פורום נשואים טריים (עמוד 284)

כתבת שאת בדרך כלל פוסלת, מניחה שזה קשור לפחד לחזור על טעויות העבר, אבל זה ממש לא עוזר לך להתקדם הלאה
האם היית בטיפול כלשהו אחרי הגירושין? נראה לי שאם את מנסה כל כך אבל משהו עדיין תקוע שווה לבדוק אם אולי כדאי
אני גם התגרשתי וב''ה זכיתי להתחתן שוב. החלטתי שאני יוצאת עם כל מי שיש לו כוונות רציניות, לא משנה מיהו, איך נראה, מה עושה, לא איפה גר וכו'
ואני מרגישה שזה מה 'שעזר לי למצוא את בעלי. אם לא הייתי מחליטה לנסות הכול, אין סיכוי שהיינו נפגשים (מעדיפה לא לפרט בפומבי, אבל עם כל הנתונים ההתחלתיים של שינינו זה פשוט הזוי שהקשר הצליח)
וגם למדתי לא לצפות ופשוט להתאים את עצמי למה שאפשרי. החיים שלנו היום הם ממש לא חיים סטנדרטיים של משפחה רגילה אבל הם טובים לנו.
בהצלחה!

אני כתבתי שאני נותנת צאנס להצעות שנראות להתאים. אבל אני גם יודעת מה אני רוצה. בכל זאת, עברתי מספיק בכדי לקבל איתותים,מהתנהגויות, אמרות מסויימות. היום מגיע לי טוב, ולא אתפשר על זה. קחי בחשבון שגם "החבילה" שלי לא קלה (אומנם שווה😜), שזה מצד הטבע, מוריד את הסיכויים למצוא, אך עם ישראל מעל המזל וכו'...
וכן, טיפלתי בעצמי, גם באופן אישי, גם כל מיני סדנאות, שיעורים. אני ברוך השם, אישה מודעת לעצמי.
תודה יקירה, תראי רק טוב בחייך.

אולי התחתנת מהר ואת חושבת שזה יקרה שוב...
אבל קשה זיווגו של אדם כמו קריאת ים סוף...
בתור רווקה לקח לי 4 שנים של חיפושים (מגיל 19 עד 23) אז אל תחשבי שזה יקרה כזה מהר... תשחררי קצת מהלחץ, תשקיעי בעצמך. אני מבינה שקשה לך הלבד, להרבה אנשים קשה. אבל את צריכה למצוא בו את עצמך בינתיים עד שהביחד יקרה.
תמלאי את החיים שלך בדברים שעושים לך טוב בינתיים. אל תדאגי, זה עוד יקרה. אבל קחי את הזמן להכיר את עצמך גם. טיפול פסיכולוגי או תרפיה יכולים לעזור מאוד. ללכת למישהו, לספר, לפרוק, ולגלות את עצמך בתור אחד ולא שניים (כי זה נשמע שרוב החיים הבוגרים שלך בילית בתור שניים ואפילו שניים+ ולא אחד)
אולי לנסות דברים חדשים, כמה שטיפול וחינוך הילדים מאפשר...
לא אמרתי להפסיק לחפש, אלא לא לתת לחיפוש לעצות את הזמן מלכת. את רק תגרמי לזה להיות המטרה היחידה שלך וזה יגרום לך להתמרמר. רק תמצאי איך למלא את החלל בינתיים.

מדווחים שם על הצלחות מרובות! וגם שומרים שם על ככלים וגם אתר חינמי.
בכל אופן בעניין הזה אין הרבה עיצות. זה ביד ה'. הרבה תפילות.....
מאחלת לך הרבה הצלחה ושתפגשי מהרה את האחד המושלם בשבילך!!!💗💗💗💗💗

ומניסיון של אנשים קרובים שיש להם-
כמובן תלוי במספר נפשות וחדרים אבל עם השנים המפוצל הפך ללא יעיל, הרבה חדרים נשארו ריקים (ילדים שהתחתנו/התייגסו וכבר לא בבית) אז היו מדליקים מזגן שמתפזר לכל החדרים רק בשביל הסלון וזה פחות.....
אם יש חדרים שלא תמיד יהיו שם בני משפחה עדיף מזגנים קטנים לכל חדר וככה יש שליטה וקירור יעיל.

שהיום יש טכנלוגיה שאפשר להפעיל על חדר אחד אפילו ורק 1 כח סוס פועל 

אני מנסה להבין את היתרונות של זה מול החסרונות ומחפשת משהו שיעשה לי סדר בלי אינטרס למכור

אם יש משהו שבא לו אפילו לכוון אותי מקריאה בגוגל אשמח ניהיה לי סלט מכל מה שרושמים שם חוץ מנוחות 

 

לא אמינים בכלל תוך שנה וחצי עד שנתיים שורפים כרטיס ולהתקין חדש עולה כמעט כמו מזגן...
וזה חוץ מהתקלות שמיצרים כל הרגשים והחיישנים שיש באינורטרים שהם הרבה יותר מתוסבכים טכנולוגית ממזגן רגיל...

עדיף כמה מזגנים
1. חסכוני בחשמל ביחס למזגן גדול
2. התקלקל מזגן לא כולם סובלים אלא רק חדר ספציפי
3. בית לא מלא למה כדאי להדליק לכל הבית
4. מה קורה שמישהו אחד רוצה קור ומישהו אחר רוצה איוורור? חום?

איפה לשים 5 מעבים? זו שאלה קריטית כדי לדעת אם זה בכלל רלוונטי.
היום יש דבר שנקרא דמפרים, בעלות יחסית נמוכה את יכולה להפעיל את המזגן המרכזי רק לחלק מהחדרים.
ויש גם מערכות של אינוורטר וVRF
(מקווה שלא בלבלתי את סדר האותיות) שהן יקרות יותר וגם מאפשרות מזגן יחסית חסכוני והפעלה בחלק מהחדרים.

מאד מאד תלוי גם כמה אתם צרכני מזגן. אם אתם מפעילים אותו לזמן מועט יחסית לרוב לא יהיה משתלם להשקיע עשרות אלפי שקלים בלהפוך אותו לחסכוני, כשיקח לכם 50 שנות מזגן לכסות את החסכון הזה...
וכמובן להיפך. אם אתם כאלה שהמזגן אצלם דולק 24 7 כדאי לבחור מערכת שתתאים כמה שיותר לצרכים שלכם לפחות בעשור הקרוב, ותאפשר חסכון ונוחות מירביים.

ובפנים מעל לכל חלון את המזגן זה לא בנין חדש שיש התנגדות לזה.

כך שזה גם לא דורש מידי צנרת וכד.

השאלה שלי היתה בדיוק על מה שרשמת בהתחלה על המערכות האלה האם זה באמת כך שאם אני למשל במהלך כל הבוקר בחדר קטן ומדליקה את המרכזי האם זה באמת יכול להגיע לאותה צריכת חשמל כמו אם אני ישים מזגן אחד.?

אני מנסה להבין מה המעלות של זה של המרכזי שגובורות על מזגן בכל חדר ?

