פורום נשואים טריים (עמוד 190)

רחמים על הבעל הטרי....

לא נתפס

לא היה יותר טרי ממני

חשבתי היא תהיה בסדר, איזה טרגדיה

עצוב עצוב מאוד מאוד

אני גם ממש.
צער עצום כאב לב

באמת אי אפשר להאמין.
עלתה לשמים נקיה מכל עוון. ה' ישמור.

האישה השמינה אחרי הלידה.
חברתי הקרובה סיפרה לי שהנישואין שלהם על הקרשים בגלל ההשמנה
מסכנה, כזאת מסורה ודואגת לילדים שלהם וטובה. פשוט לא פייר.

זה בגלל שבן הזוג שלה !#$%^

תגידי לי שאת צוחקת

על כל ה'אהבה' הראשונית
מכסים "פשעים"
כל אחד מגדיר "פשעים" אחרת.

מתחים ומריבות ופערים שיוצרים ריחוק...

שברוב הפעמים (לא כולם כמובן) מתחיל בשיגרה,

לקיחת האחד את השנייה כמובן/ת מאליהם,

חוסר השקעה באהבה, בזוגיות,

 

ואז,

על החוסר השקעה

חוסר האנרגיה 

השיגרה השוחקת

המציאות שמשתנית וכוללת אחריות גדולה, ילדים, משכנתא, עול כלכלי, התבגרות וכו' וכו' - ז"א ש*אובייקטיבית* החיים נעשים יותר מאתגרים ומורכבים וקשים לכל בן האדם -

אז על זה + חוסר השקעה (שהרי *כל דבר* בטבע צריך אנרגיה בכדי להתקיים - מהאוטו שהוא דומם שחייב דלק, דרך הצמח הצומח שחייב פוטוסינתזה, ועד לקשר עם ההורה, הילד, החבר, השקעה בלימודים ותארים כדי לעבוד, השקעה בעבודה כדי להתפרנס והשקעה בהכל!!! כל דבר כל דבר בטבע חייב אנרגיה אז כמובן שגם זוגיות ואהבה! משום מה נוטים לחשוב שאהבה וזוגיות זה "פוף" כזה או שיש או שאין - חושבים שזה משהו פסיבי לגמרי,

וזה לא נכון!!!

זה שקר אולי הכי כואב שיש!

אהבה זה משהו אקטיבי לגמרי!

אפשר לגרום לו להיות לגמרי!

אפשר להשקיע בו ולהפריח אותו לגמרי!

 

אז אחרי כל החוסר השקעה וכו' נוספים גם מטענים שליליים -

ממש תדמיין שכל איש/אישה שנמצאים בחוסר השקעה בזוגיות + חיים יותר מאתגרים סוחבים על גבם תרמיל, ולאט לאט האוכל והמים נגמרים להם והם הולכים בלי אוכל ובלי מים

ואז פתאום בכל ריב ופגיעות הדדיות/ריבים/ויכוחים/צער/חוסר הבנה וכו' - נוספת עוד אבן לתרמיל

ואז עוד אבן

ועוד

עד שכבר הם לא מסוגלים להמשיך ללכת. לא מסוגלים. הם כורעים תחת המשקל הכבד של התיק עם כל האבנים וגם אין להם אוכל ומים.

 

אז הם צריכים גם להוסיף אוכל ומים לתיק כדי לשרוד = השקעת אנרגיה בזוגיות (יש לכך המון דרכים)

וגם להתחיל להוציא אבן אבן

לפתור מטען מטען

מהשורש,

לעומק

בצורה יסודית ומקיפה

 

ואז הם יצליחו ללכת בלי המשא הכבד הזה

ויהיו עם מספיק צידה לדרך

ויוכלו להנות גם מהדרך ולחייך ולשמוח ולראות פתאום את הנוף...

 

(זה ממש בקצרה שלי

אם תרצה עוד הרחבה בשמחה, ואתה יכול גם לשלוח לי את המייל שלך בפרטי בשמחה ואשלח לך (חינם לגמרי) ספר שכתבתי על נושא הזוגיות שמרחיב יותר גם את הנקודה הזו שהעלית וגם עוד נקודות חשובות בנישויאן).

 

בהצלחה רבה רבה

noa9873a@gmail.com

איך פונים בפרטי?

ושם תוכל/י לכתוב את המייל שלך ואשלח לך בשמחה.

או שזו הייתה אהבה התלויה בדבר או שלא הייתה שם אהבה מההתחלה

שתי הסיבות נכונות אבל לא רק הן

יכולות להיות סיבות רבות נוספות לריחוק זוגי עד איבוד האהבה לגמרי .
שנה ראשונה יכולה להיות אהבה גדולה שלא תלויה בדבר
ואז התדרדרות וריחוק במהלך החיים מסיבות שונות ומגוונות:
שיח שלילי
מריבות רבות
חוסר הערכה הדדי
פערים תרבותיים -עדתיים
פערי תפיסה וחשיבה
חוסר עזרה בבית
ועוד ועוד
וזה מצטבר לריחוק נפשי
לניכור נפשי
וכמובן לריחוק פיזי


ברור שלא קמים בבוקר ככה זה תמיד תהליך אישי או זוגי.

טיפול טיפול טיפול.. עוד שהבעיות קטנות. לבד זה לא נפתר ורק מתעצם. וריחוק וחוסר אהבה סופם ניכור וחוסר הערכה מוחלט...

כשמתחזקים אותה ומשקיעים היא גדלה
וכשלא היא מתנוונת.
שהרי מה זה אהבה? רגש שבא כתוצאה מנתינה כבוד הערכה נאמנות השקעה .

כתבת את זה בעצמך?
כל כך הרבה עומק ואמת במשפט קצר.

תני לו את הדחיפה והאישור שזה מה שטוב לו ואחרי שזה קרה תעלי את האפשרות שימשיך לבד ותראי איך הוא מגיב

 

הרבה פעמים בטיפול זוגי מגלים שיש כל מיני לקויות אישיות.
אז תתחילו טיפול זוגי, תפתחו את התקשורת (נראה שזאת עיקר הבעיה שלכם) משם יהיה יותר קל להתקדם.

(לא מכיר את המטפל)

מתוך הטיפול הזוגי יעלו הבעיות האישיות ומשם יטפל אצל מטפלים אישיים מקצועיים אחרים המתמחים בבעיות שיצופו

כל הכבוד לכם ובהצלחה רבה

(אין לי נסיון אישי)

בהצלחה רבה.

יועצים פסיכולוגים וכו'?

הייתי אצלו

זה מצויין

מבחינתי,זה סוג של התעללות נפשית.

ומוסיפה - ןאם יש התעלמות שהיא פשוט ככה התעלמות.

ויש התעלמות שהייתה תגובה, היה לי מה לומר על זה, אמרתי ושוב הגיב, ושוב עניתי.. ואז זהו.

כי אולי מיצה את הנושא. אבל אני לא, ולא הגענו לסכמה. ואז אין יותר תגובה אליי, כן לשאר הסביבה אבל זהו.

מה אז תאמרו?

 

הבחנה בין שני מקרים.

מנסה להבין את עצמת הרגישות שבי.

או התעלמות כללית.

כי התעלמות מהנושא . אפשר להבין. יש אנשים שאמרו מה שאמרו ולא משקיעים אנרגיות על מה שלא יעיל. (ויכוח שלא יוביל להבנות)


התעלמות כללית .אני אישית לא אוהבת.
לפעמים הפיתרון היחיד הוא להגיד.
'תקשיב ותקשיב טוב. אני לא כל פעם אניה זו שמפשירה את הקרח בבית הזה '(בלי לצחוק בפרצוף )

כי יש אנשים שהתעלמות זו מין דרך שלהם. וקשה להם לרדת מהעץ.
פשוט לעזור להם.

** בחיי זוגיות תקינים.

אבל בכללי, זה די ברור שאם אדם מגיב, מי שמולו מגיב על תגובתו, הוא מגיב שוב - ואז השני שוב מגיב... - אז אדם שאינו אוהב להתווכח יותר מידי, יפסיק. מה הוא אשם ש"את" לא מיצית?..

 

לא דבר נדיר. לפעמים מראה על מעלה.

יש לא למצות.. ויש לדון על מנת לקבל החלטה זוגית.

 

אני לא יודע מה הכוונה שלך "החלטה זוגית".

 

מבחינתי, "החלטה זוגית" זה איש ואשתו.

 

 

אבל נניח שמדובר על דבר כזה - אז זה באמת תלוי באופי של האנשים ובנסיבות. למה זה קורה.

