שרשור חדש
אז באיזה גיל הכי טוב להתחתןמישהו כל שהוא
בעקבות המאמר של רחלי מלק בודה ושל מנחם הורביץ והתגובה של ד"ר חנה קטן על הקשר בין נישואים מוקדמים לגירושין מיותרים
נראה לי כדאי לדבר במספרים ולא בתחושות בטן אז צריפתי מחקר על נשואים וגרושין בציבור הדתי

20191104231034.pdf

היכן מופיע המאמר?ADI3
בגוגל.....מישהו כל שהוא
כלומר את המחקר מצאתי בגוגל
רחלי מלק בודה כתבה במוצש לפני כמה שבועות
אץ השני לא קראתי אבל זה היה באיזה עלון פרשת שבוע
ואת התגובה של ד"ר רחל קטן קראתי הרגע פה בערוץ ולכן הבאתי את המספרים
שם של הכתבה??ADI3
אפה היא התפרסמה?
קישוריםמישהו כל שהוא
https://www.makorrishon.co.il/opinion/163453/

https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/19900

עמוד הבית - נאמני תורה ועבודה › uploadsPDF
רושין י הנישואין והג בחברה הדתית לאומית סקירת נתונים - נאמני תורה ועבודה
בשורה התחתונה הם מסכימים אחד עם השני רק הכותרות שונות.44444
לפי נתוני תורה ועבודה הגיל האידיאלי 20-25.
לפי ד"ר קטן הגיל האחדיאלי 20-22.
זה לא מאד שונה אחד מהשני.

אגב, רוב החתונות לפני גיל 20 הם בגלל קשרים שנוצרו בסניף וכד'...- בחברה מעורבת ברמה זו או אחרת.
מי שפועל לחברה מעורבת בתוך החברה הדתית זה תורה ועבודה.
הם סותרים את עצמם....
צמד אחד פועלים לחברה מעורבת ומצד שני מתנגדים לחתונה בגיל צעיר למרות שזו תופעה שחברה עורבת היא גורם עיקרי לתופעה.
כלומר רוב המחלוקת לא תלויה בנתוניםק"ש
הרי גם ד"ר קטן, לא ממליצה להתחתן בגיל 17 וגם האחרים (שלא קראתי) כנראה לא ממליצים לחכות עד גיל 27.

נקודה נוספת, שטבלת ההשוואות לא נותנת, זו סיבת הנישואין. כלומר בין המתחתנים מוקדם, יש חבר'ה 'חסידיים' שהחליטו שהם הולכים על חתונה ויש את אלו שכשכבר יש חברויות, מרגישים שאי אפשר למשוך (או שכבר הסתבכו וד"ל), אבל בעצם לא היו מחליטים להתחתן. סביר להניח שיש פער משמעותי בין הקבוצות (לא שאני בעד בשני המקרים).

אותה שאלה צריכה להישאל לגבי המתחתנים מאוחר. האם עצם החתונה המאוחרת, או הדברים שפגשו עד אז (כתיאורה של ד"ר קטן) הם הבעיה? או שמא אותן נסיבות שהביאו להתעקב עם עצם החתונה - הן גם מעיבות אח"כ?
ב"ה איזה גיל שרוציםmetorafi


אמיתי???or1900
ב"ה אמיתי לי התאים 28 לאחיין שלי התאים 22 או שזה 23metorafiאחרונה

חחח

זה שווה ערך לשאלהה-מיוחד

מתי הכי טוב לארוחת צהריים. 

גם נושא מעניין....מישהו כל שהוא
אם יש לך מחקר בנושא תשתף אותנו....
ברור שבסוף כל זוג והסיפור שלו ועדיין כשמסתכלים על הרבה מקרים יש משמעות לסטטיסטיקה.
כל אחד יכול להגיד אני יכול לנהוג ולסמס במקביל ועדיין ....
במקום זה עדיף ללמוד מניסיון של אחרים ולפחות להיות מודעים לחסרונות במהלכים שעושים ולתקן אותם
כלומר נגיד מישהו שנשאר לצערו הרב רווק עד גיל מאוחר כדאי לו לתת את דעתו למה הפיל נשואים של אנשים אחרים שהתחתנו מאוחר ולעבוד על זה...
"אורטל (32), חרדית מהשומרון גילתה שבעלה בוגד בה לאחר הלידה"or1900

קבוצות התמיכה של הנבגדים והנבגדות | ישראל היום

 

 

כתבה חשובה מאוד בעייני

 

נושא שמנסים להחביא לצערי

 

חייבים להלחם בתופעה המצערת הזו שהורסת את החברה מבפנים

 

גם הדתית וגם החרדית...

 

מודעות וחינוך נגד התופעה

 

והכי הכי חשוב חיזוק התא המשפחתי - תחזוק קבוע של הזוגיות ולא לחכות למשברים בכדי לעבוד עליה...

 

 

בהצלחה לכולנו

מאיפה לך שזה 'תופעה'?הסטורי
דפדףמופאסה
עדיף לא לתת פתחון פה לדיונים מסוג זה.
תמשיכו לעצום עיניים - הכי טובor1900


תופעה עצובה מאודכלה נאה
וגם החילוניתתתתת.יהודה224
קיים אצל כולם כולל כולם לי לפחות לא מחדש כלום.
מכיר חילונים נאמנים ובוגדים דתיים... אין לזה שום קשר סוציולוגי פתולוגי לזה שהם דתיים חילונים או חרדים...
מעולה תחזיק את הזוגיות שלך חזקor1900
משתדל מאד אחשלי.יהודה224
...
צריך להיות קשר.כלה נאה
דתיים וחרדים שהולכים לפי דרך התורה מצופה מהם להבין מזה יחוד, אשת איש, נידה.. וגם ואהבתך לרעך כמוך(כלפי אישתו לפחות)

ולא רק מוסריות או נאמנות לאישה אלא יראת שמים.
^^^אמא וגם
אלא לא ערכים שאמורים להיות חדשים לאדם שומר תורה ומצוות.
היו מיקרים אחדים של רבנים נואפים-יצר זה יצרor1900
ולפני שתתנפלו עליי גם בכירים חילוניים -רוה"מ -נשיא וכוor1900
בהחלטאמא וגם
ויותר מזה- כתוב כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, וכמה מקרים מצערים בשנים האחרונות המחישו את זה

ועם זאת, לאדם ירא שמים שמאמין בה' ובתורתו לדעתי אמורות להיות יותר עכסות
להקסיב ליצר מאשר אדם שלא מחוייב למוסר תורני אלא למוסר אנושי שנתון לשינויים ושכנועים..
נו... כשפעם טען לי את הטענה הזויהודה224
בפאתוס איזה אדם אז אמרתי לו שכשנאמר ב10 הדיברות לא תנאף זה נאמר גם לאנשים דוגמת מרן הרב עובדיה ואפילו למשה רבינו לא לאנשים שמצהירים מראש שאין להם חלק בה' ובתורתו
רוב הכתבה לא על האוכלוסיה הדתית/החרדית - נתת כותרת מטעהסודית


לא מטעה אני יודע למי אני מכוון..or1900
טוב מה המטרה שלך בהבאת הכתבות הנ"ל?וואוו
(על בגידות ועל הומואים)
לא מבין את מטרת השאלה-שואלת את זה על כל שרשור ?or1900
לא. רק על 2 האחרונים שלך. אין לךוואוו
בעיה אישית שהעלית כדי להתייעץ, מה שבד"כ עושים פה.. מה מטרתך בהעלאת הנושאים הללו?
העלאת המודעותor1900
תסתכלי פוסט אחד למעלה...or1900
ח"ו לא הומו ולא בוגד - בדמי הנושאים ולכן מעלה מודעותor1900אחרונה
"היום בו גילתי שבעלי הומו"or1900

היום בו גילתי שבעלי הומו - כיפה

 

 

 

 

עוד מיקרה שנפוץ יחסית בחברה שלנו בגלל הבושה - וגברים שנשארים בארון וחושבים שהחתונה תרפא אותם

חולני -היית רוצה בעל כזה ?or1900
בהמשך לשאלת סקר על מקום העבודהבדויה123

מה הייתם מעדיפים?

 

סיפוק עצום ושכר בינוני או מעט נמוך

 

או חוסר סיפוק ושכר גבוהה?

 

ב"ה סיפוק עצוםmetorafi


אם יש מספיק כסף כדי לחיות-עדיף סיפוק,אבל לא תמיד זה המצב...יהיהטוב


שכר גבוהמופאסה
זה בעצמו יביא סיפוק עצום
ברוב המקרים שכר גבוה יכול לגרום לסיפוק, אבל אםדעה נוספת

אין סיפוק והנאה למרות השכר הגבוה זה לא שווה כלום. נמצאים בעבודה חצי מהחיים ואני לא מוכנה ליהנות רק בשעות שאחרי העבודה עם הכסף שהרווחתי, עדיף להנות פחות אחרי העבודה או למצא את ההנאות בדברים זולים ולשמור על רמת חיים נמוכה וליהנות מאד בעבודה

תלוי בתקופות שבחייםציפ'קה
כרגע אני רוצה לעשות הכי הרבה כסף, לא משנה במה, כדי לקנות בית. אח"כ, אעדיף סיפוק עצמי בעבודה
היתי מעדיפה סיפוקלהיות בשמחה1אחרונה

ומה שחשוב זה ברכה בכסף שיש..

 

 

מדהים אותי כמה צעירים פחות מ 18 יש בפורומים -חבל שאין סינוןor1900
החששות עולים... מישהי שאפשר להתייעץ איתה בפרטי?מצגת
מרגישה לא בנוח להעלות את הנושא על גבי הפורום
מוזמנת. ונדמה לי שיש פה אפשרות לכתוב מאנונימיאשת נעורים
אם זה יכול לעזור לך
לכולם - זהירות בנושאי שיחה עם ניק אנונימי.הסטוריאחרונה
התלבטתי אם לשאול מניק אנונימי או לא ובסוף החלטתי שלאה' אלוקינו

כי תכלס, גם זה אנונימי חח..

אז ככה, אני ממש אוהבת לעשות שיחות עומק  , ובדייטים היינו עושים מלא 
ועכשיו כלום נאדה טכני או שטויות הבלי עולם ..
ובאלי לדבר לעומק , לחזור להיות מי שאני באמת. 
מה עושים ..אוף..

