פורום נשואים טריים (עמוד 284)

אבל אם יש לך הורים שעוזרים ותומכים-בורכת!! תגידו תודה ותהנו.

והמקור האמיתי של השפע הוא הקבה לא ההורים

דבר איתה על עצמאות ועל ה "מרגישה לא נעים". מה זה עצמאות בשבילה? איזה רגשות עולים בה כשהיא נעזרת בהורים?
האם זה רק עצם העניין שהיא מקבלת או שיש גם "מחיר"?

חלק מההורים היום חיים על כספי מיסים (פנסיה תקציבית וכו). אז גם התחושה שאתם חיים על חשבונם לא תמיד נכונה.

בעניין האמונה וההגשחה בפרטית-
כשאתה מקבל משהו ממישהו אתה מקבל אותו מריבונו של עולם. הנותן הוא "רק" השליח. כמו שכשיש וחלילה מישהו מזיק הוא גם רק שליח.
ההורים הם צינור לשפע רוחני וגשמי לילדים.

אם ההורים עוזרים ונותנים הרגשה שהם מצפים משהו מכם אז זה לא טוב. אבל זה נשמע שהם פשוט שמחים לעזור ולא דורשים שום דבר בחזרה... אז לא הייתי דואגת.

לא פירטת מה העזרה הכספית חוץ מהרבה שבתות ונופש, אבל מה שתארת מקובל מאוד.
הרבה משפחות יוצאות לנופש יחד עם ילדיהם הנשואים, על חשבון ההורים.
ודאי שזוגות צעירים מגיעים הרבה להורים לשבתות.
ב"ה שיש להורים אפשרות לתת, וכל זמן שזה נעשה בלב שלם ובשמחה, בלי לצפות מכם לתמורה, הכל בסדר.

אנחנו נשואים חצי שנה.
וההורים עוזרים המון.
שכר דירה לפחות לשנה ראשונה עליהם.
שבתות די הרבה אבל זה כי גם הם רוצים- (זה דווקא לא בא כעזרה כלכלית)
לגבי עזרה כלכלית ממש- ההורים שלי ב"ה ממוצעים יש כסף אבל לא ברמה מוגזמת והם עובדים עליו קשה אחרי הכל יש להם עוד הרבה ילדים קטנים בבית. אז הם עוזרים פה ושם ובעיקר עוזרים פיזית ולא כספית אבל למרות זאת הם גם עוזרים כספית- תרופה יקרה הם קנו, מילוי רב קווים עליהם (הכרטיס אשראי שלהם באפליקציה אצלי) נופש יצאנו איתם גם... ועוד מתנות שאנחנו צריכים פה ושם.
לעומת זאת ההורים שלו עם פחות ילדים אף אחד לא גר בבית והם יותר עמידים אז באוטומט הם יותר עוזרים.
עכשיו עם עזרה חד פעמית בדברים גדולים לא היה אכפת לי אבל זה ברמה שכשאנחנו שם שבת אנחנן יוצאים עם שמפו משחת שיניים מרכך כביסה נוזל שטיפה וכן על זו הדרך וגם קונים לנו קמח אורז שוקולד כל פעם דברים אחרים.
לי זה מאוד מאוד הפריע בהתחלה ורציתי יותר עצמאות בעיקר בדברים היומיומיים ולא רק רציתי לראות שאנחנו מסתדרים לבד וכו'.
תמיד שואלים אותנו מה חסר ומה לקנות לנו ממש ברמה הזו.
אבל אז הבנתי 2 דברים-
1. זו ברכה שכרגע ההורים יכולים לעזור ב"ה ובעלי יכול ללמוד בשקט ואני גם יכולה ללמוד. ויכול להיות שיהיו שנים שהם לא ירצו או יוכלו או שהגודל שלנו יכבד עליהם אז אין שום סיבה להעניש את עצמנו בעיקר כי גם הם נהנים מזה ולא רואים את זה כצדקה.
2. זה הכיבוד הורים שלנו. ההורים רוצים לתת נעלבים אם לא לוקחים. רוצים אותנו איתם בנופש. למה לא לזרום וכולם יהנו?
בהצלחה

ובמיוחד שמתחתנים צעירים.
לאט לאט תלמדו להסתדר לבד.

ממש לא מובן מאליו, שכר דירה של שנה על חשבונם? קניות?
תעריכו ממש ותפנקו אותם במתנות קטנות

שנה ראשונה ההורים מתחלקים חצי חצי.

בציבור דת"ל וחרד"לי זה באמת נדיר

 

אצל חרדים בהחלט מקובל

איך ההורים יכולחם לשלם על זה? נגיד חצי- חצי זה 1500₪, כל חודש, זה סכום עצום.

אבל סבא וסבתא שלי נותנים לכל נכד כמתנת חתונה

מתחתנים כזוג צעיר.
אחד או שניהם סטודנטים לתואר דורשני או הבעל לומד בכולל שנה ראשונה ולא עובד
כמעט בלתי אפשרי לסגור את החודש כולל שכר דירה בלי תוספת מהצד.

תוך כדי לידת הילדים. ההורים אף פעם לא עזרו בשכר דירה... (אבל קיבלנו את הכסף מהחתונה). פשוט חסכנו כמה שיותר

שהתחתנת עד שהתחלת ללמוד לתואר (ואיזה?) כמה זמן עבר?
זה גם קשור לעלות הלימודים, הדרישות, הזמן שפנוי מעבר ללימודים כדי לעבוד. האם הבעל יושב ולומד או עובד...
זה מאוד משתנה..

או שהם "קונים" אותה ואת המשפחה הגרעינית שלכם,

אתה הבן שלהם וזה בא לך טבעית אבל היא התחתנה איתך ורק אז נכנסה למשפחה שלך 

אני מאוד מבינה את הרצון לעמוד בפני עצמכם ללא תלות כלכלית באחרים

שמצב כלכלי משפיע על זוגיות.

הם מנסים לחסוך לכם ולהוציא אתכם מהשיגרה כי הם מבינים כמה זה חשוב.

גם אם זה פוגע לכם "באגו" אל תוותרו כי השנה הראשונה הכי חשובה

ותגידו תודה שיש להורים אפשרות לעזור

כלומר- תהיו מוכנים להיות עצמאיים יותר במידה וידרש.
אל תהפכו את הנתינה הנוכחית של ההורים למשהו מוכרח ומחוייב.

מצד שני, כרגע- אם זה להורים טוב על הלב, בעיני זה חלק מכיבוד הורים, לתת להם לתת לכם גם כשיצאתם מהבית..

