פורום נשואים טריים (עמוד 248)

חצי שעה ממודיעין
45 דק' מפתח תקווה.
אחלה מיקום, איזור מהמם ביופיו ,וישובים עם כל מיני סגנונות.

מומלץ ממש בחום! קהילה יחסית דוסית וחסידית אז גם לקחת לתשומת לב!

נשמח להצעות

להזמין לסעודות שבת.

להזמין כמה חברים לקידוש אצלכם פעם ב.. במיוחד אם יש לכם חצר ומזג אוויר נעים זה אחלה.

עכשיו, בחורף, כשלא יוצאים לגינה להזמין אלייך הביתה חברה עם הילדים שלה, ככה גם לתינוקת שלך יהיה מעניין יותר (אם היא כבר בגיל.. ואם לא, אז עוד כמה חודשים עד שנה..)

יש הרבה אפשרויות לפתח חברויות, ולא בטוח שמעבר דירה יעזור כאן..

"קנה לך חבר" - צריך להתאמץ בשביל זה.. לא תמיד זה בא לבד

בשידוך והייתי מאוד צעירה, אז כמובן שהתלהבתי ושמחתי כמו צעירונת מתלהבת

 

 

כאילו זה נראה לי יותר התלהבות מעצם הטייטל של מאורסת...

פחות בהקשר לבחור עצמו

אצלי קשה לדעת איך הייתי מגיב..
לא בטוח שהייתי ממש מאושר, אבל ב"ה היום אני מאוד מאושר.
אז..

אני חושב שמעבר לזה ש'טוב איתו', צריך להעריך את בן/בת הזוג הפוטנציאלי לפני שמגיעים להחלטה

אז על 1. הלם והפתעה..
2. היה טוב בסיסי פשוט כזה, אבל ממש לא כמו שחשבתי ולא כמו שדמיינתי. הייתה תקופת פגישות ואירוסין מאד לא ברורה, רגשות מעורפלים וחוסר וודאות מחרפן..

ב''ה טפו טפו חמסה כיום הכל שמח אוהב וטוב. וזכינו גם במתנה לאחרונה אבל שום דבר לא מובן מאליו. אם מישהו היה אומר לי שכך תיראה הדרך שלי לחתונה הייתי צוחקת עליו..

הלם והפתעה בקטע טוב אבל? חח (ברצינות שואלת..)

 

ושמחה כל כך בשבילך!! ב"ה! 

מבחינתי כיום עם ההיכרות איתו אני יודעת ובטוחה שהוא הכי מושלם לי בעולם. וזה הגיע רק אחרי החתונה.

מבחינת הפרטים היבשים עליו והסגנון, עדיין הלם אפילו לא בקטע טוב.. ב''ה שלא הייתי עיוורת לחלוטין וניסינו מעבר..

ומעודד לשמוע את זה!!... (שלפעמים אולי הפרטים לא הכי נשמעים אבל בפועל זה ממש נכון ומדויק לנו!)

1. באושר, באמת זכיתי בגבר מיוחד
2. היה לי חשוב מאוד, בלי הפרפרים לא הייתי ממשיכה

אני גם ככה בן אדם לא סטנדרטי.. את כולם אני חיפפתי ולא הפוך אז כשזה קרה הייתי מאושרת

אבל לא יודעת אם מאושרת. הייתי שמחה ולא שמחה כי פחדתי. האושר האמיתי בא אח״כ.
2. כן הרגשתי שהוא משהו מיוחד וב״ה לא טעיתי

2. ברור שהיה חשוב לי להרגיש שזכיתי..

בשמחה, ומאמין שאם היה משהו מאכזב אז עדיין לא היה משפיע כל-כך על השמחה שלי כי זה...זו..אשתי! אז יאללה איך אנחנו מתקדמים מכאן הלאה?

2. כן, מבחינתי זכיתי כי אחרי שראיתי שיש בה את הדברים שלא הייתי מתפשר עליהם..גם טוב לי איתה

משהו שכובש אותך. שטוב לך ואת שמחה בקשר, גאה בו, נעים להסתובב איתו ונעים לך שהמשפחה/החברה רואה אתכם יחד

*הייתי מגיב '' אין מצב! לא מתקרב לג'נגי'ות.

*לא הרגשתי שזכיתי, חשבתי שהיא זכתה.... היה לנו טוב ביחד, זרמנו.

ניתן לתיקון? דרכי תשובה לעולם לא ננעלות... אם היה מסכים לחזור.. האם זה באמת מה שנכון לך? האם את יכולה להמשיך הלאה? אם כן, תנסי לדבר איתו..... רק זה המפתח.... או ע"י גורם שלישי..

זה כל כך מורכב, שלא יודעת איך לענות בפורום. תלוי במליון דברים, מה הוא פגע, מה היה לפני, מה הוא רוצה עכשיו...
הלוואי שה' יתן לך כח לתקופה הקשה הזו,תזכרי כמה את מיוחדת ויש תמיד תקווה, מה שלא יהיה ביניכם, בעזרת השם עוד יהיה לך טוב מאוד!

מה שאת עוברת קשה מאוד. כך זה נשמע לי, אני לא מצליחה לדמיין את זה אפילו.
אבל אל תתני לרגש לבלבל אותך. תשאלי באופן ברור, האם האדם הזה ראוי להיות אבא לילדים, אחרי מה שעשה? האם אפשר לבנו. איתו מערכת יחסית מתוך אמון? האם הוא רוצה ומנסה גם לחזור להיות בקשר, מתחרט על מעשיו?
לדעתי, אדם אלים פיזית או אלים מילולית בצורה קשה, שמץעלל בך נפשית וסוחט אותך רגשית, לא ראוי להיות נשוי לך, עם כמה שבזמנים יפים היו תקופות יפות. גם טופי זה טעים מאוד כשאוכלים, אבל הורס את השיניים..
אני באמת לא יודעת מה היה הינכם, אבל תחשבי עם עצמך...
בהצלחה רבה רבה!

