אני רואה שזה 554 ליטר הדגם הזה. זה מספיק?
את המהדורה החדשה של ערכת כרטישיח • קלפים לחיזוק הזוגיות ולהעצמת הקשר הזוגי • האתר הרשמי כבר יש לך? 
אני בחרדות !!!!!!!!!!!!! לגנץ יש 61 מנדטים
אמאלה די נו אני ממש ממש ממש ממש מפחדת ...
יש למישהו משהו להגיד מעודד??? בבקשה ? אני בחרדות באמת ...
נלך לישון עכשיודי שרוטאחרונההיי,
חדשה כאן ולא כ"כ מכירה איך זה עובד, קוראת הרבה מהצד...
מתחילת הנישואים (שנה סה"כ) יש משהו שקצת מפריע לי בזוגיות שלנו. אני מרגישה שאיפשהוא רוב מטלות הבית נופלות עלי.
אני עובדת והוא לומד מלמד - היינו חוזרים פחות או יותר באותה שעה. אני הייתי באה ומתחילה לסדר, לעשות שואב וכו' והוא בד"כ יושב לומד \ נח.
זה החריף אחרי הלידה שהבית פשוט נהיה כאוס מוחלט אפילו שראיתי שהוא ניסה לעשות כביסות טאטוא וכאלה. אבל אני לא תפקדתי ופשוט לא היה אוכל חם. אני עוד מעט חוזרת מחופשת לידה ולא חושבת שאוכל לתפקד בכל הזירות של עבודה - ילדים - סדר - בישולים.
עוד דוגמאות שממחישות את זה:
אני זאת שמבשלת ביון יום והייתי רוצה שהוא ייטול יוזמה יאמר לי אני מבשל היום.
או לדוגמה שיגיע הבית ויסדר בלי שאצטרך לבקש ממנו.
או שלא יזרוק נעליים איפה שנוחת לו ואת המעיל יתלה במקום, את הספר יחזיר למדף.
ניסיתי לשבת ולדבר ולעשות חלוקת מטלות והוא לא הבין מה הצורך בכלל אבל ככל שעובר הזמן אני מרגישה מתוסכלת ונהיית האישה הנרגנת שמתעצבנת שבעלה לא עושה בבית.
עצות ורעיונות?
צריכה לציין שיש אהבה בינינו ומאושרים בזוגיות.
סתםםם
הייתי חייבת
לפני שמטפלת באמא שלה.
יש גם אנשים עם טבע יותר נוקשה. מרבית האנשים עוד צריכים לתקן את המידות שלהם.
לא צריך לתלות כל דבר בפצצת אג'נדה מכוערת. הכי קל לסכסך בין אנשים, הכי קשה לתקן את זה.
אל תהרוס אם אין לך את הכלים לבנות - אתה רק מזיק לאחרים ככה.
והצעה קטנה - הייתי מציעה לך לחשוב מדוע המקום של הלבד כ"כ נוכח אצלך.
מדוע את מרגישה כל כך לבד,
האם גם בעבר, בילדותך הרגשת לבד?
מה קרה בחייך שגרם לך להרגיש את הלבד הזה?
מאמינה שיש הרבה מפתחות לתשובות והתבוננות שיכולה לעזור לך מאוד בשאלות הללו.
מחזקת אותך בינתיים ורוצה לומר לך - את לא לבד!
אף פעם אף פעם לא לבד!
יש לך את הקב"ה!
יש לך את עצמך!
יש לך את הפצפונת המתוקה שלך!
יש לך עובר שעוד רגע מגיח לאוויר העולם
יש לך את אישך, שגם אם לפעמים יכול להיות מעצבן כמו... כמו הדבר הכי מעצבן שיש, בסוף הוא שם! הוא היה שם והוא יהיה שם, ואני בטוחה שיש בו גם הרבהמאוד טוב שעשה עבורך בחייך.
הכל יהיה בסדר יקרה
חודש 9
ועוד עם פצפונת בבית
ועוד עם הקורונה הזו
ומזג האוויר הזה
והחירפון העולמי שקורה כאן
ועם הרגשת הלבד הזו -
יכול לשגע כל אישה, וכל איש (חוץ מהקטע של החודש התשיעי
לאט לאט!
קחי נשימה עמוקה
תעשי דברים שמשמחים אותך ועושים לך טוב על הלב
תתמלאי במה שכבר טוב לך,
במה שכן יש לך,
תאמרי בקול רם תודה כל יום על 5 דברים שיש לך בחיים
והכל יהיה בסדר!!!
