שרשור חדש
אז רבנו אומר-חותם-צורי
שהעיקר זה ישוב הדעת. להשמרות מנפילות, ובשביל לאחוז באמונה. זה די אמיתי וכביכול פשוט אבל תכלס... איך עושים את זה?
הרי כל יום נפתח עם המון החלטות טובות ונחושות ובמרוצת הזמן והעשייה והתכונה כל התודעה מתבלגנת, מה שחשבת שחשוב כבר לא ככ... מה שהיית בטוח שתתגבר עליו כבר לא ברור לך למה ואיך אתה עושה את זה...
קיצור,
הכל מטשטש ומשתנה.
מכירים את זה?
יש לכם רעיונות איך מתחזקים בישוב הדעת?
איך מחזיקים את התודעה ששל היראת חטא, של אהבת ה' של אמונה- עם כל מה שקורה וזז ורץ?...
מקווה שהובנתי
לא מצליח במאה אחוז, בכלל לאננמח

אבל עצה טובה,
לקחת דקה בתוך כל הטירוף ובלאגן, כשכלום לא הולך וכו',
ולחשוב שנייה, - מה השי"ת רוצה שאני אעשה הרגע.
מניסיון

ב"ה נותן כוחות.
וגם לחשוב קצת כמה השי"ת אוהב אותי, מייקר כל פעולה שלי וכו'

זה ההמשך של המשפטזריחה

עיקר יישוב הדעת זה ע'י שמחה

 

זה נאמר בשיר הזה

 

 

 

ואיך להכנס לשמחה? לרקוד

 

 

 

אוקיי, זה נשמע קלישאתי אבל מתוך שלא לשמה יבוא לשמה

 

 

 

זה נכון.חותם-צורי
שנזכה לבצע!
כמו שכתבת וענו כבר זה באמת מאד פשוט במידה מסיומת.קן ציפור

בס"ד

ישוב הדעת הוא בידיוק זה לעצור את כל המשבות את כל מהלך החיים לנשום ולקבל מבט אחר לחיים.

מתוך תפילה,

מתוך החג,

מתוך השבת

מתוך כל דבר..

לרוב אני עוצר מעט לפני קריאת שמע במיוחד בשבתות חגים יוצא לי, ואז אני מתחיל לחשוב לרגעיםעל עניין מסירות הנפש של קריאת שמע, רואה איך מוליכים אותי לשרפה ואז אני צועק כשאני עולה בלהבות, ואם הדמיון מצליח אז אני בהחלט רועד ורותת כולי ואז חושב על האהבה.

 

אבל כדי להצליח לרוב באמת צריך לעזור, לנשום לדמיין שאתה מגיע לאותו מקום בו אתה אמור להיות..{יהיה זה על המוקד, מעמד הר סיני, בית המקדש, דמיון הוא תוכנה וכישרון נכרש וככל שלומדים יותר על הדברים אפשר לדמיינם יותר..} ושם תעשה מה שאת צריך לישב בו את דעתך ולהתקדם.

 

כדוגמה הדרך בא יוסף נעצר מלחטוא, היא דמות דיוקן אביו{דמות האדם על המרכבה אגב לפי הקבלה אביו הוא בדמות האדם במרכבה.} אבא שלו, לראות את אבא שלו עזר לו להגיע לישוב הדעת ולהמינע מחטא, אז עצור תנשום, תעצום עיניים ותראה את מי שאתה צריך ומה שאתה צריך כדי להיות עם ה'... אפשר גם לראות את שם ה' המתגלה או לנסות לחשוב על עצם ה' שאין לנו הבנה, כל זמן ועניין לפי האדם הזמן המיקום המילים הצורך.

אבל לעצור כמה רגעים ולהפעיל את הדמיון מעט.

בכללי בהקשר אפשר ללמוד בספר הכשרת האברכים הרבה בנושא.

לא נכנסים יתר לפורומיםאקונה מטטה

חיחיחיחי

סתם

פשוט מרצינים

ומתחילים ללמוד ברצינות

עם חשיבה על כל צעד וצעד שעושים בחיים!!!!!

זה נכון.חותם-צורי
שלא לומר, סמארטפון בכללי
איך נזכרת בזה עכשיו???אקונה מטטה

תכלסס!

מכת המדינה!

הוא נזכר בזה עכשיו כי הוא ניסה לעזוב את הפורמים וכו'..קן ציפור

בס"ד

זה אכן קשה.. אבל אני יודע שאפשר, במיוחד אם יש לך משהו שאתה מבין שהוא יותר חשוב.

חחח לאידעחותם-צורי
רפרפתי בהודעות שלי ונתקלתי בזה
ממתי מרפרפים בהודעות של עצמךך???אקונה מטטה


להתנצל?חותם-צורי
אהההאקונה מטטה

לא...

לוצריךך

חח

סתם ניראה מצחייק

ה' יעזורחותם-צורי
סתם לא מדויק רפרפתי בתגובות והיה משהו בל"ש ועל הדרך ראיתי את שלך והחלטתי שלא יפה לייבש וזה
כדאי לך לקרוא עד הסוף... מקווה שיעזור!yagel
עבר עריכה על ידי yagel בתאריך כ"ד בסיון תשע"ז 23:26
עבר עריכה על ידי yagel בתאריך כ"ד בסיון תשע"ז 23:26

הרמח"ל עוסק באיך מבצעים בכל ספרו מסילת ישרים...בהדרגה שלב אחרי שלב עד דבקות שלמה בה'....

