פורום עבודת ה' (עמוד 23)

בס"ד                                                  עוצמה פנימית.

בשיא הכוח.

"וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק..."

מסביר רש"י שמצאנו למילה "ויגש" כמה משמעויות, הגשה לתפילה, למלחמה ולפיוס, ואומר רש"י שאברהם פנה בכולן. וצריך להבין מדוע פנה בכל הדרכים, והתאמץ כך, ועוד יותר יש לשאול על כך שניגש למלחמה? ואפשר אולי ללמוד מכאן, שכאשר עוסקים בהצלת נפשות חייבים להתאמץ בכל הכוח שיש לנו. אין לנו לוותר אל מול הקושי אלא למצוא עוד דרכים לפעול ולהציל נפשות.

 

 

 

הכנסת אורחים.

אם נסתכל אפשר לראות שאברהם אבינו המשיך לארח אורחים בכל מצב גם אחרי שכבר שנים הוא עוסק בכך והוא בן 99 שנה ואחרי ברית המילה. אך אברהם אינו הוריד או הפסיק, בן אדם עלול לחשוב הנה כבר עשיתי וכתבתי וחיזקתי, אך עלינו למצוא את הכוחות להוסיף ולהתאמץ להוסיף ולתת כפי יכולתנו.

 

השבת זה יום פטירת החזון איש, מסופר על החזון איש שניצל את כוחותיו עד תום, ופעם אירע לו שלא חישב נכון את הכוח שלו ונפל לפני שהגיע למיטתו כדי לשכב לישון.

 

כפי שמבוא בתמונה בצד, אנחנו הרבה פעמים יכולים להסתכל על הגלים שמתנפצים על הסלעים, ולחשוב שאנחנו כמו אותם גלים מגיעים עושים וחוזרים אחורה, אך צריך להסתכל גם על הסלעים על אותם גדולים וללמוד שאף לא הסתיימה הדרך שעדיין יש לנו מה לעשות כאן, יש לנו תפקיד וכוחות לעמוד למול הגלים ולהמשיך להופיע ולתת לעלום.

 

שנזכה לעמוד איתנים למול גלי העולם, לתת מעצמנו, בכל הכוחות, ולדעת שיש עוצמה לכל נתינה ונתינה ובעזרת ה' נזכה לחיות ולהחיות אחרים.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!

בס"ד                                                 עוצמה פנימית.

אתגר המחנך.

אברהם אבינו, אבי האומה נתנסה בעשרה ניסיונות. כאשר מתייחסים לפרשה שלנו לציווי "לך לך" שואלים המפרשים מה הקושי פה, הבורא מבקש ממך ישירות ואף אומר לך "ואעשך לגוי גדול".

נאמרו תירוצים שונים, ושמעתי מראש הישיבה הרב נחום נריה בשם אביו הרב משה צבי נריה, שניסיונו של אברהם הוא בכך שאברהם היה מחנך כפי שכתוב בפסוקים "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי...וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן..." אברהם כבר בחרן עסק בהחזרת נפשות בחינוך, וכמו שכל מחנך יודע האתגר של החינוך הוא כאשר אתה צריך לשחרר ולתת לילד לגדול בעצמו.

ואני חושב שבאמת אם נסתכל על המשך נוכל לראות כיצד באמת אברהם התמודד עם הניסיון הזה.

 

 

חינוך מרחוק, אבי האומה.

"וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה..." פסוק זה מתאר את המקומות שבהם בעצם עזבו אנשי חרן את אברהם אבינו, מכיוון שעד אז היה כתוב בלשון רבים "וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן ", ופסוק זה מתחיל ויעבר אברם.מכיוון שזה שלב הפרידה הסופי נסתכל בו יותר לעומק, הנועם אלימלך שואל מה זה "מקום שכם" היה צריך לומר "עד שכם.." מפה עד לפה. ואכן הנועם אלימלך מפרש את העניין מצד העניין הרוחני של המקומות.

מקום שכם, זה כפי שבירך יעקב את יששכר "ויט שכמו לסבול" להתעמק ולהתאמץ בלימוד, ואלוני מורה, להורות ולהבין כל ענף של האלון, של עץ החיים היא התורה והמצוות.

