שרשור חדש
אנשים שבאמת נהנים לבלות עם הילדים שלהם בשבת .אנונימי (פותח)


מי אתם לעזזאל ?????
דווקא בשבת ? או שהשאלה מי5+
ההורים המוזרים שממש אוהבים את הילדים שלהם?!🙊
אניLia

אם לא הייתי צריכה לעבוד הייתי נשארת עם הילדים בבית.

אני!! ולא רק בשבתמקופלת
לא אשקר וכן אומר בכנות שלפעמים אני מאבדת סבלנות ורוצה את השקט שלי, לרוב אני לא עושה את זה בלב שלם, ורק כי באמת אני סוג של מתחילה לאבד את זה...
אבל משכנעת את עצמי שזה כדי לצבור כוחות וסבלנות *בשבילם*. ולא כי אני חלילה לא אוהבת אותם, או לא רוצה לשחק איתם...

אחרת, בשביל מה 'הבאנו' אותם?

(יותר נכון 'קיבלנו' בסיעתא דשמיא)
אני אני אני! אבל הגדולות כבר מצאו חברות משלהןדי שרוט
והן לא צריכות אותי 😭😭😭
מקרא מפורשפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ו בטבת תשפ"א 07:39

זה המקור של המם הזה, כלומר ממש דברי אלוקים חיים, שלא כמו המסורות המאוחרות יותר שנעשו על סמך זה בדורות האחרונים.
 

 
רק אציין שבמקרה שלנו, ברוך ה', אנחנו רק מחכים לשבת... 
😅אנונימי (פותח)
צריך לדעת איפה לגור, כנראה.כינוי-לרגע
עבר עריכה על ידי כינוי-לרגע בתאריך כ"ו בטבת תשפ"א 08:43
כשיש פארקים, מתקנים, גינות - יוצאים עם הילדים והן לא משתגעים בבית.
מתחלקים בד״כ במנוחה - פעם הולכים עם אבא, פעם עם אמא.
אניrivki
תהני מזה כל עוד הם רוצים לבלות איתךאורה שחורה
לא ראיתי אותם כל השבת.
אחרי הסעודה הם היו בחוג תהילים ומשם הלכו לחברים ומשם לחברים אחרים אחכ נקלעו להרפתקאה עם צפרדעים בנחל ואז רצו לחפש מנחה.
אמרתי תודה שהגיעו לסדש.
מאד מאד אוהבת את הילדיםכמיהה

אבל אין לי שום נקיפות מצפון וחרטות כשאני יוצאת לחופש או מרגישה צורך גדול לקחת חופש מהם לקצת זמן...

בשונה מחבירות טובות שלא נהנות להיות בחופש ללא הילדים, או מלאות בנקיפות מצפון על כך.

דווקא בשבת זה סבבהמשה

באמצע השבוע יש עבודה ודברים לעשות. בשבת יש לי הרבה יותר סבלנות אליהם.

ילדים זה קשה.פרש בודד
וזה רק שאלה על מה מסתכלים.
על הטוב או על הרע.

(והאם הורדתם להם גנים של חננות או של סוסי פרא)
אני ב"הסודית
בשבת ובימי החול. תודה לה'.
אניספק

אלא אם הם לא נתנו לי לישון בלילה ואז אין לי כח לכלום... 

😅אנונימי (פותח)
אני.. מחכה לספר להם את הסיפורים שלידובדובה
או מהילדות...
או סיפור בהמשכים שהמצאתי...
הכי כיף שבת
.. לא מפסיקה לצחוק..
גם צורחת מדי פעם שהם מבלגנים ורבים
אני מחכה כל השבוע לשמוע את המתוקים שמספרים לי על פרשת השבוע.רויטל.


מה זה ''לבלות''?בת 30
אני נהנית מהשהות המשפחתית ביחד. משיחות, שירים, לפעמים משחקים.
להגיד שכל רגע הוא הנאה צרופה?
לא..אני גם צריכה זמן לעצמי בשבת. ובשבת הם לא שוכחים לבדוק גבולות באופן אינטנסיבי..
אני אוהבת את התגובה שלך .אנונימי (פותח)
תודה
👍בת 30אחרונה
מחכה כל השבוע לנשום אותוחבובוש

ליהנות אתו לשבת אתו.

 

וגם לנוח..........................

את האמתיהודה224
אם תשאלו אותי בשיא הלחץ של השבוע אם יש לי סבלנות לילד...😭
אבל בשבת שאין טלפונים ווטסאפים (פורומים😰😰😰) יש לי מלא זמן לנחת איתם ויותר מזה אני לאט מתחיל להינות מזה יותר..
האם אפשר לשים אבקת כביסה / נוזל כביסה על הרצפה?יונייוני

היי,

האם יש בעיה לשים אבקות כביסה שונות / בקבוקים עם נוזלים לכביסה על הרצפה?

אני גר במקום שכור והכי נח לשים על הרצפה בחרך בין המכונה לקיר, אך מן הסתם קצת אבקה ואולי קצת נוזל יכולים לנזול

על הרצפה ואני לא יודע אם זה יכול להזיק לרצפה (רצפות שאני לא יודע מאיזה סוג).

תודה!

לא חושבת שיכול להזיק אבל אפשר לשים על נייר עיתוןשומשומ
אני גם שמה ברצפה אבל או שתנקי פעם בשבוע אז ככה לא יישאר סימןרויטל.

או שתשימי שקית ניילון או שקית אשפה, ופעם בשנה לקראת פסח תוכלי לזרוק ולהחליף.

אתה יכול לשים מתחת ניילון עבה אבל לא חושב שאמורה להיות בעיהבסדר גמוראחרונה


צריכה המלצה למטפל זוגי תותחמקווה לשינוי
אני ובעלי בפרידה, שוקלים גירושין. המצב מאוד מאוד מורכב, יש הרבה כעסים ומשקעים וכרגע חוסר יכולת לתקשר
אני יודעת שהתנאי מבחינתי הוא טיפול בכעסים (וקצת אלימות, לא כלפיי פיזית אף פעם)
הוא כרגע לא במקום של לשמוע על זה
המשקעים נוצרו ככל הנראה בגלל קשיים ביחסים ביננו מהתחלה כך שרצוי שתהיה למטפל גם התמחות בתחום הזה
(למרות שאני מתכוונת ללכת באופו אישי למטפלת מינית. אצלי התפתחה טראומה ממה שקרה ביננו)

צריכה מישהו שמומחה בלאבחן מצב מורכב של לקראת גירושין וידע לזהות את מוקד הבעיה ואת הדרך הנכונה לנו

אנחנו מחיפה אבל נהיה מוכנים ליסוע קצת
תודה
מקווה שהשרשור שלי לא יתפספס כאן. זה דחוף לימקווה לשינוי
לא נראה לי שהוא "חולה"מקווה לשינוי
זה לא המקרה הקלאסי של גבר אלים
ואני לא אומרת את זה בגלל שלא הרביץ לי פיזית
אלא בגלל שזה הופיע רק כשנתיים אחרי החתונה, ובא לידי ביטוי רק בהתקפים ולא ביום יום, אין הקטנה או שליטה בין ההתקפים
בנוסף זה התחיל רק אחרי תסכול גדול שהצטבר בגלל קשיים רציניים באישות, שהתחילו מוגינזמוס אצלי מהלילה הראשון שלנו..

אז האלימות היא אלימות ואין לה הצדקה, זה ברור
והאלימות היא לא בגללי, התסכול יכול להיות בגללי
אבל לא מדובר ב"גבר אלים"
אני מסכימה איתך בעניין הזהמקווה לשינוי
מבחנתי זה התנאי להמשך ניסיון להציל את הנישואין האלה, נפל לי האסימון מאוחר מידי כמה זה תוקע ולא מאפשר התקדמות בטיפול הזוגי וחבל על הזמן של שנינו ככה.
רק שמעבר לזה מחפשת גם מטפל זוגי, במקביל או להמשך טיפול
כרגע אנחנו בכל מקרה פרודים כי אני לא מוכנה יותר לספוג את האלימות הזאת בבית

הבעיה כאן היא שהוא לא מוכן, נכון לעכשיו ללכת לטיפול
אנחנו בשיח על זה מול הרב שלנו
מקווה לטוב
אמן שנצליחמקווה לשינוי
תודה על כל העזרה!
לפי מה שהיא כתבה ייתכן שהכוונההיועץ למלך
במילה אלימות "וקצת אלימות" היא אולי שהוא זורק חפצים מתוך כעס או טורק דלתות
לא ממש מובן


יש עניין לא להכניס לה מושגים שהיא לא השתמשה בהם כמו "אלימות נפשית" (מה זה נשמע ממש עבירה חמורה אבל יכול להתפרש במאה צורת וכל אחד ואחת יכול לדמיין שזה קרה אצלו)ומילולית

באמת היא באה בראש טוב של להצליח לפתור את הזוגיות אין ענין סתם לתת לה תחושות קשות ושאין סיכוי
אני חושבת שאתה ממש צודקמקווה לשינוי
מניסיון מר של טיפול אינטנסיבי ארוך והמון נכונות משני הצדדין
היום אני פשוט מבינה פתאום למה זה לא עבד, כי הזעם לא טופל
זה היה צעד קדימה, 10 צעדים אחורה. זה מה שזה ולכן חבל על הזמן כל עוד זה לא מטופל
אם זו היתה אלימות כדפוס, במהות שלו, הייתי קצב והולכת כי זה הרבה פחות בר סיכוי
כתבת יפה ונכון מאוד. חשוב לשמוע.כוחה של מילה
הוא כן כבר חסם לימקווה לשינוי
את הדרך לחדר בגופו, פעמיים, כשרציתי לשים נעליים וללכת מהבית באחד ההתקפים, ופעם אחרת כשהוא התפרץ על הילדים בלילה ורציתי ללכת להגן עליהם

חייבת להגיד שזה רגע מזעזע, אפילו שזה לא כואב פיזית

הילה ואילן יפרח מבית רימון. חצי שעה מחיפהאם ל2


חושבת שיתאימו למצב מורכב כזה?מקווה לשינוי
תתקשרי ותברריאם ל2


תודהמקווה לשינוי
אני פשוט בכוונה מבררת כאן מראש ורוצה המלצה למישהו שמתאים למורכבות כזאת..
ואי באמת צריך כאן מומחהמופאסה
מכיר בי-ם אבל בטוח שיש גם במרכז/צפון אנשי מקצוע טובים. בטיפול כזה לא כדאי לנסוע רחוק מדי, גם ככה הכל מורכב מידי והנסיעות גם מוסיפות ליאוש.
אולי תשאלי גם בפורום הורות ומשפחה בכיפה
בהצלחה רבה
הרב יצחק מדאר-חיפהNoni
0504400227
אשמח לשמוע עליו פרטיםמקווה לשינוי
ולמה בעצם הוא מומלץ לדעתך
שלחתי בפרטיNoni
יש ליד נהריה. יקר אבל מפורסם מאוד. אמיתי מגד.ה' אלוקינו


תכל'ס נכוןמקווה לשינוי
אפילו תהליך הגירושים יעלה יותר...
מעניין..מקווה לשינוי
מאיפה שמעת עליו?
אם תוכלו לנסוע לעלי זהב שבשומרון, ממליץ על דר' ציפי רייןשנון_במחלוקת

מניסיון אישי שלי ושל אשתי, היא ממש תותחית. 

פסיכולוגית, יועצת זוגית שמתמחה בתחום המיני.

