מנסה את מזלי בפורום הזה מעולם לא נכנסתי לכאן,
מישהו יכול בבקשה להסביר לי טעמים רעיוניים + תורניים לשמירת נגיעה?
אני מסתובבת בחברה חילונית רוב הזמן ושואלים אותי הרבה פעמים ואני קצת נבוכה כי אני לא ממש יודעת איך להסביר את זה..
תודה מראש לעונים!
שמירת נגיעהצליל1
ננסה מעט.קן ציפור
בס"ד
אתחיל מנקודה כללית אחד האברכים בישיבת רמת גן הוציא ספר על שמירת נגיעה והתעקש שהרב יבדוק.
אחרי התעקשות הרב בדק ואמר לו שמשהו אחד הוא שכח לכתוב, שזה אסור כי ה' אמר שזה אסור.
וזה הטעם הראשון שצריך לדעת תמיד, וכן גם בחברה חילונית צריך להתחיל מכך שככה ה' אמר אחר כך לשכנע להסביר בהיגיון.
ועכשיו לענינו(לצערי איני מכיר את החוברת ספר שצוין קודם ואולי מישהו משם מכיר.)
אבל ננסה.
1. אישית אני לא טוב בהסברים אבל אני באמת מכיר את התחושת קרבה שהרצון לגעת מבטא.
הנגיעה מבטאת כניסה לעולם אחר, לתחושות של האחר.
נכון שבשלב זה יגידו לך שכשאני נוגע במי שעובדת איתי אני לא חושב על זה, ובאמת יש אמת ולכן עיקר מה שאסור הוא נגיעה של חיבה אבל נגיד קבלת עודף ובטעות הייתה נגיעה לא היה איסור.
ויחד עם זה חשוב את הצד השני, שהוא העוצמה שאותה שומרים, כי כאשר מבינים שאסור לגעת באחרים מבינים גם את הערך של עצמנו מבחינה שהגוף שלי הוא שלי ויש בתוכו אוצר ואני לא הפקר.
במילים אחרות שמירת הנגיעה נותנת לאדם עומק משמעות של חשיבות שיש משהו פנימי בחיבור עם אדם אחר במיוחד של איש עם אשה ולכן יש תנאים.
2. אחד מהאיסורים שקיימים בנגיעה הוא איסור מצד נידה, וזה קשור לנישואין ואסביר משם שכאשר אדם בקשר הוא צריך איזה הפסקה, את ההפסקה הזו בציבור החילוני זה נמצא הרבה בבגידות שכולם יסכמו שזה לא מוסרי אבל המציאות.
הנידות והתקופות של השמירת נגיעה נותנת לנו את הערך לקשר הזוגי. וברווקת כמו שאמרתי זה נותן לדעתי הכרה בערך העצמי דבר שנותן משמעות לחיבור.
לצערי אני באמת לא למדתי מספיק כדי להסביר אך מקווה שזה יעזור טיפה ובע"ה אנסה למצוא את החוברת המדוברת.
בהצלחה.
אתחיל מנקודה כללית אחד האברכים בישיבת רמת גן הוציא ספר על שמירת נגיעה והתעקש שהרב יבדוק.
אחרי התעקשות הרב בדק ואמר לו שמשהו אחד הוא שכח לכתוב, שזה אסור כי ה' אמר שזה אסור.
וזה הטעם הראשון שצריך לדעת תמיד, וכן גם בחברה חילונית צריך להתחיל מכך שככה ה' אמר אחר כך לשכנע להסביר בהיגיון.
ועכשיו לענינו(לצערי איני מכיר את החוברת ספר שצוין קודם ואולי מישהו משם מכיר.)
אבל ננסה.
1. אישית אני לא טוב בהסברים אבל אני באמת מכיר את התחושת קרבה שהרצון לגעת מבטא.
הנגיעה מבטאת כניסה לעולם אחר, לתחושות של האחר.
נכון שבשלב זה יגידו לך שכשאני נוגע במי שעובדת איתי אני לא חושב על זה, ובאמת יש אמת ולכן עיקר מה שאסור הוא נגיעה של חיבה אבל נגיד קבלת עודף ובטעות הייתה נגיעה לא היה איסור.
ויחד עם זה חשוב את הצד השני, שהוא העוצמה שאותה שומרים, כי כאשר מבינים שאסור לגעת באחרים מבינים גם את הערך של עצמנו מבחינה שהגוף שלי הוא שלי ויש בתוכו אוצר ואני לא הפקר.
במילים אחרות שמירת הנגיעה נותנת לאדם עומק משמעות של חשיבות שיש משהו פנימי בחיבור עם אדם אחר במיוחד של איש עם אשה ולכן יש תנאים.
2. אחד מהאיסורים שקיימים בנגיעה הוא איסור מצד נידה, וזה קשור לנישואין ואסביר משם שכאשר אדם בקשר הוא צריך איזה הפסקה, את ההפסקה הזו בציבור החילוני זה נמצא הרבה בבגידות שכולם יסכמו שזה לא מוסרי אבל המציאות.
הנידות והתקופות של השמירת נגיעה נותנת לנו את הערך לקשר הזוגי. וברווקת כמו שאמרתי זה נותן לדעתי הכרה בערך העצמי דבר שנותן משמעות לחיבור.
לצערי אני באמת לא למדתי מספיק כדי להסביר אך מקווה שזה יעזור טיפה ובע"ה אנסה למצוא את החוברת המדוברת.
בהצלחה.
תודה ענקית על הסבלנות לענות באריכות, עזרת ממש
צליל1
בשמחה.קן ציפור
בס"ד
אני לא מוצא איזה חוברת זו... מחילה. אם אזכור כשאיהיה ברמת גן בע"ה.
אני לא מוצא איזה חוברת זו... מחילה. אם אזכור כשאיהיה ברמת גן בע"ה.
קשה לענות להם כי תפיסת העולם שלהם מערבית ומבוססת על כניעהצקון לחש
לתאוות. התפיסה שלנו (ולמען האמת כל שאר העולם) היא שאדם צריך לרסן את עצמו.
ולא כל מה שרוצים לעשות - עושים.
לכן, בגלל שזה מוביל לתקלות ונפילות ואז כל מיני סיבוכים, אנחנו שומרים נגיעה.
יש לנו מצוות חמורות בתורה שנוגעות לענייני קדושה וצריך להמנע מהן.
דבר הכי פשוט להסברמושיקו
התורה קבעה שורת חוקים להגנה על גבר ואשה - דבר שמציל את שניהם מהיתקלויות לא נעימות.
החוקים הם בהתאם לרגשות הטבעיים של בני האדם - בעיקר בתקופת הנעורים שהם מוגדרים "כאש בנעורת[נסורת]" - וגם בהמשך החיים.
השורה התחתונה שהרגשות שה' נתן לנו זה לבנין העולם("לשבת יצרה") ולשם צריך לכוון את זה בשביל הבריאות הפיזית והנפשית ,גשמית ורוחנית כאחד.
ברמב"ם למשל (שמבוסס כמובן על התורה)שהוא מפרט את זה כהלכות הלכות מפורטים עוד דברים וקצת יותר מאיסור נגיעה, שזה הנקודה העיקרית ומרכזית שבהם.
ובכ"מ אם שופטים אירועים שקרו בין גבר לאשה באור ההלכה, מגלים שזה הדברים שיכלו להציל את שני הצדדים..
תודה רבה!צליל1
יש איזה סיפור של הרב סבגכאן לרגע קצר
שמספר על מלך שהיו לו שלושה שרים, ורצה לבדוק כמה הם נאמנים לו.
נתן לכל אחד מהם יין משובח מאוד סגור בבקבוק למשך חודש ואמר להם לשמור עליו ולא לשתות ממנו כמובן.
שני שרים ממש השתדלו ואפילו לא הסתכלו לכיוון של היין. מדי פעם הוא קרץ להם אבל השתדלו להתעלם .
ואילו השר השלישי, ניסה וניסה וניסה,עד שיום אחד נשבר ולגם קצת מהיין המשובח.נבהל מאוד , לא ידע מה לעשות
מיד אחכ הוא סגר את הבקבוק והפסיק לשתות.
כעבור חודש, שלושתם הגיעו למלך. השניים הראשונים הגיעו בגאווה עם ראש מורם ובקבוק סגור.
המלך נורא התלהב עליהם וציווה על משרתיו להכניס אותם לחדר האוצרות למשך חמש דק שיקחו כל מה שהם רוצים. הם שמחו נורא שעשו את מצוות המלך.
מיד אחכ פנה המלך אל השר השלישי שהיה בבושת פנים , שאחז בידו בקבוק לגום מעט.
המלך חייך אליו, וציווה על משרתיו להכניס אותו לאוצרות הגדולים ביותר למשך שעה שלמה!!
כולם היו בהלם. כולל השר עצמו.
מיד הסביר המלך לשרים- אתם לא טעמתם מהיין, אמנם היה לכם קשה נורא. אבל עדיין לא ידעתם מה אתם מפסידים.
הוא שכבר טעם מהיין המשובח הזה-עדיין הצליח להפסיק לשתות אותו! מגיע לו שכר יותר גדול.
(זה קשור קצת לבעלי תשובה שהיו כבר בחטא והחליטו לחזור.)
עכשיו , למה סיפרתי את כל זה.
רואים שאם אתה מתחיל משו, אפילו בקטנה, איזה נגיעה נגיד או משו כזה, ומצליח להישמר אחרכך-אתה מוערך הרבה יותר. מכאן- שהרבה יותר קשה להישמר מליפול בדברים חמורים, כאשר על דברים קלים לא שומרים.
