שרשור חדש
רוצה לשמוע את דעתכםמקווה לטוב!

היי אני יחסית חדשה כאן ופעם ראשונה שכותבת. 

אני נשואה כבר די הרבה שנים. עם עליות ומורדות. היתה תקופה מאוד קשה שבה דיברנו על גירושין.

 

יש לי ילדה סוכרתית. מציינת שסוכרת היא במשפחה שלי.

כמו כן כולסטרול שגם לי יש גבוה אבל לא סובלת ומצליחה לשמור. 

 

בכל פעם שעולה נושא הגירושין אז הוא נכנס לטרנס של "עבדו עליי, לא אמרו לי הכל וכו'".

גיבובי שטויות כי הרי כולנו כשמתחתנים יפים צעירים ורזים לא חושבים בכלל שיבוא יום ויהיו קשיים.

וגם אם יהיו אז כאילו מה הבעיה להתמודד? הרי אנחנו אוהבים גם בקשיים.

ולא היא. כשיש פחות אהבה אז הכל עולה. 

 

אשתדל לקצר. בשבועות האחרונים אני עובדת בשיטה של לורה דויל - "לדעת להיכנע"

ויש לה עוד ספרים כולם באנגלית ויש פודקאסטים נהדרים.

מאוד עוזר לי ומאוד עזר לאוירה בינינו.

 

השבוע עשיתי בדיקות כלליות לילדים ויצא שלאחד הילדים בגיל העשרה יש כולסטרול גבוה.

היום עשינו בדיקה נוספת בצום ומקווה שזה היה רק בגלל משהו שהוא אכל. 

 

סיפרתי על זה לבעלי והמילה הראשונה שיצאה מהפה שלו זה "קפלן" ( שם בדוי) - שם הנעורים שלי.

די לא ידעתי מה לומר.

 

כמובן שכל מה שלמדתי עם לורה דויל ברח מהחלון ואמרתי: עוד פעם עבדו עליך? קונספירציה?

והוא אמר כן והתחיל להגיד את שמות בני המשפחה שלי שיש להם כולסטרול גבוה.

 

לא יודעת אם זה חשוב לציין אבל כל אלו עם כולסטרול גבוה במשפחה

שלי זוכים לאריכות ימים ( סבתא ואחותה היו 100) ופשוט למדו לחיות עם זה ומה מותר ומה אסור וכו.

 

מאז האוירה בינינו פשוט מגעילה.

אני מרגישה שהוא פוצץ לי את הבלון

של כל העבודה הקשה שעשיתי בשבועות האחרונים. 

מה דעתכם? איך צריך לדבר?

אל תציעו טיפול זוגי אנחנו מעבר לזה. 

אוי ממש לא נעיםאושפיזין מהירח
הוא חייב לצאת מזה. איך?
צריך לפתוח פעם אחת את נושא היחס למשפחה שלך, והנושא של הגנים והבריאות. ממש לשים הכל על השולחן.

עשיתם את זה פעם? במסגרת הטיפולים הזוגיים לאו דוקא המקצועיים אלא ביניכם. שווה פגישה במיוחד על זה
לצערי מכיר מקרובor1900

ליבי איתך זה לא נעים בכלל.
הגנים של המשפחה שלי עולים בכל מריבה מצידה.
כל בעייה עם הילדים זה הגנים הדפוקים שלי.
ביקשתי ממנה כמה פעמים להפסיק !
אצלה זה פתלוגי לצערי...
את צודקת זה לא לעניין ולא נעים ומרושע לטעמי להזכיר את זה במיוחד ליד הילדים.
שיעזור לטפל בילדים ויינתב לשם את האנרגיות שלו ואל תוסיף לעלוב זה לא לשם שמים ומיותר ומלבה את האש
מקווה שהוא מקשיב לך ואוהב אותך ושיפסיק מהמקום הזה
או לערב מישהו שמשפיע עליו.
כותב ככה כי אמרת שטיפול לא יעזור-יש מטפלים מצויינים .

אל תמשיכי לסבול ככה זה לא בריא לנפש כלל וככל.
ועכשיו אמרה לילדים הגנים של אבא- מזל שיש פרגולה לצאת אליהor1900
אני אנסה לשקףהיום הוא היום
יש דברים לא נכונים שבעלך אומר לך מתוך כעס וכדומה.

זה מאד קשה לך לשמוע.

עשית על זה עבודה והגעת לתוצאות יפות.

הוא שוב פוצץ את זה ואת כבר כמעט מיואשת מהעבודה שעשית.

עכשיו דעתי: המשברים האלה נמצאים בכל מיני פעמים שיש אתגרים, הם טבעיים. לדעתי חשוב להמשיך לעשות עבודה פנימית בדרך שעובדת לך. כרגע זה הספר הזה אז כדאי להתמסר אליו וללכת איתו. לא מכיר אותו באופן אישי.

כנ"ל לגבי הטיפולים והאימונים למיניהם מאד כדאי למצוא שיטה טובה ואיש מקצוע טוב והמלצות. אני ממש חושב ככה.

דבר שני שמאד מאד קריטי הוא שאחרי שאתה יודע שאתה בידיים טובות- לא להפסיק תהליכים באמצע. לעבוד ולא להתייאש.

בשיטת כוונה בכל תהליך אימון יש שלב שנקרא משבר צפוי. זה שלב מבאס ונראה שכל מה שהתקדמת היה לשווא. בפועל זה סוג של ניסיון באמצע הדרך. אני מאמין שזה נמצא בסוגי עבודה אחרים גם כן.

יש על זה דברים מיוחדים בסוף פרשת שמות שפרעה הכביד את העבודה אחרי הפנייה של משה ואהרון אליו. אפשר לראות במפרשים ובמעם לועז ולהתחזק.

בהצלחה וכל הכבוד על העבודה!
'כן, זו המשפחה שלי. משפחה טובה ונהדרתrivki
(אפשר לפרט כמה מעלות, לא חובה). אתה זכית להיות חלק ממנה. לא מעריך את זה - חבל. ההפסד כולו שלך'.
תתפסי אותו בשעה רגועה ביום ותגידי לו מה זה עשה לךyosefin

איך היה לך לפני, ומה מילה אחת שלו עשתה לך.

זה יכאיב לו אבל יתן לו מראה ואפשרות לדעת איך שולטים בזמן של כעס.

בהצלחה רבה!

כן.. לדברד.

תגידי לו בצורה פשוטה, בנחת:

 

תראה, זה שיש כולסטרול במשפחה, סוכר - זה לא סוף העולם. לכל משפחה יש את העניינים שלה. ברור שזה עדיף למשל על משפחה שהרגילו את הילדים מילדותם לכעסנות ומידות רעות כו'. כאן זה לא איזו תכונה של אשתך שהביאה מהמשפחה ואתה סובל ממנה.. יש את הסבתא ואחותה שהגיעו לגיל מאה. 

 

העלאה של דבר כזה, גורמת תחושה לא נעימה. מה שאני מנסה להשקיע ביחס טוב בינינו - מתפוצץ לי פתאום כשאתה נותן כזו "מכה מתחת לחגורה", על דבר שברור שאינו בשליטה, ורק ההשגחה עליו בשליטה; וזה נראה כמו סתם רצון של הזדמנות לתת לי הרגשה כאילו אני לא בסדר במשהו. "לתפוס עלי גובה". זה פוגע, ולא בצדק. אז אני מבקשת שזה לא יקרה יותר. אם אנחנו חיים ביחד - ואני מוכנה להשקיע ביחס בינינו - אז זה בלי דברים כאלה. זה נתון - כל אחד מביא איתו דברים ממשפחתו, תכונות, דברים גנטיים, בונים על גבי זה. אפשר לדבר מה עושים עם זה, איך משגיחים - אבל בבקשה, מעכשיו והלאה, בלי להעלות את בהקשר כזה. זו עובדה. עובדה מאד לא "נוראה". לא איזשהו חיסרון באישיות. אז לא "מתחשבנים" על זה יותר. זה לא מוסיף טוב ליחס וחבל. עדיף לבנות על דברים חיוביים.

 

 

אם יקבל - תחזרי להמשיך אם השיטה שהתחלת...

תודה לכולכםמקווה לטוב!

תודה על ההצעות המחכימות

שתהיה שנה טובה ומבורכת לכולכם ולבני ביתכם

הימה אשיב להשם
איפה משיגים את פודקאסטים של לדעת להיכנע?
ממש יעזור לי
תודה
צריך לעשות כאן הפרדה.נגמרו לי השמות

במצב תקין (שכולל כמובן שנושא הגירושין לא עולה על הפרק) - כמובן שאותן המילים שבעלך אמר לך לא צריכות להאימר כלל.

 

במצב של ריחוק נורא, שנושא הגירושין עולה על הפרק - אותן המילים גם לא לגיטימיות ועדיין כואבות, אך כן אפשר קצת להבין שהן נאמרות על ידו במצב שהוא בכלל לא בטוח שאת רוצה בו ושאולי תתגרשו בסוף, אז כל הכאב שלו], התסכול, הכעס, האכזבה וכו' יכולים לצאת החוצה ע"י המילים הללו ש"לא ידעתי ולא אמרו לי וכו'" - מנגנון הגנה שמתקיף או מוציא את הכאב ותולה זאת ב"לא אמרו לי" = משמע אני בסדר וכו',

וככה אולי טיפה יותר קל להכיל את הכאב הגדול.

זה לגמרי נעשה מתוך תסכול ומקום קטן.

 

כך או כך,

דרך טובה יותר להביע את הכאב או הדאגה וכו' זה לדבר בשפה של צרכים ולא של תלונות -

לומר "אני צריך להרגיש ביטחון בבריאות של המשפחה שלי, של הילדים שלנו"

"אני צריך רוגע ונחת לדעת שהכל יהיה בסדר"

"אני צריך שכולם יהיו בריאים"

"אני צריך ביטחון בנו ובקשר שלנו"

 

במקום להטיח את מה שהטיח...

 

ואז לענות לו לצרכים שלו, שוב, לא כתלונה, אלא כהבנה שלך את הצרכים שלו ואמירה שלך בנוסף גם את הצרכים שלך, למשל:

"אני מבינה שחשובה לך הבריאות. אתה צודק וזה באמת מאוד חשוב, גם לי.

יחד עם זאת, הקב"ה מנהל את עולמו ונתן לכל אדם את "החבילה שלו" ויש דברים שהם לא בשליטתנו כמו זה - אז מנסים לעשות את הכי טוב שאפשר,

לדאוג לעצמנו, לאכול מאוזן, ללכת לרופאים אוו בדיקות או תרופות שיכולות לעזור ומתפללים שהכל יהיה בסדר.

נכון שגם במשפחה שלי יש בעיה כזו,

נכון שגם לי,

ומאוד יכול להיות שזה תורשתי וגם לילדים בגלל זה.

אבל מה זה משנה בעצם?

הם הילדים שלנו.

על הטוב שבי. וגם הפחות טוב שבי.

על הטוב שבך. וגם על הפחות טוב שבך.

ככה אנחנו. כולנו. בני אדם. בשר ודם.

עם יתרונות ועם חסרונות.

אף אחד אף אחד לא מושלם. רק הקב"ה לבדו מושלם.

אז אותם הילדים המתוקים שלנו יש להם את המעלות והתכונות והטוב שאתה מעניק להם ונתת להם, וגם את מה שאני מעניקה ונתתי להם וזה מה שהופך אותם למיוחדים והמדהימים שהם!

בלעדיך ובעלךדיי ובלי האהבה שלנו הם לא היו נוצרים בכלל!

אז נכון, אולי לקחו גם משהו פחות טוב "מהצד שלי" אז מה?!

כאמור כולנו בני אדם, כולנו מתמודדים עם דברים.