 

אם נחזור אלינו, נראה לי שאפשר  להגיד שכן זה בחינוך, המחנך וההורה חוששים מלשחרר את הילדים, מכיוון שהם יודעים מה זה מקום שכם, מה זה "ויט שכמו לסבול" כמה מאמץ צריך כדי להיכנס לישיבה, לצבא, לחיי נישואין וכו'. זה החלק הראשון הקושי לשחרר, אך ממשיך אברהם ורואה עד אלון מורה, כן השחרור הזה כדאי, הוא מביא לאלון מורה, להורת ולחבר את המצוות לתורה, המאמץ והעמל בתורה ובחיים מאפשר גם לחניך להיות מורה.

 

לסיום נראה לי אפשר גם לקשר את זה לסוף הפרשה ולשינוי שמו של אברהם מ"אברם לאברהם" שכן כפי שמובא מבעל התניא יש קשר בין הפסוקים הראשונים לאחרונים בפרשה, ואברם עובר תהליך שבו הוא לומד לא רק לחנך, ולעזור, אלא להיות אברהם, אב להמון גווים, ללמד גם איך להטות את השכם לסבול ולגדול בעצמנו.

 

שנזכה לדעת ללמוד ולגדול מהקשיים, לתת מקום לתהליך החינוך השלם, שכולל בתוכו גם מעט הליכה ומאמץ ונזכה גם לפירות ולהבנת האלון של התורה והחיים.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!

 

כל מי שבכתה ה' בפורום לכאן! - ילדודס

בס"ד                                                             עוצמה פנימית.

ואציעה שאול הנך.

 "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ...וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים...וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹקי אֲבֹתֵינו וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ..." כידוע והיה זה לשון שמחה ומסבירים המפרשים ש"והיה" משמעותו להפוך את העבר שבמילה היה, ההתמקדות ברע שקרה, לעתיד הנפתח לפנינו. כדוגמה לכך מביא הפסוק את יציאת מצרים שהמצרים עינו אותנו אך מתוך כך הגענו לתפילה לזעקה לה' ויצאנו ממצרים.

וכן בכל צרה וקושי על האדם לדעת להפוך את הצרה לפתח לעתיד, להפוך את העבר לעתיד שיתמלא בשמחה והודאה לבורא.

 

 

 

ה' הוא נחלתנו.

 "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקיךָ..." נשאלת השאלה מדוע האדם מוציא את עצמו מהכלל ואומר אלוקיך כביכול אלוקי הכהן ולא אלוקיו, וראיתי פירוש בשם הבן איש חיי שהאדם הנותן ביכורים רוצה צריך להרגיש שכל הארץ שלו היא של ה', ולכן הוא בא אל הכהן ואומר לו "לה' אלוקיך" אני כמוך, כמו שנחלתך היא הקב"ה, כך גם לי אין נחלה אלא הקב"ה.

ונראה לי שאפשר להוסיף לעניין התשובה והקריאה לה', שהאדם רוצה להתקרב לה' ומתפלל אליו להיות שייך, ואף על פי שהוא מרגיש קצת רחוק, הוא לא כמו הכהן. הוא מבקש להיות כמו הכהן שנחלתו תיהיה ולאחר מכן צריך להגביה את קולו ומזכיר את הצעקה של מצרים, שכמו שמובא בספר אש קודש של האדמו"ר מפיסצנה בעניין הצעקה כתוב רק ויענונו כאשר, בה' ישמע את קולנו הפסוק מפרט את הצרות, כי אכן הצעקה הייתה רק על צרה שקרתה באותו רגע, אך ה' מביט באותה צעקה גם על הצרות הנסתרות והנשכחות.

ואותו עניין גם בתשובה אומנם לפעמים איננו יכולים לתקן את הכל, אנחנו רחוקים, אך ה' שומע את צעקת התשובה שלנו גם על הנסתרות ועל כל הצרות והקשיים.

