פורום נשואים טריים (עמוד 227)

שמתחת לתגובה הרלוונטית. ואז זה יענה ספציפית לתגובה הזו

אבל זה לא מתמקד. פעם כן עכשיו לא

לפנייך על אותה תגובה,אז הם יופיעו קודם,והתגובה שלך תופיע מתחת

אולי נובעת מרצון לראות עד כמה אני יכול לסמוך עליהם ולהישען עליהם בלי להתאכזב.

אני חושבת שככל שאדם יחזק את התלות שלו בבורא יתברך ,ויתחזק במידת הביטחון בו, כך ממילא יפחת הצורך שלו להישען על בני אדם וכך יפחת הצורך לבחון אותם. אני לא יודעת אם כיוונתי למה ששאלת. 

בכל מקרה אני לא בטוח עד כמה זה קשור.. אבל תני לי לחשוב על זה עוד

 

אתה צריך לחשוב בינך לבין עצמך מה מביא אותך לעצור ולחשוב, במקום פשוט לעשות את זה? 
אתה אומר שאם תעשה את זה לא תיתן הזדמנות לאדם השני להתנסות?

אני לא בטוח שהבנתי למה אתה מתכוון.. 

ללמוד לקבל את הסובבים ללא תנאים.

לא לפתח ציפיות אלא פשוט לזרום ואם זה משהו שחשוב לך לומר אותו.

לא לצפות שמישהו יעשה משהו מעצמו כי זה נידון לכישלון מראש וחבל על האכזבה.

כאילו כן, יש כאלה וכנראה גם הרבה,
אבל באמת נראה לך יותר הגיוני שאדם שכותב כאן שאלה לגבי דמי אבטלה והחזרים, מרוויח 500,000 בחודש ולא 500?
אני יודעת שזה לא הנושא אבל פשוט באמת מתעניינת מה גרם לך לכתוב את ההודעה הזו? או שאני באמת לה בעולם מאוד מאוד שונה כלכלית משלך...

בכל מקרה אם תקרא את הטקסט של השאלה תראה שזה לא מסתדר עם משכורת של 500,000

לא טוב לך ספרדים?!

לא אחי
עם הספרדים אין לי בעיה. מי יודע, אולי גם אני אחד כזה?
רק אמרתי שהילדה פה שהפכה אותי לאלפיון העליון, וכתבה באופן עמוס טינה פה, מזכירה לי את דרעי שלא מפסיק לבכות על הפערים...
ואם כבר, האיש דפק פערים רציניים מהשכבות החלשות, יש לציין

פה זה חדר בריחה מהפוליטיקה .....

להחזיר, יגידו לך
יכול להיות שיוותרו, לפחות חלקית

אצלי הם רדפו אחרי בגלל 32 ש"ח 3 שנים

וזה בגללם, הם עשו לי תיאום ביטוח לאומי לא טוב

רמזו, שילכו לקראת..

יחלקו את הכסף שלי ושלך לאנשים שלא צריכים לקבל אותו?

את מסכנה, אין לי עצות, סליחה. אבל ממש ממש מבינה אותך וכואבת בשבילך. שולחת מלא אהבה ותמיכה

למה את צריכה אותו?
לכי להורים שלך
שלום!
רוצה להתאפס, בבקשה
לא?
פתיחת תיק, אולי יאפס אותו.

זה אפשרי?
אם כן, סעי.
עזבי הכל, תתמודדי אחכ. את צריכה עכשיו מ נ ו ח ה .
את אלופה ♡

כאילו מינימום של זוגיות של אנושיות .. אתה האבא פה ריבונו של עולםםםם!!

אבל כמובן שזה לא בעיה נקודתית נשמע שזה בעיה רצינית וצריךך משהו לזעזע את המערכת, 

אז דווקא הרעיון שכתבו פה שתלכי להורים שלך לתקופה נשמע לי מוצלח אם כי יתכן שבטח לא נעים לך ואת לא יכולה.. 

אם כן אני הייתי ממליץ לשבת ולכתוב מכתב ארוך ומפורט על מה את מרגישה והאם זה נשמע לו הגיוני שאשה תעבור כזה דבר.. כשקוראים ממכתב יותר קל להתחבר ולא לייצר אנטיגוניזם כי פחות מרגישים מותקפים מלדבר אחד על אחד..

בהצלחה

תנסי להעביר את היום בשקט(אפילו שזה קשה וחוצפה מצידו)
ובערב תנסי לשבת ולדבר עימו בצורה נינוחה על הדברים ותאמרי לו שככה את לא תמשיכי כי זה בלתי אפשרי..ואת פשוט תלכי להורים שלך..
תנסי לדבר ולהוציא מהלב ולשמוע אותט..
במידה וימשיך, או שתתייעצי עם הרב שלו או שתלכי בכדי שיראה שאת רצינית..

בהצלחה

קודם כל אל תחכי שהוא ידאג לך אם לצערנו זה לא קורה. קיראי על משכב לידה, תבקשי ממנו שיקרא או שתכו יחד לרופאה, אם צריך.
טיפול בתינוק שרק את יכולה אז תעשי אבל בטח לא סדר נקיון טיפול בגדולה במה שלא הכרחי.
תשתדלי תמיד או לשבת או לשכב.
וכשהוא יחזור תגידי לו שאת חייבת לישון.

מעבר לזה חייבים לפתור את המצב הזוגי. סליחה אבל לא לישון יחד תקופה זה דבר מאד מרחיק ואולי גם פוגע.
אתם צריכים לדבר פתוח לא לחכות שסתם דברים ישתנו מפרצופים או הפגנות... וכן אם צריך מתייעצים או פונים לטיפול! בודאי כשיש 2 ילדים.....