"בעלי פגע בי מאוד ועזב את הבית"
נשמע כמו אלימות מילולית והתנהגות מניפולטיבית.

לא נשמע לי אלימות. נשמע מריבה גדולה עם 2 צדדים, כמו רובן המוחלט של מריבות זוגיות.
אבל לא יודעת...

לכן אמרתי, אני לא יודעת מה היה בינהם.. רם הייתה אלימות, זאת דעתי^^^

את יכולה לשלוח לו הודעה.
אני פגועה ממך מאוד,
אבל אני עדיין אוהבת
ומתגעגעת אליך
ולתקופות היפות שלנו יחד.


חכי לתגובה ממנו.

זה שקשה לך עכשיו זה לא סיבה לחזור
תחשבי בשכל אם הוא טוב לך ואם איתו תרצי לחיות עד מאה עשרים ולהביא איתו את ילדייך.
אל תקחי את הדרך הקצרה שהיא ארוכה.
(לכאן ולכאן)

זה פוגע להרבה נשים בנקודה ממש כואבת

בעלי עד היום לא מבין מה כ"כ קשה לי

ועם זאת הוא מבין שהוא לא מבין,והוא מנסה להיות כמה שיותר עדין ביום הזה

השכר ניתן בהתאם לרמת הקושי ולא להפך
אם הכל היה ככ קל על מה היינו מקבלים שכר
יותר משכואב למישהי הקושי שבמצווה הזו כואב לה שמאשימים אותה בקושי שלה
דעתי שהשרשורים האלה יצאו מכל פרופורציה אפשרית
זה בסדר אם קשה לכן, זה רק מראה כמה אתן גיבורות
אשרי מי שקל לה! אבל נא לזכור שבן אדם לחברו חשוב יותר ולא נסלח עד שמרצה את חברו

בנות יקרות אני כבר בתחילת הסוף של המחזורים הסדירים. רואה בסביבות כל שלושה חודשים. מחכה ליום הטבילה בעיקר בגלל היופי והקדושה שיש בזה. לא מסתכלת על האריחים והברזים אלא על התמונות והשלטים שמזכירים לי את המצווה המיוחדת הזאת שהיא שייכת רק לנו לבנות ישראל. איזו קדושה איזו צניעות יש בזה.
משתדלת להיות בפוקוס מלא בזמן הטבילה ולחשוב בלב על כל מי שצריך
אולי אם תשנו את המבט שלכן ולא תראו את זה כמשהו מאיים יקל עליכן. אשריכן!

מקווה שלא פתחתי את זה שוב

הם עושים מה שהם עושים

תפסיקו את זה עכשיו!!!

בא נחזור לדבר על כמה רע במקווה   והעבודה עד שעות מאוחרות 

 

 

כמובן

דווקא עם כביסה אני די בסדר

 

המנהלת היא @ruthi

כמו כן היא דורשת הון התחלתי להשקעה
והכל בסיכון גבוה.

עניין של מזל
ממליצה לא להיכנס לזה

אלא אם כן אתה רוצה לעזור לחבר'ה שמתפרנסים מלמכור קורסים של זה...

אין כסף חינם ואין עבודה קלה. צריך לזה גם היום אנגלית
והקורסים לא מלמדים אותך הכל...

אם תרצה לשאול יותר באריכות בכיף

קח בחשבון שזה עסק הוא דורש זמן וכסף להשקיע בו
לא צריך להיות סקפטי כל כך כי יש בזה כסף.
אבל איל דבר כזה כסף קל

האמת.. תמיד טוב להזכיר את זה..

את חושבת שאצל גברים זה פחות קיים מאצל נשים?
שנשים יודעות יותר לשים לב ולהכיר תודה?

השיר דיבר על גברים ובכלל לא החלק של נשים
זה לא אומר שאין לנו. כי יש לנו.
פשוט בחרתי להאיר זווית מסוימת כרגע
ספוג אותה אל עצמך..
קח אותה כעבודה אישית, אל תתבונן בעבודתה כלל (בין השורות שלך אני שומעת שיש לה)..
אינני מכירה אותך, אבל מבטיחה לך שיר (בעזרתו יתברך ובלי נדר) גם על העבודה הנשית שם, לא מבטיחה שאספיק לפני שבת.
אבל קבל על עצמך קבלה טובה.
10 מחמאות ביום,.
אל תרד מזה, תתאמץ למצוא, תתרגל את זה לפני שאתה נכנס הביתה, תחפש את זה.
זה יכול להיות האוכל, הבגד שלה, כיסוי הראש שלה, הדאודורנט שלה, מתיחת הסדינים על המיטה, היא קמה מוקדם היום, ישנה מאוחר, היא חייכה כשבאת, היא נשמעת בשמחה בטלפון, היא דאגה לילדים שלך, היא דאגה לך, הכינה אוכל, הוא טעים, הוא חם, היא עובדת בבית ומחוצה לו, היא מוצלחת סמה שהיא עושה, היא רגישה, היא עדינה, היא סבלנית. אליך ואליהם וגם לאמא שלך ולדודה שלך המעצבנת!!
לא חסר על מה. רק תחליט, תתבונן ותאמר. אל תתקמצן!
זה יחולל נפלאות בבית שלכם. באחריות.
בהצלחה!!!

