הייתם רוצים לשוחח עם אלוקים?
איך אלוקים קשור להבנה שלנו את הקשר הזוגי?
מדור זוגיות "בקרוב אליך".
הייתם רוצים לשוחח עם אלוקים?
איך אלוקים קשור להבנה שלנו את הקשר הזוגי?
מדור זוגיות "בקרוב אליך".
אם לא הייתי צריכה לעבוד הייתי נשארת עם הילדים בבית.
אבל אין לי שום נקיפות מצפון וחרטות כשאני יוצאת לחופש או מרגישה צורך גדול לקחת חופש מהם לקצת זמן...
בשונה מחבירות טובות שלא נהנות להיות בחופש ללא הילדים, או מלאות בנקיפות מצפון על כך.
באמצע השבוע יש עבודה ודברים לעשות. בשבת יש לי הרבה יותר סבלנות אליהם.
אלא אם הם לא נתנו לי לישון בלילה ואז אין לי כח לכלום...
ליהנות אתו לשבת אתו.
וגם לנוח..........................
היי,
האם יש בעיה לשים אבקות כביסה שונות / בקבוקים עם נוזלים לכביסה על הרצפה?
אני גר במקום שכור והכי נח לשים על הרצפה בחרך בין המכונה לקיר, אך מן הסתם קצת אבקה ואולי קצת נוזל יכולים לנזול
על הרצפה ואני לא יודע אם זה יכול להזיק לרצפה (רצפות שאני לא יודע מאיזה סוג).
תודה!
או שתשימי שקית ניילון או שקית אשפה, ופעם בשנה לקראת פסח תוכלי לזרוק ולהחליף.
מניסיון אישי שלי ושל אשתי, היא ממש תותחית.
פסיכולוגית, יועצת זוגית שמתמחה בתחום המיני.
האם את באמת מאמינה שהיא בחורה טובת לב?
כי אם כן, אז בטח שהוא זכה.
נישואים טובים עולים ויורדים על מידות.
מצד שני-
הדבר שהכי חשוב פה הוא הרצון.
אחיך רוצה אותה? רוצה ממש?
אז יופי.
ובמחילה, בלי "זיבולי שכל" על פחד ממחוייבות, ופחד מחתונה, ופחד מילדים, ופחד מהצל של עצמי...
אני הגעתי לגיל 29 רווקה עם תסבוכים,
והייתי בטוחה שיש לי את כל הפחדים האלו+ התסבוכים שלי,
והכרתי את בעלי שהיה אז גרוש ++ ובלי פרנסה מסודרת.
לכאורה- התגשמות כל הפחדים עלי אדמות.
איזה חיים אני מזמנת לי..
אבל רציתי אותו! מאוד-מאוד!
ידעתי שאנחנו קשורים זה בזו ברמה מאוד עמוקה.
רק רציתי שנתחתן.
מסקנה: לא ללכת להתחתן כי המטפל לחץ וכו'. מטפל הוא לא האדם בעצמו. האדם צריך להרגיש ולהיות מחובר לרצון שלו.
מסקנה 2: חיים עם סידור כלכלי זה אמנם טוב ונוח, אבל זה לא הכל בחיים.
ועוד משהו:
דווקא בעיניי התפקיד שלך *עכשיו* הוא לראות האם אחיך שלם עם השידוך.
האם עכשיו, כשההחלטה נפלה, משהו נרגע בו,
או הפוך- חוסר השקט עוד יותר מכרסם.
אני מאמינה שאם יש חוסר שקט זה מעיד שיש שם משהו שמפריע לו- וזה לא פחד ממחוייבות ולא פחד מחתונה. *זה קשור בבחורה עצמה*.
