שרשור חדש
אשמח לקבל המלצות על מדריכת כלות באיזור המרכזדואגת!
מישהי שתהיה עם ראש פתוח ולא תדבר רק על הלכות.
נסי דרך המערכת של צהראנונימי חדש
אישתי מצאה מדריכה דרך המערכת שלהם והיתה מאד מרוצה
שלחתי לךאורה שחורה
מודיעין טוב?בת 30אחרונה
אוקי~ אז כהמשך לשאלתי הקודמת. אשמח לעזרה!הללויה~
האמת שאלתי את ארוסי,
וגם חשבתי עם עצמי עוד קצת והבובון מדיום של הודולה ממש סבבה בגודל.
אז תודה לכל העצות והעזרה שקיבלתי כאן~

אבל אשמח אם מישהי תוכל להסביר לי איך מסדרים את המטפחת שלא יבלוט מאחורה הבובון,
שלא יראו שיש לי משהו עגול תקוע מאחורה?....
כי זה ממש מכוער.

תודה לכן~
בובוןפסימית משהו????????
יוטיוב.מלא סרטונים על כך הסוגים
..הללויה~
יש סרטוני קשירה בשפע.. את זה אני יודעת.
אך זה לא מעניין אותי, ישלי בראש איך אני רוצה לקשור..

ואין משהו שמסביר איך לעשות שזה יראה יפה מאחורה~
בדרך כלל בסירטונים האלה מראים רק מקדימה.


ממ?
בובוןפסימית משהו????????
עם זה פחות יכולה לעזור..לדעתי עניין של ניסיונות פעם אחר פעם עד שתראי שזה מסתדר לך..בהצלחה ((-:
את הרצועות של המטפחת שמים בצורה רחבה שתסתירככה סתם פשוטה
כשאת קושרתבשורות משמחות
1. למקם את הבובון קצת יותר גבוה מהקוקס (הקוקס צריך להיות בתוך תחום הנפח)
2. תמקמי את הקשירה (שכלפי מעלה) בקו סוף הבובון וגם תפרסי את הצדדי עד לקו סוף הבובו מאחור וככה הקוקס לא בולט מהבובון
וואו זה השמע כמו פריסה בגיאומטריה מתקדמת מיואשת******
חחחבשורות משמחות
מפעילה את הדימיון
את לא רוצה שהקוקס יבלוט, או שקווי המתאר של הבובון?כתר הרימון
..הללויה~
קווי המתאר של הבובון.
איך לעשות שהקוקס לא יבלוט אני יודעת..
א. זה תלוי בגודל הבובון.כתר הרימון

ב. במטפחות דקות זה באמת מורכב יותר. בגדול - לפרוס נכון את המטפחות. 

ג. זה באמת הרבה יותר יפה כשלא רואים את גבולות הבובון

..הללויה~
רשמתי כבר למעלה.. הבובון בגודל בינוני.
התכוונתיכתר הרימון
שזה תלוי בגודל יחסית לראש ולמטפחת.
ייתכן שקטן יבלוט לך פחות.
את.שמה כיסוי מלא?לראות את האור
אם.כן, אז תקני בובו רגיל סגור שיש לו צורה עגולה מאחורה. למה בובון? באמת המאחורה שלו לא מחמיא בדכ לכיסוי מלא, או שתנסי בובון טן יותר
בובון מהמם לכיסוי מלאאברכית בשמחהאחרונה
המון עכשיו הולכות ככה. צריך לדעת איך.
פשוט בובו שלם עושה צורה יותר עגולה ומאורכת לכיוון האחורי.
בובון זה יותר ישר מאחורה וגבוה.
לקראת מעבר דירהשמלה אדומה
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך ט"ו בתמוז תש"פ 13:08
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך ט"ו בתמוז תש"פ 13:07
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך ט"ו בתמוז תש"פ 13:07
עבר עריכה על ידי שמלה אדומה בתאריך ט"ו בתמוז תש"פ 12:47

נרצה לשמוע המלצות על -

 

& תנור משולב עם גז , 2 תאים

& מקרר - מה צריכים להיות השיקולים של בחירת מיקום המקפיא והמקרר?

אשמח לשמוע מניסיונכם על הנוחות 

 

קנייה ראשונה של החפצים לאחר החתונה.

עוברים לדירה חדשה לשנה\שנתיים

 

תודה רבה לכם

אנחנו לא יודעים מאיפה להתחיל!!!!

לתגובות גשו לשירור מקביל בפורום דירה נאה:
לקראת מעבר דירה - דירה נאה

מקרר -עוד סתם אחד
שיהיה מקום עם נקודות חשמל, כמה שפחות למתוח קווים. שהדלת שלו ושל המקפיא נפתחת לגמרי ומאפשרת להוציא מדפים ומגירות בקלות במקרה הצורך (פסח, נשפך חלב חרוצים להוציא ולנקות בלי להזיז את כל המקרר). שבמקרה שצריך להזיז יש שוליים מרווחים למשוך אותו בהם.
מעלה! תודה רבהשמלה אדומהאחרונה

אשמח לשמוע עוד נקודות

המלצה לספררולינג
אני אמנם יחסית חדשה פה אבל שמתי לב לנושא עצוב וכואב שדי חוזר על עצמו "נישואים לא מאושרים".
בדרך כלל אלו נשים שפותחות את השירשורים (כי בכללי יש פה יותר נשים נראה לי) אבל גם הגברים לעיתים מסכימים עם הנאמר.
העצה לפותחים, שגם היא חוזרת על עצמה, "לכו לטיפול", היא אמנם סופר יעילה אבל לפעמים אדם כל כך מחוסר כוחות ואמונה שזה יכול להצליח שזה עלול להיות מאוחר מדי

רציתי לספר מנסיון אישי שלנו.
אמנם אין לנו פזמ נישואין של עשרות שנים אך עוד לפני החתונה בדקנו על איך אפשר ללמוד את הנושא כדי להבין יותר אחד את השני וחיפשנו בעיקר בספרים.

ואני רוצה להמליץ על ספר בשם "זוגות זוגות" של משה שרון.
הספר בנוי בצורה כל כך נוחה ומסודרת!
כל פרק פותח תחילה בסיפור על בעיה בין האיש לאישה, לאחר מכן הסבר במה עוסק הפרק שתמיד קשור לאחת הספירות מהקבלה (חוכמה, תפארת וכו..) ומתאר את ההבדלים בין גברים לנשים בהמון נושאים.
אלו סיפורי זוגיות שיכולים להיות רלוונטיים לכל אחד ואחת מאיתנו.

מסיפור על אישה שרוצה להשאר בבית עם הילדים ובעלה רוצה שהיא תצא מהבית כי הוא כל הזמן רואה אותה מוזנחת ומשווה אותה לנשים המתוקתקות בעבודה שלו, או גבר שמעוניין ביותר "זמן אינטימי" עם אשתו אבל היא מתחמקת ועד סיפור על זוג עשיר שהבעל התחיל להתמכר להימורים והפסיד המון כסף.
ועוד ועוד.
בסוף כל פרק ישנו סיכום שמסביר את הצדדים ואולי גם קצת סוג של "מי צודק" ולמה.

יש המון (המון!) דברים שנראים לנו שוליים כך כך אבל הגברים שלנו רק מחכים לזה.
והפוך, דברים שנראים לגברים קטנוניים אבל בשבילנו הם עולם ומלואו!

יש לי דוגמאות בשפע אבל נראה לי שחפרתי מספיק.
זוג צעיר - תתחילו עם זה! זה גורם להפתח, בכללי זה כמו שמישהו אחר אומר לבן הזוג מה שאולי אנחנו רצינו להגיד והתביישנו.
וגם לותיקים ביננו זה יכול לעשות רק טוב.
כי אם בין אנשים בני אותו המין יש הרבה הבדלים קל וחומר בין גבר לאישה.

*אגב, חשוב לי להגיד שבניגוד להרבה ספרים אחרים שנתקלנו בהם שהם אמנם מקסימים אבל יש בהם המון 'תאוריה' שזה קצת מעייף, הספר הזה הוא מאוד ממוקד ומדבר תכלס על דברים מהחיים.
יפה מאוד, תודהבסדר גמור


מנצלת כדי להמליץ על "חוקי הזוגיות" של הרב יצחק מנדלבאוםפמיהלכה


אני מאוד אוהב את הספר הזהמופאסה
תודה, כנראה יהיה הספר הבא שלנורולינגאחרונה
וספר טוב (אבל שלא קשור לזוגיות):
"זה הולך לכאוב"
סיימתי עכשיו. ספר קליל ומצחיק ומומלץ במיוחד למי שאין אפשרות לשקוע בספר ארוך
(יומן מחיי היומיום של רופא, שעשה הסבה לסטנדאפ!)
הצצתי בספר עכשיולורייל

דרך גוגל, בתור אחת שמאוד אוהבת ספרי עזרה עצמית וואלה נשמע טוב, יש שם הרבה המלצות על הספר.

תודה לך

אז גם אני אמליץ;)העוגב
הספר "בוודאי ישנה אהבה", של הרב רן ובר, מתבסס על מעשה מאבידת מלך של ר' נחמן.

אישית התאים לי לקרוא אותו לבד.
הספר כתוב בצורה ממש מעניינת, מתאים מאוד לקריאה קצרה (והמשכית) בכל פעם. וממש בכל התקדמות יש "נקודה להתבוננות" תכל'סית.
הספר מכוון להתחדשות, לעבודה עצמית מול ובתוך הזוגיות.

אישית, נראלי מתאים יותר לזוגיות שכבר התקדמה מהשלב ההתחלתי והנסער יותר, מכוון להתחדשות..
נשמע מענייןאמא וגם
תודה!
מה הבעיה של בעלי ללמוד לתקן פנצ'ר? ):הריוניסטית

רק הרים את הג'ק,

עוד לא הניח על הרצפה (!!!)

וכבר אומר לי: "אני לא יכול, אני לא יודע. בואי נתקשר לידידים."

 

באמת שקשה לי עם זה.

הבריחה מהתמודדות עם כל מה שקצת קשה והוא לא מכיר.

במיוחד שזה נוגע לעניינים של הבית: להבריג מדף (כאילו שאני למדתי באוניברסיטה להברגת מדפים?!), לחזק איזה בורג,

את המיטת מעבר של הילדה הרכבתי לבד!

והוא גם לא מוכן לשלם לבעל מקצוע. אז ווא-ללה. הפכתי לשיפוניקית מדרגה ראשונה.

 

פשוט מיואשת. מיואשת מיואשת מיואשת. 

בתחילת הריון+2 בבית.

אנחנו עומדים לפני מעבר דירה,

ואני פשוט מניחה שהכל ייפול עלי. 

סומכת על המנהל החדש ובודקת את השטח מיואשת******
לגבי התקציב, ממש תלוי מה רוצים. לא תמיד יש צורך להוציא יותר גם אם יש.
כועסת בטירוף למהכועסת בטירוף

למה לא מקשיבים לי  ??? למהההה????????????