נראה לי שהזהירות זה מה שאתה מגדיר ישוב הדעת (הרמח"ל רושם שזהירות זה שימת הלב) וכן שזה מתלק ל-2 השקפות... 1.מה זה טוב ומה זה רע 2. איפה אני ביחס לזה??.

את ההשקפות מבטאים כמובן בלימוד תורה ובפרט לימוד ערך מעשי האדם בין לטוב בין לרע. וכן בחשבון נפש יום יומי של "שיפור שימור" בעבודת ה'.

3 דברים יפסידו אותך מישוב הדעת 1.שאתה עסוק מדי עד שינך פנוי ללימוד תורה וחשבון נפש ולשימת לב.

                                                 2.צחוק שלא במקומו. צחוק שמביא לידי זילזול בדברים רצינים.

                                                  3.חברים שיצחקו עליך וישפיעו לעשיית רע/אי עשיית טוב.

זה ממש סיכום של הפרקים הריאשונים.... בהצלחה לי לך ולכל עמ"י כיחידים וככלל!!חושף שיניים

תסתכל בחתימה שלי..ברגוע

ציטוט מר' נחמן כמובן

 

 

 

 

אולי אני אכתוב בהמשך תגובה יותר מפורטת

אי אפשר להשיג ישוב דעתשפיפול
לכן צריך לתלות בו הכל.
אם תולים הכל במה שלא ניתן להשיג ממילא לא לוקחים אחריות.
זריחהאחרונה


למשל...דרור על דף מחיק
מדפדף, מעביר הלאה את מה שאני.
בדור הזה זה כול כך קל, הנף יד וכבר הכל מתבטל .
אני לא מצליח לשמור על קביעות ,אז מה אני שווה?
למה אני לא מצליח להיות רגיל? סטנדרט! זה כל מה שביקשתי!
נכנס להתפלספות נוספת, מתנתק, תתעורר! תתעורר!
נזכר בכוחות גדולים שלי מהעבר , יש לי את זה איפה שהוא שם...בזמן מסויים...במקום אחר...
ואני כבר שבוע מסתובב ערום מעשייה, שומע קולות שקוראים לי להלחם ,לשטוף מעליי את העייפות , הניתוק,על מה אני מדבר? אני כל כך פתטי.
להאמין?
להאמין בעצמי, בסובבים אותי ,בעתיד....להאמין בה'.
פשט להרפות, להרגיש שאני מוותר על משהו, ובעצם אני עושה את הדבר הנכון?
מוותר על הנעורים ומתחיל לחיות,מבקיע את הביצה שנתנה לי לגיטימציה ולא מאט...לוותר על עצמי.
אני כל כך חזק! אני רוצה להיות כך, חזק...
בסוף הכול מוביל למקום אחד, ה...
 
ממש יפה ועמוק..קן ציפוראחרונה


פרשת שלח לך עם ישראל וארץ ישראל!!קן ציפור

בס"ד                             עוצמה פנימית

"...הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת"

שואל המגיד מדובנא מה זה אומר שהארץ אוכלת יושביה וכיצד ידעו זאת המרגלים? ועונה בדרך משל, אם נלך ליער רגיל נראה בו עצים גדולים אך גם פרחים ושיחים, אם נלך לעיר רגילה נראה בה עניים ועשירים, בריאים וחולים.

אומנם אם נראה רק עצים גדולים, או רק חזקים ועשירים ככל הנראה קרה באזור משהו שהרחיק משם את השאר, ביער סערה שעקרה את העצים הקטנים, בעיר יוקר שהרחיק את העניים.

המרגלים אמרו אותו דבר על הארץ, זה ארץ קשה ארץ, שצריך להיות חזק כדי להיות בה, והוכחה לכך היא שאנשיה "אנשי מדות." הדבר נכון בהחלט לא קל בהכרח לשבת בארץ ישראל, אבל אנשיה הם אנשי מדות, ולכן היא מתאימה לעם ישראל שיש בהם מדות ויכולת להתקדם גם כשקשה.