אישית מקומות שהרגשנו קצת מוגזם אמרנו לא בעדינות. אחרי התעקשות קלה זה מתקבל;)

אבל קודם כל שאשתך גם תרגיש טוב עם זה. אני בזמנו הרגשתי כאילו לא סומכים עלינו, לקח לי זמן לשנות גישה...

שנופש פעם בשנה ושבתות זה לגמרי בגדר נתינה הורית מתקבלת.
תלות זה שאתם לא מפרנסים את עצמכם או זקוקים להם בשביל אוכל או שכר דירה וכו
בקיצור לא יכולים להסתדר בלי העזרה...
הבעיה העיקרית זה אשתך שמרגישה לא נח.
כדאי לנסות להבין באיזה קטע ולבדוק יחד אם זה פתיר..

ואז צריך בחינה מדוקדקת האם הסיוע שלהם הוא חלק מהכשרת דרכו של זוג צעיר או יצירת תלות

אבל אולי הבעיה האמיתית היא שזה מחדד בעיניה את הפערים הכלכליים בין המשפחות וזה פשוט לא נעים לה. אם זו הנקודה נכון יהיה ליטוע בה את התחושה שגם ההורים שלה תורמים דרכה לבית אמנם לא באמצעים כספיים אך הם חשובים לא פחות.
אני פשטני משהו, סליחה.

בעיקר בשנים הראשונות.. זה לא שאתם דורשים.
לנו הם עוזרים בקטע אחר. ואנחנו אומרים תודה ושותקים.

תמורת העזרה.
מה שאתה מתאר, שבתות אצל ההורים וחופשה משפחתית שההורים משלמים זה דבר מקובל אצל הרבה. זה לא תלותיות.
אם יש עזרה מעבר, אז השאלה איך ההורים נותנים. אם הם נותנים בכיף ותעשו אם זה מה שאתם רוצים והם בעיקר רוצים לאפשר לילדים חיים נוחים יותר אז סבבה.
אבל יש הורים שמצפים שבתמורה תמיד יקשיבו לדעתם ומתערבים לילדים הנשואים בחיים בצורה לא סבירה. אז כדאי לדבר על זה עם ההורים על זה. ואולי עדיף לא לקחת. אבל לנסות לא להעליב.
זה הרגשה בריאה לא לרצות לקבל מתנות חינם. אבל מצד שני ההורים כדרכם של הורים רוצים לתת מה שיכולים לילדיהם וזה לא משתנה כשמתחתנים.
ההורים של בעלי נתנו לנו המון, פשוט לא יכולה לתאר לעצמי איפה היינו היום מבחינה כלכלית בלעדיהם. ותמיד הרגשנו לא נעים מכל הנתינה הזאת. דיברנו איתם כמה פעמים על הנושא והם אמרו כמה דברים:
א. יש להם. אז מה הם יעשו עם הכסף? יצברו ויצברו, בשביל מה? יש להם ילדים והם יכולים לעזור אז למה לא?
ב. הם מעדיפים לתת עכשיו כשהם בחיים ורואים כמה הילדים שלהם נהנים וכמה זה עוזר להם. אם הילדים יקבלו את הכל אחרי שהם כבר לא יהיו כאן, לא יהיה להם את ההנאה הזאת.
אז הבנו שגם אנחנו צריכים לעבוד על מידת הקבלה, זה מצריך ענווה ולהבין שלקב"ה דרכים משלו לשלוח לכל אדם את מה שהוא צריך.
הלוואי שגם לנו יהיה לתת כלכך הרבה לילדים שלנו ושלעולם לא נזדקק לעזרה מאדם אחר.

שנה זה בהחלט זמן סביר לא להכנס להריון אפילו שאין שום בעיה. אם אתם מרגישים לחוצים בכל זאת, כדאי לפנות למכון פוע"ה ולהתחיל בירור מתאים.

מתוך כל מה שכתבת לא מצאתי ולו פרט אחד המצדיק פחד, חרדה, הסתכלות שלילית ודיכאון שכזה....
את ממש צעירה והחיים לפנייך!!! את הריקות שלך אל תנסי למלא בחופשות ודברים חומרים. "והנפש לא תמלא..", במה את עוסקת? האם את לומדת משהו? תמלאי את היום שלך בתוכן לא תרגישי ריקנות. תוך כדי עבודה / לימודים תפגשי עם אנשים ולא יהיה לך פנאי למחשבות שליליות. הבטלה היא מקור לכל הצרות.
ולגבי ילדים, גם אם תלכי להבדק אני לא חושבת שיעשו איתך משהו רציני (ואולי אני טועה. לא בקיאה בזה כ"כ). את ממש צעירה ועברה סה"כ שנה! לא כולן נכנסות להריון ברגע. ובטח שלא אם את כל כך לחוצה ודכאונית - זה גם משפיע.
יש לך בעל טוב ומקסים? אשרייך!! לא כל אחת זוכה! תשמחי ותעלי חיוך על הפנים גם אם כרגע את לא רואה סיבה, אחרי המעשים נמשכים הלבבות.
וכמו שציינתי הכניסי תוכן טוב לחייך, את בתחילתם.... מעבר ללימודים או עבודה - לכי לשיעורי תורה לנשים (זה יכול להיות ממש תרפיה לנשמה), הרשמי לחוג שמעניין אותך (ריקוד, אמנות, פילאטיס, יוגה, דרמה....) נצלי את הזמן הזה בלי ילדים. אח"כ יהיה לך מאוד קשה לממש את רצונותייך הפרטיים (אם כי לא בלתי אפשרי). אם אין לך עדיין רשיון נהיגה -
זה הזמן. העיקר שיהיה לך סיפוק בחייך!
מאחלת לך הרבה הצלחה!! ❤

אם את במצב של ריקנות למרות מצבך הטוב כפי שציינת, אז כנראה שאת צריכה לתת מחשבה מה באמת מפיל אותך ולהשקיע עבודה בהערכה עצמית.
כדי ליהיות בכזו ריקנות בגילך הצעיר שנה מהנישואין צריך ליהיות עם מטען מאוד כבד...
אם לא תדעי להוריד מעצמך את העומס , אז גם בע"ה שיהיו לך ילדים ההתמודדות שלך תיהיה הרבה יותר ...ולא חסר על מה.
קושי להיכנס להריון היא לא סיבה לריקנות לנשואה טרייה, חפשי את הבעיה האמיתית ובע"ה תחסכי מעצמך נפילות דיכאון ריקנות...

לומדת? עובדת? רוב האנשים צריכים איזשהו עיסוק פרודוקטיבי כדי להרגיש מועילים ומשמעותיים.

משמעותית.
ככה גם תרגישי סיפוק
וגם תקבלי כוחות הלאה.