נשמע תפור בולמקווה לשינויאחרונה
אבל זה גם רחוק מידי וגם מטפלת
אבל תודה על ההמלצה!
האם זה מוסרי לשקר לעצמכם כדי לעמוד ביעד שהצבתם לעצמכם?בסדר גמור


..הללויה~
איך אפשר לשקר לעצמך?

לא מכירה את זה שאפשר לשכנע את עצמך?בסדר גמור

נגיד, אם תסיים את כל המטלות שיש לך תלך לקנות לעצמך גלידה.
אבל אתה לא תלך באמת לקנות גלידה אבל בכל זאת משתמש בסיבה זו כדי לקבל הנעה לעשות את מה שאת רוצה. 
או נגיד שאם תסיימי את המטלות שלך , אדם קרוב יעריך אותך יותר או ישמח מזה או כל דבר רוחני אחר. 
@רויטל.

עכשיו הבנתי כן בהחלט שזה קורה לירויטל.


אבל אז עצמך לא אומר לעצמך שעצמך עובד עליו?כוחה של מילה
..הללויה~
אם אני אומרת לעצמי שאלך ואקנה אז באמת אלך ואקנה..
ודברים רוחניים או הערכה מאנשים אחרים זה לא דווקא שקר.

נראה לי לא הבנתי אותך.
אצלי לפחות הבעיה היא לא שאני לא אקנהחולת שוקולדאחרונה
אלא שאני אקנה גם אם לא עמדתי במשימה, זה די טיפשי לשחק עם עצמך ב"כאילו"
לא הבנתי מה הכוונה לשקר לעצמי תן דוגמהרויטל.


כן, ברורחולת שוקולד
גנבו לנו מהבית את טבעת האירוסין ואת השעון שקיבלתי מהוריהפשוט אני..
הביטוח יכסה את ההפסד הממוני,
אבל מי יכסה את העצב על מה שנלקח...
חפצים שהם זכרונות, תכשיטים שהם טיול נעים בשבילי הנוסטלגיה...
אה לא בקטע של לרחםה' אלוקינו
עבר עריכה על ידי ה' אלוקינו בתאריך כ"ו בטבת תשפ"א 18:57


יש לי מועקה ענקיתLinor
עבר עריכה על ידי Linor בתאריך כ"ד בטבת תשפ"א 09:28
קוראת פה לפעמים וחייבת לשתף

ב״ה אחי הקטן התארס לפני כמה ימים בשידוך.
הוא בחור פצצה, באמת. חכם מאד, חברותי, לב טוב, יפה.
באמת משהו. אבל יש לו קושי בקבלת החלטות. (הוא הלך בגלל שזה לטיפול)

הייתי מאד מעורבת בשידוך (הכי).
מברורים על הבחורה ועד שיחות אל תוך הלילה אחרי דייט.
הם יצאו תקופה במשך כמה שבועות שבהם היו עליות ומורדות.
במשך כל התקופה הוא סיפר לי המון המון מעלות עליה. טוב לב, חכמה, מידות טובות, זרימה וכימיה, היא תומכת ורגישה.

מצד שני היו פערים, היא קצת יותר חזקה ממנו מבחינה דתית, לפעמים טיפה ילדותית,
בתחושות שלו היו המון עליות ומורדות.
היו דייטים שהוא חזר ואמר וואו היא מדהימה, והיו כאלה שהוא אמר שזה לא זה. .

אני הרגשתי ואמרתי לו שנשמע מדבריו שהדברים החשובים והעיקריים קיימים, ויש באמת דברים שמפרעים אבל עדיין אני לא חושבת שזה סיבה לפסול.

מצידו היו התלבטויות עד הרגע האחרון.
הוא ידע את כל המעלות, וזכר כמה טוב לו,
ובעזרת המטפל הוא הבין שהסיבה להגיד לא זה הפחד שלו מלקבל החלטות ,וההבנה כמה אחריות יש על הבעל בנישואים.
והוא פשוט צריך לקפוץ למים ובמקביל להמשיך טיפול.

בתחילת השבוע הזה הוא הציע נישואים.

נפגשנו איתה ועם המשפחות וקצת קיבלתי שוק.
דבר ראשון - ראיתי תמונה שלה כששלחו לי לבירורים. פשוט לא אותו בן אדם. הרבה הרבה יותר יפה בתמונה. אני לא זיהיתי.
צבט לי בלב, אבל בעינייו היא יפיפיה אז מה זה משנה.

מבחינה כלכלית הם לא במצב וואו, וחוץ מהוצאות החתונה לא יהיה לו גב שם, וככה גם מהצד של ההורים שלי.
בררתי וידעתי שהם לא שוחים בכסף , אבל המצב נראה יותר גרוע כשהגעתי לבית שלהם.
כל כך רציתי שיהיו לו חיים נוחים וטיפה גב.
ובכלל האבא של המשפחה ממש מוזר.מעופף כזה.

ומבחינה דתית הבחורה באמת נראת הרבה הרבה יותר חזקה ממנו.

וזהו יש לי מועקה ענקית מאז שהם סגרו.
נדודי שינה, לחץ בחזה.

זה אחי הקטן, וכל כך התשדלתי שיהיה לו הכי הכי טוב, לקחתי את תפקיד האמא כי לא סמכתי על אף אחד אחר.

מרגישה שנכשלתי.
מגיע לו הכי טוב,
אולי ההתלבטויות שלו היו נכונות. אולי לא הייתי צריכה ׳לדחוף׳ ולהגיד שמה שבאמת חשוב קיים.
נכון ששאר הדברים הם שוליים ולא העיקר. אבל בסוף הם היום יום.
עכשיו הוא נראה מבסוט, פוחדת שזה בגלל הריגושים שהוא התארס.


זהו פרקתי
עזר לי אפילו רק לכתוב את זה







תזכורת לעצמי להגיב מאוחר יותר.הריון ולידה_פצ
אמממ... לא ברור למה דחפת את השידוךשוקולד פרה.

 

האם את באמת מאמינה שהיא בחורה טובת לב?

 

כי אם כן, אז בטח שהוא זכה.

 

נישואים טובים עולים ויורדים על מידות. 

 

מצד שני-

 

הדבר שהכי חשוב פה הוא הרצון. 

 

אחיך רוצה אותה? רוצה ממש?

 

אז יופי. 

 

ובמחילה, בלי "זיבולי שכל" על פחד ממחוייבות, ופחד מחתונה, ופחד מילדים, ופחד מהצל של עצמי...

 

אני הגעתי לגיל 29 רווקה עם תסבוכים,

 

והייתי בטוחה שיש לי את כל הפחדים האלו+ התסבוכים שלי,

 

והכרתי את בעלי שהיה אז גרוש ++ ובלי פרנסה מסודרת.

 

לכאורה- התגשמות כל הפחדים עלי אדמות.

 

איזה חיים אני מזמנת לי..

 

אבל רציתי אותו! מאוד-מאוד!

 

ידעתי שאנחנו קשורים זה בזו ברמה מאוד עמוקה.

 

רק רציתי שנתחתן.

 

מסקנה: לא ללכת להתחתן כי המטפל לחץ וכו'. מטפל הוא לא האדם בעצמו. האדם צריך להרגיש ולהיות מחובר לרצון שלו.

 

מסקנה 2: חיים עם סידור כלכלי זה אמנם טוב ונוח, אבל זה לא הכל בחיים. 

 

ועוד משהו: 

 

דווקא בעיניי התפקיד שלך *עכשיו* הוא לראות האם אחיך שלם עם השידוך.

 

האם עכשיו, כשההחלטה נפלה, משהו נרגע בו,

 

או הפוך- חוסר השקט עוד יותר מכרסם.

 

אני מאמינה שאם יש חוסר שקט זה מעיד שיש שם משהו שמפריע לו- וזה לא פחד ממחוייבות ולא פחד מחתונה. *זה קשור בבחורה עצמה*.

 

ודבר אחרון- בחורה דוסית זה יכול להיות נחמד וטוב,

 

השאלה היא אם היא דוסית קשוחה שרוצה שהכל יהיה לפי מה שהיא רוצה, וכביכול "ההלכה בעדה",

 

או שהיא אישה רכה, נוחה ומקבלת, שגם תיתן מקום לאחיך. (*כאן בדיוק הכנס עניין המידות)

 

וגם- האם הדוסיות שלה הוא מעטה של צדיקות הבא לחפות על קרירות מינית?

 

האם היא שומרת נגיעה באדיקות, כי יש לה בעיה עם מגע ועם אישות,

 

או שהיא רוצה ובעניין- אבל באמת חשובה לה ההלכה?

 

ממש מציעה לבדוק את זה.

 

 

עונהLinor
* כן אני חושבת שהיא טובת לב על סמך הדברים שהוא אמר.

*אני חושבת שאין מקום להשוות בין פחד מחתונה אצל נשים וגברים.
לגבר חוץ מבחירת האישה יש כניסה לחיים עם עול ואחריות.(עם כל הכבוד לעול האישה)
מעכשיו יש לו עול של פרנסה, להחזיק בית , וזה היה הפחד העיקרי שלו.
הוא בחור מאד מאד שכלי ועם כל הרצון שיש לו הוא לא מהסוג שמתעוור מאהבה ולא רואה את הקשיים.

* היא ממש לא דוסית בכיוון הזה. מאד מכבדת, מודעת לפתיחות שלו, הם דיברו על זה ואין לאף אחד כוונה שהשני ישתנה.
אז נשמע שהיא מהממתשוקולד פרה.

 

השאלה היא האם הספקות שהיו לו, היו רק בשל עול הבית הקרב?

 

אולי משהו בה בעייתי מבחינתו? כדאי לבדוק.

 

ואגב, לפעמים חשש מעול כלכלי וכו', זו סיבה שנתלים בה כי קשה להגדיר משהו עמוק יותר שמפריע.

 

קיצור, שווה לבדוק שהוא שלם עם זה ו*מצפה לזה*.

אני חושבתLinor
שדווקא בהתחלה היה לו קשה להודות שהפחד הוא האחריות ועול הבית.
ולא שהתירוץ הזה מכסה על דברים אחרים.
הכל בסדרסוסה אדומה
תזכרי שאת לא מנהלת את העולם, גם אם היית שליחה למשהו. מישהו אחר שמנהל את העולם רצה להסתיר ממך כמה דברים. למה? לא יודעת... אבל יש לו סיבה.

עכשיו מה שיש לך לעשות, זה שני דברים.

א. לזכור שהוא אומנם האח הקטן שלך, אבל הוא כבר לא קטן.
הבעיה שיש לו עם קבלת ההחלטות כנראה נובעת גם מהמיקום שלו במשפחה.
להתערב לו יותר מידי, לפני ואחרי קבלת ההחלטה, היא כמובן לא הדבר שיעזור לו עם ה"בעיה הזאת"...
הוא צריך לצבור ביטחון אישי ועצמי, והדבר היחיד שיעזור, זה שבמקום לשכנע אותו, תאפשרו לו להבין מה הוא רוצה ומה טוב לו ותכבדו את זה ב100%! גם עכשיו וגם לפני כן. אז עכשיו, אם יש לך סיבה אמיתית לדאגה, תשאלי אותו בלי להיות מוטה, מה הוא חושב על זה ועל זה - בחכמה. ותקבלי כל מה שיענה לך.