זמן שאחרי לידה ובטח ככה בקורונה כשהוא עובד זה זמן נפיץ מאד וקשה מאד!!!!
אתם צריכים להגיע למצב שביחד אתם מוצאים פתרונות מתוך האילוצים שלכם ולא כל אחד חי לעצמו

צריך לבוא לא ממקום מאשים, כי אז הוא ישר יתחיל להתגונן.

פשוט תספרי כמה קשה לך ,שאת מרגישה שאת לפני התמוטטות, תסבירי לו את הסיכונים לאישה אחרי לידה שלא ישנה.

פשוט לבוא מתוך שיתוף, זה ישיג הרבה יותר תוצאות

אם יש לו רב שהוא מקבל ממנו - אולי  הוא ישמע. רב זה כמו מורה דרך בהרבה מקרים.

במיוחד כשהמשפחה שלו היא לא אופציה.
צריך מישהו שהוא מעריך ובעל סמכות שידבר איתו

והכי כואב פיזית ונפשית

והכי מורכב.

 

את קודם כל צריכה להבין את עצמך ואת זה שאת יולדת! ממש נחשבת בתוך תוך משכב הלידה

עם כל המפל הורמונים, עם כל הדכדוך שיש, עם כל הגוף הכואב שעבר לפני שנייה טראומהף עם יצור פצפון חסר אונים שתלוי רק בך (לפחות באוכל), בתוך סגר וקורונה

ולתוך כל זה נכנסים מתחים זוגיים.

זה לא הזמן, אי אפשר פשוט אי אפשר כרגע לטפל בהכל!

 

קודם כל את חייבת עזרה, תמיכה

לישון נורמלי כמה שעות

לאכול טוב

מישהו שיחזיק את התינוק לכמה רגעים שתוכלי אפילו רק לנשום ולהתקלח...

 

אחרי שיחזרו אלייך קצת כוחות אפשר לטפל בהכל. לאט לאט.

הכל בר תיקון ושינוי אם שני בני הזוג רוצים ומוכנים לעשות עבודה. באמת באמת.

עזבי כרגע את כל הדקויות והקטנות האלה עם המשפחה שלו המשפחה שלי - את חייבת מרגוע לגוף ולנפש עכשיו!!!

 

תתחזקי קודם יקרה!

 

אח"כ לכו לטיפול זוגי שב"ה יוציא אתכם מאפילה לאור גדול.

 

הרבה חיבוקים וכוחות

בבקשה עדכני איך את היום, ואם תרצי לפרוק עוד תכתבי כאן או בפרטי או בטלפון בשמחה רבה |פרח|

אל תשימי לב למה שהוא אומר ותדאגי לעצמך ולילדים.
תבקשי ממישהו לדבר איתו בשבילך כדי שלא יגרר למריבות

מכירה מישהי מהממת שעונה על ההגדרה..

צריכה עדיין מספר?

לא מנסיון וזה היה לפני הרבה זמן אבל אולי עוד תקף...

וגם בעלה יכול להדריך את ארוסך אם זה רלוונטי

אם רלוונטי תפני אלי בפרטי

הוא דוחה אותך?

מה מעולה באופי שלו בעינייך?

כמה זמן אתם יוצאים?

 

מה זה אומר "לא מתחברת" למראה? האם יש דחייה? חוסר משיכה? גועל? משהו אחר? או רק הורגל ודמיינת וחשבת משהו מסוים והוא משהו אחר מכל זה?

 

בגדול אם אין דחייה ויש אופי טוב,

והבחור "|רק" לא בסגנון שהכרת - אני כן חושבת שכדאי לתת צ'אנס ולפעמים אפשר להפתיע את עצמנו שאנו כן "מתחברים" לעוד סגנונות.

אם לא רע לך איתו ואין דחיי ובסה"כ נעים ונחמד לך איתו כאשר אתם נפגשים - הייתי ממשיכה להיפגש עוד כמה פגישות/תקופה מסוימת ואז חושבת ובוחנת שוב את הדברים.

 

[אם יש דחייה ממש התשובה שונה בהתאם...]

 

בהצלחה רבה!

אופי יותר חשוב ממראה.
תני לעצמך זמן. אולי כן תתחברי למראה?

לא מומלץ

לא מומלץ בעליל.

הרבה פעמים דברים חיצוניים משתנים בעיינינו. לכן אם היא רק בתחילת קשר והאופי מתאים ויש אידיאלים משותפים, מומלץ להמשיך לבדוק. סביר שאם יווצר קשר רגשי, בעוד כמה פגישות, המראה כבר יהפוך למראה מתאים.

כמובן שאם המראה ממשיך להפריע - אסור, אסור ועוד פעם אסור להתארס ולהתחתן כך!!

אבל אפשר לתת צ'אנס שזה יקרה

המראה שלו לא ישתנה, אולי תתרגלי אליו.
מה שכן במידה וזה ככה יישאר את תהיי מוכנה לחיות איתו?

מראה חיצוני יכול להשתנות בעינייך כשתאהבי את הבנאדם

שהיא לא ממש אהבה את המראה של הבחור שלה ולאחר היכרות יותר עמוקה היא ממש אהבה את המראה שלו?

לי. לא "לא ממש" אלא "ממש לא".

לחברה טובה שלי.

לאמא שלי

 

נראה לי שאצל בנות זה יותר נפוץ מאצל בנים

והיום אנחנו נשואים כמובן

מצטרפת להמלצות להמשיך ולראות אם משהו משתנה...

האישיות שלו העפילה על המראה הראשוני וגרמה לה לאהוב גם את המראה.

