פורום נשואים טריים (עמוד 182)

לא מכירה אישית רק שמעתי אולי קודם תבררי עליה, שוב אני לא מכירה אותה,

רפואה שלמה אמן,

גם חלק מהגברים

בעיקר היינות הלבנים

א. אתם יוצאים כבר מספר חודשים ועדיין אין לך משיכה ורגש - יש שיפור כלשהו? זה מתקדם ועולה? אם במשך חודשים רבים אתה צועד במקום, למה בעצם אתה ממשיך? נשמע שגם בשכל וגם ברגש אתה לא רואה אותה בתור אשתך לעתיד, אז למה אתה מושך את זה? 

אם בכל זאת אתה רוצה לתת לקשר הזה סיכוי, זה יעזור אם תכתוב מה בכל זאת גורם לך להמשיך ולנסות...

ב. היא הולכת למצעד הגאווה רק בתור "מסיבת חוף" ענקית, ואז לכאורה אין כאן בעיה זוגית אלא בעיה דתית (וממילא אתה אומר שאתה לא מי יודע מה דתי), או שהיא הולכת למצעד כי היא רוצה שתהיה לה אפשרות בעתיד להתחתן עם אשה וכו'?

אם היא רוצה לממש את הנטייה לנשים, איפה זה בעצם מעמיד אותך בתור מי שהיא רוצה להתחתן אתו ולהקים אתו בית נאמן בישראל? היא מוכנה להתחייב על מונוגמיה? אני כמובן לא מדבר על התחייבות מן השפה ולחוץ, אלא באמת הבנה עמוקה שברגע שהיא בוחרת להתחתן - אז "חוקי המשחק" משתנים, והיא חייבת להיות נאמנה לך בלבד, אפילו אם מבחינה דתית היא לא רואה בעיה בזוגיות חד מינית. 

מוסיף בעריכה:

במחשבה שנייה, גם אם המטרה היא רק "מסיבת חוף" ולא פוליטית וכו' - לדעתי זה מתכון בטוח לאסון. בחורה ביסקסואלית שהולכת לפגוש אלפי נשים שנמשכות לנשים, בזמן שהיא נשואה לגבר - זה מתכון לצרות צרורות, ויש להימנע מכך בכל מחיר, כל עוד הזוגיות באמת חשובה לה.

ג. גילית שהיא מרוקאית רק אחרי חצי שנה? כלומר, איפה היית עד היום? נניח ומראש לא היית רוצה להכיר בחורה מרוקאית בגלל סטיגמה מסוימת שיש לך, או חשש מפני הורים שמגיעים מרקע שונה וכו' (וויק אפ מן, אנחנו בשנת תשפ"א, הגלות הסתיימה מזמן). עכשיו אתה כבר מכיר *אותה*, יודע איך *היא* מתנהגת וחושבת וכו', אז זה באמת עדיין משנה לאיזו קבוצה עדתית היא משתייכת? למה?

העיקר המידות שלה, כי יש המון שהתחננו כך ועלה יפה זיווגם,

ויש שהתחננו מהעדה שלהם ולא הצליחו בכלל בזוגיות, 

אבל זה שהיא גם נמשכת לבנות ,פה צריך לשאול את הרב שלך, 

כי אי אפשר לדעת לאן זה יתפתח, בהצלחה רבה רבה לך.

מסיבות מובנות.

כדי להצטרף פונים אליי או שולחים בקשת הצטרפות. 

פורום גַרוש ללא גְרוש - ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד

מעניין למה הוא סגור...
אני הייתי חושב שבקבוצת הנשואים ידונו יותר בנושאים שהצנעה יפה להם מאשר בקבוצת הגרושים

הוא סגור כי מטבע הדברים מדברים שם על דברים אישיים שלא רוצים שיהיו נגישים לכולם.

אנשים חושבים שמי שלא מסכים איתם "פשוט לא מבין"? נו ברור, זה הדבר הכי הגיוני שיש.

יש תרבויות לפיהן "אין אמת אחת", וכל אחד יכול לעשות או להאמין "מה שנכון לו".

לעומת זאת, יש אנשים שכן חושבים שיש אמת אחת, והם פועלים לפי האמת האחת הזאת.

עוד לא נתקלתי ברב שאמר "יכול להיות שהאתיאסטים צודקים ובאמת לא ניתנה תורה, אני פשוט חושב אחרת".

לא, הוא יגיד "אנחנו צודקים, הם טועים, וחבל שהם לא מבינים את זה".