ודבר אחרון- בחורה דוסית זה יכול להיות נחמד וטוב,
השאלה היא אם היא דוסית קשוחה שרוצה שהכל יהיה לפי מה שהיא רוצה, וכביכול "ההלכה בעדה",
או שהיא אישה רכה, נוחה ומקבלת, שגם תיתן מקום לאחיך. (*כאן בדיוק הכנס עניין המידות)
וגם- האם הדוסיות שלה הוא מעטה של צדיקות הבא לחפות על קרירות מינית?
האם היא שומרת נגיעה באדיקות, כי יש לה בעיה עם מגע ועם אישות,
או שהיא רוצה ובעניין- אבל באמת חשובה לה ההלכה?
ממש מציעה לבדוק את זה.
השאלה היא האם הספקות שהיו לו, היו רק בשל עול הבית הקרב?
אולי משהו בה בעייתי מבחינתו? כדאי לבדוק.
ואגב, לפעמים חשש מעול כלכלי וכו', זו סיבה שנתלים בה כי קשה להגדיר משהו עמוק יותר שמפריע.
קיצור, שווה לבדוק שהוא שלם עם זה ו*מצפה לזה*.
זה הוא, זה ההחלטות שלו, זה האישה שלו. את עשית את מה שאת יכולה (וזה לא מעט בכלל). תשחררי.
תנשמי עמוק, ותני לעולם הזה (ולבוראו) לעשות את מה שהוא צריך לעשות.
לתת לו לקחת אחריות לעצמו ולנהל את החיים שלו לבד, ושלה לשחרר.
מה כבר יכול להשתבש? ![]()
סוסה אדומהזה יכול להיות מלחמה של כל החיים
שבת שלום
שלום לכולם, אני חדשה פה!
אבל למה המחוייבות מלחיצה פתאום? והלא היינו מחוייבים כבר מספר שנים זה לזה, מה השתנה?
כדאי לך מאוד ללכת להדרכה טובה לפני החתונה,זה המון יעזור לך הלאה,
וכמובן עם המדריכה תתקדמי הלאה, והכי חשוב שתתייעצי איתה על דבר
שמפריע לך,אבל תלכי לאחת מומחית,בהצלחה רבה רבה לכם אמן.
גם לי יש את הכי טובה נראה לי בכדור הארץ וזכיתי ללמוד אצלה,
אם תרצי אתן לך בפרטי.
כתבת הרבה מאוד דברים, שבהחלט יוצרים אצלך מצב של בלבול גדול.
ננסה להפריד בין הדברים כדי שיהיה יותר קל:
1. הפחד להתחתן.
מה עושים בעצם עם הפחד מההחלטה להתחתן?
קודם כל מבינים שההחלטה הזו בהחלט מפחידה.
זו החלטה של חיים שלמים.
ובנוסף, אם נקשרים ואוהבים מישהו - גם אז הפחד הוא לעיתים בלתי נמנע
כי מה יקרה אם חלילה נאבד את זה?
גם פחד מאובדן ממשי ח"ו של האדם האהוב
וגם פחד מאובדן של הקשר שמתבטא בדמות גירושין בפועל או גירושין רגשיים וחיים ללא אהבה.
זה באמת מאוד מאוד מפחיד.
עם כל אהבה גדולה בא גם פחד גדול.
עם כל אהבה גדולה בא גם סיכון לאבד אותה
עם כל סיכוי גדול בא גם סיכון גדול
אבל אם לא מסתכנים לעולם - גם לא אוהבים עד הסוף לעולם.
את מוכנה לוותר על אהבה שלמה ולהיות רגועה שלעולם לא תטעי ולעולם לא תיפגעי?
או שאולי את מוכנה לפחד לפעמים ולהרגיש בלבול ולא כל-יודעת לפעמים ולקחת את הסיכוי שאולי
משהו יקרה - אבל מצד שני לקחת בשתי ידיים את הסיכוי לאהבה גדולה ושלמה?
זו בחירה רק שלך.
אחרי כל השאלות והבירורים האלו תאמיני בעצמך שיש לך ותהיה לך את התשובה הנכונה עבורך.
