אני לא מאמינה שהייתי הולכת על מקצוע שאני שונאת בשביל משכורת, אבל אם תיאורטית הייתי מפסידה משהו שאני מאד רוצה בשביל משהו שאני פחות רוצה בשביל המשכורת-אני מניחה שהייתי הולכת על משכורת
אגב-למזלי הבחירה שלי מתאימה לי מאד גם מבחינת הגשמה והנאה ולא רק משכורת. ב״ה, ממש לא מובן מאליו
אין כמו לראות את ששון גבאי, העירקי, מדבר יידיש בשטף.
שאלתי גם בפורום מחשבים, אבל רוצה לשמוע אתכם גם:
מחפש סינון לאינטרנט בבית, לא דרך הספק.
אני לא מעוניין בסגירה הרמטית ולא רוצה להרגיש מוגבל, ובוחן אפשרות סינון לפי מכשיר (נגיד למחשב מסוים).
לא מכיר הרבה מלבד נטספארק ורימון (שאמנם לא ניסיתי את התוכנות שלהם למחשב)
אשמח לשמוע אפשרויות והמלצות.
מעדיף כמובן משהו לא יקר מדי, אבל מוכן לשלם.
תודה
רק אל תשכח לתת לאשתך לבחור את הסיסמה
סגרו אותה בעיקרון.
אפשר למצוא קובץ התקנה, אבל לא יודע אם עובד וגם בעתיד איך יהיה עם זה.
פשוט אני..בגלל שיש לי נטספארק, לא הייתי מעודכן..
זה מחשב של העבודה, והוא ממילא מגיע עם חסימה הרמטית לכל האתרים שצריכים להיות חסומים (אפילו אתרי קניות הם חוסמים...).
נטספארק - על הסלולרי בלבד.
היי,
גדלתי עם חינוך שאומר שלטגן זה משהו לא בריא ושצריך להמנע ממנו ככל הניתן.
האם זה נכון או שזה עוד משהו לא נכון מהבית?
אני מתכוון על למשל פעמיים בשבוע להכין חזה עוף + ירקות במחבת עם שמן זית (במקום למשל להכין בסיר או בתנור).
תודה
נשוי ושחוק תתפנקו,זה בריא יותר. אם מטגנים אז עדיף כבר בקנולה. שמן זית לא נועד לטיגון
די שרוט
אם היו נותנים לכם עוד כמה חודשים/שנה להיות רווקיםמדאםאבל בחויה גם עברתי הרבה לפני שהתחלתי לצאת..
וגם התפללתי מגיל 8 על חתן (כולל טבלאות של 40 יום ליד המיטה - שיר השירים, נשמת כל חי, מזמור לתודה) וכו'.
אז הרגשתי ממש שבעה מהביקוש והחיפוש..
אין ספק - שזה בכיינות מצידי, לעומת אלה שממתינים שנים ארוכות בהרבה.
בפעם הראשונה שהגעתי להורים של בעלי (נשואים 3 שנים) חטפתי חום.
נהיתה לי סחרחורת מטורפת וידעתי שאני בוחרת בו בגלל x,y,z ועוצמת עיניים מחסרונות שראיתי בבית הוריו.
הבעיה שככל שעוברות השנים, אני רואה שבמידה מסויימת זה לא רק ה"הורים" אלא דפוסים שהוא מביא איתו כנראה כתוצאה מאיך שגדל.
בגדול הם אנשים טובי לב, אבל משהו שם השתבש בדרך. חמותי לאורך השנים כמעט ולא עבדה, היום בקושי יוצאת מהבית, בעלי טוען שזה בגלל שהיא שמנה ומתביישת. כנראה שמסתתר שם משהו עמוק יותר. וחמי לא יציב בעבודה, המון פעמים מובטל מאז שהתחתנו (עוד טרם עידן הקורונה) ויותר גרוע מזה היו לו המון אשליות על עסקים שהם לא כלכלים בעליל שרק שתו לו כסף. ממה הם חיים? אלוהים יודע. והם לא כאלה מבוגרים, אזור גיל חמישים.