ב. עם כל זה שהוא אחיך הקטן, את לא אמא שלו. ואני אומרת לך את זה כאחות גדולה לאחים קטנים. אם אכפת לך ממנו, אז שחררי. אם הוא מספיק גדול בשביל להתחתן, הוא גדול מספיק גם כדי לעזוב את אביו ואמו וכל שכן את אחותו - ולבנות את עצמו.

ג. הדברים שמפריעים לך בה, מאוד לא עקרוניים.
- שורה תחתונה, היא יפה בעיניו.
- למה מישהו צריך גב מעבר להוצאות החתונה (שגם זה הרבה מאוד עזרה?). לא מתחתנים אף פעם על דעת זה שההורים יעזרו. זה מנהג מגונה מאוד שחייבים להפסיק איתן. במילים אחרות, הוא ילד גדול והוא יתמודד גם בלי עזרה מההורים.
- היא יותר דתית ממנו - מי אמר לך? (זה לא מדיד). ומעבר לזה, מה רע בזה?!

ד. רצית כל מיני דברים בשביל אחיך, לא סמכת על אף אחד אחר... והתאכזבת.
במילים אחרות, באיזשהו מקום חשבת שיש לך יכולת שליטה כלשהי, וגילית שלא, ועשית צעדים על צד זה שסמכת על עצמך יותר מידי, ועכשיו את חוששת כי גילית שאת לא יכולה לסמוך על עצמך, ומשם נובעת המועקה.
אז תשחררי את זה, את לא אלוהים. הדבר היחיד שאת יכולה וצריכה לעשות, זה לוודא בדרך חכמה! שאח שלך שלם עם ההחלטה שלו כל השאר לא עניינך בכלל גם אם יש לך רצונות טובים.

בהצלחה...
תודהLinor
באמת אהיה עם יד על הדופק לראות איך הוא מרגיש בתקופה הזאת.
וברור שהדברים שאמרתי הם מאד שוליים ולא העיקר.
פשוט היה הרבה יותר נוח אם הם היו גם בסדר.
וברור ברור שלא אמרתי ולא אומר מילה על הדברים האלה.
לי בלב היה קצת באסה.
עונה לך כאחות גדולה שהיתה מעורבת בחיי אחיה הקטןאורי8
אחי הקטן כבר לא קטן, אבל באיזשהו מקום בעיני הוא נשאר קטן. היה מתייעץ איתי על דיטים וכו..
אשתף אותך במסקנה שהגעתי אליה עם השנים.
לפי דעתי את לא צריכה להיות עם יד על הדופק, הוא לא ילד קטן, את לא אמא שלו. הוא אדם בוגר שהחליט להתחתן.
זה לא תפקידך להיות עם יד על הדופק.
זו הבחירה שלו, תכבדי אותה וזהו.
גם לאחי היה קושי בקבלת החלטות( ב"ה השתפר).ולפי דעתי, זה בגלל המקום שלו במשפחה. שהיו בשבילו עם יד על הדופק, אם עושים בשבילך, חושבים בשבילך וכו.. אתה מרגיש חסר בטחון.
והפוך- כשנותנים לך להחליט, כשלא עוקבים אחרי צעדיך עם יד על הדופק אתה מתבגר ולוקח אחריות על החיים והבחירות שלך.
הוא לא צריך את היד על הדופק שלך, הפוך, הכי טוב לו שתשחררי לגמרי, תסמכי על הבחירה שלו, ושהוא ידע להתמודד, כמו כל זוג.
אז מה אם היו עליות ומורדות? להרבה זוגות יש.
וכן אם עכשיו יש התלבטויות זה לא אומר כלום, מכירה לא מעט אנשים שקיבלו רגליים קרות/ נלחצו אחרי האירוסין, אפילו שקלו לבטל, והתחתנו וטוב להם.
אני יודעת שזה קשה, כאחות גדולה שדואגת לאחיה ובאמת רוצה את הטוב בשבילו, עכשיו מה שטוב בשבילו הוא שתלכי הצידה ותתני לו לקחת אחריות על הבחירה שלו , אם יפנה אלייך להתייעצות , ישאל לדעתך, את יכולה לייעץ כמובן, אבל לא תפקידך לבדוק מה קורה, להיות עם יד על הדופק וכו...זה רק יכול להרוס. זו דעתי , בכל אופן.
תודהLinor
עזרת לי מאד!
אני מסכים עם הסעיף הראשון פה. הוא צריך להיות הוא !משה


העיקר שילכו להדרכה טובה ואין ספק שהכל יהיה טוב, מזל טוב.רויטל.


תודהLinor
בני כמה הם?Lia


תוציאי את המועקה הזו מהלב שלךמשה

זה הוא, זה ההחלטות שלו, זה האישה שלו. את עשית את מה שאת יכולה (וזה לא מעט בכלל). תשחררי.

 

תנשמי עמוק, ותני לעולם הזה (ולבוראו) לעשות את מה שהוא צריך לעשות.

תשחררי...יהודה224
את צריכה להיות מהצד זו שנותנת עצות.
אוזן קשבת, עוזרת במה שאפשר...
אבל ההחלטה היא שלו.
במקביל את יכולה לעשות איתו שיחה ולהסביר לו שההחלטה היא שלו 100%ולא של אף אחד אחר כולל המטפל ושיבין שהאחריות היא עליו
עונה לכולם כי רואה שכולם כותבים את זהLinor
המעוקה היא שלי עם עצמי.
ברור שאני לא אגיד מילה ולא אתערב.
אני פשוט יודעת שהצעה שלו הייתה עם חששות.
ואני גם יודעת שזה נורמלי. כי חתונה זה לא צחוק והוא בחור מאד מאד שקול.

אני יודעת שיש לו רגשות אליה ולא רק השכל בתמונה.
תמיד תמיד הקשבתי לכל צד לכל דעה שלו וכך גם אמשיך. הייתי איתו כשהוא אמר כן וגם כשאמר לא, (הם נפרדו קצת וחזרו).
אני סומכת עליו במאה האחוז.

ואני גם יודעת שהוא מאד סומך על הדעה שלי (כשאמרתי שאני לא הייתי פוסלת וגם אמרתי לו שזה נורמלי שיש חששות מהעתיד (לא משהו ספציפי בה שהוא חושב שיקשה בעתיד)).

וזאת בעיקר המועקה
שאמרתי את הדעה שלי ואולי זה לא המקרה.
אולי באמת החששות לא נורמליות.



הוא היה בוחר בה גם ללא עזרתך והכוונתך והשיחות שלך איתו ?אנונימי (2)
אם לא .
תתפללי שהבחורה לא תשים לב שהיא לקחה בחור בלי עמוד שידרה .
או שזו ההזדמנותמשה

לתת לו לקחת אחריות לעצמו ולנהל את החיים שלו לבד, ושלה לשחרר.

 

מה כבר יכול להשתבש? מגניב

בקיצור, מזל שהוא זה שמתחתן איתה, ולא את 🤭פשוט אני..
מבחינתך,
זה לא אמור להיות משנה אם היא יפה או עשירה או דתיה.

היא תהיה ''רק'' גיסתך, אז את צריכה לקוות שהיא תהיה נחמדה ותו לא.

כל השאר - לא רלוונטי אלייך, ומותר לאחיך להתאהב במישהי שלא נראית לך...
אם הוא בחר בה אני גם בוחרת בה!Linor
ברור. לא משנה המסביב.
אם היא משפחה היא משפחה.
היא נכנסת בחיבוק ענק.
החשש שלי זה החששות שלו שהיו לפני שסגרו.
האם הם נורמלים, איך לזהות בהמשך אם זה לא נורמלי.
הרי ברור שיהיו עליות ומורדות.
אין מישהו שאין לו עליות ומורדות סוסה אדומה
במיוחד לא מישהו חכם.

שורה תחתונה הוא זה שבחר בה וזה מה שחשוב.
כל עוד הוא לא עושה משהו כי מישהו לחץ עליו או עבד עליו שאחרי החתונה תגיע אהבה גדולה למרות שאין כרגע, הכל תקין...
ממש ככה.חצילוש
נשמע שאת חוששתפרש בודד
על אח שלך.
אבל כל מה שכתבת זה בגדר "הכל קשקוש חוץ משוש"

יופי, כסף וכמה דתית הם חסרי משמעות בטווח הארוך.
כמה דתית זה לא נכוןחבובוש

זה יכול להיות מלחמה של כל החיים

לכולם יש מלחמות.פרש בודד
זאת לא סיבה להימנע מחתונה.
בטח אם מודעים לפער מראש עובדים על זה יחד.
תגידי לעצמך מה שאמרת לו- יש מה שחשוב ומה שלאמיקי מאוס
ממה שאני קוראת אצלך הנקודות שמפריעות לך הן המראה שלה, הכסף, ההורים - אף אחת מהן היא לא נקודה חשובה!
רמה דתית- פערים זה חא בעיה בפני עצמה. גם אחרי החתונה העולם הרוחני של כל אחד נשאר אצלו, וגם משתנים כ"כ הרבה במיוחד כשעוברים שלב בחיים...
הדבר היחיד שחשוב זה אם הם מסוגלים להכיל את זה שיהיה שוני בינהם ולהגיע להסכמות מתוך הידברות. כמו בכל נושא אחר ;)

טבעי שיש רצון "לקבל" את זה בעיסקת חבילה עם הבחורה המושלמת אבל ברציונל גם את יודעת שזה שטויות.

בטוחה שגם אם את לא אומרת לו את זה בפירוש הוא ירגיש את זה ממך, בטח אם הקשר שלכם כ"כ קרוב. אז חשוב שתלבני היטב את הדברים ותהיי מסוגלת לשמוח איתו בלב שלם אם את לא חושבת שזה מספיק משמעותי כדי לחזל"ש את העניין (נשמע ממך שלא)
האמתנפשי חמדהאחרונה
ששלושת הדברים שציינת הם לא נושאים כאלה קריטיים.
העיקר הוא היחס שלהם אחד לשני.

חוץ מזה שבעיני, כל מה מנוגע להחלטה לסגור שידוך- אני לא מאמינה ב'לקפוץ למים'. טעות בעיני.
צריך להוריד את המושג הזה מההקשר הזה דחוף.
כל שבוע מחדשמיסטר דום
יש סיעתא דשמיא מיוחדת להגיע לשבת מוכנים שהשולחן ערוך המטבח והסלון נקיים הפלטה דלוקה והשלווה של שבת מתחילה להיות מורגשת...
שבת שלום שהאור והקדושה והברכה של שבת תשרה על כל עם ישראל וביתכם אמן

מהמם ישר כוחרויטל.


עושה טוב על הלבלמה לא123

שבת שלום

מקסים🌟🌟🌟סודית
דחוףףףמשמעת עצמית
לקנות מלחיה יפה.
כזה שולחן יפהפה? שיהיה עוד יותר...

כל הכבוד!
היא נשברה😑😑מיסטר דום
וגם מילחיות אצלנו זה מכלים לא שיגרתיים כמו הכלי לדבש או לרימון🤣
חחחמשמעת עצמיתאחרונה
אחרי הסגר תקנה...
למישהו יש מושג אם פארק רעננה פתוח בסגר?אמרי נועם
זה בטווח ה1000 מטר מהבית?אם ל2אחרונה

מאמינה שסגור

 

חרדות לפני החתונה- צריכה עצהרוני12345

שלום לכולם, אני חדשה פה!