נעשה מה שאפשר במסגרת ההשתדלות ונתפלל לטוב.

ואני רוצה לומר לך שכאשר אתה מעלה את הנקודה הזו בצורה של האשמה שלי ובגללי וכו' זה כואב לי מאוד.

זה פוגע בי, אני הרי לא אחראית על כך, וגם אם כן זהו המצב, כך ה' החליט וזהו.

כואב לי לשמוע זאת כצורה של ביקורת או האשמה כלפיי.

אני צריכה ממך חיזוק.

אני צריכה ממך שלמות בבחירה בי ובמי ומה שאני בשלמות.

שאני צריכה לדעת שאתה חושב עליי טוב, שאני טובה מספיק בעיניך.

אני צריכה להרגיש לא אשמה.

אני צריכה להרגיש בנינוחות בכל מי שאני ומה שאני בכל תחומי החיים.

 

וכן הלאה...

לדבר את הקשיים.

לדבר את הצרכים.

בצורה מכבדת ומקרבת, ולא מטיחת האשמות ומרחיקה.

 

בהצלחה רבה רבה יקרה,

בטוחה שתצליחי, תצליחו,

את נשמעת מודעת מאוד ועובדת ומשתדלת כ"כ, ב"ה תגיעו לקירבה יותר גדולה אחרי ליבון שלם של הדברים

את באמת רוצה לשמוע את דעתנו?ק"ש
כי לי יש דעה שונה מרוח הדברים כאן. יומיים התלבטתי אם ואיך לכתוב, במיוחד שאני מודע לזה שלך במצבך הנוכחי - כבר אין לי כל כך איך לעזור (אולי להבנה ולקיחת האחריות יש ערך). אבל, אם הצלתי בית עתידי אחד, של מישהו מהרווקים שקןראים כאן, או מתייעצים עם הקוראים כאן - ההודעה שלי שווה.

*חובה חובה חובה*

חובה לספר לבן זוג פוטינצאלי על מורכבויות משפחתיות. זה נכון לגבי מורכבויות רפואיות, נפשיות, בעיות שלום בית של ההורים וכד'. לא צריך לספר בפגישה הראשונה, מידע שיאפיל על כל החיים השלמים, אבל בהחלט כשרואים שמתקרבים להחלטה על חתונה - חובה לספר ולא להסתיר!

ברוב המקרים, הבחור/ה המועמד, ישמע, אולי קצת יברר ויחליט שבעיינים פקוחות הוא מוכן לקושי, אל מול כל הטוב שכבר ראה ולפעמים יחליט שהמשימה הזאת גדולה עליו ויפרדו לשלום - לא פחות לגיטימי משלל סיבות שבגללן נמנעים מלהתחתן.

המחשבה ש'אנחנו יפים ורזים ואם יהיו קשיים, מה הבעיה אנחנו אוהבים גם בקשיים?!', היא מחשבת שאוו. כפי שרואים בפורום הזה, יש מורכבויות רבות בנישואין. אהבה לבד לא מספיקה, צריך הרבה מאוד עבודת תחזוק. הרבה פעמים מערכת שמחזיקה ברגיל, מקרטעת כשיש קשיים אחרים. הלוואי שבמשימות שהקב"ה מזמן לנו בע"כ, כולם היו מחזיקים עם 'אוהבים גם בקשיים'. זה בהחלט ראוי, אבל ממש לא קל.

כשנתקלים בקושי ומעליו מרחף גם 'הקושי הזה היה צפוי, אבל הסתירו ממני' - הוא מעיב הרבה יותר, אפילו שככה"נ אם היה ידוע מראש - כמעט אף אחד לא היה פוסל על זה. כשמעיב מידע, שהצד השני הסתיר ובגללו הקושי - הרבה יותר קשה לתחזק את הייחד הזוגי.

להחזיר את הגלגל אחורה, את לא יכולה. אבל אולי אם תקחי איזשהי אחריות ("אני מבינה שהייתי צריכה לספר") - זה קצת יקל על בעלך ועל המערכת.
קודם כל, לא ברור שהפותחת "הסתירה"rivki
רוב הסיכויים שחשבה שפשוט אין מה להסתיר- לחלק גדול מהאוכלוסיה בארץ, במיוחד מעל גיל מסוים, יש כולסטרול וסוכר גבוה. זה לא איזה סוד משפחתי אפל.
שנית, הפורומים מלאים בשירשורי טענות כלפי משפחת בן/בת זוג שמתחילים ב'ידעתי לפני הנישואין שהם לא הסגנון שלי, אבל...'
יודעים, מתחתנים ואח'כ בוכים.
הצד השני לרוב אפילו לא מבין, על מה הטענות, מבחינתו יש לו משפחה הכי נורמלית.
מקבלת את דעתך אבלמקווה לטוב!

ברור שלא ידענו על זה לפני ולכן אין כאן שום הסתרה.

את הסוכרת לא הסתרנו הוא ידע מהיום הראשון. אמי אף פעם לא הסתירה את העובדה ואת הזריקות וכו. 

הכולסטרול זה יחסית חדש לאבי הוא גילה את זה רק בסוף השישים שלו 

 

 

אם הוא ידע שישד.

סוכרת במשפחה, אז כמובן אין מה לבוא בתלונות...

 

אגב, מוכרחים לומר, שאם לא היה משהו מאד משמעותי בענין (למשל, אח עם סוכרת נעורים, או שלבחור/ה עצמם יש), אינני חושב שאדם מן השורה מספר על דבר כזה, אלא אם כן עולה אגב שיחה. מי חושב לספר על כך שיש במשפחה סוכרת.. בפרט אם נניח זה סבא או סבתא. אם לאמא היתה סוכרת שמצריכה זריקות, אז אכן יש מקום לחשוב לספר, כפי שאומרת שנעשה. וגם אז, יש להניח שאנשים לא יחשבו על זה. בד"כ, ההשלכה של ילד סוכרתי היא די נדירה, דומני.

 

ו"כולסטרול", שהאבא גילה בגיל מאוחר... נו.. יש גבול. מתחתנים, זה לא שמעבירים רכב בטסט. יש דברים מצויים, שלא יודעים וגם לא חושבים שיש צורך ליידע. צריך להבחין במה מדובר.

 

נראה כאן יותר, שהאיש מחפש איזה משהו "להתנשא" בו עליה. כאילו שתרגיש "אשמה" בדבר שאינו כך, וגם אין לו כל השלכה על התנהלותה בעבר או בהווה. 

אבל למלא מהאוכלוסיה יש כולסטרול גבוה, בטח בגיל מבוגר...רקלתשוהנ


אה, אם כך אז לא על זה דברתי, סליחה.ק"ש
מאיך שהצגת את הדברים בפתיחה, היה נשמע שהעובדות הן:
* יש לילדיכם מחלות שהגיעו בתורשה מהצד שלך.
* בעלך לא ידע מזה לפני החתונה.

כתבתי בהתחשב בשתי העובדות הללו, שהן רעה חולה אצל רבין שמסתירים עניינים רפואיים ומשפחתיים חשובים.

לאור ההבהרה הדברים לא מתייחסים אלייך. בעיות כולסטרול שמתגלות בסוף שנות השישים, הן בהחלט נפוצות אצל רבים מאוד. זה כלל (או כמעט) לא קשור לעובדה שזה מופיע אצל הילדים. רבים מאוד יקבלו זאת בגיל מבוגר וזה כלל לא יופיע אצלהם או אצל בני משפחתם בגיל צעיר.
יש מישהו שמתאהב במישהי ורוצה להתחתן איתהכוחה של מילה
אבל מבטל כי גילה שלסבתא יש סכרת?
לא, אבלק"שאחרונה
(סבתא לא רלוונטית, להרבה סבתות יש דברים, השאלה אם יש דברים שמקשים על החיים בשנים הצעירות)

כשאחרי כמה שנים, כמו להרבה זוגות מתעוררים קשיים מכל מיני סיבות, כשאחד או יותר מהקשיים תלוי בעניין שהוסתר (זה לא המקרה כאן לפי מה שהפוחת הבהירה!), זה מכביד מאוד ומקשה על ההתמודדות המשותפת. אפילו שבתשעים אחוז מהמקרים, זה לא היה סיבה לדחות הצעה טובה.
אז התגרשנו..Zohar1
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך ט"ו באלול תש"פ 13:56
באותו ערב נפגשנו לשיחה ואמרתי לו שאני לא מסוגלת לסלוח לו על הבגידה.
אחרי בכי לתוך הלילה הוא בסוף הבין ששוה לו לסיים את יפה ונשאר חברים.
פתחנו יחד תיק , ויתרנו על שלום בית כי באנו בהסכמה מלאה.


הוא עזב את הבית ואני עם הילדים.
וואו איזו הקלה.

לחיות בלי אהבה זה הפשע הכי גדול לעצמך.
בהצלחה יקירה אחת !ה' אלוקינו

מתפללת ביחד איתך שתמצאי מישהו שיפרגן, יאהב,יכיל , נאמן רק לך . 
חיבוק גדול ,כולם תמיד פה לימים קשים 3> שהשמש נעלמת...

תודה ענקית ❤Zohar1
מזל טוב.יהודה224
יש פורום מיוחד לזה...
גם ככה האוירה פה לא ממש מדרבנת לשמירה יתירה על הבית...
אלא תמיד לברוח וללכת.
חבל חבל... כואב הלב לשמוע
אבל מצד שני זה נראה שלא היתה ברירה
אכן לא היתה ברירה. אנחנו לא קתוליים וברוך השם שיש אפשרות להתZohar1
יש מקרים שפשוט חייה
כל הכבוד. חיזקי ואימצי..ד.

סיפור מאד מזעזע.

 

זה לא ה"בלי אהבה", כמו הסיבה שגרמה לכך. שגרמה שיהיה לך בלתי אפשרי.

 

וזו תזכורת חשובה מאד, על הערך של נאמנות. לא כל דבר כל אחד יכול להכיל.

 

יש לקוות שתצליחי לבנות את עצמך מחדש בשמחה ואהבה. יש לך גיבוי מוסרי מתוך עצמך.

 

ואני חושב שה"עונש" העצום, שקיבל על הבגידה, שיקוף טבעי של מה שזה עשה לאשתו, יתכן שיהיה לו לכפרה על הסיפור הזה.

 

בשו"ט. אך טוב.

כמה אומץeyal007

ראויה להערצה !

בהצלחה רבה בדרך החדשה!בסדר גמור
בעזרת השם התחלות חדשות וטובות לכולכםהלוי מא
בהצלחה רבה. גם להתגרש זו מצווה.די שרוט
כל אדם זכאי לאושר של עצמו.

תהיי חזקה והכי חשוב, לא להלחם על הגב של הילדים.
שולח לכם חיזוקים רבים -מאחל לך ולילדים את כל הטוב . אמןor1900
לחיות בלי אהבה זה פשע לי לה ולילדים

בקרוב ממש אצלינו

ולכל מי שחי בזוגיות ללא אהבה אני מציע או טיפול מקצועי משנה מציאות או גירושין.
חיים כאלה פוגעים בכוללם.
בהצלחהאיש השקים
בהצלחה רבה רבה יקרהנגמרו לי השמות

נשמע שעשית את ההחלטה הכי נכונה ומדויקת לך, לכולכם.

מכאן ב"ה רק בשורות טובות שיהיו! חזקי ואמצי

איך את מרגישה עם הצעד? טןב לך ואת שמחה בו?מוש השור...
פשוט גיבורה. אין מילים אחרותאושפיזין מהירח
את גיבורהכוחה של מילה
אני חיה בלי אהבה
ובינתיים אין לי אומץ
גיבורה של ממשor1900
אנחנו סובלים יחד כמעט 20 שנה ולא מתגרשים
מבין כל כך את הקושי
ולכן מעריץ ממש אנשים שמפסיקים לסבול

כשחיים ללא אהבה כולם מפסידים

הזוג והילדים
לי היה האומץ. מוזמנת גם להיות גיבורהאם ל2

ואכן יש פורום סגור לגרושות. 