למה רק בדיעבד אומרים שצדקתי?
למה אני לא מספיק עם עזות לדרוש את האמת , ולקיים אותה ?<???? 
כועסת כל כך - ניק מוכר.
אח של בעלי נכנס לבידוד בדיוק רגע אחרי שנפגשנו , החזיק את הבת שלי ללא מסיכה , ואכלו מאותו סכום (גועלייייייי הם לא מקפידים על הייגינה אוף) 
ואני ? כל הזמן מבקשת ומבקשת , ואומרת לבעלי, 
ועכשיו האח מודיע שהוא עם חום , וכאבי ראש , וכנראה חיובי.
ובאלי לצרוחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח עליהם , למה למה למה למה לא העפתי את הבת שלי ממנו כשהוא ללא מסיכה? 
למה בעלי לא עז מספיק להגיד להם , למה יא אלההה
כועסת רותחת באלי לצרוח עליהם את חיי
הם חסרי אחריות , לא נשמרים , האבא טוען שהוא בלימסיכה כמעט תמיד 
יא אלהההההההה
תרגיעו אותי , אני עוד שניה מפוצצת מישהו 
ה' בבקשה בבקשה בבקשה תשמור עלינו . בבקשה אלוקים 

ואם ממש משעמם לך - מוזמן לבוא לעשות לי עבודות של הלימודים .ה' אלוקינו

לשלוח לך ? אתה נראה טוב במקורות

מתחרפנת מבעליPoiu0987
הי, אני נשואה פלוס 2 בעלי אברך ומשלב עבודה לפני הכולל ואחרי הכולל. אני כרגע בבית כי ילדתי לא מזמן ואני מחפשת עבודה. אני בבית, מנקה מכינה אוכל עושה את כל מטלות הבית. וכשבעלי מגיע הוא מתנהג כמו שיח. לא עוזר לי ב כ ל ו ם . עכשיו 2 ילדים בבית זה בלאגן אז בנוסף לזה הוא זורר את הנעליים שלו לא שוטף כלים משאיר לכלוך בשיש כביסה מלוכלכת בריצפה. כל מקום שהוא נמצא הוא משאיר עקבות. נמאס לי לריב איתו כי זה נכנס לו מאוזן אחת ויוצא מהשניה. הוא בן אדם עצלן. בחוץ אנשים מעריכים אותו קוראים לו רב עטמדים בשבילו ובבית אני רותחת עליו מעצבים. השבוע זה בא לידי ביטוי גם באופי שלו. הוא רב עם היחדה בת השנתיים שלנן. מתעצבן ואומר לה אני לא אוהב אותך. לילדה בת שנתיים. אני מתה לצאת מהבית לבד ולא יכולה כי הוא לא מוכן לשמור על הילדים. כל פעם יש לו תירוצים אחרים. תפילה, להכין שיעור ובלה בלה. הוא פתאום השתנה אינלי מושג מה עובר עליו אבל אני מוצאת את עצמי כל פעם מתה שהוא ילך כבר מהבית כי הוא רק מזיק. מה עושים איתוו
הזוי משהו עובר עליו... נסי לקחת אותו לשיחהFff
אוהבת, מלב אל לב שרואה את הדברים הטובים שבו.
בן אדם שעובד לפני ואחרי הכולל לא נראה לי עצלןה-מיוחד


^^^^^^44444
זה הדבר הראשון שעלה לי לראש......
נשמע שהוא נותן מעצמו המון ואת רק דורשת ממנו עודmp3
בנוסף,את עסוקה עם הילדים ואולי קצת שכחת להתייחס אליו?
לעבוד לפני ואחרי הכולל זה שוחק.
לא מתיימר לפתור את הבעיהבסדר גמור
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך י"א בתמוז תש"פ 12:39

קחי בחשבון שהפער נפער בגלל שזה הפך להיות "אני" ו "הוא". 
אתם נשואים, אתם צוות
בצוות יש עבודת צוות, ואם היא לא מקובלת עליך את יכולה לפתוח את תוכנית העבודה המשפחתית, לדיון בוגר, בזמן רגוע בכמה שיותר נינוחות שאת מצליחה, ונסי לבוא כמה שיותר מוכנה להקשיב(שזה מאוד קשה כשאת מלאה תסכול מההתנהלות שלו).
אחרי שתדברו ביניכם וכל אחד ישקף איך הוא(!) רואה את המצב מה"צד" שלו. אתם תיווכחו לגלות פערים.
על הפערים האלו אתם תדברו ותעשו תיאום ציפיות לעתיד. 

והכי חשוב לא לשכוח הכרת תודה לאורך כל הדרך. מאוד כדאי לנסות להרים את בן הזוג דרך מה שהוא כן עושה, ולא "לכעוס" עליו על הפעמים שהוא לא עושה בדיוק את מה שאני מצפה ורוצה. 

ב"הצלחה.

נ.ב
אם בעלך אדם ירא שמיים (או לפחות טוען להיות כזה) אז מצבך הרבה יותר טוב ממה שאת חושבת. כל מה שאת צריכה לעשות זה לעזור לו לרתום את הכוחות שיש לו למטרות המשותפות שלכם. 

נ.ב 2 
יהיה יותר נחמד לקוראים אם תפסקי את המשפטים שלך ותרדי שורה מידי פעם. 

סופר לייקהלוי מא
תודה, השקעתיבסדר גמור

מרחף

תגובה יפהרחפת..
אכן יש פה עבודה זוגית על מאזן הכוחות המשפחתי..


בהצלחה לפותחת!
תודהבסדר גמור

אני מקווה שלא אצטרך לשמור אותה בשביל העתק-הדבק להבא.. 
למרות שזו תגובה שראויה להכתב לבערך שליש מהשרשורים פה

סליחה אבל זה מה שנקרא צרות של עשיריםלורייל

קחי בקלות, ההערה הייתה מהומור ולא בעוקצנות אבל בחייך הבנאדם עובד לפני אחרי, תוך כדי לומד,

מה את רוצה?? את בבית כל היום, מבינה שזה מאוד קשהה ומדכא משהו ,אבל אי אפשר לצפות לעזרה

בבית מבן אדם שעובד כמו חמור..

 

לגבי הילדה צודקת יש מקום לשינוי, בכלל שום דבר לדעתי לא צריך לצאת על הילדים.

לדעתיLia

זה לא קשור כמה הוא עובד. בן אדם צריך להיות בן אדם ולא לזרוק את הבגדים המלוכלכים שלו על הריצפה במקום בסל כביסה או להשאיר את האוכל שלו על השולחן מבלי לפנות. זה לא נקרא "לעבוד בבית". ומהבחינה הזו את לגמרי צודקת שזה הכי לגיטימי לצפות לזה. הוא כנראה לא חונך לכך, האם גם אצל הוריו הוא ככה? בכל מקרה, את הילדים שלך תחנכי מגיל קטן לנקות אחריהם ולדאוג לסביבה שלהם כדי שלא ילמדו ממנו.. 

 

לשטוף כלים, לנקות את הבית, לעשות כביסות וכו' - כל אלו נחשבים לעבוד בבית ואולי פה צריך לברר מדוע קשה לו, האם זה כי הוא עייף מאוד או כי הוא פשוט לא אוהב לעשות את זה, ויכולות להיות אלף ואחת סיבות. לפעמים זה גם קשור למנטליות שיש לחלק מהגברים שמבחינתם גבר שעושה משהו בבית זה בושה... אני לא יודעת מה המקרה אצלך, אבל את פשוט צריכה לשאול אותו ממה זה נובע אצלו.

 

ורוצה להוסיף שמה שהוא אמר לבת שלך זו ממש התעללות! ילד שגודל עם זיכרון שהורה אמר לו שהוא לא אוהב אותו - יוצא שרוט!!!!!! מצטערת אבל אל תתני לזה לעבור לסדר היום. ועוד הוא לומד תורה את אומרת? זה לא מסתדר לי. אני פשוט בהלם איך הורה יכול לומר אני לא אוהב אותך לילד שלו. בא לי להקיא. ולא אכפת לי שזו רק פליטת פה כי בטוח הוא אוהב אותה... זה פשוט לא מתקבל על הדעת!!! אל תתני לזה בחיים לקרות שוב וכל הזמן תאמרי לילדים שלך כמה את אוהבת אותם שלא יצאו עקומים עם בעיות נפשיות!! מפה זה מתחיל!!! 

מה קשור כל מה שענו פה??מהי אמת
זה שהוא עובד בנוסף לאברך והיא בבית, זה אומר שהעבודה שלא נגמרת לעולם??? זה אומר שהוא יכול לזרוק נעליים, ללכלך או לא להושיט יד??
ומה קשור מה שכתבו פה שזה נשמע שהיא רק דורשת? בשום משפט שלה לא הבנתי ככה..
זה נשמע שיותר כיף לא להתאמץ בחוץ בגלל הכבוד והמחמאות, ובבית פחות מעניין אותו! ויש כאלו! שחיים על מנת לקבל פירגון מבחוץ.
לא נראה לי שהיא התכוונה שיעזור בכל מטלות הבית ואז ימשיך לעבוד ערב..
פשוט להושיט יד גם בדברים הקטנחם. להרים כביסה מהריצפה, להוריד זבל וכאלה. זה לא פרוייקט!
בגלל שהיא בבית אז היא צכה לעשות הכל מכל כל??

פותחת יקרה,
ייתכן ובעלך מחפש כבוד בחוץ וזה מה שמחייה אותו, תנסי לדבר איתו, ואז כל דבר שיעשה תפרגני לו.
לא קל לחיות עם אדם שלא מבין אותך..
מאחלת לך הצלחה ענקיתת
גם אני לא הבנתי את הקשר של שאר התגובותנשוי ושחוק
דיברת איתו בצורה נינוחה?miki052

הסברת לו מה מפריע לך?

ואם כן ולא עזר אולי לפנות לרב שלו?

 

מבינה אותך. זה לא נחמד להיות בבית כל היום וכל המטלות עלייך. את צריכה עזרה וגם לצאת להתאורר .

על ענייין הילדה זה נורא ממש. גם אם לא מתכוון לזה. ילד מאמין לזה - תדברי איתו על זה...

חיבוק גדול ומזל טוב על הלידה!!!נגמרו לי השמות

אישה יקרה!

קודם כל ולפני הכל - את יולדת!

מזל טוב!

 

חז"ל אומרים שאישה נקראית יולדת ואיבריה מתפקקים אפילו 24 חודש אחרי הלידה,

אז ק"ו כאשר את כותבת שילדת לא מזמן

וק"ו בנו של ק"ו שאת כותבת שה"גדולה" שלכם בת שנתיים!

 

ז"א שרק לפני שנתיים עוד היית "חופשייה" וללא כל אחריות הורית,

ובתוך שנתיים את מוצאת את עצמך, בשבח והודיה עצומה לקב"ה, אמא ל2!!! ואו!

והשני/ה ממש ממש טריים!

 

אז שנייה יקרה

קודם כל לנשום

להבין

את שנייה וחצי אחרי לידה

הגוף עבר טראומה רצינית

הוא כואב

הנפש גם עברה טלטלה

השינוי העצום מאישה - לאישה שהיא גם אמא - לאישה שהיא גם אמא ל2 הוא באמת עצום וצריך זמן לעכל אותו ולראות איך מתנהלים במציאות החדשה!

לידה מטלטלת את כל הבית,

מפירה את כל האיזונים

שנייה!

 

בואי נבין רגע מה קורה כאן בעצם:

 

לי זה נשמע מאוד חזק שאת ובעלך נמצאים במצב בו שניכם נמצאים במצוקה בו זמנית.

 

וכאשר שני בני הזוג נמצאים במצוקה בו זמנית - הם לא מסוגלים לראות כרגע אצת הכאב של האחר!

זה לא שהם לא רוצים, אלא הם לא יכולים!

זה לא שלא אכפת לך מבעלך - אלא שאת מרוכזת בכאב שלך!

זה לא שלבעלך לא היה אכפת מהפגיעה ומהכאב שלך - זה שהוא היה מרוכז בכאב שלו!

אפילו לעצמכם אין יכולת  לעזור כאשר אתם בתוך הכאב עצמו - אז קל וחומר שלאחר.

 

במצב כזה צריך לחכות שיהיו כוחות.

לחכות שהמצוקה לאט לאט תפחת ותיעלם.

להיעזר ברשת תמיכה סביבתית רחבה - כמו אחות, חברה, אמא, שכנה, בייביסיטר, מסכים, אמבטיה, סדרה מצחיקה, הליכה לטבע, כוס תה, ספורט, כוס מיםף, מוזיקה, פעילות גופנית וכו' וכו' - כל דבר שיכול להקל מהמצוקה.

בלי לצפות מהשני כרגע - כי גם הוא במצוקה בדיוק עכשיו.

 

כמובן שבמצב שלא שני בני הזוג במצוקה בו זמנית זה יותר פתיר וקל...

 

 

- עוד נקודה משמעותית היא עד כמה *ההבנה* אחד של השנייה קריטית כאן -

ואחרי ההבנה צריך לתקשר את הקושי האחד לשנייה.

 

נפילות הן חלק בלתי נפרד מהחיים.

וקורה לכולם.

לא אומר שום דבר רע עליכם או על הזוגיות שלכם -

רק אומר שאתם אנושיים!