כשרבן גמליאל לא הסכים עם רבי יהושע על התאריך של יום כיפור, הוא לא אמר "וואלה אולי רבי יהושע צודק, אז ניתן לכל אחד לבחור מתי לצום". 

הוא ציווה על רבי יהושע לבוא אליו במקלו ובתרמילו ביום שהוא (רבי יהושע) מחשיב כיום כיפור, וזאת כדי להראות לעם ישראל שלא יהיה מצב של שתי תורות. יש תורה אחת, אמת אחת, ואם רבן גמליאל בטוח שהאמת אצלו - הוא יעשה הכל בשביל שכולם יראו זאת.

כמובן שגם לי יש כמה אמיתות שאני משוכנע בצדקתן, ויש אנשים אחרים שהאמת שלהם יכולה להצמיח לי שיער לבן. זה לא סותר את זה שאנחנו יכולים להיות חברים טובים ולשתות ביחד כוס שוקו, לאחר שסיימנו להתווכח ולהשחיז זה את זה בטיעונים קשים.

כל עוד לא תוקפים האחד את השני אלא מקיימים דיון, גם אם אסרטיבי, אני לא מבין מה הבעיה כאן.

גם אתה כתבת על זה בפורום לאחרונה?

בחיי שלא שמתי לב...

לא את הגמרא, את מה שבא לאחר תקופת התלמוד - נשואים טריים

מי כמוך יודע

אבל מוזר מאד, שבשם ביקורת על בעלי דעה כלשהי, ש"מכניסים מילים אקדמאיות".. מגדירים אותם ב"מילים אקדמאיות" פסאודו-פסיכולוגיות, ומסבירים שבכלל הדעה שלהם יושבת על "שטיפת מח, שנאה, גאוה..מידות רעות וחסכים פסיכולוגיים".

לעיתים, אכן דעות יושבות גם על דברים כאלה, אבל גם אז אפשר לדון, האם באמת זה כך - או סתם דעה שונה, ואולי אדרבה, יושבת על מידות טובות.

מותר לאנשים להתווכח, לחלוק, לחשוב שהזולת אינו צודק אפילו במילימטר. כמובן, בצורה מוסברת, או שמסבירה למה דברים מסויימים "לא צריך להסביר" לדעתם, כי מקומם בתחושה טבעית וכו'. מותר לתעב דברים מסויימים, מותר לחשוב שיש בעיה למי שחי אחרת. לגיטימי לגמרי. לפעמים אפילו רצוי ובריא. ברור שלהשתדל לא לשנוא אישית.

ה"נשק" הזה, במקום לדון לגופו של ענין, לאחל "רפואה שלמה", ובד-בד לבקר את ה"זלזול הזה" בכתיבה שבעצמה מזלזת, תמוה בעיני.

בעוד שאנשים דורשים ואומרים שצריך שיח מכבד ולא מבזה, הם עצמם מבזים בערך כל מה שזז.

יש כאן סטנדרט כפול מצידם.

רמת השיח כאן בפורום רחוק מלהיות מכבד. יש כאן קר פורה לדה לגיטימציה מובהק.

יש לנו כאן את הגרעין הקשה של הנוכחים הקבועים שרובם כותבים עניינית אבל אסרטיבית אבל גם יש כאלה שבזים ומזלזלים בצורה קשה.

בהיות שכיבדתני בתגובה על דברי, אז אני מרשה לעצמי להפנות לדברֵי עצמי.... 

אמרתי, שלגיטימי להיות עם ביקורת קשה וחמורה. לגיטימי לחשוב שעצם התביעה להעברת דברים מסויימים ל"דיון אובייקטיבי", כאילו מדובר על סוג מכונת כביסה, היא עצמה הרסנית והורסת תחושות נורמליות בסיסיות.

דוגמה ממקום רחוק: נניח שאהוד ברק מארגן הפגנות עם דגלים שחורים כי הוא שונא/ מקנא בנתניהו באופן אישי. לא יעזור כאן "דיון מכבד"... זה בכלל לא מגיע מקום של "דיון". אבל כן יהיה מקום לדיון מכבד, עם תמימים שייסחפו אחרי זה, ויסבירו שבעצם הכוונה היא....

ומכל מקום כתבתי גם, כמה שאפשר לא להגיע לשנאה אישית. שנאה זו מידה קשה.

לעיתים יש עם זה בעיה, כי אז אדם מרגיש כאילו מנטרל לעצמו גם את ההתנגדות לדברים רעים מאד. כבר כתב הרב קוק זצ"ל, שלפעמים ה' מכניס בלב אנשים מסויימים שנאה, כדי שלא יתקלקלו מדברים מנוגדים. זו לא שיא המדרגה, אבל "כל אשר לאיש יתן בעד נפשו". לעיתים הברירה השניה גרועה יותר..

