פורום נשואים טריים (עמוד 285)

את אפרת צור
ואת נעמי וולפסון
אולי גם יסכה שומר? לא בטוחה.

באיזה אזור את מחפשת?

שאפרת צור מקבלת שם.
אולי בצומת סגולה? חפשי את האתר שלה ותוכלי גם להתרשם..

מאלעד, אילנה פריוף 

קרני שומרון

אני אישית לא מכירה ולא שמעתי המלצות רק הבנתי שבנוסף לבודקת טהרה היא גם יועצת מינית.

אלתרנתיב בת"א
קפה קפה בגש

ממש אשמח לעוד..

מסעדה חלבית מהדרין בהכשר אגודת ישראל אם אני לא טועה, מסעדה ברמה מאוד גבוהה וטעימה אבל קצת יקרה מהממוצע.
אין להם חדר אירועים נפרד אבל יש מצב שהם יוכלו לסגור לל את המסעדה לאירוע.

יש לקפה קפה בנמל תל אביב

טאבו שאפזר להכין לבד.
המליצו פה על משהו בשם כרטישיח שאפשר לקנות והעלו כמה דוגמאות.
תנסה לעשות חיפוש בפורום ולראות אם זה מתאים לך..

@נתנאל וייס
מקווה שזכרתי נכון

ראיתי את עצמי עם אדם אחר,בונה איתו את חיי. הרבה מהזכרונות שלי בשנות ההתבגרות הקריטיות נסובים סביבו. זה משנה, זה עושה משהו.

אבל מהרגע שמצאתי את האיש שלי אני כל כך שמחה שנפרדנו! פתאום קלטתי שאינמצב שמישהו מלבד האיש שהתחתנתי איתו לא יתאים לי. ואולי אם לא היינו נפרדים לא הייתי מוצאת את האדם הנכון. זה להבין שהשם סידר הכל כמו שצריך.

לקשר בגיל הזה אבל מיותר לגמרי, מסבך מכל ההיבטים וכן עלול לפגוע, כל מקרה לגופו. ולכן לא להיכנס לזה.

תראי לי היה קשר עם בחור לפני החתונה, משהו שנגררתי אליו וממש התחרטתי שהתחיל בכלל.. (אני מבית חרדי ממש אולטרה, כזה שמתחתנים בשידוכים אחרי 3-4 פגישות, וזאת הייתה תקופה קשה שלי אחרי כמה משברים נוראיים, כך שעצם הקשר היה בעייתי) היום אני יכולה לומר שזה בעצמו לא פגע בקשר עם הבנזוג כמו שההרגשה מלוכלכת, ודאי אם לבנזוג זה לא קרה...
בוא נאמר שאם יש משהו שאני מצטערת עליו והייתי משלמת הון בשביל להחזיר את הגלגל אחורה לו הייתי יכולה זה הקשר הזה.
אבל כל עוד את משכילה למחוק את זה ולא לתת לזה להשפיע זה לא אמור לפגוע חוץ מהשוואות שזה דבר בלתי נמנע.. לא באופן ישיר אבל קיים...

וההכרה בדיעבד שזו היתה נפילה
הזכרונות קשים אבל לא בהכרח מאיימים
זה אחרת כאשר מדבר בקשר שהזכרונות ממנו טובים וניסיבות שונות גרמו לו להתבטל
לפעמים זה יכול להיות מערער, בעיקר ברגעים קשים. אבל לכל התמודדות שלא מטוטאת יש פתרון

פוגע

כמו כינר או ניר עציון
שם אני חושב שהחזרץ חדרים היא שעה אחרי מוצאש

היקרים זה כינר, לביא, ניר עציון.
אנחנו היינו בגולדן טאוור באשקלון. לא מהמפוארים אבל אווירה מאד שבתית ונעימה.
יש עוד מלונות כאלה, בירושלים ובעוד מקומות. בדכ תואם גם כשרות ברמה גבוהה

אוכל טעים. שרות מעולה ואווירה נעימה

אתה מודיע למלון, לא שואל, שאתם שומרים שבת.
מעט מאד מלונות גובים תוספת כזאת כי זה מבריח את הציבור הדתי.
אם דורשים כי עכשיו תקופת תיירות נכנסת לשיא, תשלם. אבל אז זה לא תלןי בשום תפוסה.
אם לא מקובל אליהם חייג למלון הבא. יש אינספור מלונות בארץ והתחרות קשה

"לא מרגישים אוירת שבת" יכולות ליהיות לא מעט בעיות של חילולי שבת , פתיחת דלת של החדר והמזגנים שמפעילים ומכבים את עצמם ברגע שיוצאים ונכנסים לחדר...
בכל המלונות שמיועדים למגזר הדתי ישנה אוירה של קדושה מיוחדת, אין חילולי שבת בפרהסיה כמו שקיים בכל המלונות, ובמוצאי שבת אתה יכול בנחת להכין את עצמך לקראת יציאה אף אחד לא עומד לך עם סטופר.