שיהיה בשעה טובה ללידה קלה בידיים מלאות והמון אושר ונחת :פרח:
איך את היום?
את מתארת ריבים והאשמות, ויש לברר על מה היו ומה היתה השלשלות העניינים.
כמעט גירושין - האם ברמה מעשית, או שמא רק במחשבה. והאם מצידו או מצידך.
ומהם האתגרים המדוברים. אין אדם בלי אתגרים, ומשפט כזה הוא רב משמעי.
לדעתי, אין אדם שהוא בדיוק אותו דבר בבית ובחוץ. אלה שתי עולמות שונים שגורמים
לצדדים שונים באדם לבוא לידי ביטוי. כולם יותר משוחררים בתוך הבית, וזה יכול להיות לטוב או למוטב.
מה הביטויים לעדין נפש. האם בבית זה לגמרי לא ככה? הרי הוא לא תמיד עצבני, ואז איך הוא ביומיום.
מה הוא כן עושה מתוך אהבה, מה ידוע לך על היסטורית חייו, האם דיברתם פעם (לא שזה מוכרח אבל מידע חשוב).
כתבת שאת גם עונה לו, אז גם כאן צריך לדעת מה ואיך את עונה לו, והאם יש מצבים שאת זו שמתחילה את הוויכוח.
יש כאן הרבה פרטים שצריך לברר ולהבין. זה אכן נשמע שיש לו איזו בעיה שצריך לטפל בה, אבל לא בטוח שנכון להפיל אוטומטית את כל האשמה עליו. זה כמובן לא מסיר ממנו את האחריות, שיהיה ברור.
הרבה זוגות עוברים תהליכים ומשברים, וב"ה סיוע חיצוני זוגי או אפילו פרטני, מצליח להאיר להם את בניין הבית.
אני ממש מסכים עם האמירה ש"הרבה פעמים כשמישהו שומע מבחוץ דברים שהוא צריך לשנות זה יותר מחלחל לתודעה."
בכל מקרה, אני לא הייתי רץ ומשתמש ברגשות כמנוף לחרחור ריבים. המטרה היא למצוא את הדרך להרים בחזרה את האהבה ביניכם, לחזק את היכולת הזוגית שלכם, להכניס אושר ושמחה לבית שאתם מקימים ביחד.
תנסי לבדוק קצת על יועצי זוגיות, ואפילו תתחילי לבד. אולי זה יספיק כדי לסדר את שטעון סדר.
בהצלחה רבה רבה!
לפנות לגורמים המקצועיים כמה שיותר מהר.
אחרי שאמרתי את משפט המפתח החשוב הזה רוצה לומר לך עוד שני דברים:
1. כמובן לתת לך חיבוק גדול ולחזק אותך ולשלוח לך מכאן כוחות ותמיכה, קחי כמה שאת רוצה :חיבוק:
2. אולי אולי, ואומרת בזהירות רבה,
כדאי לשאול את עצמינו אם לפעמים אנחנו נותנים הגדרות של "אלימות" להתנהגויות שהן לא כאלה, או לפחות לא בהכרח כאלה.
כתבת כאן ובמקום אחר שבעלך הביא לך את הילדה בכעס שמיהר לתפילה,
שהוא בעט בצעצוע על הריצפה שכעס,
שאמר לך רק אני מפרנס ועובד למה את לא מרוויחה גם -
אומנם כל הדוגמאות הללו הן מאוד (מאוד) לא נעימות -
אבל מקריאה שלי מהצד הן אינן אלימות.
ההבאה של הילדה בשעת לחת גדול וכעס - הוא הרי הביא אותה לאמא שלה, לא עשה חלילה משהו שפוגע בה.
וזה היה עבורו זמן מאוד לחוץ+משהו שמאוד חשוב לו (התפילה)+דברים שקרו מעכשיו לעכשיו
(בכללי, לרוב הגברים יש בעיה גדולה וקושי גדול עם דברים שנעשים ***מעכשיו לעכשיו***
קשה להם ש"פתאום" האישה מודיעה להם:
צריך לעשות כך!
צריך להביא את X עכשיו!
בעצם לא נלך ל....
בעצם הולכים ל....
או כל הוראה/בקשה/אמירה אחרת שבעצם הופכת להם את התכנון ב180 מעלות ואומרת למוח שלהם - היי חבוב! עזוב הכל!