 

~~~הרחבות~~~

 

הסתכל פנימה.

הפרשה מתחילה בשליחות שמשה צריך לשלוח מרגלים לתור את הארץ, לכל אחד מאיתנו יש שליחות בהיותו בעולם, ולפעמים קשה לנו ואנו מרגישים אבודים מול העולם במציאה מה עלינו לעשות או איך עלינו לפעול? ואכן כך טעו המרגלים למול הארץ הגדולה והטובה שמי הם שיצליחו לעשות בה טוב ולחיות בה, הם ראו את הגדול של התפקיד ופחדו ממנו.

אך יש עצה לדבר ולדעתי היא מובאת בתוך פרשת ציצת בפרשה, שהציצת היא חותם העבד של ה'{כפי שמוזכר בגמרא במנחות} "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" את החיפוש והבדיקה לא עושים אחרי הלב אחרי העיניים, לא במבט החיצוני של העיניים, וגם לא במבט ראשוני ומהיר בלב.

צריך להתבונן להיזכר "בתכלת שדומה לים שדומה לרקיע שדומה לכסא הכבוד"{גמ' סוטה י"ז}, צריך להסתכל לעומק הדברים ולמצוא כוחות להתקדם באהבה באמונה, כעבדי ה', כבנים של ה'.

צריך להעמיק בקשר שלנו לה' יתברך שוב לחפש, להבין שאנחנו שלוחים של ה' שה' בחר בנו מכל העמים .

נסכם את זה בדברי הרב אהוד ברזילי:

"חטא המרגלים הוא לא בעשיית מעשה, אלא בגישה שהארץ לא מתאימה. לא ברכו בתורה. לא ראו את הבחירה של ה' בעמנו ובארצנו. באהבה!"

 

שנזכה לדעת את הכוחות שבנו, למלא את תפקידנו בעולם, להתיישב בארצנו ולגדול, להיות עם ישראל חזק וגדול במלוא תפארתו, שנזכה להמשיך לגדול ולפרוח כאן בארצנו ובחיינו עם כל הקשיים שבדרך.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!

במחילה מראש ממי שלא רצה שאתייג אבל רציתי שיראו את הדרשהקן ציפור

בס"ד

 

@אופטימיות

 

@נפש חיה.

 

@ע מ

 

@לב אוהב

 

@כוס ברוח

 

@זריחה

 

@לך דומיה תהילה

 

@יהודה.פ.

 

{חלק בחרתי כי קוראים פה חלק סתם לקחתי מלקראת נישואין וזוגיות ושוב מחילה שמתייג סתם רעיון יפה שרציתי להראות לחלק.{וחלק משום מה לא הצלחתי לתייג...}}

...ץודהנפש חיה.
קראתילב אוהב

1. אהבתי את המשל של המגיד מדובנא, ממש מעניין!!
2. הנקודה שצריך להעמיק כדי להגיע לקשר עם הקב"ה ולהביא את האמרה "תכלת שדומה לים שדומה לרקיע שדומה לכסא הכבוד", חיבור יפה.

 

שבת שלום ותודה על התיוגזריחה


יפה מאודד!!!אקונה מטטהאחרונה

כל הכבוד לך!

יש דיבורררחותם-צורי
של רבנו, שבדורנו לעבוד את ה' יהיה כמו לטפס על קיר חלק...
זה היה נשמע לי מוגזם. ומייאש. וסתמי כזה.
מי יכול לטפס על קיר חלק???
והיום נצנץ לי. אפשר לטפס קיר חלק רק בצורה אחת.
כשמישהו עוזר לך מלמעלה.

"טוב מאד מי שזוכה להיות מקורב לצדיק אמיתי, כי לעתיד לבוא כתיב: 'לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה', שיאחז (הי"ת) בכנפות הארץ וינער את הרשעים.
אבל מי שהוא מקורב לצדיק האמיתי אזי יחזיק עצמו בצדיק ויהיה נשאר קים ולא יהיה ננער עם הרשעים מאחר שיאחז עצמו בהצדיק" (שיחות הר"ן כב)

אין לנו ברירה אלא להידבק בצדיק כל הזמן ללמוד אותו ולחיות אותו.
לשמוע את הסיפור שהוא מספר שעה שהארץ מספרת משהו אחר לחלוטין. לאחוז ביציבות שלו שעה שאנחנו מדמיינים שהארץ מזדעזעת.
לאחוז בעצות ההכרחיות ולא להתרשם מהעצלנות והקיבעון...
שנזכה.






אמן שנזכה.קן ציפור
בס"ד
רק הערה, נראה לי שאפשר לטפס על קיר חלק..אבל זה דורש מהירות בטיחון ואימונים..(רא ערך פרקואר מן הסתם תמצא אנשים שעושים את זה..)
ולענינו אדם צריך להיות זריז לעבודת ה' ללכת איתה ולהתעלם מהקשיים שמסביב, אפשר לטפס אבל צריך להאמין ולרוץ מהר ועם כמות כח נכונה...כבר בתור ילד תמיד התאמנתי על זה לרוב עשיתי צעד וחצי כלפי מעלה ואז קפצתי למטה אבל באמת אפשר ברמה כלשהי לטפס מעט על קיר חלק ..
פרקור*נפש חיה.


אבל קיר חלק באןרך החיים...חותם-צורי
אפס פרקור
וכי רבנו כתב על אורך הקיר?קן ציפור
בס"ד
רק שיהיה מובן לא באתי לחלוק על הפירוש אלא להציע עוד רעיון שאפשר ללמוד מפה..לפעמים האמונה היא נראית קשה ובלתי אפשרית כמו קיר חלק, אבל איך מטפסים מאמינים שאפשר ורצים ומנסים בכל הכח..
אגב אם לא מנסים בכל הכח לא תוכל להגיע ליד של זה שלמעלה...אבל פשוט הדגשתי עוד יסוד שאפשר ללמוד מפה בנוסף לעניין החיבור לצדיק אתה צריך להשקיע וללכת אל מול הקושי וככה אפשר לטפס..