בנוסף, הבלאגן בבית שלהם חוגג ויש להם מודעות סופר נמוכה להגיינה. ברמה ששערות ערווה מסתובבות בריצפה בשירותים, הסיר חמין משבת נשאר מלוכלך עד יום שני והלאה ועוד ועוד. כששאלתי את חמותי פעם איפה יש לה מגב לשטיפה, היא אפילו לא ידעה!
אני חשבתי שבעלי מסודר והתנחמתי בזה. אמהמה שלא ממש. מתי אני מבינה את זה? כשאני חולה והבית מתחיל להראות כמו הבית של חמותי. קשה לי נורא, כי אני גדלתי במציאות אחרת לחלוטין של סדר וניקיון. יש לו המון הרגלים שקשה לעקור. לא מפריע לו בגדים על הריצפה, ללכת לישון כשכל המטבח מטונף, מסיים לבשל והשיש טינופת, לשבת לאכול על שולחן שעמוס בחפצים ובלאגן ועוד ועוד... בתחילת הנישואים רבנו המון בימי שישי ואני הבהרתי לו שבית צריך לשטוף לפחות פעם בשבוע ולארגן ולסדר וזה עוזר אבל עד היום יש לנו המון מתחים סביב הנושא.
עוד נקודה שמאד קשה לי, זה דחיינות וראש קטן שלדעתי מובילה אותו להביא פרנסה נמוכה. הוא בעצם עובד בעבודה שלא עושים בה כלום. הוא מאבטח במשרד שאין בו כמעט בכלל קבלת קהל. במקביל כבר בערך 7 שנים הוא עושה תואר באונברסיטה הפתוחה (מדעי החברה), אין לו תעודת בגרות (למד בישיבה קטנה כדי להתחמק מבגרות במתמטיקה, הוא גדל בסגנון חרדי- אמרקאי, כך שחלק מהחבר'ה עשו בגרויות וחלק לא).
בהתחלה המשכורת היתה סבירה, אזור ה7 אלף, והרבה שעות 7 עד 5, כולל נסיעות זה היה יוצא משהו כמו 5 וחצי בבוקר עד 7 בערב. אמרתי לו שכשיהיו לנו ילדים, החסרון של העבודה הזו שכדי להגיע לשכר לא נמוך צריך לעבוד הרבה שעות ועם ילדים קטנים זה יתחיל להיות בעייתי (כיום יש לנו שני ילדים).
במציאות לפני שנה קצצו לו בתקן בהודעה של יום והוא עובד מ7 עד 3, השכר נחתך לאזור ה5,6 אלף וחוץ מזה הוא כבר פעם שניה בחל"ת קורונה אז זה עוד יותר קוצץ בחודשי חלת.
בסגר הראשון הייתי בהריון שני ורבתי איתו המון על הנושא הזה, שמהרגע שקיצצו לו בתקן הוא לא עשה כלום כדי להגדיל פרנסה, בעוד אני פרפרתי והוספתי עוד עבודות כדי להגדיל הכנסה. היו לו המון אשליות בראש, כמו ללמוד טייס (בגיל 30, כן? בלי שיש לו מתמטיקה בסיסית של כיתה ז אפילו), בסוף הוא החליט ללמוד QA בדיקת תוכנה והוא עכשיו לומד את זה מהבית.
לכאורה נשמע טוב, הבעיה שיש לו עבודת סמנריון אחרונה לתואר והוא תקוע איתה כבר שנה וחצי! מתקדם בקצב של צב. זה משגע אותי הדחיינות שלו, שמופיעה בהרבה פנים בחיי היום יום והוא מתכחש ולא מוכן לקבל את זה שהוא דחיין רציני.
נשמע שכתבתי רק דברים רעים. אבל חשוב לי להגיד שהוא רגיש, עוזר, אבא למופת ועוד ועוד אבל העניינים האלה קשים לי נורא ואני לא מוצאת את הדרך איך להתמודד איתם.