נקרא הזדמנות שניה.

גם אני ככה :/עד שישקוט היםאחרונה

הלוואי וכל מי שסובל בזוגיות יקבל את הכוח לצאת משם ולמצוא אושר.

 

אוףף. לא פשוט

המון בהצלחהלורייל

עשית את הדבר הנכון. לאט לאט את תתחזקי ותהיי מאושרת באמת 

תודה לכולם 🙏Zohar1
אי רצון לטבול במקווהFghf41
היי בנות
חייבת לפרוק כאן את מה שאני מרגישה
בעלי ואני נשןאים 6 שנים, אני טובלת במקווה מההתחלה.
כל הנשים שאני מדברת איתן על המקווה , אומרות שהנידה, המרחק ובכלל כל העניין הזה רק מחזק את הקשר והנישואים.
אצלי זה ממש ההפך, רק מרחיק.
המרחק שיש בנידה הפך לשגרה וגם כשאני מותרת אנחנו יחסית מאוד רחוקים.
קורה הרבה מצבים שבזמן שאני מותרת, אנחנו מקיימים יחסי מין 1-2 פעמים בכל התקופה. וזה ממש מעט. תמיד שאני מעלה איתו את הנושא, הוא אומר שמצטער וחושק בי אבל מאוד עייף מהעבודה. אין לי כבר חשק לטבול אין לי את הריגוש הזה פשוט כלום
אני אף פעם לא רוצה מקווהכוחה של מילה
כמה זה נורא וחסר אחריות פשוט לברוח מהבית?תצמנהבס
כתבתי כאן שאלה השבוע על המצב שלי בבית
חודש אחרי לידה, נישואים נוראיים
מוצאת את עצמי גם עכשיו בוכה במיטה
יש לי בעל רע, הוא פשוט מדבר אליי בצורה מגעילה
משתלט עליי
אני לא יכולה לעשות שום דבר
כי הוא גם משתלט ומחליט על הילדה
אני לא יכולה לצאת איתה, ופשוט להשאר נגיד אצל ההורים
הוא חסר בושה ואני לא יודעת מה יהיה
חשבתי עכשיו פשוט ללכת מחר לבד ,
גם לא להורים...אני לא רוצה לערב אותם
פשוט להיעלם לכולם
אני לא יכולה יותר
כואב לי הלב שאני חושבת שהיא צריכה להשאר איתו
אבל הוא לא חושב נורמלי
ויהיה גרוע פי מליון במצב אחר

אני בכלל רוצה להתגרש, נמאס לסלוח
נמאס להיות ברורה מאליו
נמאס נמאס ונמאס
לא יודעת מה הוא חושב לעצמו, שאני פשוט תמיד אהיה פה
שיחות לא עוזרות, אני לא נשמעת
יקרה, מה שלומך היום?נגמרו לי השמות


סיעודיים טרייםפשוט אני..
המחלה לא מוכנה לצאת לחופשת קורונה, ואנחנו מחפשים עובדת זרה סיעודית עבור אמא שלי (אנחנו מחזיקים באישור להעסקת עובד זר כבר כמה שנים, אבל עד עכשיו ניסינו לדחוק את הקץ).

יש לנו במשפחה 0 ניסיון עם זה, אשמח לקבל עזרה (אפשר גם בפרטי) מבעלי הניסיון, בעיקר בנושאים הבאים:

*איך מוצאים עובדת פנויה עם המלצות (ובמיוחד שכבר חצי שנה המדינה לא מאפשרת לעובדים חדשים להגיע).
*למה חשוב לשים לב כשבוחרים עובדת
*איך אפשר לשכנע עובדת לבחור בנו במידה ואנחנו נרצה להעסיק אותה (כלומר מה חשוב להם בדרך כלל)
*דגשים להתנהלות השוטפת עם העובדת


אני יודע שיש פורום של מחלות, אבל הוא לא פעיל כל כך, ואני הכי אוהב אתכם בעולם 😘
אין לי ידע בנושא. אבל מאחלת לה רפואה שלמה ולכם המון כוחותLola_123
תודה יקרה 🌷פשוט אני..
מנסה לעזורמארי
אפשר לפנות לחברות כח אדם שמתמחות בכך או לפנות למטפלת שרואים ולשאול אם יש לה חברה שמחפשת עבודה.

צר לי לבאס אבל המטפלת היא זו שבוחרת בכם, במיוחד עכשיו כשקיימת מצוקה בשוק העבודה . המטפלת ממש עורכת לכם ראיון עבודה ומחליטה אם זה מתאים לה.
הן מעדיפות עבודה במרכז ולא בפריפריה, לא מתלהבות כשקיים בן/בת זוג, מחפשות שכר גבוה ובדרך כלל מעדיפות לעבוד גם בשבת כי זה כבר תשלום פרטי.
בדיוק שמעתי עכשיו מעוד מישהו שהן לא אוהבות בני זוגפשוט אני..
ממש מרגיז, נשמע כאילו הן רוצות שאף אחד לא ישגיח עליהן כדי שיוכלו לעשות (או לא לעשות) ככל העולה בדעתן.

בנוגע לשכר, זה לא שכר אחיד?

ואם כבר הזכרת שבת, ידוע לך אם יש להן העדפה שלא לעבוד אצל דתיים?

תודה 🌷
לגבי השכרמארי
יש שכר מינימום ומשם השמיים הם הגבול. את החברה ובטוח לאומי לא ממש מעניין כמה אתם משלמים כל עוד זה לא מתחת למינימום.
אין להן בעיה לעבוד אצל דתיים. הם מכבדים ומשתדלים לשמור על הפרדה בהדחת כלים וכו. לא אוכלות טרף או חמץ בפסח. מובן שהן מדברות בטלפון שלהן בשבת.
^^^מי שלא תמצאו- להשגיח עליה בשבע עיניים!rivki
בהצלחה והמון כוח
מצלמות אבטחה עם חיבור לשרת מרוחק לצורך צפיה בזמן אמתיהודה224
המלצהרק בשמחה תמיד
ממליצה על מצלמה נסתרת בכמה מקומות בבית
ביקורי פתע
ולשם לב לכל דבר
היו מקרים כדי לא לקחת סיכון
תודה פשוט אני..

אבא שלי בתמונה, וגם האמא לא במצב שבו אפשר לעשות לה משהו בלי שהיא תדווח על זה (לפחות בינתיים)...

 

אבל הנושא הזה בהחלט נמצא במודעות שלנו.

ראשית, העובדת צריכה אתכם יותר מאשר אתם אותה...ד.

זו הפרנסה. זה רשיון השהות בארץ.

 

צריך לשים לב להתייחסות המכבדת שלה, האנושית. להדגיש שזה הכי חשוב לכם. שתכבד את אמא שלך (כעת ראיתי שכתבת שהיא במצב שאי אפשר לעשות איתה מה שלא ברצונה, אז עוד יותר חשוב שהיא תקפיד לא לנהוג כנגד רצונה). תנהג בה בנעימות, עם עזרה יעילה.

 

לעקוב אחרי התגובות של האמא. לבקר במפתיע. לפעמים יש מקום גם לשים מצלמות בדירה. 

 

אם היא תהיה כזאת - תהיו גם אתם הוגנים ונוהגים בה בכבוד. תקפידו על תנאי ההעסקה, כולל זמנים שהיא אמורה לקבל חופש לפי חוזה ההעסקה. כולל חדר מתאים.

 

אל תנסו "לשכנע". לא ליצור הרגשה שהיא עושה לכם טובה. פשוט להיות הגונים, אנושיים, יחס מכבד ומתענין. גם היא בן אדם, לפעמים השאירה משפחה מאחריה. כדאי, אם היא עובדת כמו שצריך, לתת מתנות לקראת חגים וכד'.

 

בשוטף לתת אמון במה שהיא יודעת לעשות - בתוך הקוים של ההנחיות שאתם נותנים לה.

 

ואל תחשבו שהיא במקומכם.. זה כבר לא בשבילה - אלא בשביל אמא שלך. אמא צריכה את הילדים שלה, גם כשיש עובדת זרה. אדרבה. תבקרו קבוע. תדברו אפילו אם נראה לכם שלא לגמרי מבינה (זה ממש לא חייב להיות נכון). תקחו לטייל. תכבדו מאד ותאהבו.

 

הצלחה רבה. רפואה שלמה. 

תודה רבה, עצות נפלאות 🌷פשוט אני..
עובדת זרהגבעת הרקפות

יש לנו כבר קרוב לחצי שנה עובדת זרה בבית.

אם אתה מעונין, אשמח לעזור לאור הנסיון  שלנו.

אפשר בהחלט לפנות אלינו בפרטי.

בהצלחה ובבריאות

עזרתם המון, בזכותכם מחר תתחיל עובדת חדשהפשוט אני..
להגיד שאני שמח על כך?
זה קשה, כי אני כמובן לא שמח מכך שהגענו למצב הזה...

בעקבות ההמלצות כאן ובפרטי לדבר עם עובדים זרים ולשאול אם יש להם חברים שמחפשים עבודה, הגעתי לעובדת זרה מהבניין של סבתא שלי, והיא המליצה על חברה שלה שטיפלה בקשישה אחת במשך 6 שנים, ובדיוק בחודש האחרון הקשישה נפטרה.
דיברתי עם הילדים של אותה הקשישה, הם אמרו שאין להם מילים לתאר כמה אותה העובדת טובה ונאמנה. בכל יום ירדה איתה לגינה, דיברה איתה, טיפלה בה תמיד בנחת ובשמחה, ואפילו שיחקה שחמט עם הנכדים שבאו לבקר. עצם זה שהיא נשארה 6 שנים, זה אומר משהו (אליבא דרופאים, אצלנו זה יהיה הרבה פחות)...

ביום רביעי היה מפגש בינה לבין ההורים שלי, ואחרי ששני הצדדים הכירו - הם קבעו להתחיל מחר שבוע ניסיון (יש על זה שליש גן עדן?).

התקנו מצלמות בכמה מקומות בבית עם אפשרות לראות בשידור חי דרך הטלפון, רק ליתר ביטחון כדי להשקיט במעט את הדאגות...

אז בבית של ההורים שלי תגור אשה זרה, בעוד המילים ''יש לי אמא סיעודית'' עוד לא ממש מתגלגלות במוח שלי...

בלעדיכם זה לא היה קורה, בטח לא במהירות הזה.
תודה רבה 🌷🌷🌷
וואימשמעת עצמית
כל כך לא פשוט.
ועם כמה שזה הדבר הנכון לעשות
בטח הלב שוטט דם.

שהשם יתן לכם כוחות להתמודד עם הכל
ואין גדול כמו כיבוד הורים.

מפחיד שההורים הופכים מתומכים לנתמכים
וזו דרך העולם
אבל
הלב שלנו רוצה להישאר ילד שלהם לנצח...
מבינה, ושולחת חיבוק!
אכן דרך העולם, אבל מי חשב שזה יקרה לפני גיל 60...פשוט אני..
תודה על התמיכה
בהצלחה רבה שולח חיבוק וכוחות רביםor1900
בהצלחה רבה והמון בריאותLola_123
ב"ה שמצאתם בקלות עובדת
וזה בהחלט מראה המון שנשארה במקום אחד 6 שנים.