אני גם הייתי בדילמה שלךאביול
יש משחקים כאלה שפותח ים לדיון, אם תרצי אחפש את זה ואשלח.
ולפעמים אפשר פשוט לדבר על זה, להעלות את הנקודה הזו
אשמח שתשלחי ליה' אלוקינו


תוכלי לשלוח לי גם?miki052


גם לי...שירוש16
אעלה עוד מעט פהאביול
אבל אני צריכה להתחבר מהמחשב בשביל זה
אההה פתאום קלטתיאביול
חשבתי שזה בלנ"ו... זה משחק שמתאים יותר לדייטים... סורי
נראה ליאמא וגם
שיש מצבים שיותר מזמינים את זה, כמו דייטים;
הרבה זמן, פניות, רצון להכיר וחוסר טרדות.
ביומיום לרוב לא נגיע למצב כזה אם לא ניזום...

אז קודם כל בחורף יש לילות יותר ארוכים ויותר התכנסות ואולי זה יועיל,
ואם לא אז לצאת יחד ולהשאיר בייבסיטר..
לחופשה, לדייט.

אפשר גם להתחיל במשהו, למשל לשתף במשהו שחשבת/התלבטת/למדת ומשם להגיע לשיחת עומק אפילו בבית כשנראה קצר...
אחחחמופאסה
דרכת לי על היבלות...
צריך אווירה בשביל זה
פעם נסינו ו...התינוקת התחילה לבכות,
טוב אז הרדמנו אותה, הופ! הגדול יותר קם לשתות,
טוב, הוא חזר לישון ו...הבת הגיע מהסניף,
טוב יאללה אמרנו נלך לחדר, והופ תינוקת התעוררה שוב, הרדמתי אותה שוב חזרתי לחדר ו...הלכנו לישון
צריך לצאת מהבית. לשבת במקום נעים, לטייל במקום שקט - כדיקרן-הפוך
לנהל שיחות עומק כמו פעם, לפני שהיו ילדים.
מה שכתבת כאן - תגידי לבעלך..ד.

ואולי גם תצאו מידי פעם ל"דייט", מחוץ לבית - ותשוחחו על דברים עמוקים.

 

את יכולה גם לחשוב מראש על מה היית רוצה.

 

כמובן - לא סותר שיש גם דיבורים "טכניים", וגם קצת "שטויות", דהיינו אוירה של הומור, שגם היא טובה בין איש לאשתו במידתה הנכונה.

כדאי להעלות את זהרק שאלה לי
סתם כדי שבעלך ידע שאלו התחושות שלך, אבל בניגוד לקודמי אני לא חושבת שעצם הדיבור יהיה המפתח לפתרון. גם אני הרגשתי ככה, וגם בעלי, והיו לנו אינסוף שיחות שבהן העלנו את זה שכבר אין לנו שיחות עומק. וזה לא עזר. תפעלי תכלס- משחקים שפותחים לדיון (כרטישיח, סו דו יו וכו'). והאמת שמה שאני מרגישה היום שזה פשוט עניין של איפה הזוגיות נמצאת. פעם היו לנו המון סימני שאלה אז זה יותר הפריע, היום מאוד טוב לנו יחד אז כיף לנו גם פשוט לשתוק יחד.
ממליצה ממש לקבוע חברותאתמרי.
תקחו/ תקנו ספר שמעניין את שניכם (אמונה/ הלכה/ חינוך/ זוגיות) ותלמדו בשבת יחד. הלימוד מעלה מעצמו שאלות, מחשבות ודיבורים עמוקים יותר מהיום יום.. כמובן שאפשר גם ללמוד באמצע שבוע אבל בשבת יש יותר פנאי נפשי לזה..
זה עניין של מה מטריד אותך בחייםמישהו כל שהואאחרונה
אני גם חש ככה בתקופה האחרונה
ולפי מה שחשבתי על עצמי זה שבתקופת הדייטים הראש נמצא ברומו של עולם בדיוני עומק של תכלית החיים ובחיים האמיתיים פה למטה עסוקים וטרודים בשגרה
ולכן הפתרונות הן
התחדשות רוחנית- כדי שיטרידו אותך דברים עמוקים
ולמצוא עומק בשגרה- כמו חינוך ילדים מוסר בעבודה וכדו'
על גבי זה לפנות זמן כמו שכבר כתבו הרבה
הכעס הלא - נכוןסודית
הקדמה:
בעבודה הקודמת שלי הייתי פרילנסרית.
אחד האנשים שבצעתי עבורו עבודה לא שילם, (עשרות אלפי). בית משפט, הוצלפ, התשלומים נפרשו על פני שנתיים.
בחול המועד סוכות גיליתי שהןא החליט להפסיק לשלם. מצפצף. היה אמור עוד 12 תשלומים.

הזזתי את זה הצידה, כדי שהחג יהיה שמח,
אחר החג שיתפתי את בעלי.
הוא התעצבן ורוצה ששוב נתבע. אין לי כוח לזה. לא כעת.
מתישהו זה יקרה, כי אני עצרתי את סיום הפרויקט עד שאקבל את השכר על מה שכבר בוצע.
סביר שהוא ידרוש את ההמשך - ואני את התשלום. מכיוון שהוא אישיות מגעילה - הדרך היחידה היא בית משפט וגם זה לא בטוח יעזור... מעצבן אותי.

בהווה:
לפני ר"ה סוכם שאקנה לי תכשיט (תשע"ט עבדתי קשה מאד כשכירה)
הגענו עם הנשמה ביד לחגים, לא הספקתי.

אתמול עברתי שוב ליד אותה חנות, התקשרתי לבעלי, - הוא התנגד, ואמר שקודם נראה את המאזן החודשי.

עד שהגעתי הביתה הוא שינה את דעתו, ואמר לי "תעשי מה שאת רוצה - תחליטי בעצמך".
התחושה שלי הייתה שזה ברור שאני חייבת לעבוד אבל כשמשהו מזה אני רוצה לשמח את עצמי. לא פינוק זוגי, לא משפחתי, נטו בשבילי. בעלי לא מבין איך דווקא עכשיו אני מתעקשת.

היום ה31 לחודש ולפי המאזן המצב לא מזהיר. יש מינוס וכאמור בהקדמה..

אז אם בכלל לקנות, רק בתשלומים (שיטה שאני שונאת).
מכיוון שההחלטה גולגלה אלי, לא יודעת בעצמי.

הכעס צריך לצאת על הדפוק הזה ולא בבית.
תעזרו לי בבקשה
(ביקורת ושיפוטיות - חופשי, אני לא מחפשת תמיכה )
תודה, הרעיון התקבל בשמחהסודית
בשורות טובות לכולם
ביום חופש זה מה שעושים ...מיסטר דום
התחלנו להרגיש את השבת!

ייבדק, תודה!אמא וגם
שאלה לשדכנים שבינינוביינשון
מה, ויותר נכון- איך, אתם עונים כששואלים אתכם למה אתם חושבים שזה יכול להתאים?
כמובן גם המשודכים יכולים לענות מהצד השני- מה אתם מצפים לשמוע?
אני עשיתי בחיים שלי שידוכיםסיה

ואמרתי ככה נראה לי. בלי לפרט אני שונאת שמתחילים להגיד כי את יפה חכמה מוצלחת מוכשרת והוא כזה וכזה וכזה

נראה לי מתאים. מציעה. לא נראה לכם לא צריך. סהכ זה חסד אז תגידו תודה ותאריכו את זה שחשבתי עליכם!! כלום לא מובן. אני תמיד אומרת קודם להגיד תודה לשדכנית שטרחה. הרימה טלפון. חשבה.

משודכים חושבים שחיבים להם. יש לי הרבה מה לעשות חוץ מלהציע בכל אופן אני חושבת שזה חסד ולכן מציעה אבל מפה ועד שאינ צריכה להתחיל להתנצל בפני המשודכים ולהסביר להם גם למה חשבתי. לא רוצה

לגיטימיביינשון
זה בהחלט חסד, אבל נראה לי שכן שאלה סופר-לגיטימית מצד המשודך.
גם אני לא הייתי רוצה לצאת עם מישהי על סמך זה שמישהו חשב ששנינו 'נחמדים ועם חיוך יפה'...
זה שמבררים לפני שמשקיעים הרבה זמן וכוחות נפש לא אומר שלא מעריכים את המאמץ, ההשקעה והמחשבה של השדכן.
קיצור, אין מה להתעצבן על השאלה, היא לגיטימית לגמרי, גם אם קצת קשה לענות עליה...
אותי שידכו כמה פעמיםאתחירותי
וזה היה מאד מאכזב. הרגשתי שלא ראו באמת מי אני, שהביאו אותי למקום שדורש הרבה כוחות נפש, הרבה עבודה נפשית ועומס רגשי- וזה היה ממש לחינם.
לראות שני אנשים ולומר למה לא, זה לא מספיק. שידוכים זה לא משחק, מתעסקים פה בנשמות של אנשים, ובתהליך מאד מורכב ששני הצדדים צריכים לעבור, לכן להגיד 'ככה'- כי נראה לי, ואם לא נראה לכם לא צריך, זה לא מספק בעיני. זו שאלה אלמנטרית
ממש רלוונטי לצפות לתשובה
זו בדיוק טענתי.. אני בחרתי לא נכון . אבל גם השדכניתor1900
העניין הואחולת שוקולד
שלפעמים "ככה" זאת התשובה הכי טובה, כי האינטואיציה עובדת פה הרבה יותר מנתונים על המשודך, לכן לדעתי אם השדכן מכיר את שניהם (לפחות יצא לו לראות אותם) והוא אדם עם אינטואיציה טובה יש לזה סיכוי הרבה יותר גדול מאשר אם הנתונים היבשים מתאימים
צודק לגמריביינשון
אני חושבת שזה איפשהו באמצע.NTC
אני חושבת שכן לגיטימי לשאול למה המשדך חושב שזה מתאים, אבל אני לא חושבת שמשתדך יכול להאשים את השדכן שזה לא התאים.
בסופו של דבר השדכן מעלה את האפשרות, אבל האחריות על המשודכים לבחון, לבדוק ולהחליט אם מתאים להם לצאת או לא.
אם כ"כ הרבה אחריות על השדכן, אני לא הייתי מנסה בכלל...
שידכתי עד עכשיו 2 זוגות*אשתו של בעלי*
משו בבטן הרגיש לי מתאים.
לא שאלו אותי למה זה מרגיש לי מתאים ושייך.
הכרתי מישי מקרוב,הכרתי מישו מקרוב,הרגיש לי מתאים ושייך וזהו!
הזוגות האלה נשואים עם ילדים...
זוג אחד כבר 21 שנה
זוג שני אוטוטו 20 שנה
לצערי מי ששידכה אותנו שגתה - חוסר התאמה מוחלטor1900
חחחח אהבתיסיה
אני אומרת שזה בלי אחריות
חחח זה הייתה החלטה שלכם בסופו של דבראביול
זאת לא היא ששגתה!בת מלך!!!!
מי שמחליט להתחתן זה רק הזוג בעצמו בלבד.
אותה אחת שהציעה את השידוך לא כפתה עליכם להתחתן, זה שאתם החלטתם להתחתן ולא ניתבתם את הנישואים למקום בונה ומעצים לא מתיר לך להאשים אחרים.