מקווה שזה לא מפריע לאף אחד להעלות את הנושא, ומאחר שזה פורום בסך הכל, אפשר לא לענות בלי לקבל תחושה פולשנית של חדירה אישית בשיחה אישית.
גירושים. אסון. בית שמתפרק וילדים שהבסיס שלהם מתפרק וההורים לא יכולים לחיות יחד.
האם זה משהו שאפשר היה למנוע באותם מקרים בהם זה קרה? אם זו התנהלות לא נכונה, באיזה שלב זה בדרך כלל? בהיכרות? כי חיפשנו משהו שלא באמת מתאים לנו, או אולי כי לא תמיד נותנים דגשים מה התכונות החשובות לחיי הנישואים?
או אולי משהו לא טוב קורה בחיי הנישואים? סדר עדיפות לא נכון? התנהלות לא נכונה? ומהי? והאם זו טעות שמקבלים בתנועה או בעיה במידות שהחלה מוקדם יותר?
והאם הטעות היא הדדית או לא? ובמידה ולא, האם בכל זאת יש דרך להיות אחראי ולהקדים רפואה למכה?
או שפשוט כל מקרה לגופו וכל מקרה שונה מהשני ואין ממש עצה שתמנע את רוב המקרים?
אבל רק בפעם הראשונה שמגיעים ל2
הייתי מציעה לך ספר כמו פלא יועץ.
היבשות קיימת - בגלל התגברות של החומר על הרוח, בגלל שקיעה עמוקה מידי בעולם הזה (כלומר, ב"עוילומזה"..)
ישנם שני דברים שפועלים לאידך גיסא, שמושכים למעלה, פשוט מושכים, תופסים אותך בשלייקס ומרוממים אותך.
הראשון - לימוד תורה. זה אולי נשמע קלישאה, אבל זה בדוק - יותר לימוד תורה > יותר רוממות, רוחניות > יותר ניתוק מהחומר, פחות להתבוסס בו > עולם רגש קדוש מפותח יותר, חזק יותר. מונכח יותר.
השני - התגברות על תאוות גשמיות, גם המותרות, ולא, אני לא מתכוון ל"להיות בבא סאלי", אלא מעט - לא להכנע לכל גחמה של הגוף, אוכלים חטיף? משאירים בסוף קצת.. מתים לפחית? דוחים לפעם הבאה.... פחות לקבל תכתיבים של החומר. יותר להנכיח את הנשמה ולרומם אותה.
תנסה לעשות משהו בשני המישורים האלו - אתה תרגיש את השינוי.
(זה בערך על בסיס סור מרע ועשה טוב, למעט בתידלוק של הכוח המושך למטה, להוסיף חוזק בכוח המושך מעלה. זה במאת משפיע על הרגש, באמת!!)
קשר אישי עם הקב"ה. התבודדות. התבודדות.
ולא 5 דקות, ולא 10 דקות. כדי שמשהו ייפתח שם בפנים צריך לדעתי לפחות להתחלה איזה חצי שעה אם לא יותר.
כי בדקות הראשונות של ההתבודדות עדיין הלב קצת אטום לפעמים... (למרות שתלוי)
*לשמוע ניגונים חסידיים שקטים שמרוממים את הנפש ולחשוב תוך כדי על החיים שלך, על עבודת ה' שלך, על הקשר שלך עם הקב"ה, אפשר לדבר איתו תוך כדי
*לקחת תפילה אחת ולהחליט שאתה משקיע בה במיוחד יותר מהרגיל, ובסוף התפילה בשמונה עשרה לבקש שהקב"ה ייפתח לך את הלב ויחבר אותך מחדש אליו.
אבל כל זה דורש השקעה. אם לא תרצה ותשקיע, לא ייקרה כלום. וזה רק יחמיר הרגשת הריחוק.