 

 

 

המערכות האלה נוטות להתקלקל בקלות..
היה לכמה קרובי משפחה דבר כזה,
וזה כל הזמן התקלקל ועשה מלא בעיות..
עדיף ממש ממש מזגן בכל חדר.

פשוט. בלי סיבוכים ובעיות.

אם את רוצה יותר פירוט אפשר בפרטי

יש לי חברה שעשתה מרכזי. המנוע היה דפוק והם פשוט סבלו שנים

יש הרבה חסרונות למרכזי
1 צריכת חשמל גבוהה
2 בזבוז אנרגיה שלא לצורך
3 חוסר יכולת להתאים לעצמך בחדר את הטמפרטורה הנוחה לך( אלא אם זה מזגן מרכזי חכם שעולה יקר מאד)
4 אם הוא מתקלקל כל הבית מושבת מבחינת מיזוג
5צריך לדעת להתאים את המזגן למקום בדיוק
ישלו מעלות גם
1 תופס פחות מקום
2אם חיבים להפעיל את כל המזגנים הקטנים בצורה ממושכת ( לא מצוי ) אז מרכזי יהיה יותר זול מבחינת
צריכה
3פיזור אויר יותר יעיל ונוח ללא סופות רוח שמייצרים המפוצלים...
בעיקרון המגמה השלטת זה גם וגם... אבל אם לא מסתדר כלכלית עדיף מפוצלים היתרונות שלהם על פני המרכזי ברורים
בדרך כלל מרכזי עדיף בחללים גדולים מאד.

לכל צרכני המיזוג בשוק היום שולטים כמות יצרנים לא גדולה שמסתתרים תחת הרבה שמות וזה בסופו של דבר אותו יצרן. דוגמא מזגני טורנדו, סאגא חלק ממזגני פמילי ליין , אוקס, כולם אותו יצרן
Tcl וחלק מפמילי ליין אותו יצרן. מזגני גריי וחלק מתדיראן אותו יצרן
צריך לשים לב ליצרן פחות לשם מותג בדרך כלל השינוי היחיד זה זמן האחריות על המוצר....
בהצלחה.

לק"י

ועוד יותר- אם אנשים בחדר אחד סובלים מקור, ובחדר השני מחום.

בדיוק מסיבות שציינו פה.
אולי ביתרון היחדי זה נראות של המזגן, הוא יפה וקלאסי ולא מץגשול וכ'ו כמו מזגן רגיל.
אבל הוציאו עליו כל כך הרבה כסף על תיקונים.
וכבר קנו שני מזגנים קטנים לכל חדר במקום סתם לשלם על מיני מרכזי שיפעל כל הלילה וכו

בקומת השניה התקנו לשני חדרים צמודים מזגן 1 שלכל חדר יש הדלקה בנפרד.
ובשאר החדרים התקנו מזגן לכל חדר.
בהתחלה התקנו מיני מרכזי בקומה השנייה וביטלנו אחרי חודש כי המזגן לא קירר טוב , אחרי דין ודברים עם החברה הם הסכימו להחליף את הכל על חשבונם.

אם יש איזור שיש בו אנשים הרבה זמן מהיום (קומת סלון, פינת אוכל ומטבח) ממש טוב שיהיה מרכזי.
שני חדרים צמודים(שאף אחד מהם לא חדר אורחים)- גם אפשר.
לחבר במיזוג חדרים פרטיים+חדרי אורחים+סלון וכו' זה פשוט לא הגיוני שאפילו חצי מהזמן הצרכים יהיו דומים.

*נכתב מהסלון הקפוא שלי

ראשית יש בדירה מיני מרכזי ישן מאוד שעלות החשמל שלו לא שווה כלומר כבר יש תשתית.

השיקול הוא האם להחליף למה שמציעים היום שיש כמו שאמא וגם הסבירה תמערכות שיש היום האם יש לך - נשואים טריים

שזה מה שרציתי לשאול האם זה נכון שבאמת יכול להיות דלוק מתוך 5. 5 כח סוס רק אחד כח לחדר אחד

ולווסת בכל חדר טמפרטורה אחרת ....

כרגע נראה שהשתכנעתי שהמיני מרכזי נוטה להתקלקל מהר ויקר כל פעם לתקן ..כמעט החלטה .

עכשיו בינתים אני מבררת על מזגנים רגילים אם לקחת אינוורטר ..

אינוורטר מאוד יקר ונוטה להתקלקל יותר
והתיקונים שלו יותר יקרים

רק אם אתם מפעילים את המזגן באמת הרבה זה שווה
אחרת מזגן רגיל

הגדולות זה סרט אחר

עלות של מיני מרכזי מתחלקת לשניים בערך - חצי המזגן ועוד חצי העבודה. אם כבר יש תשתית זה נקודה משמעותית.

בן כמה שנים הוא?

עיקר התקלות הן בכרטיסים האלקטרוניים ולא במכניקה עצמה כך שלא משנה איזה אינורטר לוקחים גדול או קטן( אם כבר הולכים על זה כמובן שעדיף חברות גדולות ומוכרות בעיקר תדיראן או מצובישי בגלל שירות ואחריות ) לגבי התשתית אם רוצים שיהיה מיני/ מרכזי. שידאג לכל חדר בנפרד זה אומר תצטרכו לעשות אי אלו שינויים בתשתית עצמה ולא לעבוד על תשתית קיימת כדי שהמזגן יוכל להפעיל רק 1 כח מתוך 5
בתור אחד שמתעסק בתחום אני מבין שמזגני אינוורטר יעילים יותר מבחינת חיסכון אבל בסופו של דבר ריבוי המחשוב והסנסורים מספקים הרבה יותר סיבות להתקלקל יכול להיות שחישן אחד נהרס וכל המזגן מושבת.
אסיים באנקדוטה קטנה מכיר סיפו על מכונת כביסה דיג' שהלך לה החיישן טמפרטורה והמכונה הייתה פשוט מסתובבת על ריק כי החיישן לא אותת למחשב שהמיים חמים ואפשר להמשיך את פעולת הכיבוס.
עדיף ללכת על הבטוח יותר ופחות על החכם והמתוחכם.

אבל אולי במחיר מתאים הוא יהיה נחמד.

לכן אמחק .. 

אבל חסכוני בדלק יחסית לשאר המשפחתיות

וזה נשמע ש:
1) יש בינכם לא מעט נושאים לא פטורים שצריך לשבת וליישב אותם.
2) אותם נושאים לא פטורים מייצרים תסכול אצל שניכם וגורמים לכם להתרחק זה מזו.
3) נשמע שאתם לא יודעים לריב- זה משהו שחייבים ללמוד,בהקדם.

תשקיעו בעצמכם ותלכו ליועץ מוסמך עם תוצאות והוא יוכל לעזור לכם.

יש פה לא מעט סכסוכים עם בני משפחה מסביב, הדבר לא תורם לכם מייצר מתח מיותר ופשוט חבל.- תחשבו איך אפשר להתפייס עם אותם גורמים. לשים את האגו בצד ולעשות את זה
-בהצלחה

נושאים לא פתורים. ב''ת'', לא ב''ט''.