 

מה שאני דיברתי עליו, הוא קודם כל בסתם דיון. לפעמים יכולה להיות אשה (גם יכול לקרות ההיפך, אבל כנראה זה יותר מצוי) שאוהבת לדון הרבה. האיש התייחס, הגיב, הגיב לתגובה וכו'.. והוא גם לא אוהב להתווכח, העיקר היחס הכללי הטוב, וגם "אין לו כח" לדיונים בלתי נגמרים. אז עונה - ואח"כ שומע וזהו...  מבחינתו הדעות מוצו. לא סוף העולם אם יישאר ויכוח כלשהו..

 

כעת את שואלת על משהו אחר: ומה אם צריכים להחליט על משהו?.. זו שאלה טובה. כי מצד אחד, צריך להחליט. מצד שני, אי אפשר לאלץ אדם לדון בלי סוף - אם זה נגד האופי שלו - רק כי "צריך להחליט"... לא נוח לו. לפעמים מרגיש שזה גולש כבר לאוירה לא נעימה..

 

אז צריך ללמוד איך מסתדרים במצבים כאלה. אולי לדבר בזמן אחר מה עושים כשצריך להחליט ודיון מתמשך בלי הכרעה..  הרי אלו מעשים שבכל יום, שיש חילוקי דעות, ולא כ"כ מהר מגיעים להסכמה.

 

 

אני לא אומר שלא יתכן מצב שדבר כזה בא סתם מחוסר סבלנות האחד לשני. אבל לגמרי לא הכרחי. תלוי מי האדם. תלוי מי האנשים.

לא הכל סובב אותי

אני לא מבינה למה את קוראת התעלמות. התעלמות מעצם קיומך, או מנושא ספציפי שהוא כבר לא מדבר עליו?

 

אם זה "הפגנה" מולך - לדעתי פותרים עד הלילה גג.

 

התעלמות מוחקת את האדם שממול

עדיף לריב לצעוק, רק לא להתעלם

הרי היא לא דיברה על "התעלמות מוחלטת", אלא על מי שמגיב אבל לא בלי די.

 

אנשים צריכים לדעתי להבחין בין תופעות שהם רוצים למחות נגדן ממה שחוו בעצמם או אצל כאלה שהם מכירים - לבין עצה למי ששואל שאינו בהכרח שואל על מה שהם יוצאים נגדו. 

 

 

[אגב, כדאי גם לבדוק האם גם לצד השני עדיף "לצעוק לריב" או שבשבילו זה הכי נורא... אם כך - אז אולי המסקנה צריכה להיות איך עובדים על כך שדיונים יהיו באוירה נוחה ולא מתוחה, ואז אדם לא יצטרך להגיע להכרעה בין להתעלם במצבים מסויימים, לבין לריב ולצעוק כי אשתו מעדיפה את זה למשל...]

זה נמשך יותר מכמה שעות/ לילה שזה יחסית הנורמה,

אז זה קשה לדעתי ולא ראוי

עדיף לצעוק אפילו מאשר להשאיר אדם לבד עם עצמו

בצורה הזו יהיה אפשר יותר לכוון למה שנכון למקרה שלך ספציפית.

 

כי יש התעלמות שהיא ממש בגדר התעללות נפשית

ויש התעלמות שהיא סוג של מנגנון הגנה של הצד השני - שרוצה רק לברוח מהסיטואציה כי הוא לא יכול להכיל אותה ואת הכאב והקושי שהיא מביאה לו - אז הוא מתעלם/שותק/בורח לחדר/לפלאפון וכן הלאה

ויש התעלמות שהיא כדי שאדם יעכל עם עצמו מה הוא מרגיש ורק אז יענה

ויש התעלמות שאדם טרוד במשהו מסוים ובכלל לא ממש הקשיב אז הוא לא מתעלםא אלא פשוט שקוע במשהו אחר

ויש עוד הרבה מאוד סוגים של התעלמויות.

 

צריך לבדוק במה בדיוק מדובר במקרה שלכם,

וכמובן האם זה חד פעמי או דפוס שחוזר על עצמו,

ומה עומד בשורש שלו

ורק אז אפשר יהיה לייעץ יותר טוב

אני פשוט הייתי זורק את הכדור לצד השני ואומר אני רואה שאתה מתעלם. זה אומר שאתה לא מעוניין לדבר על הנושא? אם ההתעלמות ממשיכה לומר אני מכבד את הרצון שלך ל הייתי שמח חשוב לי לשמוע את דעתך מה יש לך לומר.
אם עדיין יש שתיקה אפשר להמשיך ולהציע הצעות אחרות שהן כתגובה . אני לפעמים משתמש בשיטה של צחוק כדי לחלץ מילים או לשבור את הקרח. לדוגמא : לשים גרביים על הידיים ופשוט לנהל דו שיח בין שתי הידיים( אפשר גם בלי גרב)
חשוב לדעתי בזוגיות לא לומר לעצמנו לא לצאת מנקודת הנחה אלא פשוט לשאול את בן הזוג

זה ריב ארוך? לא ניסיתם לדבר?

קמתי בצורה טובה, ניסיתי לדבר
חייכתי וצחקתי וזה באמת היה נראה טוב
ואז עצבים, אין ניסיון להחזיר ביוזמה מצידו
כמה אני יכולה לספוג? כמה אישה יכולה להתאמץ?

וכבר הרבה זמן, כן

לגיטימי לגמרי
להיות עצובה
מושפלת בלי בטחון
פשוט לכאוב את המצב
קחי את כל הצער הזה
ותעשי מזה תפילה מעומק הלב

רעיון באמת טוב...
ברגעים שכאלה אני רק מרגישה עצבים וריחוק
אבל לעשות מזה תפילה ... תודה מכל הלב

בשורות טובות בקרוב

להרגשה שלי הוא לא שכח מהטבילה או התעלם כי לא איכפת לו. מאד איכפת לו ולכן הוא מנצל את היום החשוב והקדוש שלכם למאבק כח שכולם מפסידים ממנו.
אני לא יודע כמובן על מה המאבק אבל די ברור לי שהוא כל כך פגוע מזה שאת הנחמדות והצחוק שמבחינתך הם צעד כנה של קירוב , מבחינתו הוא מפרש זאת כנסיון להתחמק ממה שבעיניו הוא נושא מהותי.
אם הוא כל כך פגוע עד כדי שהוא ממוסס את נסיונות ההתקרבות שלך אני ממליץ בחום שתפנו לקבלת עזרה. לא שיהיה קל לשכנע אותו אבל במצב הזה לא כיף לכם ואם יסכים שצריך לעשות משהו אולי לבסוף יתרצה.

יקרה

קודם כל וליפני הכל את אלופה ושולח חיזוק
לקום מתוך מריבה ולעשות את כל שעשית שיהיה נעים בערב טבילה זה מדהים .
עצוב שהוא לא שיתף פעולה אבל בשום פנים אל תיפלי מזה
תתחזקי מזה תתפללי על זה אל תיקחי את זה לעצמך ועל עצמך עשית כל מה שצריך שיהיה נעים. בוודאי שזה מבאס אבל תנתבי את הרגש למקום אחר ולא שוב אליך.
את מלכה אלופה קודם כל ותיזכרי את זה !
אני מתפלל שייתייחס אלייך ככה והכל יתחיל להסתדר.
אני מקווה שהוא יתעורר ויבקש סליחה ומחילה ויחזר אחרייך.
באם זה לא קורה תכניסו טיפול מקצועי לחיים.
ריחוק זה כדור שלג שחייב לעצור מיד ולעבוד יחד על חיבור נפש וגוף עם בעל מקצוע.

בהצלחה

השם ישמח אותך יישלח לך כוחות!

כואב. מעליב. פוגע. מאוד.

 

עכשיו זה באמת הזמן לבכות, להתצער, להיעלב.

 

אח"כ, לאט לאט,

אפשר לחשוב שאולי בסופו של דבר זה היה לטובה, כדי ליצור קירבה אמיתית ושלמה ואוהבת יותר בין שניכם,

לקחת את המקום הזה למקום של ליבון וברירור זוגי,

להגיע לעומק,

להכיר יותר אחד את השנייה ומה קשה ומפריע לו? ומה קשה ומפריע לי?

ומה קו אדום מבחינתו? ומה מבחינתי?

ומה הוא צריך? ומה אני צריכה?

ומתוך ההבנה השלמה להגיע לקירבה עוד יותר גדולה מזו שהייתה.

 

שיהיה לכם רק טוב אמן 

מתוקה, אבל לאט לאט תיכנסי לפרופרציה

לפעמים אנו הנשים מנתחות דברים בצורה אחרת לגמרי

זה לא אומר בהכרח שהוא פחות נמשך, כנראה זה יושב לו על משהו אחר.