ואז-
כל מה שישאר לך לעשות זה להיות שלמה איתה
שזה אומר - לשים רגע את הפחדים בצד ולחיות, ולהשקיע באופן אקטיבי כוונה ורגש ומחשבה ומאמץ לטובת
הקשר, ואם וכאשר הקשר שלכם יגיע לחתונה - גם אז - לזנוח את כל ה"מה היה אילו" ולחיות בכאן ועכשיו.
ויותר חשוב - להשקיע בכאן ועכשיו.
להחיות את הכאן ועכשיו כל יום מחדש.
לכוונן את כל האנרגיות שלך - במקום לבלבול ולספקות שיכרסמו - לבנייה. לביחד שלכם.
להחליט החלטה ברורה ש*כך החלטתי ואני עכשיו נותנת את כל כולי לנצח למען זה*-
ואז אפשר לנתב את כל הבלבולים והפחדים ולתעל אותם לצורך עשייה חיובית.
לכמה שיותר אהבה, וזמן ביחד, ונתינה, והשקעה, וחיבור, ושיחות, ואיכות.
דבר נוסף שעוזר לבהירות בהחלטה-
קודם כל - את כבר ודאי יודעת, אבל בכל זאת חשוב שוב להזכיר - שבכל אדם יש יתרונות וחסרונות.
הדבר העיקרי, ואולי היחידי יש יאמרו שיקבע האם זה יהיה זה או לא יהיה זה
זה אך ורק *את* ו*בן זוגך* והבחירה שלכם אחד בשנייה בכל יום מחדש!
אם תבחרי להיות שם,
אם תאמיני בעצמך ובבן זוגך ובמה שיש ביניכם,
ותקחי את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום לכם להצליח !
*זה* מה שיגרום לנישואים שלכם לעבוד לנצח ,
*זה* מה שיהפוך את זה ל*זה!*
וכמה שזה חשוב לומר זאת,
כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולדים ומסתובבים בעולם הזה פשוט
מבולבלים, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע
בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,
ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!
וזה פשוט לא נכון!
מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!
להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך,*
להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,
ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה
ה20 ,אלא כל יום מחדש!
ההבחירה הזו,
האמירה הברורה הזו,
תגרום לך כל יום לבחור בו מחדש,
להפוך את הנישואים שלכם ללא מובנים מאליהם,
להשקיע ולתת,
להקדיש זמן ומרחב זוגי לכל אורך הדרך
וזה, באמת באמת זה מה שיגרום לך לאושר נצחי ולנישואים חזקים, טובים ומטיבים.
בכל קשר התחלתי יש את האהבה הרומנטית - הפרפרים, ההתרגשות, מעצם כך שזה דבר *חדש*
וכמו כל דבר חדש - אחרי שמתרגלים אליו - הוא נעשה, ובכן... כבר לא חדש.
וכך אפשר למצוא את עצמנו מחליפים בני ובנות זוג כמו גרביים בציפייה לחוות שוב ושוב את אותו "חדש"
ומרגש,
אבל זה יגמר עם כולם בסוף - זה טבע העולם.
באהבה הרומנטית הזו, מאוד קל להתאהב, מאוד קל למצוא יתרונות ולהראות אהבה אחד לשנייה, זה בא
בקלות וללא כל מאמץ.
אמנם, אחרי שמתחתנים,
אחרי שיש את המחויבות הזו ואת הזמן שחולף ואת השיגרה - כאן כבר מגיעה האהבה המודעת.
אנחנו *במודע* בוחרים לאהוב כל יום מחדש
אנחנו *במודע* משקיעים אנרגיה בקשר שלנו כי הוא חשוב לנו
וכמו כל דבר בטבע שצריךף אנרגיה כדי להתקיים - מאוטו דומם, דרך צמח צומח וקל וחומר שאהבה - אם לא
נשקיע את האנרגיה, הזמן, הפניות והמאמץ וההשקעה - היא פשוט תדעך ולא תתקיים. כמו כל דבר בטבע
שלא תהיה לו אנרגיה.