היא אומרת שהוא לא אוהב שהיא מגיע למשפחה או יוצאת עם חברות. לי תמיד הזהירו מכאלה גברים ואמרו לי שבד''כ גברים שמרחיקים אישה מהמעגל החברתי שלה הם גברים מתעללים. יכול להיות?

ועם החברות . אולי הוא מרגיש שיותר טוב לה איתם מאשר איתו.
לא נשמע שהוא גבר מתעלל. עם יעוץ טוב הם יכולים להצליח

שזה יכול להיות סימן לגבר אלים, אם זה מצטרף עם עוד כמה וכמה וכמה, ולא בפני עצמו. כך למדתי.

ולך פותחת השרשור–מריבה ופגיעה בזוגיות זה דבר שעלול לקרות בהחלט. וכשזה קורה הרבה זה גם עלול לגרום לתחושות של ריחוק אחד מהשני.

גירושין הוא הצעד ההאחרון, והסיפור שלכם לא נשמע לי מחייב את זה כאן ועכשיו...
אלא יותר שתלכו יחד ליעוץ זוגי ללמוד איך לתקשר, איך לשתף בפגיעות, מה עושים ומה לא עושים ואיך מתפייסים.

אם כן אז העצבים והמצב רוח קשורים מאוד לזה.

בכל אופן הוא נשמע בעל טוב ויש על מה לעבוד.
אל תתיאשי. השנים הראשונות לא קלות להרבה זוגות.

הייתי פונה ליעוץ זוגי שיעזרו לכם מול הקשיים שלכם.

ביחד או בנפרד?

 

יש נקודות שיתכן ששניכם מפספסים, יועץ יכול להצביע עליהם ולעזור לפתור אותם בקלות

הייתי פונה תחילה לטיפול אישי. בלי בן הזוג. נשמע שאת לא יכולה לספר למשפחה ולחברים. אין לך אצל מי לפרוק את כל הבעיות.

את צריכה משהי לשבת ולדבר איתה בנוח, רבנית, למידה של תחום טיפולי... - תמצאי מקום שיהיה מקובל גם על בעלך וגם עליך.

אם את לא חושבת שהוא בשל לכך שתלכי לטיפול - הוא לא חייב לדעת שאת הולכת לשם בכדי לפרוק את ליבך.

פורקן הרגשות יכול לתת פרופורציה ונקודת מבט נכונה יותר למצב.

בהצלחה

אין מישהו במשפחה אולי אמא שלה שיכולים לבוא ולעזור בבית לפחות? אולי תקח מנקה?
בכל אופן רפואה שלמה לאישתך ושה' ישפיע עליך כוחות!!!!

אל תזלזל בבריאות הנפש שלך. תמצא פתרונות. איפה המשפחה? יודעים על המצב?

אני לא יודעת מאיפה להתחיל, כי הסיטואציה והצורה שבה אתה מדבר מאוד מזכירה לי את החצי שלי ואותי.

בעיני, בזוגיות אנחנו לוקחים "פיקוד" כשצריך, ויש פעמים, ששני בני הזוג בקריסה, ושאין תקשורת נכונה או הבנה של שני הצדדים בעניין, יש תוהו ובוהו וחוסר הבנה מוחלט. אם תעשה שיקוף לאשתך יש לי הרגשה שהיא תחווה תחושה דומה "אני קורסת, אני לא מרגישה טוב, ולא מצליחה לסדר, ולא מצליחה להתפנות אלייך..." 

 

אני הייתי אומרת לעצמי במקרה הזה כמה דברים, 

ההבנה שזה זמני, בע"ה היא תרגיש יותר טוב, תתחזק פיזית ונפשית, והכל יחזור לשגרה.

היא מעריכה מאוד מה שאתה עושה בשבילה, ויכול להיות שאפילו מרגישה בעצמה שהיא לא מספקת אותך כרגע כמו שאתה רוצה בחייכם המשותפים.

כשאתה תצטרך את העזרה בעתיד היא תתן לך את כל כולה, היא ראתה שאתה נותן את כולך ללא גבולות, ללא עסקת קח תן, אלא פשוט נותן מאכפתיות ואהבה.

תהיה בטוח שזה בונה, ומעצים. (בתור מישהי שכל הסופ"ש הייתה חולה ובעלי היה ממש בתפקוד מלא על הבית ועל הילדים, אני כ"כ מעריכה ומבינה כמה הוא נותן מעצמו).

אתם כן צריכים בתוך כל ה"עומס" הזה למצוא זמן כל יום אפילו במשך רבע שעה לדבר, ולאט לאט לבנות קשר של הבנה, זה ייתן לשניכם כוח פיזי ונפשי.
זה גם יקל עלייך לדעתי, תרגיש שיש לך בת זוג, שמבינה ושהיא ממש פיזית לידך, אבל כרגע צריכה להתמקד ולתת את כוחותיה לתחומים אחרים.

ובכלל, כמובן שאל תזניח את עצמך, תתן לעצמך גם את הזמן שלך, בתוך  כל מה שאתה עושה.

תתחזק, בשביל עצמך, בשבילכם.

לפעמים שאני מגיעה למקומות האלה אני רואה ששכחתי את הזוגיות, ולאו דווקא את עצמי...

 

יש לי עוד הרבה מה לכתוב, אבל אני אעצור כאן.

אגב, אני אישית לא מסכימה עם שתי התגובות שכבר נכתבו כאן, ברור שאתה מחפש את התמיכה ואת האוויר "אתה לא יכול יותר...." הכי קל יהיה לי לכתוב לך שתתמקד בעצמך. זה לא הפתרון לדעתי. 

הפתרון הוא במרחב הזוגי, והוא גורם למרחב האישי להרגיש כזה.

 

מהיכן יהיה לו להעניק לאישתו?

מה עושים? קו ישר? הנישואים ב"HOLD"? מי יחיה את הקשר?

(באחריות שניהם כמובן). 

 

הדבר שהכי הייתי רוצה לשמוע במצב כזה זה חיזוקים, לא חיזוק לשלילי שבעניין "נגמרה לך הסוללה תקח עזרה". 

מטעינים אותה מהזוגיות עצמה.

מתעלים על עצמנו.

הרי הוא במצב שכבר אין לו כוח, אז זה שיכתבו לו תגובות שמאשרות לו "באמת אין לך כוח יותר..." זה מה שיחזק אותו?

 

לא מסכימה איתך. אולי זאת רק אני.

כמו סידור ונקיון הבית, בישולים, אולי מישהו גם יכול להשתתף בנסיעות לבתי חולים.... דברים שכאלה יכולים ממש לחיות!
בעל זה לא סופר מן ולא פופאי. אחרת הייתי מציעה לו לאכול תרד... לכל אחד יש קצה גבול בכוחות. את לא יכולה להגיד לאדם שמרגיש מותש "אתה לא מותש! תמשיך לחזק את אישתך"... למה יש גמ"ח יולדות בהרבה מקומות? למה יש בתי החלמה ליולדות? תגידו ליולדת "את לא מותשת! יש לך תינוק לטפל בו ועוד כמה ילדים ובעל להכין לו צהריים! קומי מהמיטה ותתחילי לעבוד!" אכזרי קצת.. לא?..