 

פשוט לדבר!! ברוגע, לא היום.

גם את צריכה קצת להירגע, אני בטוחה שאת אישה יפיפייה ומקסימה, אל

תתני לזה להרוס לך את הביטחון, אבל בהחלט לא לתת לזה להמשך.

 

מחר ברוגע אבל רוגע אמיתי, דברי איתו לא ממקום של לשפוט אלא מתוך צורך להבין.

השתדלת, עשית את שלך. יש לזה ערך, והערך של הרצון וההשתדלות יכול לתקן את תחושת המבוכה.

 

ואל תאבדי ביטחון.. זה הרי לא בא בגלל משהו מקומי לא טוב בך. זה כנראה תוצאה של משקע קודם.

 

ה' ישמחך ויעודדך..

משהו תקול במערכת הרגש שלהם

לשמוע יותר יותר את התופעה האמת בפורום רק
זה היה קים גם פעם? לא כל כך נראה לי
זה נהיה אופנתי שהגבר עיף והאישה מחכה לו והוא מוצא תרוצים

לעיתים קרובות היחס, או חוסר היחס, של בן/בת הזוג להשקעה של הצד השני, נובע ממקרי עבר בהם הצד השני בעצמו לא נתן את דעתו מספיק לערב המשמעותי ויצר אצל בן/בת הזוג אכזבה ממושכת.

אני לא יכול לדלג 3 פעמים על יום הולדת של אישתי,
ואז לעשות לה אירוע הפתעה בהפקה ענקית ולהתפלא שהיא לא מאושרת.
למרות זאת,
כואב לשמוע את התיאור של פותחת השירשור.

חייבים להלחם על החיים גם אם יקח זמן יקח כמה שיקח

אבל תחשבי אם המצב היה הפוך.. יחסים רעועים ופתאום בעלך מגיע לבוש יפה עם בושם אומר לך קניתי לך מתנה בואי נצא למסעדה. האם ישר היית קופצת עליו בקריאות של אהבה? או שאולי אם היית קצת עייפה ועצבני באותו הרגע היית מייבשת? כי הרי אתם בריב ובאמצע ויכוח ..

בתם מנסה לומר שממש יפה שאת מנסה לעבור את המריבה ולהגיע ליחסים תקינים אבל זה דורש עבודה

אני בוכה ומושפלת יחד איתך.
יש לך עכשיו שתי אופציות:

הראשונה זה להיכנס לברוגז רציני או יותר גרוע מזה, אני יבין אותך אם תעשי את זה, אבל זה יהיה עונש גם עבורך, כי אין לדעת לאן זה יתגלגל. וגם ימי הכעס יהיו קשים ומרים לך.

השניה, היא למצוא מחר או הלילה כשהוא יקום. רגע שהוא רגוע, רגוע לגמרי ולבקש ממנו לדבר.
לספר לו את הכאב שלך. את ההשפלה. את הפגיעה. לא בטון מאשים, את יכולה להגיד לו גם: "אני יודעת שאתה עובד קשה לפרנסת הבית ולכן נרדמת". אם תשלילי משפט מהסוג הזה, את תתני לו סולם לרדת מהעץ. הוא יתנצל.

מסייגת את דבריי שזה רק אם בדרך כלל הכל בסדר אצלכם, והוא בעל שיודע להעניק ולהקשיב.

בהצלחה יקרה.

וקיבלתי תשובות שהיו זאפטה לפנים.

 

ותודה שאתה מזכיר לנו את זה!

היה איזה סיפור לא אפרט כאן שהייתי בטוח שאני עוד שניה מת. וזה נגמר ואמרתי לעצמי אני צריך להסביר לאשתי אם קורה לי משהו מה יש מה אין (היה הלוואה לבן משפחה שלא היתה מתועדת והיו הרבה חסכונות כל אחד במקום אחר, ביטוחים וכו') ניסיתי להסביר לה בע"פ והיא אמרה שעדיף שאני אכתוב התחלתי לכתוב לה הוראות טכניות ואיכשהו זרמתי לסוג של צוואה

הצחיק אותי ממש. שלחתי לה למייל ואמרתי לה לא לפתוח אלא אם כן יקרה לי משהו, הרגשתי מצחיק למדי. 

כשאתה עושה ביטוח חיים, החברה שואלת אותך מי המוטבים במקרה פטירה.
אתה גם יכול לשנות את הבחירה הזאת בעתיד.

בגדול, רישום המוטבים בחברת הביטוח גובר על צוואה, אם יש סתירה בין הרישומים.

הרגשתי שמשהו הולך לקרות.
אז כתבתי. והבאתי למי שצריך.
רוחנית. לא גשמית.

ניצלתי 3 פעמים מפיגועים
אבל גם בגלל הסיפור הזוגי
גם רוחני וגם גשמי

אדם לא יודע מתי ימות והייתי רוצה להשאיר צוואה רוחנית
לבעלי, לילדה להורים ולאחים
שידעו שאני אוהבת אותם שאני סולחת להם אם ח"ו באותו בוקר בדיוק היה איזה תקל לא נעים שעלול להשאיר טעם רע לכל החיים. להגיד להם שישארו שמחים וימשיכו לחיות.
וכו....

צוואה שבה אני מעבירה את המורשת שלי

את החפצים אין לי ענין לחלק, אני ממילא רווקה והכל שייך להורים (אם לא, אני הולכת לנקום בכולםםם בחלוקת שלל....)

אבל את הצוואה הדרמטית שרפתי אחרי תקופה מתוך חשש שמישהו ימצא אותה לפני שיקרה לי משהו.....

 

וסתם ככה יש לי מנהג שאם אני מרגישה לא טוב בלילה, אפילו סתם כאבי ראש או בחילות, אני אומרת את זה למישהו

כדי שאם יקרה לי משהו במהלך הלילה, שידעו מה קרה.... שזה לא בא סתם!!!

 

3000 ש"ח?

יש הרבה מדריכים באינטרנט

כתבתי כמה פעמים מכתבי פרידה
לא נראה לי שיש לי צוואה רוחנית שהילדים לא יודעים עליו.
והצוואה גשמית לא מעניינת אותי, מתחלקים במה שיש

על פי חוק הרכוש מתחלק בין בן הזוג לילדים - חצי לבן הזוג וחצי לילדים. לאמא שלי היתה צוואה, אבל אבא שלי לא מצא אותה, ואז כולנו היינו צריכים ללכת לעורכי דין לחתום על הסתלקות מהעיזבון, ולקח איזה חצי שנה עד שהכל נקלט במערכת הבירוקרטית של רשם הירושות, והוא לא היה יכול לגעת בשום דבר בינתיים.

וגם, עם כל הצער שבדבר, אתה לא יודע איזה קריזות יהיו לילדים כשתמות, מי יהיה במצב ממש על הפנים וינסו לעשות הכל כדי לקבל יותר, אפילו על חשבון האחים - מכיר גם משפחות כאלו, לצערי. אמא שלי גם היתה עו"ד וזכיתי לשמוע ממנה כמה סיפורים מעניינים. משפחות נורמטיביות.

בקיצור - עדיף לכתוב צוואה. וגם בחשבון המשותף לחתום על סעיף אריכות ימים (כי גם את חשבון הבנק חסמו לאבא שלי בזמנו, והוא היה צריך לפתוח חדש כדי שיוכל ליהנות מהמשכורת שלו-עצמו, עד שקיבל צו ירושה).

מניסיון

בדיוק לאחרונה עלתה בי מחשבה לומר לאחותי שאם ח"ו יקרה לנו משהו אני ארצה שהילדים יהיו אצלה, אם היא תסכים כמובן

אפילו בצוואה חוקית (קל וחומר כשהדברים נאמרים בע"פ ללא עדים), הרצון של ההורים לקבוע מי יגדל את ילדיהם לא מקבל תוקף מחייב.

אנחנו יכולים להחליט מי יקבל את הבתים, הרכבים, חשבונות הבנק ותיקי ההשקעות שלנו. אנחנו לא יכולים להחליט מי יגדל את ילדינו (רק המדינה תחליט לאן הילדים יעברו, כשהשיקול העליון הוא טובת הילד כמובן).

למה שלא ימלאו את רצון ההורים?

ולפני שסוקלים אותי עם טובת הילד:

אני מסכים, שאם אותם אנשים שההורים רצו שיגדלו את הילדים, יימצאו כבלתי כשירים, ברמה שאם הם היו הורים הרווחה הייתה מוציאה מהם - סבבה.

אבל אם לא זה המצב, למה ש"המדינה תחליט"? צורם למדי.