אז במודע להעניק
במודע לחשוב על השני
במודע לפנות זמן זוגי בלי הסחות ורק שנינו
במודע הכל.
ואז אפשר להגיע לרמות של אהבה (וכן, גם פרפרים וגם תשוקה בהחלט) עמוקות יותר ורחבות יותר עם
בעלי/אשתי דרך האהבה המודעת הזו.
2. הכאב והצער שחווית בתור ילדה לנוכח גירושי הורייך והפחד להתגרש בעצמך יום אחד:
חשוב לזהות ולהבין את עצמך גם במקום הזה.
יש בתוכך חוויות צרובות מאותם הגירושים.
גם מכל מה שהיה לפני,
גם מהקשר בין אבא לאמא כל תקופת הילדות שלך
וכמובן כל מה שקרה תוך כדי הגירושין ואחרי הגירושין
ואיך את חווית את זה עם עצמך
ואיך את חווית את האחים שלך בתוך זה
ואיך את חווית את אמא בתוך זה
ואת אבא
ואת מה שביניהם.
וכל אחד מהם לחוד וכולם יחד גורמים להרבה מאוד משקעים ופחדים: ומה יהיה אם גם אנחנו נתגרש?
ועצם הפחד הזה יכול לשתק.
יכול לכשעצמו לגרום לך לפחד מהצעד הזה - הצעד לחתונה אמיתית ולא "רק" קשר חברי כולל מגורים וכו'.
ועצם הפחד הזה יכול להסביר את החרדות והחששות שאת חווה כרגע.
את פשוט לא רוצה ולא מוכנה לחוות את הכאב הזה שוב.
את לא רוצה להתגרש.
את לא רוצה להיפגע.
את לא רוצה לאבד.
את לא רוצה שיהיה רע.
את רוצה שיהיה טוב!
וטוב שלם!
וטוב אמיתי!
וטוב לתמיד!
וזה הכי הכי טבעי ומובן בעולם יקרה!
ב"ה בהמשך לסעיף 1 שכתבתי - אפשר בהחלט להבין את עצמנו, לעבוד על הזוגיות וגם בפן האישי, וב"ה לא להגיע למקומות הללו כי מההתחלה נעבוד על זה!
ומההתחלה נבחר אחד בשניה ***כל יום מחדש ממש***
ומהההתחלה נחליט לאהוב! לנצח1
ונשקיע באהבה הזו! נשקיע זמן, פניות, מקום, אנרגיה, מחשבה, כסף, מאמץ וכו'! כל יום!
ואם ניתקל בקשיים - נבין שזה חלק בלתי נפרד מהחיים בכלל ומהזוגיות בפרט!
ונבין שישר נטפל בהם.
לא נטאנט אותם
לא נתעלם
לא נצבור בבטן
אלא נתקשר.
נדבר.
נעבוד.
נשפר.
נגדל עוד.
נצמח עוד.
אם לא נצליח לבד -ננסה שוב. ושוב. ואם גם לא - נעזר באנשי מקצוע.
ואנחנו *בעצמנו* נגרום לזה לעבוד.
3. פחדים מהשינוי, מהלא מוכר והכל בבת אחת:
יקרה, כל שינוי כלשהו,
אצל כל אדם כלשהו,
הוא קשה.
המוח שלנו והתת מודע שלנו אוהב את המוכר. את הידוע.
וכל שינוי, גם אם הוא שינוי לטובה, נחווה אצלנו בתת מודע כאיום. משהו משתנה כאן. לא ידוע, לא מוכר, לא לא לא! תנו לי את המוכר והידוע שלי!