אנחנו צריכים להשתדל להתעלות למדרגה כזו, שנוכל להיות מאד ברורים בדברים שממש נוגעים אל ציפור הנפש, התורה והמוסר - ועם זה מלאי אהבה וראיית נקודת הטוב, גם אצל כאלה שדעותיהם בלתי נסבלות אצלנו (לא דווקא "נקודת הטוב" בדעה. הרי יש באדם בד"כ עוד כמה דברים..). זו באמת, "חתיכת עבודה"....

לגבי "הפורום", לא התייחסתי. אני גם לא כ"כ יודע מה קורה בתחום שציינת. אני לא מסתכל בכל שרשור, ויש כאלה שאני גם משתדל להימנע מלהיכנס אליהם.

חודש וחצי זה די הרבה זמן, במיוחד כשזה חודש וחצי עם כל חגי תשרי.

יש בכלל אפשרות שתחזרו להיות ביחד, או שהברירות הן בין גירושין לבין חיים בנפרד? כי אם זה המצב, אז אני לא רואה טעם להמשיך אתו...

אם יש אפשרות שתחזרו להיות ביחד, וניכר מדברייך שאת מעוניינת בזה, אז צריך להילחם על זה. את תצטרכי להגיע להבנות עם בעלך, לדבר עם הרב שלו אם זה רלוונטי, עם הרופא שלו (הוא לא יוכל למסור לך מידע אבל כן יוכל לשמוע את בקשתך), ללכת לטיפול זוגי, ובקיצור - להילחם.

גשי לייעוץ !! את חייבת ! אנחנו פה לחבק חזק אבל לא מעבר.... 

ראשית, הקושי שלך מובן לגמרי (כמובן, בהנחה שזו הודעה אמיתית). "לפרק חבילה" זה לא פשוט. נקשרת כבר, נשואים. 

אינני יודע מה הן הסיבות האחרות שבגללן אתם "חיים בנפרד". האם זה קשור למצבו הפסיכיאטרי? הרי גם אם היה מגלה לך הכל, עדיין - "לחיות בנפרד" זה לא דבר שאמור להיות באופן תקין.

מכל מקום, "כדורים פסיכיאטריים" זה עדיין לא סוף העולם. השאלה היא בגלל מה. זה דבר שיכול להיות על דברים קלים, ומשפר את איכות החיים - וגם יכול להיות על דברים קשים.

הכי פשוט - לשאול, בנחת, בשביל מה הכדורים. למה זה עוזר. לא צריך לקפוץ כ"כ מהר ל"הערכה פסיכיאטרית". אם יראה שאינך נלחצת מזה, אז לא יחשוש להסביר. ואז גם יש סיכוי שתוכלו ללכת ביחד אל הפסיכיאטר, כשתסבירי שזה כדי שתוכלי לדעת איך להתנהל איתו הכי טוב, גם עבורו.

ואז תראי הלאה.

ממני דבר כזה. 

לא בגלל ההשלכות והטיפול וכו' - אלא בגלל השקר. 

אמון זה דבר הכרחי בזוגיות. 

צריך לדעת שכל אחד הוא בעל אופי שונה. יש כאלה שמשקיעים ומתכננים, מפיקים וכד'.יש כאלה שאין להם מושג איך

עושים את זה והם גם לא שייכים בזה בכלל.

הרבה פעמים אנחנו מצפים מאחרים שיתנהגו איתנו כשם שאנו מתנהגים איתם, וכשזה לא קורה אנחנו מתבאסים.

צריך פשוט לקבל את זה שלא כולם כמוך.

אגב, זה לא אומר שבן הזוג או החברים/משפחה לא צריכים להתייחס , וודאי וודאי שכן . רק אם זה לא באותה

עצימות לא להתבאס מזה. 

כתבת שאתם נשואים שנה. להבין את הנושא הזה שנה לנישואין יכול לחסוך הרבה מאד להמשך הדרך..

בהצלחה

תפתחי איתו שיחה כנה על זה, תשבי מולו ותסתכלי לו בעיינים, ואז תגידי לו אחרי שהשיחה התחילה כבר את מה שעל ליבך. 

לאנשים לפעמים יש מין האטימות כזאת שצריך לחדור ואם זה מספיק חשוב לך והוא מספיק חשוב לך את צריכה לעשות את זה בצורה נעימה ורגישה. 