אפשר להפנות אותך לבעלי?? 😅😅😅
סתאאאאאם, זה פשוט לא בא להם (לחלקם, לרובם, לא יודעת, לבני המין הגברי) אוטומטית.
זה משהו ללמוד, להבין וליישם.
חושבת שלנשים יותר ברורה החשיבות וההשפעה. ובטוח יש גם כאלה שלא.

את ממש ממש צודקת!
ושוב, את ממש צודקת!!

ובאמת אני מודה לך שהסבת את תשומת ליבו לעניין הזה.

ואהיה כנה ואגיד שכל שורה שכתבת בעלת לי חיוך על השפתיים
שיש לי אישה כ"כ טובה שעושה כ"כ הרבה דברים.
ואני לא מספיק מודה לה ומפרגן לה על הכול.

(ואולי גם לא מספיק מעריך...)

תודה רבה רבה!!

והאמת שלא ניסיתי לרמוז על ה'עבודה שיש לה' כהגדרת,
כי במצבי - שהיא בעיקר עובדת ועם הילדים ועושה כמעט הכול בבית ואני סטודנט חופשי... -
לא מעיז בכלל להתלונן על שום דבר אצלה..

כדי קצת לאזן את כל השרשורים שעלו כאן לאחרונה

האם ברגע שהייתי
זה אומר שגם ראיתי?!

כשהביתה שב מלימוד התורה
מעניין אותי רק אישתי היקרה.

וזה לא שאני מרחף או חי בתוך חלום
בשבילי הבית זה הטבעת ואישתי היהלום.

ולפעמים צריך לעורר לי את תשומת הלב
להוקיר ולהעריך את האשה שאני אוהב.

רק תנו איזה רמז שתהיה לי היזדמנות
לתקן מה שפגעתי לכפר על הטעות.

ואז להוקיר ולשבח אני מבטיח
ואפילו אפרוש לאשתי שטיח.

נשות האברכים שלא חודלות לעמול ולהזיע
כל שכר תורתינו בזכותכן הוא מגיע.

ושכרכן שהתקבלו מן השמיים
הוא לאלפי אלפים וכפל כיפליים.

זכרתי לך יקירתי חסד נעורייך
זכרתי לך אהובתי אהבת כלולותייך .

לכתך אחריי ללא לאות במדבר
אפילו שהיחס היה מעט גם קר.

סליחה, אבל נשמעת מהשיר המאוד נחמד שלך שעוד לא נכנסת הביתה וכבר אתה מתחיל לתרץ למה לא אמרת...
מה שניסיתי לומר זה שתמיד יש על מה ובאמת שלא קשה למצוא.
כמו שברור שכשאתה נכנס הביתה אם חסר לך משהו, אתה תבקש..
אני הייתי רוצה שגבר ירגיש שחסר לו משהו אם הוא לא החמיא לאשתו, כי הוא מבין כמה זה משמעותי עבורה.
נכנסת הביתה..
ואתה מרגיש איזה עקצוץ בידיים ושובר את הראש מה שכחת...
אההההה
לא אמרתי לה מחמאה...
על מה אני אומר עכשיו...
יש לי!!!!
וכאן - מחמאה כלשהי שתרצה...
זה כמו לחבק את הילד כשאני נכנס או להחמיא לו על ציור שהביא מהגן.
לעולם הוא לא יביא לי ציור או יגיד את דבר התורה מהגן וזה יעבור לידינו, פשוט צריך לעבוד על השריר..
זה אחד המשתלמים. באחריות!!
וזה גם קל, אתה מהר מאוד תגלה את זה..

לא הבנת את כוונתי אז .
התכוונתי כשאני נכנס הביתה אחרי יום שלם ללא אישתי כששנינו לא זמינים אחד לשני בטלפון לדבר אלא רק הודעות שמצליחים לקרוא בהפסקות אז הדבר היחיד שאני מרוכז בו כשאני נכנס הביתה זה אישתי הצדיקה שהיתה חסרה לי כל היום וזה גורם לי לא לשים לב לעיתים לדברים מסביב ולכן אם יתנו רמז או הזדמנות ודאי שהוכיר ואעריך.

אם זה העניין והיא מרגישה את זה, בטוחה שלא חסרות לה מחמאות, אתה פשוט איתה.
שיזכו כולם וכולן

אנטריקוט עדיף להכין על מחבת או גריל.

אם זה גוש יש על מה לדבר.

אבל מתרגשת מהבשר כי אפעם לא קנינו

ואם בכל זאת
אז עם ירקות שמוציאים נוזלים

אנטריקוט זה רק מנגל😋

תעשי עם הרבה בצל .. משהו חגיגי טיפה במקום סתם צלוי
כדי שלא יצא יבש ..
זה בשר יבש מאוודד.. הייתי מטגנת אותו עם מעט שומן כבש לתת לו טיפה שומן .. במידה ואת רוצה שלא יצא לך יבש לשישי בערב ..

אז ירקות שיש בהם נוזלים
שלא יצא יבש
אם אתם אוהבים
בצל, עגבניות..

לא לשים בתוך מים? 

ב"ה לא מתלוננת , רק תגובה לתגובתך.

תזכי לבית חלומותייך

אנחנו בית של קרניבורים, חיים ר ק אבל רק על בשר, וכל מה שתרצה אנחנו אוכלים .. ואין לנו מנגל .. הכל טוב מי שיודע לבשל יסתדר בלי מנגל..