לא משנה מה המצב האטבייקטיבי ככה שמשנה איך אנחנו תופסים את זה. אם את מעידה על עצמך שהפחדים והריקנות מפריעים לך ומכבידים על ההתנהלות וחיי היום יום (למשל בזבזנות או קושי לשתף את בעלך וכו') ממליצה לפנות לטיפול. יש היום כל כך הרבה כלים ופסיכולוגית טובה תעזור. גם התיעצות עם רבנית יכולה לעזור למרות שממך זה נשמע שזה יושב על רקע נפשי.. אל תתבישי, נשמע שיש עם מה לעבוד ואת ומשפחתך רק תרוויחו מזה. יישר כח על השיתוף והפנייה לעזרה!

שבושש מלהגיע...
נשמע לי קצת תחושות -קיצוניות בשביל זוג צעיר שמנסים סה''כ שנה. יש מצב שאת בחרדה כלשהי? דיכאון? למה את מפחדת להיות שבת לבד עם בעלך?

זה נשמע יותר כמו פוסט-טראומה עקב פגיעה מינית..

למה להמציא דברים? יושב שם בנאדם בצד השני

 

מה שהיא מתארת נפוץ מאוד, במיוחד בתחילת נישואין, בית ריק, בעל עובד וכו'...

מאוד רדוד.

אשמח לפרט שם.

(אני אישה כמובן...)

מגיעים מחיי משפחה בבית מלא ופתאום הבית ריק, הבעל עובד ואת בבית או לומדת או עובדת (לא פירטת).
ילדים הם לא פתרון לריקנות או הרפתקה. את בעית התחושה הריקה צריך לפתור בלי קשר. אדם לא צריך לחיות בהרגשה כזאת.
יכול להיות שזה נובע מזמן פנוי, חוסר ניצול או חוסר תחושת ניצול של זמן וכו'.
כתבת שכולם מסביב נראים לך מלאי חיים וכדו'. אחת הטעויות הגדולות שאת יכולה לעשות זה להשוות. אני חותם לך שהרבה מאלה שנראים לך כאלה מזדהים עם מה שכתבת כאן.
את לא מבזבזת את החיים. תנסי לבנות לעצמך מסלול עם יעדים ותתמידי בו, זה יכול לעזור לתחושה הזו.

אם אלו מחשבות מתגלגלות לך בראש ללא שליטה.
אני חושב צריך לעשות סדר ונקיון ולהביא אותך למקום חיובי ביותר, אימון אישי יכול לפתור לך את הבעיה.
אם תרצי אוכל לשלוח לך מספר של מישהי מאוד מומלצת.
בהצלחה

את עובדת ולומדת ואת מרגישה ריקנות ושעמום?
את לא נשואה 15 שנה. למה לחץ?
תהנו מהחיים.

לכי קודם לרופא משפחה ותתיעצי.

עכשיו שוכב בבית חולים עם ילדה שנולדה לפני 3.5 חודש ועברה 2 ניתוחים נושמת מקנולה ואוכלת מפג.
לפעמים המציאות לא ככ זוהרת רק נראית מבחוץ.
תודי לה' על מה שנתן לך ועל הילדים שיתן לך תרגעי תנשמי עמוק ותאמיני שה' מה שעושה זה לטובה וסוף הטובה לבא.
לא צריך לדחוק את השעה תני לזמן לעשות את שלו וה' יתברך יתן לכם ילדים במקום ובזמן המתאים לו ביותר. שנה מהנישואין זה בהחלט לא מדאיג כלל זה טבעי לגמרי.

הייתי במקום הזה, מבינה ממש, אם את רוצה את מוזמנת לפרטי

היינו אמורים לאחר שנה וחצי כמעט של המתנה לבדיקות להתחיל בתהליך של הזרעה וכמה ימים לפני התור גיליתי שנקלטנו. הרופאה אמרה שזה די נס (בעלי היה אמור לעבור ניתוח שם למטה... כי היה בעיה עם הצינורית או משהו) אז לא להתייאש ... ולהיות לבד זה גם נהדר לבנתיים! זה לא כאילו שאת מחכה שמונה שנים (כמו חברה שאני מכירה) זה רק שנה הגל בסדר יקרה.. להפך.... הקדוש ברוך שולח לכם הזדמנות להשקיע אחד בשני המון (וגם בתוך הבית לא רק במלון חחח) כי עם הילדים מתחיל המרוץ ואז נולדים אתגרים חדשים ויותר קשים.ץץ תהני בינתיים ממנו. תשתי אותו זה חשוב לתקשורת ביניכם אל תעשי את הטעויות שאנחנו עדינו- תמיד תמיד תמיד לתקשר גם בדברים קשים!
מבינה אותך על הפחד שלך - היה לי אותו. ממליצה להתקשר למכון פועה הם ימליצו לך דברים טובים

אם זה אופי זה דווקא נשמע טוב ..
היא בראש שלך..

וגבר מחפש אישה.. כמו שאשה מחפשת גבר.

כשתראה לה איפה הגבר שבך מחפש את האישה שבה, זה ישקף לה...



ממליצה להשתמש בכרטישיח
@נת@נתנאל וייס

שיח משותף על זה יכול ממש להועיל.

 

כרטישיח אינטימיות • כרטישיח - האתר הרשמי

אבל ממש נהנה מזה שהיא היתה זו שמנהלת את הבית כולל לסגור חוזים ולקחת את הרכב למוסך.

כל תכנה לא חיה בנפרד במארג הזוגי

בוא נתחיל ממה משך אותך אליה ואז במה התכונה הזו מפריעה לך בפירוט

מה היה בהתחלה? כשרק הכרתם...
היא לא היתה גברית?

יכולהיות שאתה חושב שזה גברי ובעצם כל הנשים ככה

בהתחלה זה לא הפריע. לפחות לא שמתי לב לזה. עם הזמן התחלתי לראות עוד ועוד מצבים שהרגשתי את זה.

שהתחתנתי עם בת הזוג הלא נכונה? זה ח"ו לא מגיע למחשבות על פירוק החבילה, הקשר טוב ועמוק, רק הנקודה הזאת ממש מפריעה והייתי שמח לפתור את זה ולהמשיך בשמחה שלימה יותר.

אסרטיביות משמעותית (גם בבית). חוסר רכות ועדינות. חוסר רגישות. כמובן לא מתוך כוונה רעה.

כי זה עדיין לא מעיד על גבריות.
ישנן נשים אסרטיביות, ופחות עדינות, אבל עדיין נשיות...

אם זה לא הפריע לך בהתחלה, ייתכן שהיא מאזנת צדדים שאין בך. אחרת לא היית בוחר בה.

השאלה היא למה זה מפריע לך...

באופן כללי, בכל אישה יש צדדים גבריים, ובכל גבר יש צדדים נשיים.