וכאן יש הרבה מעברים בבת אחת
גם מעבר מרווקות לנישואין
ואת מתארת גם מעבר לאימהות והורות
מעבר לעצמאות כלכלית ובית משלכם ואחריות משלכם
מעבר למחויבות שלמה
מעבר מחיים חילוניים לחיים דתיים
מעבר לשמור את טהרת המשפחה
ועוד הרבה מאוד מעברים.
אז נסי לאט לאט גם פה, להפריד. לא הכל בבת אחת. זה מציף ומעמיס על המוח ויוצר בלאגן בראש ובלב.
קודם כל החתונה.
רק אחר כך טהרת המשפחה.
וכל השאר.
ורק אח"כ לחשוב על הריון.
ואז לידה.
ואז הורות.
לאט לאט.
דבר דבר.
לא הכל בבת אחת!
נסי גם להבין שזה באמת מלחיץ הלא נודע,
וגם להתמודד כל פעם רק עם המשהו הקרוב הבא, צעד צעד ממש.
4. הידיעה הברורה שלך שאת הוחרת בבן זוגך ובעלך לעתיד
כתבת שוב ושוב שאת מכירה את ארוסך.
שאת רוצה בו.
שאת יודעת מהם החסרונות שלו וגם מהם היתרונות שלו. ואת מעדיפה את היתרונות שלו פי כמה וכמה.
שאת בוחרת בו בלב שלם
שאת כן שלמה ***בו***, רק חוששת ***מעצם ההחלטה להתחתן והחתונה עצמה וכל מה שכרוך בזה***
וזה חשוב חשוב חשוב!
תזכירי את זה כל פעם לעצמך!
שאת בטוחה בו! בשלמות!
ורק החששות לגבי עצם המעבר - זה משהו נפרד שאפשר לטפל בו בפני עצמו.
את כותבת עליו
"תמיד רציתי את זה"
"אין מישהו בעולם שאני רוצה יותר ממנו"
"אני זו שתמיד בחרתי ובוחרת בו"
"הוא האדם שאני הכי אוהבת"
"יש בינינו משיכה חזקה ולא רק פיזית"
"זה *לא* המצב שיש לי ספקות כלפיו. אין לי ספקות כלפיו"
"אני מכירה אותו"
"יתרונותיו כ"כ עצומים"
"אני לא עיוורת מאהבה. אני מכירה אותו"
כל זה ועוד - מראה שאת אכן שלמה בו! בחתן שלך!
שאכן ההחלטה להתחתן איתו היא בשלמות!
וכאמור, החשש הוא מעצם המעבר הגדול, מעצם החתונה, מעצם ההחלטה הגורלית הזו.
5. המעבר בין אי-מחויבות ואי לקיחה כמובן מאליו למצב של נשואין, מחויבות, ומובן מאליו
כאן חשוב להבין, שכמה שלא גרים יחד לפני החתונה, אפילו שנים רבות, אפילו כולל הכל, זה עדיין לא מצב של מחויבות אמיתית כמו במערכת של נישואין.
ועצם המעבר הזה למחויבות כזו אכן יכול להיות מפחיד, כפי שפירטתי בסעיפים הקודמים.
מציעה בסעיף הזה להבין בכללי את כל המהות של הנישואין וגם עוד על ההחלטה להתחתן.
בגלל שכתבתי על כך בהרחבה בעבר, אם תרצי אשלח לך כאן בהודעה נוספת/במסר עוד על הסעיף הזה,
ואם תרצי אוכל לשלוח לך גם ספרון שכתבתי בנושא זוגיות שגם יש בתוכו כל מיני העמקות ודברים שכדאי לדעת לפני החתונה וגם בתוך חיי הנישואין 
בהצלחה רבה רבה יקרה!
הכל יהיה בסדר,
לאט לאט
צעד צעד
דבר דבר
להבין את עצמך
לפרט ולפרק ולפרוק את כל הסעיפים וכל החששות
וממש לגעת בהם לשורש אחד אחד
ולקבל כמובן כלים ומה כן אפשר לעשות כדי שיהיה טוב עכשיו ובעתיד.
