היי יקרה!
הרגשות והתקוות והציפיות - וכן גם האכזבות שאת מביעה כ"כ כנים ואמיתיים ונכונים.
אבל מה שאנחנו, כולנו, לפעמים שוכחים הוא שאדם באמת קרוב אל *עצמו*, כמו בשיר "אדם אצל עצמו הוא גר"
מה שאומר
שגם בעלך תמיד פינטז להתחתן ושהכל יהיה מושלם
שאשתו תבין אותו
שתתמוך בו תמיד
שתעזור לו
שתרגיע אותט
שתכיל אותו
שתדאג לו
שתעשה לו וכו'
וגם הוא התחתן והבין שזה לא בדיוק ככה.
וזה לא שמשהו בכם או בזוגיות שלכם דפוק חלילה, ממש ממש לא!!!
זה כי אתם פשוט שני בני אדם חמודים וטובים שהם - ובכן, *בני אדם*
לא מלאכים
את בת אדם. ואת רוצה ומעוניינת שיכילו ויעזרו וכו'
ובעלך בן אדם והוא רוצה ומעוניין שתמיד יכילו ויקשיבו וכו'
בסופו של דבר האדם הראשון שאנחנו הכי חושבים עליו והכי מעוניינים באושר שלו - זה אנחנו עצמנו.
אם טוב לנו - יהיו לנו יותר כוחות לתת הלאה
אם רע או לא טוב - לא נוכל להתאמץ כ"כ ולראות את האחר.
וחשוב להבין שככה בני אדם עובדים, כולם
ההבנה הזו היא קריטית כי היא באה בצורהזו או אחרת לכל כך הרבה זוגות, אם לא כולם, בשלב זה או אחר אחרי החתונה
והם פתאום טועים לחשוב שמי שמולם הוא לא מי שהתחתנו איתו אלא מפלצת לא ברורה,
בעוד זה ממש ממש לא נכון.
זו רק המציאות שהשתנתה, אלו המטענים והעלבונות והריבים שלא טופלו מעולם שמצטברים,
זה הדעיכה של האהבה בשיגרה ובמחויבוןת של הנישואים בלי שעשו משהו *אקטיבי* להחיות אותה - כי כמו כל דבר בטבע - כל דבר זקוק לאנרגיה כדי להתקיים וכדי להמשיך ולהתקיים!
אז אם נשקיע, ניתן, נבין, נקשיבף, נלבן, נשלים, נצא, נתאוורר, נדאג לעצמנו ולעולם פנימי עשיר - או אז תהיה קרקע פוריה לאהבה לצמוח.
אבל אם לא נעשה את כל אלו, לא נוכל לצפות שיקרה נס והכל יהיה מושלם כל הזמן.
אפילו אם עובדים ומשקיעים אי אפשר שהכל יהיה מושלם כל הזמן
כי אלו החיים... פעם אני למעלה פעם אני למטה.
וכולנו זקוקים לחסד
וכולנו זקוקים ונזקקים מדי פעם. כולנו.
אז אם נסתכל על בן/בת זוגנו כמו שאנחנו מסתכלים על עצמנו
ונבין שבעצם הם קודם כל רואים את עצמם ואת הצרכים שלהם כי הם ***בני אדם*** בדיוק כמונו ולא מפלצות מרושעות -
אז ננסה רגע להקשיב *להם*
מה הם רוצים?
מה קשה *להם* הכי הרבה?
מה יכול ממש לשמח אותם?
ונשתדל לעשות את זה.
ולעצמנו, אפשר לבקש תמיד,
לדבר בשפה של צורך, שלי עצמי ולא בהטחות או עלבונות או האשמות.
לא לצפות שהשני יקרא מחשבות, כי הוא לא - פשוט לוימר. ככה קצת ככה פשוט.
לומר, לבקש, לתקשר, לדבר, להקשיב ולדבר, להקשיב עוד ולדבר עוד. ככה בונים זוגיות.
ואם בן הזוג לא מימש את הפנטזיה באיזושהיא סיטואציה להיות האביר על הסוס הלבן שמביןם הכל בלי שיגידו לו ותמיד מבין ותמיד מכילך ותמיד מפרגן ותמיד תמיד תמיד...?
אז נבין ששוב - הוא בן אדם. וכולם ככה. מי יותר ומי פחות.
ולא נצפה ממנו ציפיות לא ריאליותץ
אלא נתאים את הציפיות למציאות -
נצפה שאם נבקש, נדבר את הצרכים שלנו
והוא את שלו
ואנחנו נקשיב לו ונשתדל למלא את הצרכים שלו
והוא יקשיב לנו וינסה למלא את הצרכים שלנו - זה כבר יותר ריאלי.
אבל ה**תמיד** הזה הוא לא ריאלי.
כמו שאנחנו לפעמים עייפים, תשושים, רעבים, חולים, מתוסכלים, עצובים וכו' ולא תמיד יכולים להיות 100% שלנו אבל מוחלים לעצמנו -
ככה גם בן הזוג לפעמים טרוד/עייף/לחוץ/מתןסכל/אחר ממה שקורה איתו עצמנו ולא פנוי להיות המושיע שלנו בכל זמן נתון.
רק כי הוא אדם וזהו. הוא לא רע.
ובנוסף לכל זה,
הרבה פעמים אנחנו מצפים שבן הזוג יציל אותנו ***מעצמנו*** וזה גם לא נכון ךתמיד.
אנחנו צריכים להיות החברים הכי טובים של עצמנו.
אנחנו צריכים להתמלא כוחות ואמונה *בעצמנו* ולעשות במו ידינו את האושר שלנו!
לא לצפות או להיות תלותיים בשני בדברים שקשורים אלינו.
אני בטוחה שגןם לך יקרה יש טונות של כוחות שרק מחכים שתאמיני בהם ותתני להם לצאת החוצה
וכוח רצון, ותקווה, ועבודה, וכוחות ועשייה
קחי את כל מה שכבר בתוכך ותשתמשי בו!
כשאת תהיי מלאה בזכות עצמך, שמחה בעצמך, אוהבת את עצמך - ממילא תבואי גם לזוגיות בעוצמה גבוהה יותר.
בהצלחה רבה רבה 
אבל אם אתה מכיר אותה ובטוח שהיא תשמח אז סבבה