זה יותר היה נשמע כמו פריקה אבל שיח חברים זה נחמד גםנפש חיה.


לא מקבל אחי.חותם-צורי
קיר חלק זה לא אפשרי פשוט. זה חלק. ביטוי מאד חד וחריף....
חייבים חבלמשהו...
לטפס על קיר חלק... כל חיי עבודת ה' זה קיר חלק.אבל אתה גם צודק בנוגע לאומץ
ממש אהבתי את הרעיוןניגונא

@הדסי שושה אני חושבת שגם תאהבי

שמח שאהבת 👍חותם-צורי
הפרשנות שלך מעניינתסתם 1...אחרונה
אבל אסביר לך איך אני מבין את זה ונלמד קצת חסידות.

לטפס על קיר חלק אי אפשר, כמו שכתבת בעצמך. אז נוצרת תחושת תסכול. מנסה לעלות ומחליק, מנסה לעלות שוב ומחליק... סזיפי בלי סוף ומטרה...

ככה אדם בימינו מרגיש בעבודתו הרוחנית. שהוא בעצם לא מתקדם לשום מקום ודורך במקום.

אז מה העצה? לא להתייאש. ומי אמר לנו בכלל שזו לא עבודה נחשבת. לנסות ולנסות אף על פי שנופלים. אחרי הכל זה מה שחשוב לקום ולנסות שוב. אפילו שיודעים מראש שאולי זה חסר סיכוי.

וכאן נכנס מה שאמרת שמגיעה עזרה מלמעלה כי לבד באמת אי אפשר. (אבך מה ההבדל מדורות קודמים? פעם היה אפשר לבד?)
משהו שיושב לי על הלב הרבה זמןgirl hill

בסביבה שאני גדלה מרבים בשיעורי יהדות לספר לנו סיפורים שונים על גלגולי נשמות וכל מיני סיפורים קשים ומשונים על חשבונות שמיים

 

מאד קשה לי לקבל את זה, מאיפה אנחנו יודעים חשבונות שמים? זה מאד מחליש לשמוע את זה, כי ה' מצטייר כדמות אכזרית ונוקשה חס ושלום, איך אפשר ככה לאהוב את ה'?

 

מאד קשה לי עם הגישה הזאת, שמפחידים אותנו ומלחיצים אותנו

 

 

הדרגה הגבוהה ביותר בחזרה בתשובה זה תשובה מאהבה והם בכלל לא חושבים שאנחנו מסוגלות לזה מרוב שזה דרגה גבוהה ולכן מחנכים אותנו לתשובה מיראה, אני חושבת שזה מאד נורא וזה לא בסדר ללחוץ לנו ככה על הרגש ולזעזע אותנו כל הזמן

 

 

מקווה שהובנתי

 

תודה, בדיוק לפני שבוע שמעתי משהו כזהgirl hill


שמירת נגיעהצליל1

מנסה את מזלי בפורום הזה מעולם לא נכנסתי לכאן,

מישהו יכול בבקשה להסביר לי טעמים רעיוניים + תורניים לשמירת נגיעה?

אני מסתובבת בחברה חילונית רוב הזמן ושואלים אותי הרבה פעמים ואני קצת נבוכה כי אני לא ממש יודעת איך להסביר את זה.. 

תודה מראש לעונים!

ננסה מעט.קן ציפור
בס"ד
אתחיל מנקודה כללית אחד האברכים בישיבת רמת גן הוציא ספר על שמירת נגיעה והתעקש שהרב יבדוק.
אחרי התעקשות הרב בדק ואמר לו שמשהו אחד הוא שכח לכתוב, שזה אסור כי ה' אמר שזה אסור.
וזה הטעם הראשון שצריך לדעת תמיד, וכן גם בחברה חילונית צריך להתחיל מכך שככה ה' אמר אחר כך לשכנע להסביר בהיגיון.

ועכשיו לענינו(לצערי איני מכיר את החוברת ספר שצוין קודם ואולי מישהו משם מכיר.)
אבל ננסה.

1. אישית אני לא טוב בהסברים אבל אני באמת מכיר את התחושת קרבה שהרצון לגעת מבטא.
הנגיעה מבטאת כניסה לעולם אחר, לתחושות של האחר.
נכון שבשלב זה יגידו לך שכשאני נוגע במי שעובדת איתי אני לא חושב על זה, ובאמת יש אמת ולכן עיקר מה שאסור הוא נגיעה של חיבה אבל נגיד קבלת עודף ובטעות הייתה נגיעה לא היה איסור.

ויחד עם זה חשוב את הצד השני, שהוא העוצמה שאותה שומרים, כי כאשר מבינים שאסור לגעת באחרים מבינים גם את הערך של עצמנו מבחינה שהגוף שלי הוא שלי ויש בתוכו אוצר ואני לא הפקר.
במילים אחרות שמירת הנגיעה נותנת לאדם עומק משמעות של חשיבות שיש משהו פנימי בחיבור עם אדם אחר במיוחד של איש עם אשה ולכן יש תנאים.

2. אחד מהאיסורים שקיימים בנגיעה הוא איסור מצד נידה, וזה קשור לנישואין ואסביר משם שכאשר אדם בקשר הוא צריך איזה הפסקה, את ההפסקה הזו בציבור החילוני זה נמצא הרבה בבגידות שכולם יסכמו שזה לא מוסרי אבל המציאות.
הנידות והתקופות של השמירת נגיעה נותנת לנו את הערך לקשר הזוגי. וברווקת כמו שאמרתי זה נותן לדעתי הכרה בערך העצמי דבר שנותן משמעות לחיבור.

לצערי אני באמת לא למדתי מספיק כדי להסביר אך מקווה שזה יעזור טיפה ובע"ה אנסה למצוא את החוברת המדוברת.
בהצלחה.
תודה ענקית על הסבלנות לענות באריכות, עזרת ממשצליל1


בשמחה.קן ציפור
בס"ד
אני לא מוצא איזה חוברת זו... מחילה. אם אזכור כשאיהיה ברמת גן בע"ה.
קשה לענות להם כי תפיסת העולם שלהם מערבית ומבוססת על כניעהצקון לחש