ושיש לכם מדי פעם כמו לכולם קשיים ונפילות!

 

ודווקא מהנפילות אפשר כאמור ללמוד לעומק על עצמנו ועל בן זוגנו יותר,

להבין מה היה כאן,

להבין את עצמי,

להבין אותו/ה

לזהות את הבמפרים הללו

ובפעם הבאה - לנטרל את כל אותם הבמפרים מראש!

לעשות בפועל את מה שלמדנו מכל משבר!

 

כי תמיד שיש משבר -

אם נטאטא אותו מתחת לשטיח - רק יחמיר ולא יועיל בכלום.

אבל אם נשכיל להבין לעומק מה היה כאן 

מה היה שם בעצם?

מה הקווים האדומים שלו?

מה קשה לי?

מה חשוב לי?

על מה זה דרך לי?

וכל זה לבן זוגי?

אז עם ההבנה הזו, הלמידה העמוקה הזו והעשייה של הלקחים הללו בפועל בפעם הבאה - היא היא זו שתעמיק את הקשר ואת האהבה ותגרום דווקא מהמשברים לצמוח עוד יותר!!!

 

שיש קצר בתקשורת

צריך קודם כל להבין שזה קורה.

קשיים/משברים/פיצוצים/קצרים בתקשורת הם חלק *בלתי נפרד* מהחיים - הם קורים *לכולם*, לכל הזוגות באשר הם ולכל האנשים באשר הם.

 

אז קודם כל - לא להיבהל!

זה אנושי וטבעי שזה קורה!

 

ובתוך הסיטואציה עצמה של הקצר בתקשורת רואים כמה דברים עקרוניים ומהותיים לשניכם - שלולא זה היה קורה - לא הייתם יכולים ללמוד על עצמכם ואחד על השנייה בעוצמה הזו!

 

לכן,

הקשיים והמשברים הם גם *דרך מצוינת* ללמוד את עצמנו לעומק יותר, לראות יותר לעומק מה פריע לנו? מה הקווים האדומים שלנו?

מהם "הכפתורים" הרגשיים שלנו, מהם הטריגרים שמדליקים אותנו - ולמה?

מה חשוב לנו?

וגם מלמדים אותנו את כל זה *על בן/בת הזוג שלנו*!!!

 

רק מהקשיים ורק מהמשברים

אפשר לפעמים להבין וללמוד את כל זה ממש לעומק,

המשבר הוא כמו שובר - שובר מתנה ושובר הזדמנות להתבוננות עמוקה ורחבה יותר על עצמינו, על החיים שלנו, ועל האנשים הקרובים אלינו.

 

אפשר לנסות את זה למשל דרך "החלפת תפקידים" -

שאת ממש נכנסת לראש וללב ולנעללים של בעלך

ואומרת כאילו מתוך גרונו מה הכי קשה לך?

מה בעצם הכי היית רוצה שיקרה?

 

אם את שנייה בעלך ואני שואלת אותך (את בעלך):

איך היה לך המעבר להיות אבא?

ואבא ל2?

ואיך אתה מסתדר בכולל ועם 2 עבודות?

ומה קשה לך?

ואיך המצב רוח שלך? השינה שלך? התיאבון? שמחת החיים?

ואיך בזוגיות?

 

ואז שואלת אותך:

איך היה לך המעבר להיות אמא?

ואמא ל2?

ואיך הייתה לך הלידה?

והאם את מספיקה לישון כמו שצריך?

לאכול כמו שצריך?

להתאושש?

להתאוורר?

לקבל עזרה ותמיכה?

ואיך המצב הכלכלי?

ומה עוד קשה לך?

 

ולנסות לאט לאט להבין רגע את השני,

להסתכל על השני ולא רק על הקושי שלנו עצמנו -

בעלך יסתכל מעבר לקושי שלו ויראה שאת אישה אחרי לידה, בבית לבד רוב היום עם 2 פצפונים, מניקה בטח, מבשלת מנקה מסדרת, מחפשת עוד עבודה וכו' - ואת פשוט קורסת! ועייפה! ותשושה! וגמורה!

הוא בעיקר יבן את כל הנ"ל ע"י תקשורת טובה ואוהבת ביניכם,

תקשורת בה את תספרי לו מה את צריכה,

מה קשה לך,

בלי להטיח בו האשמות או "אתה לא" וכו' אלא -"אני"!

לי קשה

אני צריכה ש___

הייתי שמחה אם ___

נסו להביט בעיניים בשיחה הזו,

לראות אחד את הקושי של השני, את הנשמה של השני, את הכאב של השני, לצאת קצת מעצמנו,

כמובן שהשיחה תהיה בזמן שבו הילדים ישנים ואתם אכלתם שתיתם ונחתם, וכמובן לכבות טלפונים וכו' ולתת לה זמן בנחת!

ואז לספר לו מה את מרגישה עד הסוף. והוא רק שומע.

ואז הוא מספר לך כל מה שהוא מרגיש וחווה ואת כל הכאב שלו ואת רק שומעת.

ואז משקפת לו מה שאמר, נותנת לדברים שלו משקל והזדהות (והוא לך)

ואז תגיע *ההבנה*

ההבנה אחד של השני.

ומתוכה יוכלו להגיע גם פתרונות פרקטיים:

מה אפשר לעשות כאן כדי ש*לשנינו* יהיה טוב?

הרי מטרת העל שלנו היא הבית המשותף שלנו, שיהיה לנו טוב ושמח יחד עד 120,

אז מה אנחנו יכולים כדי לקרב את עצמנו למטרה הזו?

ומה אנו צריכים להיזהר מלעשות כדי לא להרחיק עצמנו מהמטרה הזו?

ומה אני  יכולה לעשות למען בעלי ואיפה אני יכולה לבוא לקראתו?

ומה אני יכול לעשות למען אשתי ואיפה אני יכול לבוא לקראתה?

ומה עוד יכול לקרות כאן כדי ששנינו נהיה מרוצים?

ועוד לפתוח את הראש ולחשוב על דרכים יצירתיוץ, דרך שלישית שטובה לכולם ועונה גם על הצרכים שלך וגם על הצרכים שלו!

לרוב זה פועל כמו קסם! אחרי ההבנה - פתאום הפתרונות מגיעים!

 

למשל,

אם המצב הכלכלי מאפשר אל תחפשי עכשיו עבודה, אלא תנוחי לפחות חצי שנה.

למשל למצוא מסגרת לגדולה, אפילו חלקית.

למשל לקבל עזרה מאמא/אחות/חברה/שכנה/בייביסיטר

להוריד סטנדרטים

להביא מנקה

אוכל מוכן

מדיח, מייבש, כלים חד"פ,

אולי לחשוב על לעצור במירוץ הזה ולקבל כלים גם של הדרכת הורים וגם לזוגיות כדי לא להגיע למצבי קצה שיוצאים במשפטים כמו שתיארת,

אולי להבין מדוע קשה לו לשים גרביים במקום וכו' -

ולא לשפוט

ולא לכעוס

אלא להבין

ואז מתוך ההבנה לחשוב על פתרונות

מה יכול לעזור לך לזכור?

אולי שעון מעורר?

אולי פתק?

לשים שיר ברקע ולסדר לפני השינה את הדברים שאתה כן יכול?

משהו אחר?

איפה כן אפשר להרגיש שאנחנו באיזון?

שיש לי זמן לעצמי ואני לא קורסת ויש לי עזרה?

ושלך יש זמן לעצמך ואתה לא קורס ויש לך תמיכה?

וזמן גם לזוגיות ולביחד שלנו?

איך אפשר לגרום לזה לקרות?

 

---------------------------

 

ואחרי שכתבתי ביחס לזוגיות, רוצה לשתף אותך קצת בחוויות שהיו לי לפני 10 שנים, אחרי לידת בתנו הבכורה שתחיה.

ובעצם  במעבר *שלי* לעולם ההורות 

 

היה לי דיכאון אחרי לידה אז.

 

ונראה לי שהשיעור אולי הכי חשוב שהילדים שלי העבירו ועדיין מעבירים אותי הוא - לא להיות תמיד בשליטה.

ולהרגיש בסדר עם זה שאני לא כל הזמן בשליטה.

 

ובאמת שבתור אדם שהיה "פריק קונטרול" וחייב שהכל הכל יהיה מושלם תמיד, ולכולם יהיה טוב, ושכל העולם בכלל יהיה פרחים ופרפרים - לאדם כמוני זה היה לימוד מאוד מאוד קשה.

עד עכשיו הוא קשה לי.

ואני עדיין לומדת אותו. יום יום. כבר 10 שנים.

 

ילדים = חוסר שליטה.

ככה קצר ככה פשוט.

ככה קצר ככה מבאס.

אבל זו האמת.

 

יש בהם כ"כ הרבה, מהרגע שהם נוצרים, מאז שהם בבטן, בזמן שהם מגיחים לעולם, בשנה הראשונה שלהם, ובכל חייהם.

 

אני כ"כ מבינה אותך,

אותו ניסיון נואש להשתדל לעשות את הכי הכי טוב שאני יכולה,

לקרוא כמה שיותר, ללמוד כמה שיותר,

על גידול ילדים, על תינוקות, על שינה, על הנקה, על מה טוב, ומה רע,

ולנסות לעשות בפועל את הכל הכי טוב שאני יכולה ולא לטעות -

וכל פעם מחדש להתבאס מהצרחות של התינוקת הבכורה, מהבכי, 

מהדם והפצעים בהנקה למרות אינספור יועצות הנקה מוסמכות, משחות, ספרים, כריות, עזרים ומה לא.

מהלילות הלבנים, מהעייפות התהומית,

מהתשישות העמוקה של הגוף שלא הכרתי כמוה

מהכאבים של הגוף אחרי הלידה והתפרים שלא הכרתי כמוהם

מההתסגלות להיות לאם בעולם הזה - שזה דבר כבד להבין אותו - אחריות של 24/7 על יצור חסר אונים, למשך כ-ל החיים!

אין פתק החלפה!

אין לחזור אחורה!

אין אמא אחרת שתהיה האמא שלהם - רק רק אני!

וההבנה הזו היא לא פחות ממפחידה ומלחיצה לפעמים!

 

אולי בסתר לבך, כמו שהיה בסתר ליבי, מקנן החשש הלא-מודע שאם התינוק שלך בוכה - זה אומר שאת אמא לא מספיק טובה.

שאת אמא לא מספיק קשובה.

שמשהו ש*את* עושה לא נכון, לא בסדר,

שבעצם זה באשמתך

שבעצם *בגללך* הוא עכשיו בוכה וצורח.

שלמה לעזאזל אם אני אמא שלו אני לא מצליחה להרגיע אותו ושהוא לא יבכה?!

מה, צריך דוקטוט בשביל זה?!

אז אני לא מספיק טובה בשבילו וזהו,

אולי אני כישלון כאמא?

ואז זה מעגל שמזין את עצמו מכל החששות האלה,

ויותר לחץ

ויותר צרחות

ויותר חוסר אונים

ויותר הרגשה של אין-מוצא

ויותר חוסר שינה

ויותר בלאגן תהומי

וחוזר חלילה.

 

אז המעט שאני יכולה לומר לך יקרה,

שזה כ"כ כ"כ נורמלי!

אני חושבת שלכל אמא (ואבא כמובן) באשר הם עוברים המחשבות האלו בראש, הרגעים של חוסר האונים אל מול התינוק הצווח,

זה באמת נורא לראות את הבן החמוד והקטן שלך, צורח, מתפתל, ושאזלה ידך מלהושיע כרגע!

אולי אין הרגשה נוראה מזו לפעמים.

וזה נכון,

תמיד שחשבנו שהתרגלנו והכל בא על מקומו בשלום - תמיד יבוא השינוי.

פשוט כך.

בבקשה תזכרי שאת אמא נהדרת,

אמא מסורה

טובה

אחראית

חכמה

מעניקה

אוהבת

מחבקת

מנסה ומשתדלת

ואם התינוק שלך צורח - זה פשוט כי תינוקות בוכים!!!

(כמו ששאלו אותי אינספור אנשים שהבת שלי בכתה:

אבל למה היא בוכה עכשיו?!