ובכוחה של התפילה להפוך את האי שייכות להבנה מלאה שה' הוא נחלתנו, ולהודאה ופתח לעתיד כפי שמסתיים תהליך הביכורים "...וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ: וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ..."

 

שנזכה להתפלל תפילה זכה ולהתקרב לבורא, לחזור בתשובה ולהפוך את הקושי להצלחה את העצב לשמחה ואת הרע לטוב.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!

 

בס"ד                                               עוצמה פנימית.

חוכמת הלב.

"...וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים.." הגר"א מדייק שאצלנו התורה אומרת "עיני חכמים" בעוד בפרשת משפטים אומרת התורה "פקחים", מסביר הגר"א שפקח בלשון התורה הכוונה לאדם שמבין בענייני העולם הזה, בעוד החכם הוא בקשר לעבודת ה'. ואוסיף על כך שאולי מטעם זה התורה מצווה בפרשתנו לתת את השופטים והשוטרים בכל שעריך כי אנחנו מדברים על שופטים של הדרכה רוחנית, שהאדם צריך בכל שלב לראות ולשאוף להתקדם ולא לתת לזמן לעבור מאליו, שלא חס וחלילה יעצמו עיניו.

 

 

 

התמקדות במצוות, שופר מכנס ומשפר.

התחלנו לתקוע בשופר מראש חודש, ואחד הטעמים המובאים לתקיעות השופר הוא "לערבב את השטן", אם נסתכל על כך בגמרא במסכת ראש השנה דף ט"ז "..אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב השטן.." ומפרש רש"י "כדי לערבב. שלא ישטין כשישמע ישראל מחבבין את המצות מסתתמין דבריו " מתוך חיבוב הדברים, מתוך ההתמקדות במצווה, והתקיעות גם בישיבה וגם בעמידה מתוך כך השטן אינו יכול לשטן, וכך לדעתי בכל דבר על האדם להתמקד לשים את שופטים בכל שער בכל עניין להיות בו ובכך יכול להצליח בו וכל השטנים מסביבו ישתקו, התעוררות ושימת לב למה שיש בחיינו הם הדרך להצליח לנצל את הזמן ולהתקדם בעבודת ה'.

וזהו השופר שמכנס את העם, וממקד את האדם, ומתוך כך האדם משתפר ומתקדם.

 

תמים תהיה, עם ה'

מסביר הקדושת לוי "תמים תהיה עם ה' אלקיך...וזהו הרמז תמים תהיה עם ה', כלומר כשאתה על זה הבחינה בחינת השלימות שיש לך אמונה בבורא ברוך הוא שבודאי ימלא לך חסרונך אז תדע שבודאי עם ה' אלקיך, שבודאי ה' עמך:" כאשר האדם הוא תמים בינו לעצמו, שואף לשלמות רוצה להתקדם, מתוך מבט פנימי רצון לחזור לעצמו ולתוכן חייו הפנימי מבטיחה התורה, אתה תמים אז אני "ה' אלוקיך" איהיה איתך. מתוך כך שהאדם תמים עם עצמו ומחפש את ה' כך גם ה' מבטיח להתקדם אליו ולהיות איתו.

 

שנזכה להביט ולהכיר בכוחותינו, להסתכל ולשוב פנימה לעצמנו, ומתוך כך ניהיה עם ה', נגלה בנו את הכוחות והדרך להתקדם נגלה את צלם האלוקים שבנו.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!!

 

 

תפילות טובות והזדמנות לקרבה ל'ה

 

ואיכשהוא בדיוק בראש חודש אלול הגעתי במקרה לרבי שמען ובנו ר' אלעזר וכידוע אין מקרה בעולם, היה מוזר ומדהים מדהים מדהים, נראה לי שתפילותי לגמרי התקבלו, "ראוי ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק"

 

 

אני המום מחילול האתר שלנו על ידי כתבה מפורטת ותצלום של נשות הכותל שלומדות לתקוע.

זה לא כתב ותיק ומוכר לנו

 

לאן הגענו?