לתאוות. התפיסה שלנו (ולמען האמת כל שאר העולם) היא שאדם צריך לרסן את עצמו.

ולא כל מה שרוצים לעשות - עושים.

 

לכן, בגלל שזה מוביל לתקלות ונפילות ואז כל מיני סיבוכים, אנחנו שומרים נגיעה.

יש לנו מצוות חמורות בתורה שנוגעות לענייני קדושה וצריך להמנע מהן.

דבר הכי פשוט להסברמושיקו

התורה קבעה שורת חוקים להגנה על גבר ואשה - דבר שמציל את שניהם מהיתקלויות לא נעימות.

 

החוקים הם בהתאם לרגשות הטבעיים של בני האדם - בעיקר בתקופת הנעורים שהם מוגדרים "כאש בנעורת[נסורת]" - וגם בהמשך החיים.

 

השורה התחתונה שהרגשות שה' נתן לנו זה לבנין העולם("לשבת יצרה") ולשם צריך לכוון את זה בשביל הבריאות הפיזית והנפשית ,גשמית ורוחנית כאחד.

 

ברמב"ם למשל  (שמבוסס כמובן על התורה)שהוא מפרט את זה כהלכות הלכות מפורטים עוד דברים וקצת יותר מאיסור נגיעה, שזה הנקודה העיקרית ומרכזית שבהם. 

 

ובכ"מ אם שופטים אירועים שקרו בין גבר לאשה באור ההלכה, מגלים שזה הדברים שיכלו להציל את שני הצדדים..

תודה רבה!צליל1


יש איזה סיפור של הרב סבגכאן לרגע קצר

שמספר על מלך שהיו לו שלושה שרים, ורצה לבדוק כמה הם נאמנים לו. 

נתן לכל אחד מהם יין משובח מאוד סגור בבקבוק למשך חודש ואמר להם לשמור עליו ולא לשתות ממנו כמובן.

שני שרים ממש השתדלו ואפילו לא הסתכלו לכיוון של היין. מדי פעם הוא קרץ להם אבל השתדלו להתעלם .

ואילו השר השלישי, ניסה וניסה וניסה,עד שיום אחד נשבר ולגם קצת מהיין המשובח.נבהל מאוד , לא ידע מה לעשות

מיד אחכ הוא סגר את הבקבוק והפסיק לשתות.

כעבור חודש, שלושתם הגיעו למלך. השניים הראשונים הגיעו בגאווה עם ראש מורם ובקבוק סגור.

המלך נורא התלהב עליהם וציווה על משרתיו להכניס אותם לחדר האוצרות למשך חמש דק שיקחו כל מה שהם רוצים. הם שמחו נורא שעשו את מצוות המלך.

מיד אחכ פנה המלך אל השר השלישי שהיה בבושת פנים , שאחז בידו בקבוק לגום מעט.

המלך חייך אליו, וציווה על משרתיו להכניס אותו לאוצרות הגדולים ביותר למשך שעה שלמה!!

כולם היו בהלם. כולל השר עצמו.

מיד הסביר המלך לשרים- אתם לא טעמתם מהיין, אמנם היה לכם קשה נורא. אבל עדיין לא ידעתם מה אתם מפסידים.

הוא שכבר טעם מהיין המשובח הזה-עדיין הצליח להפסיק לשתות אותו! מגיע לו שכר יותר גדול.

(זה קשור קצת לבעלי תשובה שהיו כבר בחטא והחליטו לחזור.)

 

עכשיו , למה סיפרתי את כל זה.

רואים שאם אתה מתחיל משו, אפילו בקטנה, איזה נגיעה נגיד או משו כזה, ומצליח להישמר אחרכך-אתה מוערך הרבה יותר. מכאן- שהרבה יותר קשה להישמר מליפול בדברים חמורים, כאשר על דברים קלים לא שומרים.

הקב"ה לא נותן לנו סתם הלכות של דיני ייחוד ושמירת נגיעה. הוא יודע שאם לא ניכנס לעולם הזה אפילו קצת- נצליח להשימר הרבה יותר -כמו שני השרים הראשונים.

 

כמובן לא להסיק מסקנות שעדיף ליפול ולחזור כי יש יותר שכר- זה בדיעבד.

 

מקווה שאני לא מסובך מדי..

שמירת נגיעה היא רק פרט קטן בתוך מערך הצניעותyagel

אם תחפשי בשולחן ערוך לא תמצאי כלל הלכות שמירת נגיעה... ולא. לא בגלל שמותר, אלא שכל המציאות של חברה מעורבת המכניסה לסיטואציה של נגיעה אינה על פי ההלכה וכ"כ למה??? מה בנות זה טמא?? מה אינם צלם אלוקים בדיוק כמו בנים?? ....מציע לך לפתוח ערוץ מאיר לשמוע שיעור שניים בנושא..בהצלחה!!!

במחילה אבל צורם קצת..קן ציפור
בס"ד
מותר להכניס שאלות קשות, ומותר לנסות ולהסביר את שורש הבעיה.
אבל צורם בעיני לעלות שאלה ולברוח או להאשים מישהו לצורך הדוגמה.

באמת בלי רצון לפגוע אבל צרם לי שאתה מעלה קושייה על כל העולם שכיבכול אתה אומר שאתה יודע את התשובה ואז מטיל על ערוץ מאיר אחריות במקום לענות בעצמך.(שאגב עד כמה שידוע לי לא כל שיעור שני שם הוא בהכרח על זה כדי שיהיה פשוט למצוא תשובה.)

בכל אופן ביחס לשאלה שהעלת..
אז א' בנות הם גם צלע הלוקחה מצלע אלוקים.. בראשית ויפל תרדמה על האדם...וכו'(לא ציטוט מדיוק מהכתב אלא בעל פה)
מה המשמעות של זה ומה היחס של אשה בעניין קרבה לה'