ולשאלה הפותחת~ לפי נתונים בשטח ומה שהזוג מחפש..
לשדכן אין אחריות ? לא מקבל את זה סליחהor1900
למה זו אחריות שלו?בת 30
שדכן מכיר בין הרבה זוגות, בטח רובם לא ממשיכים לחתונה. אז מי שכן המשיך, ולא הצליח, זו אשמת השדכן?
שידוכים זה לא משחק ילדיםor1900
אני לא מבינה אותך.בת 30
גם אותי שידכו עשרות פעמים. עד שהחלטתי להתחתן עם האחרון.
לא רואה איפה האחריות של השדכן בהחלטה, אא''כ זה שידוכים נוסח לברר הכל הכל לפני, להיפגש פעמיים שלוש ולהחליט, ואז אם השדכן מסתיר בעיות אז אכן יש לו אחריות.
שידוך זה אחריות זו דעתי... במיוחד בחברה החרדית שבה זה נפוץor1900
אני חושבת שכשמתחנים בגיל צעיר,סודית
יש יותר משקל למה שאומרים לך, וגם לא תמיד מבינים את המשמעות של מה שנאמר.
אני כן מסכימה עם or
בחברה החרדית מקובל שאחרי שיש הצעההסטורי
ההורים מבררים ברמה שלא מביישת את השב"כ, מגוחך להאשים את השדכן.
לא כל דבר אפשר לבררסודית
שדכן מקצועי הוא כמו כל מקצוע. איננו פטור מאחריות.
הזמנת אינסלטור ונדארת יום שלם לפקח עליו, בסוף האחריות על העבודה שלו היא שלו.
זה שונה מהצעות מאנשים טובים כמו סיה, או מהשידוכים שעשתה אשתו של בעלי עם תחושת הבטן שלה.
ההורים עושים כמיטב יכולתם
ואעפ"כ השדכן לא יוצא פטור בכלום
במיוחד אם צד אחד הביע לבטים כמו אינני אוהב אותה.
זה ממש לפני עיוור לא תשים מכשול אם השדכן עונה שהאהבה תבוא אחרי החתונה, והעיקר שאתם מתאימים.
זה באמת הכשלהאמא וגם
מה שכתבת בסוף, למרות שמן הסתם הם מאמינים או חושבים שזה כך
אבל שידוך בפני עצמו הוא הצעה, ויש לאנשים זכות בחירה ואחריות על חייהם.
אחריות נוספת היא לומר את האמת וודאי לא להסתיר דברים קריטיים...
קרובה שלי נפלה על חולה נפש בשידוך -זה לא מדוייק מה שכתבתor1900
אם ככה - אף אחד לא מסוגל לשדךאביול
אנחנו לא אלוקים.
השגנו מציע, הזוג מחליט אם כן או לא.
זו ממש ממש חוצפה להאשים את השדכן
השדכנית החליטה?!הסטורי
שדכן מציעה הצעות שנראה לו שיש פוטנציאל. בשום אופן לא הוא זה שמקבל את ההחלטות. (אא"כ אתה מדבר על אדמו"ר שמחליט בשביל חסידיו). את ההחלטות אדם בוגר מקבל על חייו בעצמו והאחריות היא עליו.

שמעתי פעם משדכן מצליח, שעל כל זוג שהוא הצליח לשדך, היו עשרה (!) שנפגשו. כלומר תשעה מעשרה שנפגשו, החליטו שלא! אם נלך עוד צעד - להצעות שלא הגיעו לפגישה בכלל, צריך בערך להכפיל את המספר.

אם שדכנים יציעו רק את מה שבטוח מתאים במאתיים אחוז - לא יהיו שידוכים בכלל.

נ.ב.
אני ממש מציע לך לקחת את עצמך בידיים. במקום לחפש 'אשמים' במצבכם, צעד שלא מקדם אותך לשום מקום - ללכת לטיפול זוגי, במטרה לראות איך מוצאים את המתווה שיאפשר לכם חיים טובים ונעימים. אם יצליח - מצויין, לא יצליח - להתגרש ולראות איך אתה בונה מחדש את חייך.
טוב שיש את מי להאשים...חדשה ישנה
שידוכים זה לא משחק ילדים -ברור שהאחריות עלינוor1900
יש לו אחריות על השידוך, לא על חיי הנישואים שלהםאביול
השדכן מנסה וטוב שכך. יש כאלה שכל כך חוששים מטעויותאורין

שלא נכנסים לזה בכלל וזה חבל, כי כמה שיהיו יותר שדכנים שמנסים, יש יותר סיכוי להצלחות. יש הרבה רווקים ורווקות שתקופות ארוכות לא מקבלים הצעה אחת וזה עצוב. 

שידוך של אנשים של לבבות של נפשות - זה לא צחוקor1900


את האמתאמא וגם

קל
הלוואי ואצליח לחבר זוג אחד בחייהלוי מא
נראה לי שאני לא משהו בזה בכלל
אתה מגרש לאומימופאסה
אתה צודקהלוי מא
נראה לימופאסה
שאתה איש ממש טוב
למרות שהתגובות שלך מוציאות אותי מדעתי.

מאחורי המקלדת זה מאוד מטעה
גם בזה אתה צודקהלוי מא
החיסרון פה בפורום ללא היכרות אישית הוא שאיננו מודעים למי שכותב פה.
מה משלח ידו מה הם חסדיו ומה העוגנים שלו
כל הכבוד לשדכנים - רק תחשבו פעמיים זה הכלor1900


הצלחתי ב"ה לשדך כמהזיויקאחרונה
לא המון...

יש אינטואיציה והסברתי באופן כללי אבל המועמדים יכולים וצריכים לברר בעצמם

מחפש להתייעץ עם זוג בו האיש קווניק והאישה למדנית-גושניקיתdoske
שלום,

יש לי איזה פלונטר....
מצד אחד אני לא מסכים עם הדרך הליברלית של הגוש, ואני הרבה יותר קרוב לישיבות הקו בתפיסה שלי. מצד שני, בחורה למדנית (כמו אלה שמוצאים בדר"כ בגוש) זה דבר שאני מאוד נמשך אליו.
האם מישהו מכיר זוג נשוי כזה שאני יכול להתייעץ איתו? אשמח לשמוע מכל זוג איך מסתדרים ככה אבל אני מעדיף זוגות עם וותק, ילדים וכו'
אין לי מושג על זוגות כאלהה' אלוקינו

רק רוצה להגיד לך שבנישואים אתה כמעט לא תפגוש בדברים כאלה... 
רוב הדיבורים הם ממש לא על לימוד תורה או מי קווניק יותר או חרדי יותר או באיזה גישה .בהצלחה

פלונטר רציני... ה ירחםמוש השור...
יש לי בשבילך פתרון..
אם היא מהגוש היא תקנה כשרות מהדרין
ואתה מהקו תקנה כשרות מהדרין
את הפרוסות לילדים בבוקר אתה תמרח בקווים ישרים והיא מהגוש במעגלים.
כל לילה תתפלפלו האם את הסקוצטש של הטיטול צריך להחליף בשינוי או כדרך הילוכו...
בשבת היא תשיר לך אשת חיל ואתה תעשה קידוש
סליחה על הציניות אבל מספיק להיות ביינישים!!!
מה הקשר בין התפיסות עולם ההשקפתיות הלכתיות לבין בניית חיי זוגיות.
ואם אחרי החתונה הדרך ההלכתית האמיצה של הגוש תראה לך ודרך ישיבות הרב קו לא אז מה תחליף את דעתך... ומה יקרה אז? משבר בנישואין?!?
צריך לבדוק את המידות של בן / בת הזוג את הצניעות את דרך הילוכו עם הבריות..
לגבי ההשקפה... אתה תלך בהושענא רבה להקפות ליד טדי והיא תלך לגוש להקפות
התגובה היא לא אישית כלפיך אלא כלפי התופעהמוש השור...
עצוב לראות בציבור את הקשיים שיש בזוגיות בגלל חוסר תקשורת בסיסית ואת תופעת הרווקות . נראה שצריך ללמד במוסדות החינוך ולהפנים מה זה אומר חיי נישואין וזוגיות.
לצערי, זאת דרך מאוד שטחית להסתכל על הדברים.אורה שחורה
כמי שחיה פערים רוחניים/השקפתיים בחיי הנישואים, אני יכולה לומר שזה לא דבר שניתן לזלזל בו.
זה פער שעולה ומפריע כל הזמן, במיוחד מאז שנולדו ילדים, ומתעצם יותר ככל שהם גדלים.
לא הייתי מזלזלת בזה.
לגופו של עניין...אם תרצה...מכירה כמה למדניות קווניקיות...
הוא לא דיבר על רמה דתית , אלא על דרךה' אלוקינו

קוויניק או חרדי או וואט אבר . וזה לא משנה במציאות. ברור שרמה דתית זה עניין גדול אבל לא על זה הוא דיבר

כמובן. אבלאורה שחורה
דיברתי מנסיון גם על ענייני השקפה. לא פחות מרמה דתית.
נכון ודווקא בגלל זהמוש השור...
רמה דתית ומידות זה עניין גדול.
לגבי ההשקפה מאיזה זרם ותת זרם בתוך המגזר.
נכון יש סוגיות עקרוניות שצצות בחיי הנישואין- מקומות לימוד של הילדים וכו. אלו דברים שמתבררים על ידי הזוג במהלך הדרך. ומגיעים להסכמות או שלא אבל עדיין חיים כזוג. הפרוילגחה שיש לפני הנישואין לברור ולדקדק בנושא כמו השקופע היא מאוד רדודה ושטחית בעיני
כל מילה^^מעורב
אולי בחורה למדנית אבל קוונירית?וואוו
מה כתוב בכותרת?מופאסה
תגובההעני ממעש
בהתחלה חשבתי שהשאלה נשאלת ע'י נשוי. ותמהתי לעצמי כמה זמן הוא נשוי.
לאחר פתיחת ההודעה ראיתי שהשואל הוא רווק. אם יורשה, להערכתי לא יותר משיעור ב-ג.