המון בריאות ובשורות טובות💐💐
וואו. רפואה שלמה שלמה ורק בשורות טובותנגמרו לי השמותאחרונה

שמחה מאוד שמצאתם מישהי טובה,

ומאחלת מכל הלב רפואה שלמה 

זה לא פשוט בכלל

 

רק טוב שיהיה

האם חובת אישות -נקרא לזה ככה זה רקשלהבת11
אישה כלפי העלה ? או גם הפוך?
כלומר הבעל חייב לי? או שלא
הבעל חייב לאשתו- שארה כסותה ועונתה לא תגרע!Pandi99
עונתה: אישות
ואם לאשלהבת11
אז יש לי ״סיבה טובה״ לחתוך ?
פשוט נהיה לי נידנודי שינה כברשלהבת11
קשה לי להרדם
ואז שנירדמת מתעוררת מהמחשבות
את מחפשת סיבות לחתוך?די שרוט
בואי, זאת הבעיה היחידה בנישואים שלך?אורה שחורה
זה הבעל חייבלורייל

 

אבל צריך לבדוק גם את הקטע של "אישה מורדת" זה גם קשור לאישות

תבדקי..

חובת ומצוות עונה -האישות היא מראה ליחסים הזוגייםor1900
עבר עריכה על ידי or1900 בתאריך ט"ו באלול תש"פ 08:16
"עונה הוא חיוב מן התורה על בני זוג לקיים עם יחסי אישות זה עם זה. חיוב זה הינו אחד מתנאיו הבסיסיים של קשר נישואין, ועל כן, במידה ואחד מבני הזוג מסרב לקיים יחסים עם בן הזוג חל עליו דין מורד או מורדת, שיכול להוות עילה לגירושין ללא תשלום כתובה (אם האישה היא המורדת) או לכפיית גירושין עם תשלום כתובה אם הבעל הוא המורד"


ברוב המיקרים המצב ביחסי האישות הוא שיא של המצב ביניכם בבית ומראה על מצב לא תקין בקשר..
מקווה שתטפלו ותעבדו על כל הפערים בזוגיות ומתוך כך גם הבעיות במיטה ייפתרו -כמובן בטיפול מיני נפרד.

ב ה צ ל ח ה
לא רוצה להתייחס ישירות לשאלה אלא למהות שלההלוי מא
איש ואישה שמתנהל להם בנפש משא ומתן על חובת אישות חייבים לערוך חשבון נפש מהיכן הוא נולד.

בעולם של זוגיות טובה השאלה הזו לא צריכה להיות באוויר.

ברכה והצלחה וכטס
כל מילה ^^^or1900
להפךסוסה אדומה
זה קודם כל חובה של הגבר כלפי אישתו. ומי שעובר עליה, עובר על לאו. (שמות, כא, י)
אישה מורדת זה נושא אחר לגמרי.
אישה מורדת היא כזאת שלא מקיימת איתו יחסים *על מנת לצער אותו*. הנ"מ היא שאם אישה לא עושה את זה כי כואב לה / היא חולה / היא עייפה מידי / הוא מאוס עליה והיא רוצה להתגרש ממנו (לפי דעה מסויימת) - זה לא שייך. כי כאמור זה רק כשיש לה כוונת זדון לצער אותו. אבל אם היא נמנעת כי היא נמצאת במצב שזה מצער אותה לקיים יחסים, זה אחרת. גם אם זה מצב שצריך לפתור כמובן.

בכל מצב, החובה למצוות עונה חלה על הגבר מדאורייתא.
חבל שלא מלמדים, גברים בעיקר וגם נשים דברים כל כך מהותיים ובסיסיים.

בכל אופן, ברור שנישואין שמושתתים על חובות, רחוקים מאוד מלהיות אידאלים.
תחשבו מסלול מחדש.
בעיקר חוב שלו!!! ברוראושפיזין מהירח
חובת האישית היא של הבעל כלפי האישהמוש השור...
אבל זה כמו ריקוד טנגו צריך שניים
צריך רצון
צריך שיהיה נחמד ונעים
צריך להתכונן
לשמוח
להנות
אווירה ומקום מתאים
וצריך לא לדרוך על הרגליים האחד של השניה.
בקיצור שותפות ברצון לא חובה
נו....ד.

הרי השאלה הזו, מסתירה אחריה כמה דברים.

 

צריך להבין מה קורה אצלכם. לא קראתי הודעות אחרות שלך, אבל ברור שזה לא מתחיל מזה-עצמו.

 

אם את שואלת כך, זאת אומרת שאת מרגישה שבעלך אינו ערני/ נענה לרצון שלך בענין הזה.

 

ואולי גם כשהרצון הוא "שלו", אינך מרגישה שיש ענין לגרום לך לשמוח גם. אינני יודע.

 

 

אז קודם כל, צריך להבין האם הבעיה היא רק בתחום הזה. או כללי ביחס ביניכם.

 

אם כללי, צריך לחשוב איך מרבים אהבה והרגשת קרבה. 

 

אם דווקא בתחום הזה - כלומר שאת מרגישה שיש חוסר הרגשה אצלו של הרצון שלך - אז שווה קודם כל לקחת פעם שיחה על הנושא הזה. להסביר שכאשר יש לך רצון, זה ממש דבר חשוב. שאצל אשה זו תחושת-המחשה חזקה של קרבה ויחס נפשי. וצורך חזק בזמנו.

לפעמים איש אינו יודע את זה. כמה שיכול להישמע לך מוזר..

 

 

ולעצם שאלתך - החובה היא קודם כל של האיש. מצוות עונה, ההגדרה הבסיסית שלה היא מתי שהאשה רוצה. מה שקבעו "תדירות", זה מהנחה כללית של הצורך הזה, בשקלול עם נתוניו של האיש. גם בו צריך להתחשב..

 

ויש גם  חובה על האשה להיות ערנית לרצונו של האיש. ואהבת לרעך כמוך. אבל מצות עונה הבסיסית - היא על האיש.

 

וכמובן, צריך אווירה טובה ויחס נעים משני הצדדים. לא רק "חשבון חובות".. זה לא משהו "טכני" כמו מי צריך כרגע להוריד את האשפה...

 

מה היית שמחה שיקרה שלא קורה במצב הנוכחימוש השור...
הלכתית- משפטית זה בחובת הבעל לאישה.44444אחרונה
בפועל, זה לא משנה.....

עם מגיעים לדיונים האלה אז צריך לטפל בהעיה....
במערכת חיים זוגית תקינה ואפילו תקינה מינוס זו לא שאלה רלוונטית ...

זה נוראי לקיים יחסי אישות עם מישהו כי הוא חייב...
קיבלתי הודעה שעלי להיכנס לבידוד..מקווה לשינוי
העניין הוא שששחזרתי איפה הייתי בזמן שבו טענו שהייתי ליד חולה קורונה, ומסתבר שבכלל הייתי בבית. לא ידוע לנו כמובן על שום חולה קורונה בבית שלנו.
הבנתי שקורות כאלה טעויות. השאלה מה אני עושה עם זה עכשיו, בעיקר מהבחינה של הקנס, כי מבחינת לסכן מישהו אין סיבה שתהיה בעיה. הייתי בבית בוודאות
מה אומרים?
מישהו כאן עבר משהו כזה?
מתקשרים בבוקר למשרד הבריאות ומדווחים שהיית בביתירא שמים!
הם אמורים לבטל לך את הבידוד
הבעיה שהבנתי שלוקח להם זמןמקווה לשינוי
לענות. ואני צריכה לצאת על הבוקר בעיקרון
רבע שעה נראה לי..ירא שמים!
שמעתי על מקרים כאלה. לא התנסתי ב"ה.בסדר גמור
סיבה נוספת להשאיר את הפלאפון בבית
אז אם אני משאירהמקווה לשינוי
את הטלפון לא אמורה להיות סיבה לדאגה? לא סביר שאיכשהו יקנסו אותי?
באמת אין לי מושג איך זה עובד הקטע הזה
אם שוטר לא יבקש ממך תעודת זהות והפלאפון בבית אז לא יקרה כלוםירא שמים!
אוקי אז בגדול אין פה באמת עניין גדולמקווה לשינוי
תודה לכם 🙂
הפלאפון היה בהית. לא עזר.....44444
גם אני קבלתי הודעה כזו..שקד ותמר
וביטלו לי תוך רגע.
ענו דיי מהר ולא שאלו הרבה שאלות.
מתקשרים ומנסים לבטל.44444
שמעתי שיש כאלה שהלך להם וכאלה שלא.
אם יש לך הוכחה תנסה להוכיח להם.
מתקשרים, מחכים בערך חצי שעה על הקו עד שהםהריון ולידה_פצ
עונים (תלוי בשעה שמתקשרים) הם שואלים מלא שאלות לוודא שהיית בבית ושאין סיכוי שחולה קורונה היה בבית כמו חברה באה לבקר? ועוד.
ואז מבטלים את הבידוד.

בעיני זה בעיה לצאת כל עוד לא קיבלת אישור, כי מכירה גם כאלה שלא קיבלו. ומעבר לקנס, אני לא רוצה שזה יהיה לגיטימי שאנשים שאמורים להיות בבידוד יסתובבו בחוץ.
מי שאמור להיות בבידוד- שיהיה בבית עד שיקבל הודעה אחרת.
מי שהיה במגע עם מישהו בבידוד (בטח אם יש לו תסמינים או סיכוי סביר שנדבק)- שיצא לדברים דחופים בלבד ויזהר מאוד מאוד על מסכה ומרחק.
רק ככה נוכל לעצור את ההדבקה ולהגן על עצמינו.
בינתיים אני מתקשרתמקווה לשינויאחרונה
וזה מתנתק אוטומטית כל חצי דקה. לא מבינה מה הקטע
ותכלס אין סיכוי שאני מסכנת מישהו כי בוודאות הייתי בבית ולבד
היום זה נגמר סופיתLola_123
נפרדתי מכולם בעבודה.
עשו לי הרמת כוסית ואני בכלל לא שמחתי.
אני יודעת שזו החלטה נכונה ,
אבל כשיצאתי משם...
הדמעות לא הפסיקו לרדת
איך ויתרתי על קריירה ?
משהו ריק בי
חלול
בכללי פרידות עושות לי רע
אבל הפעם...זה שונה
זה גדול
לא יודעת כמה זמן יקח לי להתרגל..
בנתיים מחבקת חזק את התאומות
שבשבילהן ויתרתי על הכל
ומקווה עמוק בלב
שהלב שלי יתמלא שוב.

חיבוק ענק -הצעד שלך אמיץ והדמעות טיבעיות לגמריor1900
כמו שכתבת הצעד הזה היה מתבקש בנקודת הזמן הזו
עוד שנה תחליטי מה נכון לך
חבקי את התאומות
בהצלחה רבה בכל אשר תעשי תצליחי
תודהLola_123
את אמיצה! ומודל לחיקוי. שזה יותר ממה שרוב האנשים יגיעו אליו.די שרוט

בהתחלה אולי יהיה לך קשה לראות את "הפירות" של ההחלטה שלך, אבל בטווח הארוך את תקצרי כאלה פירות וואה או וואה איזה פירות.

 

מחזיק לך אצבעות.

תודה ... ממש לא מרגישה כך..Lola_123
אני יודע. לכן אמרתי שבהתחלה יהיה לך קשה לראות פירותדי שרוט
אבל את בהחלט עשית צעד אמיץ.

תשקיעי בתאומות. תלמדי אותן בעצמך כשאתן בבית. אין לך מושג כמה מוצלחות הן יהיו אם תשקיעי בהן ככה. גם ריגשית וגם שיכלית.
תודה...צודק בכל מילהLola_123
וואו!נגמרו לי השמות

התחושות שלך מובנות כ"כ

 

בכל זאת פרידה היא פרידה היא פרידה, גם אם זה קריירה.

 

תני לעצמך את הזמן

גם להיות בהלם ולהתגעגע ולכאוב ולהיות בקושי,

וגם להינות מהבחירה שלך בד בבד.