עניתי להם: כי היא תינוקת!

ותינוקות בוכים!

זהו!"

הוא יכול לבכות, והוא יכול לצרוח

וזה אפילו יקרה די הרבה,

למה?

כי הוא תינוק!

אז אם שללנו את כל ה-רעב, קקי-פיפי, גזים עייפות, אוזניים מחלה וכו' - והוא עדיין בוכה - אז מותר לו!
|זה מפתח לו את הריאות, זה חלק ממה שהוא כרגע, זה לאט לאט יעבור עם הגיל,

אבל צריך פשוט לקבל את זה שלפעמים הוא בוכה וזהו. ואין באמת מה לעשות

(חוץ מלחבק, לומר שאת תמיד כאן בשבילו כמובן שזה תמיד מעולה)

 

גם אני הרגשתי אחרי הלידה של הבת שלי הרגשתי כמו בתוך ריק.

בתוך בור שחור.

גם חיכינו לה 3 וחצי שנים,

וחפעמים איך שאומרים ״כגודל הציפייה כך גודל...״

אולי דווקא לזוגות שחיכו לילד (הראשון בפרט)

שהיו להם כל-כך הרבה שנים לחשוב, ולקוות, ולדמיין את הס המאושר שהם חובקים תינוק,

ולהרגיש שזו זו פסגת השאיפות והגשמת החלומות,

אולי לפעמים דווקא לזוגות כאלה ההתנפצות של המציאות מול החלום הורוד היא יותר חדה ויותר כואבת.

 

גם לפעמים מרגישים שאסור להרגיש קשיים, כי עד שסוף סוף זכינו בנס זה יהיה כפוי טובה להתלונן על זה!!!

אז משתיקים את הרגשות השליליים בעצמנו

וךא נותנים להם מקום

ולא מבינים שאפשר גם להודות מכל הלב על הנס הזה

אבך בד בבד שעדיין יהיה קשה!

ולומר שקשה!

כן, זה מותר!

זה לא אומר שאת לא מודה!

 

גם היו לכם הרבה שנים של ביחד לבד, של זוג

ופתאום אתם הורים.

 

וכמו שאומרים חצי בצחוק חצי באמת (זה נשמע יותר טוב באנגלית אבל בכל זאת):

״אני מאשימה את דיסני

בציפיות הלא ריאליות שלי מגברים״

 

אז אני שיניתי את זה ל:

״אני מאשימה את דיסני/הוליווד/החברה הכללית בכלל בציפיות הלא ריאליות שלי מתינוקות וילדים״.

 

כי לפחות אני,

לפני היותי לאמא,

הייתי בטוחה שתינוק זה פשוט אושר עילאי מתמשך ובלתי נפסק,

שהכל ורוד ופרפרים וחיבוקים

שזה כזה מושלם וכיף ומאחד ומשמח ורגוע.

מי בכלל חשב על לידה קשה?!

על צירים מהגיהנום 44 שעות?!

על תפרים שתופרים לך את המקום הכי רגיש ואינטימי בכאב חד ומפלח?!

ושאי אפשר אפילו לשבת כמו בן אדם

ושאי אפשר להתפנות כמו בן אדם בלי לצרוח מכאב

ומי חלם שהנקה זה דבר מסובך?! מה, לא פשוט שמים את התינוק ליד והוא יונק לו בכיף ובשלווה? הא לא?

אז למה זה צריך גם לכאוב כל כך?!

ולא להצליח כל כך?!

ולקחת מלא זמן ללמוד את זה?!

ובינתיים עוד איזור רגיש ואינטימי מדמם?! וסדוק?!

רגע רגע מה קורה פה?!

הגוף שלי נקרע למען ה׳! וזה כואב! ושורף! ונוראי!

למה לא דיברו על *זה* לפני הלידה ודיברו רק על נשימות?!

אז בסדר

עברנו את הלידה

ומה עכשיו?!

למה אף אחד לא אמר לי שאחרי הלידה זה הקושי האמיתי???

למה???

הלידה זה כבר שטויות ליד זה.

 

ומי דיבר איתנו על מה זה לא לישון

פשוט לחיות בלי שינה

יום אחרי יום

לילה אחרי לילה

שעה אחר שעה

ועד שנרדמים קמים אחרי שבריר שנייה בבהלה,

הבטן כואבת ןמכווצת למשמע התינוק הצורח והידיעה שרק אני יכולה למלא את מבוקשו כרגע.

ושקמים

ומניקים

ןכואבים שוב

ומדממים שוב

ומשחות שוב

והתעסקות שוב

וכל הגוף שבור

ועייף

וכואב

ומדמם

וקרןע 

ושונה

וקיבל בנוסף לכל צורה אחרת ולא לטובה 

וסימני מתיחה

וצלוליט

וצלקות וורידים וסימנים ושומנים ומה לא?!

ומי הכין אותנו לזה?

מישהו דיבר על זה בכלל?

על אובדן הגוף

על אובדן העצמאות

על האחריות המפחידה הזו שמכה ומכה במוח כל לילה ואומרת: את האמא היחידה שלו! 

אין לך מחליפה!

אין לך חופשה!

אין לך דקה שאת לא תהיי אמא שלו ואחראית עליו בכל החיים האלה!

כן גם אם את עייפה

וגם אם את כאובה

ןגם אם את שפוכה

את עדיין אמא שלו!

לתמיד!

בלי שנייה לנשום!

 

וההכרה הזו פשוט מפחידה. אני הייתי מבועתת ממש ממנה.

 

ושמסתכלים על התינוק הקטן הזה מה רואים?

רואים ונזכרים כמה זה כואב ללדת 

תוכנה זה קשה

וכמה עייפים

ןכמה קשה להניק

וכמה כל מה שכתבתי.

אז לא פלא שלפעמים מרגישים מה שתיארת.

 

אבל זה לא הוא.

גם אם המוח מקשר את הכאב אליו ויוצר את הרגשות הללו זה לא הוא.

זו המציאות שלנו.

זו הקללה של חוה אמנו.

בעצב תלדי בנים.

הו הו איזה עצב.

חווה למה אכלת מעץ הדעת למה???

 

אבל את יודעת מה?

זה עובר.

כמה שקשה להאמין 

וכמה שחושבים שקל לדבר וקשה לעשות

וכמה שכל שעה את סופרת את השניות לא את הדקות שתעבור, אז לדבר איתך על חודשים?! המוח בכלל לא קולט! הוא בכלל לא שם!

 

אבל יקרה שלי

זה ע ו ב ר !!!

לאט לאט

כל יום הוא יום חדש

 

תנסי לקבל כמה שיותר עזרה

תנסי לישון כמה שאת יכולה

תני את התינוק לבעלך/לאמא/לבייביסיטר אחרי ההנקה מיד ורומי להתכרבל במיטה לפחות שעתיים.

תצאי לשמש,

כן אני יודעת שלא בא,

אבל בכוח.

תקני ארטיק טעים ושווה,

כן אפילו אם יש לך בחילה ממנו, בכוח

שיכינו לך המשפחה החברות האיש אוכל,

שיחבקו אותך 

שיעודדו אותך 

שיגידו לך כמה גאים בך

כמה את גיבורה

כמה את טובה

כמה את אמא ואישה ראויה

כמה הם אוהבים אותך

 

תראי סרט או סדרה מצחיקה. שוב, בכוח

תראי ביוטיוב מופעי סטנדאפ

תזמיני אוכל ממסעדה שווה שאת הכי אוהבת

תבקשי שיכינו לך שייק מפנק

תצאי לטיול לבד שקריא וחשוך בחוץ אפילו רק לחצי שעה אפשר עם בעלך 

לכי לרופא משפחה או איש מקצוע ותספרי הכל

הכאבים יחלפו מבטיחה

הגוף יחזור לעצמו ולכוחות שלו לאט לאט

התינוק ישן יותר

ההנקה תהיה טובה יותר

ההישארות עם התינוק לא תהיה מפחידה כל כך

(ובינתיים אם קשה להיות איתו לבד,

אז לנסות כמה שאפשר 

שבעלך יחזור קצת יותר מוקדם 

שישלח הודעה במהלך היום של עידוד

שאמא תהיה

שחברה תהיה

שתצאי לגן שעשועים

שתראי סרטים כיפיים תוך כדי

שלא תהיי לבד!!!

 

תשני יותר

את תתחזקי לאט לאט.

 

תהיי חזקה

תפרקי ותדברי ותשתפי את כל מי שאת יכולה

תעזרי כמה שאת רק יכולה

 

בהצלחה רבה רבה יקרה

לאט לאט הכל יתבהר

שבת שלום ומבורך

וואי.כתבת לה מהמם.מצטרפת לכל מילה.mp3
נראה שברוך ה שניכם משקיעים ונותנים מעל ומעברמוש השור...
כול אחד בתחום מסויים שהוא שלו.
יכולות להיות הרבה סיבות להתנהגות שלו אפילו שנראה שזה לא מכוון אלא בתת מודע.
תנסו לקבוע פגישה ולדבר על מה שעובר עליכם איך אתם מרגישים
תכלס הדברים שתיארת הם נורמטיביםמוש השור...
קורה הרבה בחיי נישואים. צריך להוביל את הקושי למקום חיובי ומעצים.
לא ממקום שיפוטי -אם תמשיכי לרתוח עליו מעצבים זה לא יקדם לשום מקום. אף אחד לא רוצה לעשות כשלא מעריכים את המעט שהוא כן עושה.והוא עושה עובד ומביא פרנסה ולומד בכולל.מבחינתו הוא יכול להתבנקר ולהיות שייח סעודי כי הדברים בסוף מסודרים
השתנה אצלכם הרבה ברוך ה מזוג אתם הופכים למשפחה וכמובן צריך לעשות היערכות מחודשת, ההתנהלות שהיתה מקובלת עד כה , כבר לא מקובלת ולכן צריך תיאום ציפיות מחדש.
לדבר על הקושי האחד של השניה לפחות תבינו מה המקום והקושי של כול אחד
שלום לך. מאוד מאוד מבאס מה שאת כותבת.וואוו
האם את יכולה לשים את האצבע ולדייק ממתי זה ככה ובעקבות מה? והאם את יכולה לתאר איך את מתייחסת אליו? גם לפני שהכל התחיל וגם בתקופה מעצבנת זו?
רוצה להגיד שאני עצמי הייתי בעיני עצמי כמו שאת מתארתדי שרוט

(חוץ מהקטע של היחס לילדים. שבו זה אולי המקום היחיד שבו אני מסוגל להיות גאה בעצמי)

 

היא הייתה מתלוננת בלי סוף בדיוק על אותם דברים. בעיניים שלי אף פעם לא הבנתי מה היא רוצה ממני עד שפשוט החלטתי שלמען השלווה והרוגע אני אשנה את הדברים הקטנים האלה שמעצבנים אותה.

 

זה עזר קצת. אבל לא שינה את החיים יותר מידי. ובאמת שאני מנסה לעשות שמיניות באויר כדי לעזור המון וכמה שיותר במטלות של הבית.

 

אבל כל זוג והמטען שלו.