  • אתן רקע קצר- אני ובן זוגי אשר הכרנו כחילוניים חיים ביחד מזה שנתיים וחצי, מכירים כבר 4 שנים. במהלך המגורים המשותפים היינו שנינו די ילדים בהתחלה. אהבה ו"משהו" תמיד היה שם אבל גם הרבה כאב לב והמון המון מריבות , על המון נושאים. היו מספר פעמים שהפרדנו כוחות למספר ימים ולמדנו אחד את השני עם הזמן. בשנה האחרונה חל שינוי גדול בקשר שלנו, שלדעתי נבע בעיקר מההתבגרות שלו אבל אולי גם משלי. החלטנו שזוגיות זה לא תמיד רק אהבה ופרפרים והתחלנו לעבוד על הדברים החשובים, תפיסות עולם, איך לריב, גם התחלנו להכניס קצת "מבוגרים אחראים" וכו'. תמיד אהבנו ותמיד נמשכנו [לא רק פיזית], אבל עדיין, זה היה מעין קשר שתמיד היה בו "דרך מוצא". אף אחד מאיתנו חלילה לא עשה דברים והייתה מחוייבות רגשית. בשנה האחרונה בן זוגי החל להתקרב לדת יותר ויותר, והחל להיפגש עם חברותא קבועה וללמוד עמו גמרא. תחילה לא הבנתי כל כך במה מדובר אך גיליתי שזה עושה לו טוב מאוד. לפתע הפך רגוע יותר, מכיל יותר, מכבד יותר גם אותי וגם את הוריו, ואני בסה"כ הסתכלתי מהצד והייתי מסוקרנת לאן זה ילך. חשוב לציין שאני דתייה מבית והייתי כזו עד גיל 20. פתאום התחילה להיות חשובה לו השבת ואני בשמחה עזרתי לו לארגן אותה, החל ללכת לבי"כ. קידוש, הבדלה, זה עבר ל-3 תפילות ביום, ולהליכה עם כיפה. וזה פגש בי תחושות מעורבות, מצד אחד- אני חילונית, ומצד שני, זה הזכיר לי את הבית שגדלתי בו ודברים שאהבתי , וגם אני התחלתי ללכת איתו באותה דרך. לפני כחודשיים הציע בן זוגי נישואין. ומילותיו היו "עד עכשיו הכרנו אחד את השני, עברנו הרבה, אבל אני לא רוצה שנמשיך בחיים כאלה. אני רוצה שנעשה את זה נכון, דף חדש, מההתחלה, אני אוהב אותך ורוצה שתהיי אשתי". כמובן המון התרגשות, והמון שמחה. ועם זאת, בחודשיים האלה עברתי המון טלטלות עם עצמי. חזרתי אני להתפלל, התחלתי להקפיד על שבת, ולהתרגל לרעיון שלמרות שעד עכשיו חיינו ביחד, משהו גדול הולך להשתנות. בשבוע שעבר הלכתי לראשונה להדרכת כלה [הוא במקביל בהדרכת חתן] ואז פתאום "זה נפל עליי". שזה לא סתם למסד קשר שכבר קיים ורק לעשות אותו חוקי, אלא יש משהו במהות של החתונה היהודית, ההכנה והכל, שבאמת משהו גדול מאוד משתנה. ושאם עד עכשיו היינו בני זוג, אנחנו עכשיו הולכים להקמת בית. ופתאום המשפחה שלי גם הסבירה לי שעכשיו "כשהגעתי למעמד" אז אני צריכה להתחיל לשנות את הראש. הסבירו לי על החופה עד כמה שזה גדול ולא רק טקס שמח ומרגש, אלא שצריך לצום לפני, ולהתפלל "את החיים שלי" [לדבריהם] שהזיווג יעלה טוב, להתפלל על הילדים שיהיו לנו, שמפה בעצם הכל מתחיל. ולא יודעת למה, מאז אני לא מפסיקה לבכות, להקיא. וחשבתי שאולי זה כי יש לי ספקות אמיתיים לגביו ואני רוצה לבטל את החתונה, אבל זה לא המצב. פתאום כאילו הבנתי מה זה אומר. שאני הולכת להתחתן. שבעז"ה אני הולכת להיות אמא. שאני "משנה קידומת", שאני הופכת לאשת איש. ולמרות שתמיד רציתי את זה, ושאין מישהו בעולם שאני רוצה חוץ ממנו ושאני זו שבחרתי בו תמיד ולא רק בגלל אלא גם למרות, החרדות משתקות אותי מפחד. ההורים שלי גרושים, המון פחדים- ואז פחד מהפחד, מה אם הפחדים האלה הם נורת אזהרה ואם אתעלם מהם אגמור כמו ההורים שלי? ובתוך כל זה יש את ההכנות לחתונה והוא שמח ומתרגש ואין דבר שאני נעצבת יותר ממנו כמו המחשבה לצער אותו. אני לא רוצה לצער אותו, הוא האדם שאני הכי אוהבת. למה אני מרגישה דברים כאלה? האם מישהי/ו יודע/ת להסביר? ואם גרנו ביחד כל כך הרבה זמן למה זה פתאום כל כך מפחיד? ואם רבנו כל כך הרבה, איך זה שעכשיו הכל מתחיל מחדש? ונמחלים לחתן ולכלה כל עוונותיהם- משפט מלחיץ כשלעצמו. האם זו התרגשות? האם חרדה הגיונית? האם פחד? האם לבטל ולברוח? אני ממש אחוזת אימה , פתאום הבנתי שיש הרבה חוקי טהרת המשפחה, והרגשתי שעד עכשיו הייתי ילדה וערב אחד כשבכיתי לו כל מה שיצא לי היה "איך ישנתי כל כך הרבה זמן?" אני קצת בסערת רגשות, האם מישהו יכול לעזור לי להבין למה אני מרגישה ככה? אציין דבר נוסף- אני מכירה את ארוסי. הוא לא אדם קל, ויש הרבה מגרעות. אבל יתרונותיו כל כך עצומים שהם עולים עליהם. אני לא עיוורת מאהבה, אני מכירה אותו. זה לא שפתאום עולים חסרונות שלא ידעתי על קיומם, אז למה אני מגיבה ככה?  תודה לכולם
מחויבותפרש בודד
היא דבר מלחיץ.
זה לא משנה אם גרתם לפני ביחד או לא. אם הייתם דתיים או לא.
להתחתן זאת להתחייב.
לומר זה האחד שלי לכל החיים.
אז הלחץ הוא טבעי.

תנשמי עמוק. תחשבי חיובי ושתזכרי שאם עד עכשיו רצית אותו ואהבת אותו אין סיבה שהחתוננ תשנה את זה.

מזל טוב.
תודה רבה!רוני12345

אבל למה המחוייבות מלחיצה פתאום? והלא היינו מחוייבים כבר מספר שנים זה לזה, מה השתנה?

לא הייתם.פרש בודד
יכולתם לקום וללכת.
הם מבחינה חוקית והן מבחינה חברתית.
מחויבות רגשית היא לא מספיקה.
פרש בודד ענה לעניין, רק הייתי מוסיפה ש..רויטל.

כדאי לך מאוד ללכת להדרכה טובה לפני החתונה,זה המון יעזור לך הלאה,

וכמובן עם המדריכה תתקדמי הלאה, והכי חשוב שתתייעצי איתה על דבר

שמפריע לך,אבל תלכי לאחת מומחית,בהצלחה רבה רבה לכם אמן.

מומלץ לחלק לפסקאות, על מנת להקל על הקריאהפשוט אני..
אווירהעני ממעש
חתונה זה מלחיץ
עוד יותר במצב של מגורים ביחד
עוד יותר עם הטלטלות הדתיות שאת חווה
עוד יותר במודל הזוגי שחווית בילדות

ממליץ לקחת פוס משחק, ולחשב היטב, איפה את עומדת בכל המרחבים הנל
פחד וחרדה הם שני דברים שונים.מוש השור...
את בפחד וחשש וזה מאוד טבעי.
יותר נוח וקליל להסתכל בויטרינה על איזה תכשיטים לקנות לחתונה כשמגיע הרגע שצריך לקנות אז מתחילים החישובים והיסוסים כי אז צריך להחליט.
זה טיבעי שיש חששות לפני החתונה בחופה ואחרי החתונה , קשר נישואים נבנה לאורך השנים וכמו יין הוא משתבח ונהיה קשר עמוק ונכון. זהירות כאן בונים... אבל בונים דבר נפלא.
תמצאי מישהי שיכולה ללמד אותך ולהסביר על כל התהליך שאת עוברת אבל מישהי שמתאימה לך שתוכלי להבין דרכה לשאול ולשמוח במה שא עושה.
עכשיו החווייה שאת עוברת זה כמו לפני בחירות אנשים זורקים לך סיסמאות- טקס גדול להתפלל תפילה של החיים נמחלים עוונותיהם ויש עוד הרבה ואת צריכה לקלוט את המשפטים ולבנות גישת חיים. זה לא נכון ולא הוגן לא לך ולא לדרך החיים שאת בוחרת בה מחדש.
גם אם תברכי בחופה שהכול נהיה בדברו על קולה ולא את התפילות של החיים זה בסדר גמור. גם אם יש חוקי טהרת המשפחה כפי שהגדרת זה בסדר גמור זה טיבעי בקצב ובהבנה שלך. הכול לא מתחיל מהתפילות בחופה כל יום וכול רגע בזוגיות ובחיים אנחנו מתחילים מחדש בשמחה ואהבה.
הרבה אנשים ייתנו לך עצות- תחליטי מה את לוקחת ומה לא. יש לך מדריכת כלות - תשמעי ממנה את הדברים ותסנני דרכה את מה שטוב ונכון לך.
תחזקי את הביטחון העצמי ואת האמונה בבורא עולם שהפגיש ביניכם שזה הדבר הנכון
שיהיה במזל טוב ושעה טובה. תיהנו מבניית זוגיות טובה ונכונה דברו ביניכם תבנו נכון את החיים החדשים שלכם ושיהחה לברכה ומזל טוב
מוש כתב נכון מאוד. רק לשים לב ללכת למדריכת כלות טובהאורה שחורה
ממש ממש טובה. לא להתפשר על זה.
ולהמשיך איתה גם אחרי החתונה. עדיף כמה שיותר.
יש את @אלירז פיין האלופה אבל יש לי עוד שמות אם את רוצה בפרטי.

זה יותר חשוב מהאולם. זה אפילו אפילו יותר חשוב מהשמלה!

היתה לי מדריכת כלות שיצאתי ממנה פחות רגועה ופחות מוכנה ופחות שמחה עוד יותר ממה שהייתי לפני שבאתי אליה.

מזל טוב ❤
אורה היקרה צודקת ללכת להכי טובה זה ממש עוזררויטל.
עבר עריכה על ידי רויטל. בתאריך כ"ג בטבת תשפ"א 16:39

גם לי יש את הכי טובה נראה לי בכדור הארץ וזכיתי ללמוד אצלה,

אם תרצי אתן לך בפרטי.

כלה יקרה!נגמרו לי השמות

כתבת הרבה מאוד דברים, שבהחלט יוצרים אצלך מצב של בלבול גדול.

ננסה להפריד בין הדברים כדי שיהיה יותר קל:

 

1. הפחד להתחתן.

מה עושים בעצם עם הפחד מההחלטה להתחתן?

 

קודם כל מבינים שההחלטה הזו בהחלט מפחידה.

זו החלטה של חיים שלמים.