ותראה מה אנונימות כתבה...

וגם אצלי הסגנון שלו בהתחלה הרגיש לי לא קשור..

עם קשר עם אקס.

בהתחלה אפילו כמעט נרתעתי ממנו (סתם כי הוא לא היה הסגנון שלי בכלל)
אבל האופי גבר על המראה ועם הזמן לגמרי לגמרי נמשכתי אליו. אפילו מאוד.
אומנם בסוף לא התחתנו כי הוא לא התאים לי מבחינות אחרות, ויש סיכוי קטן שהתת מודע שלי ידע מלכתחילה שאנחנו לא מתאימים. אבל א"א לדעת.

אני חושבת שהתשובה לחלוטין נמצאת אצלך.
כל עוד את בספק, הייתי מציעה לך להמשיך לבדוק כדי שתהי שלמה עם עצמך.
לא הייתי פוסלת מראה על סמך סגנון,
כן הייתי פוסלת על רתיעה (אם את לא מסוגלת להסתכל עליו או לחשוב על עצמך מתקרבת אליו)...

נשים מסוגלות להמשך גם למה שלא משך אותן מלכתחילה אם זאת השאלה שלך.
לגבי התאמה, לא יודעת לומר לך...
כי גם עם מי שתבחרי ויתאים לך מהבחינה הזאת באופן וודאי, עשוי לעורר אצלך שאלות של התאמה מסוג אחר.

בהצלחה... תקשיבי לבטן שלך ואל תתבלבלי בינה לבין הדמיונות.

להמשיך להיפגש ולראות האם קשר אמיתי שייווצר משנה את המבט החיצוני, אם זה לא זז אז באמת צריך לחשוב האם זה לא יהיה בעיה.

או שונה ממה שאת רגילה?
נשמע כמו משהו שכדאי לתת לו עוד זמן ולבחון

במגזר הדתי יש כל כך הרבה תתי מגזרים שההופעה של כל אחד מהם שונה משל השני?

האם את נבוכה אם רואים אותו כי הןא נראה כשייך למגזר אחר מזה שאת?

אם כן, חשבי אם מדובר רק בהופעה חיצונית או גם במה שהיא מסמלת.

אם זה רק הופעה חיצונית, בדרך כלל בני זוג שחיים ביחד גם משפיעים על ההופעה 

האחד של השני וגם מתרגלים למה שלא משתנה.

נראה שזה תלוי אם המראה שלו מפריע לך או לא, גם אחרי שקצת היכרת אותו יותר מבחינת האישיות ("הסגנון שלך" באופן תיאורטי, ו"בחורים שנראים אחרת", זה לא רלוונטי. השאלה היא כעת. את רואה אותו, מפריע לך או לא מפריע לך).

 

בוודא שהעיקר זה האופי הטוב. 

 

לפעמים, אחרי שמכירים יותר, "מתאהבים" גם במראה - כי זה הוא..

 

אבל אם בחורה מרגישה רתיעה או חוסר רצון כלפי בחור בגלל המראה שלו, וממשכה להרגיש כך, למה שהוא יצטרך לסבול מזה בהמשך.. וגם היא.

 

תרגישי בתוכך. זו לא שאלה עם תשובות "ממוחשבות"..

 

הצלחה רבה.

תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה?

בית שמאי אומרים: כלה כמות שהיא.

ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה.

 

בעייני החתן, האשה תמיד תהיה יפה, מכיוון שהוא אוהב אותה באמת.

 

וגם אני הקטן יכול להוסיף מהניסיון, שאחרי שמגיעים הרגשות הנכונים - גם הברווזון המכוער יכול להפוך לברבור יפה תואר.

ת

את זה כמובן מאליו שבני זוג שמתחתנים היום בהכרח אוהבים ומתאימים.
יעיד על כך אחוז הגירושין הגבוה

גם אם לא ממש מתחברים למראה אבל לא מרגישים דחייה המשיכה יכולה להשתנות עם הזמן, זה תלוי בחיבור הרגשי שיהיה לך איתו.
כמובן לא צריך לצאת חודשים רבים כדי לבדוק את זה אבל לדעתי מספר פגישות יספיקו....

שבמכון פועה אומרים שהוא לא הכי אמין ובאופן כללע הם אוספים מידע על אמצעי
מניעה שונים, אז אולי כדאי להתייעץ איתם.

השתמשתי בו, הוא מצוין ואמין

כמה זמן?

כמעט שנתיים, הוא ממש קל לשימוש
כל יום בדיקה בבוקר לפני שקמים מהמיטה, מדידת חום 30 שניות... ומקבלת תחזית ליממה הקרובה.
פוריה, לא פוריה, ביוץ, מחזור וכדומה...
הפסקתי מסיבות אחרות ולא בגלל המכשיר

כמה זה עלה?

אבל מוכרים היום גם ביד 2

וכזה שמוכרים ביד 2 נראה לך אמין?

למניעת הריון

דייזי..

באתר זה נשמע כתחליף לגלולות

לשיטת המודעות לפוריות...

שבה מונעים מקומית בזמנים שבהם יש סיכוי להריון, או נמנעים בזמן זה.

אפשר לא לקיים יחסים בזמנים בהם המדחום אומר שאת יכולה להקלט.
בגלל זה זה מוצג כתחליף...
אין חומר שנכנס לגוף ומונע הריון,
שיטה טבעית

באמצעי נקודתי כמו נרות או שקופיות או דיאפרמה 

ויש להן ווסת קבועה אחת לחודש, יוצא שאין הרבה ימים להיות עם הבעל

אבל מראה לך תחזית של מעל 99 אחוז,
כשמישהי משתמשת בשביל להמנע היא פשוט נזהרת או לא מקיימת יחסים בימים שהדייזי מראה לה שהיא פוריה/מבייצת(נותן אור אדום)
לפני ביוץ וביוץ זה מראה.