מזל טוב ענקי לכם!
שתזכו להקים בניין עדי עד! 
בטוח יתרום לך, שיהיה במזל טוב והמון בהצלחה!
דברים על משמעות הנישואין; תפסת שאת עומדת להיות אשה נשואה ולהקים משפחה, אחרי שהשלית את עצמך כאילו את "כבר בענין"; יש לך מקדם חרדה בגלל ההורים - אז התחושות מובנות. לדעתי, מובנות וכלל לא מוצדקות. לא לפחד.
בוודאי ש"לחיות ביחד" ללא נישואין - זו טעות קשה ביותר, מלבד שזו עבירה. זה שני אנשים אחרים, איש ואשה, לא נשואים. לא אמור להיות כך.
תשמחי, שלאור ההתחזקות שלו ושלך, נפקחו עינייך לראות את היחוד והשונות הגמורה של המשמעות של נישואין. תתייחסי לזה כאל מתנה - אע"פ שכרוכים איתה "פחדים"...
תשמחי שיש לך צ'אנס "להתחיל מחדש" - שהכל יבוא מתוך שתהיו איש ואשתו, משפחה, ולא סתם שני אנשים שמצד האמת הם אנשים זרים ו"בא להם"...
תנצלי את זה - אבל לא בחרדות. קחי נשימה עמוקה. הפחדים כנראה אכן לא מעצם הענין. תסמכי על רצונך ורצונו לעלות ורצונכם זה בזה. תתחילו מחדש. מעכשיו. בטהרה. כמו שצריך. ובעז"ה תבנו בית נאמן בישראל.
במקרים כאלה, תחסום - אבל אל תסתפק בכך. שלא יזיק גם לאחרים.
ואל תיבהל משום "מיתקפה"... צריך לבדוק מ שמתקיף..
לא הייתי לוקח אחריות על דבר כזה גם אם הייתי רופא בתחום
את יכולה להגיע, ובימים הראשונים לשמור מכל משמר, ביום השלישי תעשי עוד בדיקה כדי להיות בטוחה בטוחה (וכמובן שגם אחר כך תמשיכי לשמור)
ומה עם להתחסן???
מצד האמת, מי שבבידוד היה אמור להיות שם.
בהיות שהם לא עושים את זה - אז בינתיים את "תתבודדי" מהם.
תהיי בריאה.
שלום חברים,
האם מישהו (אולי מקהילה חרדית) מכיר כדורים או ספריי להמעטת הדחף המיני? לפחות לתקופות מסויימות
פעם ראיתי תוכנית של אמנון לוי על קהילות חרדיות שזה נמצא בהם.
מישהו יודע לקשר?
תודה מראש
חרדית ומעולם לא שמעתי על דבר כזה
תתקשרי לאמנון לוי
אתה יכול לקבוע תור אצל רופא, ולשאול על זה.
אם אתה מתבייש - לא חייב רופא שמכיר אותך.
אולי תסביר לו גם למה אתה מעונין, תשאל אותו מה ההשלכות והמשמעויות והאם יש תופעות לוואי.
אולי יפנה אותך לרופא מקצועי שעוסק בדברים כאלה. ואולי ההוא בכלל יציע לך טיפול מסוג אחר לדברים שמפריעים לך (למשל, סוג של הדרכה וכד')
ואז תוכל לקבל החלטה בישוב הדעת, ובידיעת כל הצדדים.
לא נראה לי שהפורום הוא המקום המתאים - גם בהנחה שלא מכירים כאן באמת דברים כאלה מנסיון. גם לא יודעים למה אתה שואל. מה הבעיה הספציפית.
ובוודאי יש לך כוונה טובה בשאלה הזו. שווה להשקיע, להתגבר על אי הנעימות - ולפנות לאיש מקצוע.
מסברא, זה לא נראה נושא ש"שומעים ממישהו איפה יש" ולוקחים. עדיף לברר מקצועית.