במידה וההורים בחרו מראש מי יגדל את ילדיהם, וההורים המיועדים מעוניינים בכך, נדיר מאוד שהמדינה תקבע משהו אחר.

מצד אחד יש כאן אימוץ לכל דבר ועניין, והמדינה לא נותנת לכל אחד לאמץ (גם אם המצב לא היה מצדיק הוצאת ילדים ביולוגיים מהבית).
למשל, זוג הורים עם 5 ילדים שמרוויחים ביחד 8,000 ש''ח בחודש, וגרים בדירת 4 ילדים.
אף אחד לא ייקח להם את הילדים שלהם, אבל גם אין סיכוי שיתנו להם לאמץ ילדים אחרים.

מצד שני כן עושים מאמץ ללכת עם רצון ההורים המתים, מתוך מחשבה שהם בוודאי בחרו את הכי טוב לילדיהם, ולכן במקרה כזה הקריטריונים לאימוץ יהיו יותר גמישים מהרגיל.

מקווה שמספיק קרוב....

אני לא רוצה להיכנס לרמת הדוגמה.

אבל אני נותן המון משקל למה שכתבת בפיסקא האחרונה שלך. זה לא "אימוץ", זה הורים שבחרו מקום גידול לילדיהם. וזו זכותם. זה שהם מתו לא אמור להפקיע מהם את הזכות הזו, (זה לא רק "לקיים את רצון המת".. זה הרבה יותר מזה. כפי שרמזת לאבסורד - על הכל בנאדם יכול להחליט, רק על ילדיו לא?)

הכסף שלי שייך לי. הבית שלי שייך לי. המניות שלי שייכות לי. אני יכול לשרוף אותם, להיפטר מהם, להוריש אותם למפלגת הלייבור הבריטית, ובקיצור - לעשות בהם כל אשר עולה בדעתי. אני הבעלים שלהם.

הילדים לא שייכים לי, הם אישיות נפרדת, עם זכויות וחובות, רגשות ורצונות.

ממילא ברגע שההורה הטבעי שלהם כבר לא יכול לקבל עבורם את ההחלטות, צריך שמישהו יפעל עבורם מתוך ראייה נכוחה של המציאות, מתוך מטרה שיהיה להם כמה שיותר טוב.

המציאות - היא ההזויה...

ברור שהמערכת עצמה חושבת כך על עצמה, אחרת כבר מזמן כל המנגנונים הממשלתיים היו סוגרים ת'בסטה... אבל אני בהחלט מבין את הרעיון שאזרחים מן השורה מתחלחלים מכך שפקיד קריזיונר יקבע את גורל ילדיהם.

שעל החלטתו אפשר לערער למחוזי, ועל החלטתו אפשר לערער לעליון.

ברור שזה לא מושלם, אבל גם לסמוך על שיקול דעת של אדם מת, מלפני 10 שנים נניח, זה לא מושלם.

נכון מאוד.

זה הסיבה שאם תחליט לכלות את ממונך - לא יגידו לך כלום

ואם תחליט להתעלל בילדיך - יוציאו ממך אותם.

אבל - יש קריטריון של התעללות, נכון?

אם תעשה כל מיני דברים, שלדעת פלוני או אלמוני אינם חינוכיים, זה לא יצדיק את הוצאתם ממך. נכון?

ולמה? כי אולי אינך בעלים, אבל אתה אפוטרופוס.

 

עכשיו הלאה:

כאשר ההורה - האפוטרופוס, אינו יכול יותר לקבל החלטות,

אכן האחריות עוברת.

אבל החלטה שהוא קיבל בחייו ובדעתו - למה שתיפקע?

כל עוד לא הוכחה כפוגעת ברמה שגם אם היה חי היו מבטלים אותה.

מה זה? בטל שר בטלו גזירותיו?

לכן המשפט הבא:

"ברגע שההורה הטבעי שלהם כבר לא יכול לקבל עבורם את ההחלטות"

לא נראה לי קשור, כי הוא קיבל החלטה לפני כן, על אחרי כן. מה הבעיה?

אם הורה חי ישלח לנופש של שנה את ילדיו

לאחיו, שיש לו 5 נפשות עם הכנסה של שמונה וכו' כנ"ל..

יפקיעו ממנו את האחריות?

אז למה כשהוא מת - כן?

וגם בלי צוואה, עושים מאמצים להשאיר ילדים בקרב המשפחה שלהם, ובמיוחד כאשר יש להם סבא וסבתא צעירים אז הרבה פעמים מעבירים אליהם את הילדים.

לא מתכננת למות בקרוב
נראה לי שאנשים איפשהו מרגישים מתי מגיע הזמן לעשות את זה...

אבל זה למה אני לא כתבתי
למרות שכתוב ש40 יום לפני הנשמה מרגישה
וגם כמה אנשים שאני מכירה עשו משהו כזה ונפטרו פתאום צעירים...

ממליצה לכותבים לקרוע את הצוואות?

אבל באמת ראיתי שלפחות חלק כתבו בגלל מהו שהיה...

עצלנות וזה שלא אכפת לי מה יקרה אחרי שאני אמות גם ככה
אבל אולי באמת כדאי אפילו שאין לי בעל וילדים

צבירת הצלחות וחוויות חיוביות

באמת ההצלחות שלי עד היום הן הקמצוץ ביטחון שיש לי.
הגעתי מהבית עם שק כמעט ריק, לא בקטע מאשים, קיבלתי כל מה שיכלו לתת ומעבר.
גם ההורים בעצמם חסרי ביטחון, מכאן הפחד להעביר לילדים.
פחות מתחברת לדמיון ותת מודע.
מה זה סי בי טי?

אני בדיוק ככה, הייתי אצל מאמן אישי והמצב השתפר.

אבל זאת עבודה שתצטרכי לעשות בכל רגע בחייך

בכל רגע בחייך = כל החיים? למה אם כן?
ברגע שעובר זמן ,אחרי שכבר התגברנו על הקושי נפשי כלשהוא שישלנו, מתישו שוכחים שהיה פעם אישו בנושא.. לא? לא נראהלי דבר חדש..

אבל יש לך מערכת אמונות שנרכשו לאורך 20-30 שנה, זה לא פשוט.

יש את המשפט: יותר קל לסיים את הש"ס מלשנות מידה אחת בחיים. זה נראה לי מייצג

מקווה למצוא כח להתחיל טיפול.
נותן תקווה שזה משתפר, אבל קשה לחשוב שזה ילווה אותי כל החיים. מקווה שלא..

זה מה שאני יודעת.

ללמוד לקבל את זה שאת אנושית

שאת בשר ודם

שכל יצורי האנוש הם לא מושלמים

הם טועים לפעמים

הם נופלים לפעמים

וקמים

ושוב נופלים 

וקמים

וזה זה מה שהופך אותך לאנושית.

 

לא המושלמות, שלא ההשתדלות.

שחוסר השלמות, והפעמים שאת לא מצליחה, והטעויות, והחסרונות שבך - הם חלק בלתי נפרד מהחיים ומהיותך בת אנוש.

לא יכול להיות אחרת.

 

זה מצחיק כמה שזה ברור - אבל זה מדהים עד כמה זו הבנה חשובה מאוד מאוד מאוד

במיוחד לאנשים פרפקציוניסטים

במיוחד לאנשים שרוצים לעשות טוב לכולם ולעזור

במיוחד לאנשים שלא רוצים לפגוע

במיוחד לאנשים שרוצים שהכל יהיה טוב תמיד

 

ואז כל מה שעלול להתפרש כפגיעה במישהו

או כטעות

או חסרון -

לפעמים הם חושבים שזה אומר שסוף העולם הגיע

ושהם בעצם בני אדם נוראיים

ושהם לא יוצלחים ושהם כישלון

וכו' וכו'

וזה ממש שקר!

 

זה רק אומר שהם בני אדם - זה הכל!!!

 

אני ממש זוכרת שהייתי במקום הזה בילדות/נערות, ולקח לי כמה וכמה שנים לעבוד על המקום הזה.

מהרגע שהבנתי את הבסיס - שהקב"ה לא מצפה מאיתנו להיות מושלמים, כי רק הוא לבדו מושלם, אלא מצפה מאיתנו להשתלמות, להשתדלות, להיות *בני אדם* זה כבר הרגיע אותי.

הידיעה ש*כל* בן אדם שהיה אי פעם טעה

כולל ענקי ענקים כמו דוד המלך ע"ה ומשה רבינו ע"ה ובאמת "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"

הידיעה שקשיים, הנפילות, החסרונות הם חלק בלתי נפרד מהחיים, אין אדם שאין לו אותם, אין!