הקב"ה לא נותן לנו סתם הלכות של דיני ייחוד ושמירת נגיעה. הוא יודע שאם לא ניכנס לעולם הזה אפילו קצת- נצליח להשימר הרבה יותר -כמו שני השרים הראשונים.
כמובן לא להסיק מסקנות שעדיף ליפול ולחזור כי יש יותר שכר- זה בדיעבד.
מקווה שאני לא מסובך מדי..
שמירת נגיעה היא רק פרט קטן בתוך מערך הצניעותyagel
אם תחפשי בשולחן ערוך לא תמצאי כלל הלכות שמירת נגיעה... ולא. לא בגלל שמותר, אלא שכל המציאות של חברה מעורבת המכניסה לסיטואציה של נגיעה אינה על פי ההלכה וכ"כ למה??? מה בנות זה טמא?? מה אינם צלם אלוקים בדיוק כמו בנים?? ....מציע לך לפתוח ערוץ מאיר לשמוע שיעור שניים בנושא..בהצלחה!!!
במחילה אבל צורם קצת..קן ציפור
בס"ד
מותר להכניס שאלות קשות, ומותר לנסות ולהסביר את שורש הבעיה.
אבל צורם בעיני לעלות שאלה ולברוח או להאשים מישהו לצורך הדוגמה.
באמת בלי רצון לפגוע אבל צרם לי שאתה מעלה קושייה על כל העולם שכיבכול אתה אומר שאתה יודע את התשובה ואז מטיל על ערוץ מאיר אחריות במקום לענות בעצמך.(שאגב עד כמה שידוע לי לא כל שיעור שני שם הוא בהכרח על זה כדי שיהיה פשוט למצוא תשובה.)
בכל אופן ביחס לשאלה שהעלת..
אז א' בנות הם גם צלע הלוקחה מצלע אלוקים.. בראשית ויפל תרדמה על האדם...וכו'(לא ציטוט מדיוק מהכתב אלא בעל פה)
מה המשמעות של זה ומה היחס של אשה בעניין קרבה לה'
אז באמת יש צד של גשמיות אצל האשה מהאיש אך יש את הצד השני למטבע האשה מצד עצמה היא מלאה בטוב האלוקי היא נבראה ככה בצורה זו במובן מסיום, כלומר לא ניסרו אותו..מתוך השלמות הפנימית הזו עסק האשה בעולם הוא לפתח יותר ולצור כדי לתת טוב וכדי לפתח טוב יש צורך בשלמות פנימית מסיומת. ובמובן הזה האשה יותר שלמה וקרובה לרצון האלוקי הטבעי אך מצד שני הקושי יכול להפיל אותה יותר מאשר לאיש כי יש בה שלמות של עצמה אבל עצמה הוא חלק...האיש לעומתה יש לו חוסר של עצמו האשה ולכן הוא רץ ואין לו מנוחה אך מכיוון שהיה פעם יותר חזק יותר מלאה וכולו היה גם האשה אז יש בתוכו יותר כוח להתגבר על קשיים..
זה בכללי על איש ואשה מצד מהות הצלם אלוקים והבדלים באופן כללי.
ב' האם האשה טמאה אפתיע אותך אבל כן, רוב הבנות והחומרות המאד גדולות בנושא הן בגלל טומאת נידה..בלי האיסור של טומאה זה יתכן ויפלו הכי למטה אבל לפע אחת הדעות אם היא טבלה לפני זה גם יהיה נישואים.
אבל יש עוד סיבות למרחק בניהם החוסר של האיש שעליו כתבתי מכיוון שהאיש חסר ונוסר משכיתו גדולה והוא עלול לאבד את דעתו אם יחשוב שכל אשה היא אולי חלקו ואשתו לעתיד יש כמה דרכים שהאיש מתמודד איתם ולענינו האחת הכללית היא למלא את החוסר בטוב בלימוד ובמצוות ומתוך כך להגיע בשלווה לחיפוש ואכן כמו שאמרתי כדי ליצור משהו צריך שלווה כזו כעקרון.
וכמובן יש עוד הסברים כנראה ורעיונות אבל זה בכללי מה שעולה לי עכשיו..
מותר להכניס שאלות קשות, ומותר לנסות ולהסביר את שורש הבעיה.
אבל צורם בעיני לעלות שאלה ולברוח או להאשים מישהו לצורך הדוגמה.
באמת בלי רצון לפגוע אבל צרם לי שאתה מעלה קושייה על כל העולם שכיבכול אתה אומר שאתה יודע את התשובה ואז מטיל על ערוץ מאיר אחריות במקום לענות בעצמך.(שאגב עד כמה שידוע לי לא כל שיעור שני שם הוא בהכרח על זה כדי שיהיה פשוט למצוא תשובה.)
בכל אופן ביחס לשאלה שהעלת..
אז א' בנות הם גם צלע הלוקחה מצלע אלוקים.. בראשית ויפל תרדמה על האדם...וכו'(לא ציטוט מדיוק מהכתב אלא בעל פה)
מה המשמעות של זה ומה היחס של אשה בעניין קרבה לה'
אז באמת יש צד של גשמיות אצל האשה מהאיש אך יש את הצד השני למטבע האשה מצד עצמה היא מלאה בטוב האלוקי היא נבראה ככה בצורה זו במובן מסיום, כלומר לא ניסרו אותו..מתוך השלמות הפנימית הזו עסק האשה בעולם הוא לפתח יותר ולצור כדי לתת טוב וכדי לפתח טוב יש צורך בשלמות פנימית מסיומת. ובמובן הזה האשה יותר שלמה וקרובה לרצון האלוקי הטבעי אך מצד שני הקושי יכול להפיל אותה יותר מאשר לאיש כי יש בה שלמות של עצמה אבל עצמה הוא חלק...האיש לעומתה יש לו חוסר של עצמו האשה ולכן הוא רץ ואין לו מנוחה אך מכיוון שהיה פעם יותר חזק יותר מלאה וכולו היה גם האשה אז יש בתוכו יותר כוח להתגבר על קשיים..
זה בכללי על איש ואשה מצד מהות הצלם אלוקים והבדלים באופן כללי.
ב' האם האשה טמאה אפתיע אותך אבל כן, רוב הבנות והחומרות המאד גדולות בנושא הן בגלל טומאת נידה..בלי האיסור של טומאה זה יתכן ויפלו הכי למטה אבל לפע אחת הדעות אם היא טבלה לפני זה גם יהיה נישואים.
אבל יש עוד סיבות למרחק בניהם החוסר של האיש שעליו כתבתי מכיוון שהאיש חסר ונוסר משכיתו גדולה והוא עלול לאבד את דעתו אם יחשוב שכל אשה היא אולי חלקו ואשתו לעתיד יש כמה דרכים שהאיש מתמודד איתם ולענינו האחת הכללית היא למלא את החוסר בטוב בלימוד ובמצוות ומתוך כך להגיע בשלווה לחיפוש ואכן כמו שאמרתי כדי ליצור משהו צריך שלווה כזו כעקרון.
וכמובן יש עוד הסברים כנראה ורעיונות אבל זה בכללי מה שעולה לי עכשיו..
דבר ריאשון לא, אני לאו דווקא יודע לענות אבל...yagel
יש כלל בעבודת ה' לכל עמ"י ממעמד הר סיני "נעשה ונשמע", אני יודע ומאמין וחי את זה שהתורה מה' היא כולל תורה שבכתב (שהרי הכל ניתן בהר סיני).
ואם ה' אומר כך ודאי שאי אפשר להגיד שדרכה של תורה היא שבנות זה טמא, כך הקב"ה יגיד לנו??? הקב"ה שכולו טוב שלם ואמיתי?? אלא פשוט אנני מבין למה? כי השכל שלי קטן וחלקי לעומת אמת אלוקית שלימה...
כמובן בעז"ה נחקור והבדוק את הנושא לעומק. האמונה לא אומרת שלא צריך לחשוב.... להיפך. אני יכול לשאול את כל השאלות בלי להיתבייש ועם הזמן לענות עליהם תשובות אמיתיות ועמוקות לגמרי..
(קודם "נעשה" כי אנחנו מאמינים ו"סומכים" על ה' ואחר כך נברר. בירור מעמיק פי כמה "נשמע".)
אסביר את זה יותר וגם פה התשובה לא מדיוקת.קן ציפור
בס"ד
א' ביחס לתשובה זה שלא הגיוני בעיניך שבנות זה טמא לא מוכיח שכך דעת ה'. נעשה ונשמע זה על העשייה והשמירה על מרחק והפרדה ולא על הטעם שלדעתך הוא לא שבנות זה טמא.(וכמו שכבר כתבתי הסיבה שבגלל זה מתייחסים לזה כאיסור דאורתיא וחוששים כל כך זה לא הדבר עצמו אלא איסורי טומאה שבדבר הקשורים לנדה, זב וכו')
ב'
הדיוק לדעתי שמותר לך לשאול מה שקשה לך אבל לא בהכרח להשאיל באמונה.
אסביר את זה במשל קיצוני.
תחשוב יש ילד קטן מאמין בה' ומישהו בא עליו לבן שלך ומתחיל להסביר לו על קשיי החיים ואומר לו דברים קשיים שאין לילד שלך איך להתמודד איתם..היית מסכים שימשיך בהנחה ואתה יכול להפסיק אותו? לא בקיצון יותר נוצרי שמביא דברי כפירה והסתה שהיית זורק ולא קורא. אבל למה לא לטענתך הרי יש להם שאלות ואולי שאלות טובות אז שנשמיע אותם לכל העולם ומי שיכפור יכפור ומי שחזק מספיק יחפש תשובות או יעשה בלי להאמין.