שלום לכולם,
אנחנו זוג טרי ומסיימים שנה בדירה שכורה. למרות שלא תכננו ורצינו להמשיך, המשכיר הודיע לנו היום על סיום ההשכרה,
כיוון שכחלק מהחוזה בעלי התחייב לעזור למשכיר עם איזשהו פרוייקט שלו ולאחר החתונה הבנו שזה פשוט לא הגיוני ולא נכנס באורח חיים של זוג צעיר. (כל מי ששמע צחק עלינו שהסכמנו לתנאי הזה, היינו בלחץ למצוא דירה ולכן הסכמנו- ניסינו חודש אבל זה גמר את בעלי מעייפות והוא פשוט לא תפקד). בעלי הודיע לו על כך, הוא לא היה מרוצה וכעת הוא מבקש מאיתנו לצאת.
האמת שכואב לי הלב, השקענו הרבה בדירה- התקנו מזגן על חשבוננו, ארון קיר ענק, מדפים במטבח ואבזרנו את חדר האמבטיה. הדירה היתה קירות בלבד ומוזנחת וכעת היא נראית מעולה, כל בעל מקצוע שמכיר את העבר של הדירה אמר לנו את זה כשנכנס..
אני רוצה לתמחר את הפריטים שהוספנו ולהודיע על כך לשוכרים הבאים ואם הוא לא יימצא שוכרים אז לקחת את הכל- גם אם זה ידרוש עבודה של פירוק מצידנו.
האם זה נחשב מקובל או קטנוני?
אבל את כל התיקונים שנובעים מהסרת הרכוש שלכם, תצטרכו לתקן. (חורים שעשיתם בשביל המזגן, סתימה חורים שקדחתם לארון הקיר וכו').
אם קדחנו על אריחים- מה המשמעות?
הרי אם נסיר את האבזור- יישארו חורים..
כשמתקינים את האריחים.
יכול להיות שהוא ידרוש תשלום עבורן.
אתם יכולים גם לנסות לברר עם איש מקצוע מה אפשר לעשות.
(באופן כללי, מומלץ לא לקדוח באריחים כאלה בדירות שכורות).
כשנכנסנו, כל האריחים באמבטיה היו צבועים בצבע לבן שכמובן התקלף כשנהייתה לחות.
האם מחובתנו לצבוע אותם שוב?
על המזגן גם אנחנו דיברנו לפני,
אבל הוא התעקש שהמזגן שהיה הוא תקין, היינו שניה לפני חתונה אז העדפנו להאמין.
בתכלס לא היה תקין כלל אבל הוא התעלם מזה ואמר שזה בעיה שלנו ולכולם הוא עובד ולנו לא...
וכשהסרנו אותו ושאלנו אם הוא רוצה לשמור אותו, הוא אמר לנו לזרוק.
אין ספק שלמדנו הרבה על דירות ושכירויות...
רעיון לקדוח בין האריחים!!
קרמיקות שמתאימות בדיוק לצבע, כמעט בלתי אפשרי למצוא.
השוכרים שיוצאים פשוט מתמחרים את מה שהם הוסיפו ומציעים לשוכרים החדשים לקנות.
אם הם לא רוצים, אז השוכרים שיוצאים יכולים לפרק את הרכוש שלהם ולקחת איתם.
ואני צריכה ללמוד ממנו...
אז אחרי שיחה ביננו:
כנראה שאת מרבית האבזור שלא עלה יקר נשאיר- חבל שנבזבז זמן בלסתום חורים ולתקן,
כנ"ל ארון הקיר שנבנה בהתאמה לנישה- אם השוכרים ירצו לשלם ישלמו ואם לא נשאיר את מה שלא ניתן להשתמש בו, שיהנו.
ואת מה שעלה יקר והוא נייד יותר, ניקח..
רק שאלה אחרונה לגבי צביעת האריחים באמבטיה- בלי קשר לחורים שיש או אין-
האם חובה עלינו לצבוע אריחים- כדי שלא יראו את כל העובש הקיים- או שזו בעיה של מי שצבע?
והשקיע זמן!!