רב הגברים שאני מכירה לא 'רואים' את מה שהאשה 'רואה'גיל העצה
וברב הגברים אני מתכוונת למשפחה וחברים ושכנים.
בעלי יכול להגיד שהוא עוזר המון. בכל מוצש הוא מוריד זבל. מקפל טלית אחרי שבת. ומטאטא בסלון. מבחינתו זה ה מ ו ן. אבל מה אפשר לעשות ויש עוד הרבה הרבה דברים להחזיר את הבית למצב תפעולי? במיוחד כשיש אורחים? הוא יכול לטאטא אבל לא להחזיר את הכסאות למקום, להוריד פח אבל לא לשים שקית חדשה. דברים קטנים ומעצבנים. הוא בכלל לא רואה אותם. הוא גם לא מעריך את כמות העבודה שיש לעשות אחרי שבת. אז כשגבר אומר - אני משתדל, אחרי זה נשאר לאשה עוד שעתיים וחצי עבודה רצופה. ככה זה אצל רב המשפחות שאני מכירה. וזה ההבדל בין מנהלת הבית למי שעוזר לה.
כן אני מבין את זהדי שרוטאחרונה
לכן החלטתי לעשות מעבר למה שאני רואה
שבוע טוב אשמח לשמוע מנסיונכםבדויה123
מה הכי טוב נגד יתושים? כל יום אני מתעוררת באמצע הלילהמהגירודים ומשום מה הם תמיד עוקצים אותי באותם המקומות
שמן ציטרונלהניקכמעטבליראש
חומר טבעי, אמנם קצת יקר אבל מספיק למלא זמן..זה בבקבוקון קטן. אפשר למצוא בסופר פארם..טוב גם לתינוקות נגד יתושים..
הריח קצת חזק
תנסי-בת 30
א. לקנות תרסיס k600 (נראה לי....אולי מספר אחר..) נגד יתושים ולרסס את כל הסביבה של הבית מבחוץ- סביב חלונות, דלתות ואם יש גינה אז גם בגינה
ב. לדאוג שלא יהיו מים עומדים בשום מקום
ג. להניח בחדר על מדף כוס עם חומץ, וכל שבוע בערך למלא אותה מחדש
ד. יש הרבה תכשירים נגד יתושים- החל מסנו די שהוא לא טבעי וכלה באי-תוש שהוא טבעי אבל מסריח מהשמן ציטרונלה . יש גם מכשיר שתוקעים בשקע והוא משחרר חומר לאוויר שמרחיק את היתושים, ומכשיר אחר שמשמיע זמזום שמרחיק אותם
בנוסף למה שהציעוהנחש המקסים
כדאי לקנות קוטל יתושים המכשיר החשמלי..
היתושים נמשכים לאור שלו וככה הם מתחשמלים..
אצלנו היתושים אינטלגנטים יותר כנראהבת 30
כל שאר הג'וקים נמשכים לקוטל הזה, היתושים מסתובבים סביבו יפה וממשיכים הלאה...
זה לא רק אצלכםנפשי תערוג
יתושים לא נמשכים לאור
הם נמשכים לפד"ח


זאת מנורה נגד חרקים מעופפים אחרים
^^^^נכון, זה בכלל לא נגד יתושיםירושלמית טרייה
אבל אני זוכרתבת 30
שלאחותי שגרה במקום עם מיליון יתושים היה כזה קוטל והוא עבד נהדר. כל הלילה שמעו את ה''זצ'' של היתושים שעברו לעולם שכולו טוב.
זה לא היתושיםנפשי תערוג
אלא שאר המעופפים שנתפסו
עובדה...בת 30
תפתחי את המגש שם ותספרי את מספר היתושיםנפשי תערוגאחרונה
לעומת מספר המעופפים האחרים

תודה לכולם על העצותבדויה123


מאוורר.ספק


ספריי די טי יש לקנות בבקבוקון קטןירושלמית טרייה
זה לא רעיל, מרססים בפתח לפני שהולכים לישון.
התכוונתי לזה, תודה לסודית שכתבה נכון..ירושלמית טרייה
תכשיר שבין הרכיבים כתוב DEETסודית
לא הייתי משתמשת באופן יומיומי, זה רעיל. לטיולים - כן. בבית רשתות לחלונות אם יש אצלכם הרבה יתושים
הכי טוב זה קוריונתן1
אם אפשר לישון עם מזגן על טמפרטורה נמוכה זה הכי עוזר..
והכי כיף זה לקפוא בלילה..
נטייה מיניתhadasCohen
אני חושבת שיש לי נטיה מינית...מתאהבת בנשים
אני נשואה, לגבר הכי טוב שיכול להיות קיים ויש לנו ילד...
לאחרונה הראש שלי מתערפל
אני יודעת שלא אעזוב אותו ולא אשבר את רוחו
השאלה אם לנצח כך אצתרך לחיות?
אם זה משהו שהוא רק לאחרונהדי שרוט

ולא היה קיים בעבר אז יכול להיות שזה סתם הורמונים חולפים. its just a phase כמו שאומרים.

 

אם הדבר הזה היה קיים גם בעבר אז שווה לרדת לשורשם של דברים לעומק.

תודה לאל יש אינספור אנשים ונשים שעברו ועוברים דברים דומים ככה שאת לא לבד בנושא הזה.

 

אל תפחדי להתייעץ איתם ולשאול אותם.

מימי להיתייעץ?hadasCohen
ואת מי לשאול? מי עובר/ עבר
והאם זה עובר?
חיפוש קצר בגוגל יעלה מלא מלא מלא אנשים כאלה. וגםדי שרוט

אני מקווה שזה בסדר שאני מתייג

 

@פשוט אני..

 

 

 

 

החזרת אותי מפסק זמן שלקחתי מהפורום...פשוט אני..
מה שלא הורג - ממכר.
זאת הפעם הראשונה שאני רואה אדם דתי שכותב ככהפשוט אני..
''תודה לאל יש אינספור ביסקסואלים'' 🤦😜
חחחחח אתה מבין למה התכוונתידי שרוט


לכולנו יש נטיות מיניותפשוט אני..
את מתכוונת להגיד שהנטייה שלך היא...
לא רק לגברים?
בעיקר לנשים?
גם וגם במידה זהה פחות או יותר?

יש הרבה מה להאריך על כל אחד מהמצבים הנ''ל, אבל אתחיל מהדבר החשוב ביותר:

כל עוד יש בך משיכה (מינית ורומנטית) לבעלך, אז את יכולה להיות מאושרת ומסופקת בחיי הנישואין שלך, כאחד האדם.
יכול להיות שזה ידרוש עבודה, יכול להיות שתצטרכי לוותר על חוויות מסוימות, יכול להיות שתצטרכי להתרחק מדברים מסוימים, אבל זה לגמרי אפשרי.

יכול להיות שאת ביציפ'קה
אבל אם את עדיין נמשכת לבעלך לא הייתי מוטרדת יותר מזה.

מה זה משנה הנטיה המינית מקרה כזה? כמו שאת לא תבגדי עם גברים אחרים, לא תבגדי עם נשים...



כן, אבל...פשוט אני..

זה לא אותו דבר...

 

ביסקסואל יכול להתאהב בגבר למרות שהוא נשוי לאשה, וזה קורה הרבה יותר מאשר סטרייט שיכול להתאהב באשה שאינה אשתו.

כבר כתבתי זאת כמה פעמים כאן, כולל קישור למחקרים (שעברו ביקורת עמיתים ופורסמו בכתבי עת מדעיים, לא סתם כתבה מטומטמת בעיתון) - לביסקסואלים יותר קשה לבחור במונוגמיה, הן בהשוואה להטרוסקסואליים והן בהשוואה להומוסקסואליים.

 

בהנחה שאדם הוא ביסקסואל והוא נמצא באמצע הסקאלה, יש בנפשו שני צדדים הרוצים להגיע לסיפוק ולהשלמה, ואף צד לא יהיה שלם בזוגיות מונוגמית - מה שאין כן אצל אדם הטרו/הומוסקסואל.

 

***

כמובן שאני כותב באופן כללי, בלי התייחסות ספציפית לפותחת השרשור, אני לא מכיר אותה ולא יודע שום דבר על חייה, לרבות האם היא בכלל להט"בית בצורה זו או אחרת.

אולי קשה לי להבין את זה כי אני 100% הטרו אבלציפ'קה
גם אם היא מתאהבת באישה מסוימת נגיד, מה זה שונה באם הייתה מתאהבת בגבר אחר? הרי המוסר לא משתנה, ועליה לא לבגוד, לא משנה המגדר של המאהב/ת הפוטנציאלי/ת, לא ?
ברור שאת צודקתפשוט אני..

אף פעם לא אמרתי שזה בסדר לבגוד, חס וחלילה!

 

ברור שברגע שאדם החליט להתחתן אז עליו להיות נאמן לבת הזוג, לא משנה מה נטייתו המינית.

 

אבל מכאן ועד להגיד לבחורה שפונה לעזרה, "אם את עדיין נמשכת לבעלך לא הייתי מוטרדת מזה", ישנו פער מסוים.

 

א. אני לא חושב שהיא באה כדי לשאול "האם מותר לי לבגוד", ולכן מיד לענות לה "כמו שסטרייט לא בוגד ככה את לא צריכה לבגוד" - לעניות דעתי זה פחות שייך. 

 

ב. נניח שהיא כן הייתה רוצה לבגוד. אני חושב שלהגיד "אסור" זה אמנם נכון, אבל לא בטוח יעיל.

 

ג. למה "לא היית מוטרדת מזה"? כי את מכירה מציאות מסוימת, שבה אם טוב לאדם מסוים עם אשתו, והוא אוהב אותה, נמשך אליה, יש ביניהם יחסים תקינים וחמים וכו' - אז ממילא הרצון לחפש קשרים מהצד יהיה נמוך עד לא קיים. 

אלא שכאשר מדובר בביסקסואלים, לעיתים אין כל סתירה. הצורך בזוגיות עם בני מינך כמעט ולא פוחת כתוצאה מכך שיש לך זוגיות טובה עם מישהו מהמין השני.

ולכן הקריאה לעזרה במקרה הזה היא אותנטית, כואבת, ובעיקר - מצריכה בירור עמוק. בירור שלאחריו יש לעיתים צורך במסע ארוך, בדרך להגשמת היעד של אושר ושלמות בזוגיות מונוגמית.

המשיכה לבעלה במקרה הזה כמובן חשובה מאוד, אבל היא לא חזות הכל, ועדיין תידרש עוד עבודה. 

 

ד. בסופו של דבר, אני חושב שאפשר לדמיין גרף מסוים שבו ציר ה-X מסמל את אחוז האנשים שבוגדים, וציר ה-Y מסמל את רמת האושר בנישואין. בתחום של 100% אושר, רק אחוזים בודדים יבגדו. בתחום של 0% אושר, יהיו לצערי אחוזים גבוהים יותר של אנשים שיבגדו, גם אם הם דתיים וגם אם ברור להם כמה המעשה פסול מכל בחינה שהיא.

ולכן יש חשיבות לעזור לאנשים להיות מאושרים בחיי הנישואין שלהם, וזה לחלוטין לא סותר את הקביעה שאסור לבגוד בשום מצב.

במילים אחרות, אם אדם דכאוני יגיע לפסיכולוג ויספר על רצונו לשלוח יד בנפשו, הפסיכולוג לא יוכל להסתפק בהסברים מלומדים על כמה המעשה הזה אסור ואגואיסטי וכו', למרות שזה בוודאי נכון. הוא יהיה חייב לטפל גם בגורמים שהביאו את אותו אדם מלכתחילה אל הרצון לעשות זאת, כי אין די בתוכחה במקרים כאלה.

 

הבנתי. מענייןציפ'קה
אני יכולה לכתןב לך בפרטי בבקשה?Noni
מוזמנתפשוט אני..


".. לא יהיה שלם בזוגיות מונוגמית.."Noni
ממש מפחיד מה שכתבת...
אז מה עושים?? תמיד חשבתי את מה שציפקה כתבה...
לא מפחיד כלל!פשוט אני..

בסופו של דבר, מעבר לכל ההגדרות, כל בן אדם הוא אינדיבדואל האחראי על ההחלטות והמעשים בחייו.

 

ביסקסואל יכול להיות הבעל הכי נפלא שאפשר לבקש (אומרים שאנחנו רגישים ונבונים יותר מהרגיל קורץ), ואני לא צריך לספר לבאי הפורום הנכבד כאן שלהיות סטרייט זו ממש לא ערובה לנאמנות בנישואין (יש כאן אינספור סיפורים כואבים על חוסר נאמנות, אם על ידי צפייה בתכנים באינטרנט, אם על ידי קשרים מיניים של ממש ועוד כל מיני מרעין בישין).

 

נכון, יש עבודה מסוג אחר, יש אתגרים שאנשים אחרים לא מתמודדים איתם, ועדיין - בסופו של דבר מתחתנים עם אדם פרטי, לא עם נטייה מינית, לא עם אג'נדה ולא עם מחקרים. אדם, כמוני כמוך. 

האדם הזה יכול להיות האבא הכי טוב שיש, הבעל המושלם, החבר הכי טוב. באמת.