ופה בדיטק החילוק שאם לך יש שאלה קשה באמונה אז תשאל ותחפש תשובה..אבל אל תפיל על ילד שלא שאל אותה את השאלה כי לא בטוח שהוא יכול להתמודד איתה ולא יכפור. מסכים שזה לא לגמרי פשוט פה הפורם כי יש בכללי שאלות פה מאנשים שונים אבל זה היה נשמע בעיני כהפלת עוד תיק על מישהו שלא לצורך אלא רק להפיל את התיק ושמישהו יטפל ואני לא אוהב את זה מחילה.
א' ביחס לתשובה זה שלא הגיוני בעיניך שבנות זה טמא לא מוכיח שכך דעת ה'. נעשה ונשמע זה על העשייה והשמירה על מרחק והפרדה ולא על הטעם שלדעתך הוא לא שבנות זה טמא.(וכמו שכבר כתבתי הסיבה שבגלל זה מתייחסים לזה כאיסור דאורתיא וחוששים כל כך זה לא הדבר עצמו אלא איסורי טומאה שבדבר הקשורים לנדה, זב וכו')
ב'
הדיוק לדעתי שמותר לך לשאול מה שקשה לך אבל לא בהכרח להשאיל באמונה.
אסביר את זה במשל קיצוני.
תחשוב יש ילד קטן מאמין בה' ומישהו בא עליו לבן שלך ומתחיל להסביר לו על קשיי החיים ואומר לו דברים קשיים שאין לילד שלך איך להתמודד איתם..היית מסכים שימשיך בהנחה ואתה יכול להפסיק אותו? לא בקיצון יותר נוצרי שמביא דברי כפירה והסתה שהיית זורק ולא קורא. אבל למה לא לטענתך הרי יש להם שאלות ואולי שאלות טובות אז שנשמיע אותם לכל העולם ומי שיכפור יכפור ומי שחזק מספיק יחפש תשובות או יעשה בלי להאמין.
ופה בדיטק החילוק שאם לך יש שאלה קשה באמונה אז תשאל ותחפש תשובה..אבל אל תפיל על ילד שלא שאל אותה את השאלה כי לא בטוח שהוא יכול להתמודד איתה ולא יכפור. מסכים שזה לא לגמרי פשוט פה הפורם כי יש בכללי שאלות פה מאנשים שונים אבל זה היה נשמע בעיני כהפלת עוד תיק על מישהו שלא לצורך אלא רק להפיל את התיק ושמישהו יטפל ואני לא אוהב את זה מחילה.
ממש לא הבנת אותי.... תקרא שוב ואם עדיין לא הבנת אני יסבירyagelאחרונה
באישי
פרשת בהעלותך{ה' משרה שכינתו.}קן ציפור
בס"ד עוצמה פנימית.
הכל לפי ה'.
"עַל פִּי יה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ.." השל"ה הקדוש בתוכחות מוסר בפסוק זה לומד לחיים שצריך בכל דבר לומר בע"ה אם ירצה האל, וב"ה. או במילים אחרות צריך לתת בכל מקום את הנקודה של השכינה של ה' שהיא כאן.
אנו רגילים לדיבור על העלייה בהר ה', העלאת הנרות, ועכשיו בלימוד שלי הודגש לי גם הצד השני הצד בו ה' יורד על המשכן בו, ה' משרה שכינתו כאן ורציתי להדגיש ולהזכיר את זה, ה' שוכן בנו ועלינו לתת מקום לשכינה להופיע בחיינו.
~~~הרחבות~~~
ה' שוכן כאן.
הרב משה צבי נריה אומר דברים דומים ביחס לעניין העלאת הנרות : "...דבר ה' אל משה "מעל הכפרות אשר על ארון העדות" אורות המנורה הכוללות את הנר המערבי שבעריכת אהרן הכהן – אלו פניות הקב"ה אל ישראל, "נר לרגלי דבריך ואור לנתבתי" והנר המערבי – "עדות היא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל"..."
המנורה היא עדות לכל באי עולם שה' שורה כאן, אנחנו באים לעלות ולהלדיק את הנרות, ואליו לראות ולזכור כיצד ה' בא אלינו והאור הוא אינו צריך לו אלא הוא מוביל בו אותנו, אנו צריכים לאור הזה.
יתר על כן השל"ה מוסיף לבאר שאכן המנורה היא כדמות אדם, ועל האדם לתקן עצמו כדי שתרשה בו השכינה שהוא האות שכאן שורה שכינה, עוד מקום בו יש דברים דומים זה הגמרא ביומא שמסבירה על אהבת ה' וקידוש ה', שמי שלומד תורה ומעשיו נאים זה קידוש ה' כאשר המנורה שזה האדם, מאיר במידותיו, רואים שה' שורה עליו, רואים את התורה שבו וזה קידוש ה'.
ישנם פה הרבה פרטים ודוגמאות הקשורות אך מטרתי היא להזכיר שחיינו יכולים להיות חיי קודש, וזה לא רק להתנתק ולעלות לה', אלא ה' גם יורד אל האדם ההלכה והתורה נכנסים לעולם ולמילים ולחיים, כפי שמובא בצד בשם הרב קרליבך לא בהכרח צריך מילים גבוהות או עוצמה גדולה כדי לפתוח שערים לא זה הדרך של הילדים אלא בהרגשה הפשוטה ובחיים הפשוטים בשמחה ובבכי פותחים שערים ונותנים לה' לרדת לעולם ולהיות חלק מחיינו.
שנזכה לתת לה' מקום בתוך הלב שלנו, להשרות שכינה בחיינו, ושכל באי עולם יראו וידעו שה' שוכן בנינו.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!
לעשות את רצון ה'.קן ציפור
בס"ד
אין פה תשובה מלא כי אין לנו מושג מה זה רצון ה' בדיוק.
כלומר אנחנו יודעים מעט מתוך התורה אך את כל הדברים לפריטהם איננו יודעים.
אני אישית התחלתי מתוך פרטים מסיומיים שאותם הבנתי מתוך התורה רצון ה', השקעתי להבין אותם ומהם אני יודע שגם מה שאני לא מבין יש לו מטרה.
אבל פשוט משתדלים להתקדם בתורה מצוות ועשיית טוב לפי הכוחות והדברים שה' נתן לנו להיפגש, ורק אחרי שנגיע לעולם של אמת נדע מה באמת עד הסוף כרגע משתדלים.
אין פה תשובה מלא כי אין לנו מושג מה זה רצון ה' בדיוק.
כלומר אנחנו יודעים מעט מתוך התורה אך את כל הדברים לפריטהם איננו יודעים.
אני אישית התחלתי מתוך פרטים מסיומיים שאותם הבנתי מתוך התורה רצון ה', השקעתי להבין אותם ומהם אני יודע שגם מה שאני לא מבין יש לו מטרה.
אבל פשוט משתדלים להתקדם בתורה מצוות ועשיית טוב לפי הכוחות והדברים שה' נתן לנו להיפגש, ורק אחרי שנגיע לעולם של אמת נדע מה באמת עד הסוף כרגע משתדלים.
על זה נאמר במופלא ממך על תדרוש.קן ציפור
בס"ד
אני יודע שזה לא התשובה שרוצים לשמוע, ובע"ה גם נדע בעתיד לבא במהרה בימינו תשובה יותר מפורטת מדיוקת לא בטוח שאז נדע להסביר במילים אבל נדע.
על האמירה הזו בוודאי מגיעה לל השאלה כיצד אפשר שלא לשאול וניסיתי לענות שאצלי זה מתוך הכרה של האמת בתורה ומצוות בפרטים מסיומיים שכן אפשר ללמוד ולמדתי מתוך כך יש לי את הבטחון שגם זה יש מטרה ועניין ובע"ה אני מחכה לשמוע מה' בעתיד את הדברים.
יש כמובן תשובות חלקיות שלא מובנות עד הסוף, כמו רצון הטוב להטיב, ושלאדם יש בושה מרק לקבל אז ה' נותן לו לעבוד כדי להצליח להנות יותר מהטוב ולהרגיש שייך בו.
אני יודע שזה לא התשובה שרוצים לשמוע, ובע"ה גם נדע בעתיד לבא במהרה בימינו תשובה יותר מפורטת מדיוקת לא בטוח שאז נדע להסביר במילים אבל נדע.
על האמירה הזו בוודאי מגיעה לל השאלה כיצד אפשר שלא לשאול וניסיתי לענות שאצלי זה מתוך הכרה של האמת בתורה ומצוות בפרטים מסיומיים שכן אפשר ללמוד ולמדתי מתוך כך יש לי את הבטחון שגם זה יש מטרה ועניין ובע"ה אני מחכה לשמוע מה' בעתיד את הדברים.
יש כמובן תשובות חלקיות שלא מובנות עד הסוף, כמו רצון הטוב להטיב, ושלאדם יש בושה מרק לקבל אז ה' נותן לו לעבוד כדי להצליח להנות יותר מהטוב ולהרגיש שייך בו.
באופן כללי על חקירת אמונה יש מחלוקתקן ציפור
בס"ד
אבל על חקירה של למה ה' עשה ככה ולא ככה למה ה' ברא את העולם לכל הדעות אי אפשר להשיג בשכל האנושי תשובה מלאה..