שהגיע הזמן שמישהו יעמיד את בעלי הדירות על מקומם. אנשים מתעללים בזוגות צעירים, מנצלים את הרצון שלהם למצוא פינה אנושית להתגורר בה על רקע מצוקת הנדל"ן המטורפת שפוקדת את אזורינו, ופשוט עושים מה שבא להם בלי שום מוסר או הגיון. טוב מאוד מה שעשיתם!!!!
וחייב אותי לשלם על זה!
בעלי הנכס ולא אנחנו... עניין של ביקוש והיצע וכ' וכ'
אבל כשאתה במקום החלש ואתה אומר וואלה לא חסר לבן אדם כלום, למה למרוח ולאמר שהמזגן עובד ושאין לו שום בעיה,
וכשאנחנו קופאים מקור ובאין ברירה קונים ומתקינים לאמר לנו לזרוק את הקודם לפח??
הרי גם הוא היה זוג צעיר פעם ועבד קשה על כל שקל..
אז מה שאני לומדת מזה לחיים הפרטיים שלי, זה לא לנהוג כך,
ובמקומות בחיים שלי שאני חזקה ובעלת הדעה לא ללכת לפי הדין, ולהשתמש גם ברחמים בעולם הזה.
ומה שאני יכולה לאמר שמבחינה מקצועית וכלכלית גרידא, זה רק מביא לי יותר לקוחות.
א. מי קבע שלכל בעל נכס לא חסר כלום, ולכל שוכר כן חסר? מה את יודעת על המצב הכלכלי של בעל הדירה? כמה משכנתא יש לו על הבית הזה, כמה שנים הוא חי בדוחק כדי להגיע למצב שהוא יכול לקנות בית וכו'?
ב. נניח שבאמת לא חסר לו כלום, אין בזה שום טענה. גם לרמי לוי לא חסר כלום, אז הוא צריך לתת לי משהו בחינם?
ג. לגבי שקרים ורמאויות - מובן שאסור לאף בן אדם לשקר, קל וחומר בזמן חתימה על הסכם. אין לזה שייכות לכך שהוא "בעל המאה". גם לאביונים אסור לשקר.
לגבי המסקנות שלך - אני לגמרי מצטרף.
א. לא לכל בעל נכס- לו ספציפית.
עבד קשה והגיע למה שהגיע, אני שמחה בשמחתו העכשווית.
זה עניין של אופי. אם הוא יכול לא להוציא כסף כעת- למה שיוציא? הרי ממילא אנחנו נהיה חייבים מזגן- כי בדירה הזו זה חובה- אין איורור מספק, אז למה שהוא יוציא תכסף? ממשיך לספר לנו שזו בעיה של שלט, גם אחרי שאנחנו מחליפים שלט ולא עוזר, זה בעצם כן עובד למרות שלא מרגישים..
ב. כמדומני שלא ביקשנו משהו בחינם, הכוונה שלא חסר לו כלום הייתה על כך שקניית המזגן או תיקון מה שהיה בדירה שלו ובתכלס שיפור הנכס שלו- לא אמורה לפגוע בו, ומאידך בנו זה כן פגע ואחרי חצי שנה אנחנו צריכים לפרק אותו כדי לקחת...
ג. אכן אסור לשקר. אנחנו מבחינתנו התכוונו לקיים את ההבטחה והקפדנו לעדכן אותו כשהבנו שלא נוכל וזה לא באפשרותנו- אני לא כועסת על כך שמוציא אותנו אם זה חשוב לו, אבל לא ציפיתי לזה.
ד.א. זה תנאי קצת הזוי ולא קביל משפטית- ביררנו- אי אפשר לאמר שלא כיבדנו את ההסכם- זה נחשב שהוא ביקש מאיתנו שירות, בנוסף על התשלום המשמעותי.
טעויות של טירונים- בע"ה מקווה שנלמד, ולא ניתקל בהמשך בעוד דברים שצריך ללמוד.