הכל משתנה עכשיו!
זה מכניס הרבה מאוד גברים לסטרס בלי שהם ירצו בכלל...
לכן מאוד כדאי להטרים,
ממש לומר מראש כמה שאפשר,
לתכנן קודם,
ךתאם ציפיות
לומר מראש: "אם יקרה עוד מצב שהילדה מלוכלכת - בוא נסכם מה עושים?
מה דעתך?
מה אתה מציע?
ולשמוע אותו, עד הסוף.
ואז להשמיע אותך, עד הסוף.
ולהגיע לפתרון שמוסכם *כל שניכם*
להראות לו שגם הקושי שלו *נחשב*
שגם אותו *רואים*
שגם את המאמץ שלו *מעריכים*
"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" - נכון מאוד בהקשר הזה.
כאשר בעלך יחווה הערכה, פירגון אהבה מצידך -
ושמתחשבים גם בקשיים שלו ובלחץ שלו ומנסים למצוא להם פתרונות אמיתיים, לא בשעת הדחק אלא ברוגע בשיחה פתוחה וכנה ביניכם,
שמתאמים ציפיות,
שהוא יודע מראש מה עליו לעשות ואיך היום שלו יראה בלי בלתמי"ם מלחיצים -
גם היחס שלו ישתנה,
גם הוא יהיה רגוע יותר וכו'.
לגבי הצעצוע שבעט בו בשעת כעסז - שוב, לא רואה כאן אלימות.
הצעצוע לא נפגע...
זה נראה לי כמו ביטוי של תסכול עמוק וחוסר אונים של בעלך שהיה צריך לצאת איכשהו ומרוב לחץ וכעס בעט בצעצוע
(לא אומרת שזה טוב,
אבל מודה שגם אני כאשר הייתי עצבנית מאוד בחיי יצא לי פעם או פעמיים לבעוט בצעצוע על הריצפה או לכווצץ איזה חפץ ולהוציא עליו את העצבים...
זה לא משהו להתגאות בו, אבל זה מה שזה - האנושיוץ שבי. וכל עוד לא הוצאתי אותה על אדם חלילה או פגעתי במישהו -זה עדיין נשאר בגדר הנורמה והסביר).
ולגבי הדוגמא השלישית שהוא אמר לך שהוא עובד ומרוויח וכו' -
כאן נשמע שהעניין בכלכלי יושב עליו והוא טרוד ממנו מאוד.
מהו המצב הכלכלי שלכם?
האם בעברו היה לו אישיו בנושא הכלכלי? לא היה לו מספיק שהיה ילד? או משהו אחר?
איך אבא שלו קשור לסיפור? האם הוא מערב ביניכם? צד שלישי שמתערב או בוחש בנישואין יכול להיות גרוע מאוד גם לזוגיות הכי טובה שיש, וכדאי לשים לב לעניין הזה.
ואם בעלך טרוד באמת מהפן הכלכלי -
אפשר שוב -
לומר לו עד כמה את מעריכה אותו ואת המאמץ שהוא עושה עבור כל המשפחה ומפרנס בכבוד,
לומר לו תודה על זה
לחשוב יחד היכן אפשר להגדיל הכנסה
ובכללי לפתוח את הנושא ברוגע בלי מטענים - יכול לעשות הרבה טוב.
אחרי שאמרתי את זה -
חוזרת ומבהירה שוב -
שאם את מרגישה איום או אלימות מכל סוג שהוא,
את יודעת הכי טוב - ואם יש אלימות - לפנות ישר לגורם מקצועי ולקבל מענה סיוע תמיכה ועזרה כמה שיותר מהר.
המון המון בהצלחה!!!
משום מה יש לי תחושה שאנחנו מתגלגלים באירוע הקורונה
אין היערכות אמיתית למה שעלול לקרות
תחזיות די רציונליות מדברות כבר כמה שבועות
על עשרות או מאות אלפי נדבקים בנגיף כאן בארץ
יש לזה הרבה השלכות
אבל בהיבט הפרקטי
אם אכן יהיה סגר על ערים שלימות
אולי פשוט נגיע למצב בו לא נוכל לקבל אספקה של מוצרי מזון?
של חומרי ניקיון והגינה?
האספקות מחו"ל עלולות להיתקע
כבר עכשיו מדברים על מחסור חמור במוצרים מסין, שהיא הכלכלה הגדולה בעולם
לא כדאי לרוץ לחנויות ולמלאות מדפים בבית?