א. לא ממש קריטי וכפי שנרשם כאן. מה שכן, כדאי כיוון כללי ורמת אדיקות/ פתיחות דומה.
ב. מתלווה- דברים נראים אחרת כעבור זמן. ואנשים משתנים כעבור זמן.
בהצלחה
הרבנית חנה טאו זצ"להיום הוא היום
היתה למדנית רצינית לפי מה שהבנתי ככה שאני חושב שתבדוק טוב ותמצא כאלו.
לדעתי אתה שם דגש במקומות לא נכוניםים...

למה לדעתך התפיסות האלה כל כך מנוגדות שהן בעייתיות בהקמת בית

 

 

מה אלו הביטויים שכתבת?הלוי מא
אולי היא תוכל לעזורחולות
דומני שראוי למתן את ההגדרות המכלילות..ד.

להגיד "הדרך הליברלית של הגוש" - זו לדעתי הכללה לא ראויה. יש שם מגוון של תלמידי חכמים, איך אפשר לומר כך? הרב יוסף צבי רימון שמלמד שם הוא "דרך ליברלית"? ועוד.. הקיצור, חבל להגדיר בסטיגמות.

 

וכך גם לכיוון השני. מי אומר ש"בחורה למדנית" "מוצאים בד"כ בגוש"? ומי אומר שלא במקומות אחרים? ומה זו "למדנות"? באיזה תחומים בתורה?   גם הכללה לא נכונה.

 

תנסה להגדיר לעצמך יותר ברור מה אתה רוצה - בלי להיתפס ל"מקומות", ולמצוא מישהי ספציפית שמתאימה לרצונותיך, ושגם אתה מתאים לרצונותיה.

אין לי ילדים אבל נשואים שנה וחצי. מוזמן.ענבל


תברר למה אתה נמשך דווקא למי שלכאורה לא תואמת את ערכיך!ק"ש
כפי שהעירו לך, יש בדברים שלך הרבה סטראוטיפים, יתכן שכדאי להתעלות מעליהם ולגלות שכאן וכאן (ובכל מה שבאמצע), יש כל מיני גוונים.

אבל, נראה לעניות דעתי, שאתה קודם כל צריך לברר מול עצמך - למה אתה נמשך, למה שלכאורה לא תואם את ערכיך. תשובות שונות אפשריות לשאלה הזאת, יתנו לך כיוונים שונים, באיך לדייק את החיפוש.

השערה אחת שאני יכול להעלות (אבל יתכן שהיא לא נכונה), שלפעמים בחור ישיבה שמתרגל שהעולם שלו מסתובב סביב לימוד תורה (מצויין!), משוכנע ששם צריך להיות השיח שלו עם אשתו. אם זה בחור שראשו ורובו ב'למדנות' (מצויין ממש) - זה השיח שהוא מכיר.
ממילא, הוא מחפש את זה גם באשתו. טוב מאוד שיהיה בבית שיח תורני, אבל ממש לא בריא ונורמלי שתופסים את האשה כעוד חברותא.
תודה לכולם על התגובות והרצון לעזורdoske
גילוי נאות: אני לא בחור ישיבה. אם אני אסכם את הזמן שלמדתי בישיבה, זה יהיה פחות מארבעה חודשים במצטבר.
השיח שלי הוא בדר"כ שיח כבד, רציני ושכלי וזה לא בגלל שלמדתי בישיבה, אני פשוט כזה מאז שאני זוכר את עצמי.
בדר"כ קשה לי לפתח שיחת חולין עם אנשים וזה דבר שאפיין אותי מאז ומעולם, עד כדי כך שלפעמים אנשים פשוט שואלים אותי אם אני עולה חדש, כי אני לא כזה "צבר" (ולא, לא גדלתי בבית של" דוסים", ההורים שלי הם החילונים הכי צברים בעולם).
רק כדי לסבר את האוזן, אני חזרתי בתשובה בגיל תיכון, בשחייה נגד הזרם של הבית שלי, של החברים שלי, וזה לא בגלל שנפטרה לי הסבתא או איזה משבר, נטו מהלך שכלי בלי "אורות".
אשריך!דעתן מתחיל
עבר עריכה על ידי דעתן מתחיל בתאריך ה' בחשון תש"פ 09:40
ביררת מהי האמת והלכת אחריה עם אומץ, אין דבר מוערך מזה בעיניי.

כמו שכולם כתבו כאן, ההגדרות והסטראוטיפים פעמים רבות לא נכונים או לפחות לא מדויקים. בתוך הכרות אפילו מועטה ניתן לראות שאין שוני כל כך גדול.

אבל, אם אתה אדם אידיאליסט שמחפש לממש בחייך ובחיי משפחתך אידיאלים, ערכים או השקפה שקריטיים לך ומנוגדים לדרך המדוייטת, שווה להיזהר קצת ולשאול. כי אם חייך הם עוד חיים של אדם דתי ממוצע, כנראה לא יהיה הבדל משמעותי, אבל אם אתה מחפש מעבר שים לב אם יש התנגשות בערכים בסיסיים.

גילוי נאות; הכותב הינו רווק, ואינו קווניק.
גילוי נאות שני; גם בין נשואים הדעות חלוקות בנושא ובכל נושא, כך שנראה שחתונה אינה ההפרש בין האידיאל לראליות.
בשמחה. אשריך על הכנותק"ש
סליחה על הספקולציות, אבל יכול להיות שאתה מרגיש חיבור לבחורות שימלאו פונקציה שהיית רוצה להיות בה ואינך שם?

הערה לסיום: שיח ערכי ועמוק, זה חשוב מאוד מאוד וטוב מאוד. אבל, במיוחד בשביל לבנות זוגיות בריאה ושמחה ולא רק 'הגיונית' ושכלית - כדאי למצוא איך מפתחים יכולת למינימום של שיחת חולין נעימה. אי אפשר שקשר בין בני זוג, יהיה רק קשר שכלי - במורכבויות החיים צריך גם שיכות נפשית, שהשכליות לבד לא מספקת. (פעם בכמה זמן, נפתחים כאן שרשורי תסכול של גברים/נשים, שהתחתנו רק כי התאים הגיונית...)

בהצלחה רבה
אני חושבת שמתאימה לך אשה למדניתסודית
ועל החינוך בבית תסכימו בינכם
יהיה לך קשה כנראה להתפשר על מישהי בלי עומק, גם אם בדיוק בקו.
ב"הצלחה!
רק מעיר לךהלוי מא
עם האישה צריך לשוחח הרבה על ענייני חולין ולא לא על מסכת חולין.

מציע לך לחשב מסלול מחדש עם ההגדרות שלך ועם הרצונות שלך.

אישה באה להשלים אותך ולהפרות אותך ולא להוות מושא לשיח אינטלקטואלי גריידא.

אתה רוצה להשלים את חסכך השיכליים תרשם לחוג פילוסופיה או משהו בסגנון.

עם אישה צריך לנהל חיים.
טיטולים מטרנה פרנסה טיולים שבתות חגים ויתורים על דברים חינוך ילדים ב1+1 ושאר ירקות צבע המטבח ודגם של מכונת כביסה לחתום על משכנתא הלוואות וליון דברי חול שמצויים בכל תא משפחתי בעם ישראל.

לא בטוח כ"כ שאתה בכיון בנושא הזה.

ממליץ לך לנחות מהגדרות שאין לי מושג מי המציא אותן לתוך תוככי החיים.
חחח איזה הגדרות שתהיה בריאאושפיזין מהירח
כאלה סטיגמות חבל שינהלו לך את השידוך
ב"ה לא הבנתי מה אתה רוצהmetorafi

אבל זה נשמע כמו מישהו בלי בגרות שנשוי למישהיא עם תואר שני אז אני יכול להגיד לך שאם כזה דבר אפשר להסתדר

 

 

יש למדניות גם בקותהילה 81

טויב. אני דווקא למדתי במדרשה שיותר נוטה לגושניקיות אבל יש הרבה מדרשות בהן יותר רווח הראש של הקו וגם אם לא ממש ה"קו" אז ראש של לדעת, ללמוד ולחשוב. המדרשה ה"קוויסיטית" היא מדרשת הרובע והלימודים שם ברמה גבוהה אם כי יותר אמונה תנך וכד' ופחות גמרא. יש גם את שבות רחל, אורות עציון  - זה מה שעולה לי בראש. 

 

אני בטוחה ויודעת - בגלל שלמדתי במדרשה אחרת שגם במדרשות האלה שהן כאילו יותר בראש ה"גושניקי" אתה תוכל למצוא בכיף בנות בראש שאתה מחפש. נדמה לי שנכון לך לחפש בוגרת מדרשה, כל מדרשה. מישהי שבחרה להקדיש שנה מהחיים שלה כדי להעמיק את העולם הרוחני שלה. והשאר זה כבר יותר ההתאמה האישית שלכם... 

 

בהצלחה רבה....  

למדנות- זה אופימופאסה
לא כ''כ משנה איפה למדת.
כמו שפעם מזרחית ואשכנזי היה נשמע מוזר - תתקדמו 2019 כברor1900אחרונה


לא יודעת לאן שייך אז שואלת פה..הריון וזה..
מישהו למד אצל המורה נהיגה אברהם לוי באריאל?מומלץ?הוא עדיין מלמד?יש למישהו מספר שלו?
קוסמטיקאי גבר באזור ירושלים..מי מכיר?בין תקוה ליאוש.