ואם אתה אוכל שם אז בכלל..... עניין הכשרויות..... גם לא בקיאה בעולם הזה אבל יש את מלון כינר על הכינרת. מיועד לציבור הדתי וקרוב לכל האטרקציות של הכינרת.. נחלים.. רמה"ג...

היינו שם לפני שנה והיה לנו טוב סה"כ. לא מפואר, אבל נהננו.
היו שם עוד הרבה דתיים, ככה שהיה מניין והייתה אווירה של שבת. כמובן שהתאימו לנו את החדר והכל. ארזנו את הדברים שלנו במוצ"ש ולא קודם, אבל אני לא בטוחה לגבי תשלום נוסף על זה

המלונות הדתיים כמו ניר עציון כינר ולביא מראש לא מבקשים אבל יקרים יותר (וברמה גבוהה).

יש מלונות שמתאימים לשבתות בר מצוה במחירים יותר עממיים, ושם זה כלול במחיר.

לדוגמה גולדן טאוור וגני שמשון שבאשקלון.

ממה שראיתי בעבר יש קורלציה בין רמת הכשרות במלון לאוירה בשבת ולנושא של נגישות לדתיים

(לדוגמא היפוך ארוחות גם).

 

דעתי האישית שלא כיף להיות בשבת במלון בלי אוירת שבת, ואותה תקבל במלון שמתאים לדתיים מבחינות נוספות..

ממש מקסים שם,
צריך לבדוק אם ההכשר מתאים לכם

אתה מודיע כבר ברכישה שאתה עוזב במוצש.

לא נתקלתי בבעיה בירושלים אף פעם.

היינו שם לפני שנתיים ומאוד נהנינו, היתה אוירה מאוד שבתית.
אני לא יודעת אם גבו יותר כי מישהו שילם עבורנו כמתנה

אבל שווה בדיקה. יכול להיות שבאמת בתום לב הוא סתם שמע את השם הזה והתחיל לחבב אותו, וזה רק צירוף מקרים, ויכול להיות שבאמת הבחורה הזו מצאה חן בעיניו אבל שום דבר מעבר..

יש שם שאני אוהב לאחרונה ויש לי שכנה פה בשם הזה...
האמת היא שאני די מתעב אותה, אז מה?
חבל על בדמיונות שלך,תחשבי טוב...

ייתכן שהוא עובד איתה יחסית הרבה שעות והוא מרגיש שהוא קצת מתייחס אליה מעבר לרק קולגה
מניח שבפועל ובמחשבה לא קרה כלום עדיין משהו בו רוצה שתהיי מודעת

תפתחי איתו את הנושא בעדינות

פתאום אמר לך אני אוהב את השם הזה?.. קצת מוזר.. גברים בד"כ לא מייחסים חשיבות לדברים כאלה.. מתאים יותר לנשים לדבר על חיבה לשמות. תשאלי אותו מה גרם לו לשנות את דעתו לגבי השם? תמוהה קצת..

אז אמר לי לפני כמה ימים שהוא התחיל לאהוב את השם הזה ולאחר כמה ימים אמר שוב ולא זכר שאמר בפעם הראשונה..
זה נשמע קטנוני אבל זה הציק לי.
היחסים ביננו מעולים אבל עדיין לא עשה לי הרגשה טובה ..
לא נראה לי חכם לפתוח את הנושא כי זה רגיש כל כך .. מפחדת שיפגע

אבל בשביל השקט הנפשי שלך כדאי כן לשתף אותו בחששות שלך לא כהאשמה ח"ו אלא כשיתוף בחששות שלך.

אני לא אוהבת לשמור בלב. לא בריא.
אני בעד פתיחות. מקסימום עושים מזה צחוק.

כשלא אוהבים שם זה בגלל קונוטציה או מישהו שלילי שנושאים אותו.
אולי בעבר השם התקשר לו למשהו שלילי ועכשיו הוא נתקל בו בהקשר שהוא בסדר ולכן שינה את דעתו?

למה פתאום זה בסדר? אני גם לא הייתי רגועה אם בעלי היה חושב שמישהי בעבודה היא "בסדר"...😡

כוונתי בבסדר זה שהיא לא נוראה ואיומה גם אם אין לו איתה ואליה קשר או יחס אישיים מדי.

