בעז''ה מתכננים חופשה ראשונה מאז הנישואים (צבא וכו') רוצים צימר בצפון בעיקר עם בריכה פרטית בלי חשש לחוסר פרטיות.
מישהו מכיר? אלפי תודות.
ברוגע אצל נגה- במושב רמות. מקום מושלםםםםםם, אבל היא העלתה מאוד מחירים בשנה האחרונה.
הסוויטות של זוהר ומישל בשעל- יש בריכה פרטית, אני לא בטוחה שמחוממת בחודשים האלה, צריך לבדוק, כי בעונה הזו כבר קר (ובכלל המלצה- אם אתם הולכים לצפון, תבדקו חימום של הבריכה). יש פרטיות, ממש יפה ונעים שם.
הצימר באש קודש- בקתה בכרם- אמנם לא בצפון אבל שמעתי המון המלצות. הבריכה לא של הצימר אלא ניתנת לכם לשעתיים והיא מחוממת.
תודה
*אשתו של בעלי*לפני העומס של ילדים עבודה וניסיון לגנוב שעות שינה שיחקנו מלא. גם בנינו וגם היינו נופלים על שכנים זוגות צעירים ומשחקים איתם ביחד...
היה כיף מגבש, מחבר, מוסיף טוב
נתן מה לעשות ביחד שלא דורש מאמץ או חשיבה אלא פשוט כיף וזהו. זה נחמד וחשוב לדבר על דברים רציניים אבל זה טוב להכניס קצת קלילות
תקנו משחקים שהם לא ארוכים מידי. כי אז לא רוצים להתחיל. יש משחקים שכל משחקון זה 5-10 דקות זה האידאלי. נניח מונופול או קאטן פחות..

איך שלא מסתכלים על זה, ככל שחולפות השנים, נוספים יותר ויותר כאבים ומחלות כרוניות. אז כן, אפשר לנהל אורח חיים בריא, לעשות ספורט (זה לאו דווקא מאריך חיים, אבל כן משפר את האיכות שלהם), לטפח תחביבים ובעיקר לחסוך לכל צרה ר"ל שלא תבוא.
את נפגעת בשביל הילדים כי כביכול זה משדר שהם לא מתגעגעים אליהם מספיק כדי לבוא לבקר, במיוחד שיש אחיינים אחרים להשוות אליהם..
זו הרגשה טבעית ואין לך מה להילחם בזה. אולי ממש קשה להם לנסוע במיוחד שיש להם תחליף קרוב.. אני בטוחה שהם אוהבים את כל הנכדים אותו דבר.
לדעתי תשמחי ממש.. זה עדיף בהרבה מאשר מה שגיסתך חווה... סיוט... תגידי תודה רבה 
רק הפעם.
) זה לא שרותים שאכן זקוקים לחיטוי, רק רצפה שמקסימום נשפך עליה קפה או לכלוך אחר, שיורד מצויין ע"י חומר שטיפה הכי פשוט..
רק הפעם.

ולא מעוניינת להיחשף
או פה לא אכפת למנהלים?
יש הנהלה בשביל להחליט דברים כאלה וזה יכול להגיע למקומות בעיתיים מאוד של פגיעה בחפים או נקמה
כשכל מה שנדרש ממנה זה להתעלם ולחסום אם תרצה
@יהודה224, לתשומת ליבך...
בתור סגירת חשבון יפרסמו. ברגע שזה יהיה מקובל
אך יתכן שאצל נשים יותר נפוץ? בכל אופן, הן יותר רגשניות (בעיניי יתרון, בעיני גברים חסרון
)
תראה איך נשים יותר לוקחות ללב
וגברים אין להם סבלנות/עצבים לדבר/לשמוע על רגשות
כך נדמה לפחות.. בהבטה כללית על אנשים בעולם...
חיכיתי לתגובה שכזאת. הפליא אותי שאף אחד לא כותב על
כך שהבעל השתמש באקט בוטה, מביש ואלים.
מדליק מליון נורות אזהרה אדומות.
בעלי לומד בכולל, והחברותא שלו מהבוקר עד הערב לא מפסיק לדבר עם בעלי על אשתו.
עכשיו אני שמה בצד את הדיבורים שלהם על חשבון הזמן לימוד, לא מעניין אותי, לא אחריות שלי, מבחינתי אני שלחתי אותו ללמוד והכל טוב, את את חלקי עשיתי.
אבל עצם הרעיון שחצי או יותר מהדיבורים שלו, זה דיווח מה אשתו של החברותא עשתה, טוב לה או רע לה, מה אוהבת לאכול מה אוהבת לעשות, מה אוהבת ללבוש, מה קנתה, מה עשתה, מתי עצבנה אותו (הוא גם הרבה מתלונן עליה) לא עושים לי טוב. (מאמינה שיש דברים אישיים יותר שמספר אך בעלי מבין שעדיף לא לספר לי (לדוגמא מתי היא במחזור, הוא מספר שהיא עצבנית בגלל זה, בעלי יודע את כל הסיפור לידה שלה, אמרתי לו אתה בקי בסיפור לידה שלו יותר מלידה שלי, אמיתי זה ככה), מסנן בקיצור)
אולי אני קנאית בצורה יתרה או הורגלתי לסגנון חיים אחר.
חייבת לציין שבעלי לא כזה, או בכלל לא כזה, הוא לא מספר עלי יותר מידי, בפני אנשים זרים שהוא לא מספר אני אוהבת את זה, זה באמת לא עניינם, אבל נגיד אפילו לאבא שלו או אפילו אמא שלו, נגיד אח שלו מספר כמה אשתו וכו' בעלי לא, הוא אומר שזה לא עניינו לא מתאים וזהו.