בשבוע של הנקיים וחמישה ימים בערך אחרי הביוץ מתריע "יכולה להקלט"
אפשר להגיד שבועיים מהחודש כמעט

הביצית נשמרת רק 24 שעות, לעומת זרע שנשמר עד 6 ימים.

זה נראה כ"כ נח, חוסך ליכלוך ואת הכובד של האבקה או הנוזל ככיסה.
כתוב על זה לשים ישירות בתוף ולא בתא של האבקה לכן התלבטתי.
תודה

הרבה הרבה יותר יקר מג'ל או אבקת כביסה.
אבל אם כסף לא מהווה שיקול - לכי על זה.

אממה - זה לא מרכך כביסה. את זה עדיין צריך להוסיף בנפרד.

באסה אבל נשקול את זה בכ"ז

אבקת כביסה עולה בערך 40 שח מספיקה ל120 כביסות.

כפסולות עולות פחות או יותר אותו סכום אבל מספיקות לפחות מחצי כמות כביסות.

שנית, באבקה את יכולה להוסיף יותר או פחות כתלוי בכמות כביסה שאת מכניסה למכונה. בקפסולה את לא יכולה להוסיף או להוריד מהכמות.

לפחות באילו של אריאל. הם מצוינות. בגלל המחיר אני משתמשת בהם בכביסה לבנה בלבד זה יוצא יותר נקי

כי זה נמס בקלות יותר?

לא מבינה איך אפשר בלי!!!!
אפשר לשים שתי קפסולות ככה קראתי אם מכונה עמוסה או כתמים חזקים. חבל שזה לא חוסך גם מרכך

הסיבה לשאלה - התאכזבתי מהשימוש בג׳ל כביסה בגלל השגרה של טמפרטורות נמוכות.
מרגישה שהג׳ל לא נמס היטב בטמפרטורות אלט ומצטברות שאריות, שבהמשך גורמות לכתמים על הבגדים שנוצרים מתהליך הכביסה וממש לא יורדים.

מה שאת מתארת קרה לי עם דפי כביסה. אז הפסקנו.

כשאני מכבסת בטמפרטורה גבוהה זה לא קורה.

 

כנראה תלוי במכונת כביסה איך היא ממיסה אותו.
לגבי הטמפרטורה בגלל העבודה יש בגדים שמכבסת על 60 מעלות אבל מעט. הרוב זה 30

(ממש נגיד שלא)
ואני יכול לגלות לך שכלום לא קורה לבגדים
גם לאלה שכתוב בתווית 30 מעלות

בתוך התוף,
בלי למדוד, בלי שנשפך, בלי להרים מיכל כבד.

תהומי..

לא מוצאת בזה שום בעיה
אני אמא ואישה עצלה או מפונקת או לא יודעת איך שתקראי לזה
למה את מזלזלת לא הבנתי מי הכתיב שאמא או אישה צריכה לעבוד קשה אני גאה להיות עצלנית ומפונקת ככה טוב לי ככה כיף לא לא נולדתי לשרת אנשים גם אם אני אוהבת אותם
וכל מה שתמורת כסף יגרום שהחיים שלי יהיו יותר נוחים אני אעשה הלאוי וכל בעיה היתה נפתרת עם כסף

זה עצלות וזה בסדר.... גם מיקסר זה עצלות(ויש לי) גם מדיח זה עצלות(והיה לי) , גם מכונת כביסב חחחחח... זה בסדר.. ממש לא זילזלתי....... לא צריך ישר לתקוף

גם רכב זה עצלות, גם מעלית. גם בגדים החנות- כי אפשר לתפור, גם מוצץ- כי אפשר להניק, גם מקרר- אפשר לקנות כל יום טרי
זה טכנולוגיה להתקדמות. וכמו ש @סיה אמרה, זה מקל על החיים המטורפים שלנו היום...

פחות ממולצת כי היא עושה אבנית.
הקפסולה טובה בקטע שהיא מוכנה אבלהיא מאוד יקרה .
עדיף לדעתי לקנות מרכך כביסה וגל כביסה ברמה של התקציב שלכם וגם ככה אתם מחליטים על המינון.

האמת ניסינו גל וחזרנו מהר לאבקה

אני משתמשת בהם כבר תקופה ארוכה- מאד נוח. 

לפני כמה חודשים קראתי בעיתון על ילד שהתעוור כתוצאה מממשחק בקפסולה. זה חומר מאד מסוכן!!! לכן חשוב מאד להקפיד על אחסון רחוק מהישג ידם של ילדים ולסגור את מכסה הבטיחות באדיקות. כמובן שלעולם לא לפתוח את הקפסולה לפני שמכניסים למכונה.

לא הרבה זמן, ואחכ שפשפתי את העין וממש שרף לי! ולא שנזל חומר-הקפסולה לא התפוצצה, ועדיין שרף.
קל וחומר..

תלוי מקום..יש חוזה?

אם אני לא טועה עבר חוק שאם יש לה הוכחה שהיא עבדה תקופה מסויימת עם תשלומים מסודרים זה דורש פיצוי...

ותגידו לה שתתנו לה מה שהיא צריכה כחוק...

אתם משלמים עליה ביטוח לאומי שתוכל לחתום אבטלה?

הבעיה שהיא מבוגרת מאד ולא תמצא כנראה עבודה, כי אנחנו התחשבנו בה מאד.

אולי תנסו לעזור לה למצוא?