וללמוד לאהוב את עצמי כמו שאני וזהו.

 

זה בהחלט תהליך - אבל גם בהחלט אפשרי!

 

את יכולה להצליח לבד,

את יכולה להצליח בעזרה של האיש שלך/חברה/אחות/משפחה וכו'

את יכולה להצליח בעזרת ליווי של ספר/הרצאות/סדנה

את יכולה להצליח בעזרת ליווי של איש מקצוע כמו פסיכולוג/יועץ/מאמן

 

תזכרי שלא משנה מה תעשי - את יכולה להיות האדם הכי טוב ומוצלח בעולם - תמיד תמיד יהיה מישהו/י/ם שלא "תבואי להם טוב בעין".

ככה זה.

 

כמו שאומרים על מרדכי היהודי "ורצוי ***לרוב*** אחיו"

אפילו הוא.

לרוב.

לא לכל.

אי אפשר לכל.

אי אפשר!

יש מילארדי אנשים בעולם, לא משנה מה תעשי - חלק יתחברו ויאהבו וחלק לא

חלק ממש יודו לך וחלק לא יסבלו אותך.

 

(סתם דוגמא מצחיקה על עצמי,

אני כותבת כבר יותר מ13 שנים בפורומים,כאן רק חצי שנה אבל לפני כן בכיפה -

וחלק מהמגיבים התחברו ואהבו את מה שכתבתי ואת הסגנון

וחלק לא יכלו לסבול את הסגנון ואותי

ו@פשוט אני שהכיר אותי מכיפה יכול להעיד גם שחלק ממש אמרו שהתגובות שלי גורמות לו לרצות להיות אלים כלפיי או מחרפנות אותו, וחלק אמרו שאני חיה בעולם של דובוני אכפת לי ועוד פנינים חחח

אותי זה היום מצחיק בעיקר, משמע, וגם מובן.

אי אפשר שבאמת *כולם* יתחברו אליך, חלק יאהבו, חלק לא, חלק ישנאו - וזה בסדר!

את מי שאת, ותישארי המדהימה שאת!

ומי שבא לו בטוב - הרוויח אותך!

ומי שלא - הפסד שלו

 

בהצלחה יקרה,

מוזמנת להמשיך לשתף אם בא לך, כפי שאת רואה אני אוהבת לחפור

 

 

פשוט תשקיעי הכי הרבה בלרצות את עצמך, ועם השאר תסתדרי

בחלק הקודם של הכתבה הסברנו מהם עיוותי חשיבה, כעת נפרט את עשרת עיוותי החשיבה המרכזיים שאהרון בק, אבי הטיפול הפסיכולוגי הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) הגדיר:



1. הכול או לא כלום
לנוקטים בעיוות זה נראה כי קיימים בעולם רק שני תרחישים אפשריים: הטוב ביותר והגרוע ביותר. אז, אי הצלחתו של התרחיש החיובי תחייב את הופעתו של התרחיש השלילי ביותר, צורת חשיבה כזו מצמצמת את מגוון התרחישים האפשריים, הגוונים בחיינו, ומותירה אותנו עם עולם "שחור ולבן", דבר המגביל ופוגם ביכולת ההתמודדות שלנו.



לדוגמא: בחור לפני גיוס מציב לעצמו מטרה: להתקבל לסיירת מטכ"ל. כשהוא אינו מתקבל הוא מחליט שהשירות שלו יהיה חסר משמעות ושעדיף שלא ישרת בכלל. זו דוגמא לקיצוניות של חשיבת שחור לבן, כשברור שבפועל יש גווני ביניים, כלומר לא חסרים תפקידים אחרים בהם יוכל לתרום תרומה משמעותית ביותר.



2. הכללה מוגזמת
הנטייה לקחת אירוע שלילי בודד, להסיק ממנו מה יהיה באירועים דומים עתידיים ולמחוק פעמים בהן התוצאה הייתה שונה, חיובית יותר. צורת החשיבה הזו עלולה לעודד הימנעות או התנהגות שמקדמת את התוצאות שהאדם חושש מהן. האדם עלול לפרש את התוצאות כראייה לצדקתו והדבר ישמר ויחזק את עיוות החשיבה.



לדוגמא: אדם שחווה התקף חרדה בקניון יסיק שבכל פעם שיהיה בקניון יחווה התקף חרדה, תוך התעלמות מפעמים שהיה בקניון מבלי לחוות התקף. אם ימנע מהליכה לקניון או יצא ממנו במהירות ברגע שירגיש חוסר נוחות, הוא עלול להסיק בטעות שהוא הצליח להגן על עצמו מהתקפים נוספים, תוך התעלמות מכך שאין לו מושג מה היה קורה אם היה נשאר בקניון.



3. פילטר שכלי
נטייה להתמקד בשלילי באירוע, כשמאפיינים נטרליים וחיוביים מאבדים מחשיבותם. פילטר מעין זה מוביל לכך שכל החוויה מתפרשת באופן שלילי שנותן לנו תמונה חלקית ומעוותת של האירוע.
לדוגמא: בחור שמרצה בפני קהל ואחד מהמאזינים נרדם במהלך ההרצאה, המרצה אומר לעצמו, "אני כנראה מאוד מאוד משעמם ואין טעם להרצאות שלי", ראייה זו מתבססת על מידע חלקי והתעלמות משאר הנוכחים בכיתה שכן מתעניינים ומקשיבים.



4. פסילת החיובי
פסילת חוויות חיוביות וניתוקן כך שהן לא "נצרבות" ונשארות עם האדם. צורת חשיבה כזו משמרת אופן הסתכלות שלילי על עצמנו ועל חוויותינו בהווה ובעבר.



לדוגמא: גברת שפוחדת מכלבים ועוברת טיפול בפחד מכלבים בו היא פוגשת כלבים וצוברת חוויות של מפגשים עם כלבים שאינם תוקפים אותה יכולה לבטל כל מפגש חיובי על ידי מחשבות כמו: "רואים שזה כלב נחמד מאוד, זה לא אומר כלום לגבי כלבים אחרים".



5. מסקנות מוטעות
הסקת מסקנה על בסיס ידע חלקי או מוטעה. מסקנות מוטעות כוללות בתוכן שני עיוותי חשיבה:



א. קריאת מחשבות. הנחה שאני יודע מה האדם שני חושב גם אם לא שיתף איתי את הידע שלו או אמר משהו מפורש.



לדוגמא: בחור צעיר הלך לראיון עבודה שארך שעה ובסופו לא נמסר לבחור אם התקבל לעבודה. מסקנתו היא שהמראיין לא התרשם ממנו ולא יקבל אותו לעבודה. בפועל אין לו מושג מה המראיין חשב עליו, אך המסקנה שלו מתבססת על הנחה מובלעת שהוא יודע מה המראיין חשב.



ב. ניבוי העתיד. התייחסות לעתיד כקבוע ושלילי, בין אם כי אנו רואים את העולם או חלקים שלו כשליליים או את עצמנו כבעלי יכולות נמוכות או פגומים. שום דבר טוב לא יקרה ולכן אין טעם לנסות.



לדוגמא: אישה מוזמנת למסיבה וחושבת לעצמה: "אני אסבול, אף אחד לא ידבר איתי, אתנהג בצורה מביכה". אם היא תלך לאירוע ולא תפעל לפי הניבוי אלא תנסה לשוחח עם אנשים יתכן ותגלה שהיא למעשה נהנית והתחזיות הקודרות שלה לא מתגשמות.



6. העצמה ומזעור (הגדלה והקטנה)
נטייה להעצים דברים שניתן לפרש כראיה שאנו לא מספיק טובים, מוכשרים, שלא שפר עלינו מזלנו וכן הלאה, ולמזער ראיות לטובתנו. הדבר יכול להתבצע על ידי העצמת מעשים ותכונות של אחרים וצמצום שלנו ("הדשא של השכן ירוק יותר") או על ידי הדגשת דברים שאנו לא מרוצים מהם בעצמנו ומזעור דברים שיכלנו להיות שבעי רצון מהם.



לדוגמא: סטודנט למחשבים קיבל 90 במבחן משמעותי וחושב "זה היה מבחן קל, זה לא אומר כלום". לעומת זאת כשהוא מקבל ציון נמוך יותר הוא חושב "אני כישלון, אין לי סיכוי להצליח בתואר הזה".



7. חשיבה רגשית
נטייה להתייחס לתחושות ורגשות שלנו כאמת מוחלטת. גם כשקיימות עובדות שמראות תמונה אחרת האדם אינו מתייחס אליהן.