מי שיכול שיגיב, כדי שהנהלת האתר תראה מה אנשים שגולשים באתר מחפשים

שלום לכולם,

רוב המתפללים אף פעם לא למדו באופן מסודר את הלכות התפילה. ורובם הסתכלו על מתפללים אחרים או רבנים ומהם למדו כיצד להתפלל.

אני ממליץ לכם ללמוד באופן מסודר וקל את דיני הכנה לתפילה. וחבל שאנו כל כך טורחים ומשכימים לתפילה, ומפני שישנם הרבה דברים שמעקבים הלכתית את התפילה, ח"ו שתפילתנו לא תתקבל.

לכן עלה בדעתי להוציא ספר על הכנה לתפילה, כדי שכל אחד יוכל להבין ולדעת כיצד יש להתכונן לתפילה,כלשון הפסוק "היכון לקראת אלוהיך ישראל" (עמוס ד, יב).

ניתן לקרוא ולהדפיס את הספר ללא עלות מצ"ב.

ניתן לרכוש את הספר במחיר עלות בקישור הבא:

חנות עם שורשים, יהדות, יודאיקה, משחקים

יהי רצון לפני שוכן מעונה שיקבל תפילותינו ברצון ובאהבה. אמן כן יהי רצון.

בס"ד                                                עוצמה פנימית.

משמעות השתיקה.

"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'...לֵאמֹר" האלשיך הקדוש שואל מה עניין מילת לאמר, הרי זו תחינה של משה לקב"ה ולכאורה אין פה משהו הנאמר לאחרים? נראה לי שמשה רבנו לא בא להוכיח את עם ישראל על כך שבגללם אינו נכנס לארץ, זו אינה דרכו של משה רבנו. משה רבנו רוצה ללמד אותנו משהו בקשר עם ה' אותו אנחנו שוכחים, האדם בא לבקש, לשפוך את נפשו ואת טענותיו, אך ה' אומר למשה, ומשה ממשיך ואומר לנו שיש חשיבות בתפילה לדעת גם להקשיב, יש תפילה שהיא מאחורי הקלעים, תפילה שהיא שתיקה, הבנה ולימדה.

 

                                       

 

 

תפילת השקט של משה.

ישירות אחרי הפסוקים האלה מגיע ציווי נוסף ממנו גם התחלנו בסוף הפרשה הקודמת והוא "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה..." אני חושב שאולי זו היא השתיקה אותה שמע משה רבנו בתפילתו, שהרי יהושע היה משרת משה, הוא זה ששתה בשתיקה בהמתנה ובמסירות את דברי משה, ה' שם את תפילת משה בין החיזוקים של יהושע, כי יהושע הוא חלק השתיקה של משה, ה' אמר למשה תדע לחזק את יהושע, את זה שהמהות שמשרת אותך, את זה ששותק לידך, ה' מבקש להנהגה לתפילה של העם את יהושע ואת השתיקה שלו, ההקשבה והמסירות.

 

שמע ישראל.

נושא נוסף שמתחיל גם הוא בפרשה הוא עניין שמע ישראל, התפקיד של עם ישראל הקבלת עול מלכות שמים והתפילה הגדולה של יהודי, לשמוע, שה' אלוקינו ה' אחד, יש לנו הרבה מה לומר באותו פסוק, וכפי שממשיכה פרשת שמע "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך.." האדם שאומר שמע ישראל יש בתוכו אהבה ענקית יש לו המון מה לומר לה' כמה הוא אוהב אותו, אבל הוא בא ושותק, הוא בא ומקשיב, זו התפילה המיוחדת של עם ישראל השתיקה.

 

שנזכה לדעת להקשיב, לדעת לא רק לדבר אלא גם לשמוע, לשמוע את קול ה' האדיר, את האהבה והרצון העצום שבנו, ולהתקרב למהות של הקשר עם ה' שתלויה בשתיקה הזו.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!

מפירות בית הכנסת. יהושע נחשון שלסינגר.

הארות הערות וקבלה במייל: nashgivesmile@gmail.com

 

בס"ד                                                   עוצמה פנימית

בורא עולם.