צורך טיפול 10000..חחח

מחפש קוסמטיקאי...אבל שיהיה טוב בלי רצון דחוף מוצרים

תןדה

לא בירושלים עוזר ?מענין
האמת שלא..תודהבין תקוה ליאוש
גבר מטופח זה מילה גסה כאן?בין תקוה ליאוש
תתקשר למכונים של נשים. מחזיקים גם קוסמטיקאי לגבריםכלה נאהאחרונה
אולי יש לכם רעיון, זקוק לעזרה,20 לנער

ליום ההולדת של אשתי אני רוצה לצאת איתה למלון או אכסניה באזור צפת

מחפש משהו לא יקר, עד 1000 שח לשבת לזוג אבל שכן יהיה מפנק וכיף.

וחשוב שיהיה את כל הסעודות שם ולא נצטרך להביא מבחוץ או לדאוג לקייטרינג.

 

יש לכם רעיון?

מזל טוב..avi_1984
במקרה אני מהאזור..
בצפת הרוב זה צימרים- שזה אומר לדאוג לארוחות מה שאתה לא רוצה
המלון כנען ספא זה הכול כלול אבל רחוק מאוד מהעיר... ככה שלא תוכלו להנות מהעיר והעיר העתיקה בצפת.
כול צימר שתיקל בעיר תוכל לקנות קייטרינג ביום שישי...
מספר שלהם יש לך?20 לנער


יש קייטרינג באזור תעשייהאביול
דבוש נראה לי
מנדי'ס זה גם מסעדה וגם אוכל מוכןרק להודות
עדיין קיים?וואוו
יש מלוןאמא וגם
עבר עריכה על ידי אמא וגם בתאריך ב' בחשון תש"פ 21:55

בצפת שהכשרות מהדרין הבנתי או לפחות המוצרים.

 

Ruth Safed Hotel, Safed, Israel

נראה לי זה זה.

קראו לו רימונים ועכשיו רק רות

או שפעם רות רימונים..

מלוןבעצמיאחרונה
מלון תל אביב בצפת. די רמה של אכסניה.. לדעתי זה באיזור ה900 שח
שאלה בנושא הבאת ילדיםשושנושי

שלום חברים, מה שלומכם?!

האמת שעזרתם לי מאוד בעבר, יש לי שאלה נוספת קטנה.  תודה לעונים.

אנו נשואים ב"ה שלוש שנים.  נשואה לבעל מקסים בלי עין הרע.

 

גם לי וגם לבעלי עניין הילדים לא הכי דחוף כרגע, אנחנו עסוקים כל אחד בעבודה,  תכף קניית דירה,  וגם סתם- אוהבים את השקט.

אבל מידי פעם השקט הזה נמאס,  האכזבה בקבלת המחזור כל חודש מחדש מייאשת.  וכל ריב קטן גורם לי לחשוב שאולי משמיים לא הביאו לנו ילד כי אולי אנחנו לא הכי מתאימים / בשלים להיות הורים,  מחשבות מאזכבות והרבה מצפון..

 

והעניין המשמעותי שאני דיי בהלם מזה שעניין הילדים לא כלכך חשוב לנו,  אני חיה בחברה חרדית בה ילד זה הדבר שבשבילו מתחתנים.

 

במיוחד שגם התחלנו בעבר בדיקות פוריות,  מבדיקה ראשונית הכל נראה תקין ולכן החלטנו להמשיך לנסות באופן טבעי.  ניסינו סבב אחד,  שלא צלח.

 

כבר טעמנו את טעם הפוריות ואין לנו כוחות לחזור לזה.

 

מצד 1, מלחיץ אותי שילדים זה לא הדבר שהכי חשוב לי כרגע,  מרגיש לי שאולי אני ובעלי פספסנו משהו באופן של קבלת מתנות מאלוקים. כי הרי ילד זה מתנה אדירה- אז למה אנחנו לא רוצים את זה???!

 

מצד 2, אני מרגיעה את עצמי ששלוש שנים זה לא כלכך הרבה זמן,  וזה בסדר לחכות עוד קצת זמן,  סוג של הדחקה והכחשה.

 

השאלה היא,  האם שלוש שנים זה כבר הזמן להתחיל מעקב או שאפשר לחכות עוד טיפה?!

ושאלה נוספת-  איך אפשר לעבור את הטיפולים- כלכך הרבה ייאוש,  איחורים לעבודה,  מלאא הורמונים.

 

בשביל מה כל זה?  במקום כלשהו אני אומרת לאלוקים שאם זו הדרך בהבאת ילדים-  אין לי את הכוחות לעבור את זה,  שיעזור לי בדרך אחרת.  לא מסוגלת.

 

מההודעה שלך*אשתו של בעלי*
לא ממש הצלחתי להבין אם 3 שנים אתם ללא אמצעי מניעה כלל?
ללא אמצעי מניעהשושנושי

בשנים האלה,  למעט חודשיים בהתחלה לא השתמשנו באמצעי מניעה.

רופאים ממליצים להתחיל טיפולים*אשתו של בעלי*
לאחר שנה של נסיונות טבעיים להרות.
אז אני מניחה ש-3 שנים זה די והותר בשביל להתחיל טיפולים,במידה ואתם מעוניינים ורוצים.

יש בהודעתך 2 עניינים שונים.
1. היכולת להרות באופן טבעי או טיפולים.
2. הרצון בילדים בחיי הזוגיות שלכם.

קודם תבררו לעצמכם אם זהו הרצון שלכם כרגע.
ואם זה לא קרה באופן טבעי עד עכשיו,סביר להניח שתצטרכו להתחיל סבב טיפולים ובירורים ע"י רופאים.
^^^פאז
ורק אציין שלפעמים סעיף 1 קשור לסעיף 2, והגוף לא נכנס להריון
כשיש חסמים בנפש מלרצות בזה.
מכירה הרבה הרבה מקרים כאלה שבהם בגלל זה גם טיפול רק בעניין הרגשי עזר.
אם לא נסיתםמופאסה
חישוב ביוץ ויחסים מסביב לביוץ, תנסו.
חוץ מזה מסכים עם קרן הפוך שצריך להעביר הילוך...

אשתי ואני גם אוהבים שקט (אפילו באופן קיצוני), אז ה' שולח את הילדים אחד אחד, מתרגלים לרעש של אחד ואז לשניים ואז לשלוש וכו'...בסוף גם הרעש עובר ונשארים שוב עם שקט ומחפשים את הרעש בנרות.
אוליבת 30
אולי שניכם, בסתר לבכם, לא ממש רוצים בית מלא ילדים ומהומה, כמו זה שגדלתם בו? יכול להיות?
אולי טוב לכם השקט ו הפרטיות שיש לכם.
אני סתם זורקת כיוון...אולי זה לא נכון בכלל, תגידי את.
היישושנושי

את צודקת, אנחנו באמת לא אנשים שאוהבים רעש והמולה,  במיוחד לא של מלאא ילדים.

אבל אחרי שלוש שנים- כבר אמור להיות רצון בסיסי בהבאת ילד לעולם, לפחות את הראשון.

 

גם כדי לחלוק את האהבה שלנו עם עוד משהו, שמשמעותי.

 

בגלל הרצון הזה לשקט, ובגלל החשש מלהיכנס שוב לטיפולים, מתי נחבוק ילד , שהוא שלנו?!

 

עד מתי מומלץ ברמה הזוגית למשוך את השקט הזה- כי בשלב כלשהו אני חוששת שימאס לנו מהשגרה הזו,  מהייאוש הזה..

אני כבר טיפטיפה מרגישה את זה מגיע

רציתי לשים סמיילי בוכה שושנושי


אני לא יודעת לענות לךבת 30
כי אין לי נסיון כזה.
אני כן חושבת שרצוי לדבר על זה ביניכם בצורה פתוחה ולנסות להבין דברים לעומק.
את בת 33, אחרי 3 שנים שמנסים.קרן-הפוך
אם היית בתחילת שנות ה 20, ניחא. מושכים עוד קצת.

אבל השילוב של גיל ושל משך הזמן שניסיתם, מחייב לעלות הילוך ולטפל ברצינות ובמקצועיות.

ולא חייבים כמובן בית מלא ילדים.

קודם ראשון,
ואז שני
ואז ...
ואז...

אם וכאשר מתאים לכם ...
ב"ה ככל שעוברות השנים יכול להיות בעיות לכן לא כדאי להמתין עםmetorafi

ילד ראשון

יודעת שאני חריגהחולת שוקולד
אבל בעיני זה לגמרי בסדר לא לרצות
וזה לגמרי בסדר לא להביא אם לא רוצים
אבל בהתחשב בגיל שלכם כן כדאי לחשוב על העתיד ואם נראה לכם שלא לנצח לא תרצו ילדים אז אולי כן כדאי לעשות את זה גם בלי *ממש* לרצות עכשיו, הילד ישאר לתמיד והטיפולים הם זמניים (בלי להמעיט בקושי כמובן)
ולא נראה לי שבחברה החרדית מתחתנים רק בשביל ילד, אוי ואבוי אם זה כך
האמת שזה די צורם לחשוב כך באמת*אשתו של בעלי*
לגבי הסיפא שלך...
ב"ה לא להביא אומר שהירושה תלך לאנשים אחריםmetorafi


זה ציני או רציני?חולת שוקולד
ב"ה רציני ביותרmetorafi


להביא ילדים כדי שהירושה לא תלך לאחרים?חולת שוקולד
לצחוק או לבכות?
ב"ה תקשיבי יש לי דודה רבה שנפטרה ולא היה לה ילדיםmetorafi

והירושה הלכה לילדים של האחים שלה . היא אמרה שהייתה בחיים שלא רצתה ילדים לדעתי זה טעות זהו היום אני מבין כמה כמו שאני רואה את הדברים היא אולי ראתה אחרת אבל לעניות דעתי היא טעתה אם אין כסף אני יכול להבין בגלל שילדים ולכסף צריך חד משמעית להיות קשר אבל ב"ה שם היה כסף

אז מה...בת 30
אז הכסף הלך לאחיינים שהיו אהובים עליה? מה טוב.
ב"ה שעדיף שיהיה לפחות יורש עצר 1 metorafi


אבל לא בשביל הירושהחולת שוקולד
ב"ה יורש עצר זה גם לירושה חחח metorafi


גם, אבל ממש לא רקאביול
וזה ממש לא העיקר
יקרה,עץ הלבבות
לא יודעת למה מבין השורות ויכול להיות בהחלט שאני טועה... נשמע לי שאתם, לפחות את כבר מאד רוצה ומחכה לזה... והאכזבה החודשית ייצרה איזו שהיא רתיעה, פחד וחשש.
וכמנגנון הגנה מפני כל זאת אתם נשענים על האמירות הנל שטוב לכם כך... העבודה.. הדירה...
המעבר לטיפולים והכרה בכך שיש איזו שהיא בעיה שצריך לפתור אותה(וזה יכול לנוע מבעיה קלה ופתירה עד למשהו שמצריך התערבות גדולה יותר) הם שלב לא פשוט, אבל צריך להגיע אליו אין מנוס. לאחר שלוש שנים ללא אמצעי מניעה זה בהחלט הזמן להתחיל בירור כמו שצריך, גם אם בעבר כבר התחלתם. זה אומר בירור אצלך- פרופיל הורמונלי(בדיקת דם ביום ה2-5 למחזור) ומעקב זקיקים לראות שאת מבייצת. במידה והכל תקין מבצעים לגבר בדיקת זרע (כדאי לקבל ממכון פועה הדרכה לגבי אופן ביצוע הבדיקה). לרוב בדיקות אלה נותנות תמונה רחבה יותר.
ומאחלת לכם שהדרך ליידים מלאות תהיה קצרה וביתכם יתמלא באושר ובצחוק פעמונים של ילדים מתוקים.
שולחת חיבוק!
וואו, את כלכך צודקתשושנושי

האמת, אני ובעלי עברנו על השרשור והתגובות.