כמה כבר מלכלכים
אם מנקים מיד ושמים כל דבר במקום
קונים אוכל ומבשלים לצהריים מינימום. זה לא כזה מסובך

מה יש לה.
איך היא מצליחה לעבוד ככה?

כדאי להביא מנקה פעם בשבוע לפחות.
נשמע שאתה פדנט מאוד ולכן זה מפריע לך. כי כמה בלגן כבר אתם עושים?
ועוד שאתם לא כל היום בבית.

או שתחליט שאתה לא מסדר כל יום רק פעמים בשבוע.
ותשתמשו בחד פעמי.

ובשביל לא לשבת איתה כל הזמן כי אתה בטח רוצה קצת להתאורר אז תבקש מישהו מהמשפחה אולי אחות או אמא, אם הם גרים קרוב שיבואו פעם בשבוע להיות איתה כי קשה לה ולך.
או חברה טובה שמוכנה לבוא.

פשוט לדבר להסביר להם את המצב.
לפעמים צריך תמיכה מהמשפחה זה מקל קצת.

רפואה שלמה במהרה!

ב. רפואה שלמה לאשתך. חייבים להתעקש על בירור במה מדובר. 

 

ג. הקושי שלך מובן וברור. גם להחזיק את הבית - שזה כנראה לא תפקיד "טבעי" לך. גם שיבוש של המהלך הטבעי של חלק מההתנהלות ביניכם.

 

 

כדאי אולי לנסות, בתוך הראש, לעשות סדר כזה:

 

קודם כל, להסתכל על התקופה הזו, שאתה בעיקר, נותן, עוזר - כדבר שיכול מאד לחזק את הקשר. לטווח ארוך. תעזור לה מתוך חמלה ואיכפתיות. אשתך, מן הסתם, תזכור לך את זה לטוח ארוך..

תעביר את מרכז הכובד של היחס לצד הנפשי, לאיכפתיות, ההתענינות, לשיחה טובה כשאפשר. לנצל את הזמן המשותף שיש לכם..

 

דבר שני, בהיות שאתם רק זוג, ועוד אין ילדים שמבלגנים - קח בפרופורציה. לא חייב שהכל יהיה מצוחצח כל הזמן. אולי תעשה לך רשימה. כל יום, מסדר משהו אחר מהבית. לא הרבה מידי. ומהשאר - אל תתרשם. כך שתשאיר זמן לעצמך, מעבר לזמן קצר של סידור/ניקוי, לדברים אחרים שטובים לך. ללמוד, לקרוא, לשוחח עם אשתך, מעבר לענייני הקושי שלה.

[אולי פעם בשבוע לקחת עוזרת, שתנקה את כל הבית?]

 

אולי זה יטעין לך את הסוללה מחדש..

אתה עובד בשעות הבוקר?

קודם כל, צריך לזכור שהתפקיד הבסיסי של האישה הוא להיות בבית.
ככה אולי תוכל לנסות לפטור אותה כרגע מעבודה בחוץ, לתת לה לנוח ולעשות בבית מה שיכולה מבחינת הסדר והאוכל שאתם זקוקים לו - עד שתבינו מה קורה לה. גם האי וודאות שלה לגבי מה שיש לה - סוחט נפשית. (וגם לך... זה שאתה לא יודע מה זה ומתי זה יעבור).

אם אתה לא עובד, אז קדימה... זה רגע שבו גבר צריך לדעת מה הם סדרי העדיפויות (כי יש כאלה שלומדים בלבד בשלב הזה...)
ואם אתה כן עובד, אז אולי תסתפקו כרגע במועט. אתם זוג צעיר, ונראה לי שאפשר להסתדר גם עם משכורת ואולי אפילו מינימום אחת אם מתארחים בשבתות או נעזרים קצת בהורים.

אתה תצא לעבוד, והיא תוכל לעשות קצת דברים בבית ואולי אפילו לנוח לפני שאתה חוזר כדי שיהיה לה כח להיות איתך.

לגבי סדר, העיקרון הוא לארגן את הבית בצורה נכונה, ואחר כך רק לשמר את הסדר. ככה כל פעם יש מעט לסדר ואפשר לעמוד בזה.
מאיפה מגיע הבלאגן?

זה בהחלט נשמע לא פשוט מה שאתם עוברים... מקווה שתצליחו לאזור סבלנות, והעיקר שהתקופה הזאת תעבור ותהיו בריאים ושמחים לגמרי.

אל תתייאש.

תעלו את הנושא מול הרופא נשים, אני סבלתי הרבה, זה באמת הפך את הבית, אי אפשר לחיות ככה.

כאבי תופת

יש פוסט שאני אעלה בהמשך לבלוג שלי, שבדיוק מדבר על הסוללה האנושית.
המצב כרגע הוא שאישתך זקוקה ללך, ולך אין כח.
קח על עצמך להיום לעשות 3 דבריםשימלאו אותך.
זה יכול להיות שחנש עם חבר, משחק כדורגל, שיעור תורה, להזמין אוכל, לקנות לך דיסק.
תכיר בכך שאתה בתקופה ששואבת הרבה כח ופחות מכניסה כזה, ותמצא את הדרכים שלך למלא מאגרים..

גם לאשתי היה את זה, זה נוראי! ברמת כאבים וחוסר תפקוד.

מעדיפה משהו קטן עם איזה רב שילווה אותו

האמת שאני לא מירושלים
אבל רק יודעת על המקום.

ערוץ מאיר – שיעורי יהדות

אולי גם כדאי לבדוק בבניין שלם
מכון פועה
ובית הספר לתורת הנפש של הרב גינזבורג

שלבניין שלם יש מדי פעם סדנאות וכאלה
גם מכון מאיר כשאמרו
וגגלי גם מכון ליברמן אולי גם שם

אם הוא אוהב קפה,אולי מכונת קפה.
כיפה זה רעיון טוב.
כוס טרמית
מגבת רקומה
תיק חדש לטלית ולתפילין

עם מכתב ברכה חמוד...אפשר גם לצאת לבית קפה

בעיני זה אחלה מתנה בפרט אם מדובר בכיפה מושקעת..

אפשר גם ארנק, משהו נחמד לרכב אם יש, תיק

זה בערך כמו לקבל גרביים...

הפותחת דיברה על לסרוג כיפה.
זה לא דומה לקניית גרביים
אבל, זכותך להתבאס

לא שמתי לב שעל זה היא דיברה.

אנחנו קבוע יוצאים למסעדה ביום ההולדת לפי בחירת חתן היום הולדת.
עכשיו כשב"ה יש ילדים אז בד"כ עושים לו "הפתעה" כשהוא חוזר הביתה מהעבודה.

כמה רעיונות למתנות:
- בושם
- כוס עם תמונה שלכם (הבאתי לבעלי מלא פעמים, כל פעם הצטרף ילד חדש לתמונה)
- חלוק מגבת
- כלי עבודה כלשהו
- ספר קודש
- סטנדר שולחן(ככה כותבים את זה???)
- חפץ שקשור לספורט
- אולר
- משהו של טיולים (ערכת קפה או דברים בסגנון..)