אז באמת יש צד של גשמיות אצל האשה מהאיש אך יש את הצד השני למטבע האשה מצד עצמה היא מלאה בטוב האלוקי היא נבראה ככה בצורה זו במובן מסיום, כלומר לא ניסרו אותו..מתוך השלמות הפנימית הזו עסק האשה בעולם הוא לפתח יותר ולצור כדי לתת טוב וכדי לפתח טוב יש צורך בשלמות פנימית מסיומת. ובמובן הזה האשה יותר שלמה וקרובה לרצון האלוקי הטבעי אך מצד שני הקושי יכול להפיל אותה יותר מאשר לאיש כי יש בה שלמות של עצמה אבל עצמה הוא חלק...האיש לעומתה יש לו חוסר של עצמו האשה ולכן הוא רץ ואין לו מנוחה אך מכיוון שהיה פעם יותר חזק יותר מלאה וכולו היה גם האשה אז יש בתוכו יותר כוח להתגבר על קשיים..
זה בכללי על איש ואשה מצד מהות הצלם אלוקים והבדלים באופן כללי.

ב' האם האשה טמאה אפתיע אותך אבל כן, רוב הבנות והחומרות המאד גדולות בנושא הן בגלל טומאת נידה..בלי האיסור של טומאה זה יתכן ויפלו הכי למטה אבל לפע אחת הדעות אם היא טבלה לפני זה גם יהיה נישואים.
אבל יש עוד סיבות למרחק בניהם החוסר של האיש שעליו כתבתי מכיוון שהאיש חסר ונוסר משכיתו גדולה והוא עלול לאבד את דעתו אם יחשוב שכל אשה היא אולי חלקו ואשתו לעתיד יש כמה דרכים שהאיש מתמודד איתם ולענינו האחת הכללית היא למלא את החוסר בטוב בלימוד ובמצוות ומתוך כך להגיע בשלווה לחיפוש ואכן כמו שאמרתי כדי ליצור משהו צריך שלווה כזו כעקרון.

וכמובן יש עוד הסברים כנראה ורעיונות אבל זה בכללי מה שעולה לי עכשיו..
דבר ריאשון לא, אני לאו דווקא יודע לענות אבל...yagel

יש כלל בעבודת ה' לכל עמ"י ממעמד הר סיני "נעשה ונשמע", אני יודע ומאמין וחי את זה שהתורה מה' היא כולל תורה שבכתב (שהרי הכל ניתן בהר סיני).

ואם ה' אומר כך ודאי שאי אפשר להגיד שדרכה של תורה היא שבנות זה טמא, כך הקב"ה יגיד לנו??? הקב"ה שכולו טוב שלם ואמיתי?? אלא פשוט אנני מבין למה? כי השכל שלי קטן וחלקי לעומת אמת אלוקית שלימה... 

כמובן בעז"ה נחקור והבדוק את הנושא לעומק. האמונה לא אומרת שלא צריך לחשוב.... להיפך. אני יכול לשאול את כל השאלות בלי להיתבייש ועם הזמן לענות עליהם תשובות אמיתיות ועמוקות לגמרי.. 

(קודם "נעשה" כי אנחנו מאמינים ו"סומכים" על ה' ואחר כך נברר. בירור מעמיק פי כמה "נשמע".)

אסביר את זה יותר וגם פה התשובה לא מדיוקת.קן ציפור
בס"ד
א' ביחס לתשובה זה שלא הגיוני בעיניך שבנות זה טמא לא מוכיח שכך דעת ה'. נעשה ונשמע זה על העשייה והשמירה על מרחק והפרדה ולא על הטעם שלדעתך הוא לא שבנות זה טמא.(וכמו שכבר כתבתי הסיבה שבגלל זה מתייחסים לזה כאיסור דאורתיא וחוששים כל כך זה לא הדבר עצמו אלא איסורי טומאה שבדבר הקשורים לנדה, זב וכו')

ב'
הדיוק לדעתי שמותר לך לשאול מה שקשה לך אבל לא בהכרח להשאיל באמונה.
אסביר את זה במשל קיצוני.
תחשוב יש ילד קטן מאמין בה' ומישהו בא עליו לבן שלך ומתחיל להסביר לו על קשיי החיים ואומר לו דברים קשיים שאין לילד שלך איך להתמודד איתם..היית מסכים שימשיך בהנחה ואתה יכול להפסיק אותו? לא בקיצון יותר נוצרי שמביא דברי כפירה והסתה שהיית זורק ולא קורא. אבל למה לא לטענתך הרי יש להם שאלות ואולי שאלות טובות אז שנשמיע אותם לכל העולם ומי שיכפור יכפור ומי שחזק מספיק יחפש תשובות או יעשה בלי להאמין.
ופה בדיטק החילוק שאם לך יש שאלה קשה באמונה אז תשאל ותחפש תשובה..אבל אל תפיל על ילד שלא שאל אותה את השאלה כי לא בטוח שהוא יכול להתמודד איתה ולא יכפור. מסכים שזה לא לגמרי פשוט פה הפורם כי יש בכללי שאלות פה מאנשים שונים אבל זה היה נשמע בעיני כהפלת עוד תיק על מישהו שלא לצורך אלא רק להפיל את התיק ושמישהו יטפל ואני לא אוהב את זה מחילה.
ממש לא הבנת אותי.... תקרא שוב ואם עדיין לא הבנת אני יסבירyagelאחרונה

באישי

 

פרשת בהעלותך{ה' משרה שכינתו.}קן ציפור

בס"ד                                         עוצמה פנימית.

הכל לפי ה'.

"עַל פִּי יה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ.." השל"ה הקדוש בתוכחות מוסר בפסוק זה לומד לחיים שצריך בכל דבר לומר בע"ה אם ירצה האל, וב"ה. או במילים אחרות צריך לתת בכל מקום את הנקודה של השכינה של ה' שהיא כאן.

אנו רגילים לדיבור על העלייה בהר ה', העלאת הנרות, ועכשיו בלימוד שלי הודגש לי גם הצד השני הצד בו ה' יורד על המשכן בו, ה' משרה שכינתו כאן ורציתי להדגיש ולהזכיר את זה, ה' שוכן בנו ועלינו לתת מקום לשכינה להופיע בחיינו.

 