 

א' עכשיו שמתי לב שבכרטיס האישי אני על גיל 33,  אני צעירה יותר - בת 24 (כנראה כשנרשמתי סתם עדכנתי גיל בלי לחשוב פעמיים)

 

ב' אני חושבת שאת באמת צודקת,   כנראה אנחנו באמת בורחים מזה מתוך מקום של לא להיתקל שוב באכזבה.

 

ג' עשינו את כל הבדיקות הבסיסיות כמו צילום רחם, מעקב זקיקים, בדיקת זרע,  פרופיל הורמונלי,  והכל היה תקין, אחרי סבב אחד של ניסיון הזרעה- ללא הצלחה. החלטנו להמשיך לנסות באופן טבעי,  כי הרי על פניו אין משהו שלא תקין.

אנחת רווחה, עם הידיעה על הגיל הנכון.קרן-הפוך
כי עכשיו הרבה פחות מלחיץ מבחינת גיל הפוריות.

יש גם מקרים לא מוסברים של פוריות.

מכירה אחת כזו (בפורום בכיפה).
גם אצלה ואצל בעלה הכל היה תקין בכל הבדיקות.
עברו טיפולים למשך תקופה של כמה חודשים מעטים, נקלט הריון.
התינוק היום בן שנה וחודשיים.
ילדה בקיסרי.
היא בת 31.
רצתה למהר ולהביא עוד ילדים לפני גיל 35.
בגלל הקיסרי ציוו עליה להמתין לפחות שנה לפני ההריון הבא.
11 חודשים אחרי הלידה, הפסיקה מניעה. כדי להתחיל להתכונן לסבב הטיפולים מחדש.
ואופס, כעבור כמה שבועות גילתה שהיא בהריון ספונטני. היא מנש בתחילתו....

וואו וואו וואו כלכך מרגש לשמוע סיפורים כאלהשושנושי


כל כךעץ הלבבות
מבינה את החשש מהאכזבה ועדיין יקרה, ממליצה לך כן להתחיל את התהליך ולנסות שוב. הזמן הוא משאב יקר. יכולה להגיד לך מנסיוננו שאני שמחה מאד שלא התעכבנו כי המסע היה יחסית ארוך לילד הראשון ואם עוד היינו מחכים כמה שנים עד שמתחילים זה היה יכול להיות בלתי נסבל וקשה מאד עבורנו.
ממליצה לכם כן להתחיל ובעז"ה מאחלת שהדרך תהיה קצרה לידיים המלאות.
זה ממש בסדר לחכות עוד אם לא בוער לכם. עם זאת,דינהדינה
בהנחה שבהמשך תרצו ילדים, טיפולים לא הולכים והופכים קלים עם השנים.
הערה לגבי טיפולי פוריותrivki
א. לדעתי מגיעות לך שעות העדרות מעבודה לצורך טיפולי פוריות על חשבון המעסיק. אז שהנושא הזה לא ילחיץ אותך . כי באמת רוב הבדיקות הן בבוקר .
ב. כדי לעשות לסדר בבלגן - מומלץ מאוד שאת ו ב ע ל ך תפנו למכון פוע'ה.
רופאים לפעמים מריצים לבדיקות וטיפולים בלי
להסביר יותר מדי. במכון יתנו לכם בהמון סבלנות הסבר מקיף. גם על הסיכויים להריון טבעי, גם על בעיות אפשריות ועל הצעדים הראשונים שתוכלו לעשות, אם תחליטו לטפל.
נשמע ליתיתי2
שאת רוצה,
אבל מפחדת מהתהליך ומהרגשות הסוערים שכרוכים בו-
מתי, דאגה, אכזבה, ציפייה...
וכשאת אומרת "להמשיך את השקט"
את מתכוונת יותר לרוגע, נחת, ל"אין דאגות".

אולי תמצאי דרך להיות רגועה בתוך התהליך.
מה יכול להרגיע אותך?
יציאות זוגיות?
טיפול כלשהוא? פיזי או רגשי
השקעה בתחביב?
הורדת עומס בעבודה?

תראי, רכבת הרים כנראה תהיה.
אלה החיים.
אם מנסים להתחמק מאתגרי החיים נשארים סטטיים... רגועים, שלווים, אבל בהדחקה ובהכחשה כמו שאמרת, ובפספוס שמתברר מאוחר יותר.
אבל יש אפשרות בכל זאת לעבור את הדרך ביותר שמחה ונחת.
שבו ביחד, תנתחו את התהליך הקצר שכבר עברתם, תנסו לסמן לעצמכם מה יכול לעזור לעבור את זה שוב יותר בטוב.


בהצלחה!!
האמת? לא נשמע שאתם ככ רוציםהריונית ותיקה
ונוכח גילך הצעיר גם לא הייתי נלחצת .לא כולם חושקים בילדים, ילד צריך לבוא מאהבה ורצון שהרצון והכמיהה לילד תגיע את ובעלך תדעו את הדרך לרופא שיעזור לכם, בהצלחה .
לדעתי, אל תייסרו את עצמכם...ד.

אל תתחילי לעשות חשבונות "רוחניים" למה ה' עושה לכם את זה. ואיך זה שאתם לא משתגעים מזה שעדיין אין לכם..

 

הרי יכול להיות גם ההיפך, אם כבר: שהעיכוב, בהשגחה, יגרום לכם לרצות באמת. ותזכו במצב בשל.

 

בהיות שאתם מבינים את החשיבות באופן עקרוני, וגם אכן לא נשואים המון זמן - הייתי  מציע לכם "לשחרר". תחיו בנעימים, תשמחו זה בחברת זו.

 

הלחץ בעצמו, לפעמים מעכב.

 

תחליטו שאתם מניחים לגמרי לכל הנושא הזה. חיים בשמחה. ואם עוד שנה עדיין אין - תתייעצו מחש. אולי עם מכון "פועה". בינתיים תשחררו, בפרט שעל פניו אין בעיה. 

 

אולי הקב"ה רוצה לתת לכם עוד קצת זמן. אולי באמת זה מה שמתאים לכם.

בת כמה את?אנננ


היי, אני בת 24שושנושי

משום מה (כנראה בטעות בזמן הרישום) אני מופיעה בכרטיס אישי על 33-  לא הצלחתי לתקן את הטעות המצערת הזו

אם את בת 24, אפשר לא להלחץהסטורי
אמנם ההמלצה הכללית, היא אחרי שנה של חיים נורמליים - לפנות לייעוץ. אבל בגילך, אם אינכם מרגישים כרגע רצון להתחיל - אפשר להמתין קצת.

(לא לבנות על זה, אבל יש מקרים שדווקא כשמשחררים - נפקדים בלי התערבות חיצונית. מהכרות אישית)
מה עם טיפולים טבעיים וכדו?מושיקו
כמו וידה?

זה לא פולשני ומציק ויכול לעזור.

הכי חשוב לעשות כל מאמץ לשחרר לחץ על ידי תפילה אמונה, טיפולים מרגיעים, וסדר יום של עבודה עם הנאה מחיים ללא דאגות..

שמורידים לחץ ודאגה זה כבר 50% עוזר, אם לא יותר
תלמדי אותי איך נכנסים לשאננות כזומחושלת
הלוואי עליי
אני ככ רוצה והלוואי שהייתי מצליחה קצת להרפות. זה כאב שתופס ככ הרבה מקום.

אני חושבת שאם לא בוער לך למה להתחיל להיכנס לזה. כשתרצו תטפלו.
קודם כל חיבוקבלדריתאחרונה
מבינה את הבלבול שלך, מצד אחד את מאוכזבת בכל חודש, מצד שני טוב לך גם כך במצבך הנוכחי. אתם מנסים, וזה יכול לקרות בכל רגע ואל תדאגי, ילדים זה שמחה אבל לא בהכרח רעש ובלאגן. אם את ובעלך טיפוסים שקטים אז ייתכן והילדים יצאו דומים לכם, וגם אם לא, את תראי שעם הילד תבוא האהבה ואין דמיון בין רעש של הילדים שלך לזה של ילדי אחרים. אתם גם לא חייבים להביא שרשרת של ילדים בכל שנה, תתחילו מאחד ואז תראו מה הלאה.
אשמח לשמוע חוות דעת על המטפלים הבאים: עמיר דנה ומשה ברלינרFff
על ברלינר שמעתי דברים טוביםהסטורי
איני מכירו אישית, אך רב שאני מאוד סומך על שיקול דעתו, שולח לברלינר את הזקוקים לכך.
גם אני שמעתי עליו!וואוו
שניהם מעוליםנפש חיה.
אוף למה כולם בירושלים ? למה איך המלצה על מישהו בדרום?ה' אלוקינו


הבנתי שישאמא וגם
בבית מוריה בבאר שבע יועצים מומלצים
רחוק .. תודהה' אלוקינו


איזה איזור בדרום?אמא וגם
יותר מרכזי?
*אמיר דנה לדעתייהלומ
על אמיר דנה שמעתי שהוא מעולה וקשוב - הוא דיי צעירביישן נאחרונה

את ד"ר ברלינר שמעתי בסדרת הרצאות, הוא היה מאוד תורני (יש כאלה שזה מתחבר אליהם, ויש כאלה שפחות)

הוא מקצועי מאוד -זה בטוח

התייעצות לגבי מנקהנשימה עמוקה
ערב טוב!