אפשר להביא מחשבות ואמירות מסיומות להעלות כיווני מחשבה אבל אנחנו בני אדם ולכן אי אפשר לרדת עד לסוף סוף דעתו של מקום..
כפי איך שזה נשמע זה מה שאתה מחפש אז אמרתי אני יודע שזה קשה לך, אבל אני לפחות לא רואה את עצמי יכול לרדת לסוף דעת המקום ב"ה. אתה מסוגל אשריך
אני לא במעלה הזו...אז זו תשובתי.
הנה, מישהו שאל ממש את אותה שאלה, וזו התשובהזריחה
בשמחה, חג שמח זריחה
שאלת השאלות..שנזכה לשמוח
לכל אחד יש סיבה אחרתאקונה מטטה
לתקן משו בעולם
כדי להנות בני אדם!זריחה
תראה שם שזה לא רק בעולם הבא... גם בעולם הזהyagelאחרונה
"ואם תעמיק בעניין תראה שהשלמות האמיתי הוא רק הדבקות בו יתברך"(גם בעולם הזה) ועוד הוא מצטט שם את דוד המלך "ואני קרבת אלוקים לי טוב" שזה ודאי בעולם הזה... כמובן שזה פחות מבעולם הבא אך יש דבקות גם בעולם הזה...
מה שאני יכול לומר במדרגה הבסיסית שלידרור על דף מחיק
עבר עריכה על ידי דרור על דף מחיק בתאריך ט"ז בסיון תשע"ז 22:57
יש אלוקים, אם אתה לא שואל למה יש אלוקים (השאלה היחידה בעולם שאין עליה תשובה, כי היא לא הגיונית) אז אפשר להתחיל לדבר...כשאני שואל למה נברא העולם , מה המשמעות של כול זה , אני בעצם אמור לשאול מה זה המציאות הזו , מה זה אלוקים...
נכון, אני לא ידע אף פעם מה זה כי גם ידיע זה משהו שאנחנו המצנו. אבל בן אדם יכול להגיע להשגות כלליות של המציאות ושל עצמו האמיתי.
ולעניננו, מציאות ה' בעולם ממלאת את היקום וההוויה במורכבויות אין סופיות( והם חלק מימנו) כל מקום הוא חלק מהשלמות הכללית (אבל גם הוא בעצמו שלם כי יש בו חלק מאלוקים) האלוקות לא נמצאת רק בחלק מהמציאות, ולכן לא נכון לשאול למה צריך את התהליך הזה, כי התהליך הזה הוא חלק מהשלמות.
אתה חלק מהשלמות והחיפוש שלך גם חלק ממנה.וכל מה שאמרתי עד כאן לא שווה כלום אם זה נשאר בידיע .
עכשיו מגיע החלק שבו אנחנו חוזרים שוב לעצמנו ובודקים איפה אנחנו באמת (איפה האמת הפנימית שלנו עומדת לא מה אנחנו) למשל בחופש ... ואז מתחילים לעשות ולעבוד , מדרגה מדרגה לקדם את האמיתי שלי בחופש (כשיש אווירה שהכול מותר ואלוקים הוא סיפור נחמד מהצד ) אל מה שאני , יהודי.
פרשת במדבר וחג שבועותקן ציפור
עבר עריכה על ידי קן ציפור בתאריך כ"ט באייר תשע"ז 18:46
בס"ד עוצמה פנימית.
להיות לה'.
"...וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי ה' " שואל הנועם אלימלך מה הקשר של אני ה', לכך שהלווים יהיו לה'? במיוחד לאור העבודה שבפסוקים אחרים אינו מוזכר הדבר. אלא עונה הנועם אלימלך, שכאן רומז הפסוק איך אפשר להיות לה'? איך אפשר להדבק בו הרי הוא אש אוכלה, אלא עלינו להיות להתלוות להידבק במידותיו, בתורתו, ומתוך כך נדע שאכן "אני ה' " נוכל להכיר את הבורא, ויתכן שזה מוזכר דווקא בפסוק זה שמתחיל "קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.." להורות שכל אחד מעם ישראל יכול ללמוד ולהדבק כבני לוי, ולדעת ש"אני ה' ".
~~~הרחבות~~~
העמקת הקשר ודאגה לכל הצרכים שבו.
מנהג הוא שבימי ספירת העומר לומדים מסכת סוטה, בפשט שכן יש בה מ"ט כימי ספירת העומר, אך כפי שגם אמר לי הרב נחום נריה, אולי נהגו ישראל יותר ללמוד סוטה ולא שבועות שגם מ"ט דף מכיוון שאנו מעמיקים בעניין הקשר שלנו עם ה', הקשר של הדוד והרעיה, ועלינו לדעת מה קורה אם עוזבים, ובאותה מידה שאם אכן נמצאים בקשר כמו שצריך, נקבל את שכר פרי הבטן של הקשר.
ואכן שתי הדברות שנאמרו מפי השכינה, "אנכי ה' אלוקיך, ולא יהיה לך" בהם יש את החתונה עם ה', ובלא יהיה לך נאמר "אל קנה" כי ה' קינא לנו.
וחשבתי לנסות להעמיק יותר במסכת סוטה, ובסוף המסכת שמדברת על עגלה ערופה והחיסרון של הגלות, ואולי הדבר בא ללמדנו את מקום הסוטה, כמו הסנהדרין שאיננו חושדים שרצחו את הנפש אלא "לא דאגו כל צורכם" כך גם בסוטה, לא קיבלה את כל צרכיה והלכה לרעות בשדות זרים, וכך גם היסוד הוא להפך, שעלינו להעמיק בקשר, לחפש וללמוד ולמצוא את היכולות להתחבר לה'.
כדי לזכות בקשר עם ה' צריך לשים לב, להיות לכל הצורך, להתאמץ ולהעמיק בלימוד, ואולי אכן אף על פי שלכאורה אין דף א' יש פה מ"ט דפים, כי דף א' הוא אלופו של עולם כפי שמקובל בפי החסידים. דף א' הוא להבין שאחרי, תוך כדי, ולפני כל הלימוד עלינו להעמיק את הקשר, למלאות את הפגמים, לתקן את עצמנו, להאמין ביכולת שלנו להתלוות לה' ומתוך כך נזכה, לפרי הבטן, לדעת את ה'.
שנזכה להעמיק את הקשר בינינו לה', בינינו לתורה ולקדושה, לחפש ולענות לנפשנו לצמא שבנו ולתת את הכל כדי שהקשר יצמח ויעלה ברכה.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!!
וחג שבועות, חג מתן תורתנו שמח!!!
אה והתמונה כמובןקן ציפור
וואוו ככ צודקאקונה מטטהאחרונה
אשריך תודה!קול דממה
אני מביאה קישור בנוג"ה בע"ה
יפה, חג שמח, והערהזריחה
אני חושבת שמה שמאד יכול לחזק את הקשר להקב'ה זאת ההתבודדות, אפילו 5 דקות ביום, זה קצת קשה להגיע לזה אבל באמת שכדאי לעבוד על זה, ובכלל זו לא המצאה של ברסלב, ידוע שדוד המלך (שהיום בערב תהיה ההילולא שלו) היה מדבר עם ה' כל הזמן
חג שבועות שמח
בהחלט מאד מועיל לדבר עם ה' ולהתפללקן ציפור
מרגישה חומרית, איך מתעלים על זה?RedHead
כבר תקופה די ארוכה אני מרגישה מאוד חומרית, אני יודעת שאצל בנות מן הסתם המשיכה לחומר תהיה חזקה יותר אבל זה מאוד מפריע לי כי גם כשאני מפנה זמן לרוח זה לא ממש מתוך התלהבות אמיתית.
אשמח לדעת מה כדאי לי לעשות/לקרוא כדי שהמחשבה תתהפך לי ותתרכז שוב בדברים החשובים באמת ולא בשטויות של העולם הזה
אשמח לדעת מה כדאי לי לעשות/לקרוא כדי שהמחשבה תתהפך לי ותתרכז שוב בדברים החשובים באמת ולא בשטויות של העולם הזה
אני לא ממש יודע מה בדיוק הדיבור אז קשה לענות אבל אנסה.קן ציפור
בס"ד
חומר ורוח משחקים בערבוביא, בדורות הקודמים נהגו בשיטת האתיכפא, ביטול החומר, צמו צומות והגלו את עצמם כי מתוך הניתוק מהחומר הם מצאו את הרוח, נשמע לי מדבריך שזה בערך הרצון.
יתכן ותצליחי באתכפיא שתתאים לך, אני סובר שאכן יש לכל אדם אתכפיא כזו שיכולה להתאים לו,
יש מי שיכול לא לאכול ולהמשיך ללמוד וזה יתן לו לפעמים עליה לצום,
יש מי שבתענית דיבור,
יש מי שמתוך מאמץ דווקא פיזי ועייפות הוא מתחבר
יש בתפילה צורות התפללות בהכנעה עם הידיים על הלב והעיניים לאדמה כמאמר הגמרא בשבת.
יש אפשרות להרגיש מהכריעות והשתחוות שמתבטלים לפניו יתברך.
יש גם מרוב חיבוק ואהבת ה' להתבטל לפניו.
וכל אלו הדברים אני אומר מנסיון שהיו לי תקופות בכולם, חוץ מדבר כי אני בסך הכל בחור שקט לרוב גם ככה אבל יתכן שגם שם.