וכמובן לכתוב לו מכתב אמיתי. לא יודעת על גברים אחרים, אבל בעלי מאוד אוהב מכתבים, תנסי, אולי גם שלך!

אני פעם אחת עשיתי לבעלי מכתב עם הפתעות קניתי לו כל מיני דברים בהתאם לאיחולים.
(אוזניות בלוטות'- שנמשיך להיות קשובים אחד לשני
ארנקי שנמשיך להכיל אחד את השני/ שנזכה לפרנסה בנחת.. וכו')

בהצלחה ומזל טוב!!

נגיד ארגז כלי עבודה, או ערכה לטיולים, מה זה נחשב מתנה ליום הולדת? כאילו שזה ישמח אותו וזה? 

 

מניסיון אני יודע ומעדיף לא להפתיע במתנות. כי אני כן הולך להוציא כסף על מתנה אז שיהיה משהו שאני יודע שהאשה תרצה ותבחר ותשמח בו.
הפתעה על מסיבה, יציאה, ארוחה עם תמונה וכדו' מומלץ.
כל הכבוד על היוזמה

שלא תהי בהיסטריה!

אפילו הכי קטנה כמו כיפה, העיקר שתכתבי לו מכתב מהלב. בלי זה זה לא שווה

כיפה נשמע אחלה

אולי תגדילי לחדר שינה תמונה יפה שלכם מהחתונה על קנוואס / עץ?

זה מתנה שנשארת לאורך זמן ותמיד כיף להסתכל עליה.

 

כמו כן, את יכולה לקנות לו פריט יפה ושימושי לשולחן השבת, תלוי בסגנון שלכם...כלי כסף, כלי קריסטל וכד'.

 

או משהו יותר אישי, נעלי בית טובות כמו קורוקס או טבע נאות, מארז טיפוח מפנק, ספר שהוא אוהב וכו'.

 

או גם וגם וגם, מה שאני עשיתי מרוב התלהבות בהתחלה...

קצת שקט

סתם, הביאו לך דברים מצויינים פה, בהצלחה!

תכיני לו עוגה מושקעת בהפתעה ליום הולדת... חובה
תתני לו מתנה שאת לא נותנת לו בדרך כלל ונראה לך שהוא צריך...
נניח כמו פיג'מה. נראה לי שבדרך כלל אין להם.
בושם שאת אוהבת ותביאי לו דוגמית כדי שאם הוא לא יאהב הוא יוכל להחליף...
ספר שהוא דיבר עליו והוא עוד לא קנה...
תנסי לחשוב על משהו שהוא בתקציב שלך שהוא מעבר למתנה רגילה לדעתי...

זה לא מסתכם בגופיית סבא ובוקסר??

שבאמת בקיץ אולי זה פחות רלוונטי...

יש סטים מהמים בדלתא.. אני רק מציעה את זה לבעלי והוא ישר נגד .. מבאס חח

ולא משהו שהיית נותנת לו ביום רגיל.
כלומר, שירגיש שזה מיוחד. אבל הכל תלוי בנורמות שלכם...

אין לנו נורמות אנחנו נשואים שתי שניות וחצי בערך 

אני אישית נתתי 3 כיפות באחד הימים שלא נפגשים לפני החתונה, אז לפי הסטנדרט, ברור שביום הולדת אתן יותר מכיפה
אבל הכל תלוי במה אתם רגילים או למה אתם רוצים להתרגל.

בגדול, כל השקעה שלך יכולה להיות סוג של מתנה. אם את מכינה עוגה או אוכל מיוחד (תשאלי את אמא שלו מה הוא הכי אוהב בעולם) בהפתעה, זה יכול לעשות אחלה עבודה.

את צריכה גם להתחשב במצב הכלכלי שלכם ובמה שנראה לך שישמח אותו.

כרית אורתופדית נוחה?
יש כריות מפנקות בטירוף של דר גב. את יכולה לבדוק באתר. אני קניתי. מתנה מושלמת.

א. היו חשובים כל מיני דברים. חלקים התבררו כחשובים וחלקם לא. בגדול - אתה חושב שאתה מכיר את בן/ת הזוג לפני החתונה, ואתה טועה.
ב. לא הכל אבל הרוב לא קשורים. לפני החתונה לא בכל נושא ידעתי מה חשוב לי באמת.
ג. חד משמעית כן. (ולא הייתי בררן כלל)
ד. לפעמים, בעיקרון זה מאוד אישי אז מה הטעם?

3 הדברים שהיו הכי חשובים לי לפני החתונה התגלו לי אפילו יותר משמעותיים משחשבתי!

אם בן אדם יודע מה קריטי לו, הוא יודע שאלו נקודות שילוו אותו כל חייו..

אהבת תורה
רגישות
חיי תורה עם פתיחות (פתיחות נורא סגורה, כפי שפעם אחד אמר לי שאני מחפשת חח)

כן אבל אנשים משתנים.
החלטתי לעבוד ולהתחתן עם מי שמוכנה לעשות כמוני והיא גם.

א. לפני החתונה היה חשוב לי 3 דברים בבן הזוג. וכולם הכרחיים ביותר בזוגיות. מודה לה' כל בוקר שקיבלתי את מה שביקשתי. אחרת - אני לא רואה איך היינו מסתדרים כזוג..

ב. תלוי בויכוח. אם מדובר בתכונה מסוימת או הרגל מסוים שהפריע לפני אז אחרי החתונה זה גם מפריע.

ג. בשלב מסוים לאורך הפגישות וויתרתי על נקודה שלדעתי הייתה מאוד חשובה. בהמשך הבנתי עד כמה טעיתי, עשיתי שינוי של 180° בסגנון הבחור שאותו חיפשתי, ותודה לה' על הנס הזה.

ד. הטעות שלי הייתה יחסית תלוי באופי שלי ושל הבחור אותו חיפשתי. פחות משהו שמתאים לכל אחד/ת. אני כן מדגישה לפני כל אחד שחושב אי פעם להתחתן - לבדוק מידות טובות. זה אחד הדברים הכי חשוב והכי קריטי בנישואים.
לדעתי...

בהצלחה!

ובקשר לשאר השאלות- לא התפלפלתי בעבר ועדיין לא מתפלפלת על מה שיש או אין בבן הזוג שלי כך שאין לי תשובה.. או שהתשובה שלי היא לקבל אותו כמו שהוא ולא לחפש מה יתרון ומה חיסרון, תכלס לא בדיוק תשובה, סליחה...
עניתי רק כי השתעשעתי משאלת הפתיחה 😁

לפעמים פרחים יתקבלו כמחווה ולעיתים יפורשו כהתחמקות מהקושי
מה הרקע?

וגם אם יהיה פרצופים תנסה לפייס אותה במילים..

תוותר על אגו ותעשה מה שאפשר בשביל שלום בית.

הפרחים זה רק הסיפתח, הם לא יפתרו לך את הבעיה. אם יש מתח- אז יש משהו שגורם אותו ובו צריך לגעת ועליו לדבר

עם חיוך מאופק, שמזמין "סוף פסוק" למתח...