ובנוסף, אם נקשרים ואוהבים מישהו - גם אז הפחד הוא לעיתים בלתי נמנע
כי מה יקרה אם חלילה נאבד את זה?
גם פחד מאובדן ממשי ח"ו של האדם האהוב
וגם פחד מאובדן של הקשר שמתבטא בדמות גירושין בפועל או גירושין רגשיים וחיים ללא אהבה.
זה באמת מאוד מאוד מפחיד.


עם כל אהבה גדולה בא גם פחד גדול.
עם כל אהבה גדולה בא גם סיכון לאבד אותה
עם כל סיכוי גדול בא גם סיכון גדול

אבל אם לא מסתכנים לעולם - גם לא אוהבים עד הסוף לעולם.

 

את מוכנה לוותר על אהבה שלמה ולהיות רגועה שלעולם לא תטעי ולעולם לא תיפגעי?
או שאולי את מוכנה לפחד לפעמים ולהרגיש בלבול ולא כל-יודעת לפעמים ולקחת את הסיכוי שאולי
משהו יקרה - אבל מצד שני לקחת בשתי ידיים את הסיכוי לאהבה גדולה ושלמה?

זו בחירה רק שלך.

 

אחרי כל השאלות והבירורים האלו תאמיני בעצמך שיש לך ותהיה לך את התשובה הנכונה עבורך.
ואז-
כל מה שישאר לך לעשות זה להיות שלמה איתה
שזה אומר - לשים רגע את הפחדים בצד ולחיות, ולהשקיע באופן אקטיבי כוונה ורגש ומחשבה ומאמץ לטובת
הקשר, ואם וכאשר הקשר שלכם יגיע לחתונה - גם אז - לזנוח את כל ה"מה היה אילו" ולחיות בכאן ועכשיו.
ויותר חשוב - להשקיע בכאן ועכשיו.

 

להחיות את הכאן ועכשיו כל יום מחדש.
לכוונן את כל האנרגיות שלך - במקום לבלבול ולספקות שיכרסמו - לבנייה. לביחד שלכם.
להחליט החלטה ברורה ש*כך החלטתי ואני עכשיו נותנת את כל כולי לנצח למען זה*-
ואז אפשר לנתב את כל הבלבולים והפחדים ולתעל אותם לצורך עשייה חיובית.

לכמה שיותר אהבה, וזמן ביחד, ונתינה, והשקעה, וחיבור, ושיחות, ואיכות.

 

דבר נוסף שעוזר לבהירות בהחלטה-
קודם כל - את כבר ודאי יודעת, אבל בכל זאת חשוב שוב להזכיר - שבכל אדם יש יתרונות וחסרונות.

 

הדבר העיקרי, ואולי היחידי יש יאמרו שיקבע האם זה יהיה זה או לא יהיה זה
זה אך ורק *את* ו*בן זוגך* והבחירה שלכם אחד בשנייה בכל יום מחדש!

אם תבחרי להיות שם,
אם תאמיני בעצמך ובבן זוגך ובמה שיש ביניכם,
ותקחי את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום לכם להצליח !
*זה* מה שיגרום לנישואים שלכם לעבוד לנצח ,
*זה* מה שיהפוך את זה ל*זה!*

 

וכמה שזה חשוב לומר זאת,
כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולדים ומסתובבים בעולם הזה פשוט
מבולבלים, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע
בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,
ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!
וזה פשוט לא נכון!
מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!
להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך,*
להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,

ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה
ה20 ,אלא כל יום מחדש!

 

ההבחירה הזו,
האמירה הברורה הזו,
תגרום לך כל יום לבחור בו מחדש,
להפוך את הנישואים שלכם ללא מובנים מאליהם,
להשקיע ולתת,
להקדיש זמן ומרחב זוגי לכל אורך הדרך

 

וזה, באמת באמת זה מה שיגרום לך לאושר נצחי ולנישואים חזקים, טובים ומטיבים.

 

בכל קשר התחלתי יש את האהבה הרומנטית - הפרפרים, ההתרגשות, מעצם כך שזה דבר *חדש*
וכמו כל דבר חדש - אחרי שמתרגלים אליו - הוא נעשה, ובכן... כבר לא חדש.
וכך אפשר למצוא את עצמנו מחליפים בני ובנות זוג כמו גרביים בציפייה לחוות שוב ושוב את אותו "חדש"
ומרגש,
אבל זה יגמר עם כולם בסוף - זה טבע העולם.
באהבה הרומנטית הזו, מאוד קל להתאהב, מאוד קל למצוא יתרונות ולהראות אהבה אחד לשנייה, זה בא
בקלות וללא כל מאמץ.

 

אמנם, אחרי שמתחתנים,
אחרי שיש את המחויבות הזו ואת הזמן שחולף ואת השיגרה - כאן כבר מגיעה האהבה המודעת.
אנחנו *במודע* בוחרים לאהוב כל יום מחדש
אנחנו *במודע* משקיעים אנרגיה בקשר שלנו כי הוא חשוב לנו

וכמו כל דבר בטבע שצריךף אנרגיה כדי להתקיים - מאוטו דומם, דרך צמח צומח וקל וחומר שאהבה - אם לא
נשקיע את האנרגיה, הזמן, הפניות והמאמץ וההשקעה - היא פשוט תדעך ולא תתקיים. כמו כל דבר בטבע
שלא תהיה לו אנרגיה.


אז במודע להעניק
במודע לחשוב על השני
במודע לפנות זמן זוגי בלי הסחות ורק שנינו
במודע הכל.
ואז אפשר להגיע לרמות של אהבה (וכן, גם פרפרים וגם תשוקה בהחלט) עמוקות יותר ורחבות יותר עם
בעלי/אשתי דרך האהבה המודעת הזו.

 

2. הכאב והצער שחווית בתור ילדה לנוכח גירושי הורייך והפחד להתגרש בעצמך יום אחד:

חשוב לזהות ולהבין את עצמך גם במקום הזה.

 

יש בתוכך חוויות צרובות מאותם הגירושים.

גם מכל מה שהיה לפני,

גם מהקשר בין אבא לאמא כל תקופת הילדות שלך

וכמובן כל מה שקרה תוך כדי הגירושין ואחרי הגירושין

ואיך את חווית את זה עם עצמך

ואיך את חווית את האחים שלך בתוך זה

ואיך את חווית את אמא בתוך זה

ואת אבא

ואת מה שביניהם.

 

וכל אחד מהם לחוד וכולם יחד גורמים להרבה מאוד משקעים ופחדים: ומה יהיה אם גם אנחנו נתגרש?

ועצם הפחד הזה יכול לשתק.

יכול לכשעצמו לגרום לך לפחד מהצעד הזה - הצעד לחתונה אמיתית ולא "רק" קשר חברי כולל מגורים וכו'.

 

ועצם הפחד הזה יכול להסביר את החרדות והחששות שאת חווה כרגע.

 

את פשוט לא רוצה ולא מוכנה לחוות את הכאב הזה שוב.

את לא רוצה להתגרש.

את לא רוצה להיפגע.

את לא רוצה לאבד.

את לא רוצה שיהיה רע.

את רוצה שיהיה טוב!

וטוב שלם!

וטוב אמיתי!

וטוב לתמיד!

 

וזה הכי הכי טבעי ומובן בעולם יקרה!

ב"ה בהמשך לסעיף 1 שכתבתי - אפשר בהחלט להבין את עצמנו, לעבוד על הזוגיות וגם בפן האישי, וב"ה לא להגיע למקומות הללו כי מההתחלה נעבוד על זה!

ומההתחלה נבחר אחד בשניה ***כל יום מחדש ממש***

ומהההתחלה נחליט לאהוב! לנצח1

ונשקיע באהבה הזו! נשקיע זמן, פניות, מקום, אנרגיה, מחשבה, כסף, מאמץ וכו'! כל יום!

ואם ניתקל בקשיים - נבין שזה חלק בלתי נפרד מהחיים בכלל ומהזוגיות בפרט!

ונבין שישר נטפל בהם.

לא נטאנט אותם

לא נתעלם

לא נצבור בבטן

אלא נתקשר.

נדבר.

נעבוד.

נשפר.

נגדל עוד.

נצמח עוד.

אם לא נצליח לבד -ננסה שוב. ושוב. ואם גם לא - נעזר באנשי מקצוע.

ואנחנו *בעצמנו* נגרום לזה לעבוד.

 

3. פחדים מהשינוי, מהלא מוכר והכל בבת אחת:

יקרה, כל שינוי כלשהו,

אצל כל אדם כלשהו, 

הוא קשה.

המוח שלנו והתת מודע שלנו אוהב את המוכר. את הידוע.

וכל שינוי, גם אם הוא שינוי לטובה, נחווה אצלנו בתת מודע כאיום. משהו משתנה כאן. לא ידוע, לא מוכר, לא לא לא! תנו לי את המוכר והידוע שלי!

וכאן יש הרבה מעברים בבת אחת

גם מעבר מרווקות לנישואין

ואת מתארת גם מעבר לאימהות והורות

מעבר לעצמאות כלכלית ובית משלכם ואחריות משלכם

מעבר למחויבות שלמה

מעבר מחיים חילוניים לחיים דתיים

מעבר לשמור את טהרת המשפחה

ועוד הרבה מאוד מעברים.

 

אז נסי לאט לאט גם פה, להפריד. לא הכל בבת אחת. זה מציף ומעמיס על המוח ויוצר בלאגן בראש ובלב.

 

קודם כל החתונה.

רק אחר כך טהרת המשפחה.

וכל השאר.

ורק אח"כ לחשוב על הריון.

ואז לידה.

ואז הורות.

לאט לאט.

דבר דבר.

לא הכל בבת אחת!

 

נסי גם להבין שזה באמת מלחיץ הלא נודע,

וגם להתמודד כל פעם רק עם המשהו הקרוב הבא, צעד צעד ממש.

 

4. הידיעה הברורה שלך שאת הוחרת בבן זוגך ובעלך לעתיד

כתבת שוב ושוב שאת מכירה את ארוסך.

שאת רוצה בו.

שאת יודעת מהם החסרונות שלו וגם מהם היתרונות שלו. ואת מעדיפה את היתרונות שלו פי כמה וכמה.

שאת בוחרת בו בלב שלם

שאת כן שלמה ***בו***, רק חוששת ***מעצם ההחלטה להתחתן והחתונה עצמה וכל מה שכרוך בזה***

וזה חשוב חשוב חשוב!

 

תזכירי את זה כל פעם לעצמך!

שאת בטוחה בו! בשלמות!

ורק החששות לגבי עצם המעבר - זה משהו נפרד שאפשר לטפל בו בפני עצמו.

 

את כותבת עליו

"תמיד רציתי את זה"

"אין מישהו בעולם שאני רוצה יותר ממנו"

"אני זו שתמיד בחרתי ובוחרת בו"

"הוא האדם שאני הכי אוהבת"

"יש בינינו משיכה חזקה ולא רק פיזית"

"זה *לא* המצב שיש לי ספקות כלפיו. אין לי ספקות כלפיו"

"אני מכירה אותו"

"יתרונותיו כ"כ עצומים"

"אני לא עיוורת מאהבה. אני מכירה אותו"

 

כל זה ועוד - מראה שאת אכן שלמה בו! בחתן שלך!

שאכן ההחלטה להתחתן איתו היא בשלמות!

וכאמור, החשש הוא מעצם המעבר הגדול, מעצם החתונה, מעצם ההחלטה הגורלית הזו.