אז זה נקודה אחת למצוא נקודה שמכניעה את הלב בהתאם אליך, התנתקות מהחומר היא לא רק בהתבודדות או לימוד 24 שעות, אלא בפשוטות של עמידה לפני ה', של התבטלות אליו.
דבר שני שהוא אולי יותר חשוב, זה שבהחלט זו עבודה שהייתה יותר בדורות קודמים היום רוב רובם של הרבנים יגידו לך לחפש את הרוח שבחומר, כי כן גם הגוף הזה שלי הוא קדוש, הוא חזק ויפה וטוב
אני באמת יותר איש של הכנעה אז קשה לי להסביר את זה לגמרי, אבל לשמוח בדברים הקטנים לתת להם את המהות שלהם.
למשל לתתת כסף לצדקה ולחשוב על החסדים, ואפשר גם לפעול בגמילות חסדים.
כלומר לא בהכרח להתנתק מהחומר אלא להבין שמברכים על האוכל כי באכילה נכונה יש קדושה עם נהנים ולועסים וכפי שאומר הנועם אלימלך מבררים ניצוצת באותה לעיסה ועיכול.
זה תודעה קשה לקנות את זה ברגע, אבל תחשבי על הדוגמאות לאט לאט תנסי פעם בלהרגיש ולהנות מהאוכל ותחשבי שזה בגלל שיש בו קדושה גם, או שוב יותר בקלות לעשות עם המעשים שלך גמילות חסדים מצוות נוספות ומתוך כך כבר החומר לא כל כך מרחיק את הרוח כי גם בו יש נקודות של רוח ואמונה.
מקווה שמובן מספיק.
תודה רבה על התשובה המפורטת!RedHead
התכוונתי יותר לחומריות שיטחית כזאת..
אבל בכמ עזרת לי מאוד! תודה
אבל בכמ עזרת לי מאוד! תודה
אני לא מכירהנחש המקסים
אותך שככה קשה מאוד לנסות ליי'עץ לך,
כי לכל אחד מתאים משו אחר.
יחד עם זאת,עצם ההכרה הפנימית שאת נפגשת עם החומר את כבר מעלה אותו לדרגת קדושה.
הפגשות עם המציאות בצורה נכונה ,זה הקדושה.
זה נושא קצת רחב,אבל זה העקרון בגדול.
עכשיו,כתביני שכל מה שאת עושה זה באמת להתקרב לרצון ה'.ותכירי בכך שכל מה שאת עוברת עם עצמך זה רצון ה'
(וחשוב ממש להסתכל רק על עצמך בהתקדמות,בלי השוואות לאחרים)
יהיה לך קל יותר להתקדם בעבודת ה' שלך.
והתהליך יכול להתבטא אצלך בתפילה,עבודה,התנדבות,לימוד..כל מה שנראלך שיעה לך טוב.
אם מדו לא ברור אשמח לחדד.
כי לכל אחד מתאים משו אחר.
יחד עם זאת,עצם ההכרה הפנימית שאת נפגשת עם החומר את כבר מעלה אותו לדרגת קדושה.
הפגשות עם המציאות בצורה נכונה ,זה הקדושה.
זה נושא קצת רחב,אבל זה העקרון בגדול.
עכשיו,כתביני שכל מה שאת עושה זה באמת להתקרב לרצון ה'.ותכירי בכך שכל מה שאת עוברת עם עצמך זה רצון ה'
(וחשוב ממש להסתכל רק על עצמך בהתקדמות,בלי השוואות לאחרים)
יהיה לך קל יותר להתקדם בעבודת ה' שלך.
והתהליך יכול להתבטא אצלך בתפילה,עבודה,התנדבות,לימוד..כל מה שנראלך שיעה לך טוב.
אם מדו לא ברור אשמח לחדד.
תודה רבה RedHead
וזה מפריע לך?Rrr
כן מאודRedHead
אז הבעיהRrr
היא בתודעה המוטעית שבנית לעצמך.
את בחרת את ההבנה (הבסיסית ביותר, ולדעתי מוטעית) שהחומר הוא שלילי ומתוך זה כל פעם שאת נמשכת אליו את מרגישה שאת עושה משהו לא טוב וזה מפריע לך.
צריך לשנות תפיסה שהחומר בסדר. הוא רצוי ובסדר אבל בפרופורציה נכונה ומקום נכון ביחס לרוח.
בן אדם צריך עור של בהמה בשביל תפילין וספר תורה וגם בשביל נעליים ללכת. אשה צריכה טבעת בשביל להתחתן ו..... וכל זה יכול להיות טוב או סתמי. הבעיה תהיה אם הוא ישמש לרע ואז צריך להימנע ממנו.
הבעיה הזאת היא לא רק הבעיה של החומר. כל דבר יכול להיות רע כהבסיס רע, גם השימוש בתורה. נבל ברשות התורה...
קיצר- החומר בסדר ואם תופסים אותו שלילי אז זה מוליד הרגשה מוטעית ומצפון מדומיין שזה לא בסדר.
את בחרת את ההבנה (הבסיסית ביותר, ולדעתי מוטעית) שהחומר הוא שלילי ומתוך זה כל פעם שאת נמשכת אליו את מרגישה שאת עושה משהו לא טוב וזה מפריע לך.
צריך לשנות תפיסה שהחומר בסדר. הוא רצוי ובסדר אבל בפרופורציה נכונה ומקום נכון ביחס לרוח.
בן אדם צריך עור של בהמה בשביל תפילין וספר תורה וגם בשביל נעליים ללכת. אשה צריכה טבעת בשביל להתחתן ו..... וכל זה יכול להיות טוב או סתמי. הבעיה תהיה אם הוא ישמש לרע ואז צריך להימנע ממנו.
הבעיה הזאת היא לא רק הבעיה של החומר. כל דבר יכול להיות רע כהבסיס רע, גם השימוש בתורה. נבל ברשות התורה...
קיצר- החומר בסדר ואם תופסים אותו שלילי אז זה מוליד הרגשה מוטעית ומצפון מדומיין שזה לא בסדר.
אני לא תופסת אותו כדבר שליליRedHead
אני פשוט מרגישה שהוא תופס מקום יותר מדי מרכזי בחיים שלי, מה שפעם לא היה.
אבל תודה
אבל תודה
צריך להשתדל להכניס בתוך החומר את הקדושהאופטימיות
כמו שאמרו החומר הוא לא בהכרח רע, העולם שלנו בנוי מחומר ומרוח. מגשמיות ומרוחניות.
העניין הוא העבודה שלנו הרוחנית בחיים הגשמיים.
לא תמיד כולנו מרגישים באותה מדרגת התעלות רוחנית. לפעמים השיגרה מטשטשת את התחושה הזו..
אם את נוסעת לטיול עם חברות-לקרוא דבר תורה או רעיון קדוש בנסיעה..
אם את לומדת רוב הזמן והסביבה שבה את מצויה לא כ"כ מחזקת מבחינה רוחנית לצורך העניין- ואין לך זמן להתעסק בקודש-נסי ברגעים הקטנים שיש לך לגעת בקדושה..בנסיעה..בהפסקות..
ובכלל, אולי כדאי לך לקבל על עצמך החלטה טובה. פעם בשבוע ללמוד עם מישהי תניא או דברי תורה-כשהם מחלחלים הם יתפסו אצלך יותר מקום בראש מאשר הבלי העולם. וממילא העיסוק בחומר יהיה פחות..
(מזכיר לי משפט שהרבי מיליובאוויטש אמר-
"כשיש חושך-מוסיפים אור").
הרבה הצלחה
העניין הוא העבודה שלנו הרוחנית בחיים הגשמיים.
לא תמיד כולנו מרגישים באותה מדרגת התעלות רוחנית. לפעמים השיגרה מטשטשת את התחושה הזו..
אם את נוסעת לטיול עם חברות-לקרוא דבר תורה או רעיון קדוש בנסיעה..
אם את לומדת רוב הזמן והסביבה שבה את מצויה לא כ"כ מחזקת מבחינה רוחנית לצורך העניין- ואין לך זמן להתעסק בקודש-נסי ברגעים הקטנים שיש לך לגעת בקדושה..בנסיעה..בהפסקות..
ובכלל, אולי כדאי לך לקבל על עצמך החלטה טובה. פעם בשבוע ללמוד עם מישהי תניא או דברי תורה-כשהם מחלחלים הם יתפסו אצלך יותר מקום בראש מאשר הבלי העולם. וממילא העיסוק בחומר יהיה פחות..
(מזכיר לי משפט שהרבי מיליובאוויטש אמר-
"כשיש חושך-מוסיפים אור").
הרבה הצלחה
תודה רבה! חיזקת אותי מאוד RedHead
שמחה מאוד לשמועאופטימיות
בנוסף למה שכבר כתבו פהברגועאחרונה
אני חושב שלדבר עם ה' יכול מאוד לעזור
גם בזמנים קבועים וגם סתם במשך היום.
להכניס את ה' לתוך החיים!
בהתחלה זה קשה אבל משתנה עם הזמן וגם מאוד משתלם.
ברגע שמדברים עם ה' כל הזמן מרגישים איך הוא נמצא איתנו בכל מקום,
ומתחילים לחפש משמעות במעשים הרגילים שלנו ולבדוק אם זה באמת רצון ה'.
"והנה ה' ניצב עליו ומלוא כל הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי" (תניא)
פרשת נשאקן ציפור
בס"ד עוצמה פנימית.
אתה תרומם את שמו הגדול.