 

אבל אל תתלה את עצמך מבפנים בכך - כלומר, אל תגרום לעצמך להרגשה חוזרת, שאם היא לא "מקבלת", אז אתה מושפל...

בוודאי שלא.

 

אלא תביא מתוך חיוך בלב. מרצון טוב. תאמר בליבך - אני אזום. אם יצליח, מה טוב. אם לא, לפחות מבחינתי התכוונתי לעשות מצוה.. זה פועל טוב בנפש. הקב"ה רואה את הרצון הטוב.

הרי גם "תלות" באנשי מקצוע זה לא טוב.. אלא מתייעצים כשצריך.

 

אלא שלדבר עם חברים, שמכירים את הזוג, על דברים שביניהם - זה באמת דבר שכדאי להימנע ממנו כמה שאפשר. לא בגלל "תלות", אלא כי לא עניינם. רשות היחיד. אם כי, יש מקרים קיצוניים שאן ברירה, ועדיף כך.

 

לגבי "זה מוריד לך את הביטחון העצמי", לא הייתי מציע להסתמך על איזו "יועצת זוגית". ממתי היא מומחית למה שמוריד לך את הביטחון העצמי. אתה יכול לשמוע את ההערה - ולראות בתוך עצמך אם אכן זה כך, או לא. יש כאלה שהתייעצות פועלת אצלם כך - ויש כאלה שלא.

 

בכללי, כדאי מצד אחד לא להיות תלוי בכל דבר לשאול אחרים, בפרט במה שביניכם. לאידך, כשזה חשוב - ולא נעשה באופן "אובססיבי" (כאילו כל דבר מצריך "הסכמות"), זה בסדר ולפעמים בהחלט יכול להועיל. את מי לשאול - אז כנ"ל. לדעתי.

 

ומכל מקום, בנידון שלך, שאתה חתן צעיר, ולגבי דברים באמת חשובים, לא הי הלך כל "קנה מידה" לדעת האם הם בסיסיים, או שאתה "לא בסדר" (עצם המחשבה מראה עד כמה אכן היית צריך להכוונה) - אז טוב שראית לנכון לבדוק. ובהתחשב במה שנאמר לעיל. 

לגבי התייעצות עם חברים-
תמיד טוב להתייעץ בעניינים שונים וללמוד מכל אדם. אבל! בכל מה שנוגע לענייני זוגיות ובוודאי לאינטימיות, בעיניי אין שום מקןם לשתף מישהו שמכיר את בני הזוג ואינו איש מקצוע!! זו חדירה לפרטיות ופגיעה קשה באמון בין בני הזוג! ויכול לגרום לבושה ולמריבות. (מלבד לשון הרע שעלולים להגרר אליה)...
היית רוצה שאשתך תשתף חברות בדברים אישיים שהם רק שלכם ותספר להן עליך?(התנהגות/התנהלות/חולשות/קשיים/מתחים וכו...)

לכן יש יתרון גדול להתייעצות בפורמים. שואלים באופן אנונימי, אף אחד לא יודע מי אתה ומי אשתך,ושומעים מגוון דעות ניטרליות.
מצד שני צריך לקחת בעירבון מוגבל כל תשובה ולסנן רק מה שמועיל. כי אנחנו לא יודעים מי יושב מאחורי המסך ומאיזה מקום וחוויות אישיות הוא כותב, ולפעמים יכולות להיות תגובות פוגעות/ לא מתאימות/ ואפילו מזיקות חלילה.

אנמ מכירה את הגישה
שכל בעיה בזוגיות צריך לפתור ב4 אמות הפרטיים שלך עם בן או בת הזוג.

אני אישית חולקת על גישה זו.

אני חושבת שאחרי הכל האדם הוא יצור חברתי ומה לעשות.. עם כל הרצון הטוב להיות חופשיים בארצנו אנחנו מאוד מושפעים מהחברה בה אנחנו מסתובבים.

ככה זה...

ולכן עידוד מבחוץ ודווקא לא מאיש מקצוע לפעמים יכול לעודד יותר.

כי זה פורום פתוח.
ולא רציתי לפנות אליך בפרטי.
אז אני אגיד לך כאן על גבי הפורום...

הבנתי ש3 חודשים לא הצלחתם..וכאן הזדעקו כמה אנשים שזה כבר ממש חמור וצריך טיפול..
אז הרי החדשות. אם היית שומע עוד כמה מקרים כאלה אולי זה היה מסבר לך את האוזן.
אב הרבה בנות דתיות מתחתנות ולא מייד משתחררות בתחום הזה
ומי שהלחיץ אותך שוב הגיב מהשקפת עולמו.
וכמובן שגם אני מגיבה מהשקפת עולמי.

אבל אני לא חושבת שזה כזה חריג.
מה שמהשקפת עולמי ונקודת מבטי הייתי ממליצה לך...
לשחרר!
לרדת לאשתך מהווריד מהעניין הזה.
יש לכם את כל החיים ביחד.
זה תהליך.
אל תזניח. אל תתעלם.
אבל תשחרר .

היא צריכה לדבר עם מדריכת כלות שתהיה נעימה איתה.

והכי חשוב- תשחרר!! אל תנסה שוב ושוב לעשות את מה שמרתיע את אשתך.
הכל יהיה בשלבים אל תדאג.
לדעתי חשוב גם שאשתך תרגיש שזה בשביל שניכם ולא משהו שהיא צריכה לעשות בשבילך.
כי זה עוד אלמנט של לחץ.

הכי חשוב להשתחרר. ולשחרר.

ככה לעניות דעתי מנקודת מבטי.

1. כל זוג הוא עולם ומלואו. עם קשיים והתמודדויות שונות לחלוטין גם אם יש דברים חופפים, כל אחד מבני הזוג מגיע מרקע שונה עם סל של יכולות, כישורים, מידות וקשיים שונים והחיבור עם בן הזוג מזמן לו התמודדות איתו ועם עצמו בדרך שונה לגמרי. כך שלא תמיד מה שטוב ועובד לזוג אחד יהיה טוב ויעבוד על זוג אחר.
2. לא לכולם יש עין טובה לייעץ מתוך רצון טוב ואני כותבת את זה בכאב. אך זוהי המציאות. יש סיפור בגמרא על סיבת חורבן הבית השני שבו רב אחד שיתף את תלמידו במצוקתו הכלכלית והלה, ששם עין על אשת הרב השתמש במידע זה ולקח לו אותה במרמה ואף עשה את הרב למשרתו. לא כל אחד שנראה נחמד ומתעניין באמת אכפת לו ממך. ואני חוויתי זאת על בשרי ולא פה המקום לפרט. כבדהו וחשדהו.
3. כביסה מלוכלכת לא מוציאים ברבים. יש דברים שהצניעות יפה להם. וגם ריבים בין בני זוג אמורים להפתר ביניהם ולא להכניס גורמים זרים לתוך הסיפור. תחשוב על כך שאחרי שכבר השלמת עם אישתך והכל בסדר פתאום תפגוש את אותו חבר שיודע בדיוק מה קרה לכם לפני שבועיים? שלא לדבר על אישתך שאפילו לא יודעת מה אחרים יודעים עליה.... יותר מזה - אפילו הורים לא טוב לערב בריבים וויכוחים ביניכם. אב או אם מדרך הטבע להגן על בנם / ביתם. ואם תספר להם שכך וכך עשתה לך אישתך זה ילווה אותם כל החיים גם לאחר שמבחינתכם הסיפור כבר נשכח כלא היה. תמיד תשאר להם טינה כלפי בן / בת הזוג ולעיתים מתוך "רצון טוב" ייעצו לבנן / ביתם עיצות רעות המובילות לפירוד. זה קרה במשפחה שלי הקרובה לצערי הרב. אם הכלה שכנעה את ביתה להתגרש מאחורי גבו של בעלה והוא קיבל זאת בהפתעה גמורה! אפילו לא ידע שהמצב עד כדי כך חמור אבל הסיוע של חמותו היה מאוד רציני ואינטנסיבי כך שלא נותרה לו ברירה והם התגרשו עם שני פעוטות קטנים שהיום כבר נערים עם נפש מצולקת ושניהם טרם פתחו דף חדש בחייהם.... עיצות רעות יכולות להרוס חיים ולא רק של בני הזוג.