לא מצליחה למצוא אותה, רציתי לענות לך אבל היא לא מופיעה לי משום מה
עוד מישהו לא מצליח לראות אותה? הודעה שכותרתה "יהיה בסגר?" מהיום?
דאגה בלב איש ישיחנה
אני כועסת , כועסת על שהגעתי למצב הזה
חלקו לא באשמתי
חלקו אולי כי לא התמודדתי מספיק
או למדתי
אני רוצה לשבת איתכם , כל הניקים השכלתניים האלה שפה ,
אלה שרואים את החיים כפי שהם באמת , מתוך יישוב הדעת.
כמה אני צריכה כזה עכשיו..
הוא יצא מהבית , לא יודעת לאן , מקווה שלישיבה,
ואני פה , חרדה.
חרדה חרדה חרדה
ואין לי כבר כוחות להילחם
או מילים להגיד
או דמעות לשפוך
הייתי בלמטה והצלחתי לעלות , ומה עכשיו ?
שוב ושוב וושוב
התחלנו טיפול זוגי , כבר אחרי 2 פגישות , אבל אלו היו מפגשי היכרות יותר
אין לי כח , אני רוצה שתבואו לפה,אליי, תשבו איתי על תה , ותרגיעו אותי.
תגידו לי את מה שהמחשבות לא ונתנות לי להגיד
את מה שהחרדה עשתה לחיים שלי .
אני בוכה ושואלת אותך ה' למה , למה אני ?
למה בראת אותי כך ? יש לזה תכלית ?
כל האלה שאומרים "בדיעבד, אני מודה על זה "
אני גם רוצה כבר להודות , אין לי כח לפחד כבר
תמיד שהוא היה עושה את זה הייתי בוכה וצורחת והולכת אחריו עד שחזר הביתה
והיום ? הוא פשוט יצא, ולא התנגדתי
ועכשיו אני פשוט בוכה, בוכה ובוכה , ומנסה לחשוב
אחרי מילים קשות שהטיח בי
אחרי שהוא גורם לי להרגיש אישה רעה כלכך
ואני לא ! בא לי לצעוק שאני לא .
אבל הבטחתי שההקטן שלי לא ישמע צעקות !
אז אני צועקת בפנים ,ללב שלי , לאלוקים
צועקת שאני טובה, שאני רק רוצה טוב, שאני כל כך רגישה
"את לא תמימה כמו שחושבים " - הוא טוען
אני כן , אני כן תמימה , אני אישה טובה, לא מושלמת בכלל אבל טובה
שדואגת לו , שבודקת שהוא בסדר כל הזמן בהודעות
אז למה ה' , למה הוא ככה אומר ?
למה?
אני שבורה . אני מתפרקת . לא רוצה לחזור לדיכאון , עד שעליתי?
אתם יכולים לבוא אליי ? לשבת ולהסביר לי , שהכל בסדר?
שעוד מעט הוא יבוא ? שעוד מעט הטיפול הפסיכולוגי יעבוד, שעוד מעט אני אצא מזה?
למה אני לא שכלתנית כזו גם ? למה?
ממש מוזר
אי אפשר לראות את ההודעות שהיא כתבה
מוזר ממש
פעמיים והוא לא עלה פה!... חשבתי אולי כי זה היה באנגלית ובלי תוכן (רק כותרת)... אבל בפורום אחר כן עבד
מה נסגר?
הוא עדיין יכול להגיב, אבל רק אם לא מחוברים רואים את התגובות

כוחה של מילהשלום חברים...
אנחנו זוג דתי לאומי.. נשואים כ8 שנים עם 2 ילדים...
לאחרונה אני רואה בהיסטוריה חיפוש בטלפון של אישתי שהיא גולשת באתרי זימה.... (בזמן שהיא בנידה)..... מאיפה זה בה פתאום?? אין לי גם אומץ לדבר איתה על זה...