התכוונתי למופאסה...
"איך אפשר לחיות בלי מנגל"

אכן אצלנו במשפחה זה תופס מקום מכובד ומעושן

אפשר לתת להם צריבה קצרה מכל הצדדים (אחרי שמעסים אותם בשמ''ז)
בנפרד תקפיצי ירקות גמבה גזר קישואים כרוב בצל קולורבי חתוכים לרצועות, תטבלי אותם כמו שנראה לך (אני אוהב שמנ"ז פלפל ומלח, יש כאלה מוסיפים סילן או דבש וקצת טריאקי),
אחרי שירקות מוכנים שימי את הבשר בפנים ותקפיצי עוד איזה 3-5 דק'.
מה שחשוב זה לתת צריבה ממש קצרה אחרת יצאו לך מסטיק. אח''כ אפשר לחמם על הפלטה וזה ישאר עסיסי וטעים

אנטריקוט הוא נתח מעודן ויוקרתי,
השיטה הנכונה ביותר להכין אותו היא באמצעות מכת חום מהירה במחבת או על מנגל לוהט.
הבעיה, שבשיטה כזו עד ערב שבת הנתחים כבר יהיו יבשים וקשים ללעיסה.
לכן הייתי ממליץ להכין אותו כרצועות דקיקות לסלט חם, או לחילופין להשאיר אותו לסעודת מלווה מלכה

ב"ה!!
עשיתי ממש צמוד לשבת, ושמתי עם בצל מטוגן על הפלטה.וואו

תודה רבה!

והכתיבה שלך מאוד מאוד יפה

שיר הדרכה לגבר - תקרא והלוואי שתיישם - נשואים טריים

ההוא נכתב על העבודה של הגברים..
בעקבות הקולות שעלו, את זה כתבתי על העבודה שלנו..

עדיין רלוונטי?

סליחה ממש!!!🥺

אני מכיר פסיכולוגית מאוד מומלצת מירושלים, שזה בדיוק תחום עיסוקה: גישור גירושין, במטרה למזער נזקים לזוג ולילדים.

אני לא גבר

תפנה למנהלים

 

תיכנס ותוכל לשלוח בקשת כניסה למנהלים.

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f15

שזו במה כאילו כשרה לקשרים אסורים?
ממש ממש לא.
בטח יש כאן משתמשים שמנצלים את הבמה למעשים לא ראויים, אבל הרוב רחוק מזה כמטחווי קשת.
ואם אתה מרגיש ככה אז על זה אמרו כבר ''הפוסל- במומו פוסל'

אני רואה לאן שיחות כאן הולכות בפרטי, ובלי שניסיתי ליזום אפילו

גם אני מקבלת מידי פעם פניות.
אבל למה להתייחס בכלל?
לא עונה, חוסמת, וגמרנו.
אנחנו אנשים מבוגרים, ב''ה.

ממש
בפרט שאם מישהו מנצל מצוקה של מישהי בכדי לבנות קשר אשר יעמיק את הפגיעה בה הרי הוא ערל לב!

ולא מחפש חברים לנושא קשרים לא כשרים

אז בוא נסכם שמי שמחפש זאת
לא במגרשנו
ומלבד זאת שיזכו לחזור בתשובה שלימה

אך אחד לא יודע איך אנחנו נראים
מה המצב הכלכלי שלנו או מה המעמד החברתי

לכן אני מניח שזה תלוי באופן התכתובת
היינו, אם אתה מרגיש שזה חוזר ונשנה אצלך כנראה יש משהו באופן בן אתה כותב שמאפשר שיח פחות מבורר (אלא אם מדובר בדוגמא יחידה ואז באמת אולי השנייה אשמה)

כמחשבה לא ביקורת

מי שלא מחפש, לא מוצא.
אלי מעולם לא פנו. מעניין למה (לא מעניין. כנראה אני משדרת שזה לא מעניין).

כן, יש פה הכל.
שכולם יקחו את זה בחשבון.
ולכל אחד יש אחריות על מעשיו שלו.
לעצור שיחה שלא נראית לו.
לחסום.
לא לענות.
אין כזה דבר "החליק לי" ו"אופס" כמעט בגדתי.
מי שמחפש מוצא!
ומי שלא בעניין, לא מחפשים אותו!
ואני אגיד את זה בבוטות-
מי שנסחף למקומות שמרגישים לו לא אתיים,
שיבדוק בתוך עצמו מה קרה שם.

היו כמה ניקים שדיברו איתי בפרטי בהתחלה בדברים טכניים , וכתבו לי אחכ מלא מחמאות , ושלחו הודעות בשעות מאוחרות... הכל בשקיפות מלאה של בעלי...אבל זה לא בסדר ..כן... ואם יש פה כאלה שבריב עם הבעל/אישה זה עוד יותר קשה לא להיסחף..

יש פניות ענייניות כדי לברר מידע טכני על משהו, שם של מטפלים, וכו.

יש פניות אכפתיות כדי לנסות לעזור למישהו/י בנושא ספציפי.
וצריך להזהר ולשמור על גבולות השיח שיהיה בוגר וענייני.

ויש פניות לא ישרות מתוך מניע שלילי ומקולקל שמנצלות את הפורום ליצירת קשרים פסולים או דיבורים פסולים.

לכן צריך תמיד תמיד להזהר בכל פניה. ולהיות תמיד בבחינת כבדהו וחשדהו.

לפעמים גם פונים בזהות מינית בדויה, למשל היו כאן כמה מקרים של "כלות צעירות" שרצו לקבל עזרה בתחום האינטימי וכל כוונת הפונה היתה להכנס לפרטים אישיים ואינטימיים עם אחרים.

חשוב מאד שעוררת שוב זהירות ומודעות!

הרוב, אנשים יר''ש שמחפשים לעזור ולהיעזר. מיעוט שבמיעוט, נכנס לשם סיפוק יצרים.

ובדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו.

אני מודה שאני גם בשוק מהבגידות ומהרצון לבגוד וכו'.

 

אך וודאי שלא בא לעודד דבר מכל מה שהזכרת.