4. קרה לי חא מזמן ותפסתי את עצמי מהר: שוחחתי עם חברה ואיך שהוא היא הציגה את מצבי שהוא בכי רע. משהו בסגנון של "בעלי רק רמז לי שאולי אעשה כך וכך וישר הורדתי אותו מהרעיון". כשאני עושה את אותו דבר עליו דיברה שנה שלמה. חרגע זה פגע בנימי נפשי וחשבתי חעצמי "איזה פראיירית אני! איך הסכמתי לכך?". אבל אז הכנסתי לעצמי לראש שבעלי הוא לא בעלה ואני זו לא היא!! הרי לפני רגע דבר זה לא הפריע לי כלל! מה קרה פתאום? לסיכום ייעוץ מסויים יכול להעחות בעיות שאינן קיימות כלל.
אז תשאל: מה, אז אין עם מי להתייעץ?
בטח שיש! אבל לא עם פרופסור מלומד שבעצמו גרוש איזה כמה פעמים. אלא עם תלמיד חכם שבקיא ומנוסה בהשכנת שלום בית, יודע גם להפנות לגורמים נכונים טם צריך ועושה זאת משום ייראת השמיים שבו וההבנה לחשיבות השכנת שלום בית בין איש לאישתו.
"כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם!" וזה כולל את הנטבח הכל כך משמעותי בחיינו - חיי הזוגיות.
ואף אחד לא יכול לשקוד על שמריו בעניין זה. כולם צריכים ללמוד. זה לא דבר מולד. לפני, בזמן ולאורך כל חיי הנישואים. ללכת לסדנאות ביחד ובנפרד.(דווקא בנפרד יש ערך יותר גדול כי מלמדים אותך במה אתה צריך להשתנות ולעבוד ומלמדים אותך עם מי אתה חי מתוך ראייה גברית ואת האישה ההיפך). לשמוע הרצאות על זוגיות. לקנות ספרים על זוגיות וללמוד ביחד ובנפרד.
בהצלחה!

לגבי פורום - אם לאדם יש ביטחון עצמי, מחשבה והתבוננות, 

הוא מעלה בעיה שעלתה לו בנישואים  לפורום מסוים,

אז כן זה יכול בהחלט לעזור אבל אדם צריך לדעת לסנן,

חכמת ההמונים תמיד יכולה להוביל אותך למקומות שאפילו לא חשבת עליהם לטוב ולמוטב,

אבל רק אתה באמת יודע את כל המערך

ורק אם תחליט להיות אמיתי עם עצמך תדע לקחת מה שטוב לך מכל ההצעות ולזרוק מה שנראה שגוי

(גם אם על פניו נראה לטובתך.)

 

לגבי חברים - , אני גם חושבת שזה אינדיבידואלי , לי יש חברה טובה שאני פתוחה אתה  ומתייעצת אתה גם על נושאים כאלה..

ויש חברה אחרת טובה כמעט אותו דבר שלא,

והסיבה פשוטה החברה הראשונה אף פעם לא תצדיק אותי ולא את בעלי תמיד תהיה אמפתית ותכוון אותי , או תעודד או תאיר לי נקודה שטעיתי או נקודה שבעלי צריך עזרה כדי להבין קושי שלו , בקיצור אני רואה שזה מקדם אותי ,

החברה השניה כל פעם ישר מפילה ומנסה להבין איך אני מצליחה עם א' וב' וכו'..

ככה שבסופו של דבר זה לוקח  לי כוחות מהנושא הזוגי ולא נותן כוחות

אז הפסקתי לשתף ולשאול אותה גם אם אני ממש רוצה עכשיו ויש לי משהו עמוק בגרון ...

 

בקיצור זה תלוי וצריך זהירות....

נראה לי גם באופי וגם איזה חברים יש מסביבך...

שייט
סאגווי
טיול אופניים
חדר בריחה
סדנא
רכיבה על סוסים
מסעדה
פיקניק על החוף
טיול
טרקטורונים

זה מה שאני אומרת

תעריכי אותו!  תאמיני שאם אלוקים שלח לך אותו זה מה שהכי טוב עבורך

את לא צריכה להרגיש שבעלך פחות טוב,
כל אדם עם האופי שלו ותכונות הנפש שבו.
אני דווקא רואה באנשים שקטים מעלה על פני הרעשנים
וכבר אמרו חזל סייג לחוכמה שתיקה

זכית בבעל שקט אשריך, כמה שבחו חכמינו את השקטים, את אלה שמודדים את המילים שלהם.
אלה שזורמים בסוף מגיעים לביוב אז תשמחי בבעליך, זכית זכית!

ולכן את צריכה לקבל אותו כפי שהוא. זה גם בטח מה שאהבת בו כשנפגשת איתו.

מה שאת אומרת זה שאת ניסית לעבוד על עצמך וכל הכבוד לך כי זו הדרך. אולי אני טועה אבל מה שאני יכולה להגיד לך זה שכנראה את מאוד קשורה אליו ולא מצליחה להפריד ביניכם במובן מסוים. אנסה להסביר עם דוגמה שלי: האיש שלי מאוד אוהב לדבר (להרצות יותר נכון) ולפעמים הוא לא קולט שאנשים לא מעוניינים להקשיב לו. בהתחלה היה לי מאוד קשה עם זה וקבוע הייתי תוקעת לו מרפקים בעיקר בסעודות שבת שאנשים רמזו לו ללא הועיל שהם רוצים לשיר ושיסתום. הייתי מאוד מתפדחת. סוג של חשבתי "מה יחשבו עלי". עד שהבנתי שזה לגמרי בעיה שלו! שאין לי ממה להתפדח! שזה לא אומר כלום עלי! ופשוט שיחררתי לגמרי. ואז קרה דבר מדהים שאנשים הפסיקו לרמוז לו ואמרו לו פשוט שהם לא רוצים להקשיב! זה כאילו בגלל שהורדתי מעצמי את האחריות עליו, הם הבינו שהם צריכים להתמודד עם זה לבד. והוא גם פחות נעלב, כי זה לא בא ממני!