 

בעוד חצי שנה/שנה תוכלי תמיד לחשוב שוב ולהחליט החלטות לפי *המצב הנתון* שבו תהיי באותו רגע.

שום דבר בקריירה לא נצחי ותמיד תוכלי לחזור לעבודה ולקריירה אם תרצי, את נשמעת תותחית בזה ואין סיבה שלא יהיו לך עוד שנים רבות בעתיד מזהיר גם מבחינת הקריירה

 

בהצלחה רבה רבה יקרה

וואו תודה רבה. חיזקת ❤Lola_123
כל הכבוד הלוואי וגם אני יכלתילורייל

את תתרגלי לאט לאט, ההשקעה שלך תחזור בכפל כפליים.

גם זה זמני, לא כל החיים. גם תמשיכי להשקיע בעצמך גם בבית

יהיה טוב

בע"ה תודהLola_123
אוהו... איזו אמא.. כל הכבוד.ד.

לא בקיא בפרטים, קראתי משהו שכתבת כאן בעבר בענין.

 

אבל הביטוי הזה "מחבקת חזק את התאומות שבשבילן ויתרתי על הכל"...  עצום. זאת אמא. הכי חשוב.

 

בטוח שבסוף תראי שלא ויתרת על הכל, אלא הרווחת את הכל.

 

כשיש בסיס חזק פנימי, ערכי - הכל הולך לפי זה.

 

תהיה לך סייעתא דשמיא. כשתרצי ויתאים קרירה כזו מחדש, במקביל לילדות, מן הסתם תהיה. עם כחות חזקים יותר.

אמן...תודה ... 😊😊Lola_123
באמת כל הכבוד לךבוריס
אבל שאלה, את לא חייבת לענות כמובן.
מה יקרה כשהתאומות יגדלו? או הילדים הבאים.
בשלב מסויים הילדים במסגרות וחוגים והם לא איתך בבית, את בטח תרצי למלא לעצמך את היום עם משהו. מה תעשי אז?
עונה לךLola_123
אני לא הטיפוס של עקרת בית , המצב הקיים הגיע בעקבות תאונה קשה והבנה שאני צריכה קצת להרפות ממרוץ החיים.

הקצבתי שנה להיות בבית עם התאומות
למלא את הנשמה בעיקר ברוגע נפשי.

יש בי אש שבוערת וגם אני והקרובים שלי יודעים שאני עוד אחזור ואגשים את עצמי.


תשמעי...ד.

א. את "מגשימה את עצמך" גם בתור אמא. זה הכי גדול. צריך קצת לשנות מושגים.

 

 

ב. השאיפה גם להוציא לפעל כחות נוספים בעבודה וכו' - מובנת וטובה.

 

 

ג. אם את צריכה רוגע נפשי בעקבות התאונה. וזה משתלב גם עם הילדות וטובתן - הרי שזה מעולה.

 

בתלמוד במסכת שבת, יש הלכה, שאם אדם מוליך חפץ ארבע אמות ברשותה הרבים - הוא חייב מהתורה.

 

אם הולך רצוף, לא חייב, אבל כשמניח מתחייב. עקר את החפץ, והניח אותו אחרי ארבע אמות.

 

זה אם הוא סתם רוצה לעצור.

 

אבל מה אם הוא עוצר כדי להיטיב את האחיזה בחפץ ("לנוח על מנת לכתף") - במקרה הזה, העצירה נחשבת כחלק מההליכה, כי זה כדי שיוכל ללכת יותר בנוח, ואינה נחשבת לעצירה שתחייב אותו...

 

אז את צריכה לומר לעצמך, אני כעת ב"לנוח על מנת לכתף"... (חוץ מהערך העצמי העצום ששל ההפסקה הזו). ההפסקה הזו עצמה, תחזיר אותי יותר טוב ובריא גם לעבודה.  וממילא, לא תרגישי שני מסלולים סותרים, אלא ממש רצף אחד..

 

הצלחה רבה.

תודה על ההשקעה...צודק ממשLola_123
איזה כיף לך, לעצור ממרוץ החיים, לנשום את הילדים הכי קרוב שישחבובוש

חלום חיי

 

שיהיה לך בהצלחה, ואל תאכלי את הלב כי לא תצליחי ליהנות מהמטרה.

לא אוכלת את הלב , אלא נצבט קצת הלב. יעבור 😊Lola_123אחרונה
2 שאלות על קישואיםרונירוני

היי,

יש לי 2 שאלות על קישואים - 

 

1. למה אחרי ששוטפים אותם יש כזה משהו מגעיל על הידיים? האם יש מה לעשות חוץ מלשטוף ידיים עם סבון אחרי השטיפה? גם אז זה לא יורד לגמרי.

 

2. מה אני עושה אם גם אחרי שאני שוטף יש כמה כתמים חומים שאני חושב שזה חול או משהו שעדיין דבוק? אם אני חותך את זה עם סכין זה נראה קצת מוזר שחלק מהקליפה מחוררת.

 

תודה...

הקישואים בוכים כשמקלפים אותם - ומפרישים נוזל דביק.קרן-הפוך
וזה קורה רק בקישואים הבהירים.
בקישואים בגוון ירוק כהה אין אין הדביקות המעצבנת.
פשוט שם כפפותor1900
אני משתדלת לשים כפפות בעת הקילוף והחיתוךחבובוש

ואם זה לא יורד, אני מנקה עם סקוטש', אין גבר יותר מעצבן מזה, זה תחושה נוראית על הידיים.

מנקה עם סקוץ'Lola_123
עונהחיים שלאחרונה
1. אם תקלף מכל קישוא כמה קילופים ותתן לזה 5 דקות בערך לשבת על השיש, זה מונע את המגע דביקי הזה בידיים.

2. זה נשמע שזה נגיעה בקישוא.
צריך להוריד את החלק הזה ולבדוק שאין עוד נגיעות.
יש חרדים בקהל?תגובה אחת1
לצורך בקשה פרטית להכוונה
..אנונימי (2)
נא להגדיר חרדים .
אממ לא פתוחים או מודרניםתגובה אחת1אחרונה
אני חרדית מבני ברק בין הטיפות


שולח מסרתגובה אחת1
תשומת לבאבודה 123

היי, 

כבר כתבתי פה מספר פעמים..

ממש מחזק לקרוא את העצות שלכם

וגם פשוט מקום לפרוק בלי לשקול מילים

צריכה את עזרתכם שוב 

אני נשואה כשנה וחצי 

אני אחת שנותנת מעצמה המון למערכת יחסים

גם במערכות לפני הנישואים

הייתי עושה הכל בשביל אנשים שחשובים לי

בעלי כל הזמן אומר לי שאני דורשת יותר מידי תשומת לב

כשהוא יוצא אני אומרת לו שיביא לי חיבוק 

או לפני השינה ובכללי אני אדם מחבק ומנשק

וזה פשוט מביא אותו לנקודת רתיחה 

אתמול ממש רבנו בגלל זה

הוא יצא לערבית ואמרתי לו שיגיד לפחות שלום

אז הוא אמר לי הנה שלום ויצא

וזה פשוט פוגע בי.

לפני שהלכנו לישון באתי לחבק אותו

ואז הוא שוב התחיל להתעצבן

שזה פשוט מעמיס עליו 

שאני מגזימה עם היחס שאני רוצה כל הזמן

לא חייב לחבק ולנשק כל הזמן

פשוט בכיתי בלי הפסקה

 

אשמח לעצות / רעיונות ..

האם אני צריכה להוריד באמת הילוך?

איך זה אצלכם ?

 

תודה

תבדקי איתו את האופציה של רגישות תחושתית.משה


זה לא משנה בעצם איך זה אצל אחרים...*אשתו של בעלי*
יהיו שיגידו לך שהם דבק ממש ולפני כל יציאה של מישו מהבית או לפני שהולכים לישון יש סשן של חיבוקים/נשיקות/הידבקויות.

יהיו שיגידו שהם בדיוק ההפך!
לא מנשקים/לא מחבקים/לא נדבקים,מלבד כשמקיימים יחסי מין.

השאלה היא מה אתם?? לא מה אחרים.
ומאוד יכוליות שיש פער בבני זוג בעניין הזה ולדעתי צריך פשוט להגיע לעמק השווה(פחות או יותר) בשביל לא להימאס אחד על השניה מעודף מגע או לחילופין לא להיפגע מחוסר במגע.
פשוט שבו ותדברו.
תגידי לו מה הציפיות שלך.
הוא יגיד לך מה הציפיות שלו.
ותגיעו להסכמות והחלטות בעניין הזה,בשביל שאת לא תיפגעי ובשביל שהוא לא יחטוף עצבים בגלל הצורך התמידי שלך.
קשה לי להבין את הבעלים האלה שמוותרים על אהבה כזאת.די שרוט

יחד עם זאת, תנסי להבין שאולי הוא צריך ספייס. תני לו אותו אבל בצורה מבוקרת.

 

 

לפעמים אני רואה כמה זוגות יחדor1900
ואומר לעצמי אם רק היית מחליף את הזוגות איזו התאמה הייתה.
מודל אפרתפשוט אני..
יש מודל ידוע בשם אפרת:
אירוע, פרשנות, רגש, תגובה.

הרעיון הוא שאין לנו תמיד שליטה על האירוע, אבל יש לנו שליטה על הפרשנות שלו, על הרגש שהפרשנות מעוררת בנו, ועל התגובה שלנו.

מצד בעלך (כמובן שזו הערכה בלבד):

אירוע: אשתי רוצה חיבוקים ונשיקות בכל מיני הזדמנויות.
פרשנות: אשתי קצת חונקת אותי, רוצה תמיד לדעת איפה אני נמצא ומתי אני הולך, לא מוכנה לשחרר ממני.
רגש: תחושת מחנק, כעס.
תגובה: הוצאת עצבים על אשתי, דיבור בקול לא נעים, התחמקות.


אם נוכל לשנות את הפרשנות שלו לאירוע, אולי כל שרשרת התגובות שלו תשתנה לטובה:

אירוע: אשתי רוצה חיבוקים ונשיקות בכל מיני הזדמנויות.
פרשנות: אשתי מאוד אוהבת אותי, היא אדם חברותי שאוהב מגע, ומגע או קרבה אל האדם שהיא אוהבת עושים לה טוב בנשמה. אני יכול לתת לה משהו שהיא לא יכולה לקבל מאף אדם אחר, כי רק אתי היא בחרה לחיות ולהקים בית.
רגש: אהבה, קרבה.
תגובה: שיתוף פעולה בשמחה.


כדי שזה יקרה, את צריכה להסביר לו מה הפרשנות הנכונה להתנהגות שלך, כדי לשנות את כל התפיסה שלו על האירוע.

רק אציין שאפשר לעשות את אותו הדבר גם הפוך, כלומר לשנות את הפרשנות שלך כלפיו כך שלא תעלבי מזה כל כך (במקום לפרש שהוא לא רוצה קרבה, לפרש שהוא כרגע מאוד עסוק וטרוד ולכן הוא צריך קצת ספייס וכו').
נדמה לי*אשתו של בעלי*
שזה מאוד תלוי בתדירות שזה קורה
ובתדירות שהיא דורשת את תשומת לבו.
כשזה בגבול הטעם הטוב,הוא יוכל לשנות את כיוון החשיבה שלו לטובתה.
כשזו התעלקות בתדירות גבוהה,לא נראה לי שזה יצליח.
נחמד.אנונימי (2)
אבל היא צריכה לדעת שזה לא יקרה ביום .
הסבירה .הבין .ומעכשין כל היום דבק.
זה יקח זמן .