שימורים, פסטות, קמח, נייר טישו וכו?
עד כאן התחזית, סתם פרנואידיי?
👻👩🎤לדעתי, עם כל הכבוד להורים שלך והבאסה מכך שהם לא יראו את הילדות גדלות, אישתך לפני הכל!!
תשקיע במשפחה המצומצמת שלך, תשקיע באשתך, ובע"ה תראה הרבה אושר במה שיש לך..
אחותי רצתה להיות איתי בלידה, אמרתי לה "מה אני הצגה?"
הבעל, האמא, חברה טובה- זה לא מקום לכל העולם, רק אנשים קרובים מאוד
ניפגעו, שיפגעו
אני הייתי ממשיכה בשלי ומחכה שיבואו להתפייס
וזה גם מאוד נכנס העניין הזה של "הסכם ממון" היום.אבל בד"כ עושים את זה לפני הנישואין.
מצד שני,אני תמיד תוהה איך מובן מאליו שאישה נותנת את גופה (הוא משתנה לעד),או את חייה בשביל ילדים וזה כאילו ברור
לכולם שכך צריך להיות.
אבל אם הבעל משקיע בנכסים אפילו תוך כדי נישואין,אז ברור שזה שייך לו.מה הקשר אליה?היא רודפת בצע
לגבי העניין שלך,זה באמת מאוד מעליב,אבל את בעצמך אומרת שהייתם על סף גירושין,והיית התנהגת בדיוק כמוהו.
אולי באמת תקחו משכנתא ותתעלמו מהנכס הקודם
מישור אחד - רגשי
ומישור שני - טכני
במישור הראשון, הרגשי - מאוד מאוד מובן שתחושי את הפגיעה הזו.
הרגש לא ממש שואל אותנו מתי להפציע ומתי לא, הוא פשוט מופיע.
ורגש העלבון הצורב,
הפגיעה,
האכזבה,
הכעס -
אכן חי ונושם ובועט בתוכך כרגע - בין אם תבחרי בו ובין אם לא.
הפגיעה שלך מאוד מובנית.
עצם זה שאתם נשואים,
עצם זה שכרתתם יחד ברית,
עצם זה שהבאתם לעולם 3 אוצרות מתוקים, פרי אהבתכם שלכם,
עצם הימצאותך ונאמנותך לו למרות הכל -
כל אלו אומרים ללב שלך - איך הוא מעז להכניס לתוך קודש הקודשים הזה מסמכים ובירוקרטיות ועו"ד וכסף?!
מה הקשר בכלל?!
אז הלב צודק.
והרגש צודק.
וזה באמת פוגע. מאוד.
אבל למרות כל זאת, יש כאן בהחלט גם פן נוסף - המישור הטכני.
המציאות של ימינו השתנתה כ"כ בשנים האחרונות,
זו ממש קפיצה לעומק ולרוחב כל כמה שנים בצורה הכי עמוקה שיכולה להיות.
אם ההורים שלנו יכלו לרכוש לעצמם דירה בלי לאבד את עצמם ולהשתעבד כל חייהם למשכנתא, לחובות, החזרים ובנקים - הרי שאנו כבר לא יכולים.
מחירי הדירות קפצו כ"כ גבוה, שזה כמעט בלתי אפשרי!
במציאות של היום,
באמת אדם יכול ללכת לאיבוד אפילו "רק" בגלל הפן הכלכלי
ו*באמת* למצוא עצמו בלי בית.
לצערנו, דבר נוסף שיש למציאות העגומה בימינו - הוא אחוז הרע והתהום הנוראית שעוברים בעיקר אבות גרושים.
הם הרבה פעמים נותרים ללא כלום.
ללא הילדים,
ללא הרכוש,
ללא הכסף,
ללא שמחת חיים.
במציאות כרגע, כמובן באחוזים, וכמובן שיש יוצאי דופן - אני מדברת על הכלל - לאבות הגרושים יש הרבה הרבה הרבה מה להפסיד, רוב המקרים יותר מלאישה.
עד כדי כך שהמון בחורים ממש מפחדים היום להתחתן
מפחדים ש"ינצלו" אותם ואת הכסף שלהם ואז יתגרשו מהם,
מפחדים שהאישה פתאום "תתהפך" עליהם,
תעליל עליהם עלילות שווא
וכן הלאה.