תפרסמו את שמה בקהילה או בסביבה שלכם..

יש הרבה שישמחו למצוא עוזרת טובה. מקווה שגם בתקופה זאת...

[פלוס גם עזרה שלה בבית]

 

מי יכול לענות במקומכם?..

 

אם אתם יכולים להמשיך עם זה, אשריכם. בוודאי אם זה בכל זאת עוזר לכם.

 

אם לא, מי יכול "לנדב" אתכם על חשבונכם...

 

 

מאד מצער.

 

מכל מקום, מה שעושים צריך לעשות בשיא ההתחשבות.

חזרתי לעבודה אחרי פסח פתחתי את היומן ונבהלתי. ב"ה אשרו לי שעות נוספות החודש והיומן התאושש יפה. היה עומס מפתיע בהתחשב בתקופה אז בכלל לא הספקנו לדבר איתה.. וביום שישי היא התקשרה שרוצה לחזור לעבוד 4 שעות כשאנחנו לא בבית.
כעת הבנו שלמרות שלא רציתי להחזיר למסגרות אין לנו ברירה ;
אז יוצא שמה שהיא מבקשת אפשרי.

סיכמנו על גיהוץ בלבד בשלב זה (יש ערימה עוד מפסח..) היא מוכנה לנקות גם תריסים (לא חלונות) בסלון בהול במרפסות. היא לא תיכנס לאף חדר לא למטבח או שירותים או אמבטיה.

מתלבטים אם להציע לה פיצוי על השעות שיורדות, ולהקטין היקף משרה?
או לחכות ולראות ?
מצד אחד מספר החולים יורד ב"ה!!!
מצד שני פתיחת המשק מחייבת להיות זהירים.
מרגיש לי שהיא לא תחזור למה שעשתה, אני גם לא יודעת כמה שעות נוספות יהיו החודש.
מתלבטים אם לחכות חודש או לדבר איתה.

משמעות הצעה כזאת היא פיטורים.
לכן היא תבוא אלינו
אנחנו עובדים חיוניים הילדים יהיו במסגרות בשעות שהיא באה - זה תואם.

אלא כי ביום שישי קבלנו טלפון מהצבא...

אם בעלך בצבא את עובדת חיונית הילדים יהיו במסגרות אז יש מצב שתצטרכי החודש כל בדל של עזרה, וגם גיהוץ זה משהו.
לא הבנתי את העניין עם השעות הנוספות אבל את ממילא לא יודעת מה יהיה. חכי ותראי.
בשורות טובות

עם מישהו שמבין כולל מה קורה במקרה שחלתה או נדבקה.
יש לכם אחריות גם על הילדים שלכם שלא יידבקו ועל עצמכם.
מתישהו הרי תצטרכו לסיים את ההעסקה שלה.

אם ממילא התלבטתם ואתם מתלבטים עדיף שזה יהיה בצורה נכונה ומסודרת. עדיף שתהיה פרישה מרצון עם סל כלכלי שתסייעו לה לתקופה מסויימת מאשר שזה יהיה בצורה לא נכונה

עובדת לבד במרפסת מאווררת כשאין בבית אף אחד.
אבל נראה לי שאתה צודק.
אני לא יודעת עם מי היא באה במגע, עדיף לסיים יפה. אשוחח איתה. תודה רבה על הנקודה החשובה!

זהו, אבן נגולה מעל ליבי

סוכם שאם עוד חודש אין שחרור מלא של כל האוכלוסיה - היא תקבל מה שמגיע לה.

תודה!

לראות קודם איך הענין מתגלגל.

 

הרי אתם, מן הסתם, משלמים לב לפי שעות.

 

אולי היא כבר לא תרצה לחזור לאותו מספר שעות - ומה שתרצה יתאים לכם?

 

כדאי לכאורה לחכות קצת. לנסות לראות אם אפשר "באופן טבעי" להגיע לאיזה מספר שעות שגם יהיה מספיק טוב עבורה, וגם טוב עבורכם.

 

לכאורה, כדאי לנסות לפני הכרח לדבר על "קיצוץ רשמי" במשרתה..

 

[כעת ראיתי שכתבת שכבר סיכמתם... כל הכבוד על הרצון הטוב. שיהיה בהצלחה רבה]

אתה יכול למצוא יריעת בד אדום או לבן ולעשות ממנו שביל כזה לספסל או מרפסת לנוף עם ארוחה שווה, לארגן הכל ולהביא אותה ברכב לשם יין, נרות, קישוטים...
כל מה שעולה בדעתך ,😁 העיקר שתהיו שמחים ובלי לחץ.

(האמת שאני לא מדברת מניסיון כי אני הצעתי נישואין לבעלי על ספסל בקרית משה בלילה בגשם זלעפות)

קודם כל תזכרו את מגבלות התקופה, שלא תיעצרו עם שוטרים ויהיה חויה מכיוון אחר...

מציעה להשקיע בכמה כיוונים:

1. מקום. מקום עם משמעות בשבילכם (פגישה משמעותית, לחילופין מקום קדוש או משמעות אחרת)

או פשוט נוף יפה כמו חוף ים.

2. מוזיקה- אם נוהגים. שיר שמשמעותי לכם או ירגש ויוסיף לאוירה

3. אוכל. זה יכול להיות גם יין או ליקר או משהו נחמד ויותר מה

4. תפאורה. שלט, שטיח, נרות, פרחים..

5. תוכן- מכתב מרגש, שיר או בעל פה משהו שאתה רוצה לומר

6. אם אתה בקטע אז מתנה או טבעת

לספר לה על חבר שרוצה להציע וביקש ממני לעזור לו באירגון, ואז להציע לה "לנצל את הזמן" ולעשות את זה ביחד, ואז כשמסימים לארגן-להציע...