הרבה פעמים כשאנחנו מתכחשים לצדדים האלה בנפש, אנחנו מכחישים דווקא את הצדדים האחרים.
ככל שגבר יהיה מודע יותר לצדדים הנשיים שבו ויהיה שלם איתם, הוא יהיה יותר גברי.
ולהפך.

אישתך לא גברית, באישתך יש צדדים גבריים, כמו כולם.
יכול להיות שזה יותר דומיננטי אצלה מכל מיני סיבות כאלה ואחרות, ויכול להיות שאתה מחפש את הצדדים האלה שבה מכל מיני סיבות כאלה ואחרות.

תברר יותר... מה מפריע לך וכו'.

בתחילת הקשר יש דברים שאנחנו רואים ולא אוהבים אבל דוחקים לפינה. אחרי כמה שנים כשהאש מתקררת מעט (וזה קורה בכל בית) פתאום צצים ועולים כל אותם הדברים המעצבנים שכביכול שכחנו מהם. מנסיון אישי של הרבה שנים זה המקום לעבוד על עצמינו ( עם או בלי עזרה מבחוץ) על איך אנחנו ממשיכים לקבל ולאהוב למרות החסרונות. כי לא. הם לא ייעלמו. מה שישתנה זה רק היכולת שלנו לקבל אותם. קשה אבל אפשרי

דווקא כשהאש מתקררת, ודווקא כשמתחילים לשים לב לכל ה"חסרונות" הקיימים.

 

זה לא לאהוב למרות החסרונות - אלא לאהוב דווקא בגללם.

 

אין לי זמן להרחיב, אולי בהמשך.

 

ולא, זה לא פלסף ואידיליה רחוקה. זה אפשרי, זה מדהים וזה משנה חיים.

איך אוהבים את החסרונות?

@קראוון עצם זה שאתה מגיע עם קביעה ברורה

שח"ו אתה לא מתכוון אפילו למחשבות על פירוק החבילה,

ושהקשר ביניכם טוב ועמוק - זה נהדר!

 

 

בנוגע לגבריות ונשיות,

קשה כצופה מן הצד לבוא ולנתח את הדברים,

ולבוא ולתת הצעות מעבר למקלדת לא יהיה בריא ולא יהיה חכם,

כי בסופו של דבר כל עוד ולא מכירים אותך ואת אשתך - זה יהיה במסגרת של טיפים בלבד.

 

 

מה שכן בעניין גבריות ונשיות,

העולם שלנו מבולבל וכדאי להבין כמה דברים חשובים מאוד.

 

צריך להבדיל בין זכר ונקבה לבין גבר ואשה

 

העולם הנפלא שהקב"ה ברא בנוי כולו ממציאות של זכר ונקבה

[יהיו שיקראו לזה משפיע ומקבל, יין ויאנג וכו' - הכל אותה מהות]

כל הבריאה כולה בנוייה במתכונת הזו, כבר מהפסוק הראשון זה נלמד-

"בראשית ברא אלוקים - את השמיים (המשפיע) ואת הארץ (המקבלת)"

 

למעשה אלו שני ניגודים - המשלימים ומחזקים זה את זה.

המשפיע לא יוכל להשפיע אם לא תהיה כנגדו "קונטרה" וכלי קיבול של המקבל.

והמקבל לא יוכל להתקיים ללא השפעתו של המשפיע.

 

למעשה, כשמדברים על זכר ונקבה אנו מדברים על תכונות זכריות ותכונות נקביות.

 

הפן הזכרי, תכונותיו וכל מהותו הוא להשאיר זֵכֶר וחותם בעולם. הפן הזה מתאפיין בתכונות הבאות: שליטה, הישגיות, כוחנות, לוחמנות, בדידות, היררכיה, תחושת אחריות לפרנסה והצורך להגן, הסתכלות ועשייה ממוקדות, מעשיות ועוד.

 

הפן הנקבי, תכונותיו וכל מהותו הוא לבנות "נקב" בו יכולים להיווצר חיים. הפן הנקבי מתאפיין ב: רכות, הכלה, הבנה, אחריות אימהית ומזינה, תקשורת, יכולת לעשות כמה דברים בו זמנית, זרימה, הקשבה, מנהיגות, רגישות, שיתוף, שוויוניות, יצירתיות ועוד.

 

חשוב להבין שלפי מבנה העולם בכל דבר בעולם יש גם מהות זכרית וגם מהות נקבית

- השמיים אמנם משפיעים על האדמה, אך ללא היכולת שלהם לקבל מהים את המים בעננים הם לא יוכלו לעשות זאת.

- האשה אמנם היא סמל לדמות המקבלת אך איך כמוה כמשפיעה על ילדיה.

 

אלא שהשאלה היא במינון שבין התכונות הזכריות ובין התכונות הנקביות.

 

לאחר שהבנו את המהויות - אפשר לרדת לפרקטיקה.

אחרי שהבנו שבכל אחד מאיתנו ישנם עם תכונות זכריות ונקביות -

צריך להבין ולקבל שנבראנו בגוף גשמי של גבר ואישה.

גופים אלו מורים על הפן העיקרי אך לא היחיד של הדמות.

 

@קראוון - למעשה כשאתה מתלונן שאשתך "גברית",

אתה אומר שאשתי מבטאת יותר את הפן הזכרי שבה ופחות את הפן הנקבי.

 

זה לא שאלה של מינוח - זה שאלה של מהות, ואסביר את הכוונה.

 

הסיבה שאנו חיים גבר ואישה יחד כתובה בתורה -

"אעשה לו עזר כנגדו" - ורש"י מסביר על המקום: "זכה - עזר, לא זכה כנגדו להלחם"

העזר הכי גדול שיש לאדם היא כשיש כנגדו קונטרה כפי שכתבתי לעיל.

אין כמו לימוד בחברותא יומיומית שעוזרת לנו להבנות ולספוג צדדים משלימים שלא קיים בנו.

אם האדם זכה, ויש לו תכונות טובות, והוא עובד על מידותיו - 

אין עזר יותר גדול מזה, כי אז הוא רואה את האחר, לומד ומתקדם.

אם לא זכה, ותכונותיו אינן חיוביות - הכנגד הופך למלחמה, לתסכול ולמריבה.

 

משל למה הדבר דומה? 

לאדם שרואה במראה שחולצתו מלוכלכת  -

ומנסה לנקות את המראה....

 

למעשה, הסיבה שהקב"ה ברא אותנו

היא השאיפה שהגבר יחזק את התכונות הזכריות שבו - אבל יסגל לעצמו גם תכונות נקביות -

ילמד לשוחח, להתרגש, לשתף, להכיל, לזרום וכו'.