הצער מובן, גם נחמד...

אבל יש לי רושם שזה לא רק בגלל הענין נטו. אולי מצב נפשי מסוים אצלך גורם קצת "להיתקע" בענין הזה..

לפעמים יש משהו כזה, שאנחנו רוצים משהו, קצת "מתברגים" איתו - ואז לא תופסים איך השני רואה את זה..

הרי הוא באמת רצה מראש לעשות כרצונך. מבחינתו, עבר הרבה זמן, אז זה כבר לא כ"כ שייך. וכמובן, משפחות בעקבותיו..

מרוב שאת סובייקטיבית נתקעת ב"חלום" הזה, קשה לך להבין שמנקודת מבטו - זה משהו שכבר די עבר. ראה שקשה לך, אז עשה בלונים וכד'.. איש נחמד.

אני מציע, שתפתרי את זה ע"י כך שתאמרי לו - תשמע, הפספוס הזה משום מה ממש נתקע אצלי כאכזבה. עכשיו כבר עבר הרבה זמן - אז בוא נחליט שבלי נדר, ביום הולדת הבא, בתקוה שלא יהיה סגר, עושים "פיצוי" על זה.. מה שתיכננתם, עם הוספות.

ותאמרי לו שמבחינתך זה ממש חשוב, משהו שפותר את הקושי שהיה לך - אז שישתדל ממש שזה יקרה.. נקוה.

כמובן יש גם מציאות הפוכה ,בעזרת השם עוד יהיו לך המון המון

שנים לחגוג ימי הולדת מאד משמחות, העיקר שיהיה לך המון

המון מזל טוב, שלום בית אמתי וכנה אמן.

מים עם מיץ תפוחים טבעי.

מגיע בפחית כזו.

ככה שזה ממותק אבל יותר בריא מכל המיצים האחרים

זה ממש חוסר אחריות לא לשתות מים בהריון.

בשביל הבריאות שלך ושל הילדים, כדאי מאוד להפסיק עם כל המיצים - כבר מחקרים הראו כמה זה פוגע בגוף ואיך שזה קשור מאוד לסכרת בגיל מבוגר יותר. 

תקחי אחריות על החיים שלכם ותתחילו לאכול ולשתות בריא, אפשר מתוק מידי פעם (רק בשבת לדוגמא).. ותאמיני לי זו אחת המתנות הכי טובות שאת יכולה להעביר לילדים שלך, שדברים בריאים יבואו להם בטבעיות ולא יצטרכו לחיות את כל החיים שלהם במאבק פנימי בין תאווה לג'אנק פוד לבין הצורך לשמור על בריאות.

ציינתי עובדות וייעצתי לה מה לעשות, לטובתה ולילדים. זכותה לא לקבל.

זה פשוט עניין של סוויצ' בראש..

אם את מבינה אנגלית טוב, אני ממליצה לך לראות סירטונים של dr. eric berg ביוטויוב. אני את השינוי שלי באורח החיים התחלתי בזכותו. הוא מדהים. אגב, לא יודעת למה, יש לי הרגשה שהוא יהודי.... (כמו dr. mike מיוטיוב, הייתה לי תחושה שהוא יהודי וצדקתי חח)

מיץ לימון או משהו טבעי אחר וככה הוא שותה, עוד מומלץ בסעודות שבת

להרגיל לשים רק מים השולחן, ככה  כשהוא יהיה צמא לא יהיה ברירה וישתה

מים.

בירושלים ובבני ברק הרבנית רות ביבי מדברת רק עם נשים.

אם אני לא טועה

חבל להרוס את מה שבניתם, זה הכל עצת היצר, תנסה רק למצוא את הטוב והחיובי,

חבל לתת לכדור השלג הזה להמשיך, החיים לפניכם תעשה את כל המאמצים לדחוק 

את המחשבות האלה, בהצלחה רבה לכם.

וכמובן שהרבה גם בזכות אביתר בנאי המדהים 

כשמדברים עם מישהו או מישהי פונים אליו או אליה בגוף שלישי.

מה שלומכם? איך אתם מרגישים? 

ככה אני מדבר עם מכרים של ההורים שלי.

ואם כבר חרדים, מה הקטע הזה של שהם לא עושים צבא? ולמה לא לשלם מיסים? ולמה כל משפחה צריכה 10 ילדים?

מתה על הבדיחות שלו. בעיקר על הרוסים..

אגב, כל מה שהוא אומר נכון אחד לאחד

שאמצא מישהו שבאמת מצחיק אותי ברמה של אדיר מילר

לא צריך להגזים.