פרשת דברים, המילה דברים מסמנת על דיבור קשה, וכן הימים האלו בהם פרשת דברים מופיעה הם ימים קשיים, ימי החורבן, אבל אם נסתכל יש פה יותר מזה, הרבי מלובביץ אומר שהפסוק הראשונים והאחרונים של הפרשה נותנים את מרכזה, והנה הפרשה שלנו מסתיימת בחיזוק ליהושע שה' הוא הנלחם לנו. כנ"ל בהפטרה השבת חזון ישעיהו מתחיל בדיבור קשה אבל מסיים בתקווה בניקוי בכך שה' יטהר אותנו.

ה' מלמד אותנו, שבתוך הבעיה, בתוך הקושי והבכי על החורבן נמצא גם הפתרון, רק מי שבוכה על החורבן יכול גם לשמוח בבניין המקדש באמת.

 

~~~הרחבות~~~

 

ה' אוהב אותך.

השבוע למדתי בקשר לקושי שהוא מתחיל אצלנו, הקושי מתחיל בדברים הקשיים שמתעוררים בנו בחוסר אמונה ביכולת שלנו, וקראתי משפט של החפץ חיים שנתן לי להבין עד כמה הקושי הזה באמת מגלה את ה'.

החפץ חיים אמר "הקב"ה אוהב את האדם יותר ממה שהאדם אוהב את עצמו" עלינו לגלות את אהבה זו להבין שמתוך העצבות הזו יכולה לבקוע שמחה גדולה, העצבות היא חלק מחיינו והדרך להתקדם הוא להכיר באהבת ה', בכך שמתוך העצבות, ומתוך הבעיה, בורא עולם נמצא איתנו, ומתוך כך נוכל להתקדם ולעלות למעלה.

 

ההוכחה.

הפרשה התחילה בהוכחה, הוכחה של משה שהיא גם סוג של הוכחה עצמית, אכתוב מדברי השל"ה הקדוש בקשר להוכחות, אני אישית רואה מכאן את אותה אמירה שעלינו ללמוד כיצד באמת להוכיח את עצמו ולהיבנות.

"כשהוכיחם בדברי מוסר סיפר מעלתם, הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים כו', הוא על דרך הפסוק (משלי ט, ח), 'אל תוכח לץ... הוכח לחכם ויאהבך'. הענין, כשאתה רוצה להוכיח את אחד, אל תאמר לו כך וכך אתה גרוע, כי אז ישנאך ולא ישמע לדבריך, וזהו שאמר 'אל תוכח לץ', שלא תוכח אותו בדרך זלזול לומר לו לץ אתה. רק אדרבה תאמר לו חכם אתה, ואם כן חרפה היא לאיש כמוך לעשות כה וכה, זהו 'הוכח לחכם', כלומר תעשנו לך לחכם, אז 'יאהבך' וישמע לקול דבריך ויקבל מוסר"

ההוכחה צריכה לבוא מצד הגדולה שבנו. אני חושב שהחורבן הוא כמו תוכחות מוסר, שאומרות לנו שאנחנו עם ישראל, עם קדוש, ומעין שבת חזון לגאולה.  בתוך הקושי והכאב אנחנו צריכם ללמוד על אהבת ה', ללמוד להזכיר לעצמנו את אהבת ה' אלינו שהיא נותנת לנו לגדול והתקדם מהקושי באמת.

 

שנזכה להכיר מתוך הקושי בבניין, באהבת ה' כלפינו ומתוך להאמין בעצמנו, מתוך ההוכחות לשמוע ולהתחזק כמו יהושע בין נון בסוף הפרשה, ובע"ה נזכה לגאולה שלמה במהרה.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!

 

ישנו איזה משל שאני לא זוכרת את הנמשל שלו וזה חשוב לי. אז אם יש פה מישהו שיודע\ת את הנמשל אשמח לשמוע.

מצרפת את המשל בקצרה:

 

 סיפור על אב שנתן לבנו מרגלית ואמר לו ללכת לשוק ולבדוק את שוויה מבלי למכור אותה. עשה הבן כדבר אביו בתחילה הוא נכנס לירקנים שבשוק שהם מפשוטי העם שאל אותם הבן בכמה אתם קונים ממני את האבן ענו לו בסכום מועט כלשהו. המשיך הבן עלה לתוך השוק שם כבר היו מוכרי הטקסטיל שלשאלת הבן הציעו סכום יותר גבוה ממה שהציעו הירקנים המישך הבן לסמטה הבאה שם היו כבר צורפים שאל אותם הבן כמה הם רוצים עבור האבן? ענו לו הצורפים סכום עתק והתפעלו מאד מהאבן. חזר הבן לביתו וסיפר לאביו שבתחילה הציעו לו תמורת האבן סכום מועט עד שהלך לצורפים והם כבר נקבו בסכום עתק.

 