~~~הרחבות~~~

 

 

ה' שוכן כאן.

הרב משה צבי נריה אומר דברים דומים ביחס לעניין העלאת הנרות : "...דבר ה' אל משה "מעל הכפרות אשר על ארון העדות" אורות המנורה הכוללות את הנר המערבי שבעריכת אהרן הכהן – אלו פניות הקב"ה אל ישראל, "נר לרגלי דבריך ואור לנתבתי" והנר המערבי – "עדות היא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל"..."

 

המנורה היא עדות לכל באי עולם שה' שורה כאן, אנחנו באים לעלות ולהלדיק את הנרות, ואליו לראות ולזכור כיצד ה' בא אלינו והאור הוא אינו צריך לו אלא הוא מוביל בו אותנו, אנו צריכים לאור הזה.

יתר על כן השל"ה מוסיף לבאר שאכן המנורה היא כדמות אדם, ועל האדם לתקן עצמו כדי שתרשה בו השכינה שהוא האות שכאן שורה שכינה, עוד מקום בו יש דברים דומים זה הגמרא ביומא שמסבירה על אהבת ה' וקידוש ה', שמי שלומד תורה ומעשיו נאים זה קידוש ה' כאשר המנורה שזה האדם, מאיר במידותיו,  רואים שה' שורה עליו, רואים את התורה שבו וזה קידוש ה'.

 

ישנם פה הרבה פרטים ודוגמאות הקשורות אך מטרתי היא להזכיר שחיינו יכולים להיות חיי קודש, וזה לא רק להתנתק ולעלות לה', אלא ה' גם יורד אל האדם ההלכה והתורה נכנסים לעולם ולמילים ולחיים, כפי שמובא בצד בשם הרב קרליבך לא בהכרח צריך מילים גבוהות או עוצמה גדולה כדי לפתוח שערים לא זה הדרך של הילדים אלא בהרגשה הפשוטה ובחיים הפשוטים בשמחה ובבכי פותחים שערים ונותנים לה' לרדת לעולם ולהיות חלק מחיינו.

 

שנזכה לתת לה' מקום בתוך הלב שלנו, להשרות שכינה בחיינו, ושכל באי עולם יראו וידעו שה' שוכן בנינו.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!

 

מה התכלית בעולם?אנונימי (פותח)
למה בעצם נולדנו?
לעשות את רצון ה'.קן ציפור
בס"ד
אין פה תשובה מלא כי אין לנו מושג מה זה רצון ה' בדיוק.
כלומר אנחנו יודעים מעט מתוך התורה אך את כל הדברים לפריטהם איננו יודעים.

אני אישית התחלתי מתוך פרטים מסיומיים שאותם הבנתי מתוך התורה רצון ה', השקעתי להבין אותם ומהם אני יודע שגם מה שאני לא מבין יש לו מטרה.