 

5. המעבר בין אי-מחויבות ואי לקיחה כמובן מאליו למצב של נשואין, מחויבות, ומובן מאליו

כאן חשוב להבין, שכמה שלא גרים יחד לפני החתונה, אפילו שנים רבות, אפילו כולל הכל, זה עדיין לא מצב של מחויבות אמיתית כמו במערכת של נישואין.

ועצם המעבר הזה למחויבות כזו אכן יכול להיות מפחיד, כפי שפירטתי בסעיפים הקודמים.

 

מציעה בסעיף הזה להבין בכללי את כל המהות של הנישואין וגם עוד על ההחלטה להתחתן.

 

בגלל שכתבתי על כך בהרחבה בעבר, אם תרצי אשלח לך כאן בהודעה נוספת/במסר עוד על הסעיף הזה,

ואם תרצי אוכל לשלוח לך גם ספרון שכתבתי בנושא זוגיות שגם יש בתוכו כל מיני העמקות ודברים שכדאי לדעת לפני החתונה וגם בתוך חיי הנישואין

 

בהצלחה רבה רבה יקרה!

הכל יהיה בסדר,

לאט לאט

צעד צעד

דבר דבר

להבין את עצמך

לפרט ולפרק ולפרוק את כל הסעיפים וכל החששות

וממש לגעת בהם לשורש אחד אחד

ולקבל כמובן כלים ומה כן אפשר לעשות כדי שיהיה טוב עכשיו ובעתיד.

 

מזל טוב ענקי לכם!

שתזכו להקים בניין עדי עד!

 

 

 

אני חושבת שחרדות זה בעצם קריאה של הגוף והנשמה שלנוFff
לעזרה.. אל תדחיקי ותפטרי ב'כולם מפחדים להתחתן'. מציעה ללכת לבירור מעמיק אצל מישהי מקצועית
ממליץ ללכת לטיפולמנסה להועיל

בטוח יתרום לך, שיהיה במזל טוב והמון בהצלחה!

הי יקרהאמא וגם
את נשמעת מתוקה!

תראי להתחתן זו החלטה משמעותית. ומסעירה. וטבעי שיעלו פחדים וחשדות והתרגשות ורצון והכל הכל...

קחי לך את הזמן לתת מקום לרגשות הסוערים. אולי לפרוק לחברה או אפילו להתייעץ עם רבנית או המדריכת כלות שלך.

לפעמים אם לוקחים גלולות זה מעצים את התחושות אז גם צריך לזכור את זה.

שיהיה במזל טוב ובקלות!
מסכימה מאד לגבי הגלולותאור123456אחרונה
אמרו לךד.

דברים על משמעות הנישואין; תפסת שאת עומדת להיות אשה נשואה ולהקים משפחה, אחרי שהשלית את עצמך כאילו את "כבר בענין"; יש לך מקדם חרדה בגלל ההורים - אז התחושות מובנות. לדעתי, מובנות וכלל לא מוצדקות. לא לפחד.

 

בוודאי ש"לחיות ביחד" ללא נישואין - זו טעות קשה ביותר, מלבד שזו עבירה. זה שני אנשים אחרים, איש ואשה, לא נשואים. לא אמור להיות כך.

 

תשמחי, שלאור ההתחזקות שלו ושלך, נפקחו עינייך לראות את היחוד והשונות הגמורה של המשמעות של נישואין. תתייחסי לזה כאל מתנה - אע"פ שכרוכים איתה "פחדים"...

 

תשמחי שיש לך צ'אנס "להתחיל מחדש" - שהכל יבוא מתוך שתהיו איש ואשתו, משפחה, ולא סתם שני אנשים שמצד האמת הם אנשים זרים ו"בא להם"...

 

תנצלי את זה - אבל לא בחרדות. קחי נשימה עמוקה. הפחדים כנראה אכן לא מעצם הענין. תסמכי על רצונך ורצונו לעלות ורצונכם זה בזה. תתחילו מחדש. מעכשיו. בטהרה. כמו שצריך. ובעז"ה תבנו בית נאמן בישראל.

פורום נכבד, הכירו את כפתור ״דווח״מיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך י"ז בטבת תשפ"א 14:51
אם יש הודעות שנראות לכם מסוכנות לציבור
אם יש הודעות שמשוות את הממשלה לנאצים
אם יש הודעות שמשוות את השואה לקורונה
ושאר הודעות מסוכנות/ פוגעניות/ שמקומן לא יכירן פה לדעתכם, בצד שמאל למטה של ההודעה שלדעתכם לא אמורה לקבל פה במה, יש כפתור ״דווח״ (איפה שהעריכה וכו) תדווחו על הודעות כאלו, תגידו למה לדעתכם הם צריכות להימחק (ואם אתם חושבים שהמשתמש הזה הוא ניק שאמור להיחסם אז זה המקום גם לומר את זה)
ותדווחו.

@באורות
@בינייש פתוח
@שירוש16
@ספק
@חושבת בקופסא
@חצילוש


מוזמנים לדווח.
וכמובן כל השאר, מצטערת שלא זוכרת כבר את כל מי שניסה להכניס שפיות לדיון...

תדווחו, זה יותר יעיל מלהאכיל טרולים.
שבת שלום
אכן זה מגעיל.ד.

במקרים כאלה, תחסום - אבל אל תסתפק בכך. שלא יזיק גם לאחרים.

 

ואל תיבהל משום "מיתקפה"... צריך לבדוק מ שמתקיף..

התלבטות קורונה. טוב אז אני לא אשפוך פה כמה אני כועסת ומתוסכלFff
מהמשפחה שלי (חזרתי לגור איתם כאמור). חלק נכנס לבידוד, לא שמרו על הכללים בכלל, אני חולה בסיכון (ריאות), אחי התגלה חולה עוד בצבא, הכניס את כולנו לבידוד יחד. אני ממש שומרת, מסכה בבית לא אוכלת לידם לא נוגעת בהם וכו'... הם בכיף שלהם. קיצר אח שלי אחר חיובי (היה בבידוד) מההתחלה ולא שמר, הסתובב לידי בלי מסיכה וכו'.
מתבלטת איפה לעשות את שאר הבידוד:
פה בבית כשאנחנו 13 איש בבית אחד לא גדול והם לא ממש שומרים.
או אצל סבא וסבתא שלי, יש להם קומה למעלה שהם לא נמצאים בה בכלל, אז להיות שם ושלא נהיה יחד באותו חלל, הם יעלו לי אוכל או שאני ארד לבד למטבח עם כפפות ומסיכה כשהם לא יהיו שם.. חדפ וכל ההפקדות. קיצר לא להיות באותו חלל סגור יחד.
מה אומרים? זה לסכן אותם? אתמול עשיתי בדיקה יצאתי שלילית.. היום או מחר אני אעשה עוד אחת
ד''א דיברתי איתם והם אמרו בשמחה הם די צעירים ברוחםFff
ובעניין של לעזור לנו. רק בקטע בריאותי אני חוששת
איך את מצפה שמישהו יתן לך פה עצה על דבר כזה?בסדר גמור

לא הייתי לוקח אחריות על דבר כזה גם אם הייתי רופא בתחום

לדעתי זה נשמע בסדרבת 30
אם את לא שוהה איתם בכלל בשום מצב,
ואם מקפידים על חד''פ וכו', בעצם יוצא שאין מגע ואין קרבה.
נשמע בסדר, במיוחד שעשית 2 בדיקות שליליותטרכיאדה

את יכולה להגיע, ובימים הראשונים לשמור מכל משמר, ביום השלישי תעשי עוד בדיקה כדי להיות בטוחה בטוחה (וכמובן שגם אחר כך תמשיכי לשמור)

ומה עם להתחסן???

ממש לא בסדר לדעתיאבוד לבדי
כי אני מכיר כאלה שרק ביום העשירי לבידוד התגלו חיוביים.
אלא אם כן תקפידי ממש על בידוד מהם לפי ההנחיות
לכאורה הכי טוב עד גמר הבידוד - שתהיי בקומה למעלה.ד.אחרונה

מצד האמת, מי שבבידוד היה אמור להיות שם.

 

בהיות שהם לא עושים את זה - אז בינתיים את "תתבודדי" מהם.

 

תהיי בריאה.

כדורים או ספרייקיימת?

שלום חברים,

האם מישהו (אולי מקהילה חרדית) מכיר כדורים או ספריי להמעטת הדחף המיני? לפחות לתקופות מסויימות

פעם ראיתי תוכנית של אמנון לוי על קהילות חרדיות שזה נמצא בהם.

מישהו יודע לקשר? 

תודה מראש

נשמע מזעזע 😔חלונות
למה התגובה שלי נמחקה?פשוט אני..
אנילמה לא123

חרדית ומעולם לא שמעתי על דבר כזה

תתקשרי לאמנון לוי

צריך להתקשר לרווחה, לא לאמנון לויפשוט אני..
במיוחד אם הרעיון הוא לתת את זה לקטין.

בין כך ובין כך, רופא שירשום תרופה כדי להוריד דחף מיני מטעמים ''דתיים'', עלול לאבד את הרישיון שלו.
ברור שישאנונימי (2)
זיבולי שכל כאלה .

אנשים שמלאים בטימטום .
יש כדורים והם פסיכיאטריםאבוד לבדי
פשוט צריך לקבוע תור לפסיכיאטר ולספר לו את הבעייה שבגינה רוצים טיפול כזה והוא לפי שיקול דעתו יחליט אם שייך לתת מרשם או לא.
זה מיועד למקרי קיצון רפואיים, לא לבחור שמתקשה לשמור על עיניופשוט אני..
או מתקשה בשמירת הברית וכו'.
מסכים איתך לגמרי אח יקר.אבוד לבדי
לכן כתבתי שהפסיכיאטר לפי שיקול דעתו מחליט!
אם אני הייתי לוקח את הכדורים האלה אולי זה היה מציל אותי מכל הניסיונות אובדנות שלי והשלכותיהם..
וזה לא לתקופות מסוימותאבוד לבדי
אלא לתקופות ארוכות טווח.
תרופות פסיכאטריות לוקח להם חודש להשפיע בדרך כלל ואחרי חודשיים יש מפגש עם הפסיכיאטר שבו בדרך כלל דנים על המינון והשפעתו.
חשוב לציין שכדי להפסיק את הכדורים יש צורך בהפסקה הדרגתית אז לקחת בחשבון.
כן, מתייחסים פה לתרופות פסיכיאטריות כאילו זו סוכריית מציצהפשוט אני..
שאפשר לקחת מתי שמתחשק, לפי מצב הרוח
טעות חמורה שלהםאבוד לבדי
לא סתם פסיכאטריה זאת אחת ההתמחויות הארוכות
..הללויה~
מניחה שזה קיים.

לי אישית נשמע מזעזע. מאוד. זו לא הדרך בכלל
במיוחד לא לאדם בריא ורגיל עם קצת (או אפילו הרבה) קושי בעניין
לא מבינה לפי התשובות הייתי מציעה שתתקשר לרב ירא שמייםרויטל.


בשביל מה?רקלתשוהנ
יש קהילה אחת שזו הדרך שלה לטפל בקשייםק"ש
גור. הקשרים שלהם גורמים לפסיכיאטרים מסויימים לרשום מה שמבקשים. התוצאה הישירה היא שהאובדנות שם בשמים.