"...וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶֽת הָֽאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָֽאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָֽאִשָּׁה יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת" בפסוק הכהן אומר לאשה הסוטה, זו שהחליטה לעזוב את בעלה ובעומק לעם ישראל שהחליטו לעזוב את ה' חס וחלילה "יתן ה' אותך לאלה ולשבועה" ומפרש הקדושת לוי שבעצם אומר פה ה', זה לא יהיו רק ייסורים או מיתה של שנאה, אלא אפילו לאותם רשעים נותן ה' לקדש את ה', אפילו אותם רשעים שבישראל, ה' נותן להם את האפשרות לקדש שמו, ועל אחת כמה וכמה שאנחנו יכולים לקדש את שמו של ה' בעולם, עלינו להרים את הראש ולקדש את ה' בתורה מעשים טובים בכל חיינו ובכל חיי חיינו!! וכפי שאמר לנו ראש הישיבה הרב נחום נריה בשבועות שמעמד הר סיני הוא בעצם מתוך כל אותם ימים שלפני כל המכשולים והקשיים שבדרך של קריעת ים סוף מלחמת עמלק, מתוכם מקבלים את התורה.
~~~הרחבות~~~
נשיאת הראש.
כפי שדיברנו גם בשנים עברו יש בפרשת נשא עניין של התעלות של נשיאת ראש פה ליד באזור של מעמד הר סיני, להבין שאותם כוחות ללמוד כלה לילה ולהתקרב לה' קיימים בנו.
דיברנו על כך שיש צורך להסיר את התחושה שאיננו שייכים הבאה לידי ביטוי בפרשיות "שליחת הצרוע והמצורע" שבנו, "וידוי על חטאים", "הנזיר כפתרון לסוטה ולהתרחקות", ומתוך כך עלינו כמובן להתעלות "לתת לכהן את קודשיו", להתברך בברכת כוהנים ולשמוח בסיום המשכן."
כמובן אתם מוזמנים להסתכל ולעניין יותר בעומק הפרשות השונות, אני יגע רק באחד הפרשות האלו, פרשת ברכת כוהנים שנוגעת בי מאד, הברכה שאומרת לנו להתקדש, שה' מברך אותנו מפי הכוהנים ומדריך אותו לגדול:
1. "יברכך ה' וישמרך" ברכה ושמירה כמו ברחם שמגדל, ושומר על התינוק.כך גם ה' מברך אותנו ושומר עלינו.
2. "יאר ה' פניו אליך ויחנך" ה' נותן לנו מאור פנים וחיוך, שאיתו מחנכים ילדים, באהבה ובשמחה, ה' מאיר לנו פנים ועוזר לנו לגדול.
3."ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" ה' מרים את עינינו אליו ומביט כלפינו, נותן לנו מקום, שנוכל להיות שלמים יותר יחד עם ה'.
שנזכה לגדול והתקרב לה', לדעת שיש בנו את הכח לקדש את שמו בעולם, לשמוח במתן התורה והקדושה ולהוסיף אור בעולם.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!
תודה תהילים בנוג"ה!
ממש יפהאקונה מטטהאחרונה
איך אפשר לדעת אם באמת מאמינים ב'ה?זריחה
איך את מגדירה 'להאמין'?פסידונית
אם שומרים תורה ומצוות...Rrr
אי אפשר להאמין בלי להקשיב ולשמור על ציוויי התורה...
כל אחד שאומר שהוא מאמין אבל... הוא עובד את עצמו ולא את ד'
כל אחד שאומר שהוא מאמין אבל... הוא עובד את עצמו ולא את ד'
ועוד דברRrr
יודעים= ראציונאלי, שכלי, תבוני
אמונה= לא ראציונאלי, לא ניתן להוכחה
אי אפשר להוכיח צריך להחליט להאמין ולקיים את ציויי הבורא...כי אי אפשר באמת לדעת אותו עצמו...
מצוה להידבק בחכמים ובמידות האלוקיות...
אמונה= לא ראציונאלי, לא ניתן להוכחה
אי אפשר להוכיח צריך להחליט להאמין ולקיים את ציויי הבורא...כי אי אפשר באמת לדעת אותו עצמו...
מצוה להידבק בחכמים ובמידות האלוקיות...
שאלה קשה שאלת.קן ציפור
בס"ד
אנסה לענות בכללי, אמונה אינה בגדר הדעת, ולכן קשה לענות על זה. בדעת.
כדוגמה לדבר אם אשאל אותך מהי אהבה תגידי לי כשאוהבים, או תחפשי משל לאהבה אבל יהיה לך קשה להסביר בשכל מהי אהבה, כנ"ל באמונה בה'.
מה שכן אפשר לראות זה מה היא גורמת:
1. אז כפי שכתבו זה נותן רצון לקיום את ציווי הבורא גם כשלא הכי נוח לי כי אני מאמין שהבורא הוא אמיתי וציוויו אמיתיים.
2. אפשר להרגיש את תחושת הביטחון ההקשבה כשמתפללים מדברים איתו.
3.כנ"ל הרצון להעמיק וללמוד את כל התורה כי משהו פה אלוקי.
4.תחושת של קדושה בזמנים ומצוות.
בעיקר כתבתי את תחושתי באמונה, אבל כמו שאמרתי אין לי יותר מזה לתת, וכמובן שצריך כנות גדולה עם עצמך לשים לב שהתחושת באמת מצד עבודת ה' ולא רק כי לי כיף לעבוד את ה' ככה.
אנסה לענות בכללי, אמונה אינה בגדר הדעת, ולכן קשה לענות על זה. בדעת.
כדוגמה לדבר אם אשאל אותך מהי אהבה תגידי לי כשאוהבים, או תחפשי משל לאהבה אבל יהיה לך קשה להסביר בשכל מהי אהבה, כנ"ל באמונה בה'.
מה שכן אפשר לראות זה מה היא גורמת:
1. אז כפי שכתבו זה נותן רצון לקיום את ציווי הבורא גם כשלא הכי נוח לי כי אני מאמין שהבורא הוא אמיתי וציוויו אמיתיים.
2. אפשר להרגיש את תחושת הביטחון ההקשבה כשמתפללים מדברים איתו.
3.כנ"ל הרצון להעמיק וללמוד את כל התורה כי משהו פה אלוקי.
4.תחושת של קדושה בזמנים ומצוות.
בעיקר כתבתי את תחושתי באמונה, אבל כמו שאמרתי אין לי יותר מזה לתת, וכמובן שצריך כנות גדולה עם עצמך לשים לב שהתחושת באמת מצד עבודת ה' ולא רק כי לי כיף לעבוד את ה' ככה.
למה?זריחה
לא ענית על השאלה
באהבה יש דרכים לדעת אם אוהבים או לא, ובאמונה אין דרכים לדעת?
חוץ מזה, מה רע בלעבוד את ה' כי זה כיף לי ולא בגלל שאני מרגישה את עצמי עבד לאלוקים ?
אמרתי שזה קשה, וניסיתי להביא כיצד אני יודע שאני מאמין.קן ציפור
בס"ד
לי אישית גם סך הכל קשה להגידר מאיזה סיבות אני אוהב או למה אני אומר שאני אוהב.
אני יודע שאני מרגיש האהבה, אבל להסביר את זה להעמיד את זה באמות מידה זה קשה לי.
בעניין זה, אדייק אין רע בשיהיה לך כיף לעבוד, הבעיה שאם את לא רוצה לעבוד את ה' אלא את עצמך זה לאמונה מלאה, יתכן ויש לך אמונה בה' וממילא בתורה ובמצוות, וכאשר יש אמונה כזו שה' יודע הכל עד הסוף אז גם אם קשה לי לא להסתרק בשבת כי השיער נראה בלגן אחד גדול, ני אשתדל למצוא פתרון אחר כי אני יודעת שזה מה שה' רוצה אז ככה יהיה הכי טוב.
זה דורש אמונה מוחלטת, אמונה מהסוג של ליפול אחורה ולדעת שה' יתפוס אותנו כאשר שוב קשה לנו מאד לקיים משהו, ואנחנו לפעמים גם מוסרים את נפשנו כי מאמינים במאה אחוז ששווה לקפוץ על הרימון ולהציל אנשים או למות על קידוש ה' ולא לעבוד עבודה זרה.
זה מאד קשה, אבל אפשר לנסות לבחון את זה מעט, ואומנם כיף לי ואני אוהב את ה' וגם ברגעים כאלו קוראים בשמו לכל ישראל, שמע ישראל!! אבל זה דורש הרבה אמונה.
אוקיי מה שהבנתיזריחה
צריך לשים לב לעבוד את ה' ולא את עצמך
כשיש ניסיונות אפשר להרגיש עד כמה יש לנו אמונה
תודה לך
יש יהודי שלא מאמין? אין דבר כזה.סמיילי...
אבל מאמין במה?סתם 1...
ב'הזריחהאחרונה
ברור שאין כזה דבר יהודי שלא מאמין
שאלה לא ממש קשורהאוהב אותך ה
מישהו יודע באיזה שבתות יש טישים
ב1.מודזיץ
2.מרכז חידי ויזניץ(ויזניץ הקטן
3.ויזניץ (ויזניץ הגדול
1. לאיודע 2. כל שבת שהרבה נמצאננמחאחרונה
חוץ משבת נח , בבין הזמנים יש רק פעם אחת.
3. כנ"ל
פרשת בהר בחוקתיקן ציפור
בס"ד עוצמה פנימית.
לזכור את הדרך.
"וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ... "
אומר הרבי מסקרנביץ שהמילה את באה לרבות שגם את עצמך אסור לרמות, כשאנו באים לעבוד את השם צריך להסתכל על הדרך בא אנו הולכים על המאמצים ההשקעה והעומק, המדרש על תחילת פרשת בחוקתי אומר "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך" המדרש קורא בעצם ל"בחוקתי תלכו" חישוב הדרכים, ההבנה של ההשקעה לעשות גם כשאין כח או לא מבינים, ההשקעה שלא תמיד זוכרים, ומתוך כך "ואשיבה רגלי אל עדותיך" חוזרים מצפים ועושים באמת "ושמרתם" צפייה ושמירת הדבר, "ועשיתם" לעשות אתם, "אתם" כפי שאומר בעל הטורים באמת.
~~~הרחבות~~~
.
לרצות, ללכת ולהיות.
נסיים בדברי הקדושת לוי על תחילת הפרשה, שמראים שבאמת, העיקר של הדברים זה שנסתכל אחד על השני בטוב, ונרצה טוב, ומתוך כך נלך בחוקות ה' יתברך :"...וזהו אם בחקותי תלכו, דהיינו אם תדבקו בחקותי אזי תהיה בבחינת מהלך.{מתעלה ממדרגה למדרגה} ואת מצותי תשמורו, לשון שמר את הדבר (בראשית לז,יא) דהיינו עוד אני אומר באם שתשמורו את מצותי. כלומר, באם שתחשבו לעשות מצותי אף על פי שאין אתם עושים עדיין אזי ועשיתם אותם. פירוש, שתחשב בעיני כאלו עשיתם אותם לפי שמחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה."
אדם רוצה לעשות טוב, והקב"ה מצרף מחשבתו למעשה. הוא עושה טוב, וכך הוא ממשיך ללכת בחוקות ה', להתקדם עוד ועוד.
כפי שהזכרנו מהרבי מסקרנביץ העין הטובה, והראייה של ההשקעה שייך גם לעצמנו, שעלינו לדעת להסתכל גם בעין טובה על עצמנו, אומר הרב חרל"פ במי מרום חלק ב', פירוש לאבות, עמוד ר"כ, אומר: "עין טובה הוא הרצון הפנימי, שכל זמן שהרצון לרצות בטוב לא עומעם עדיין, מסתכלים על הכל בעין טובה, ואין מבעטים בשום דבר טוב ומועיל..." זה הרצון לרצות להתקדם, העין הטובה היא השאיפה לפעול ולעשות.
שנזכה לדעת להעריך את המעשים שלנו, ולצבור כח מכל הימים שעברנו בספירת העומר לספור על גביהם ולבנות עוד קומה ועוד קומה לקראת מתן תורה וקבלת המצוות בלב שלם ואמיתי.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!!!
קרדיטקן ציפור
בס"ד
@אופטימיות תודה רבה על התומנה החביבה
יפה, שבוע טובזריחה
זה דבר די ידוע, גישה של ברסלב, כבר מזמן חשבתי שהפורום הזה הוא צריך להיות גם פורום חסידות ברסלב כי סגרו אותו, אז גם אם זה לא רשמי, מבחינתי זה ככה
הרעיון הכללי יתכן.קן ציפוראחרונה
בס"ד
הקשר בין מילות המדרש לפסוק, זה דברי ה' שזכיתי לקבל.
ולא ידעתי שפורם ברסלב נסגר. מוזמנת להוסיף פה אבל מדברי רבינו בשמחה.
הקשר בין מילות המדרש לפסוק, זה דברי ה' שזכיתי לקבל.
ולא ידעתי שפורם ברסלב נסגר. מוזמנת להוסיף פה אבל מדברי רבינו בשמחה.
פרשת אחרי מות - קדושים {להשתחרר מהשנאה}קן ציפור
בס"ד עוצמה פנימית גילון מס' 129
מוכן לשלוח.
"וְסָמַךְ אַהֲרֹן... וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה:" אומר רש"י "איש עתי" המוכן לכך מאתמול, ומוסיף על כך הרמ"מ מוורקא שכדי לשלח את עוונות ישראל, ולכפר עליו צריך הכנה, כאשר אנו רוצים להתקדם מעבר לשילוח העוונות או כפרה מסוג זה או אחרי אלינו לחפש גם מה עושים עם זה, להיות מכונים שמתוך הכפרה נבנה בנו גם את הקדושה של קדושים תהיו.
~~~הרחבות~~~
לבטל את המיתה.
"אחרי מות" אחרי הוא לאחר הדבר וכך הנועם אלימלך מביא: "...וזהו אחרי מות שני בני וכו' רוצה לומר שיש כוח ביד הצדיק שיהיה אחרי מות לבטל המיתה איזה אדם כמו שאומרים בני אדם על דבר הנתבטל אומרים שכבר אחר הדבר ההוא שלא יהיה עוד..." הנועם אלימלך מציין פה נקודה חשובה אחרי זה אומר שהדבר כבר עבר, וזהו הכוח של הצדיק לגרום שיהיה כאחר המיתה לבטל אותה.
הדבר הזה הוא להשתחרר, מהעוונות, למצוא את הכח לבטל את המוות הפנימי לבטל את העצבות, כפי שמובא מרבי נחמן, שאומנם העצבות לא בהכרח חטא אך היא יכולה להוביל לכל העבירות, עלינו ללמוד כיצד להשתחרר מאותו מוות שצובט לנו בלב.
"לא תשנא את אחיך בלבבך"
שמעתי הסבר נפלא בהקשר הזה על לא תשנא את אחיך בלבבך, שהתורה אומרת דווקא הוכח תוכיח אותו, והעניין הוא שכאשר האדם משאיר את שנאתו בלב היא הולכת וגדלה, לכן צריך האדם ללמוד כיצד להוציא את הדברים, כיצד לברר את הכעס ולהתבגר, עליו ללמוד 'להוכיח את עמיתו בלי לשאת עליו חטא' ללמוד להשתחרר מהמוות, מהעוונות והכעסים, ולצור את "ואהבת לרעך כמוך" עם התחשבות והבנה הדדית כפי שמפרש הרמ"מ מוורקא "רעך" דומה לרוע שלך, כי כמו שאנחנו יודעים להצדיק את הרוע שלנו, ואת הטעיות שלנו, כך עלינו לנסות לחפש להצדיק את הרוע של החבר, להבין מאיפה הוא בא, ומה באמת קרה וכך לא נשנא אלא נאהב.
שנזכה להשתחרר מהשנאה שבלב, להסתכל בעין טובה על אנשים, להבין ולהכיר באמת, ולאהוב את כל עם ישראל. ומתוך אהבת חינם יבנה בית המקדש ונזכה לגאולה שלמה.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!!
הארות הערות וקבלה במייל: nashgivesmile@gmail.com
שבת שלוםזריחה
יש לי עוד משהו להגיד בנושא
אני אכתוב את זה בעז'ה אחרי שבת
מחכהקן ציפור
אז זה מה שרציתי לכתובזריחה
אתה התייחסת כאן למוות רוחני בעצם?
אני שמעתי באותו הקשר משהו על מוות פיזי, מהפרשה הזו-אחרי מות קדושים מבינים שאחרי שהבן אדם מת הוא עובר תהליך של טהרה ואז מתקיים בו קדושים, ולפיכך הוא כבר קדוש (שמעתי את זה באזכרה של מישהו ופרשה זו הייתה באותו השבוע)
שבוע טוב
חשבתי ששלחתי תגובה אבל מסתבר ששכחתיקן ציפוראחרונה
בס"ד
בכל אופן תודה על הדיוק, אכן הנועם אלימלך דיבר באמת על מוות פיזי, אך מכיוון שאיני יודע להחיות מתים{לא זכיתי}
אז לקחתי את זה למוות אותו אני יכול להחיות.
אבל זה בהחלט נכון אומרים שכל מי שכתוב שמו בגמרא ידע להחיות מתים.{כך זכור לי..{אבל בוודאי למשל על רבי שמעון כתוב מפורש שבהתחלה הם החריבו את העולם ולאחר מכן בנו רצה לשרוף והוא החיה וכו'.}
פרשת אמורקן ציפור
בס"ד עוצמה פנימית גילון 130
מילים רכות.
בתחילת הפרשה חוזר לנו כפל של אמור, ואמרת. ושאלה שהרבה שואלים מה זה בא ללמד אותנו? רש"י לומד כך:"אמור, ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים " ומרחיב על דבריו הרב יוסף צבי וינר בספרו דעת תושיה, שבאמת אנחנו לא מצווים להפריש את הקטן בידיים, ולכן דווקא כאן לומד רש"י כי למרות שאיננו מצווים להפריש בידיים עלינו לחזור ולומר במילים באמירה רכה, כדי שהילד יפרש.
וכך גם בחיים, לפעמים אי אפשר לנצח בכוח ועוצמה רבה, לפעמים הדרך להוביל לשינוי ולחינוך, היא במילים רכות וחזרה נוספת{כפי שלומד האלשיך הקדוש מהכפל שעלינו לחזור ולהסביר} הילד לומד לגדול נכון ולהתחזק.
~~~הרחבות~~~
הנגלה והנסתר הולכים ביחד.
"וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת"
הנה הרמב"ם ב'מורה נבוכים' כתב ברוח קדשו לבאר ולפרש את טעמי הפשט של מצוות התורה,
ואודות 'לחם הפנים 'כתב ח"ג, פמ"ה בזה הלשון:
"השולחן והיות עליו הלחם תמיד - לא אדע בו סיבה, ואיני יודע לאיזה דבר איחס אותו עד היום".