 

 

 

יש משהו מפחידמשוטט
בידיעה שבמידה ו.. אין לך את היכולת לספק את כל הצרכים של בן/בת הזוג.

הרבה מהעבודה הזוגית נוסעת מתוך אמונה שעל ידי עבודה זוגית נכונה נוכל למלא את הצרכים הנפשיים והפיזים של בן/בת הזוג.
אתה אף פעם לא יודע מה המאוויים/סטיות/נפילות של אדם אחרפשוט אני..

תראה,

אני לא אומר שלהיות ביקסקסואל זה יתרון בעולם הדייטים. זה גם לא משהו שהייתי ממליץ לספר בכרטיס היכרות או בפגישה הראשונה.

 

אני כן אומר שאם זו תכונה אחת מתוך שלל תכונות טובות - לדעתי (הלא אובייקטיבית) לא צריך לפסול על זה.

יש לי חברים ביסקסואלים נשואים (אצל כולם האשה יודעת), הכרנו עוד בשלב הרווקות, ואפילו עשינו שבת ביחד (בימים שבהם היה מותר להיפגש עם בני אדם...). כולנו, עד כמה שאני יודע, מאושרים בחיי הנישואין.

 

תסתכל כאן על פוסטים אחרים בפורום הזה, ותגיד לי שלהתחתן עם סטרייט זו ערובה לכך שהוא יהיה נאמן / מכבד / נחמד / מתחשב וכו'. שזו ערובה לכך שהוא לא צופה בתכני זימה באינטרנט, שהוא לא מחפש אלף ואחת דרכים "להעשיר" את הסיפוק המיני והרגשי שלו מחוץ לתא הזוגי.

 

דווקא מי שמודע לקושי הזה, ובוחר להשקיע כדי לטפל בכך - עליו הייתי סומך יותר מאשר על החבר הסטרייט שלי.

 

לסיכום...

אפשר להיות ביסקסואל ולהיות מאושר בנישואים

אפשר להתחתן עם ביסקסואלית ולהיות מאושר בנישואים

 

 

צרי קשר עם מכון פועה עם הרב בורנשטייןמוש השור...
חשוב שתבררי את המקום שאת נמצאת בו עכשיו במידע ממוקד ומדוייק עם אנשים מקצועיים טובים כמו מכון פועה.
יש אירגונים טובים שמתעסקים בזה אני מכיר ספציפית את מכון פועה בהקשר הזה דרך אישתי שלמדה שם.
תיגשי למקורות מידע ולימוד של הנושא רק דרך מקור מוסמך.
חבל להתבלבל מקורות ידע לא מוסמכים או עם אגנדות כאלה ואחרות.
בהצלחה זוגיות מדהימה תעריכי את הטוב שיש בחייך ואל תתני לכול רוח נושבת לערער אותך
מוסיף את הרב שרלו ככתובת מעולה במקרים כאלהפשוט אני..


סוףסוף מעניין פהחדר בריחה
חסר רקעאושפיזין מהירחאחרונה
מה היה עד היום? בעבר? איך גדלת? למה התחתנת? כן רצית את בעלך בכלל? יש רצף ארוך ומאד מורכב ומבלבל וכל האווירה החברתית המערבית גורמת לנו שלא נדע מה אנחנו באמת ומה זה רק תשוקה
בהמשך לשרשור האחרון...יונתן1
חושב ברצינות
לא עדיף לבגוד מאשר לפרק בית?
לפעמים אפשר להסתדר בלי אהבה שכל צד עושה את המטלות שלו ומנהלים משק בית תקין (לא זוגיות)
יש כל כך הרבה זוגות עם נישואים פתוחים אולי זה הפיתרון?
לפעמים האהבה נגמרת ולעשות צעד של גירושים זה קיצוני ..
העולם משתנה אולי צריך שינוי במבנה המשפחה?

תודה לךלורייל

ואכן הם רואים אותי שמחה, וזה נעשה בדרך הכי ידידותית שאפשר, חחח אפילו אנחנו הבנו שאין מנוס.

גם הסברתי שאין צורך שזה קרה לי זה יקרה גם להם , מקווה במשך הזמן שזה יהיה רגוע להם בלב יותר ויותר

חברים יקרים שלום,אלעד

בשעה טובה נבחר מנהל חדש לפורום,
לאחרונה, כנראה בשל הקורונה ומשתתפי פורום רבים שנשארו בביתם במסגרת החל"ת, האווירה פה התחממה מבחינה מינית ולי אין את הזמן הדרוש כדי לטפל ולנקש ולנהל את הפורום כפי שהייתי רוצה. בכלל, בטח כבר הבנתם שאני כשלעצמי מבכר שלא להתערב כלל במה שמרחש כאן מתוך הבנה שחברים פה אנשים נשואים ובוגרים, אך לאחרונה לא מעט משתתפים פה איתגרו אותי ואילצו אותי להתערב, וזה מאוד מסתכל.

 

לכן צרפנו מנהל חדש לצוות - בואו נקדם אותו בברכה!
ואם יש מישהי שמתאימה לדעתה להצטרף פה להנהלה, אשמח לשמוע על כך באישי.

תודה רבה ובהצלחה!
בואו נשמור על המקום הזה, שישאר נעים ונוח להיות בו
אלעד

מוזמנים לפנות אלי באישי אם אני מפספס משהובסדר גמור
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך ט' בתמוז תש"פ 15:13

שאינו מתאים לפורום ציבורי ובפרט לפורום יהודי ודתי. 
לשון הרע, עידוד לעברות(כמו בגידה) או כל דבר אחר לא הולם(כמו ירידה לפס אישי), ימחק לאלתר ללא התראה. 

ממש..אבוד לבדי
"למינ(ים) ולמלשינים"
בקטע טוב
לא הבנתי מה אתה רוצה להגידבסדר גמור
הכוונהאבוד לבדי
שהמלשינים יפנו אליך וידווחו על המינים..
יותר מובן?
כן תודהבסדר גמור


יש כפתור של דווח....ככה יוכלו לדווח בקלות לשניכם. בהצלחה!!יעל מהדרום
כל הכבודיהודה224
@אלעד היקר.
יישר כח!rivki
מקווה שאנשים כאן יתאפסו על עצמם ולא נצטרך הרבה צנזורה.
הגיע הזמן.אנונימי (2)
מישהו צריך לעשות פה קצת סדר 😸
ולשמוע את זה ממךחדר בריחה
בואו נעשה בחירותדי שרוט

פורום דתי פורום דתי אבל דמוקרטיה

איפה כתוב שזה פורום דמוקרטי?בסדר גמור
רק אלעד מחליט..
בתקנון של הערוץ כתוב בפירושדי שרוט
 
מה הוא הדין הישראלי אם לא דמוקרטיה תוססת?
אתה גם נכנס לחנות ודורש לערוך בחירות מי יהיה פה בעל החנות?אלעד

חח מה נסגר

הווווו אז עכשיו הערוץ זה "החנות" שלך אה?!די שרוט

זאת פלטפורמה ציבורית אשר חלים עליה חוקי יסוד כבוד האדם וחירותו -התשכ"ל.

 

 

תודה על הדוגמא ^אלעד

אתה מסביר נהדר את התופעה שהתקשיתי לתאר בראש השרשור

מעניין איזו שנה זאת התשכ"לדי שרוט
לא כדאי לך אני אתמודדיהודה224
אתה תהיה יור האופוזיציה
אני אהיה אופוזיציה לוחמניתדי שרוט

אהפוך את הערוץ הזה לצאט של תפוז

חחח)חחחחחיהודה224
תפוז רקוב הורס את כל הסלסלה
דין ישראלי (יהודי) מקורי (-;בסדר גמור
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך ט' בתמוז תש"פ 21:02

על "עזים בקדושה" שמעת ?!

תקשיב טוב מנהל חדשאנונימי (2)
יכולות הניהול ממכרות .
שלא תגיד לא ידעתי .
את מנהלת פורום??????משוטט
אתה חדש פה?בסדר גמור
שמות המנהלים כתובים מתחת כול כותרת של פורום.
8 חודשים לפניך פה..משוטט


ראשית זו היתה שאלה רטוריתבסדר גמור

שנית, איך אחרי כל כך הרבה זמן לא גילית את זה?

אני כבר לא זוכר אם בתשע"ו פתחתי את הכינוי הזה או זה המקורי.. 

אין ברירה, נענה לך ברצינות.משוטט
השאלה הופנתה לבזמני בשאלה אם היא מנהלת בכללי. לא את הפורום הזה. (שאלה הומוריסטית כי אני יודע את התשובה)

לא חדש לי עניין הרשימת מנהלים למעלה.

אתה טוען שהכינוי הזה הוא פצל"ש? מחדל.
חלילה..בסדר גמור

פשוט אי שם רציתי להחליף כינוי אבל לא לאבד את הקיים ולכן בזכות קשרים עם רבינו הוא עשה לי ניתוח לשינוי כינוי, שעבר בהצלחה בע"ה 

לא משנה כמה אנסהבסדר גמור
להקשיב למה שאת כותבת אני לא יכול.
אולי לקרוא ואולי לקבל.

בכל זאת אני רק בן אדם
כל הכבוד!שקדי33
ישר כוח.רחפת..
הגבתי לאלעד;)רחפת..
יישר כח גדול ובהצלחהק"ש
יישר כח גדול ל@אלעד על כל הדאגה לפורום
ובהצלחה גדולה ל@אלעד ול@בסדר גמור בהמשך הטיפול בפורום.

ובעז"ה שהניקים יגלו מספיק אחריות ויהיה צריך מינימום התערבות מנהלים בפורום.
הלוואי, אבל זה בערך כמו להגידבסדר גמוראחרונה

שלא יצטרכו משטרה כי אנשים יהיו מספיק אחראיים לא לחרוג מהחוקים 

גלולות יאזכלהחדשה
מישהי יודעת אם אפשר לדלג על 4 הכדורים האחרונים ולהוסיף כדורים (נגיד 7-10) מחפיסה אחרת ואז לשתות את ה4 האחרונות? (ואז כמובן להתחיל חפיסה חדשה)
זה פוגע במניעת היריון?
אפשר לחבר חפיסות, לדלג על ה-4 אחרונות ולהתחיל חפיסה חדשה.קרן-הפוך
אני מניחה שאת רוצה לתכנן את מועד הדימום שלך?

שלא יתחיל סמוך לסיום החפיסה הראשונה, אלא את רוצה לדחות בכמה ימים ולכן את אומה להוסיף כמה כדורים מהחפיסה השניה?

זה לא פוגע במניעת הריון.
ברגע שסיימת את 24 הגלולות הפעילות - את מוגנת כן במהלך המרווח עד לחפיסה הבאה, כלומר מוגנת גם בימים של הגלולות הלא-פעילות.

חייב לחבר חפיסות מלאות או שאפשר להוסיף כמה ימים בודדים?כלהחדשה
אז אם אני מסיימת חפיסה אחת ומוסיפה 10 כדורים מחפיסה אחרת ואחרי זה מפסיקה ל4 ימים ומקבלת בהם את המחזור, אני מוגנת כל הזמן הזה? או שחייב לחבר 2 חפיסות ולסיים את השניה?
אין צורך לחבר חפיסות מלאות. את מוגנת מרגע סיום הראשונה.קרן-הפוך
למעשה את מוגנת כבר בסיום ה 14 הגלולות הראשונות, אם מילאת אחרי ההוראות והתחלת את החפיסה הראשונה ביום הראשון לוסת.

את יכולה להוסיף גלולות מהחפיסה השניה ברצף לאחר ה 24 הראשונות.
להפסיק החפיסה השניה מצי שבא לך, לקחת את הארבע גלולות הריקות, לקבל דימום ולהתחיל חפיסה חדשה בסיום הארבע גלולות אלו.
הבנתי! תודה רבה לךכלהחדשהאחרונה
מישהו היה אצל ד"ר יצחק מנדלבאום?אנוונימית1
כאלו שהיה להם טוב וכאלו שלא-
אשמח להתייעץ בפרטי...
תודה
לא הייתי אצלואנונימי חדש
אבל שמעתי עליו המלצות מאדם שאני סומך עליו בעיניים עצומות.
בואי לפרטי!פמיהלכה


מכירה מישהו שרצהמירבי34אחרונה

והוא היה "תפוס" עד לעייפה

היי.. אשמח לעזרה ממישהיאחת22

אני צריכה לשאול משהו בחורה בעייני אישות,

ממש אשמח לעזרה

תודה רבה...