אובת 30
הסבירה, גם הוא הסביר ועם הזמן היא לומדת להבחין מתי מתאים ומתי לא
נראה לי שיותר נכוןאמא וגם
לכוון אותה לשנות את הפרשנות שלה מאת שלו
כלל ראשון לא להשוות -תתמקדו בעצמכםor1900
קודם כל כל זוג והקשר שלו . לא דומה זוג לזוג.
השוואה רק פוגעת בכם!
כמובן שיש נורמות בהמון דברים.אבל לדבר על זה עם איש מקצוע.
וכאשר את כאובה וכותבת פוסט זה כבר נורה אדומה טוב שאת מודעת ומשתפת ומתייעצת.
הכתובת שלך לפתרון זה בעלך.
מרגיש שהפער ביניכם גדול -תיאום ציפיות .
תדברו.תשוחחו בנושא ואם אין הסכמות אז טיפול.
להמשיך ככה זה לא נכון.
לקבוע שאת רוצה מידי בגלל שהוא לא רוצה זה לא נכון.
יש אופניים זוגיות והקצב צריך להיות אחיד.
רק בעל מקצוע יוכל לכוון את הקצב הנכון
את כמובן אל תחשקי פחות כי זה ייעשה רק ההיפך
תאהבי כרגיל ואל תרפי.
מאחל לכם אהבה שלימה אהבה אחווה שלום ורעות
לדעתיאורלנדו
כדאי לפתוח איתו את זה לראות מה מפריע לו ומה עומד מאחורי המילים.
אודה על האמת יש בי מקום כמו בעלך אני גם נוטה לשכוח לומר שלום וגם לא תמיד נוח לי בחיבוקים והקפיצות עליי של אישתי.
אבל אני כן חושב שאישתי צודקת ושיש חובה להעניק אהבה ויחס לאישתך כמה שהיא צריכה(כל עוד זה לא נהיה תלותי חלילה) דיברנו וניסינו לראות מה מפריע לי ומצאנו את הנקודות הטכניות ואת האיזון.
למשל: כשאני חוזר הביתה ובא לה חיבוק אבל לי ממש חם באותו רגע אז אנחנו מחכים קצת שארגע ואצטנן ואז אפשר חיבוק. יש עוד מלא דוגמאות.
ההנקודה העיקרית לדעתי היא שתדברו ותרדו לשורש הנקודה ותראו איך אתם צומחים משם בעזרת ה'
וואו בדיוקאברכית בשמחה
אני מתה לתת חיבוק לבעלי כשהוא מגיע הביתה,
והוא לא מוגן שאני אדע בו בערך כי חם לו והוא מזיע ודביק..
השאלה אם את רוצה לתת לן חיבוקסיה
או גם מצפה שהוא יחבק אותך ויעצור הכל
כי את יכולה לתת חיבוק ולהמשיך לא להתקע עליו
הבאת לי קישור(אזהרת צניעות)הלוי מא


ועכשיו ברצינות תשקיעי איתו בשיח ותיאום ציפיות בעניין.
ייתכן והוא לא גדל במשפחה חמה פיזית ואתם צריכים ללמוד לגשר על הפערים האלה.

המון ב"הצלחה
מוכר מאד (מהצד השני)...אושפיזין מהירח
נשמע שיש לכם צרכי מגע שונים- אלו פערים נפוצים....44444
אין כמות מגע מסוימת שהיא בסדר והאחרות לא....

תדברו ביניכם ותחליטו על המינון שמתאים לכם.....
תנסו למצוא את עמק השווה.

אולי זה עלול להתפרש בעיניו כתלותיות מסוימת שלך בו.זוהרת בטורקיז

אומרת מראש שזה לאו דווקא המצב אצליכם, אלא איך הוא מפרש את זה.
 
אנחנו כנשים נפרש את זה כחום ואהבה ורצון שלך לזה.

הוא כנראה ממה שנשמע מפרש את זה כתלותיות מסוימת מצידך בו (השארה שלי שמאוד יכול להיות שאני טועה בה)

"תגיד לי שאתה אוהב אותי " "תחבק אותי" "תגיד לי לילה טוב" "תתן לי נשיקה" " אתה לא אומר ביי"

קצת קצת כמו ילדה שמבקשת "תשומת לב" ולא זוכה לה, וכישלדים לא זוכים לתשומת לב הם דורשים אותה יותר.

אני ממש לא אומרת שזה המצב, רק מנסה אולי להבין מה עובר לו בראש, יכול להיות שהוא מפרש את זה קצת כמו ילדה קטנה שרוצה שיאוהבו אותה.

אני יכולה להגיד על עצמי שאישי בכללי בא מבית קריר משהו מבחינת מגע חום ואהבה בכללי.

ואני ההיפך הגמור, מאוד אוהבת חום חיבוק אהבה.

בעצת מטפלת התחלתי לחבק את עצמי, להחמיא לעצמי, ולהגיד לעצמי כמה שאני אוהבת אותי.

ופשוט, כמו קסם(אמיתי, כמו קסם) האיש שלי התחיל להעניק ולגלות בעצמו חום ואהבה.

דברים שבעבר פשוט לא היה עושה, מאז התרגול שלי עם עצמי, הוא עושה כפליים.

אולי כי אני פתאום לא זקוקה לזה ממנו , לקבל ממנו זה בונוס (עצום וכיפי)

מוזמנת לפרטי בכיף

עכשיו שאני קוראת שוב ורואה שכתבת שהיית עושה הכל בשביל אנשיםזוהרת בטורקיז

שחשובים לך, מה שכתבתי למעלה עוד יותר מחדד את זה.

סוג של "אהבה שתלויה בדבר"

אני אעשה הכל בשביל מי שחשוב לי -ואולי אצלך מתפרש בתת מודע ככה יאוהבו אותי.

שוב מדגישה ואומרת (!) זה דבר נפלא, אבל שימי לב שאת לא מתנה את עצמך באהבה שתלויה בדבר.

אני קוראת לזה תסמונת הילדה הטובה. (אני בעצמי עברתי תהליך של טיפול שבאמת שינה בי דברים משמעותיים כל כך שהשפיעו באופן ישיר על הקשר הזוגי שלי, ובצורה מדהימה, ממש)

ואוו יפה וכל כך נכוןלורייל


מענייןמשה

זה סוג של גלגל כזה. אם אנחנו חושבים משהו זה משדר לסביבה והסביבה קולטת את זה.

יכול להיותנגמרו לי השמות

שבעלך מרגיש באיזשהו מקום "לא מספיק", והתחושה הזו קשה לו מנשוא אז הוא מגיב בהתקפה.

 

אנסה להסביר:

את זו את.

ואת מעולה ומדהימה בדיוק בדיוק כמו שאת.

יש לך צורך בקירבה, חום, מגע.

זה צורך חזק שלך, וזה גורם לך להרגיש אהובה, רצויה.

בכל פעם שאת מקבלת את הצורך הזה - משהו בך נרגע ואת שמחה

ובכל פעם שלא - משהו חסר בך ולך ואת רוצה עוד ויותר.

הרצון הזה שלך יכול להחוות ***מצד בעלך*** כאמירה - תשמע, אתה לא מספק אותי!

אתה לא מספיק לי!

אתה לא עומד בציפיות!

אתה לא עומד בקצב!

אני צריכה יותר ואתה לא נותן לי את זה!

אז אתה בעצם לא יוצלח!

ובעל גרוע!

ואיש גרוע!

ואתה לא מצליח לספק ולשמח את אשתך = אתה לא מספיק לא מספיק לא מספיק.

 

כאשר אדם, במיוחד גבר שכל רצונו העמוק הוא לשמח את אשתו ושהיא תחייך ותשמח והוא יספק אותה מכל הבחינות, מרגיש שהוא "לא מספיק" וכל כמה שהוא ישתדל הוא עדיין יהיה לא מספיק - זה יכול ממש להעמיד אותו במקום מאוד מאוד קשה עם *עצמו*

להכניס אותו למקום של איום

למקום של הישרדות

ובהישרות אנחנו בני האדם מגיבים באחת משלוש האפשרויות:

התקפה (של האחר/של עצמי/של שניהם

בריחה

או קיפאון

 

נראה שמנגנון ההגנה וההישרדות של בעלך הוא להתקיף - להעביר את הכדור אלייך *שאת* לא בסדר,

שאת צריכה יותר מדי

וככה הוא קצת קצת מקל מעל הנפש שלו שבעצם לא יכולה לסבול שהוא לא מספיק ולא מספק,

אז אם הוא יפנה אלייך את הכדור ויאמר שאת היא הלא בסדר והמגזימה - זה קצת קצת ירגיע את הנפש.

זה לא מכוונה רעה חלילה.

זה אפילו רוב מוחץ של הפעמים מהתת מודע בכלל.

הוא לא מתכוון להאשים אותך,

זה שהוא פשוט לא יכול להכיל את ה"לא מספיק" הזה וכל מה שזה גורם לו להרגיש.

ואם בילדות שלו הוא גם חווה קשיים דומים עם הוריו או חברים או אחים וכו' ותחושה שהוא "לא מספיק" זה יכול להעמיק אצלו את הפצע שבעתיים ואז התגובה שלו והמגננות שלו הולכות ומטפסות וגדלות באמת עד למקום שאי אפשר להכיל פשוט...

אז את הכאב הזה הוא מוציא בצורה שהוא מכיר - להתקיף אותך חזרה.

אם ילמד להוציא את הכאב בצורה ישירה של צרכים, לומר לך למשל:

"קשה לי שאני מרגיש לא מספיק עבורך"

תוכלו להתמודד עם הדברים יחד ולראות איך מתקמים מכאן.

 

מכיוון שאת פתחת את ההודעה - כותבת לך שיש לך יכולת מאוד גדולה לעזור לו בזה.

בעיקר ע"י העצמה שלו,

של מה שהוא כן עבורך,

של מה את אוהבת בו, מעריכה בו,

של מה שהוא נתן ונותן לך, של מה זה עושה לך להרגיש שהוא מעניק לך את הצורך הזה

התמקדות כזו *בטוב* תגרום לו לאט לאט להסיר את המגננות ולהרגיש שהוא כן מספיק וכן טוב וכן שווה

ואז מהמקום הבטוח בעצמו את בהחלט יכולה לומר לו שיש לך צורך בקירבה ומגע וע"י כך את מרגישה נאהבת, ואז תראו יחדיו איך עוד הוא יכול להראות לך אהבה, ואת לו, מבלי שאחד מכם ירגיש שהוא מגיע לקצה של יותר מדי או פחות מדי עבורו. ויש מגוון דרכים ואפשרויות לכך.

 

אך השלב הראשון הוא שהוא יבין לגמרי אותך ואת הצורך שלך

ואת תביני לגמרי אותו ואת הצורך שלו

 

וגם, שהוא יבין את מנגנון ההגנה שלך ואיפה *את* חשה איום (למשל ע"י כך שאת מרגישה לא נאהבת זה יכול להפעיל *אצלך* את מנגנון ההגנה)

ואת תביני את שלו ואיפה הוא פועל מתוך המנגנון שלו שחש איום ואיפה הוא "הוא" עצמו בלי האיום שמרחף.

ואיך אפשר לנטרל את האיום ולהגיע להרמוניה מצד שניכם.

 

בהצלחה רבה יקרה,

מוזמנת להוסיף עוד ולדייק אם תרצי עוד עזרה והרחבה - בשמחה

וואובת 30
המילים שלך היו כ''כ רלוונטיות עבורי עכשיו, בהקשר שונה לגמרי!! תודה רבה
איזה כיף לשמוע בשמחה רבהנגמרו לי השמותאחרונה


היישוב נריהחושחוש

אשמח אם תוכלו להחכים אותי מה האופי והסגנון של היישוב

גם פרטים טכניים - מיקום, קרבה למקומות מרכזיים,

סגנון תורני, קהילתיות חזקה או משוחררת, אופי ספרדי או אשכנזי- חתך כללי כמובן, מחירי דירות ושכירות ועוד ככל העולה על רוחכם.