ולהפך - השאיפה שהאשה תחזק את התכונות הנקביות שבה - אבל תסגל לעצמה גם תכונות זכריות -

תלמד להעניק, להלחם כשצריך, להגן, להגדיר גבולות וכו'.

 

בגלל שמדובר על ניגודים המשלימים זה את זה,

ברוב המקרים כאשר צד אחד במשוואה מבליט מהות מסויימת,

באופן ישיר הצד השני יבליט את המהות האחרת.

 

זה לא קבוע, אבל לרוב זה קורה -

ככל שהגבר יבטא את תכונותיו הזכריות,

האשה באופן ישיר תבטא יותר את תכונותיה הנקביות

 

 

באופן פרקטי,

כפי שכתבי, אני לא מכיר לא אותך, לא את רעייתך,

ואני גם לא יודע אילו תחומים מפירעים לך.

 

מה שאני כן יכול להציע, היא לבחון עם עצמך איפה זה פוגש אותך.

בראש ובראשונה - מה זה "להיות גבר" בעינייך? מה זה "להיות אשה"?

באילו מקומות אתה מרגיש שאתה מבטא את היותך גבר? במה זה מתבטא?

באילו מקומות אתה מרגיש שאשתך מבטאת את היותה אשה? במה זה מתבטא?

מהן התכונות הזכריות שאתה מרגיש שקיימות אצלך (מתוך הרשימה למעלה או באופן כללי)?

אילו תכונות זכריות אתה חושב שעלייך לחזק?

אילו תכונות נקביות אתה מרגיש שיש לך צורך לסגל לעצמך או לחזק בתוכך?

 

לעניות דעתי,

מענה על השאלות יכול להעניק לך מרגוע לנפש, בעז"ה.

 

ברכה והצלחה!

 

 

 

אותן השאלות כדאי וחשוב שתשאל גם את עצמך - 

באילו מקומות אתה מרגיש שאתה גבר? במה זה מתבטא?

היכן אתה מרגיש שהנשיות שלה מתבטאת? האם היית רוצה שזה יתבטא עוד?

וכמובן את השאר ישר כוח על ההסתכלות..

הכל מתחיל ונגמר במודעות ותודעה עמוקה.

ככל שאנחנו מודעים לעצמנו יותר,

ומסוגלים גם להיפתח, לשתף ולהכיל גם את האחר -

זה הסוד העמוק ביותר לזוגיות מוצלחת.

נהניתי מאד לקרוא אפילו שאני מכירה את החומר משיעור שלמדתי בנושא פעם..

שאחרי החתונה הייתי הרבה פחות עדינה וכן במשך השנים בגלל שזה הפריע לו יותר התעדנתי.

זה לא הטבעי שלי אבל בשבילו אני מנסה

למרות שעדין יש תקופות שיוצא ממני לא גבר אחד. אלא מיליון גברים. ואני עושה כל מה שקשור לחשמל אינסטלציה ,נגרות, בניה. עסקי משא ומתן רציניים.

 

 

 

 

 

עוד לא ראיתי אשה שיודעת להכין בשר על האש...

גם אשתי כך,סוגרת עסקאות כמו גבר. רק לא תמיד היא מחשבת את עניין הכספי. קנתה לעצמה אוטו עם מימון שברור שהתנאים שלו על הפנים (עכ''פ יחסית לבנק)
לא אמרתי לה כלום עדיין, מפחד שתנשוך

מאז שהתחתנתי אני נותנת לבעלי את הכבוד..
אבל זה לא שאין בנות שיודעות למנגל

וואי וואי עם העסקה

משלמים קצת קנס, רגיל לזה כבר...

לגבי מנגל, עזבו.

צריך לטעום נתח איכותי של בשר עם מנגל מקצועי עם פחמים איכותיים עם רשת עבה וכמובן מהידיים של מופאסה...יאללה הולך להדליק.

חשוב מאד לקחת את זה בקלות וחשוב עוד יותר להכין מנגל לאישה!

תשובה משמחת. את יכולה לתת טיפים/כיוונים איך מתקדמים עם זה? וכמה זמן זה לוקח..?

אולי תעודד אותה להירשם לחוג ריקוד משל? מאוד מעדן את האישה, והתנועות ישפיעו על הנפש והגוף כאחד...

זה מה שיש לכל מי שאני מכירה כמעט בגודל הזה...

הרכב הזה במיוחד ברכב יד 2

אבל מסביבי ממש מרוצים והבנתי שהוא אחלה בין האופציות הלא רבות בקטגוריה הזו...

משו כזה

תלך על 2 מכוניות משפחתיות במחיר הזה.
אתה יכול לנסות למצוא טיויטה הייאס נדמה לי שיש אותו עד 2010 , יונדאי h1 , ג'מפי קצר דגם החדש.

מבחינות רבות עדיף 2 רכבים

גאמפי בכלל לא בטוח שכדאי לקנות יד 2 בלי להעזר באדם שבאמת מבין ברכבים

כאלה עם קלימטרז גבוה משמע עברו בדרך כלל כרכבי הסעות / הובלה

למרות שאני חייב לציין שלמשיהו מהמשפחה היה טיוטה הייאס והיא שרדה יותר מ800k על המנוע המקורי

מרשים
כמה שנים?

נראה לי סביב 14-15 שנים
גם נבואה לא נמוכה בכלל

נבואה?

שהייאס יש מלא וכמעט כולם גיר רגיל מעצבן אש.

אבל היא ישנה ישנה

כמו 1500 ומעלה

יש שם מחירים, פחות או יותר אבל זה נותן אינדיקציה

אם יש לכם ידיים סבירות אתם יכולים לעשות את זה בעצמכם בעלות של פחות מ300 ₪

בטמבור במחיר סמלי שכל אחד יכול לצבוע ..

ובמקרה הכי סרטון קטן ביוטיוב..

 

שמרכיבים על הגב ומתיז צבע בקלות יחסית באופן אחיד.

זה לא כזה זול אבל זה מקל ובטח זול יותר מצבעי.. נדמה לי זה של טמבור

הבעיה שברמה עקרונית אי אפשר למלא אותו
ואז הצבע יוצר יקר יותר
למרות שלדעתי עם משפך אפשר למלא

שעכשיו הזכרת לי שראיתי פעם בקבוצה של DIY שיש משהו דומה גם ברשת אז בדקתי בעליאקספרס וראיתי שיש שם משהו כזה שנראה עם המלצות טובות.