לדוגמא: איש מרגיש לחץ ומתח לפני פגישת עבודה חשובה בה הוא צריך להגיש מצגת לפני הממונים עליו, הוא עלול לחשוב "אם אני מרגיש כל כך במתח סימן שאני לא מוכן לישיבה". הוא מתייחס לתחושתו כמציאות מבלי להתייחס לזמן הרב שהשקיע בהכנת המצגת, לכך שקיבל עליה פידבקים טובים ולכך שהוא בקי מאוד בתחום.



8. "צריך" ו"אסור"
הבטחות וההסכמים שאנו נוטים לעשות עם עצמנו, מעכשיו אני…. "אני צריך", "אני חייב", "אסור". הבטחות אלו הופכות פעמים רבות דברים מהנים למעיקים וכתוצאה המוטיבציה שלנו פוחתת. כשאיננו מצליחים לעמוד בציווים שלנו נוצר פעמים רבות משא של אשמה, אכזבה ותסכול שרק מחלישים את יכולת ההתמודדות שלנו. כשאנו מפנים את "הצריך" "והאסור" כלפי חוץ אנחנו הופכים עצמנו לשוטרים, שופטים את הצד השני ומפתחים רגשות שליליים כמו טינה, כעס או מרמור.



לדוגמא: אדם יכול לחשוב "אני חייב לרוץ שלוש פעמים בשבוע". אם יהיו פעמים בהן יתקשה למצוא זמן לרוץ או פשוט לא יתחשק לו לעשות זאת, הוא ירגיש אשמה, במוחו יעלו מחשבות כמו "אני לא יכול לעמוד בזה", "אני לא מהטיפוסים האלה שרצים", "אני שונא את זה" וכן הלאה. גם אם בעבר הוא נהנה מריצה הדבר יתחיל להיראות לו כמטלה, מחשבות על ריצה ילוו בתחושות שליליות והוא ימצא עצמו ממציא תירוצים שונים כדי להימנע מלרוץ.



9. הצמדת תוויות
הצמדת תוויות היא צורה קיצונית של הכללת יתר. כל טעות, ולו הקטנה ביותר, תתפרש כהוכחה לתכונה או אירוע חיים מתמשך ושלילי. תוויות אלו פוגעות בהערכה העצמית ובאמונה שלי שאני יכול להתמודד.
לדוגמא: ציון נמוך במבחן יוביל למחשבות כמו "אני טיפש" או "אני כישלון" שפוגעות בביטחון העצמי.



10. העברה לפסים אישיים
אנו מייחסים חשיבות עצומה לאחריות שלנו וליכולות שלנו אפילו באירועים שאינם קשורים אלינו או אינם נמצאים באחריותנו הישרה.



לדוגמא: בחורה צעירה חלתה במחלה מסוכנת וחושבת לעצמה "אילו רק הייתי יותר שמחה בחיי לא הייתי מקבלת את המחלה הזאת, זה הכול בגללי".

חוברת מתנה עבורך

זה לומר לעצמי, שגם אני בנאדם, אסלח לעצמי כי זה דבר שנעשה

בשוגג, כמו שאסלח לאחרים. אל תלקי את עצמך כל כך.

תגידי לעצמך בכל פעם שההרגשה הזו עולה "שדי אני את שלי ניסיתי , אם מישהו אחר

בוחר להיפגע או.. אז זה שלו..

אין לך שליטה על כלום.

רק על עצמך, להיות טובה עם אחרים אבללל באותה מידה לא לבטל את עצמך בשום אופן.

תנסי כל פעם בסיטואציה אחרת, מנסיון זה כן עוזר.

מוכר מאד

תקבלי באהבה את היום הזה
תצחקי עליו.
שימי שירים שאת אוהבת,
תעשי לך קפה חדש
קחי גלידה או קרטיב.
בעז"ה מחר יגיע יום חדש.

לא להתרגש ולחכות למחר

אשרייך ממש (ולא, לא בציניות)

 

קבלת יסורים באהבה – ויקישיבה

 

הלוואי שאם חס וחלילה חס ושלום נגזר על מישהו מעם ישראל מיתוקים - שיהיו אך ורק מיתוקים שכאלה

יש אותם לכולנו! מבטיחה לך

 

כשהייתי בת 13 אחותי הביאה לי ספר "יש גם ימים כאלה" עם תמונה של צפרדע מצחיקה על הכריכה

והספר המצחיק והחמוד הזה אומר בעצם מה שהוא אומר - שיש גם ימים כאלה...

מבאסים

קשים

מדכאים

 

שרק רוצים להיכנס מתחת לשמיכה ולישון איזה שנה ככה...

 

זה ק-ו-ר-ה

לא אומר עלייך שום דבר רע

רק שזה טבע העולם

עליות-ירידות

טוב-רע

חושך-אור

 

החיים בתנועה...

 

והקושי הוא חלק בלתי נפרד מהחיים.

 

אז מקווים שמחר יהיה יותר טוב

מנסים להקיף את עצמנו בכל מי שאנחנו אוהבים ואוהב אותנו בחזרה

מדבריםאת זה

בוכים את זה

צועקים את זה

נכנסים למקלחת נעימה

שומעים שירים שאוהבים

יוצאים להלכיה

נושמים אוויר

רואים סדרה מצחיקה

אוכלים משהו טעים שאוהבים

הולכים לישון

כותבים את הקושי

מדברים ומתמללים בקול את עצמנו לעצמנו ואומרים ממש מה אנחנו מרגישים

מבקשים תמיכה ועזרה ממי שיכול

מנמיכים סטנדרטים ונו8תנים למשל לילדים לאכול הערב קורנפלקס עם חלב

או שיראו יותר סרטונים היום

או לשים מוזיקה בבית בקול ולהתחיל לרקוד או לבכות הכל הולך...

נושמים

נזכרים רגע בזה שיש קפה ויש תאומות ויש אוטו ויש כסף ויש חדר כושר ויש בית ויש חשמל בכללי ויש עוד הרבה דברים טובים ויקרים ב"ה

נזכרים בכוחות שיש לנו - במיוחד את הגיבורה אחרי התאונה שעברת ואיפה היית אז ואיפה את היום אי אפשר להשוות

גם אם יש דרך לעבור, זה ממש לא כמו שהיה באותו רגע או יוםאחרי התאונה...

מתמלאים באמונה

מתפללים

מדברים לקב"ה

 

ומחכים שהגל יעבור ואיתו כל הפוי

 

חיבוק חזק חזק יקרה,

ב"ה מחר יום חדש ויהיה הרבה יותר טוב!

והלוואי שכבר היום תמצאי אור וטוב גם ביום הזה

ותמיד עןשה טוב לנשמה.

תודה אישה מיוחדת❤❤

ומרוצים מאוד
שואב ממש טוב הרבה יותר טוב מטיטוא רגיל
אבל השטיפה זה יותר כמו להעביר סמרטוט לא באמת יכול להוריד כתמים מהרצפה בתכלס כמעט לא משתמשים בשטיפה שלו.

יש לי לטאטוא כבר דייסון וזה מעולה

לא מכירה רובוט ששוטף.
אבל יש שוטף כמו דייסון שאתה צריך להעביר בעצמך אבל הבנתי שעושה את העבודה מעולה!

הייזרו או ביסל זה מה ששמעתי. אבל אולי יש עוד

הם באמת משתמשים בכמות של מים, אחרי השימוש המים עוברים לכלי של מים מלוכלכים, והשאיבה היא תוך כדי.
כך שבמקום לעבור עם דייסון בתור מטאטא זה כנראה הרבה יותר מוצלח

יודעת אולי איפה ניתן להזמין אונליין או באיזור ירושלים?
תודה!

סתאאאאם סתאאאאם
צינית...

כי הוא רובוט או כי הוא שוטף רצפה?

היא אומרת לי כמה חומר כלים אתה גומר ????
חחחח...

במקומה הייתי קונה לי ליום ההולדת ארגז של נוזל כלים מטאטא מגב ועוד ולא מתלונן על כמות חומר הכלים שאני גומר.חחח

ומאחר ואנו מכירים באופן אישי,
אני עדה שאמנם אתה לא רובוט אבל בהחלט שוטף רצפות מוכשר ועושה את זה בקביעות.
בעיניים שלי ראיתי, אתה לא מעביר ניגוב קליל.
אתה שוטף עד שהכל מבריק.
אתה ו@מיסטר דום יכולים לפתוח קורס לגברים על זה.
הרי לכם עוד סטארט אפ מבית היוצר של @משה.

ואני ממליצה מאוד!
אבל יש לנו גם roborock ולדעתי השילוב של שניהם מצוין, לא יודעת עד כמה השוטף מסתדר בלי שאיבה טובה קודם.

