודעה הראשונה,שזה מתבטא ביחס של אדם לחברו גם בסניף עצמו!
זה קשור לאדם עצמו - ולא יותר..
אצלינו כשהתחיל כזה דבר נתנו להם להרגיש יפה מאוד
שזה לא לעניין - וזה נפסק...
וזה הרבה עבודה עצמית - לא יותר..
ומה שאני מנסה לרמוז לך, שאני לא בדיוק מסוג של הרוב מהסניף שלי...
וחוצמזה, ציטוט מדוייק שלי- "הדרך שבה אפילו לדוג' מתייחסים לב"ע או לכל תנועה דתית אחרת," איך הגעת למסקנה שאין לי אישית חברות מב"ע, יכול להיות שהם נמצאות איתן בכיתה וכו' אבל מנסיון יש תחושת זלזול... בפחותים(כביכול!) ממך...
ידוע הדבר שהלכות ברכות הינן הלכות מסובכות מאוד (מאוד) עד שהסיב השהטור כתב את הטור זה בין היתר בגלל הלכות ברכות. בעבר היו בודקים חתן לשידוך ע"י הידע שלו בהלכות ברכות.
יש לי שאלה שאני די מתחבט בה (ושמעון התלונן שבעבר היו יותר פעילים אז חשבתי לכתוב פה...) נראה מה אנשים פה חושבים על זה: זה שאלה למדנית, מצטער, אבל זה מעסיק אותי
יש מאפה הנקרא "טורטייה"- אם אני אתאר אותו במילים זה כמו לאפה קטנה ודקה (זה שהיא דקה גורמת לכל השאלה)- אם אני אוכל אותה עם בשר (+חומוס ציפס סלט)- מה יהיה הברכה הראשונה והאחרונה. עובי הטורטייה הוא כ-מ"מ 1?
אם אכלתי פחות מ-4 ביצים?
יותר מ-4 ביצים?
ואם אכלתי כשיעור של סעודה (הרבה יותר מ-4 ביצים)?
כדאי לשים לב לכמה מחלוקות:
1.האם פת הבאה בכיסנין זה סיבה או סימן- כלומר האם חכמים קבעו גדרי פת הבאה בכיסנין ולא אכפת לנו אם המציאות השתנתה או האם אנחנו הולכים על פי מה שבימינו לא קובעים עליו סעודה.
2. גדר דק.
מקורות:
סימן קסח סעיפים ח, טו (פסקי תשובות על הסעיפים האלה). יכול להיות שהטורטייה זה אותו דבר כמו ה-טריתא בסעיף טו (שם מאוד מאוד דומה, אופי הכנה בתאוריה הוא אותו דבר, בפועל אני לא יודע איך מכינים את זה במפעל.)
וזאת הברכה-ביאורי הלכה בסוף, לא זוכר אלו רלוונטים
אם תייבשו אני לא אעלב (התרגלתי
)

אם יש לכם סיבה תחלקו!)



ערב טוב!
קומונרים יקרים (ולכל שאר הקוראים היקרים).
יש לנו בסניף (רחובות עיר הקודש...) 10 תופים יפיפיים וחדשים (נקנו בשנה שעברה).
באמת תופים מגניבים ...
אנחנו משכירים אותם לכל הסניפים לשבת אירגון.
כל מי שמעוניין להשכיר אותם יכול לייצור איתי קשר.
חגי גרינבלט קומונר אריאל רחובות 052-4295125 גרופ 5125.
לילה טוב...