US $38.18 26% OFF|אקדח ספריי ציור קירות מלט מרגמה מרסס ספריי אקדח הופר אקדח לעבד מרסס הופר דלי גבס אקדח 64 ס

 

בכל מקרה אולי אפשר למצוא כזה גם כאן שנראה שזה לא בעיה למלא אותו

מה שאת קישרת מיועד לעבודה עם קומפרסור
ולדעתי הוא מיועד ליישום שם טיח או שפכטל

נראה שזה יותר דומה בפעולה: US $36.39 44% OFF|TASP 120 V/230 V 400W חשמלי אקדח ריסוס HVLP מרסס צבע ציור מדחס עם בקרת זרימת מתכוונן ומסננת ומסכה-באקדחי ריסוס מתוך כלים באתר AliExpress.com | Alibaba Group

 המיכל לצבע נראה קטן יחסית, אבל אני לא מספיק מבינה בזה.

יש המומון תגובות עם תמונות של דברים שאנשים צבעו וזה נראה נחמד

מאוד זה לא מברשת ..

 

אתה וגלית

שאם גיסי מוכן לסייד לנו, 50 שקל לשעה זה סבבה?

ואיך איכות העבודה שלו
אבל בעיקרון זה מחיר סבבה

החומרים כוללים?
ציפוי רהיטים ופנלים ונקיון כלולים במחיר?




בית שלכם או שכירות?

ישיבע בוחר

אין ריהוט

דירה שכורה

מצידי שלא ינקה אחריו ולא יעטוף את הפאנלים

מחיר סבבה לו או לי או לשנינו?

וגם תיקונים לא על חשבוני כי היו נזילות שניפחו את הקיר אז זה לא העסק שלי לתקן את זה

רק שיעבוד נקי שלא יגרום נזק

אם אין ריהוט זה קלי קלות
שעזבנו את הדירה השכורה צבעתי אותה + סתימת חורים (היו הרבה… סתמתי גם כאלה שלא אנחנו עשינו) בפחות מ3-4 שעות

אבל זאת דירה שכורה
אז צובעים חפיף

ואני לא הולכת לסתום חצי חור שלא שלי ולא לסייד את התקרה למשל וכמו שאמרתי לא לעשות שפכטל ותיקונים בכלל
אז יופי שייצא לי זול, לפחות זה
או שבסוף לא נסייד בכלל ואז זה הכי זול

לקח לי עוד 10 דקות לסתום את כל הבית
ושעתיים בערך לצבוע הכל
כמובן שזאת צביעה חפפניקית

הבית כאן מחכה שאני אסיים לעשות תיקונים

איכותיים במחיר סביר

ההמלצה לשארפ. יש להם גם מנגנון לשבת בהרבה דגמים.

גם לנו יש מספר דו ספרתי של שנים משהו כזה: מקרר 2 דלתות מקפיא עליון 692 ליטר Sharp SJ-GP75D-BK3 - צבע שחור

רק לא שחור.. שלדעתי עלה לנו הרבה יותר כסף למרות שקיבלנו עליו מחיר מעולה בזמנו..

אולי מחירי המקררים ירדו

גדול ומרווח (לא נכנס לנו בדלת, היה צריך לפרק אותו וגם אז הייתה בעיה....) עם מנגנון שבת קל ונוח, ומנגנון שמצפצף במידה ואחת הדלתות נשארת פתוחה (שימושי עם ילדים ש"חיים" במקרר...)

חלקי החילוף של שארפ יקרים מאד

תבררי טוב לפני 

בעלי שר החוץ ואני שרת הפנים..

הוא הרוב בבית ועם הילדים.
האישה היא עיקר הבית.
אבל בגלל שגם נשים עובדות הן צריכות עזרה גם בבית.

לי חשוב שיהיה בית נקי ומסודר.
אוכל זאת אני שמכינה.
בקיצור בית שמתפקד.

להיות חברה טובה של הבעל. לא רק אבא ואמא.
להקשיב לו. ולהשתדל לעשות מה שהוא אוהב. (אם מתאפשר)

עם הילדים זה להיות חברה פסיכולוגית יועצת מטפלת...

בקיצור תפקיד האישה הוא לא קל.
היא אחראית על הרבה דברים.

לתפעל את הבית בשמחה ואהבה ויעילות

לגדל את הילדים בשמחה על ערכי התורה

 

 

שעיקר התפקיד שלי זה חינוך הילדים, בנוסף אני משתדלת לאזן את בעלי. כרגע אני לומדת כדי להיות מפרנסת ולצמוח ולהתקדם עם עצמי.
משתדלת שיהיה אוכל כל יום ושהבית יהיה מסודר ונקי אבל כל זה לא תופס מקום חשוב ביום יום.

חלוקה שווה יש רק בעבודה וגם לא תמיד.
אם באים מראש עם דרישות ותביעות אוי לאותו בית.
אם באים בגישה שלכל אחד יש *תפקיד מוגדר* שהוא ניתן לגמישות, להתחשבות 'והנושא בעול עם חברו' בבית הזה יגדלו ילדים שרוצים רק להיטיב ובע"ה יגדלו ליהיות בעלי חסד ואינטלגנציה ריגשית לסביבה.

את קראת וזה מה שהבנת...

אבל אמרו פה שהאישה מנהלת את הבית. אז לי כיף להיות בחוץ. ושנינו מנהלים את הבית.

או שמישהי אמרה שאישה אחראית על חינוך. וקיבלתי הרבה יותר חינוך מאבא שלי מאשר מאמא שלי למשל. עושים את מה שנוח לבני הזוג, מה שמסתדר להם. בכל זוג זה שונה.

הן אמרו איך *הן* תופסות את תפקידן כנשים כי זה מה שנכון לזוגיות שלהם..

כמו שכתוב שאישה היא עיקר הבית.
צריך לפעול בחכמה, בעדינות, להתייעץ כצריך ולהביא את הבית - את הזוגיות למקום טוב יותר. תמיד.

מבחינת חלוקת תפקידים - שנינו אחראיים על הבית.
יש דברים שאני מעדיפה לא לעשות ולו זה ממש לא משנה (כילים למשל..)
ויש דברים שאני מעדיפה לעשות ואצלו זה לא כל כך מוצלח.. (כמו בישול)
להגיד שאף פעם לא שטפתי כילים ושהוא אף פעם לא הכין אוכל ? זה לא נכון.
בכללי זה העדיפות. אבל אם אחד לא יכול - השני עושה.

הצוואר שמסובב את הראש למקומות הנכונים

כפירוש:
עושה רצון בעלה - עושה לו רצונות נכונים ( בכל דבר בחיים)

או שאת פורשת ככה?

זוכרת שלמדנו את זה...