במקרה של חל״ת קורונה.

חל״ת רגיל, לא קורונה, קצת שונה.
בחל״ת מאולץ שאינו בגלל הקורונה, ביטוח לאומי מקזזים ולא משלמים כנגד הימים שנשארו לך ביתרת ימי חופשה אצל המעביד.

שכירים שיצאו לחל

ובפיטורים 80%, לא?

איך מחשבים את דמי האבטלה? - אבטלה | ביטוח לאומי

אותם טבלאות אבטלה.

אבל אם זה השיקול שלך זה לא שווה את זה כי זה לתקופה מוגבלת..

סכום דמי אבטלה, מבחינה כספית, לא תלוי בסיבה, מלבד עניין ניצול יתרת חופשה של המעביד ביציאה לחל״ת.

לגבי הקורונה מצויין במפורש שלא פוגעים ביתרת חופשה.


עניין נוסף - האם המעביד ממשיך לשלם עבורך לביטוח לאומי ומס בריאות במהלך החל״ת.

מעבידים בחברות הגדולות ממשיכים לשלם.
בחברות קטנות שם לעובדים אין כוח ארגוני, העובד נאלץ לשלם בעצמו מס בריאות וביטוח לאומי מתוך דמי האבטלה.


בפיטורים - ברור שאין כבר מעביד ומורידים מדמי האבטלה מס בריאות ודמי ביטוח לאומי.

או שמוצאים משרה אחרת

ביטול לאומי משלם דמי אבטלה.

זכאות לדמי אבטלה נקבעת על סמך קריטריונים שונים:
- פיטורים
- התפטרות
- חל״ת

בפיטורים ובהתפטרות, וגם בחל״ת, יש גם מעורבות של שירות התעסוקה בשרשרת האישורים לקבלת אבטלה.

אבל מבחינה כספית נטו, רק בראיה הכספית - בכל הסיבות והנסיבות, אלו אותם דמי אבטלה ואותם טבלאות אחוזים לגובה דמי אבטלה, ואותם סכומים ולאותה תקופה מקסימלית.

על פי סיבת התביעה
כמו שיש הבדל בתנאים בין פיטורים להתפטרות

אתה פשוט סובל מדיכאון.
עברתה משבר אמון. טראומה שקשה לך להתאושש ממנה.

לא מבינה איזה פסיכולוגים מוזרים הלכת.
מניסיון אישי שלי. שחויתי את כל ההרגשות האלה. שאם פסיכולוג לא עוזר תפנה לפסיכיאטר.
עם טיפול תרופתי לתקופה מסוימת
ותוך שלושה שבועות אתה חוזר לעצמך.
חבל לסבול.

ניסיתי 2 פסיכולוגים שונים, אחת אמרה שאני סובל מחרדות ומדיכאון אבל לא באמת הצלחתי להתחבר למה שאני מרגיש באמת ..

לא הצלחתי באמת להגיע להבנה אם אני אוהב את חברה שלי באמת או שזה פשוט לא ילך בינינו מבחינת רגשות לא משנה מה..

אני באמת כבר הגעתי לסוג של אפיסת כוחות

הראש שלי 24/7 חושב כבר שצריך להיפרד אבל אני פשוט לא מוכן לשחרר לפני שאני יודע שניסיתי הכל ואני פשוט באמת מרגיש שאני אאבד את הדבר הכי טוב שהיה לי בחיים האלה..

אבל באמת שאני מותש כבר נפשית אין לי כוחות לתחושות האלה ואין לי כוחות לזה יותר אני באמת באפיסת כוחות קיצונית

אל תבחן את עצמך עכשיו. רק אחרי טיפול!

לא תריך להגיע לאפיסת כוחות. צריך לטפל. ולפי כל התאורים שלך שזה מפריע לך בחיים התקינים. וכל היום. אז כדאי שתקח טיפול תרופתי.

חיפשתי ואני פשוט לא יודע איך לבחור...

יש למישהו המלצה? אני גר בראשון לציון ואני חייל משוחרר השתחררתי לפני 30 יום ואין לי עבודה בגלל כל המצב אז גם הכסף הוא בעייתי.. איזשהי המלצה?

את חושבת שבכלל אין קשר לכל מה שאני מרגיש וזה בכלל משהו שאני לא יודע עליו? אם כל הריקנות וכל התחושות קשורות לזוגיות, יכול להיות שזה בכלל משהו אחר שרק הורס לי את הזוגיות אבל בעצם המקור הוא לא בתוך הזוגיות?.... 

אני כאילו מפחד ללכת לטיפול רק בגלל שאני מפחד שאצטרך להיפרד מחברה שלי זה פשוט כואב לי בלב יותר רק מלחשוב על זה

זה נתפס לך על הזוגיות.
מחשבות אובססיות כפיתיות. המחשבה חוזרת על עצמה ולא נותנת לך מנוחה, גם אם אתה מאוד רוצה.

אם אתה רוצה אתן לך שם של מומחה בבני ברק. ויש החזר מקופת חולים. לא זוכרת בדיוק כמה.

כמה אומץ וכנות יש בך.
ממש כאב לי כשכתבת שנפרדתם שומעים כמה היא יקרה לך.
הלוואי שתצליח למצוא את הדרך לטפל בעצמך

אני לא מקצועית כמובן אבל כל התחושות של ריקנות שתיארת זה נשמע כמו דכאון. כלומר דכאון שכדאי לקחת תרופות או לפחות לטפל בו בדרך כלשהי.

זה עלה מול אחד מהפסיכולוגים שנפגשת אתם?