 

עדיף מישהו שגר שם עכשיו או בתקופה האחרונה

 

ממש תודה רבה!

לגבי המיקוםפשוט אני..
בין הרים ובין סלעים
נוף הרים נשמע נפלאאורה שחורה
לי יש נוף עריםפשוט אני..
לי יש נוף פרותאורה שחורה
אין כמו נוף הרים וסלעים ובנוסף גם ריח כבשיםor1900

אני יודע שניסית להגיד את זה כדבר חיובי. אבל ריח כבשים?!די שרוט
ריח של כבש על האש 😉or1900
נוף הריםיהודה224אחרונה

מה עוד נותר לי לעשות?תצמנהבס
תכף חודש אחרי לידה, שנה אחרי החתונה
מאז שילדתי בעלי כל יומיים רב איתי בטענה שאני לא מכבדת אותו... לא מדבר איתי, משלים מבקש סליחה וחוזר חלילה
מיום שבת כבר שוב לא מדברים
הוא מדבר אליי מגעיל! כשאני מנסה לפנות אליו
ביקשתי ממנו לקבוע לילדה שלנו זבד הבת, בגלל שהוא לא מדבר איתי לא זז כלום
" לא מדבר איתך, את תלמדי לכבד אותי "
כבר יצא לי מכל החורים ההתנהגות הזאת,
ועם הנידה וכל החוויות לידה שהיו לי סוג של לבד כי מאז התחילה הנידה, אני מרגישה סופר מרוחקת
ונמאס לי מההתנהגות הזאת
אני לא יכולה להחזיר לו באותה צורה, לי קשה להתנהג ככה
אבל נמאס לי שהוא מתנהג ככה ומרשה לעצמו בכלל להמשיך עם זה כשיש לנו ילדה בת חודש בבית
מרגישה צורך להחזיר, וממש ללמד לקח
אבל מצד שני יושב לי בראש לקבל הכל באהבה...
מה עושים? 😞
אוקיי ו..יהודה224
גם את סיכמת שזה לא מצדיק טירוף...
יש מצבים חריגים שאפשר להבין....
@נגמרו לי השמות סיכמה את זה כל כך יפה שאין לי יותר מה להוסיף
מי היה מאמין שהמיחם בן 5מיסטר דום
שנים ונראה ככ נקי וחדש
על זה נאמר - אל תסתכל בקנקן, אלא במה שבתוכו...קרן-הפוך
בטוח שמיסטר מיסטר דום עושה מלח לימון כל מוצשדי שרוט
כל שבוע בפנים תמיד נקימיסטר דום
רק פעם בחודש מנקה חיצונית
יפה! מדהים ממשאורה שחורה
בפחות מעשר דקמיסטר דום
כל מיחם חוזר למצב ראשוני מניסיון
התגעגענו -חבר היית חסרor1900
איפה השולחן שבת?וואוו
נערך כרגיל ברביעי😃מיסטר דום
מה איפה השולחן? זה נותן לי שמחה כל שישילורייל


אתה ושולחן השבת חסרים -הבאת אור לפורום הזה !or1900אחרונה
@מיסטר דום

אתה ושולחן השבת חסרים -הבאת אור לפורום הזה !

מוזמנים/ות בשמחה!מזמור לאל ידי



אודה לשיתוף ופרסום

זה הזמן לומר שנפתח הרשמה
לקורס מיניות- לצערי אסור לפרסם זאת כאן
אך מי שמעוניין/ת אשמח למסור פרטים נוספים בפרטי.

***אין לי קשר לאירוע או לקורס, אני רק המפרסם***
מישהו מכיר את נגמרו לי השמות מעבר לפורום???הריון ולידה2
ויכול להגיד לה ששלחתי מסר וצריכה אותה דחוף??? ומי שיודע לתייג נגמרו לי איפה נעלמת?????
אולי יותר עדיף שמי שמכיר את נגמרו לי יסמס לה שמישהי בערוץאורה שחורה
מחפשת אותה דחוף ומבקשת שתכנס לרגע
שלחתי לה מייל עם קישור להודעה הזו.קרן-הפוך
איך את יודעת מה המייל שלה?בוז
היא מטפלת מוכרתor1900
תודה לך גם כאןנגמרו לי השמות


תנסי לפנות אליה בפייסבוק שלה.חבובוש

פעם אחת היא עשתה לעצמה אחלה אוטינג עם זה..

באמת?נגמרו לי השמות

לא זכרתי שכתבתי את הפייסבוק שלי?

(אשמח למסר בנושא )

היי יקרהנגמרו לי השמות
הרגע ראיתי, בעזרת השם הערב אמצא זמן ואענה לך באריכות 🌺
היייי! תודה לך!הריון ולידה2
לאן נעלמת לנו????
וואי, היו כ"כ הרבהנגמרו לי השמות

דברים שבאמת לא כ"כ מצאתי את הזמן להיכנס לפורום לצערי.

(חתונה של אחותי היקרה, אזכרה של אבי ז"ל, ילדים שמתחילים מסגרות אחרי חצי שנה שלא היו כלל, עומס גדול גדול ומבורך ב"ה בחיים ובעבודה וכו'... ממש מצטערת שחיכית, הרגע עניתי לך יקרה

קיבלתייי תודה!!!!הריון ולידה2

איזה פירוט חחחחח נסי להיות כאן יותר שתוכלי לי היית חסרה מאוד

ב"ה מקווה להצליח להיות יותר (פרח)נגמרו לי השמותאחרונה


חחח שוב מחקת?!נגמרו לי השמות

(מה מחקת?)

כתבתי איפה את גרה, לכל מי שצריך עזרה בנישואיןפשוט אני..
סתאאאאם 😜
חחח ומה באמת?נגמרו לי השמות


כתבתי עם מי אחותך התחתנהפשוט אני..
סתאאאאם 🥳
אייקונים של יד על הפרצוף...נגמרו לי השמות


⁦🤦🏿‍♀️⁩⁦🤦🏿‍♀️⁩⁦🤦🏿‍♀️⁩פשוט אני..
רעיונות למתנת ר"ה להוריםיהלומה..
זה יכול להיות משהו לבית או אישי, אשמח לרעיון..
בעבר קנינו מפוקס הום סטים יפים שהם מכינים, או נטלה מהודרת
ראנר מעוצב לשולחן, צלחת הגשה מהודרת לראש השנההריוניסטית
סט סכינים מיוחד, אגרטל יפה עם פרחים,
עציץ מושקע אם הם בקטע..
כנסי לאתרים הבאים:Pandi99
עיצוב אחר הדסה
דוגמא
שגית עטיה
חיננילי
ראומה מתנות

ואין מצב שלא תמצאי משהו מיוחד ויפה
רעיון אחר לאור המצב- תרומה על שמם לנזקקים לחגמיואשת******
כמה צריך עוד כלי ועוד מפה ועוד....
כל כך הרבה אנשים עכשיו בלי אוכל.
לתרום לעמותה שעוזרת, להדפיס את זה בצירוף כרטיס יפה עם מילים טובות משהו כמו- למדנו מכם כמה חשוב לעזור ולכבוד החג תרמנו לכבודכם לאנשים שאין להם
ואו . רעיון ע נ ק !! לדעתי צריך לפרסם את זה באתרה' אלוקינו


אני לאור היכרותי עם ארגונים רבים, חושבת שעדיףחבובוש

לתת את הכסף למכר, שכן, קרוב, מישהו שאתה מכיר וזקוק לעזרה, אתה יודע שהכסף הולך לצרכים האמתיים של החג ולא לכל מיני מקומות לא ידועים, שכר מנכ"ל, יח"צ וכו'...

 

כמובן, אם יודעים שהם לא יתביישו, אפשר להגיד גם שזה לא ממכם, כסף שביקשו ממכם להעביר ללומדי תורה, לארוחות חג וכ'.

זה מה שאנחנו עושים וזה הסיפוק הכי גדול.

כמובן שאם יש מישהו עדיף. אבל כדי להפוך את זה למתנהמיואשת******

זה יותרמוצלח שזה למקום מוכר כי יש להם קבלה.

אני אישית תורמת לבית התבשיל ויצא לי להיחשף לפעילות שלהם באופן אישי והיא מבורכת מאד.

אני קניתי לדוגמא...תצמנהבס
כמה רעיונות:
מוט בלנדר למרקים ורטבים,
מטחנת בשר חשמלית גם לעוגיות (דברים שאמא שלי מאוד רצתה ועוד לא קנתה ...)
ראנר מעץ לשולחן לדברים חמים וקערה להגשה,
מצעים מבד ג'רזי יפים ושובר לארוחת בוקר להורים
סלסלה עם דברים טעימים ויין

בכולם הם היו מאוד מרוצים כי היו צריכים
אנחנו השנה נותנים להורים כזה דבר...*אשתו של בעלי*

מקסים!יהלומה..
מהמם!אהבתחינםאחרונה
מדריך: איך להשקיע כסף?פשוט אני..

בעקבות שאלות שחוזרות פה מדי פעם, חשבתי לעשות מדריך קצר בענייני השקעות.

 

הבהרה:

אין לי רישיון לייעוץ, אני לא מייעץ לעשות שום דבר, אלא רק נותן ידע. מי שבוחר לפעול כך או אחרת - עושה זאת על אחריותו בלבד.

 

טוב, אז נניח שאתם זוג צעיר או רווק/ה או משפחה חמודה, ויש לכם סכום כסף שיושב בבנק חסר מעש, או שאתם מרוויחים מדי חודש סכום גדול יותר מההוצאות שלכם.

 

נניח שבמקום לראות את הכסף מתייבש לו בשקט בפינה, אתם רוצים לתת לו לעבוד. כלומר רוצים לראות תשואה על הכסף שצברתם.

 

במקרה כזה, אתם צריכים לבחור 3 דברים:

 

1. מהו הסכום שתוכלו להשקיע? האם מדובר בסכום חד פעמי או בסכום חודשי? כמה כסף תוכלו לסכן, כך שגם במקרה של ירידות לא צפויות אתם לא תיוותרו ללא משאבים?

 

2. מהו הכלי שבעזרתו תרצו להשקיע (על כך ארחיב מיד)?

 

3. במה תשקיעו, כלומר במה תמלאו את הכלי שבחרתם בסעיף הקודם (גם על זה ארחיב בהמשך).

 

 

כלי להשקעה:

 

קיימות היום בארץ מספר אפשרויות להשקיע את הכסף שלכם, אנסה למנות את העיקריות שבהן (הקדמה קטנה: לפי החוק בארץ, כל רווח שנעשה בשוק ההון, חייב במס של 25%):

 

1. קופת גמל להשקעה:
אתם נותנים לבית השקעות (כמו אלטשולר שחם, מיטב דש, ילין לפידות, פסגות, הלמן אלדובי, כלל, הראל, הפניקס ועוד) לנהל עבורכם את הכסף. 

אתם בוחרים את המסלול המועדף עליכם, ואפשר כמובן גם לבחור בכמה מסלולים, והם כבר עושים בשבילכם את כל השאר.
בכל חודש, או באופן חד פעמי, או שילוב של שניהם - אתם מעבירים אליהם סכום כסף. בתמורה לדמי ניהול (בערך 0.6-0.7 אחוז בשנה), הם ישקיעו את הכסף שלכם במטרה להביא לכם תשואה.

 

יתרונות:
*מעבר בין מסלול אחד למשנהו - פטור ממס (כלומר המדינה לא רואה בזה מכירה של תיק השקעות וקניית תיק אחר במקומו).

*מעבר בין בתי השקעות שונים - פטור ממס.

*במשיכה לאחר גיל 60 - משלמים 15% מס במקום 25%.

*במשיכה לאחר גיל 60 בתור קצבה חודשית - פטור מלא ממס על כל הרווחים.