איזושהי אישה כשרה? כל שעושה רצון בעלה (תדא"ר פ"ט)
שני פירושים:
1. הבעל ברובו של היום אינו בבית, צריכה איפוא האישה "לעשות" את רצון בעלה - להוריד את הרצון לידי מעשה.
לבעל יש רצונות טובים בענייני חינוך הילדים, הכנסת אורחים, נתינת צדקה וכדומה אך ההוצאה לפועל של רצונות אלו תלויות באישה.
2. לפעמים צריכה האישה "לעשות" ליצור את רצון בעלה. כשהבעל טרוד מאוד וחסר לו הרצון לעשות את הראוי, חייבת האישה בדרכי נועם ודרכי שלום לעשות ולגלות את רצונו הפנימי של הבעל שהרי כל יהודי רוצה לעשות רצון קונו. (משיחת פ"ש בלק תשנ"ב לקו"ש ד', ע'מ 1069)

פשוטו כמשמעו.

זה לדעתי רק אמא יכולה לשים לב. מעבר לזה גם להחדיר בבית איזשהו קו שרגיל לסדר וניקיון לצורך העיניין הילדים שלי יודעים שלפני ארוחת ערב צריך לסדר את החדר או למשל נעליים תמיד בחצר אין דבר כזה שנעליים מטיילות בבית, אחרי שמורידים בגדים למקלחת שמים את הבגדים בסל כביסה זה מאוד חוסך ומרגיל את הילדים סדר. בנוסף גם אוכל, בריאות קופ"ח וכאלה תורים אני קובעת בדר"כ ובעלי לוקח אותם מידי פעם או אני..

תרשום על עצמך. זה נותן הנחה ברשיון רכב.

 

מעבר לזה אין משמעות. 

מישהו מכם עובד בחברה גדולה?
כי בדרך כלל יש הנחות בביטוח לועדי עובדים

וחיברתם בטעות את המכונה למים החמים?
רוב המכונות בארץ צריכות חיבור למים קרים

זה לא אנחנו חיברנו אלא המובילים

אם רק אחד - כנראה שלא טעו בחיבור.
אם שניים - תעבירו לברז השני.

בד״כ גם אמור להיות סימן מזהה על הגלגל של הברז, הכובע שמסובבים לפתוח את הברז.
אדום לחם, כחול לקר.

פשוט להחליף לברז של המים הקרים

אני לא מבינה בזה כלום ועכשיו אני בזווית אחרת ומצאתי את זה:

יש איזה סימן שיכול לציין חם או קר?

בד״כ חם מימין וקר משמאל.

אם אין סימן, מציעה לבדוק מה חם ומה קר - להזיז את המכונה ולהגיע עם דלי צמוד מתחת לברז.

לפתוח מים ולתת לזרום. לבדוק האם יוצאים קרים או חמים.
ככה בשני הברזים.

או - לבדוק אצל השכנים.
לכולם צריך להיות אותו סידור של ברזים למכונת כביסה.

אני לא יכולה פשוט להסיק שאם יצא חם אז כנראה שזה הברז הלא נכון?
ולא הבנתי בכלל למה יש 2 ברזים אם צריך רק אחד

חוסך חשמל במכונה. שימוש במים חמים חוסך לחמם מים במכונה.

תיכף בעלי יטפל

אז אנצל לעוד שאלה, על המייבש הפעם.
אני לא יודעת איזה תוכנית לבחור כל פעם,
לפעמים זה שעה וחצי במייבש ועדיין לח.

והבנתי שתמיד צריך לבחור extra dry של כותנה. בכל מצב אחר הכביסה יוצאת לחה.
אולי זה פחות טוב לבגדים, אבל לא רואה מה ההגיון בייבוש עדין יותר, שלא מייבש לגמרי את הכביסה...

ככ הרבה תוכניות ורק אחת שמישה?
לא הגיוני בעליל.
ידעתי שאני שונאת את הכלי הזה
באסה שאני חייבת אותו עכשיו

מייבש צריך לייבש בגדים. זה חוסך זמן של תליה הורדה ויבוש עצמאי כמובן.. זה שלחברה חשוב להראות שהוא משוכלל ויש לו מלא אפשרויות לא מזיז לי, כל עוד אכן קיימת בו אפשרות גם לייבש כמו שצריך.
במייבש שלי יש פשוט תוכנית על זמן, ואז לפי כמות הכביסה וכמה היא רטובה אני מפעילה על משך זמן מתאים.

בכפתור התוכניות.

זה בכוונה כדי לשמור על הבגדים. שלא יהיה חימום יתר.

וגם - בבתים מודרניים, בישראל וגם בעולם - באירופה, ארה״ב (הייתי וראיתי) - יש חדרי ארונות, יש ארונות קיר מרווחים, ואפשר להעביר את הבגדים שיצאו מהמייבש במצב cupboard dry ישר למדפים או הקולבים בארונות.

אני בד”כ מייבשת במצב הזה, cupboard dry, ואם מרגישה שנדרש ייבוש נוסף - בגדים עבים במיוחד - כמו פס הגומי והבד בתחתונים של בנים, איזורים עבים במותניים במכנסיים של הילדים ליום יום), אני מפעילה ייבוש נוסף - בכפתור לפי זמן.
כמו הכפתור ׳30 בתמונה.
אצלי במייבש בוש זה 20 דקות, והבגדים יוצאים. מצב אופטימלי.
לא לח ולא יבש מידי.

מחפשת המלצה

ואני צריכה שבגדים מהמייבש יצאו יבשים לחלוטין... מעדיפה קצת חימום יתר ולא להשתעבד לעוד עבודה שהמייבש אמור לחסוך..

יוצא יבש לחלוטין.

ולא יצא יבש
עכשיו ניסיתי על ג'ינס באופן אקראי. נראה מה ייצא.
לאמא שלי יש מייבש מלפני 30 שנה ואין לו אופציות בכלל רק לפי זמן, כבר נשמע הכי נורמלי.

לרוב זה רק גמיק

זה רק אויר חם שעובר דרך הבגדים שהם מסתובבים
ההבדל הוא בחום האויר (סינטטי צריך אוויר פושר)
ורמת היבוש

היא תמיד שמה על הראשון מימין וככה מייבש.
נראה לי רק שזה לא מתאים לבדים עדינים.
(וגם במייבש שלי התקבעתי על תוכנית אחת טובה וכל השאר יוצא לח..)

לא ממליצה לחבר מכונת כביסה למים/חשמל בלי טכנאי באיזור.

ולא בגלל שאנחנו לא מנוסים מספיק עם כל המידע שיש באינטרנט - אלא בשביל שהחברה לא תתחמק מאחריות במקרה ובאמת יש בעיה במכונה.

את לא צריכה להזכיר לו
(אם הוא מבקש עזרה בלזכור אז בוודאי שלעזור לו, אם לא, מבקש, ממש לא צריך להזכיר לו, הוא ילד גדול)

אא"כ הוא מבקש תזכורת ממך...