זה כמו להשוות את סיינפלד לסברי מרנן

אני מעדיפה סברי מרנן על סיינפלד 

אחרת הייתי עושה איתך ברוגז לע-ולמים

אצל רוסים ברוגז זה באמת לעולמים

אדיר מילר תמיד יהיה במקום 1

זה מעין לשון כבוד 

אני רואה שטוב לה בעבודה בממ"ד.

היא די מתעניינת בשינוי שהיא רוצה, התארחה אצל מורות עמיתות בעבודה לשבתות לראות איך זה נראה- והרשינו לה.

אכן היא די החלטית.

אני יודעת שגם חיצונית בלבוש, ולדעתי מהדעות שהיא כיום מביעה   היא  יותר מתחברת לציונות הדתית.

מבקרת בלי סוף את החברה החרדית- 

היא קוראת המון ספרים בנושא זה.

הרב של בעלי אמר שהכי חושב שלא נתנתק ממנה

זה החיים שלה ואתם כבר לא קובעים לה..

תאהבו אותה ותכילו אותה בלי ניג'וסים וככה היא תשאר קרובה אליכם, אחרת סתם תפסידו בת. שום דבר טוב לא יצא לכם אם תתנגדו.

או עם רב שהיא מתחברת אליו,

שיהיה לך הצלחה רבה אמן.

כל המנהג הנלוז של לפסול בצורה כזאת רק מוכיחה את הבחירה של הבת שלכם שתחיה.

בהצלחה רבה לבת שלכם, שתתחתן מתוך אהבה ושמחה וגם בהצלחה לילדים שלכם שיתחתנו עם הראויים להם באמת ולא עם כאלה שיפסלו אותם בגלל זה.

עצם זה שאת כותבת פה בפורום ומתלבטת, ולא ישר מגיבה כלפיה בתוקפנות.

אומר עלייך המון. בתור אמא.

אין לי תשובות נכונות. אבל קודם כל זה שאת מוכנה לשאול ולחקור זה המון. בראייתית.

היא יראת שמים בעיניכם? מתפללת? מקפידה? מחפשת בחור שאכפת לו?

את יכולה בסוף לגלות שהיא תתחתן עם בחור שהוא בן תורה ואפילו אברך רק עם כיפה סרוגה על הראש, ולחילופין, לגלות שזה צעד אחד בדרך החוצה לעולם עם רמה דתית פחותה.

איפה היא?

"דתי לאומי" זה מנעד רחב מהלייט ועד בוגרי ישיבה בצבעים שונים. כולם בעינייך נראים אותו דבר כמו שאני לא מבדיל לגמרי בין חסידויות ובקושי בין חרדים לליטאים.

איפה הביקורת שלה על הסמינר והרבנים? תקשיבי לה. את לא חייבת להסכים, אבל בטוח לא צריך לייצר שנאה.

לגבי זוגות כאלה - יש זוגות כאלה, יש כאלה שהצליחו יפה. יש כאלה שהיה להם יותר מורכב. גם בין תתי מגזרים סרוגים  יש לפעמים פערים דומים למה שאת מכירה, וגם זה בסדר גמור. אנחנו בני אדם, לא מכונות משובטות.

בס"ד

הגיעו אליו זוג חרדי עם ביתם שרצתה ללמוד חשבונאות למרות שזה לא היה מקובל בציבור שלהם והם חששו לשידוך שלה.

מה אמר להם הרב?

"כמה חתנים היא צריכה?"

אמרו ההורים "1"

אמר הרב שאם זוכרים שהיא מתחתנת רק עם בחור אחד ולא עם כל הציבור הכל יותר פשוט וכמובן צירף ברכה חמה שתמצא את זיווגה בקלות וכך היה.

והמסקנה?

האדם צריך לעשות את החשבון הנכון של מה שמתאים לו ונכון, וה' יודע לשלוח זיווגים גם למי שבחר את הכיוון הנכון לו בחיים ולאחיו..

עם זאת, אין ספק שמדובר בנסיון באמונה בה' ובילדה..

כי יש המון ישיבות הסדר עם בחורים חבל על הזמן.

וגם לא קשה לקבל הצעות מישיבות כאלו.

תזרמו איתה, בסופו של דבר היא תתחתן רק עם מי שתרצה

תעשה גוגל ואז תחפש ממליצים. זו הדרך הכי טובה.

אתה גם צריך להגדיר תקציב

בריכה

ג'קוזי גדול,

פרטיות ללא אורחים נוספים ליד.

זה יכול לעזור לך בחיפוש