אני שומעת יותר ויותר קולות של גברים טובים ונשואים שאומרים - שאם לא היו מתחתנים קודם - היום היו מתים מפחד להתחתן ולא בטוח שהיו מתחתנים בכלל.
הם כמובן הדגישו שאם זו הייתה האישה שלהם - כמובן שכן היו רוצים בה ובוחרים אותה, אבל אם לא היו מכירים אותה אז לך תדע על מי "תיפול" והיו פשוט רועדים מלהתחתן...
עכשיו,
יש כאן אדם שלם נוסף בסיפור -
בעלך.
שלא בלבד שהוא גבר,
ולא בלבד שיש את המציאות העגומה הזו של האבות הגרושים,
ולא בלבד ש*אתם ספציפית* עברתם משברים וכמה פעמים בהם כמעט התגרשתם לדברייך!!!
(אפילו אם זו הייתה רק פעם אחת - זה קרה לכם כמה וכמה פעמים! ואחרי 6 שנים,
הפחד מדבר מגרונו כרגע.
מה יקרה עוד 20 שנים?
30?
האם תמיד נישאר לנצח?
הרי פעם כבר החלטנו שלא אחרי מספר הרבה יותר מועט של שנים,
וזה לא קרה רק פעם אחת.
אז מה אעשה?!)
ולא זו בלבד שיש לו נכס שהיה שלו *עוד לפני החתונה* -
וכל שהוא רוצה זה רק להסדיר את הדברים,
לגמרי בפן הטכני שלהם -
כדי שאם חלילה יקרה מצב שבו ***את*** תרצי להתגרש ממנו -
שהוא לא ישאר חסר כלום
רעב ללחם (כפשוטו לפעמים!)
ובלי הנכס שעמל עליו רבות בלי קשר לנישואין, ולפניהם.
הוא רק מייצר לעצמו מקום הישרדותי.
לא ביקש ממך חלילה לחתום על דברים משותפים,
לא על כל מה שצברתם מיום החתונה,
לא על כל אלה -
אלא רק על אותו הנכס ספציפית שהיה לו *לפני*
ויש לו טריגרים ו"מקדמות" של פחדים מאוד מבוססים של כמעט גירושין, כמה וכמה פעמים,
הוא מפחד שאולי זה יבוא ממך אם לא ממנו,
הוא לא אחראי עלייך ולא יכול לכבול את ידייך כל החיים שלא תרצי להתגרש ממנו, בפרט שכבר רצית (!) כמה פעמים.
אז מה נותר לו לעשות?
יש לו אחריות על חייו
יש לו אחריות על ילדיו
יש לו אחריות כלפייך.
הוא בסך הכל מתנהל באחריות מכיוונו.
*הוא* לא מכניס שום כוונות חלילה לפגוע בקשר שלכם
או חלילה להתגרש
או כל דבר אחר
הוא פשוט רוצה להכין את עצמו גם לגרוע מכל - גם אם זה יבוא ***שלא באשמתו ושלא באחריותו***
ודברים כאלה קורים.
המון.
לצערי מכירה גם מקרוב וגם מרחוק מקרים רבים של אישה שממש עטתה מסיכות שנים רבות,
ואחרי שהדירה הייתה רשומה על שמה או חצי חצי - פשוט התהפכה, דרשה (!!!) גט - וקיבלה כמעט הכל בעוד לא עמלה על כך שניה! והבעל המסכן נותר ללא כלום.
השם ישמור כמה אבות כאלה לפעמים מגיעים עד כדי התאבדות שלא נדע. מרוב יאוש ותהום פעורה תחתם.
אז לגמרי הייתי מבינה גם את בעלך היקר.
הוא פועל רק בפן הטכני-הישרדותי.
הוא אוהב אותך ורוצה בך ועובדה שלמרות הכל הצלחתם להישאר יחד,
וכל הכבוד לכם על כך וזה רק אומר עד כמה אתם זוג חזק ומקסים!
ואני בטוחה שהוא מעריך אותך מאוד
ומנשק בליבו ובמוחו כל חלקיק מהגוף שלך שעבר את הלידות והביא לו את הילדים הנהדרים האלה,
ובטח שמעריך אותך שנכנסת ממש לסכנת חיים פשוטו כמשמעו בשביל שכל זה יוכל לקרות -
אין במעשהו זה דבר שבא להקטין מהערכה העצומה הזו ומהאהבה העצומה הזו!