אם יש למישהו קושי - שילך לאנשי מקצוע מתאימים ולא יחפש תרופות בפורום. בהצלחה.
אמרת אמנון לוי אמרת הכלכוחה של מילה
אלה כדורים שפסיכיאטרים נותנים במקרים קשיםחצילוש
לאנסים ופדופילים שאין דרך אחרת שבה לא יהיו מסוכנים לחברה.

זה שמשתמשים בזה ללא מרשם מפסיכיאטר על כל בחור בחסידויות קיצוניות וסגורות זה פשע. ומי שנותן את זה לאנשים ללא הסמכה והורס אותם צריך לשבת בכלא
שמעתי שיש דבר כזה.ד.אחרונה

אתה יכול לקבוע תור אצל רופא, ולשאול על זה.

 

אם אתה מתבייש - לא חייב רופא שמכיר אותך.

 

אולי תסביר לו גם למה אתה מעונין, תשאל אותו מה ההשלכות והמשמעויות והאם יש תופעות לוואי.

 

אולי יפנה אותך לרופא מקצועי שעוסק בדברים כאלה. ואולי ההוא בכלל יציע לך טיפול מסוג אחר לדברים שמפריעים לך (למשל, סוג של הדרכה וכד')

 

ואז תוכל לקבל החלטה בישוב הדעת, ובידיעת כל הצדדים.

 

לא נראה לי שהפורום הוא המקום המתאים - גם בהנחה שלא מכירים כאן באמת דברים כאלה מנסיון. גם לא יודעים למה אתה שואל. מה הבעיה הספציפית.

 

ובוודאי יש לך כוונה טובה בשאלה הזו. שווה להשקיע, להתגבר על אי הנעימות - ולפנות לאיש מקצוע.

 

מסברא, זה לא נראה נושא ש"שומעים ממישהו איפה יש" ולוקחים. עדיף לברר מקצועית.

@אושפיזין מהירח, כתבת הודעה כאן ומשום מה היא נעלמהנגמרו לי השמות

לא מצליחה למצוא אותה, רציתי לענות לך אבל היא לא מופיעה לי משום מה

@אושפיזין מהירח

 

עוד מישהו לא מצליח לראות אותה? הודעה שכותרתה "יהיה בסגר?" מהיום?

 

לא יודע מה קרהבסדר גמור
תהיו טובים אליי ,תפוזיתת

דאגה בלב איש ישיחנה 
אני כועסת , כועסת על שהגעתי למצב הזה
חלקו לא באשמתי 
חלקו אולי כי לא התמודדתי מספיק
או למדתי
אני רוצה לשבת איתכם , כל הניקים השכלתניים האלה שפה , 
אלה שרואים את החיים כפי שהם באמת , מתוך יישוב הדעת.
כמה אני צריכה כזה עכשיו..
הוא יצא מהבית , לא יודעת לאן , מקווה שלישיבה,
ואני פה , חרדה.
חרדה חרדה חרדה
ואין לי כבר כוחות להילחם 
או מילים להגיד
או דמעות לשפוך
הייתי בלמטה והצלחתי לעלות , ומה עכשיו ?
שוב ושוב וושוב
התחלנו טיפול זוגי , כבר אחרי 2 פגישות , אבל אלו היו מפגשי היכרות יותר
אין לי כח , אני רוצה שתבואו לפה,אליי, תשבו איתי על תה , ותרגיעו אותי.
תגידו לי את מה שהמחשבות לא ונתנות לי להגיד
את מה שהחרדה עשתה לחיים שלי .
אני בוכה ושואלת אותך ה' למה , למה אני ? 
למה בראת אותי כך ? יש לזה תכלית ? 
כל האלה שאומרים "בדיעבד, אני מודה על זה "
אני גם רוצה כבר להודות , אין לי כח לפחד כבר
תמיד שהוא היה עושה את זה הייתי בוכה וצורחת והולכת אחריו עד שחזר הביתה
והיום ? הוא פשוט יצא, ולא התנגדתי 
ועכשיו אני פשוט בוכה, בוכה ובוכה , ומנסה לחשוב 
אחרי מילים קשות שהטיח בי 
אחרי שהוא גורם לי להרגיש אישה רעה כלכך 
ואני לא !  בא לי לצעוק שאני לא .
אבל הבטחתי שההקטן שלי לא ישמע צעקות !
אז אני צועקת בפנים ,ללב שלי , לאלוקים 
צועקת שאני טובה, שאני רק רוצה טוב, שאני כל כך רגישה
"את לא תמימה כמו שחושבים " - הוא טוען
אני כן , אני כן תמימה , אני אישה טובה, לא מושלמת בכלל אבל טובה
שדואגת לו , שבודקת שהוא בסדר כל הזמן בהודעות
אז למה ה' , למה הוא ככה אומר ?
למה? 
אני שבורה . אני מתפרקת . לא רוצה לחזור לדיכאון , עד שעליתי?
אתם יכולים לבוא אליי ? לשבת ולהסביר לי , שהכל בסדר? 
שעוד מעט הוא יבוא ? שעוד מעט הטיפול הפסיכולוגי יעבוד, שעוד מעט אני אצא מזה? 
למה אני לא שכלתנית כזו גם ? למה? 
 

ילדים, מי רוצה לראות קסם?פשוט אני..
יהיה בסגר?

יש כאן שרשור בלתי נראה, אבל אם תתנתקו לרגע מהיוזר שלכם ותהיו ''אורחים'', פתאום תראו שהקישורצ הזה עובד...


כן לזה התכוונתי בהודעתי למטה!נגמרו לי השמות

ממש מוזר

גם אם תיכנסי לכ'א שלהבין הטיפות

אי אפשר לראות את ההודעות שהיא כתבה

מוזר ממש

וואיייי היום פתחתי שירשורLia

פעמיים והוא לא עלה פה!... חשבתי אולי כי זה היה באנגלית ובלי תוכן (רק כותרת)... אבל בפורום אחר כן עבד

ככה זה בכל שרשור שנמחקsimple man


למה מוחקים?בין הטיפות

מה נסגר?

רב הנסתר על הנגלה במערכת הפורומיםsimple man


בדכ כי חורגים מכללי הפורוםבסדר גמור
הפעם אני לא יודע מה קרה אז אל תשאלו
אני לא מחקתיבסדר גמור
אבל יש עוד מנהלים
כלומר אורחים יכולים לראות שרשורים שנמחקו?פשוט אני..
מחקו/חסמו את הניקברגוע

הוא עדיין יכול להגיב, אבל רק אם לא מחוברים רואים את התגובות

לא הבנתי מחקו את זה?רויטל.אחרונה


האם וכמה אתם משתמשים בקובץ הרעיונות הנעוץ?בסדר גמור

 

זמן זוגי ביתי- קובץ רעיונות @בהשתדלותי "

האם תרצו להוסיף אליו משהו?

 

נראה מושקע. אבל אנחנו לא נושמים.. אין רגע פנויכמיהה


לא משתמשת כי אין זמן זוגי משמעותי🤷(לצערנו)אין לי הסבר
אולי אפשר להוסיף רעיונות לארוחות זוגיות.
(גם רעיונות לאוכל, גם רעיונות לעיצוב שולחן)
מיצינו פוקצ'ות וסלט...
(אני נטולת רעיונות ולכן לא לוקחת על עצמי הביצוע)
לא...כי אין זמן זוגי...כוחה של מילה
אף פעם.. לא יצא...יהודה224
לא כי אני לא צריכה את זה ובטח לא בעלי.רויטל.


האמת שבאחד הסגרים השתמשנו בזה. חמוד מאודשומשומ
שמחה לשמוע שיש מי שנעזרו בזהבהשתדלותי
עוד רעיון אחד-
אורגמי!
יש ביוטיוב המוני סרטונים בכל מיני רמות (זה לאו דווקא קל...)
מצטיידים בנייר מתאים- ומקפלים

יכול לצאת גם חמוד כקישוט בבית


@אין לי הסבר זה תחום פחות חזק שלי
תקראי לי כשתמצאי משו בסגנון אני אשמח
עשית אוריגמי עם בעלך?כוחה של מילה
למה זה הזוי אני עשיתי לאישתי הרבה אוריגמי בתור מתנות וברכותבוריס
אמרתי הזוי? רק שאלתי.כוחה של מילה
סליחה כנראה קראתי את זה בנימה הלא נכונהבוריס
אני רק מדמיינת מה היה קורה אם הייתי מציעה לבעלי אוריגמיכוחה של מילה
😄 יש בעלים ויש בעלים..בהשתדלותיאחרונה
עזרה .....shay1987
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך כ"ב בטבת תשפ"א 22:52

שלום חברים...
אנחנו זוג דתי לאומי.. נשואים כ8 שנים עם 2 ילדים...
לאחרונה אני רואה בהיסטוריה חיפוש בטלפון של אישתי שהיא גולשת באתרי זימה.... (בזמן שהיא בנידה)..... מאיפה זה בה פתאום?? אין לי גם אומץ לדבר איתה על זה...
ומה שהכי מעצבן אותי שבזמן שאנחנו מותרים כול פעם אני זה שיוזם וזה שרוצה... ושהיא אסורה היא גולשת לאתרי זימה... קצת מיואש אשמח לעזרה והבנה תודה

חסדי ה', איזו תגובה יפהפשוט אני..
דחוף המלצה! אנא כנסו.פצל"שאלה

היי

צריכה המלצה לפסיכולוג קליני. ירא שמים, מקצועי, חם ורגיש.

באזור בני ברק והסביבה.

ממש דחוף לי!!!

אשמח מאד לקבל המלצות/ דיס, גם בפרטי.

מדובר בהצלת נפשות ממש...

תודה ענקית מראש!

הרצליה, רלוונטי?פשוט אני..
אפשר לנסותפצל"שאלה

תודה!

ד''ר דניאל גוטליבפשוט אני..
ממליץ מניסיון
תודהפצל"שאלה

מה הסגנון שלו?

קשה לי לענות על זה... שאלה כללית מדיפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ד בטבת תשפ"א 09:04
יש עליו הרבה מידע באינטרנט, כולל סרטונים שלו מתראיין בנושאים שונים
אולי נשאל ככה-פצל"שאלה

איך הייתה החוויה אצלו? האם הוא נותן את עצמו? מתגמש?

פשוט צריכה אותו עבור מישהו שלא שש ללכת לטיפול וקצת חשדן...

תודה

תנסי אברהם ביטקין רק תכתבי ותראי אם הוא טוב.רויטל.


תודה לך יקרהפצל"שאלהאחרונה

הוא עו"ס קליני ואני מחפשת פסיכולוג קליני.

יישר כח!

אשמח להסבר איך פועל מוח של גבריםמערבא
מקרה טרי:

החלטנו שצריך לרכוש מכשיר מסויים.
לאחר התלבטות נשארנו עם שני מכשירים, העלנו יתרונות וחסרונות וסיכמנו על מוצר X (אני ממש זוכרת שסיכמנו בצורה ברורה).
בעלי הלך לחנות וחזר עם מכשיר Y.

לטענתו זכר את החיסרון שאמרנו על X לכן לא לקח אותו.
אממה, גם על Y העלנו לא מעט חסרונות....

דוגמה לסיטואציות שקורות מדי פעם.
כל פעם אני מנסה להיות ברורה יותר, לוודא שההחלטה ברורה ושוב זה קורה...

אפרגן לעצמי ואומר שלא כעסתי והתאמצתי לא להעביר ביקורת. במקרה הזה הוא יאלץ ללכת להחליף למרות שזה מאוד מפדח אותו.