אנחנו זוג עם כמה ילדים קטנים ומאד צפופים. שנינו עובדים במשרה מלאה וכמעט מלאה. אני אוהבת לשמור על בית נקי יחסית ומסודר (ממש לא בטירוף, אלא רוצה שהבית יראה כמי מקום שנחמד להיות בו- מסודר ונקי בלי כלים מסריחים וערימות כביסה על הספה וכד'... לחלונות וסידור ארונות מגיעה כמה פעמים בודדות בשנה...) ממש נהנית מזה כשיש זמן וכוח כמובן. בתקופה האחרונה אנחנו רואים שאנחנו לא מסתדרים עם התחזוקה השוטפת של הבית בעקבות ערבים ולילות לא פשוטים ואחר צהריים עמוסים עם הילדים ב"ה.

בעלי המקסים והיקר לא בנוי לעזור בסוף היום כי הוא פשוט קורס. בנוסף יש לציין שהוא פעיל ושותף מלא בעזרה עם הילדים כשהוא בבית, אבל בנושא ארגון ותפעול הבית למרות שהוא באמת משקיע הרבה מאמצים, הוא לא הכי חזק- לוקח לו המון זמן לבצע כל דבר, כך שבפועל יוצא שאני עושה ממש את הרוב ובשמחה. העניין הוא שגם לי יש גבול של יכולת ואני גם עייפה ומותשת ופה ושם פשוט קורסת.

אז הוא העלה את אפשרות המנקה.

לי מאד קשה רעיונית עם זה שבגלל זמן טכני שאין לי אצטרך להכניס עזרה במיוחד שאין הרבה כסף להוציא על זה, אבל אני מבינה שזה מה שיש ומתחילה להשלים עם זה. העניין הוא שזה יהיה עבורי ממש עינוי להיות עם מנקה בבית כי מכירה את האופי שלי ובטח ארגיש צורך להראות מה ואיך לעשות ואפילו לעזור לה תוך כדי ואז אהיה עוד יותר עייפה ומתוסכלת. וגם קשה לי להשאיר את הבית בזמן שאני לא בבית.

חשבתי לנסות לפתור את הבעיה (השורשית...) בצורה טכנית, בכך שהיא תבוא בערבים בזמן שבעלי בבית, בעלי יתן לה הוראות ואני אכנס לחדר שינה לנוח ואנסה להתעלם מזה במחשבה ואולי אפילו לישון...

ולשאלה... האם זה יצור מצב לא נעים שהמפגש שלה יהיה מול בעלי בלבד כשהוא אוכל/נח בסלון? זה הגיוני להתנהל כהה?

ועוד שאלה למי שנעזרת במנקה- באיזה תדירות היא מגיעה ומה עושה בפועל? פשוט קשה לי לחשוב מה הדברים שצריך לעשות בשגרה. אני רגילה פשוט לעשות בשוטף מה שקופץ לי מול העיניים בגלל העומס ושאין זמן לחשוב מסודר.

בכלל אשמח לשיתופים בנושא...
תודה!!
תשני קצת "ראש"....ד.

כמו שהבנת, בצדק, שטוב שתהיה מנקה מידי פעם.

 

תחשבי עלכך שיש סדרי עדיפויות.

 

העדיפות היא אכן, שלא בעלך יתן לה הוראות ואת תברחי לחדר כדי לברוח הבעיה שלך לראות מישהי אחרת מנקה....

 

תנסי ותתרגלי תוך זמן קצר, שאם מישהי מנוס הבעבודה הזו מגיעה - היא יודעת מה לעשות, גם בלי ש"תתדגימי" לה. לא צריך להגזים. תתגברי על זה.

 

או שתנקה כשאת נמצאת, ובינתיים תנוחי בחדרך, תקראי משהו, תתעסקי עם הילדים.

 

או שתנקה כשאינכם בבית - זמן טוב ויעיל.

 

לא להגזים בפרפקציוניזם על חשבון דברים חשובים יותר.

 

תנסי. לדעתי, תוך זמן קצר תראי שאלה היו חששות שווא.

"איך להשמע בזן מריבה בלי להרים את הקול?"רנה בנה

מצרפת קישור לסדרה של 5 שיחות מצולמות, עם בעלי מקצוע בתחום הזוגי. עונים על "איך להשמע בזמן מריבה בלי להרים את הקול.."

 

אמא שלי הכינה אז אני לא משוחדת אבל ממליצה

 

זה מתחיל מחר אז שווה כבר להכנס להרשם.. זה מגיע כל יום במייל

 

הרשמה לספוטקסט 1 איך להישמע בזמן מריבה

 

שבוע נפלא שיהיה!

זה ללא תשלום..רנה בנהאחרונה


פער גילאים מוגזם?אין שום ייאוש
הציעו לי מישהו שגדול ממני ב-12.5 שנה (בן 40).
בדרך כלל לא הייתי אפילו מעלה על דעתי לשקול את זה. העניין הוא שהמציעה היא החברה הכי טובה, ולפי מה שהיא אומרת הוא אדם נדיר במידותיו וגם ממש מתאים לי.
מאחר שאני מאוד סומכת עליה, מתלבטת מאוד עם עצמי עד כמה פער גיל כזה יכול להיות לרועץ בזוגיות ומה המשמעויות שלו.
כל תובנה תתקבל בברכה, במיוחד מאנשים שחוו/חווים זוגיות עם פער כזה.

תודה רבה!
כן, מוגזם. לא פער הגלאים לשעצמו - אלא פער של ״קבוצת גיל״.קרן-הפוך
אם היית בת 18 והוא בן 30 - זה לגמרי שונה אם את בת 28 והוא בן 40.
למרות שהפער אותו פער.

מעל גיל 40 עולה השכיחות של מחלות כרוניות כגון יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב ומחלות ממאירות.

בין גיל 40 ל 45 - אנשים חווים תופעות של ״משבר אמצע החיים״.
משבר אמצע החיים – ויקיפדיה


אדם בגיל זה מעבר לשיאו הגופני.

ובגיל כזה הוא צריך בעצם רק להתחיל את חייו הבוגרים כבעל משפחה?

להיות אבא צעיר לילדים קטנים שיגיעו בעזרת ה׳?


לגיל 40 והלאה יש יתרונות, כמו - ניסיון חיים עשיר יותר, מבוסס כלכלית, בעל קשרים ועמדה...

אבל את מחפשת בן זוג, לא מנהל לחברה...
פסלת בהינף יד מגזר שלםמתנחל חייכן

תמהני

איזה מגזר? רווקים דתיים שבניהם 15 שנים מהווים מגזר מוגדר?קרן-הפוך
התייחסתי למה שכתבת על בני 40מתנחל חייכן

"מעל גיל 40 עולה השכיחות של מחלות כרוניות כגון יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב ומחלות ממאירות.
בין גיל 40 ל 45 - אנשים חווים תופעות של ״משבר אמצע החיים״.
משבר אמצע החיים – ויקיפדיה
אדם בגיל זה מעבר לשיאו הגופני.
ובגיל כזה הוא צריך בעצם רק להתחיל את חייו הבוגרים כבעל משפחה?
להיות אבא צעיר לילדים קטנים שיגיעו בעזרת ה׳?"

 

זה פסילת אדם על סמך גילו, לכזה אדם לא תשדכי בת גילו?

תמהני

דיברתי על הפער. ברור שאם הגילאים קרובים אין בעיה.קרן-הפוך
אולי לא הבנתי, אבל פער הוא תרבותי ולא רפואימתנחל חייכן

פער לא קשור לשכיחות מחלות ולא למשבר אמצע החיים.

אבל הכל בסדר,

הבהרת את עצמך

היתה לי חברהבת 30
שההורים שלה היו בפער של 15 שנה.
מה זה אומר? שזה יכול להצליח.
האם נכון לך מלכתחילה? לא יודעת...
לא לפסול על הסף - כן לבדוק טוב טובהסטורי
אין שום פסול בעצם הגיל. כן צריך לבדוק טוב למה הוא פנוי בגיל כזה (אם רווק - זה מאוד חריג, למה הוא רווק? גרוש - למה הוא גרוש? אלמן - טוב, יש פחות שאלות)?

אילו עוד מחוייבויות יש לו? (ילדים מנישואין קודמים? מה ההשלכות).

והכי חשוב - איך תרגישו אחד כלפי השני? אם הגיל לא יורגש - מצויין, אבל אם תהיה אוירה של אב ובתו - לא שייך להיות נשואים כך.
(מכיר מקרה בפער קצת יותר קטן, שהכלה ביטלה אירוסין, כי כשהתחילו אירועי האירוסין - פתאום שמה לב שהיא מרגישה בת שלו, מה שלא הרגישה בפגישות לפני שהיו בעיקר לבד).

בהצלחה רבה
תודה!אין שום ייאוש
העלית נקודות ממש חשובות.
בנוסף להן, אני מוטרדת גם מפערים שיכולים להתעורר מהבדלים בגישה לחיים.
למשל, אני מאוד מאוד אוהבת לטייל ולבלות, ורק רוצה לטרוף את החיים.
האם גבר בגיל 40, בהגדרה, לא מחפש יותר את השקט והשלווה שלו? פחות מרגיש צורך לחוות את כל מה שהחיים מציעים?
אני יודעת שזה גם עניין של אופי ולא רק של גיל, אבל נשמע לי שגם לגיל יש הרבה מה להגיד.
ההיפך. הוא זה שעשוי להיות מוטרד שתמנעי ממנו ״לטרוף״ אתקרן-הפוך
החיים.

אדם סביר בגיל 40, כבר ביסס משרה, פרנסה, קריירה מקצועית.
ופנוי להתחיל לטרוף את החיים - לטייל, לבלות, לנסוע.