 

רוצה רק לציין שאם לומר את האמת גם שרשור לכאורה די חושפני על עינוג האשה וכדומה, 

 

ניתן לראות שזה לשם שמים. ובאמת זו סוג של מסגרת שניתן לברר עם אחרים המלצות וייעול

ובשיחה אישית רבים מקפידים לשוחח רק עם בני מינם ובכלל לא בנושאי הפורום הזה.

אנשים בפרטי שלחו לי הודעות שהם מסכימים איתי.

לא לכולם נוח לגיד את זה בקול, אבל כנראה שחלק גדול ככה מרגיש

לוקחים חלק בזה וחבל.
מציעה לך לקשוט את עצמך ואם מצאת משהו לא ראוי
תפסיק איתו.
ובטח שלא תנסה להכליל ולהםיל פה על כולם האשמה כזאת.
ובעיקר: למה אתה צריך להסתכל מסביב כדי לדעת מה נכון או לא?
הרי אמרת שזה מרגיש לך לא אתי (שזה כינוי עדין).

כשמישהו/י מתוסכל מהזוגיות אז הוא מחפש בחוץ, גם אם הוא דוס- ויש כאן הרבה מתוסכלים ומתוסכלות

כי אדם שמעלה קושי, חצי מהאנשים כאן מציעים לו להתגרש, אז הוא בכלל נמצא בתסכול, כי הוא לא התגרש בגלל הפורום, אבל הוא רק שוחה בהרגשה חרא 

הייתי מתוסכלת מהזוגיות שלי פעמים רבות,
מאוד מאוד מתוסכלת.

בחיים לא חשבתי לחפש משהו בחוץ ח''ו.

מי שיש לו יראת שמים, ויודע שבורא עולם רואה אותו תמיד, לא חושב על זה בכלל.

כשמישהו מתוסכל אז ההנחה היא שהוא מחפש בחוץ????
מי שמתוסכל מוטב שיפנה את האנרגיה שלו כלפי פנים ויבדוק מה ואיך אפשר לתת פתרון לתסכול.
כמעט כולם מתוסכלים לפעמים, ברמות שונות של תסכול אז אם אני מתוסכלת אני יכולה להרשות לעצמי ''לחפש בחוץ''?
מחילה, זו תפיסה הרסנית.

ב"ה. 

לכל זוג יש התמודדויות משלו ורוב האנשים שאני מכירה ב"ה מוסריים ונורמליים וזה בכלל לא הכיוון שלהם.

בוא נגיד, שאני מעולם לא קבלתי הודעות פרטיות, בעקבות כתיבה בפורום הזה. כנראה לא שדרתי, שיש לאנשים בעייתים, מה לקבל ממני.

כשפעם אחת, בעקבות הודעה שלי בנושא קרוב להלכות צניעות (לא זוכר אם זה היה בצמ"ע או בלנ"ו), בחורה בקשה ממני בפרטי הרחבה, מעבר למה ששייך לכתוב בפורום - עניתי לה (למרות שהיה ברור שהמניעים עניניים לגמרי) שבמחילה, לא נח לי להתכתב עם נשים בפרטי ובמיוחד לא בנושא כזה ובזה זה נגמר.

כמו בעבודה ברחוב ובכל מקום.
אנשים שנכנסים לשיחות אישיות עם בני המין השני
עלולים להגיע למחוזות פחות מתאימים, בטח כשנשואים.
אני באופן אישי משתדלת לא להתכתב עם גברים בפרטי כלל.
מי שמחפש יכול לחפש בכל מיני מקומות, גם כאן
(וכמו שאתה לא הכי דתי יש פה עוד כאלה,
ולצערנו גם לא כל מי שקורא לעצמו דתי מתנהג לפי אמות ההלכה והמוסר הנדרשות).

והטלפון פתוח לכל דורש

תשאלי שם
מרכזת את הקישורים לכל הקבוצות כאן🤗
קבוצת נשים אשת חיל צבא בלבד -נשים 😊
קבוצת נשים כללית (גם על דברים שלא קשורים לצבא) אשת חיל נשים - כללי
קבוצת גברים נשואים בצבא - גברים😊
קבוצה משותפת שקטה להודעות על כנסים 🔰 אשת חיל 🔰
קבוצת טרמפים לכנסים אשת חיל - טרמפים
קבוצת כתיבה נשית https://chat.whatsapp.com/GF0ugnZbDSEELlOSATx13o
קבוצת נשים אזור שורק https://chat.whatsapp.com/G9tA3r0HLGi6qIXEtzvzMm
קבוצת נשים אזור הצפון https://chat.whatsapp.com/B6BnGpKQKQi89nfefzD6qY

יוצר אשליה ש"אם אעשה כך וכך כמו שהיא עשתה אז התינוק יחליק לי בין הרגליים"

זה כל כך מייאש...

ללידה השניה הגעתי בתחושה שאני יודעת בדיוק איך אעשה את זה בהכי טבעיות ושמחה, אחרי מסקנות מהלידה הראשונה (המזעזעת) והמון סיפורים ועצות בקיטבג,

והייתה לי לידה זוועה.

עיבוד לידה, עם אשת מקצוע- מומלץ מאד!!

סיפורי לידה- לא לא לא.

לא משנה מה,אם אין לך צורך רפואי אמיתי בניתוח קיסרי,אל תעשי את זה!! ולא משנה מה.
הייתי במקום שלך ותאמיני לי..זה לא נגמר טוב(בלשון המעטה..)
תעשי "עיבוד לידה" עם מישי מקצועית.זה הזמן!