עברתי בחיים כמה דירות השכרה, ואני יכול לומר בפה מלא שזה מבחן אמיתי ליראת שמים ולמוסריות של בעלי הדירות כאשר הם נמצאים בעמדת הכח, האם הם זוכרים להתנהל ביושר ובהגינות או שהם מרשים לעצמם לעשות ככל העולה על רוחם מתוך ידיעה שתמיד ימצא שוכר לדירה.
זה שונה לגמרי מהמוכר בסופר שבדרך כלל מוכר לך מוצר מסויים, אתה יודע באופן ברור מאוד מה אתה קונה, והוא יודע שעליו לעמוד בסטנדרט ברור מאוד של שירות. אבל בעלי דירות מרשים לעצמם להשכיר דירה, לדרוש מחיר מושלם וגבוה תוך שהם מודעים בצורה ברורה לכך שהם מסתירים ליקויים מהותיים מאוד בדירה שלא ניתנים לגילוי בטווח הזמן הקצר שזוג צעיר ולחוץ חותם בו על חוזה שכירות, וכאשר הליקויים מתגלים הם מרשים לעצמם להתעלם באלגנטיות, לדחות בהלוך ושוב, לגלגל עלויות על השוכרים תוך התעלמות מכך שלשוכרים אין כסף מיותר אבל הם יוציאו כל סכום מהכיס כיוון שזו הקופסת גפרורים שבה נגזר עליהם לבלות את ימיהם בשלב זה. וכו וכו על זה הדרך. אם פעם אחת יחזור לשוכרים הצ'ק של השכירות וואי וואי איזו מהומת עולם תפרוץ, אבל אם הכפתור של הבוילר הלך או שיש איזשהיא נזילה מרגיזה מהצינור של הברז במטבח, פתאום בעל הדירה עסוק מאוז ולא זמין, ואחרי יומיים מתברר שהתמים בסך הכל ממתין לחבר שלו שעושה טובה ובא "לראות במה המדובר" כדי שחלילה לא תפול עליו הוצאה פתאומית של שרברב. מה לגבי השוכרים המסכנים שבנתיים לא יכולים להמשיך לחיות ?! שיחכו קצת, מה קרה, חייבים להם הכל ?! אם קשה להם הם יכולים להביא שרברב על חשבונם.
לאף אחד לא אכפת אם יש לבעל הדירה כסף או שהוא עני. אבל יש סטנדרט מסוים של מחויבות ושל אכפתיות מאנשים שמשלמים לך כל חודש כסף והרבה כסף. אז בבקשה.
בעל הבית הראשון שלנו אחרי החתונה, פשוט הרס לנו את החיים. היינו שנינו עצובים, מדוכדכים ועצבניים בגללו. זה היה האתגר הראשון שלנו כזוג...
הוא הבטיח לתקן המון דברים ולא תיקן כלום, השאיר אותנו בבית בלי חיבור לגז, וכשאמרנו לו שזה מופיע בחוזה - הוא ענה "אז תתבעו אותי".
רק דברים רעים איחלתי לאיש הזה, האמן לי.
כמו שכבר כתבתי כאן:
יושר והגינות זה דבר בסיסי שצריך להיות לכל אדם.
אני לא הבנתי אותך נכון, ולא הבנתי שזה מה שכתבת. אני הבנתי כאילו אתה טוען שזה לא בסדר שהם לוקחים איזה מחיר שהם רוצים, ומנצלים את מצוקת הדיור וכיוצ"ב.
-מה הוא דרש מבעלך?
-מאישי.
רק חבל שכתבת את האות ב' ולא מ'...
ולפעמים הוא בצד ההתחייבויות, לא הנכסים...
לקרוא בספרי מוסר ולהתחזק ביחד, ככה עשיתי עם בעלי
ולאט לאט התחזקנו יחד.
אם זה הדרך חיים שלו והוא מודע לכל החסרונות ועדין בוחר בה - רצונו של אדם כבודו..
איך אתם בהתנהלות כלכלית?
יש משהו שהייתם צריכים / רוצים לקנות לעצמכם ולא יכולים להרשות כלכלית?