אני אומרת לבעלי שלא מתאים לי שהוא החברותא שלו, הוא בחור רדוד לטעמי (מעוד סיפורים שונים שהוא מספר) ולא אומרת לו את הסיבה האמתית שבעיקר אני לא אוהבת שכל הסיפורים שלו זה סביב אשתו), כי אני יודעת שהוא ימשיך לספר לו ובעלי פשוט לא יספר לי כלום, ככה לפחות אני יודעת.
בעלי טוען שאני אישה שתלטנית ואני מחליטה ואיך אני יכולה לקבוע לו כזה דבר וכו' וזה החברותא היחידה שמתאימה לו, ובמקום בו אנו גרים אין הרבה כוללים וכו'...
עוד משהו מוסיפה, בעלי שונא שאני בפורום כאן (הריון ולידה), אני רואה כאן קהילה נשית תומכת, מחבקת מהממת, מלמדת.
והוא רואה בזה, מקום שמדברים על דברים שהצניעות יפה להם, מה כל אחת צריכה לספר את כל הכאבי בטן שלה, לספר בחיים האישיים שלה.
אני אומרת לו, זה אנונימי אף אחד לא מכיר אף אחד, זה משהו אחר.
בקיצור, סליחה שהארכתי, אבל הנושא הזה ממש מעיב על חיי.
לא אוהבת שהוא לומד אתו.
לעבור כולל פשוט לא אופציה כרגע כי אין לאן.
לא כל כך הבנתי האם צריך לעשות פרוזבול או לא?
שלום וברכה
אשמח לקבל המלצות לספרים/סדנאות או כל דבר אחר שלא דורש מפגש פרונטלי עם מטפל
הדגש הוא על המלצות מנסיון על דברים שבאמת שיפרו את המצב
לצורך העניין, מדובר בזוג נשוי 13 שנה , אוהבים ופתוחים האחד עם השניה , עד לחדר המיטות... שם המצב מורכב, מורכב מאד
אני יודעת שההמלצה היא להתגבר על הבושה והחששות וללכת לטיפול, אך קשה לנו עם זה כעת ומאד מאד רוצים לנסות קודם "להסתדר לבד" (מה שלא עבד 13 שנה..)
מדגישה שחפרתי רבות בפורום , אבל אשמח להגיע למשהו ברור יותר ולכן אודה מאד לתגובות ולעצות פרקטיות וענייניות
העניין ממש חשוב לנו
תודה רבה!
אשמח מאד לדעת האם יש זוגות שעברו קשיים בנושא והצליחו בכוחות עצמם להגיע להבנות ולחיי אישות תקינים דרך קריאה/האזנה לספר/סדרת הרצאות כזו או אחרת
בשונה מכל פער או מחלוקת אחרת בחיינו הזוגיים , שם הצלחנו להגיע להבנות ע"י שיחה טובה ובריאה, עושה רושם שבתחום הזה השיחות מובילות אותנו למבוי סתום במקרה הטוב ולהחמרה במקרה הפחות טוב
וחשבנו שאולי ע"י קריאה משותפת בספר טוב, נוכל לפתח דיון מבין ובריא יותר שיביא לתוצאות טובות
היה מורכב, היו פערים בעיקר קיבלנו ממנו שפה משותפת שנוכל לדבר. מדהים כמה השפה שונה בין גברים לנשים בעניינים הללו
בדיוק, ולכן אנחנו פשוט לא מצליחים לנהל שיחה שלא מובילה לפיצוץ
זה כמו שצרפתי ואנגלי ינהלו שיחה וכל אחד יתעקש לדבר רק בשפה שלו
לפעמים זה נראה כ"כ מורכב, שנראה שלעולם זה לא יסתדר
תודה על ההמלצה!
אבל יותר מזה ממליץ להתחיל מ נשים מנוגה וגברים ממאדים כדי לקבל את הרעיונות ו'השפה' וליישם אותם במקום יותר 'קל' שזה התקשורת הזוגית הרגילה ואחרי שרואים שזה עובד וושמחים בזה לקחת את זה לשלב קדימה לחדר המיטות ששם המורכבות יותר גדולה מטבע הדברים והכישלון יותר כואב
מזדהה עם המילים
רק מדגישה שהתחושה היא שהתקשורת הזוגית שלנו מעולה ב"ה
וזה מה שמתסכל, שכשזה מגיע לחדר המיטות , כל הפתיחות והשיח הבריא נעלם
ננסה ונקווה לטוב
אם תרצה לשמוע יותר, אתה מוזמן לשאול. אבל באמת אני מסוגל לגמור את ההלל על הקורס, והוא בעיני הפיתרון האידאלי למי שלא רוצה ללכת לטיפול, ולדעתי כנראה בהרבה מקרים יהיה יותר יעיל מטיפול
האם הקורס מתאים גם לצפיה זוגית ?
מהפן התועלתי , לא ההלכתי..
שוב תודה מכל הלב על כל התפילות
שתהיה ישועה שלמה לכל עמ"י, כל אחד ומה שהוא זקוק לו,
לשנה טובה ומתוקה וכתיבה וחתימה טובה🙏🌹
אני מחפשת מקום לסליחות לימים הקרובים (בלילה), לא הכותל וגם נראה לי שאני לא אסע לאור החיים... אפשר גם סתם הבית כנסת שלכם\ ההורים בשכונה שכיף בו בסליחות... ממש ממש יעזור לי (אנחנו מתארחים ולא כלכך מכירים פה)...