מיליון פעמוני אזהרהרקלתשוהנ
למי שפונה אלייך כי את אנונימית,
ואם את אמיתית אז שימי לב מי פונה אלייך בפרטי.

לא מתכוונת לפגוע אבל את אנונימית.

תודה, הייתה לי שאלה קטנה ומישהי עזרה לי. תודה בכל אופןאחת22


או מישהו עזר לך. בכל מקרה הייתי ממליץ להימנעבסדר גמוראחרונה

מפתיחת פירצות שקוראות לגנבים.. 

 

אם את רוצה להתייעץ עם מישהי, בחרי לך אחת מנשות הפורום המוכרות והתייעצי עימה. 


הזמנה לקהל הרחב מזמינה צרות.

מתגרשת?!ככה סתם פשוטה

היי, האמת שאני עוקבת אחרי הפורום.. אבל רק עכשיו מעיזה לכתוב.

הוא רוצה להתגרש. אחרי שנתיים בלי ילדים.


עברתי המון נסיונות בחיים לפני הנישואים.. ועד עכשיו הנישואים שימחו אותי כלכך.
בעלי מדהים וב"ה יש לנו זוגיות שמחה ומקדמת.
לאחרונה התגלתה אצלו מחלת נפש שמקשה על שנינו מאוד.
זו מחלה שכנראה תשאר, תקשה ואף עלולה להחמיר.
כשהוא רואה כמה כואב לי מתחילות להתעורר אצלו מחשבות שיותר טוב אם היה לא נשוי, כי ככה רק הוא היה סובל ולא שנינו. אחר כך הוא מתחרט על זה ושמח כלכך בנישואים ובכך שאני לא מוותרת עליו.
אנשי מקצוע ייעצו להיפרד עכשיו כי בהמשך הפרידה יכולה להיות קשה יותר או התפקוד שיהיה לקוי, ועם ילדים זה יכול להיות מורכב.
 פה אני חושבת על עצמי... להתגרש ממנו כשאני ככ אוהבת אותו? מי אמר שמחוץ לנישואים כגרושה דתייה יהיה לי טוב יותר?
לחשוב על העתיד? או להישאר במציאות שלנו? היא קשה, אבל שלנו.
בימים האחרונים הוא ממש נחוש להתגרש. אני כלכך לא רוצה.
אנחנו בטיפול, והוא עדיין נחוש על פרידה.

הסיבות שלו חצי מוצדקות.. אבל אני חושבת שיש לנו עוד על מה לעבוד, לא מיצינו בכלל את הטיפול כמו שצריך.

מיואשת. נשמע שהוא סופי.. אני בלי כוח לכלום. לא יודעת איך מוותרים על האהבה.. על החלומות

 

אשמח לעיצות

במקום להתפלסףאנונימי חדש
זה אומר שלפעמים האדם ב"מאניה"= הי מטורף אפילו כאילו הוא לוקח סמים, ולפעמים ב"דיפרסיה"= דאון מטורף- דיכאון, מבט כאילו הכל רע וכו'
״לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה...״מיסטר דום


לא זה לא אמיתי..כל יום
זה משבת שעברה כן?😮
שיניתי צלחות משבוע שעברמיסטר דום
המיחם דולק?!binbin
כןמיסטר דום
משתדל כמה שיותר
וואווו יפהbinbin
בטח אתה לא סובל אלכוהולדי שרוט
נשאראנהאלך
בבלאק לייבל מספיק לשוט וחצי.
מילא בלאק לייבל אבל הואן גוך מה יהה עליו?די שרוט
צדיק תעשה מצווהאנהאלך
תקבעו דייט.
הוא יסביר לך מה ההבדל בין סנט מוריץ לסנו פורטה פלוס ואתה תעזור לו עם הוואן גוך. רק לחשוב על האבק שם ודום שלנו כפרה עליו מנקה בקבוק בקבוק.... רחמנות.
היי היי היידי שרוט
אני יודע מה ההבדל בין סנט מוריץ לואן גוך!

ניסיתי לקחת שוט משניהם. לא אהבתי את הואן גוך.
חחחח כל היום אני מקבלת פרסומות למשקאותאנהאלך
הרגע הבנתי למה
מעניין. בואי נעשה ניסוידי שרוטאחרונה
דרוש, מאלף מדוזות ג'ינג'יות בוגר סיירת מטכל.

בואי נראה אם אקבל פרסומת לכדורים פסיכיאטריים.
בלי שיפוטיותחדר בריחה
למה לך להעלות כל שבוע תמונה כזו לכאן?
מה אתה מרוויח?
בעיני זה יפההלוי מא
ממש מייצר פה בפורום אוירת שבת
גם לדעתי זה יפה. והוא גם מזכיר לי להוציא דברים מהפריזראנהאלך
ולכתוב לבעלי שיקנה טחינה
הטחינה. נכון!חדר בריחה
גם בעינידי שרוט
זה נותן תחושת סיפוק כזה וניקיון.
גם אני נהנית מזהחושבת4321
מזכיר לי ששבת מתקרבת ונותן השראה להכנות מוקדמות
מה שעושה לך להנותחדר בריחה
אני ביקשתי ממנו שיעלה, זה מהמם ומרגשה' אלוקינו


בעבר הוא שיתף כאןחדשה ישנה
שסבתא שלו ז''ל הייתה מתארגנת ככה לשבת מוקדם מאוד, וריגש פה הרבה קוראים.

אני נהנת לראות תמונות כאלה, ואז מסתכלת על הבית שלי ונוחתת למציאות המלוכלכת
שתזכה ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמיםהלוי מא
זה נשמע רעדי שרוט
כאילו מאחל לו למות
חלילה זה מברכת המזון התוספת של שבתהלוי מא
יש ילדים קטנים בסיפור?נפשי תערוג
ואיך לא מצטבר אבק על הצלחות?
יאו איזההההה כיף !ה' אלוקינו


מקסים. משמח. נותן השראה וחשק להכיןסודית
איזה מהממם, מאיפה הצלחות?לורייל


סט ישןמיסטר דום
יש לנו 5 סטים של שבת של צלחות ושני סטים של שבת של סכום וכוסות
כל הכבודלורייל

על קידוש השבת כך.. יש לי 2 סטים. אבל בתור אחת שפשוט אוהבת לגוון כלי מטבח הבאת לי רעיונות

ישר כוח

כל מקדש שביעי כראוי לו... שכרו הרבה מאד על פי פעלועץ הלבבות
מתרגשת כל פעם מחדש!!!!
ומתחזקת בהכנות מוקדמות לשבת בזכותך!
אשריך ואשרי חלקך
שבת שלום!
גם אני חיה בנישואים ללא אהבהעובדת אצות
עבר עריכה על ידי עובדת אצות בתאריך י' בתמוז תש"פ 05:19
עבר עריכה על ידי עובדת אצות בתאריך י' בתמוז תש"פ 05:18
מצדי, לפחות.
גם אני, כמו אשתאול, לא מוכנה לפרק את החבילה ( זו בכלל לא אופציה מבחינתי)
אנחנו יחד לא מעט שנים, הכרנו בעבודה (דווקא סיפור יפה, אבל כדי לא לחשוף לא אספר) הוא בסך הכל בן אדם טוב. קצת מרבה לכעוס, יש לו פיוז קצר ותגובות מהירות ולא מידתיות (נגיד ילד שופך מים הוא פתאום צועק עליו) אני לא רוצה לפרט הרבה מפאת כבודו אבל יש עוד עניינים שחלקם בטיפול.
מעבר לזה, הוא באמת בסהכ אדם טוב. הוא חרוץ מאוד בעבודה, הוא מאמין בטובת הכלל לפני טובתו (מה שיכול מאוד לעצבן את אישתו לפעמים...) הוא חכם מאוד ומאוד מאפשר לי. להתפתח, ללמוד, להתקדם בקריירה... היו שנים שהרווחתי יותר ממנו הוא לא קינא, אפילו ממש פירגן.


הבעיה היא שהתחתנו בגיל 35, הייתי ממש לחוצת חתונה וילדים והתעלמתי מכל הדברים שהפריעו לי. מכל הדברים שלא אהבתי. אני משחזרת דברים אחורה המון בראש וכל הזמן חושבת על כך שהיו לפניו בחורים שעל הרבה (הרבה) פחות מזה העפתי. לא ברור למה דווקא הוא נשאר...

הוא לא נראה הכי טוב, הוא נמוך ממני, הוא עצלן מאוד בבית, הוא לא אוהב חברה (מבחינתו אנחנו זה מספיק) ואני מאוד מאוד חברותית וזה רק על קצה המזלג.

אני רואה את חברות שלי עם בעלים הרבה פחות "מוצלחים" ממנו שלא רואות את המגרעות שלהם וכל פעם אומרת לעצמי, שהסיבה היא שהן אוהבות ואני לא. פעם הוא סיפר לי משהו על מישהי מהעבודה ואפילו לא הרגשתי קמצוץ של קנאה. אם הוא יבגוד בי, האגו ייפגע, אבל ללב זה לא יפריע....

אני לא חושבת שאי פעם אהבתי אותו. מדי פעם יש גלים של תקופות טובות יותר, אבל האמת שכל פעם כשאני חושבת אם הייתי מחזירה את הגלגל לאחור אני אומרת לעצמי שלהתחתן איתו הייתה הטעות של חיי.

אני יודעת מה זו אהבה. לפניו (הרבה לפניו) היה בחור שאהבתי מאוד שעד היום כשאני רואה אותו דופק לי הלב. הייתה לי אליו אהבה ותשוקה שמעולם לא חשתי כלפי בעלי.

אני מזלזלת בו מאוד. אמנם לא במילים, אבל הוא מרגיש. פעם הוא אמר לי בעבודה כולם סוגדים לי ורק את לא סופרת אותי... כל פעם שאני שואלת אותו משהו הוא עונה בקצרה ואז אומר מה זה משנה בסוף גם ככה תעשי מה שבא לך (וזה נכון...) אני קצת מרגישה כמו איצקו ולילך מרמזור, שהיא כל כך מזלזלת בו בכל דבר....


אנחנו מעולם לא היינו "זוג זוגי" אין לנו תחביבים משותפים אנחנו בקושי יוצאים לדייטים, לא משקיעים בזוגיות כלום. מעדיפה להרדם מול הטלוזיה מאשר לידו (כך קורה רוב הזמן) הסקס קצר וחסר משמעות. אני לא יכולה לסבול כשהוא נוגע בי וכשהוא מגיע הבייתה (הוא איש קבע ועובד מאוד קשה) אני רק מתה שיילך לישון שיהיה לי זמן מנוחה אחרי הילדים...

לעניין הטיפולים, הוא לא יבוא. ניסיתי להגיד לו כמה פעמים הוא לא מוכן בשום אופן בסוף התייאשתי. היום אין סיכוי להעלות את זה כי אני כבר כל כך עמוק במשחק שלא בא לי לפוצץ. אני לעומת זאת, ניסיתי המון (!) טיפולים זוגיים לבד, רק אחד הביא לאיזו פריצת דרך קטנה (שגרמה לי להבין שיש לי פחד גדול מאינטימיות ובעצם אני זו שלא מאפשרת לו להכנס) לצערי זה נגדע באיבו מסיבות כלכליות, ואולי גם כי פריצת הדרך הזו הבהילה אותי.... קשה לי למצוא מטפלת שמתאימה לי, אני לפעמים חושבת שאני צריכה יותר הדרכה מאשר טיפול..

כמו שאמרתי, גירושים אינם אופציה. הורי היו גרושים, כל הזמן אני אומרת שהגירושים שלהם לא השפיעו עלי כמו הנישואים שלהם... הם היו צריכים להתגרש הרבה לפני... אבל מבחינתי זו לא אופציה. האנרגיות שיושקעו בזה והמחיר שיהיה לזה גדול לאין שיעור מהמציאות שאני חיה בה, ואני גם לא רואה בזה טעם. זה לא שאני אלך לחפש זוגיות אחרת זה בכלל לא מעניין אותי.