ועכשיו במקום לבלות ולנסוע עם אישתו הצעירה - הוא צריך להתחיל להקים משפחה ולהתעסק עם תינוקות?



זוגות בגילאים עשרים ושלושים עמוסים וטרודים בהריונות, לידות, עול כלכלי של משכנתאות, בניית קריירה ומשרה מכניסה, מג׳נגלים בין ילדים קטנים והין ממחויבות למקום העבודה.

וכשזוג שהתחתן בשנות העשרים שלהם מגיע לגיל ארבעים - מתרווח.
כבר אין תינוקות, החיים הרבה יותר יציבים ונוחים ואפשר להנות מהחיים.
לטייל, לבלות, לנסוע.

אם את מתכננת להתחתן ולהתחיל להקים משפחה, ללדת ולגדל ילדים - אלו לא שנים שאפשר ״לטרוף״ בהם את החיים.
נכון וזה נושא לתאום ציפיות מוקדםמתנחל חייכן


כתבת יפה, מסכימהאביול
מהצד השניאמא וגם
רווקים שעד עכשיו רק חיכו ושיוועו לבית ולזוגיות (ומן הסתם כבר טרפו חלק מהחיים...) לא בהערח במצב הזה.
הרצון והשלב לטרוף מגיע אחרי העבודה הקשה שהוא עוד לא התחיל...
גם אני חושבת כךאמא יקרה לי*

אני רואה על חברות וחברים רווקים שנושקים ל40 שהספיקו להם הנדודים,

הטיולים...

הרבה מהם כמהים פשוט לבנות בית ואצורים בתוכם כוחות רבים של נתינה

שהם רק מחכים להעניק.

 

למשל, חבר קרוב של בעלי (40+) התחתן אחרי גיל 40 ועכשיו מטופל בשני תינוקות צפופים. הוא כזה אבא מסור

ומפנק שאנחנו המום

קם בלילות, לוקח לגינה, מצמצם שעות עבודה כדי לשהות במחיצתם.

קיצר, נהנה ממש ואשתו זכתה לגמרי...

את זה צריך לבדוק, יש כאלו וכאלו בכל גיל. בהצלחההסטורי
זה מהדברים שמשתנים ברגע שיש ילדים חחחים...

ואז נשארים רק חלומות על מה נעשה כשהילדים יגדלו 

או תיכנונים של איפה אפשר לשים אותם כדי שיהיה לנו קצת שקט

אני יצאתי עם בן 40 פלוסלהיות בשמחה1

ואני בתחילת שנות ה-30 וזה הפריע לי... ראיתי את ההבדלים מבחינת זה שאנחנו במקומות שונים בחיים...

 

מצד שני שמעתי לא פעם על הפרשים של 10 שנים פלוס שחיים באושר.... אולי אם הגיל לא מפריע לך תצאי פגישה אחת ותראי לאן זה מתקדם...

 

 

זה ששומעים על הצלחות לא משנה את הכללוואוו
ואת הטבע... לענד ברוב הפעמים זה לא מתאים פער גדול.. גם אם יש הצלחות במעט הפעמים
אתם באותו מקום בחיים? הוא רווק?44444
רווקים בגיל כזה, במיוחד גבריםים...

מלאים שריטות, אם את רוצה תנסי לדבר איתו

אבל בלי איזשהו תהליך שהוא כנראה צריך לעבור (ואם תחליטי להיפגש איתו תנסי לברר על זה) יש מצב שאת מבזבזת את הזמן שלך ואולי רגשות על מישהו שלא מתאים לזוגיות וחבל

בלי קשר זה פער גדול ורק בגלל זה אני לא הייתי בכלל נכנסת לזה

לא כולם מלאים שריטות, אל תכליל..להיות בשמחה1


פער גילאים משמעותי מאוד!! ברוב המיקרים מתכון לקשיים זוגייםor1900


לדעתי שווה לנסותליאן
בעלי גדול ממני ב8 שנים .
שהתחתנו הייתי בת 19 ואחרי החתונה הרגשתי את הפער . אני רציתי לצאת להנוצ לבלות והוא היה כבד.
אבל יכול להיות שהוא בנאדם כזה בלי קשר לגיל
בכל מקרה הייתי מנסה
נשמע טיפה מוגזם אבל תמיד אפשר לנסותאביול
מומלץ לנסותתה ה
יש להורים שלי חברים טובים שהתחתנו כשהיא הייתה בת 32 והוא 47,הוא גם נראה צעיר לגילו וזה לא בולט הפער ביניהם, הם נשואים באושר עם ילדים
ומכירה עוד כמה זוגות שיש ביניהם פער של 10 שנים ויש להם זוגיות טובה
אני לא חושבת שכדאי לפסול על זה מראש, קודם כדאי לנסות לצאת, יכול להיות שהוא נראה בן 30 וקצת, והוא באמת מקסים ושתוכלו לבלות ולהנות ביחד
ויש הרבה הורים בני 40, זה לא אומר שהוא יהיה אבא זקן...
לדעתי כדאי לצאת לדייט ולראות, מקסימום לא יתאים אז אל תמשיכי, אבל חבל לפסול מראש בעיקר שחברה טובה שלך הכירה לך ואת סומכת עליה
אני לא הייתי ממליץ לקרובות שליה-מיוחד

והאמת כגבר לא הייתי יוצא עם בחורה בהפרש כזה

אם יהיו לכם חיבור ותקשורת מעולים, הפער לא בהכרח יורגשאמא יקרה לי*

כדאי לנסות ולראות. אולי באמת יהיה לך מאד טוב איתו?

אם יש קשר טוב, כל הנתונים החיצוניים מתגמדים.

בעיות פערי הגיל לא צצות בהתחלהor1900
כמו רוב הבעיות בזוגיות...בת 30
להתאהב זה קל-העבודה מתחילה יום אחרי החתונהor1900
אני יודעת את זה היטב...בת 30
ולהתאהב זה לא כזה קל...
תמיד תהיה עבודה כזו או אחרת אחרי החתונהאמא יקרה לי*

אבל אם מדובר, נניח באדם מדהים והתקשורת ביניהם מצוינת?

אני מאמינה ששם נעוץ המפתח לזוגיות טובה ואיתה עוברים את כל אתגרי החיים, שתמיד יהיו.

 

ותני דעתך על כך שמי שהציעה את ההצעה היא חברה קרובה שמכירה את הצדדים, לו הצעה של דודה רוחמה/ גבאי ביהכנ"ס קורץ

לפי החתימה שלךמופאסה
את אוהבת אנטיקה,
תנסי למה לא?
אולי הוא משהו משהו?
וואו אחותי הוא ממש סבא..צים


לא חושבתגאולה אחת קטנהאחרונה
שזה ממש מוגזם. אם כיף לכם ביחד ויש משיכה אז אין הבדל בין פער של 5 שנים לבין 12
התייאשתי מבעלידורית 55
בבקשה לא לשפוט אבל התייאשתי מבעלי, הוא עבר תאונת דרכים לפני חצי שנה בערך שני הרגליים שלו נשברו והוא כרגע בכאבים.
הוא פשוט לא עושה כלום בבית חוץ מלשבת על הספה כל היום הוא לא עושה שום דבר.
הוא הפסיק את הלימודים הוא לא עוזר בבית הוא לא עובד והוא לא קם אפילו לילדים בבית. כשאני מדברת איתו הוא אומר שאין לו כח ושהמשכחי כאבים מרדימים אותו והוא לא מצליח לתפקד .
מה אפשר לעשות??
לקחת עוזרת.me.
מה אומרים על בעליש בי חלום

שאיכשהו בליל טבילה מגיע בטעות/בכוונה מאוחר בליל טבילה? וכשהוא מגיע מתחילה מריבה שהוא רוצה שהאישה תלך לטבול והאישה טוענת שלא הספיקה להתארגן ושהיא עייפה אחרי יום עבודה מלא והתעסקות עם הילדים (הסעה לחוגים/ש"ב/גינה)?

^^^^ אכן, כשכיף, קל לשכוח, אבל ממש לא כדאיק"ש
מריבה או וויכוח לא פתור, נשאר מאחורה במח. כשקל וכיף, אנחנו נוטים לשכוח, אבל אז כשנהיה קשה - הכל צף, גם העניינים הקודמים שלא באו על פתרונם.
הטריגר עלול להיות עניין קטן שעולה בייניכם ואז השני לא מסוגל להבין, מה הוא/היא עושה מזבוב פיל, כי מבחינתו העניין הוא רק העניין שעלה עכשיו, אבל מבחינת השני, במודע או שלא במודע - כל הדברים הקודמים נותנים משקל לעניין שעומד עכשיו. הטריגר עלול להיות גם תקופה יותר מורכבת - הריון/לידה, מישהו לא מרגיש טוב, סיבות אחרות שמעיקות ואז כשיש ממילא תקופה מאתגרת, פתאום צפים כל הקשיים הקודמים.
אצלכם, כנראה בתקופה שנעים פיזית - הנעימות הזאת (איזה יופי שזה ככה, לעומת לא מעט שרשורים כאן!) מפצה על מורכבויות אחרות. בתקופה שאסורים, אין את הפיצוי הזה וממילא כל המורכבויות צפות.

נראה לענ"ד שצריך להשקיע בשני כיוונים:
א. בימים האסורים - לראות איך דואגים שכן יהיה לכם 'יחד' שלכם. שלא יצא שאלו ימים שאתם כמו שני זרים שגרים באותו בית. כמובן צריך לשמור על דיני הרחקות ואוירה של יותר כובד ראש - אבל בהחלט לשוחח כל יום, לשמוע כל אחד מה שלום השני, איך עבר עליו היום. לאכול ארוחת ערב ביחד (עם סימן). לנצל את הזמן ליותר שיחות עומק וכד'. סביר שהשקעה בזה, תחסוך חלק מהמורכבויות בתקופה הזאת.

ב. בימים המותרים - שב"ה טוב ונעים, למצוא את הזמן המתאים (כמובן לא ליל טבילה ולא כשכבר רוצים לישון וכד') וליזום שיח על הדברים שבהם אתם 'נתקלים' כשאסורים. ככה לא תישארו עם דברים לא פתורים (לפחות לא לאורך זמן), וגם סביר שהשיח יהיה יותר קל, כי גם אם יהיה מורכב תוך כדי - יהיה איך להפיג אח"כ את המתח.

בהצלחה רבה מאוד