תדברי עם אחיות, דודות, חברות, אמא.
ירגיע

אני לפני לידה ראשונה ממש פחדתי, עשיתי את כל הסגולות האפשריות (סעודה רביעית, הפרשות חלה, מקוה, קיבלתי להתחזק בטהרה וצניעות) עשיתי כל מיני סוגי ספורט, שתיתי ואכלתי כל מיני דברים שאומרים שעוזר ללידה קלה אבל מה שהרגשתי שהכי עזר לי זה הדיקור הסיני, ילדתי בסוף לידה ראשונה ללא אפידורל תוך פחות מחמש שעות ועם צירים יחסית סבילים. תנסי לעשות, זה קצת עולה אבל שווה מאד מאד. הכי חשוב להיות רגועה, מוסיקה מרגיעה, הליכה על חוף הים, כי לחץ משחרר איזה הורמון שגורם ללידה להיות איטית יותר.
שוב, תבדקי אם מתאים לך הדיקור כי לדעתי הוא שווה כל שקל.
המון המון חיבוקים! את יכולה את זה!

כמה זמן לפני הלידה?

אני עשיתי בפתיחה 1.5 ומיד העלה לי ל3.5

וואו. ב״ה.

בדקו פתיחה ושמו לי בלון שלא ממש עזר לפתיחה, ואז עשו לי דיקור..
העלה לי את הפתיחה ל3.5 ומשם הכל התקדם רומנם לאט אבל התקדם.. בדיוק גם הזריקו םיטוצין.. אבל הדיקור בהחלט עזר

מצטרפת להמלצה לכתוב בפורום הריון ולידה, ולעבור עיבוד לידה

הלידות הבאות בדרך כלל הרבה יותר קלות

שניה ב"ה קשה...לא תמיד זה נכון😏

כדאי לשקול טיפול לפחדים אם זה מפריע לך ביום יום.וזה יבוא ואת תעברי את זה ותמשיכי הלאה, הכל יהיה בסדר.
גם קיסרי- יצא לזה שם הרבה יותר רע מאיך שזה בפועל. ההחלמה אצלי לפחות היתה סבבה לגמרי

כמו לכל ניתוח! כשהוא נחוץ הוא מציל חיים אבל לא כדאי ללכת עליו כשיש אופציה אחרת...

חז"ל אומרים שכל אישה בשעת הלידה שלה נשבעת שלעולם לא תביא יותר ילדים. ואחר כך כשהיא יולדת צריכה להביא קורבן יולדת ככפרה על שבועת השווא ההיא...

כן, זה אנושי להירתע ולהילחץ, וברמה כזו או אחרת כולן עוברות את זה.

אבל התמורה שווה הכול!

בהצלחה!

שאחרי הלידה השלישית שלי,שהיתה גיהנום עלי אדמות,הודעתי קבל עם ועולם שזו הלידה האחרונה שלי!!!
ואז כשרציתי להיכנס להריון שוב..לא ממש הלך...שנה ועוד שנה...
סחבו אותי לעשות התרת נדרים אצל רב גדול בעדתנו...והופ! בחודש מיד אחרי נכנסתי להריון...

שתעבדי איתה את כל הפחדים שלך בע"ה תצליחי להתגבר עליהם.
אחרי שתעברי את זה תלכי לקורס הכנה ללידה ששמעת עליו המלצות וזה יעזור לך להרגיש שאת מגיעה מוכנה ללידה.בהצלחה

מישהי בניק של קו האופק.

היא עושה עיבוד לידה ומכינה אותך ללידה הבאה.

מומלץ

נראה לי שזה השם שלה, בכל אופן. אפשר גם להסתכל בדף הפייסבוק שלה. לאשתי הקורס הזה עשה פלאים. מחרדות מוחלטות מפני הלידה וחוסר מוכנות לחשוב עליה היא פתאום עברה למצב של קבלה והכלה, והיתה לידה מדהימה (ולא שלא כאב לה. אבל היא עברה את זה בצורה מדהימה).

עם הפלה ולידה שקטה.
החרדות עצומות ולא עוברות רק עם סיפורי לידה נחמדים.
ממליצה לך מאוד ללכת לטיפול מסודר בשיטת cbt שעובדת בדיוק על עניין החרדות. ממליצה מאוד לקרוא על זה קצת באינטרנט. בטיפול תוכלי לקבל כלים להתמודדות איתם ולהגיע בעז"ה למצב שמאפשר הריון בריא ושפוי.
אל תזניחי! פני לרופא משפחה לקבל הפניה לטיפול רגשי או שתחפשי אצל הקרובים לך.
חיבוק גדול!!

1. תכתבי לעצמך את המחשבות הרעות, בד"כ הן נוטות להתגבר ולהפוך לגרועות יותר ויותר. זה נקרא רומי ציה, למשל- מה אני עושה עם ההריון הזה, בטוח גם ייגמר בהפלה ואם לא אז תהיה לידה סיוטית והגוף שלי עוד חלש ואין סיכוי שאתמודד עם זה ורק שחלילה הילד לא יצא פגוע מכל הלחץ והלידה וזה יעשה נזקים...
בכתיבה הזאת יש שתי מטרות:
הראשונה היא להעלות למודעות. אחרי שהמחשבות יוצאות ומקבלות מילים אז בפעם הבאה יותר קל לשים לב שנכנסים אליהם
המטרה השניה היא שאפשר להתחיל לענות להם- שימי לב שכל המחשבות הן אמירות, עם סימן קריאה ולא שאלות. אם נתחיל לשים סימן שאלה נוכל לענות להם. לדוגמא - ההריון בטוח ייגמר בהפלה. תשובה- לא נכון, עובדה שהייתי פעם בהריון ובסוף ילדתי ילד בריא. רוב ההריונות לא נגמרים בהפלות.
וכן על זו הדרך לענות לכל טענה.
כך בפעם הבאה שהמחשבות מתחילות תוכלי גם לעצור אותן יותר מוקדם וגם להיות בשליטה עליהן ולענות להן.