הייתי יושבת לו על הראש אם אני יודעת שהוא מזלזל.

ואם הוא מקפיד לקחת רק שפעם ב שוכח לא הייתי עושה סיפור.

את יכולה להסביר לו שזה מרוב דאגה שלך אליו.
אם הוא אחד ששוכח אולי שיעשה תזכורת בפלאפון.
ואז פחות יעצבן אותו שאת זו שרודפת אחריו.

הוא שוכח המון פעמים , ולפעמים לוקח ב2 בצהריים ולא בבוקר כמו שצריך ... 
בגלל זה אני חופרת לו 

מה אכפת לו שבבוקר תזכירי לו?

אבל בלילה , נגיד , שהוא כבר עייף גמור , ואז אני אומרת לו "כדור" הוא אומר אוףףףףף , די די די אני עייף

או שתסכמו שאת מביאה לו כל ערב את התרופה עם כוס שתיה או קפה.
רק אם יש לך כח.

ובכלל הוא צריך להבין שזה חשוב ולא מזלזלים בבריאות.

שיחזיק בחדר תבליט מהתרופה + בקבוק מים.
בהצלחה בגידול האיש, הרבה נחת

אפשר להפוך להרגל לקחת ביחד עם ארוחת הבוקר וארוחת הערב באופן קבוע.
פשוט להניח על השולחן לידו את התרופה, בלי לומר כלום.

זו הבחירה שלו לחלוטין.

לא משנה כמה תתעקשי - הוא יחליט אם הוא רוצה לקחת או לא.

מעשית, ייתכן שאם לא תגידי לו כלום הסיכוי שייקח גבוה ממאם תעירי לו.

במיוחד שהוא לא רוצה.
תני לו להתמודד בחיים, ככה בכ"א אני הייתי נוהגת
בעיניי זוגיות זה לכבד את המרחב של השני.

כי הוא לא רוצה? כי הוא שוכח?

נראה לי שהוא אחראי על הגוף שלו..

אם הוא רוצה אבל שוכח אז בסדר

אבל אם הוא לא רוצה ולא שוכח... אז מה העניין?

דברי איתו על זה

מה ההשלכות אם הוא לא יקח? כמה ישפיע עליך?

 

אם זו תרופה שיכולה לסבך אותו אז לאישתו כן יש את הזכות לדרוש שיקח.

יש לו אחריות כל כל המשפחה. הוא לא חי לבד.

זה להיות בת זוג ולא אמא או גננת.
במקום שאת לוקחת אחריות שלא שלךףמישהו אחר יזרוק אותה.. (וזה לא רק בזוגיות).

במקומך הייתי אומרת לו סימולטנית:
בעלי היקר– אתה צודק. עשיתי טעות ואני לא המזכירה שלך אלא אשתך,
ובטח שאני לא רוצה להציק לך, או צריכה לקחת על עצמי את האחריות שלך במקומך.
וחוץ מזה אני בטוחה שאתה מסתדר וזוכר מצויין לקחת את התרופה,
אתה בטח דואג לחיים ולבריאות שלך, ומרוב שאתה חשוב לי בטעות לקחתי צעד אחד יותר מדי.
מעכשיו אני משחררת, והולכת להשקיע את האנרגיות האלה במשהו הרבה יותר פרודוקטיבי, כמו *****.

ודה רבה לכולכםם ... האמת שזה היה רק  דוג' רציתי  בכללי תשובה עד איפה הזוגיות ואיפה צריך לתת ספייס לצד השני ...

תביאי לו את הכדור עם המים למיטה... אם כל הסיפור זה עייפות.. לא יהיו תירוצים.... מפונקים

מכיר את זה. רק מהצד השני

שואלת אותו איך הוא רואה את הדברים- האם חשוב לו לקחת את הכדור, למה חשוב לו, איפה הוא רואה אותי בהקשר הזה, האם הוא רוצה עזרה, איזו עזרה באמת תעזור לו.
אפשר וכדאי גם להוסיף את הצד שלך בנושא, איך את רואה את הדברים, אבל לבוא בגישה מאוד לא מאשימה אלא שאת לגמרי בצד שלו ורוצה לפתור את הנושא ביחד איתו כי את מוטרדת מזה ורואה שמה שאת עושה נכון לעכשיו לא עובד טוב ומפריע לו, אז את רוצה למצוא פתרון אחר שיעבוד טוב יותר.

אצלי ממש העדפתי שבעלי יזכיר לי לקחת את הכדורים (במקרים שהיה צריך). אחרת...
בכל מקרה - כשבעלי כן היה מזכיר לי זה היה מתחלק ל2 סוגים של תגובות
עצבים - במקרה והוא רק היה מזכיר לי...
אין ספור תודות - כשהיה מזכיר לי בתוספת כדור ביד + כוס מים.

בינינו - למי יש כוח ב7 בבוקר או ב10 בלילה לקום מהמיטה, לחפש את החפיסת כדורים, להוציא את המינון הנכון ולמזוג כוס מים...
כשבעלי היה מגיע עם הכל ביחד - ממה יש להתעצבן?

באופן כללי -
תמיד דואגת לבעלי. אבל יש הבדל (לדעתי) בין הערה לדאגה.
כשאני דואגת שישתה ויאכל כמו שצריך בצאת הצום אני אכין לו את הכל מראש. אארוך את השולחן ואכין את האוכל שהוא אוהב.
אם זה רק הערה - זה כבר פחות נעים לקבל... . זה כבר נשמע כמו - אתה צריך לעשות ככה וככה אבל תדאג לזה בעצמך.

שם לדעתי הנקודה של הזוגיות.

מכון פוע״ה הוקם בתחילה כמרכז תורני להתמודדות עם בעיות פוריות וייעוץ לטיפולים על פי ההלכה - אך מאז המכון הלך והתרחב ומצטיין במתן ייעוץ תורני על ידי רבנים, מומחים, גם על ידי נשים אם צריך, במגוון נושאים בחיי המשפחה היהודית.

יש להם הדרכת כלות והדרכת חתנים, וגם ייעוץ נישואים, מה שאת מחפשת.

אם מדובר בייעוץ, מריבות, שיפור חיי הנישואין יכול להיות שיועץ יועיל יותר.

אני פשוט לא רוצה שבעלי ידע על הייעוץ הזה הוא מתנגד בכל תוקף , ואני כבר לא יודעת מה נכון לעשות ..

יודע.
אם תרצי בפרטי אוכל להעביר לך מספר טלפון לרב שעוסק בייעוץ שלדעתי יכול להועיל.

תסתכלי באתר שלהם
(יודעת שיש יעוץ, לא בטוחה שטלפוני...)