לגבי השוטף תחפשי בגוגל ilife shinebot w400 ותראי ביקורות וסרטונים. יש לנו כמה חודשים ואני מרוצה מאוד, מומלץ (אבל לשים לב, הרובוט הזה קצת שונה מהרובוטים השואבים, הוא לא יודע למשל לחזור להטען לבד, צריך להרים אותו למקום בו הוא ישאב ובסוף לנקות אותו ולהחזיר לבסיס, בעיני מומלץ מאוד, יכולה להרחיב)

כמובן שהתמונה הובאה בהלצה גמורה

כותב מניסיון

כתבתי על התמדה בחיזור
כמובן גם התמדה בהערכה במילים כל השנה
וגם התמדה בהבאת זרי פרחים כל שישי לכבוד שבת והבית.
ולזכור שזה זר שהוא לכבוד שבת ולא זר פרטי לאישה.
גם אם היא שמחה ומעריכה מאוד.
ולא לשכוח זרים מיוחדים ואישיים לאישה בימי נישואין .הולדת.וכו
לקלוע לטעמה בסוגי הפרחים ולא להביא את הזר הראשון שמוצאים.

על משהו?!
בלי קשר לתמונה. מה הקשר בין הבאת פרחים/ משהו אחר לבין בקשת סליחה? מה זה קורבן חטאת?
מנסה להבין את מי זה מנחם...

אחד הדברים הכיפיים והטעימים!

פעם הכנתי.
היה כיף
אבל היה לזה טעם של אצה 😥😥

זה כמו שלסופגניה יהיה טעם של בצק!

אני אוהבת את הסטייק שלי עם סטייק בצד,
הוא רוצה עם ציפס.
גברים...
לעולם לא אבין.

@מופאסה מומחה בין השאר לבשר

קודש הקודשים זה בסטנדר.

תדליקו נרות,תקררו בקבוק יין,שימו שירים נחמדים ברקע.

אולי אפילו אם תספיקי תקני לו משו קטן...

עם יין ונרות... אם וכאשר הילדים ישנים.

כמה שנים אתם חוגגים?

אם מתאים לכם ובא לכם להשקיע בתקציב (אפילו סמלי או מוגדר מראש לכל אחד)
אפשר לשחק משחק שכולל בתוכו את כל חמשת שפות האהבה.
משחק פתקים שמרימים באקראי מתוך צבע שנבחר לכל אחד.
כולל רמזים לגבי מיקום מתנה/ות
כולל משימות שכוללות בתוכן נתינת מחמאות והערכה על משהו, תודה ופרגון כללי... מכתב אהבה, הקדשת או כתיבת שיר וכו'
משימות שקשורות במגע
משימות שקשורות בשרותיות...
אפשר לסכם מראש על מספר פתקים שמותר למישהו לסרב לשתף איתם פעולה. ואפשר שהפתקים של המתנות יהיו בצבעים שונים...

במשחק הזה לרוב אי אפשר לפספס, כי כל אחד כותב משימות שמן הסתם נוגעות בו, והמשחק עונה על חמשת שפות האהבה...
אם את אישה, את יכולה להפתיע גם במתנה בשבילו שהיא למעשה בגד בשבילך שאת יודעת שהוא יאהב - תכלס, אם את לא מרבה ליזום זאת יכולה להיות מתנה כפולה עבורו. קחי בחשבון כמובן שמן הסתן שהוא ירצה שתלבשי אותו כאן ועכשיו, אז תהי ערוכה לזה מראש אם קשה לך עם הספונטניות...

קחו את זה לכיוון שלכם...

צפיה בסרט של החתונה אם זה משמח אתכם...

אשמח לקצת פירוט מעמיק איך לשחק את המשחק הזה..מאיפב להתחיל ומה עלי לעשות....
תודה

מתחילים בקניית המתנות,
אפשר לקבוע תקציב מוגדר מראש שבו כל אחד מבני הזוג קונה לאחר. אפשר לקבוע מראש גם על מספר המתנות. אפשר לכוון בכל מתנה משמעות מסויימת... ומחביאים אותם ברחבי הבית.

שלב שני-
מחלקים פתקים ריקים במספר זהה לכל אחד מבני הזוג, כשכל קבוצה היא בצע שונה.
למשל, הגבר מקבל פתקים ורודים שעליו למלא, והאישה פתקים כחולים.
אתם קובעים מראש את מספר הפתקים שאתם מקדישים לכל סוג משימה.
למשל
3 רמזים למיקום המתנות, 3 משימות שקשורות בפרגון (למשל, עליך לכתוב לי שיר עד יום שלישי, או "10 דברים שאת אוהבת בי"), 3 משימות שקשורות במגע או פנטזיות או מאוויים וכדו', 3 משימות שקשורות בשירותיות (למשל, "מחר אתה מכין את ארוחת הצהריים" או "עליך להכין לשבת ___ שאני אוהב"...)
למרות שהמשחק עצמו עונה על זמן האיכות (שהיא גם שפת אהבה) אפשר להכניס כם קטגוריה כזאת, ושם נניח להכניס משימות של מבט ממושך, סודות שלא סיפרת לי וכו'...
זה די גמיש, אתם יכולים לבחור לעשות יותר או פחות, או לכל משימה להקדיש מספר אחר...
כמובן שלא צריך לעשות את כולם כשנמאס לכם או כשאתם רוצים להתקדם משם... (כדי לא לפספס את המתנות, אפשר לסמן אותם בצורה שונה)

מקפלים את הפתקים, ומוציאים באקראי משימה כל אחד בתורו.
אפשר שכל אחד יקבל את הצבע שלו והוא ירים מהערימה שלו כל פעם בתורו, ואפשר לערבב הכל יחד אם זה מוסיף מבחינתכם טוואיסט כשלא ברור על מי תיפול המשימה הבאה...

אפשר לקבוע מראש משימה או כמה שבא לכם שאפשר לסרב לעשות אותה.

עכשיו ברור יותר?

יום נישואין זו אחלה הזדמנות להסתכל האחד לשני בעיניים ולחלום יחד. מוזמנים לעשות את הכרטיס קצת לפני כדי להבין מה באמת מתחשק לכם מהיום המקסים הזה.




ד"א, הכרטיס לא מופיע בערכת כרטישיח, זה כרטיס בונוס

לאכול משהו כמו שכתבו
(אני הייתי מזמין משהו טוב ולא הייתי מכלה את הערב בהכנת אוכל)
ואז לראות את הסרט של החתונה!
(או תמונות)
ואז שימו מוזיקה רומנטית
אפשר לרקוד סלוו דנס
את ההמשך אני חוסך, כי זה פורום דתי
מזל טוב, הרבה אהבה

יופי מופאסה.😆

שילדים של דתיים באים מהחסידה...

לבעלי הפתעה, יש לנו מרפסת אחת בכיוון שאף אחד לא רואה, סידרתי שם שטיחים וכריות והדלקתי הרבה נרונים בתוך כוסות זכוכית. הכנתי כמובן עוגה יפה והיה ערב רומנטי ונחמד בבית, סתם להיות ביחד באווירה קצת שונה. בלי צורך בבייביסיטר.
מוזמנת לנסות

הלווואייייי היתה לי מרפסת...🙄

שיהיה רומנטי. לאו דווקא מרפסת.

והנה חשבנו שזה אוטוטו נגמר,
אבל עברו שבועות וחלפו חודשים
ואנחנו עדיין עם מסכות והימים קשים...

ואוטוטו חגים וגם החורף בדרך
ואנחנו בסאגה הזאת חצי שנה בערך
ויש חולים ול"ע גם מתים כל יום
נשמע ממש כמו סרט נורא ואיום!!!

במגיפה הנוראה לא מתייאשים
כבר אלף מתים ואלפים של חולים
ועוד לא הגענו לאחרי החגים
שהעם יתעורר שלט יתעוור
שימו מסיעות אחרת זה לא יגמר

אך שמים לו רגליים מכל כיוון
הוא ממש נלחם במנהיגי העם
כדי למגר המגיפה ושיחלימו כולם.

להשתלט על משהו, זה ברור...
השאלה על מה, ועכשיו עליתי,
בעצם הכלללל פה עניין פוליטי.
נלחם במנהיגים זה נכון ומדוייק
אך במי ולמה, צריך לבדוק חזק
בינתיים לא השתנה כאן הנוף
למרות הפרוייקטור שמינו סופסוף...

מעכשיו רק תגובות מחורזות.