אבל פשוט משתדלים להתקדם בתורה מצוות ועשיית טוב לפי הכוחות והדברים שה' נתן לנו להיפגש, ורק אחרי שנגיע לעולם של אמת נדע מה באמת עד הסוף כרגע משתדלים.
אבל למה בעצם כל זה מלכתחילה?אנונימי (פותח)
על זה נאמר במופלא ממך על תדרוש.קן ציפור
בס"ד
אני יודע שזה לא התשובה שרוצים לשמוע, ובע"ה גם נדע בעתיד לבא במהרה בימינו תשובה יותר מפורטת מדיוקת לא בטוח שאז נדע להסביר במילים אבל נדע.
על האמירה הזו בוודאי מגיעה לל השאלה כיצד אפשר שלא לשאול וניסיתי לענות שאצלי זה מתוך הכרה של האמת בתורה ומצוות בפרטים מסיומיים שכן אפשר ללמוד ולמדתי מתוך כך יש לי את הבטחון שגם זה יש מטרה ועניין ובע"ה אני מחכה לשמוע מה' בעתיד את הדברים.

יש כמובן תשובות חלקיות שלא מובנות עד הסוף, כמו רצון הטוב להטיב, ושלאדם יש בושה מרק לקבל אז ה' נותן לו לעבוד כדי להצליח להנות יותר מהטוב ולהרגיש שייך בו.
קשה לי עם התשובה שלךאנונימי (פותח)
אני גם שמעתי הפוך
שצריך לחקור ולדרוש את ה'..

אבל תודה בכל זאת.
באופן כללי על חקירת אמונה יש מחלוקתקן ציפור

בס"ד

אבל על חקירה של למה ה' עשה ככה ולא ככה למה ה' ברא את העולם לכל הדעות אי אפשר להשיג בשכל האנושי תשובה מלאה..

אפשר להביא מחשבות ואמירות מסיומות להעלות כיווני מחשבה אבל אנחנו בני אדם ולכן אי אפשר לרדת עד לסוף סוף דעתו של מקום..

כפי איך שזה נשמע זה מה שאתה מחפש אז אמרתי אני יודע שזה קשה לך, אבל אני לפחות לא רואה את עצמי יכול לרדת לסוף דעת המקום ב"ה. אתה מסוגל אשריך אני לא במעלה הזו...אז זו תשובתי.

הנה, מישהו שאל ממש את אותה שאלה, וזו התשובהזריחה
תודה!אנונימי (פותח)
בשמחה, חג שמח זריחה


שאלת השאלות..שנזכה לשמוח
לכל אחד יש סיבה אחרתאקונה מטטה

לתקן משו בעולם

נו ו...???אנונימי (פותח)
לשם מה נברא העולם מלכתחילה?
מה העניין של כל התיקונים?
מה המהות של כל ה"סרט" הזה?
כדי להנות בני אדם!זריחה


את מתכוונת "להתענג על ה'"אנונימי (פותח)
אז שתדעי שהכוונה לעולם הבא
תראה שם שזה לא רק בעולם הבא... גם בעולם הזהyagelאחרונה

"ואם תעמיק בעניין תראה שהשלמות האמיתי הוא רק הדבקות בו יתברך"(גם בעולם הזה) ועוד הוא מצטט שם את דוד המלך "ואני קרבת אלוקים לי טוב" שזה ודאי בעולם הזה... כמובן שזה פחות מבעולם הבא אך יש דבקות גם בעולם הזה... 

מה שאני יכול לומר במדרגה הבסיסית שלידרור על דף מחיק
עבר עריכה על ידי דרור על דף מחיק בתאריך ט"ז בסיון תשע"ז 22:57
יש אלוקים, אם אתה לא שואל למה יש אלוקים (השאלה היחידה בעולם שאין עליה תשובה, כי היא לא הגיונית) אז אפשר להתחיל לדבר...
כשאני שואל למה נברא העולם , מה המשמעות של כול זה , אני בעצם אמור לשאול מה זה המציאות הזו , מה זה אלוקים...
נכון, אני לא ידע אף פעם מה זה כי גם ידיע זה משהו שאנחנו המצנו. אבל בן אדם יכול להגיע להשגות כלליות של המציאות ושל עצמו האמיתי.
ולעניננו, מציאות ה' בעולם ממלאת את היקום וההוויה במורכבויות אין סופיות( והם חלק מימנו) כל מקום הוא חלק מהשלמות הכללית (אבל גם הוא בעצמו שלם כי יש בו חלק מאלוקים) האלוקות לא נמצאת רק בחלק מהמציאות, ולכן לא נכון לשאול למה צריך את התהליך הזה, כי התהליך הזה הוא חלק מהשלמות.
אתה חלק מהשלמות והחיפוש שלך גם חלק ממנה.וכל מה שאמרתי עד כאן לא שווה כלום אם זה נשאר בידיע .
עכשיו מגיע החלק שבו אנחנו חוזרים שוב לעצמנו ובודקים איפה אנחנו באמת (איפה האמת הפנימית שלנו עומדת לא מה אנחנו) למשל בחופש ... ואז מתחילים לעשות ולעבוד , מדרגה מדרגה לקדם את האמיתי שלי בחופש (כשיש אווירה שהכול מותר ואלוקים הוא סיפור נחמד מהצד ) אל מה שאני , יהודי.