וכמובן שאין במעשהו זה בדל של רמז לכך שאת תאבת בצע! כמובן שהוא מכיר אותך ויודע שאת לא!
זה רק מה שזה - דאגה טכנית. דאגה הישרדותית.
פעולה לפי המציאות העגומה הכלכלית. פעולה לפי המציאות העגומה של הגירושים בעולם, מה שעברתם אתם כמה וכמה פעמים וכיו"ב.
מציעה לך יקרה לשוחח איתו על כך באהבה,
לפתוח את הדברים,
לומר לו על שני המישורים הללו,
להסביר לו את הצד שלך,
לשמוע את הצד שלו,
לקבל ממנו הבנה לצד שלך,
ולהעניק לו הבנה לצד שלו.
ומכאן כל מה שתחליטו יהיה הרבה יותר קל נפשית לשניכם - כי תהיה ***הבנה*** אחד של השניה.
המון המון בהצלחה
(פחות או יותר), אמנם נשואים פחות זמן ועדיין בלי ילדים, אבל גם אנחנו נמצאים בשלב של קניית דירה.
אמנם ההורים עוזרים, וניקח משכנתא, אבל אנחנו גם נעזרים בסכום כסף לא קטן מירושה שקיבלתי.
כן, אנחנו עושים הסכם ממון על הסכום הזה.
מודה שמבין שנינו, אני זאת שמרגישה לא בנוח מהעניין הזה ובעלי (או ליתר דיוק, אבא שלו, שהוא עו"ד שמתמחה בנדל"ן) הוא זה שהציע את הרעיון. אמא שלי אמרה שזה רעיון טוב, הלכנו ליעוץ ועכשיו עו"ד שמתמחה בנושא הזה כותב לנו את ההסכם.
לא מתוך חוסר אמון. לא מתוך זה שאני (או אמא שלי) חוששת שבעלי רודף בצע. ממש לא. נטו בגלל שזה סכום כסף גדול שאני מביאה איתי מלפני הנישואין.
בלי להיעלב, בלי להיפגע.
מובן ומוסכם על שנינו ועל ההורים.
מאוד מקובל היום לעשות הסכמים כאלה אם למישהו יש סכום כסף גדול ורוצים להשתמש בו למשהו גדול ורציני, כמו קניית דירה.
במקרה שלנו, החלטנו לעשות את זה בצורה מדורגת, כלומר, אחרי כך וכך שנים של נישואין אין משמעות לזה שאני הבאתי את הסכום הזה והדירה היא חצי חצי של שנינו.
גם אצלנו, כמעט כל הכסף הגיע מהצד שלי. לעולם לא אעלה בדעתי להחתים את אשתי על מסמכים כלשהם לפיהם הסכום יהיה שייך לי במקרה של גירושין, וזה באמת עשוי מאוד לפגוע (בשני הצדדים) לבקש מסמך כזה.
מצד שני, אנחנו אף פעם לא היינו במצב של כמעט להתגרש, ולכן אני לא במקום של להבין את בעלך...
אני מניח שאם הייתי חושש כמוהו, מתוך הניסיון שלו, אז כן הייתי מנסה להתגבר על אי הנעימות - והייתי מוודא שהחלק שלי נשאר שלי.
ובמיוחד שאחרי הגירושין, בדרך כלל הגבר יוצא כשידו בתחתונה.
בקיצור,
תביני אותו. הוא דואג לעתיד שלו, ולפי מה שאמרת - זו לא דאגה שהגיעה משום מקום.
ובעז"ה לא תזדקקו כלל להסכם הזה, ובגיל 90 תיזכרו בו כנקודה משעשעת בהיסטוריה שלכם.
נ.ב.
לי הרבה יותר הפריע החלק של ההסתרה... שנים של נישואין, ילדים וכו' - ורק עכשיו הוא חושף בפנייך שיש לו נכס.
לדעתי זה יותר חמור מההסכם שהוא רוצה לחתום עליו.
מיסי מקרקעין מחושבים לפי תא משפחתי (בעל ואשה + ילדים קטינים), כלומר כל נכס ששייך לאחד מהאנשים בתא המשפחתי - ייחשב כאילו הוא שייך לכולם לצורכי חישוב מיסי מקרקעין.
הם עשו את זה כדי לסגור פרצה שהייתה בעבר, כשאנשים קנו בית על שם הילדים שלהם על מנת לחמוק ממיסים.
️שוברת קופות