אפשר גם לחרוז שור עם חמור יחדיו

שיחליטו על סגר כללי-ארצי...זו רק דעתי.
כי הרי תושבי המדינה לשניים מתחלקים-
אלה החוששים ועל מסכה וריחוק מקפידים
ומהצד שכנגד יש את אלה הזורקים
שלא אכפת להם ובכל הזדמנות חוגגים.
עד מתי מצב שכזה יכול להימשך?!
זה רק גורם לנגיף להישאר ולהתארך.

אלכוגל וגם מסיכה ולא לשכוח לשמור מרחק בבקשה
אם נקפיד על הכללים אולי נוכל לחגוג יחד את החגים
ואם תהיו ממש מצטיינים נחזור לשגרה בקרוב בריאים ושמחים

מתרבים החולים
ואיתם אדישות
מסיכה לקישוט
האמון לא גובר
היאוש מתגבר
והעם מתנכר

הפילוג ממכר
ממשלה תמדר
תמנה גם בורר
ותטיל הגבלות
ישחרר הדובר
ערימת קלישאות

ותקשורת תדאג ללבות להבות
על ציבור שלם תעליל עלילות
אבל יש מישהו למעלה רואה הכל
לא איום, רק תזכורת.. אלוקים גדול.

בגל הראשון הלכנו בלי מסיכות היו הרבה הרבה פחות חולים מעכשיו.

ובעיקר- אנשים היו עם מתח מבצעי ונזהרו בטירוף.

עכשיו הכל פתוח ואנשים מצפצפים.
אז מסכות לפחות דואגות לאיזשהי הגנה ותודעה של דיסטנס...

כך שגם היה הרבה פחות ממי להידבק סטטיסטית...ועדיין אנשים הקפידו הרבה יותר על ריחוק חיטוי ועוד.
אם בכלל יצאו מהבית..

דווקא 😛😛😛😛😛😛😛

מקווה שזה היה פרודיה או בדיחה מאוד אבל מאוד לא מצחיקה

אני רק מחקתי את הקישור לסרטון עצמו

אז חשבתי שמדובר בישיבה תיכומית.

תיכון חילוני.

מי שמנסה לזרוק את כל האחריות על אחרים לא יצליח בשום דבר
האחריות על כולם והעיקר על התרבות המתרינית.
אני דווקא הייתי מאשים את סטטיק ובן-אל לדוגמא. בעיקר אחרי השיר החדש 'קוביות'.

זה לא בגלל "מילים לא חכמות" של אף אחד.... איזו תמימות.

 

אלא זו אותה "תרבות" שהַקצֶה שלה הוא במה שהיה באילת ועוד (כמובן, בניכוי ליצנות דבילית אופיינית לגיל. אם כי גם הנושאים שעד אליהם ליצנות כזו תגיע, קשור לאוירה שגדלים בה).

 

תיכון מעורב, מתירנות קיצונית ומופקרת, בנות שמגיעות ב"לבוש" תזנותי, פלפולים על "הסכמה-לא הסכמה" כשברור שבחורות הפכו לסמרטוט שימושי, בין ב"הסכמה" ובין שלא. זה מה שמייצר אם כבר את ה"מפלצות" שאת מדברת עליהם, ולא מי שדן אם היה לבחורה חלק או לא (לא מתייחס לכך. ב"ה שאני לא בקיא בזה).

 

 

לומר שזה "בגלל" מי שדן - זו "האשמת הקרבן" שהודעתך באה בשמה. "הקרבן", הם האנשים שמתעקשים להישאר נורמליים ולא להסכים עם כל הספקטרום של התופעה. לומר שהנה, "בגללם" ברגע אחד הפרחחים הללו כתבו את הדברים המגעילים שלהם, זו האשמת הקרבן...

הפכתם את בני הנוער למוקצה מחמת מיאוס באשר הם.

 

אז זה לא הנוער שאני מכיר. אני מכיר נוער אחר לגמרי. כן, גם נוער חילוני.

 

בני הנוער שוברים שיא התנדבות ישראלי חדש

 

 

יש הרבה טוב אצל בני נוער, מכל מיני מגזרים - 

 

ויש גם בעיה חמורה בתחום הזה, שהופך ב"חינוכים" מסויימים להיות פרוץ לגמרי, ו"מזמין" איבוד הבחנה, גבולות ומוסר.

 

זה לא כי הם רעים מיסודם חלילה.

 

והטוב מתגלה כשמעוררים משהו טוב.

 

[הרי כך, להבדיל בענין, אמרו חז"ל על ישראל - כשנתבעו לעגל, וכשנתבעו מהכיוון השני למלאכת המשכן]

אם מישהו הולך בכביש ראשי זה לא מתיר או נותן לגיטימציה לדרוס אותו. ואם נהג שיכור ידרוס אותו הנהג אשם. אבל אותו אדם לקח סיכון וגרם למות של עצמו.
להשתכר עד אובדן חושים זה סיכון לבריאות כפי שקרה כבר כמה פעמים במסיבת טבע, סיכון לשוד לרצח ולאונס.
זה לא נותן לגיטימציה זו פשוט מציאות. יש גנבים רוצחים ואנסים בחברה אדם חכם יודע להזהר. זה לא אומר שאין אנשים זהירים שנפגעים. אבל מקטין את הסיכון

נראה לך שמישהו שם בתיכון קורא ערוץ שבע?
חוצמזה, זה ממש לא שלושים. זה שניים עד ארבעה כנראה.
לא שזה לא נורא ואיום, אבל זה בכלל בכלל לא מה שעליו צעקו בהתחלה.

מסכימה עם כל מילה!

(ונשמח שתעלה לכאן תמונה של החמין המוכן )

חמין זה דבר כ"כ טעים!

אבל החום מה יהא איתו?

 

(וצחקתי בקול מהרגליים בתמונה חח...)

קריאה בכף הרגל, היא שיטה פסאודו-מדעית המתיימרת לגלות פרטים על אופיו או עתידו של אדם, על-פי התעמקות במאפייני כף רגלו. שיטה זו כוללת תצפית על מבנה כף הרגל - מהעקב ועד האצבעות, על העור (למשל מרקם, פגמים, פיגמנטציה) ועל ציפורני אצבעות כפות הרגליים, ופרשנות של תצפית זו אשר משקפת כביכול את רגשותיו של האדם או אופיו.

זה מושג מרפואה סינית
זה מה שאני יכול להגיד מהמעט שרואים.


כדי להבין את אנשי העץ מומלץ לדמיין עץ הנמצא ביער ומתחרה עם עצים אחרים על מקומו, יציבותו, גודלו וצמיחתו. טיפוסי העץ הינם נחושים, מעיין גנרלים, מנהיגים שכאלו, הם אוהבים תחרות ואתגרים ומתפקדים טוב תחת תנאי לחץ.
האביב הינו העונה של טיפוסי העץ הנמשכים להתחלות חדשות, גדילה והזדמנויות.
גופם של טיפוסי העץ נוטה להיות דק ורזה, הם נוטים לנוע בחינניות בחלל. פניהם נוטות להיות ארוכות עם אף ארוך מעט ומצח רחב וגבוהה.
כאשר טיפוס עץ נכנסת או נכנס לחדר כולם שמים לב לנוחכותו, טיפוס עץ הוא בעל אישיות של גנרל, שאוהב מטרות ויעדים ולהיות בשליטה בהשגתם. קשה לו למלא פקודות גם אם הוא מבין את את ההגיון העומד מאחורם, אך יחד עם זה בעל יכולת מנהיגות והרמת בלטות אם צריך, ממש כמו שורשיו של עץ גדול. כאשר הכיוון הזה נתקל במכשול חזק ממנו ישנה נטייה לטיפוסי העץ להיות חסרי שקט עצבנים ומתוסכלים, הם נוטים לבעיות בריאותיות כמו תסמונת קדם ווסתית, יתר לחץ דם, נוקשות וכאבי שרירים ומיגרנות וכאבי ראש.
לטיפוסי העץ ישנה נטייה לשתיית אלכוהול או דרכים לא בריאות אחרות להשקטת חוסר השקט.

עצות קלות עבור טיפוס העץ

אזנו את כוחכם על ידי ידיעה מתי עקשנות אינה משרתת אתכם.

מצאו פעולות אליהם אתם מתחברים שיכולות להשרות שלווה ורוגע.

אלמנט העץ ברפואה סינית מתקשר לכבד – המנעות מצריכה מופרזת של אלכוהול מומלצת.

העתקתי מכאן https://www.lehargishtov.co.il/post/%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98-%D7%90%D7%AA%D7%9D

1. אתה רוב הזמן לובש מכנסיים קצרים
2. כדאי לך להשתזף ללא כפכפים..

חשפת את הרגליים שלך
אני יודע עליך הרבה דברים עכשיו.