תרגיל נוסף שיותר קשור ללידה, את יכולה לכתוב איזה דברים חשוב לך שיהיו בלידה, דברים שיעזרו לך לעבור אותה בצורה טובה. ולחשוב איך אפשר לממש את המקסימום.
אם למשל יכול לעזור לך מוזיקה או מקלחת או תנועה אז לוודא שזה יהיה בי"ח שתומך בדברים האלה. אנשים שיכולים לעזור בלידה, או לשקול לקחת דולה.

ובאופן כללי נסי לחשוב איזה דברים מרימים אותך ולעשות אותם, דווקא בזמן שהחרדה משתלטת. למשל הליכה, מקלחת חמה, שיחה עם חברה, מוזיקה נעימה, לאפות עוגה.

המון המון בהצלחה!!

נותן תחושה שאת בידיים טובות.
שמישהו מקצועי! שלא קשור לבית חולים דואג לך.
יודע מה טוב לך.
מה כדאי.

הלוואי תהיה לך חויה מתקנת.

למדתי דבר אחד. גם אם החלטנו החלטה "שגויה", צריך ללמוד לחיות איתה ולהפיק מהלימון לימונדה.

כלומר, כן, גם אני חי כבר 11 שנים בלי אהבה ריגשית. ניהלתי את הזוגיות שלי בצורה מאוד לא קונבנציונלית. וסליחה מחברי הפורום שאני מזכיר את זה שוב, אבל ניהול הזוגיות שלי כלל מאהבת מהצד שלי וסוג של מאהב מהצד של אישתי.
למדתי מזה שאם הבעיות הן לא בעיות של אלימות, ניצול, השפלות וכאלה, אפשר לנסות לעבוד על הראש שלנו שיקבל את הבחירה שלנו ואפילו אולי בסוף כן לרתום את הרגש לבן או בת הסוג שלנו. כי בסופו של דבר, אנחנו לא *באמת* נמצא איזה משהו או מישהי שיתאימו *בול* למידות ולרצונות שלנו. כל זוגיות תהיה אותה הגברת בשינוי אדרת. לכולם מגיעה השחיקה. כולם נכנסים בסוף לרוטינה של החיים. ומה שחסר לך עכשיו אולי לא יחסר לך עם זוגיות אחרת, אבל בזוגיות אחרת יחסר לך דברים אחרים.

למשל את אומרת שבעלך תומך ונהדר עם הילד, אבל מה שמפריע לך בו זה המראה נגיד, בזוגיות אחרת בן הזוג שלך עשוי להיות נאה מאוד אבל קצר רוח עם הילד. זאת סתם דוגמא.

אין עסקת חבילה שכוללת *הכל מהכל*.
אז אם כבר את חשה שאת בזוגיות בינונית מינוס, לדעתי את יכולה עדיין לרתום את הזוגיות למקום הנכון יותר.
כל מה שאמרתי תקף גם לגבי עצמי. אני עצמי גם צריך ליישם את כל זה.

כשתבתי שניהול הזוגיות שלי היה בצורה לא קונבנציונלית התכוונתי שזאת *לא* הדרך שבה צריך לנהל את הזוגיות.

למען הסר ספק חח

לפעמים באמת אנחנו מרגישים שזה לא הייתה החלטה שהיא נכונה וזה מרגיש נורא כי זה לא סתם החלטה בחיים זו החלטה גורלית.
אבל מצד שני לפעמים זה יושב על המקום של יש מישהו יותר מתאים.. ושל הלקאה עצמית שאני לא החלטתי וסתם נקלעתי למצב, שזה מתסכל במיוחד למי שיש לו הסתוריה ארכוה של להיקלע למצבים שהוא לא בחר בהם, אבל תבדקי את זה לעומק בסופו של דבר את בחרת בנקודנץה הזו של הזמן את עשית בחירה שלך, אולי לא בחירה מעומק הנשמה אבל זו הייתה בחירה שלך שמאפיינת אותך ואת האישיות שלך ויש לך אחריות על הבחירה הזו שלך ואת לא יכולה לברוח ממנה, את יכולה תהתחרט ולהתגרש אבל את צריכה להכיר באמת שזו הייתה בחירה שלך אף אחד לא הכריח אותך ויש לך אחריות לפעול ולא להזניח ולהישאר במצב של ריחוק מהמציאות, את מחויבת להיכנס לעובי הקורה.

אם את לא מחליטה להתגרש(שימי לב שאני לא מדבר על רצון כזה שמרגישים, אלא על החלטה) צריך להחליט שאנחנו לא מתעסקים עם המציאות של בחוץ כי זה יהרוס אותנו לגמרי..אם את רוצה להתגרש תתגרשי אם לא את צריכה להפסיק במאמץ (כי זה קשה) עם ההסתכלות החוצה...

אבל עדיין צריך שהרגש יסתדר לנו.. וזה יקרה אם את מוצאת שמחה בלב, בלי שום קשר לזוגיות אם את מוצאת מקום שימלא וישמח אותך יהיה לך קל הרבה יותר לקבל את המציאות כפי שהיא ועם הזמן תוכלי אפילו לאהוב את בעלך ופחות ופחות להסתכל החוצה, כי ברמת יהיה לך כבר טוב ולא תזדקקי להסתכלות החוצה..

😜

גם אלה שחיים טוב, יש תהיות של ,מה היה אילו...אולי טעיתי?! וכו

כשמתעסקים בזה יותר מידי,אין פנאי לאהוב, הנשמה שלנו לא מצליחה להיפתח לבן הזוג.