את לא הוא. וזה בסדר גמור. אתם אחד, נכון, אבל לא ממש.

א. תנסי לא להשוות. זה לא מועיל וגם לא הוגן...
ב. אתם נשואים שנה. זה לא הרבה, אני כמעט בטוחה שעוד חמש, עשר שנים לא רק שזה לא יפריע אלא גם תאריכי את התכונה הזו.
ג. עין טובה, עין טובה, עין טובה. בסך הכל זו לא תכונה רעה...

לא מצאתי לי דבר טוב מהשתיקה (מי אמר? לא זוכרת...) מה שחשוב הוא שאת תעריכי את בעלך בלי שום התייחסות לסביבה. את יודעת כמה הוא טוב וזה מה שחשוב. מה גם שאם אתם נשואים טריים הוא כנראה עדיין לא מרגיש בנוח לזרום עם אנשים שעדיין זרים לו. יש כאלה שלוקח להם זמן להתחבר, בעלך כנראה אחד כזה. עם הזמן אני מאמינה שזה ישתפר. נסי אולי להעלות נושא שבעלך בקיא בו. אי אפשר שישתוק.

אולי תעמיקי עם עצמך בשאלה- מה טוב בלזרום ומה רע בלהיות שקט..

לפעמים הפרשנות שלנו והיחס שלנו למושגים- ניתנים לשינוי...נניח את מקשרת זרימה לחברותיות ואולי שקט מתקשר לך לחוסר רצון לפתח קשרים..האם באמת כך בעלך? או שיש לו חברים והוא טוב איתם,פשוט פחות מוחצן..וכן על זו הדרך..מקווה שהסברתי מספיק ברור..אני מתכוונת למצוא את הנקודה שבאמת מפריעה בתכונה...

אצלינו אני המופנמת ולקח לי שנים להפתח למשפחה של בעלי שכולם שם מדברים וצוחקים בקולי קולות. בעלי דווקא לא ממש כזה אבל באיזשהו מקום הוא ציפה שאשתו תהיה כמו שאר המשפחה שלו ולא הבין אותי שהייתי נבוכה מהעניינים. אני יודעת שזה ממש הפריע לו בהתחלה אבל עם השנים הוא התרגל ומקווה שהיום הוא יודע גם להעריך.
יוצא שהיום אני לפעמים יודעת יותר על המשפחה שלו ממנו, כי השיח שלי איתם הוא יותר שקט והם מספרים לי דברים חשובים ולא רק שיחות קלילות ומוחצנות שבסופו של דבר מפספסות את העיקר. אני גם יותר מתבוננת ורואה דברים מתחת לפני השטח שבעלי ממש מפספס וחבל. כי לפעמים זה מה שחשוב.
יש גם יתרונות לשקטים, מקווה שתלמדי להעריך, וגם תני לו את הזמן. לפעמים לוקח שנים עד שמוצאים קשר רגשי עם מישהו.
ואולי גם כדאי להתחיל עם קשרים עם אח אחד כל פעם. שבת משותפת עם אחד האחים יכולה ליצור קשר נעים ופחות מאיים משכולם ביחד.

הוא שקט וטוב לו עם זה . כנראה אף פעם לא ישתנה. אני זאת שצריכה לעבוד על עצמי להתפכח מהחלומות על בעל יותר סוער וחברותי. מעריכה בדרך כלל את כל המעלות שציינתם ומבינה בשכל שזה הכי טוב ועדיין בכל מפגש הפער הזה צובט לי ומבאס אותי.

תודה על התגובות והעידוד.. עוזר לי מאוד!

עצמנו.

 

שווה לך בשלב הזה של הנישואין לנסות לתווך לעצמך האם זה מהמקור שכתבתי או שאכן אלמנט של חוסר התאמה/שלמות ביניכם שתתמודדי עם זה כל הזמן

 

בכל מקרה בניין עדי עד מתוך שמחה

אל תשווי לאחרים ואל תהי ביקורתית, לא כלפיו ולא כלפי עצמך

תשמחי על הדברים הטובים, בכל דבר יש יתרונות וחסרונות

רואים שמצד עצמך, גם לא באמת מפריע לך ה"די שקט".. סוג של אופי. יש בכך גם מעלות.

 

אלא מה? את "משווה" עם הגיסים, כשנפגשים. זה באמת לא טוב... זאת הבעיה, לא ה"שקט" שלו.

 

לך יש יחס טוב איתו? תשמחי. בעל, זה לא "חבילה" שאמורים להציג אותה מול חבילות אחרות. מבחינתך - יש הוא עצמו, ויש איך הוא לך. 

 

נכון שלפעמים, בדמיון, נראה כאילו ה"זורמים יותר", זו מעלה חברתית, ואז נראה כאילו הוא "בצד".. וגורם לך להרגיש - ביחוד כבחורה חברותית - כאילו הוא "פחות" במשהו. כביכול, יש לך "סחורה" פחות שווה.... 

 

אבל האמת היא, קודם-לכל, שאת צריכה להזכיר לעצמך, שאת לא התחתנת עם מישהו כדי להציג בפני אחרים או לראות איך הוא עם אחרים. להזכיר לעצמך: לי הכי טוב איתו. זהו. זה מה שחשוב.

 

דבר שני, כידוע לך, לכל תכונה יכולות להיות כמה "הופעות".. מי ש"זורם" יותר בחברה, זה לא אומרשהקשר שלו עם אשתו, בהכרח יהיה עמוק כמו מי ששקט ופנימי יותר. לפעמים כן, לפעמים לא. גם לא אומר שהיחס עם אשתו באותה מדרגה.

 

הקיצור - שימי לב אל העיקר. יש לך בעל טוב, ביניכם טוב, אופיים קצת "משלימים", מעולה. כשיושבים ביחד, פשוט תתעלמי מהצד הזה, אל תסתכלי על הגיסים. תסתכלי באהבה על בעלך. תגידי לעצמך בשקט: כמה טוב שיש לו בִפנים... זהו זה.

 

אם אפשר.

 

כך יכולים מצד אחד לתכנן מראש. 

 

מצד שני לא שוכחים..

 

(זה אומר, לשלוח כשלושה עד ארבעה שבועות מקודם. תלוי במיקום ובאיכות הדואר שם)

וגם אז חלק מההזמנות הגיעו אחרי הזמן
נפלאות דואר ישראל

חצי שנה אחרי חבר שלי התחתן
הוא שלח הכל בדואר 24
אוליי זה הגיע אחרי החתונה בשבוע
משהו כמו 3 שבועות מהרגע שהוא שלח

בוואטספ זה היה אפילו קצת יותר קרוב, תלוי למי...
לפעמים אפילו מתקשרים להודיע למי שבוודאי יגיע, אם הןא גר רחוק ועד שההזמנה תגיע האירוע יגמר...

לא רואה סיבה לחכות

הדואר היום מתפקד חלקית מאוד. חבל להצטער אחר כך.
(מצד שני, יש יתרון להזמנה שתלויה לאנשים על המקרר. כשזה רק דיגיטלי לפעמים אנשים מאשרים ושוכחים)