כתבתי פה דברים שמעולם לא אמרתי, גם לא לעצמי. אני באמת אובדת עצות. מאוד רוצה שהמצב ישתנה. אם יש מדריכת כלות לזוגות שאינם צעירים אולי זה משהו שיוכל לעזור לי. מוכנה להשקיע בזה

תודה למי שקרא.ה
איך שיעזור לאשה שרימתה ניצלה ולא מסוגלתסודית
למגע קל שלו?
את מסוגלת לשים את עצמך רגע במקומו?
תנסי לדמיין איך זה מרגיש להיות נשואה לך.

שבור לגמרי..אבוד לבדי
אני רק פורק מטען חורג אז מי שלא נעים לו שיעבור בבקשה לפוסט הבא מספיק דרכו עליי לא צריך גם לסובב את הנעל..
מרגיש שבור ואבוד בא לי להתאבד נמאס לי מהחיים האלה ורק המחשבה על זה שאסור מבאסת אותי ממש.. אין לי תקווה אין לי נחמה כלום לא יצא ממני אני ממש לא מועיל בעולם.. אז למה ה' ברא אותי מה הוא רוצה ממני למה הוא לא לוקח אותי.. אם אני לא מוסיף ולא תורם בעולם אלא רק הורס את מה שבנה ויצר אז מה התכלית?! אל תציעו כדורים כי הם כבר גמרו אותי ולא טיפול של שיחה כי הם רמסו אותי! אנשים שאכפת להם רק מהכסף של העבודה ולא מהבנאדם שאחרי השולחן הם אלה שתוקעים לך את הסכין ממקום שהכי לא היית מצפה ואז מסובבים את הסכין כדי לפגוע עוד יותר ולסחוט ממך את מעט האנושיות והחיות שעוד היתה בך!
ושאר העולם כולו צבוע חברים רק כשטוב לך ורוצים להנות מהשפע שלך אבל כשמשא האלונקה מתחיל להכביד ולמוטט אותך הם יודעים לא להיות שם ולהתחמק באלגנטיות.
ניראה שנשאר לי רק את בורא עולם שיעזור לי בעולם וגם זה לא בדיוק. הכל אבוד הכל נגמר 😦
רק רציתי מעט לפרוק סליחה על הבלאגן..
איזה כיף לשמוע!!!נגמרו לי השמות

תודה לך שעדכנת גם בטוב ולא רק ברע! ממש משמח לשמוע

שתמשיך לראות את הצד היפה והמואר של החיים, עוד ועוד ב"ה!

מחפשת המלצות למטפלת באיזור הדרוםמגלה עולם

מחפשת טיפול בחרדות, דימוי עצמי נמוך וכו..

איזור דרום הר חברון, באר שבע, קרית ארבע. אולי גוש עציון.

כ"כ לא מבינה בזה. איך מוצאים, מה כדאי לבדוק וכו'...

ניסיתי דרך הקופה אבל שנים עד שיביאו לי טיפול.. יש להם מקרים יתר דחופים.. וחוץ מזה נראה לי פרטי יותר מקצועי.

אז מי שמכיר, התנסה בזה וכו, אשמח לעזרה.

תפני לעירייההעני ממעש
טיפול רגשיאיש ההלכה
בהר חברון וקרית ארבע יש יחידת טיפול שנקראת מרקם. הם נמצאים בבנייו המועצה בצומת מיתרים היכן שהתפתחות הילד. הטיפול שם דרך הפניה של קופת חולים ללא עלות או בעלות מינימלית מאוד. שווה שווה.
תנסי לפנות למרכז מטפלים של נמועצה עיריה. המחיר שם מסובסד.מוש השור...אחרונה
אם החרדה קשורה איכשהו למצב ביטחוני את יכולה לקבל סדרת טיפולים חינם על ידי מרכז חוסן
בעקבות השרשורים האחרונים של נשים כאובות כאובותאורה שחורה
שצצות אחת אחרי השניה כמו פטריות לאחר הגשם
ולדעתי יש עוד הרבה ששותקות פה מאחורי הקלעים
ולאור ההצעה של @נגמרו לי השמות לפתוח קבוצה לנשים (אולי נפתחה כבר?)

מציעה (מבקשת) אם אפשר שכב' מופאסה ורבנו מוש השור הי'ו יקימו קבוצה כזו לגברים. שניהם ביחד או כל אחד לחוד.

צ'יפס עליך אורה שחורה
למה צריך נפרד?Lia

דווקא אני חושבת שזה טוב לשמוע דעות גם של גברים וגם של נשים בעניינים כאלו, כל אחד ואחת מנקודת המבט שלו/ה

עדיף אחת לנגה ואחת למאדיםאורה שחורה
אני לא ??יונתן1
ואי צדיקה! תודה שהעלית את זה!!!נגמרו לי השמות

יש לי כל כך הרבה מה לכתוב בנושא...

 

את כ"כ צודקת,

וכמה כאב שומעים ורואים וקוראים, זה פשוט לא להאמין שורף ממש

ואיזו צדיקה את שאכפת לך מנשות ישראל המקסימות וגברי ישראל המקסימים גם!

 

את צודקת, רציתי כ"כ כ"כ לעשות סדנא כזו ואני עדיין רוצה וב"ה עוד אעשה!!!

רק מה שקרה מאז שרציתי ועד עכשיו היה (זה הולך להיות ארוווך, אפילו בהסרים פשוטים אני חופרת וזה נהיה מגילה חח )

אז בהתחלה ביררתי מי רוצה להירשם,

ובפרטי פנו אליי 30 נשים ואז עוד 10, ובגלל הקורונה וזה חשבתי מה לעשות ואיפה ואיך בגלל הסכנה וכל ההגבלות,

ואז לאט לאט החלטתי לגבש תוכניות שזה יהיה בקבוצות ולא כולן יחד ואפילו חשבתי על מקום שיכול להתאים והתכנים גם כבר היו לי בראש פחות או יותר, והחלטתי שזה יהיה בימי חמישי שדאז היו לי פנויים לגמרי מזוגות,

אבל מה שקרה מאז זה גם שנוספו לי 2 זוגות ביום חמישי (

ואתמול מצאתי את עצמי לראשונה עם 4 זוגות ביום והייתי בהלם מהמצב כי אף פעם לא קיבלתי ביום אחד יותר מ3...)

גם עברתי איזה משהו רפואי ועד שנגמר

היה לי עוד משהו - ושהוא נגמר

היה לי משהו שלישי!

וואו... חח...

ואז בעלי היקר גם היה לו עניין רפואי שבועיים

והקטן שלנו פתאום גם, שבוע שלם

ואז האאמצעי

ואז 2 חברות טובות טובות סיפרו לי בשורות איוב ומשבר עצום שממש לא הצלחתי לישון בלילות,

ואז במשפחה הקרובה שלי בישרו בשורות הכי טובות שאפשר, ואותן בשורות דורשות המון המון המון זמן (שאין) ואנרגיה (שמקווה שיש אבל כבר מטילה ספק בכך (: וזה לא הולך להסתיים בחודשים הקרובים...)

ואז אתמול שוב הגבילו והקורונה שוב תופסת ראש החצופה, ושוב עלייה במספר הנדבקים...

ואישי היקר בקבוצת סיכון... וגם אי אפשר לשמור על מרחק 2 מטר ולהיות כך...

ופתאום הכל נעשה לי בראש סלט אחד ע נ ק י

ובקושי מצאתי זמן לענות בפורום, אז לפעמים נכנסת ממש אחרי שמסיימת ב23:30 את יום העבודה ומשתדלת לענות אבל אחרי 2 תגובות (חופרות כאמור ) כבר מגיע 1:00 ומתישהו גם צריך לישון...

ואפילו שלא הייתי ליד מחשב כי היינו אצל המשפחה חברה יקרה שלחה לי הודעה על איזו הודעה בפורום אז כתבתי בפלאפון במשך שעתיים (אמיתי לגמרי) הודעה לענות חח...

והילדים כולם בבית מאז שהכל התחיל - מפורים, אז גם זה...

והבית... והזוגיות... ואישי היקר שגם עובר דברים ובעומס,

 

ב ק י צ ו ר

(או כמו שבעלי אומר - איך את תמיד אומרת בלי סוף והעיקר שבסוף אומרת את ה"בקיצור" חחח זה באירוך!!!!)

אז באירוך...

אני ממש ממש לא שכחתי מזה!

וברגע שהכל ירגע

וכולם יהיו בריאים

וההגבלות יאפשרו את זה

והזמן יאפשר את זה

וברגע שיהיה לי יום פנוי אפילו אחד

סוגרת את העניין ושולחת לכל מי ששלחה לי בפרטי!

 

אולי זה יצטרך להידחות לספטמבר, אולי לפני, אולי אחרי,

אני באמת לא יודעת לצערי,

אבל דבר אחד אני כן יודעת - שאני רוצה לעשות את זה מכל הלב!

ושבעזרת השם ובל"נ זה כן יצא לפועל! זה יקרה!

ושהקב"ה מדויק מדויק ומדייק אותי ואת המציאות כולה למה שהכי נכון

ואני באמת מאמינה שהכל לטובה ובסוף זה יהיה הכי טוב מכל הבחינות ב"ה

 

אז שוב תודה לך על האפשרות לעדכן עוד כאן ולחפור ולפרוק את זה...

ובתפילה שכל בנות ישראל ובני ישראל, וכולנו

נזכה לשלום בית שלם,

בריאות שלמה בגוף ובנפש

שמחה שלמה

כוחות טובים

נחת רוח ובשורות טובות תמיד! אמן!

 

שבת שלום ומבורך יקרה

 

אני חבר בפורומים של גברים דתייםאלגריטיאחרונה
שזה נהדר כשלעצמו אבל חסרה הפרספקטיבה הנשית הפשוטה והאותנטית.
לדעתי כדאי לשלב את הרעיון בדיאלוג פינג-פונג לפי נושאים שיעבור בין הפורומים דרך המנהלים והמנהלות.
זה מודל שעובד טוב בקבוצות מסוימות בפייסבוק, אבל אני פחות אוהב להיכנס לשם.
מתוסכלתפסימית משהו????????
בקצרה:נשואים כחודשיים,פרק א- שלי פרק ב-שלו.
הבעיה היא שבעלי לא אוהב אותי,אמר לי מפורשות,גם לפני החתונה שזה חתונה מתוך שכל ואין שום רגש.הגיוני בעולם הדתי(בעלי תשובה מתחזקים).העניין הוא ביום יום,כמה שישתדל להתנהג בסדר ולעשות כאילו אוהב(הודעות יפות,מתנות וכו..)הוא אומר שזה על מנת לעורר את האהבה שלו כלפיי..אבל יש רגעים שאני פשוט מתרסקת; הוא יכול להסתכל על בחורה שנראית טוב בעיניו ולומר לי בלי בושה:איזו שווה היא(או משהו בסגנון)..נשואים חודשיים..מעבר לזה יש את ההתנהגות של כאילו עושה טובה לפעמים,זה משתנה מתקופה לתקופה,יש ימים שחוץ מהודעה אחת ממנו,אני יכולה לא לחזור הביתה עד חצות ואחרי,לא יצלצל או יסמס אפילו לראות מה איתי.נכון שידעתי שאין אהבה מלכתחילה,אבל האם מתחתנים רק משכל? אנחנו ךא חרדים ורחוקים משם כרגע לצערי הרב..רוב הזמן אני ירודה,כבויה,איבדתי את שמחת החיים שלי,זה כל היום בראש שלי.אני אפילו לא מדברת על דברים פוגעים ולא יפים שאומר לי לעיתים די קרובות,ואז מתנצל ואומר שהוא לא צריך לפגוע בי וזה לא יפה.כל זה כי אין בו אהבה כלפיי.לא מאמינה שאחרי חודשיים חושבת על גירושין/-:
אם היו יוצאים- כןחגהבגה
אבל הם כבר נשואים.
יש השלכות להחלטות.