*נזילות מלאה של הכסף. מהרגע שאתם מודיעים לבית ההשקעות שאתם רוצים את הכסף בחזרה (כולו או חלקו), הם מחויבים להעביר אותו לחשבון הבנק שלכם תוך 3 ימי עסקים (בניכוי מס על הרווחים שהצטברו).

* בחלק מבתי ההשקעות, אפשר לקחת הלוואה בריבית מגוחכת (1.1%) כנגד הכספים שיש בקרן. 

נניח הכנסתי לקופה שלי 100 אלף ש"ח והיא צברה 20 אלף ש"ח תשואה, והיום אני צריך את אותם 100 אלף ש"ח. אז במקום למשוך ולשלם 5 אלף ש"ח מס, אני אקח הלוואה בריבית 1.1%, אתן לכסף שלי להמשיך לצבור תשואה, ואשלם ריבית יותר נמוכה מהמס שהייתי אמור לשלם במשיכה.

 

 

חסרונות:

*דמי ניהול

*קיימת תקרת הפקדה שנתית של 70 אלף ש"ח בערך עבור כל מספר זהות (כלומר זוג נשוי יכול להפקיד 140 אלף ש"ח).

*אין לכם מושג במה הכסף מושקע. גם אם בחרתם במסלול מניות, למשל, אתם לא תוכלו לדעת באילו מניות אתם מושקעים. 

 

למי זה מתאים?

*למי שרוצה שאחרים ינהלו בשבילו את הכסף, ומוכן לשלם על השירות הזה.

*למי שרוצה להשקיע עד גיל 60, וליהנות מהטבות מס משמעותיות.

 

 

2. קרן השתלמות:

גם כאן אתם נותנים לבית השקעות לנהל עבורכם את הכסף, אלא שכאן היתרונות והחסרונות שונים:

 

יתרונות:

*הכסף שמפקידים לקרן ההשתלמות, עד תקרה מסוימת, הוא הוצאה מוכרת לצרכי מס - כלומר הוא חוסך מס הכנסה.

*6 שנים לאחר ההפקדה הראשונה, מקבלים פטור מלא ממס על התשואה.

*גם כאן אפשר לקבל הלוואה בתנאים מדהימים במקום למשוך את הכסף.

 

חסרונות:

*שכירים לא יכולים לפתוח קרן השתלמות ללא הסכמת והשתתפות המעסיק

*גם לשכירים וגם לעצמאיים יש תקרות הפקדה נמוכות יחסית (כלומר אי אפשר להפקיד כמה שרוצים)

*במשך 6 שנים הכסף נעול ולא ניתן להשתמש בו

 

למי זה מתאים?

*לכל מי שיש לו אפשרות לפתוח קרן השתלמות (שכיר בהסכמת המעסיק/עצמאי בכל מקרה). הטבת המס כ"כ שווה, שזה פשוט בזבוז משווע לא לפתוח קרן השתלמות כאשר זה אפשרי.

 

3. פוליסת חיסכון

השקעה דרך חברות הביטוח. בעבר זה היה כלי נפוץ מאוד, אבל מאז המצאת קופות הגמל להשקעה הכלי הזה נמצא בירידה תלולה בפופולריות שלו.

למעשה, הכלי הזה זהה לקופת גמל להשקעה, מלבד 3 שינויים:

 

א. אין תקרת הפקדה, אפשר להפקיד גם מיליוני שקלים.

ב. במשיכת הכסף משלמים מס של 25% על הרווחים, ואין הנחה כלשהי כאשר מגיעים לגיל 60.

ג. אי אפשר לעבור מחברה אחת לחברה אחרת בלי לשלם מס על הרווח שנצבר בחברה הראשונה.

 

למי זה מתאים?

*למי שרוצה להשקיע בקופת גמל להשקעה, אבל 70 אלף ש"ח בשנה לכל נפש לא מספיקים לו.

 

4. עשה זאת בצעמך

פשוט ללכת לבנק שלכם או לברוקר שאינו בנק (מיטב דש טרייד, אקסלנס נשואה, IBI ועוד), לפתוח חשבון השקעות, ולקנות לבד את ההשקעות.

 

יתרונות:

*דמי ניהול נמוכים עד אפסיים (בבנקים בדרך כלל יהיו דמי ניהול גבוהים יותר מאשר אצל ברוקרים שאינם בנקים)

*אין תקרות הפקדה

*אתם קובעים לבד מה לקנות, מתי לקנות, מתי למכור וכו'. הכל בידיים שלכם (יש כאלה שיראו בזה חיסרון).

 

חסרונות:

*הכי פחות גמישות מבחינת מס: כל מכירת השקעה תיחשב מיד לאירוע מס, ותשלמו 25% על הרווח. גם אם אתם רק רוצים להחליף מניה אחת במניה אחרת, תצטרכו לשלם מס של 25% על הרווח מהמניה הראשונה. המס לא יופחת כשתהיו בני 60, ואין שום דרך להתמחק ממנו כאשר תרצו לממש את ההשקעה

 

למי זה מתאים?

* למי שלא מפחד להתעסק עם ההשקעה שלו בעצמו

* למי שרוצה לחסוך בדמי ניהול כדי ליהנות מתשואה גבוהה יותר לטווח הרחוק.

 

 

במה להשקיע?

 

אז אחרי שבחרתם את הכלי המתאים לכם, עכשיו הגיע הזמן למלא אותו. יש אינסוף סוגים של חוזים/המירים/אופציות וכו', אבל אני אתייחס רק ל-3 הכלים הפופולריים ביותר:

 

א. מניות - הכלי הכי מסוכן מחד, ובעל התשואה הממוצעת הגבוהה ביותר מאידך. מתאים בעיקר למי שצריך את הכסף בעוד 5 שנים לפחות, מכיוון שבטווח הארוך הבורסה תמיד עולה.

 

ב. אג"ח קונצרני - אגרות חוב של חברות. מסוכן פחות ממניות, אולם התשואה הממוצעת קטנה בהתאם.

 

ג. אג"ח מדינה, מק"מים וכו' - אלו השקעות כמעט נטולות סיכון, אך הן ישיגו לכם תשואה שאינה גבוהה בהרבה מפיקדון בבנק.

 

בקופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות השתלמות - אפשר לבחור אם רוצים מסלול מנייתי, מסלול אג"ח, מסלול שקלי וכו'. כאמור, אפשר גם לשלב בין הסוגים השונים, לפי רמת הסיכון המתאימה לכם.

 

השקעה פאסיבית או אקטיבית?

 

הרבה קולמוסים נשברו בוויכוחים אינסופיים בין כלכלנים בכירים, סביב השאלה הנצחית: איזו השקעה עדיפה, אקטיבית או פאסיבית? 

 

השקעה אקטיבית היא השקעה שבה אני בוחר בפינצטה את המניות שבהן אני משקיע. לדעתי החברות א' ב' ו-ג' ישיגו תשואה גבוהה, לכן אני קונה את המניות שלהן.

בכל בתי ההשקעות, כאשר אתם בוחרים במסלול "מניות", אתם בעצם מבקשים מבית ההשקעות לבחור עבורכם את המניות שלדעתו הן הטובות ביותר, בתקווה שאכן ההימור הזה יצלח.

 

השקעה פאסיבית היא השקעה שבה לא מהמרים על מניה ספציפית, אלא על הממוצע של כל המניות. 

למשל, במקום להמר שבזק תעלה - אני קונה תעודת סל אשר עוקבת אחרי כל המניות שנסחרות בתל אביב, וכך גם אם בזק תרד - אני עדיין עשוי להרוויח מכיוון שחברות אחרות דווקא כן יעלו (וכמובן יכול לקרות גם ההפך).

הרעיון כאן הוא שלא ניתן לדעת מי יעלה ומי יירד, אבל כן אפשר להעריך שבממוצע השוק כולו יעלה, מכיוון שבממוצע החברות תמיד מרוויחות, מתפתחות וגדלות.

 

המדד הכי פופולרי בעולם ההשקעות עבור חובבי ההשקעות הפאסיביות, הוא מדד ה-S&P500, אשר מכיל בתוכו את 500 החברות הכי גדולות בארה"ב וקנדה (שמות מוכרים: פייסבוק, גוגל, אמאזון, נטפליקס, מייקרוסופט, עליבאבא, אפל, ועוד רבים וטובים).

 

 

אז במה אני בחרתי להשקיע?

 

אני אישית משקיע בשלוש דרכים:

* בקופת גמל להשקעה במסלול מנייתי (כלומר השקעה אקטיבית), עם דמי ניהול של 0.6%, בעיקר כדי לנצל את הטבות המס בתקווה שאצליח לחסוך עד גיל 60.

* דרך מיטב דש טרייד, אני קונה תעודת סל מחקה של S&P500 (כלומר השקעה פאסיבית), ונהנה מדמי ניהול של 0 עגול ויפה (קיימת עמלת קנייה/מכירה של 0.078% מהסכום בכל פעם שאני קונה יחידות נוספות של תעודת הסל, אבל אם אני לא מבצע פעולות אני לא משלם כלום).

*בקרן השתלמות מחקה מדד S&P500, עם דמי ניהול של 0.32%.

 

בינתיים, ההשקעה הפאסיבית הניבה לי תשואה הרבה יותר גבוהה, ובמיוחד מאז משבר הקורונה (הקרן המנייתית שלי עדיין לא חזרה לעצמה, בעוד ה-S&P500 כבר התאושש ועלה אל מעבר לשיא שהיה לו לפני המשבר).

 

 

כמובן שלא לכל אחד מתאים השקעה של 100% במניות, זאת השקעה מסוכנת מאוד, ואני אשקר אם אגיד שלא היו כמה ימים השנה שבהם הירידות החדות לא הפריעו לי לישון רגוע בלילה.

מצד שני, ב"ה החזקתי מעמד ולא משכתי את הכסף, והיום כאמור הבורסה כבר התאוששה וחזרה לשבור שיאים.

 

לסיכום,

בסופו של דבר, כל אחד יכול להשקיע את הכסף שלו, ומאוד חבל שרק בגלל הפחד מהנושא הזה אנשים משכיבים את הכסף שלהם בבנק לשנת חורף ארוכה.

 

שאלות/הערות/הבהרות/תודות - בתגובות.

 

מקווה שנהניתם

תודה 🌷פשוט אני..
רוצה טיפ לזוגיות מוצלחת?בסדר גמור

בשורשים אין קוצים. 

אם מעניין מישהו, אשמח להסביר

עקרתי עץ עכשיו וזה נכון! כפרה על אישתי פתאום!די שרוט


ברוראורה שחורה
עבר עריכה על ידי אורה שחורה בתאריך י"ג באלול תש"פ 15:00
חשבתי שזה צמ"ע פה....נפש חיה.
נחמד ועמוקדוד10

מה שנראה לי פתרון החידה זה שזוגיות נמשלה לצמיחת שושנה.

בשורשי השושנה אין קוצים, אבל זה רק כי עדיין לא התקדמה הצמיחה. כשיש פרחים, בהכרח יש קוצים.

כך בנמשל, זוגיות שטרם נתגלו בה קוצים, עדיין לא צמחה מספיק...  כשיש קוצים, בהכרח יש קירבה והיתה צמיחה.   

 

נחמד ועמוק... 

 

האם זה ההסבר, "מיסטר בסדר גמור"? 

על משקל איך שתטע את העץ כך הוא יצמח?נגמרו לי השמותאחרונה

ואם תשקיע מההתחלה בשורשים כך יראו גם הענפים והפירות?

במישור החוף עכשיו מרגיש בחוץ כמו סאונה יבשהor1900
שיעור חשוב גם לזוגיות- הרב יגאל כהן אלול מאהבה או כי צריךמוש השור...