זה פחות או יותר המשל

בס"ד                                             עוצמה פנימית.

בנות ישראל.

"...הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ..." מיד לאחר החוקים של נדרים בתוכם נדרי הנשים, התורה עוברת לסיים עם מעשה מדין, נראה לי שהתורה מקשרת בין הדברים כדי ללמד אותנו משהו על בנות ישראל, ומתוך כך גם אפשר ללמוד לכל אחד, אצל הגווים, כל אחד הוא לעצמו, ומנסה להראות את עצמו, לעומת זאת בעם ישראל יש חוקים שהם בין אנשים, בין איש לאשתו בין אב לבתו, הנדרים הם הכח שלנו להוסיף לקשר עם ה' מעבר לבסיס התורה, ופה התורה מלמדת אותנו על החוקים שבין איש לאשתו, התורה מלמדת אותנו שאין בקשר זוגי עבודת ה' של האיש, ועבודת ה' של האשה אלא עבודת ה' היא בין האיש והאשה ביחד.

 

 

 

בין המייצרים.

ימים אלו הם ימי בין המייצרים בהם אנחנו כואבים על החוסר של בית המקדש, ואולי יותר על כך שאיננו מרגיש את החוסר שלו מספיק, כידוע בית המקדש נחרב על שנאת חינם, ויש קשר בין הבית של איש ואשה, בית המקדש הקטן שלהם לבית המקדש של ה', עלינו לחזור ולהפנים את העניין שעבודת ה' איננה שייכת לנו כאדם פרטי, אלא ככלל, כציבור, הפסוק אומר "מן המיצר קראתי יה ענני במרחב.." ונראה לי שאולי זה המשמעות, הקריאה שלנו נובעת מהמיצר, מההתמקדות בעצמו מהסגרות למקום שלנו, והתשובה הדרך להתקדם ולהתחזק היא ללכת למרחב, לפתוח את הלב לבנות עולם שלם יותר גם לאחרים, מקום בו נוכל להתקדם ביחד.

 

מסעי

ונביא מדברי רבינו הגדול רש"י אשר פטירתו תיהיה ביום ראשון.

"אלה מסעי. למה נכתבו המסעות הללו, להודיע חסדיו של מקום. שאף על פי שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות, צא מהם י"ד, שכולם היו בשנה ראשונה קודם גזרה, ... ועוד הוצא משם שמונה מסעות שהיו לאחר מיתת אהרן... נמצא שכל שמנה ושלשים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות, זה מיסודו של ר' משה הדרשן. ורבי תנחומא דרש בו דרשה אחרת, משל למלך שהיה בנו חולה, והוליכו למקום רחוק לרפאותו, כיון שהיו חוזרין, התחיל אביו מונה כל המסעות, אמר לו, כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך וכו' (במ"ר כג, ג):  "פרשת מסעי היא מסע ארוך, מסע אל האמת, קרב על החיים. דברי רש"י אלה מעוררים אותנו, נותנים כח להמשיך ללכת, ה' לא מטלטל אותנו, אין סתם רע בעולם, להכל מטרה, ה' מוליך אותנו ודואג לנו.

שנזכה לדעת ללכת ביחד, לזכור שאיננו הולכים במסע שלנו לבד, אלא זה מסע משותף ובעזרה הדדית ואהבה נצליח להתגבר על כל קושי! שנזכה לגאולה ולבניין בית של אהבה, בית המקדש.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!! וחודש טוב מבורך בע"ה!!

 

במייל?