והצביע רבי שמואל אויערבאך שליט"א, שנוכל להכיר מכאן היאך בתורתנו הקדושה הכל מותאם ומדוקדק, כי הנה גם האר"י ז"ל כתב בפיוט 'אֲסַדֵּר לִסְעוּדְתָא ליום השבת בזה הלשון -
"יְגַלֵּי לָן טַעְמַי דְּבִתְרֵיסַר נַהְמֵי "יגלה לנו הטעם שבשתים עשרה הלחם.
הרי לנו שדרך הנגלה ודרך הנסתר בתורה ממקור אחד הם, וזה לעומת זה,
כאשר הנשר הגדול הרמב"ם לא משיג ברוחב דעתו את הפשט של 'לחם הפנים' בדרך הנגלה, גם האר"י הקדוש לא יודע את סודו בדרך הנסתר.
לדעת להשקיע ולהעריך את הזמן עצמו.
לסיום אזכיר בקצרה את ספירת העומר בה אנו עוסקים ומוזכרת בפרשתנו, הרמב"ן בחידושיו לקידושין אומר שמצוות ספירת העומר היא לא מצוות עשה שהזמן גרמא, מסביר בעל השרידי אש הרב יחיאל יעקב ויינברג, את דבריו שמצוות עשה שהזמן גרמא היא מצווה בה המעשה המיוחד יועד לזמן מסיום, אך פה זה לא מצוות עשה שהזמן גרם אלא המצווה היא הזמן, בהקשר לכך אמשיך את המשפט שהבאתי בצד המצווה של ספירת העומר היא להשקיע ולספור ולהעריך את הימים האלה לקדושה וטהרה, היא בעצם מצוות הזמן, הסבלנות וההשקעה, ומתוך ההשקעה בזמן ובחשיבתו מגיעים לפירות המתוקים ולמתן תורה.
שנזכה ללמוד וללמד, באמונה והערכה בחיבור לכל חלקי התורה, ובהבנה של הזמן והחיים שלנו, שנדע לקדש ולהתקדש באהבה ואמונה.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!
דבר תורה על אדם חרוץהודיה גרמה
אבי יוצא לפנסיה ואנו מארגנים לו מסיבה.
רציתי לומר דבר תורה- משל-נמשל על אדם שעמל הרבה כל חייו והשתלם לו וכו'.
אשמח אם יש מישהו שיכול לעזור לי עם זה.
תודה מראש (:
במה אביך עבד?קן ציפור
בס"ד
יש אמירות של חז"ל על חשיבותם של עבודת שונות כל עבודה כעצמה.
בכללי יש את "אשרי הנהנה מיגיע כפיו"
ויש גם "תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה.."
שהם מעלות כלליות של המלאכה, אבל חושב שכדי להתייחס למה שהוא עסק בו.
אשמח לנסות לכתוב יותר לפי מה שהוא עשה, זה הרבה יותר נחמד שמעריכים את מה שעשתי מאשר אמירה כללית.
אבי איש תחזוקה בבית אבותהודיה גרמה
תודה על תשובתך המהירה
זה עבודה נפלאה, ובצורה של חסד ממש.קן ציפוראחרונה
בס"ד
אני חושב שאת יכולה לדבר על מעלת החסד, שעבודה כזו בוודאי מכילה.
עלה גם על הערך של הזמן, שלעשות חסד עם אנשים מבוגרים מראה ומסביר שגם לאותם רגעים אחרונים יש ערך גדול ואנו מוכנים להשקיע באותם זמנים שיהיה הכי טוב.
כאשר אביך עסק בלדאוג לזקנים הוא לא רק מביע עזרה והשקעה, אלא גם הערכה לכל זמן.
אני לא רוצה להכביר במילים כי בסופו של דבר זה אבא שלך אז את צריכה לנסח את זה בצורה הכי נכונה ואמיתית.
אתן את זה בצורה מנוסחת קצת, ותנסי להוסיף ולהשתמש בלשונך.
אדםכמו אבא, שעבד והשקיע באחרים, הוא אדם שיש ממנו ללמוד הרבה, גם על ההשקעה, גם על הטוב לב והעזרה וחשוב גם להדגיש על הערך לחיים, בעבודתו שעזר לבית האבות ולזקנים גילה טוב לב, וגילה שיש חשיבות לאותם אנשים שלפעמים חושים סיימו את חייהם.
אבא עכשיו מסיים עבודה זו ונותן לנו להמשיך את דרכו, אבל הדבר החשוב זה הערך הזה של כל רגע, שגם עכשיו חייו הם חשובים, הוא לימד את זה במשך כל חייו שגם החיים אחרי הכל הם חשובים בעשיית החסד עם בית האבות, ועכשיו הוא עבור להתמקד בחשיבות חייו ואנו רוצים רק להמשיך לקבל וללמוד מאבא שלנו את חוכמת חייו והחשיבות לכל שלב."
זה מה שעולה לי אבל שוב יכולה גם למצוא המון דברים על מעלת החסד בלבד וחשוב שהאמירה תבוא ממך בסופו של דבר.
ושוב, המחשבות וההרגשה כאילו לא משנה מה, אני רחוקהאנונימי (פותח)
ומרגישה שאף אחד לא מבין אותי, לפעמים אני אומרת שהכל סבבה, אבל מבפנים אני בעצמי לא יודעת מה עובר עליי, ההרגשה של ה׳רחוק-קרוב׳ ושאני מצערת את אבא, חלילה .. וכל פעם אומרים לי , או יותר נכון מישהי אמרה לי שזה ״בקטנה״, או ״תשמחי כבר, תפסיקי להיות עצובה״, אבל אף אחד לא מבין שזה תהליך ולהגיד למישהו ״בקטנה״ בנוגע למשהו שהוא כל עולמו, זה לא עוזר, אפילו לא מעודד, רק גורם כביכול לחשוב שזה שטויות, אבל אני משתדלת להזכיר לעצמי שזה לא שטויות, זו האמת שלי ושאולי זה בסדר שאף אחד לא יודע איך להכיל את זה, ובאמת שאני רוצה שיהיה בן אדם שיכיל את זה, שלא יאמר בקטנה, שיבין ושלא ישפוט, שיעודד.. וגם כשאני רוצה להסביר למורה שלי, אני לא מצליחה.. מן הרגשה בלב שאי אפשר להסביר אותה במילים ולפעמים כשאני סתם יושבת וחושבת, אני מרגישה שהקב״ה יושב ממש לידי ומבין אותי בלי שאגיד מילה, ולפעמים ממש קשה לומר ולדבר ולשתף והכל ״מתבלגן״, אבל עדיין משהו שם מרגיע, מחזיק אותי חזק ונותן לי תקווה ואולי כל מה שקורה עכשיו, הדברים הלא ברורים, התחושה שאני לא יכולה לפרוק למישהו מה עובר עליי כי אולי זה קצת ׳עמוק׳, זה כדי שאשליך על ה׳? אתקרב אליו יותר, אסמוך עליו יותר? ושזה לטובה זה שאף אחד לא מבין אותי, ושאני מרגישה מתוסבכת בקשר לכך למרות שכשאני מדברת עם המורה שלי, היא אומרת לי שהיא מבינה אותי ושאני לא מתוסבכת.. אבל אולי רק איתה אני לא מרגישה כזו בקשר לעניין הזה, אבל עם השאר, אני בטוחה שאני סתם מתוסבכת או שיתייאשו ממני וזה די מתסכל ..
אני לא לגמרי הצלחתי להבין את השאלה.וקן ציפור
בס"ד
כמו שאמרתי דברים שהם מאד פנימיים קשה לנו לספר, הדיבור הוא הכח לצאת מהמצב הנפשי שלנו וללמוד עליו.
זה אחד מהדברים הכי בסיסים של תפילה ושיחה עם ה' השיחרור מהצרה "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך" אין לי כלום אני מגיע מתוך הקושי ומבקש שה' יתן לי עיניים לראות שוב פה לדבר, ואז על הכל פי יגיד תהלתך.
אני לא יודע מה הקושי שיש לך כרגע בעבודת ה' והקירבה אליו, אז קשה לי לעזור, כרגע זה נשמע שאת בתוך הדברים בלב ונפש אז קשהלראות קדימה למרות שזה קשה תנסי לנסח את הדברים שוב שתוכלי להסתכל עליהם ולהתקדם.
מקווה שעזרתי טיפה. ומוזמנת לכתוב שוב או יותר אם צריך.
כמו שאמרתי דברים שהם מאד פנימיים קשה לנו לספר, הדיבור הוא הכח לצאת מהמצב הנפשי שלנו וללמוד עליו.
זה אחד מהדברים הכי בסיסים של תפילה ושיחה עם ה' השיחרור מהצרה "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך" אין לי כלום אני מגיע מתוך הקושי ומבקש שה' יתן לי עיניים לראות שוב פה לדבר, ואז על הכל פי יגיד תהלתך.
אני לא יודע מה הקושי שיש לך כרגע בעבודת ה' והקירבה אליו, אז קשה לי לעזור, כרגע זה נשמע שאת בתוך הדברים בלב ונפש אז קשהלראות קדימה למרות שזה קשה תנסי לנסח את הדברים שוב שתוכלי להסתכל עליהם ולהתקדם.
מקווה שעזרתי טיפה. ומוזמנת לכתוב שוב או יותר אם צריך.