ומה שהכי מעצבן אותי שבזמן שאנחנו מותרים כול פעם אני זה שיוזם וזה שרוצה... ושהיא אסורה היא גולשת לאתרי זימה... קצת מיואש אשמח לעזרה והבנה תודה
היי
צריכה המלצה לפסיכולוג קליני. ירא שמים, מקצועי, חם ורגיש.
באזור בני ברק והסביבה.
ממש דחוף לי!!!
אשמח מאד לקבל המלצות/ דיס, גם בפרטי.
מדובר בהצלת נפשות ממש...
תודה ענקית מראש!
תודה!
מה הסגנון שלו?
איך הייתה החוויה אצלו? האם הוא נותן את עצמו? מתגמש?
פשוט צריכה אותו עבור מישהו שלא שש ללכת לטיפול וקצת חשדן...
תודה
הוא עו"ס קליני ואני מחפשת פסיכולוג קליני.
יישר כח!
אולי רק האיש שלך ככה?
זה מראה על המידות הטובות שלך וכמה אכפת לך מהשלום בית ישר כוח מהמם.
אני גם קרה לי ששלחתי להביא כך והביא ממש משהו שאני לא צריכה, זה קורה
ושוב כל הכבוד לך הרווחת בגדול.
חייבים לעשות את המקסימום ולא לתת ליצר הרע לחגוג לנו בבית,

אולי קשב וריכוז?
אולי ללכת לקנות יחד?
אולי את תלכי לקנות אם הדבר חוזר על עצמו?
וכל הכבוד לך על כך שהצלחת לא לכעוס למרות הכל ולא להעביר ביקורת, את נשמעת אישה מקסימה 
לא נעשה במזיד כדי לא לעמוד בסיכום, כפי שאני מבין.
ב. אינני יודע אם זה "גברים". נראה סוג של "קצר" כזה במודעות למה שסוכם.
כל זמן, שאין זלזול מודע במה שאתם מסכמים - וכל זמן ששניכם מסכימים בדיעבד על מה היה ואיך לתקן - אז לא נורא.
לכל אחד יש את תכונותיו - ולכל בן/בת זוג יש את האפשרויות שבהן יכול לשפר את מידת הסבלנות שלו..
[אגב, שמעתי פעם שאשת חינוך שאני מאד מעריך אמרה, שבאופן מדעי - כשאומרים על משהו "לא", בתת-מודע, או איך שנקרא לזה, נשאר רק המושג עצמו... לכן הציעה לא להרבות ש"לא" לילדים... איני יודע אם זה בדוק לגמרי, וגם לא אם קשור לנידון זה. אולי..]
בהנחה והיא תיגמר ביום בהיר אחד
1.פושטים על הקניונים
2.טסים לחו"ל
3.לים
מה דעתכם?
כל עוד אין סגר
הדבר הראשון שיעשו זה מסיבות המוניות, קולנוע מפוצץ ומלא מלא חיבוקים בשביל הכיף
או בשיניים.....
אני אישית מקווה לעשות לבעלי סעודה גדולה לרגל סיום מסכת שסיים,עם הכולל והמשפחות שלנו.
ככה תמיד יש לי מקום באוטובוס ברווח
מומלץ לכולם
רצוי מאוד להיות מורה פרטי למתמטיקה כמו ערב פרוץ משבר הקורונה
ואז שוב. ולא לעזוב אותה
ולאז לחזור לאנושיות והקירבה והחמימות עם כל אנשי העולם ובמיוחד אלה שאני מכירה ואוהבת בלי מרחק טכני והגבלות
את יכולה לקבל את זה שאחרים כן מחבקים עוד אנשים וזה חסר להם?

אז אולי זה פחות בער, ככה טבע האדם.
וגם יש מצב שמרוב שהיה טבעי להתחבק וליצור מגע ספונטני, אפילו לא שמת לב לזה קורה