בטוחה שזה קשור לגברים?למה לא123

אולי רק האיש שלך ככה?

זאת אחת מהסטיגמות על גברים לא?מערבא
^^^בסדר גמוראחרונה
כל הכבוד לך כתבת לא כעסתי והתאמצתי לא להעביר ביקורתרויטל.

זה מראה על המידות הטובות שלך וכמה אכפת לך מהשלום בית  ישר כוח מהמם.

אני גם קרה לי ששלחתי להביא כך והביא  ממש משהו שאני לא צריכה, זה קורה

ושוב כל הכבוד לך הרווחת בגדול.

תודה! חיזקת אותי. אני בעבודה קשה על זהמערבא
יקרה כל יום יש ניסיון ממש כל יוםרויטל.

חייבים לעשות את המקסימום ולא לתת ליצר הרע לחגוג לנו בבית,

יש אנשים פחות החלטיים. תסבירי לו למה זה מפריע לך.כוחה של מילה
אבל באמת. מה השורש של למה זה מפריע לך
למה זה מפריע לי שהוא מביא משהו שדיברנו על זה שהוא לא טוב?מערבא
במקרה הזה לשניהם היו חסרונות אבל אחד החלטנו לשלול אחד.
בסופו של דבר נשאר לו מהדיון רק את הסעיף של למה לא לקנות את מה שבחרנו בסוף כן לקחת...

איך זה קורה כל הזמן??
מתקנתמערבא
לא כל הזמן אבל קרה לא מעט.

עובדים על שיח ותקשורת ובכל זאת זה קרה שוב...
זה אופי.פרש בודד
לא קשור לתקשורת בינכם.

בן אדם עומד בחנות מול שני מוצרים. מתלבט מחדש ומחליט. כל מה שהיה לפני כן לא רלוונטי עבורו.

מה יש לעשות עם זה?
לעבוד על מידת הסבלנות.
הסבר מענייןמערבא
נראה לי שזה הרבה מעבר לסבלנות.

יש דברים פחות קריטיים שאפשר להתפשר עליהם ויש דברים שלא.

יש פה מישהו שהיה לו אופי כזה והצליח לעבוד עליו? אם כן אשמח לעצות.
אם הוא היה משתף בזהמערבא
שעלו לו טענות חדשות שיכולות להצביע בעד מוצר Y היה לי יותר קל להבין, למרות שהייתי מצפה שיתקשר להתייעץ.

במקרה הזה כשהגיע לחנות זכר רק את הטענה למה לא את X ולא את ההחלטה שקיבלנו לקנות דווקא אותו.
כן.כוחה של מילה
וזה מפריע לך כי?
כי מוצר x חשוב לך עד כדי כך?
או שחשוב לך שיתחשב בדעתך?
כי הוא פחות חזק וחבל על הכסףמערבא
ממש לא קשור לדעה שלי
איזה אלופה שלא כעסת!משתפת שגם לי היוםה' אלוקינו
קרה משהו איתו שבדכ אני מתעצבנת והיום-לא כעסתי כי ניסיתי לשים את עצמי באותה סיטואציה ואיך זה יכול לקרות גם לי. והוא ישר אמר "וואו אני לא מאמין שלא כעסת"מרוצה על זה ב"ה
מפרגנת לך! כל הכבוד!!מערבא
איזה יופי, ישר כוח גדולנגמרו לי השמות


סתם מעלה כיווניםנגמרו לי השמות

אולי קשב וריכוז?

 

אולי ללכת לקנות יחד?

 

אולי את תלכי לקנות אם הדבר חוזר על עצמו?

 

וכל הכבוד לך על כך שהצלחת לא לכעוס למרות הכל ולא להעביר ביקורת, את נשמעת אישה מקסימה

עונהמערבא
אין חשש לקשב וריכוז.
משתדלת דברים כאלו לקנות בעצמי אבל לא תמיד מסתדר.
הפעם יצאנו ביחד לראות וחזרנו הביתה לדון על כל ההתלבטויות והוא נשלח לקנות את מה שנבחר.

תודה רבה על הפרגון!
א. כל הכבוד שלא כעסת...ד.

לא נעשה במזיד כדי לא לעמוד בסיכום, כפי  שאני מבין.

 

ב. אינני יודע אם זה "גברים". נראה סוג של "קצר" כזה במודעות למה שסוכם.

 

כל זמן, שאין זלזול מודע במה שאתם מסכמים - וכל זמן ששניכם מסכימים בדיעבד על מה היה ואיך לתקן - אז לא נורא.

 

לכל אחד יש את תכונותיו - ולכל בן/בת זוג יש את האפשרויות שבהן יכול לשפר את מידת הסבלנות שלו..

 

 

[אגב, שמעתי פעם שאשת חינוך שאני מאד מעריך אמרה, שבאופן מדעי - כשאומרים על משהו "לא", בתת-מודע, או איך שנקרא לזה, נשאר רק המושג עצמו... לכן הציעה לא להרבות ש"לא" לילדים...  איני יודע אם זה בדוק לגמרי, וגם  לא אם קשור לנידון זה. אולי..]

תודה רבהמערבא
מתנצלת בפני הגברים על זה שהאשמתי אותם בלי כוונה...
מה הדבר הראשון שישראלים יעשו כשתגמר הקורונה?למה לא123

בהנחה והיא תיגמר ביום בהיר אחד

 

1.פושטים על הקניונים

2.טסים לחו"ל

3.לים

 

מה דעתכם?

 

את שלושת הסעיפים הישראלים עושים כל הזמןבין הטיפות

כל עוד אין סגר

 

הדבר הראשון שיעשו זה מסיבות המוניות, קולנוע מפוצץ ומלא מלא חיבוקים בשביל הכיף

אני אשכרה הולך ללכת ברחוב ולחבק אנשים סתם. בלי להכיר אפילו.די שרוט


שלא תעיז להתקרב אלי!!!בין הטיפות


כבר קניתי לי מגן ל"אזור" לכל הבעיטות שאני הולך לחטוף.די שרוט


כואב גם לחטוף מכה בעורףבין הטיפות

או בשיניים.....

אההה סליחה, עד השיניים! לקח לי שנים להפוך אותן לזהבדי שרוט


למה שמשהו ישתנה?efraim37
ממשיכים כרגיל כמו עכשיו. לימודים עבודה בילויים. ביקורים אצל חברים.
נראה לי תלוי בסוג האנשים,רויטל.

אני אישית מקווה לעשות לבעלי סעודה גדולה לרגל סיום מסכת שסיים,עם הכולל והמשפחות שלנו.

ללקק דבריםמשמעת עצמית
להתעטש בכיף למרחב הפתוח
לא לשטוף ידיים אחרי השירותים
להשתעל על אנשים
להתחכך באנשים באוטובוס
לעבוד
לשרוף מסכות באמצעות אלכוג'ל

זהו נראלי🤷‍♀️
אני עושה את כל זה כבר עכשיוsimple man

ככה תמיד יש לי מקום באוטובוס ברווח

 

מומלץ לכולם

יאקקמשמעת עצמית
זה אתה?🤢🤢🤢
מורידים את המסכהנפשי תערוג
לטוסמופאסה
תוקע אותי מאוד...
עושים מפגש משפחתיבת 30
עם כל הדודים והנכדים והנינים וסבתא כמובן ופשוט מדברים ומשחקים ויושבים אחד לפי השני בכיף בלי מסכות.
אני- פשוט לעבודבינייש פתוח

רצוי מאוד להיות מורה פרטי למתמטיקה כמו ערב פרוץ משבר הקורונה

לחבק את אמאנגמרו לי השמות

ואז שוב. ולא לעזוב אותה

 

ולאז לחזור לאנושיות והקירבה והחמימות עם כל אנשי העולם ובמיוחד אלה שאני מכירה ואוהבת בלי מרחק טכני והגבלות

אני אחדש את האודמים והגלוסים שלי .אנונימי (2)
בדחיפות 😓
למה את לא עושה קניה באינטרנט?בוריס
עכשיו היא לא צריכה כי גם ככה היא עם מסכהנפשי תערוג
👍😊אנונימי (2)
לחבק לחבק לחבק מגע ועוד מגע ועוד מגעהלוי מא
אוי כמה זה חסר לי רק ה יודע
לא הבנתי את כל מי שמתכנן לחבק. את מי??מיואשת******
ביום יום אתם מחבקים עוד אנשים חוץ מבן זוג וילדים?
אוקי מי שלא מחבק את ההורים מבינה מה חסר לו כמובן (וסבא וסבתא שאין לי אז הם לא במשוואה)
אבל את מי עוד אתם מחבקים בחיים בתקופת טרום קורונה?? 🤭
חברות, קרובות משפחה...בת 30
תלמידותתתתתPandi99
הורים, אחיינים, אחים, חברים, גיסים חסר מי?הלוי מא
חוץ מהורים לא מחבקת את האנשים ברשימה שלך ביום יוםמיואשת******
אולי כשבאים לשמחה, לא לסתם מפגש/שבת
את לא, סבבהבין הטיפות

את יכולה לקבל את זה שאחרים כן מחבקים עוד אנשים וזה חסר להם?

ברור. רק תהיתי בנושאמיואשת******
גם סביבי אני לא רואה אנשים מתחבקים כל היום בתקופה של טרום קורונה. לא בעבודה, לא במפגשים.
שאלתי מתוך סקרנות נטו
כשלא היה על זה דיבור וזה לא היה אסורבין הטיפות

אז אולי זה פחות בער, ככה טבע האדם.

 

וגם יש מצב שמרוב שהיה טבעי להתחבק וליצור מגע ספונטני, אפילו לא שמת לב לזה קורה

זהו, שלא טבעי לי להתחבק עם אנשים לא בדרגת קרבה ראשונהמיואשת******
וגם אז, אני ואחים שלי כולנו ארבעים/חמישים. אולי בגילאים האלו זה כבר לא טבעי...
אה, אוקי...בין הטיפות


פפפפ האשכנזים האלה..... קרים וחיוורים כמו דגי סולומוןדי שרוט


אני מחבק גם עכשיומופאסה
חלק מהעבודה שלי🤗
ב''ה יש לי נוגדנים איך שהוא.
כנראה היא כבר היתה אצלי, למרות שלא הרגשתי אותה.
אחיינים😍חופשיה לנפשי
וחברות(ואותן אני מחבקת בכל מקרה) וחברים(ואותם אני לא מחבקת בכל מקרה)
קניוניםכוחה של מילה
אישית אני פחות צריכה קניונים, אני פשוט אשמח לנסוע לאן שבא לי בלי לחשוב
דברים המוניים עם רמקוליםבונים מגדלאחרונה
כמו מה שגרם להדבקות הרציניות הראשונות.
אבל תוהה אם אנשים עוד יבואו לדברים האלה בשמחה או שנוצרה בנו איזו רתיעה.
בכל זאת קרוב לשנה של התרחקות לא הולכת ברגל.
איזה כיף! זוג ששידכתי סוגרים היום וורטנחשון מהרחברון
איזה יופי!בסדר גמור


יופי, כל הכבוד. שיהיה בנין טוב עדי עד..ד.


יופי עשית צעד עצום.רויטל.


כל הכבודלמה לא123


בשעה טובה, ישר כוח גדול!נגמרו לי השמות


שווה!אמא וגם
מזל טוב שתזכה לשדך עוד הרבה זוגות!
שכוויח!!!Elad30אחרונה