שהלכת לישון רגיל וקמת עם התחושות האלה.
מכירה מישהי קרובה שחוותה דכאון וככה בדיוק היא תיארה.

ממליצה שתפנה לפסיכיאטר.

יש הרבה דברים שכתבת, וגם פסיכולוג לא יכול לאבחן מה הגורם ומה התוצאה.

האם יש לך דיכאון ולכן מחשבות 7/24

או יש מחשבות 7/24 ולכן הדיכאון,

וזו רק דוגמה...

 

פסיכאיטר מאבחן מה המב - ואז ממליץ על טיפול מתאים - תרופתי או פסיכולוגי או בדרך כלל שילוב של שניהם.

 

חבל על כל יום שעובר, תעזור לעצמך!

 

 

האם אני אוהב את עצמי? 

לא יודע אם אני אוהב את עצמי.. אם זה מבחינת איך שאני נראה אז לא חושב שאני שיא היופי אבל אני גם לא מכוער

אם זה מבחינה פנימית אני חושב שיש בי הרס עצמי ופאקים לא קטנים אבל חושב שאני גם בן אדם טוב בסך הכל ורגיש.. אני משתדל להיות צנוע אבל ברמת העיקרון אין לי בעיה עם עצמי מהבחינה הזאת

מהבחינה הנפשית אני חושב שאני אפס שלא יודע להתמודד עם שום דבר

ובמה שאתה עושה ומתעסק

אני לא מרגיש מסופק מכלום כרגע אני לא עובד ובעצם העיסוק היחידי שלי זה להבין מה קורה איתי זה מה שאני עושה כל היום

תמצא מה לעשות ממש בכח!

תתחייב להתקשר לאנשים בודדים כל יום, או דברים כאלה שאפשר גם בקורונה.

רק לחפור לעצמך ולחברה שלך כל היום זה בהחלט בעייתי ומוביל מקומות נפשיים לא בריאים

אין ספק שאתם צודקים אבל אני חייל משוחרר 30 יום והתקופה הזאת נמשכת 30 יום של חוסר עשייה

אבל המצב הנפשי ככה במשך שנתיים אז תהיו בטוחים שזה קרה עוד הרבה לפני

קודם כל - להרבה חיילים לוקח כמה חודשים להתאפס חזרה באזרחות, אתה לא לבד בעניין הזה.

נסה למצוא עבודה זמנית בשמירות (אם יש עכשיו) שזו נחיתה הדרגתית לאזרחות, או עבודה בסופרמרקט - שם קל יותר למצוא עבודה בימים אלו.

 

ותקבע עכשיו תור לפסיכיאטר - אפילו רק כדי שיגיד שאתה בריא והכל יעבור כשתיקח את עצמך בידיים,

לפי התאורים שלך - חשוב מאוד שפסיכיאטר יבדוק אותך, כי אם לא הכל תקין - כמה שיותר מהר תטפל בזה - יש מצב שתצא מזה בלי נזק לכל החיים.

אז עכשיו תפתח חלון נוסף בדפדפן, תחפש פסיכיאטר קרוב למקום המגורים שלך ותקבע תור

ויספר לך מהחוויה האישית שלי
אני חושבת שאני יודעת טוב מאוד על מה אתה מדבר, זה קרה לי בתוך הנישואין שלי עם בעלי.
הגעתי למצב שאני מרגישה פתאום שאני לא אוהבת אותו, שאין לי רגש אליו ולא משיכה מלבד הרצון להוקיר טובה ולחמול, כמו שציינת גם אתה. אני יודעת טוב מאוד על מה אתה מדבר.
מצד שני, הייתי אובססיבית אליו, בקטע שהייתי יכולה להיפגע ממנו מהר, או שהיה לי ממש חשוב נגיד אם הוא מגלה קרבה למישהי אחרת.. ככה שזה התנגש עם התחושה של החוסר אהבה.
גם אתה אומר שכאב לך מאוד שהחברה רצתה להיפרד.. נשמע שבכל זאת יש רגש.

מה שהתברר לי, במהלך טיפול, זה שאין בי אהבה כלפי עצמי, לי אין מקום לעצמי אז מהסיבה הזו אין לי מקום לעוד מישהו. מה שקראת לו אטום- זה זה. אתה לא מקבל את עצמך, לא אוהב את עצמך אז אין בך מסוגלות לאהוב באמת מישהו אחר

וגם אצלי, היו מחשבות טורדניות שחוזרות על עצמן כל הזמן, מלא ספקות, תהיות, תיסבוכים עם עצמי. כל התרחשות קטנה היתה יכולה להפוך אותי, אין איזה תחושה כללית יציבה. גם אני מכירה את זה שאני יכולה להרגיש לרגעים אהבה לבעלי, אבל פתאום זה נעלם וממש אתה מחפש ומשתוקק להרגיש את זה שוב, להירגע. וזה לא ממש קורה

באמת שכבר התחלתי לחשוב שאולי אני באמת כבר לא אוהבת אותו. היו לי הרבה סיבות להיתפס עליהן, מה גם שהקשר לא היה במצב טוב, והמחשבות והחששות שלי רק הגבירו את הריחוק בקשר.

בכל אופן, כותבת לך את כל זה כדי לשקף לך קודם שאני די בטוחה שזה אותו המצב כמו אצלי..(כמובן זו רק ההשערה שלי.) זה השילוב של חוסר אהבה עצמית ביחד עם המחשבות הטורדניות. ויש סיכוי טוב שהסיבה לכך שאתה לא מצליח לאהוב, היא מהסיבות האלה

יכולה להגיד לך עלי, שממש ממש בתקופה האחרונה הבנתי שזו באמת הבעיה שבגללה אני "לא אוהבת" את בעלי, ויחד עם זה למסקנה שכל בעיית האמון שלי בקשר מגיעה מהספקות ומהמחשבות שלא נותנות מנוח, וזה מה שמפריע לי באמת לשחרר ופשוט להיות שם ולאהוב.