אנחנו חיים בפנטזיה של איזה "אהבה" הוליוודית,משהו סוחף שגורם לפעימות לב ופרפרים מידי יום ביומו. זו פנטזיה לא אמיתית.

זוגיות זו עבודה, עבודת המידות

היית מתחתנת ביום מן הימים,לא?! אז עשית זאת מוקדם משציפית, למה את מלקה את עצמך על זה?

את אומרת שבעלך בנ"א טוב, תקראי שרשורים פה ותראי כמה בעלים "אפסים" ולוזרים יש בעולם הזה. תעריכי את מה שיש לך, למה לחשוב כל הזמן על מה היה קורה אם לא היית מתחתנת איתו

אולי היה יותר גרוע? אולי היית רווקה עד עכשיו? אולי היית מתחתנת עם גבר אלים? אולי ואולי,זה לא ייגמר אף פעם.

גם מה שמתחיל כאהבה גדולה, הפרפרים נחלשים לאיטם, ואת נפגשת עם הבנ"א עצמו ועם החיים. ושם מתחילה ההתמודדות.

תני לבעלך צאנס,תפתחי את הלב ותעריכי מה שיש לך.

תשימ לב שהחרדות שלך לא ינהלו את חייך

ממליצה על טיפול טוב

בהצלחה

מסכימה עם כל מה ש למה לא123 כתב, ואל תשכחי את מרכיב האמונה. לא משנה באיזה רמה וסגנון דתי את, אלוקים מנהל את העולם ובמקביל לבחירה שלך, יצר את סיפור חייך כך. ובמיוחד אם את כותבת שבעלך באמת אדם טוב, אני חושבת שכדאי לך לחזק לעצמך את ההרגשה שה' דואג לך, ורוצה בטובתך לכן סידר כך שתתחתני עם האדם הזה דווקא.
תתחילי לחשוב מה את נותנת לזוגיות שלכם, איך את משקיעה בה, נתינה מולידה אהבה זו אמת לאמיתה. כשאתה מטפח משהו אתה נקשר אליו. גם אם לא התחתנת מאהבה, תמיד אפשר להתחיל עכשיו.
חיבוק חזק לך, והרבה כח ושמחה!

כתבת שעברת במהלך חייך טלטלה רגשית/נפשית..

 

עשית עם זה משהו?

יכול להיות שהיא משפיעה עלייך גם כיום?

אם כן, עיבדת את הטלטלה עם פסיכולוגית/פסיכותרפיסטית?

שיהיה הרבה הצלחה!

אחר כך תדעי מה קשור למה.

לי ניראה שהחרדות "נפלו" כאילו בעלך הבעיה.
מי שסובל מחרדות זה תמיד נתפס במשהו.
כמו פחד ממחלות מוות... והראש ניטחן ממחשבות של למה אם ואיך. מדברת מניסיון לצערי.
אני אומרת לך, לכי לטפל בחרדות וכל הספקות שלך יעופו. יחזור לך הביטחון עצמי ושימחת חיים.

וכל זה אני כותבת לך כי כתבת שעברת טלטלה ריגשית נפשית. אז לכי לטפל. זה אומר פסיכולוג או פסיכיאטר.

מהמקום שאת נמצאת בו כרגע? כלומר נשואה? את מתארת אדם טוב סה"כ, ב"ה! מוכנה להיפתח לאפשרות שאולי זה יצליח ותתאהבי בו ותהיי מאושרת? שום דבר לא בטוח אבל אפשר לנסות... אוכל להרחיב ולפרט

כעל אדם בפני עצמו ולא כבעלך, תראי מה את מעריכה בו, מה בו כן מתאים לך ולאופי שלך ולעבודת מידות שלך, מה את יכולה ללמוד ממנו. תעצימי אותו בעינייך. תשקיעי בו נתינה. ותראי מה כל זה עושה לך. מקרב אותך? מחבר ביניכם? זאת העבודה... אגב זה כל החיים ולכל הזוגות...

איש מקצוע כבר יאבחן על מה זה יושה בדיוק .
בכול מקרה ספקות הם חלק מהחיים ןגם איתם צריך לנתמודד. לא כול קושי או רגש שלילי מעיד על כך שעשינו משהו שגוי וגם במידה אם לדעתך היה שגוי להתחתן אז מי אמר שהשגיאה נשארה ועומדת עד עכשיו. אולי אם תבחני את העניין באופן אוביקטיבי תראי שלמפרע זו לא שגיאה?
אני חושב שאנחנו צריכים ללמוד לתת קרדיט לקבה ולהכניס אותו עוד ועוד לחיינו. האמונה זו ההבנה שמסלול חיי מושגח ומכוון מלמעלה והכול לטובתי. המסלול חיים הסה הוא שלך. חרדות זה לא עונש אלא ניסיון .מבחן . וצריך לתת להם מענה מקצועי ומדוייק כדי לייצר מחשבות חלופיות ורגיעה מהמחשבות השליליות

האהבה נבנית עם השנים
זכית לפי דבריך בבעל מדהים ויכול להיות באמת שהוא לא ראוי לך ואת לא ראויה לו ויכול להיות שאת חיה במסלול חיים שלא שלך .... ואז מה ? מה הכי גרוע שיכול לקרות?
המציאות היא שאתם ביחד וטוב לכם ביחד, ומעכשיו את צריכה לבחור ולהחליט שזה המסלול חיים שהוא שלך! ושאתם ראויים אחד לשני ! ומעתה לחיות את החיים בידיעה וההחלטה הזו...
יהיו תמיד דברים שיערערו את ההרגשה וההחלטה אבל לך זה לא משנה, כי את החלטת שזה המסלול שלך ובעלך שלך ואתם ראויים אחד לשני.