בד"כ אני לא פותח פה שירשורים אבל...
לאור ניסיוני האישי ולאור מה שכותבים פה חדשות לבקרים,מנקרת לי שאלה בראש.
האם יש דרך לשמור על הדבר הכי חשוב לאדם בחייו?
יש כאלה שמלכתחילה נכנסו עם ספקות שאלות וכד ולא עליהם אני שואל.
אלה שנכנסו עם אור בעינים עם אהבה גדולה והתאמה מקסימלית. איך ימנעו מלתת לשיגרה לכרסם בנכס הזה.
איך יעמדו בפיתויים שהעולם המערבי יצר לנו בעבודה ברשת וכד?
מה הדרך לשמור על הבית?
לאור ניסיוני האישי ולאור מה שכותבים פה חדשות לבקרים,מנקרת לי שאלה בראש.
האם יש דרך לשמור על הדבר הכי חשוב לאדם בחייו?
יש כאלה שמלכתחילה נכנסו עם ספקות שאלות וכד ולא עליהם אני שואל.
אלה שנכנסו עם אור בעינים עם אהבה גדולה והתאמה מקסימלית. איך ימנעו מלתת לשיגרה לכרסם בנכס הזה.
איך יעמדו בפיתויים שהעולם המערבי יצר לנו בעבודה ברשת וכד?
מה הדרך לשמור על הבית?
המשפחה התעקשה שנכבד ונתחתן רק לאחר סוף שנת האבל אין עם מי לדבר על זה המשפחה קבעה ואין לנו ברירה אלא לקבל את זה.. אי אפשר לתאר את עוגמת הנפש והתסכול שאנחנו נמצאים בה כשאנו מבינים שהחתונה שלנו תתקיים רק בעוד כמעט שנה... רציתי לשאול אם היו זוגות במצב כזה שהיו צריכים לצאת זמן רב בין אירוסים לחתונה שיש להם עצות איך לשמר את הקשר איך לגרום להתלהבות להימשך? עצות איך להתמודד עם המצב בהצלחה ובלי תחושת תסכול ועצב שלא עוזב אותנו בשיחות ובפגישות.. אנחנו לא במקום של להיפרד לכמה חודשים ולחזור ממש לא אנחנו לא מסוגלים לשמוע עצות כאלו. אנחנו כרגע נפגשים מעט פעם בשבועיים וממעטים שיחות בפלאפון אך מרבים להסתמס ואנחנו מחפשים עצות איך להתמודד עם זה ולהצליח לשמור על הקשר בשמחה ובהתלהבות. לפני האירוסים יצאנו שנה וקצת, ואנחנו שומרים נגיעה. נשמח לעצות מעשיות תודה!!!!