אז מציעה לך באמת בהקדם ללכת למטפל מומלץ!! זה חשוב! ולהעלות את הכיוון הזה. אני די בטוחה שברגע שתשחרר את זה תחזור לאהוב ולהרגיש את כל קשת הרגשות שחסרה לך. יש תקווה!

אז הדברים הם ממש לא הוקוס פוקוס, ובמקרה הספציפי שלנו זה גם ישב על עוד הרבה מורכבויות בתוך הנישואין כולל גידול הילדים ברקע, שזה הופך את הכל להרבה הרבה יותר מורכב ודורש הרבה יותר זמן.

ובכל זאת, אני יכולה בהחלט להגיד שאני מרגישה בשינוי משמעותי, ובחודש- חודשיים האחרונים אני מתחילה להרגיש בתוכי אהבה כלפיו, לא הערכה, לא חמלה, לא רצון להחזיר טובה, אלא אהבה. רגש שכמעט שכחתי איך הוא מרגיש, חוץ מכלפי הילדים שלי, וגם שם זה שונה.

אני אחדד את זה עוד ואגיד שהרגשתי את עצמי באיזה שלב משוחררת הרבה יותר ממחסומים, כמעט לגמרי. יש עוד עבודה אבל זה עוזר. להרגשתי במקרה שלי זה לגמרי הכיוון, וזה לגמרי היווה המקור ל"חוסר אהבה" לבעלי.

אז אני לא יכולה להגיד לך על תוצאות סופיות . אבל כן יכולה להגיד לך שאני ממש מאמינה שחוסר אהבה עצמית חוסם אותך מלהרגיש אהבה למישהו אחר, במיוחד כשההתאהבות חולפת ומתחילות לצוץ קצת בעיות, כך שטיפול בכיוון הזה עשוי בהחלט לפתור את הבעיה. לא רק במערכת יחסים הזו, אלא בכלל, גם אם למערכות יחסים עתידיות.

זה חלק גדול מהבעיה, העיסוק בספק והבדיקה הבלתי נגמרת של הדברים, לא מאפשרים לך באמת לחוות אותם כמו שהם. מקווה שאתה מבין למה אני מתכוונת.
אז שוב, טיפול גם בזה וגם בזה.

ולגבי החברה שלך. לא כל כך יודעת מה להגיד לך. מצד אחד זה ממש כואב להיפרד ככה, מתוך חוסר וודאות והחשש להתחרט ולאבד אותה. מצד שני, הקושי שלך באמת חוסם את האפשרות לטוב. הייתי מציעה לך להתייעץ על זה עם המטפל שתפגוש ולשאול אותו לדעתו, האם נכון לך לעבוד על זה בתוך מערכת היחסים (כמובן אם החברה תרצה בכך) או שרצוי לנתק את זה ולטפל כשאתה לעצמך.

זה ocd שמץלבש על מערכות יחסים. צריך לטפל. אני התחתנתי בזכות זה. מכירה את המחשבות האלה. בהצלחה!

עדיף ללכת למטפל של cbt כל השאר זה בזבוז זמן בתחום הכפייתי (מניסיון) . וגם כדורים. חבל לסבול.

אשמח אם תפרטי

חבל להפרד מהחברה אתה צריך קצת איזון והחיים יהיו שוב יפים

3 שנים הייתה לך מסגרת צבאית ועכשיו אתה מובטל... זה מאוד לא פשוט. אתה צריך לעשות לעצמך סדר בראש. אחרי שנתיים וארבע לעזוב חברה זה מאוד קשה וטיבעי שזה ישפיע על קשרים אחרים אם לא תלמד לעשות ניתוק. יכול להיות כמו שאמרו שזה גם טריגר לקושי נפשי כזה או אחר שהתפרץ.
לך למטפל תנסה לבדוק מה הכי מדוייק שיתאים לך. טיפול בחרדות, אבחון אצל פסיכיאטר... תשקיע זה החיים שלך.
אל תפחד מהפסקה בקשר-זה דבר בריא בשבילך ובשבילה. צריך ללמוד בחיים לשחרר.
טפל בעצמך.תבריא. תתאפס ואם יתאים שתחזרו-בהצלחה. אם לא יתאים... לכול סיר יש מכסה-בסוף תמצא את האחת שלך

הייתי שם,סיוט!!!
כל מה שאתה אומר זה בדיוק מה שהיה לי עם הבנזוג הקודם שלי, אחרי הפרידה ממנו התחלתי טיפול סיביטי אחת לשבוע והמצב ממש השתפר,היום נשואה,עדיין לא קל אבל מקבלים כלים בטיפול שעוזרים לצאת מזה!
בהצלחה!!!

אין הרבה מודעות לזה
מה זה ROCD | מרכז קוגנטיקה

מה חשוב לה?

בעל מידות טובות ,שיהיה לו דעה משל עצמו ,ביטחון ,בעל שיחה ,חשוב לה בחור מסורתי היא גם מסורתית משפחתי ובוגר

באיזה סגנון המשפחה?

סורי על הציניות אבל נראה לי שהפרטים יבשים מידי..
אבל את ממש חמודה שרוצה לעזור ..
תנסי בפורום של הרווקים .. יש כאן כזה לא זוכרת מה שמו

אני לא יכולה להמציא דברים תודה בכל אופן