אבל עצם שינוי הדיעה לגבי השם זה כבר מעיד על איזשהו יחס אחר מעבר לסטנדרטי לגבי מישהי מסויימת.. טוב, יכול להיות שאני מדומיינת..... מה שחשוב הוא שהוא שומר על עצמו שם וכל ההתנהלות שלו מול עובדות הוא ענייני בלבד. והכי חשוב שהיחסים ביניהם תקינים. זה מעיד על הכל.

גם אני ״גיליתי״ שם לבן בגלל משהו בעבודה וזה לא קשור לכלום, פשוט השם עולה במודעות ואז קלטתי שהוא די מוצא חן בעיני.

לדעתי הקשר בין זה שהשם שלה מוצא חן בעיניו לזה שהיא מוצאת חן בעיניו קלוש ביותר.

ומצד שני לא תקנאי.
כלומר, תנסי לברר בעקיפין לגמרי מה קורה אם קורה בכלל...
בלי לדבר על זה איתו ישירות בשלב זה בשום צורה - כדי לא להכניס לו רעיונות (אם לא היו לו) לראש. ה' נתן לך בינה יתירה
ואם וכאשר תגלי שיש משהו אמיתי בחששות שלך, תיגשי לזה רק מתוך חכמה. מתוך שיקול דעת ולא מתוך סערת רגשות.
ולדעתי הגישה צריכה להיות קודם כל כזאת שמצד אחד הוא יודע שאת מודעת למה שקורה ואת לא פראיירית בכלל (ואת לא בוחלת בשום אמצעים בשעת הצורך), אבל מצד שני את לא נבהלת, ואת כמובן לא מקנאה בכלל כי פשוט אין לך סיבה. - א. את הכי טובה ויפה בעולם באמת. ב. הוא בחר בך וה' אמר את דברו וגם אם יש לו דמיונות בקשר אליה, אלו דמיונות. ומספיק שאת יודעת את זה ומאמינה בזה, כי הרבה מהדברים האלה מוזנים מהיחס שהאישה נותנת לזה.
והאופן צריך להיות כזה שאת מדברת איתו מתוך אהבה והבנה ואמון - שגם אם יש משהו זה לא כי הוא רע או שיש משהו רע בינכם, אלא היסחפות שלו שהוא בעצמו לא מעוניין בה בוודאי "אז בוא ננסה לעצור אותה לפני שיהיה מאוחר". דברי בשלוות נפש.

בכל מצב, אל תזלזלי בחששות שלך, אבל גם אל תתני להם לבלבל אותך. לא מצד זה שכבר תתעוורי ביחס למה שקורה באמת במציאות, וגם לא מצד זה שתורידי מערכך בעינייך ובעיניו בגלל מישהי בעבודה.

בהצלחה...
כל הכבוד לך על הנשיות
❤

נקרא לילדנו.

עכשיו אני מבינה למה.

יש לנו עובד עם השם הזה, והוא די דומיננטי, בעלי לא מסכים שאני אתקשר אתו יותר מדי, רק לצרכי העבודה.

עכשיו הבנתי מה ההתנגדות שלו לשם למען ה'.

קורה לי להכיר אנשים ולהגיד לעצמי וואוו שם יפה! זה לא אומר כלום על מה שאני מרגישה כלפי אותו אדם

ועוד יותר אם את אומרת שהוא שכח שאמר לך אח"כ... מאד אופייני. ובמיוחד שהיחסים ביניכם סבבה אז אל תכניסי בעיות איפה שאין... מכירה זוג בתהליכי גירושין בגלל שהאישה קנאית והייתה עושה דברים כאלה.

האם שתכירי מישהו לא נחמד , נראה לא משהו ובכללי לא בנאדם סימפטי .. עדיין יכול לעלות לך שהשם שלו יפה?
את צודקת בכך שאין צורך להכניס בעיות איפה שאין ואני משתדלת מאוד לא להכניס אבל סתם תוהה ביני לבין עצמי האם לאהוב שם מעיד על קונוטציה חיובית בהקשר של בעל השם..
וגם אם כן , האם יש בעיה בכך ..

אבל אמא שלי אהבה את השם. בסוף ניצחה. לא נראה לי שאבא שלי מתחרט...

כאילו אני כתבתי את זה... התסכול שלי בשמים . תחושת כישלון ואשמה איומה ...

אני כבר שנה שלישית בלימודים במצב של שנה ראשונה .. בא לי לבכות שאני כותבת את זה ..
כאילו אין לי אחריות ..
מרגישה בתוך ביצה עמוקה וטובענית כ''כ!!

את התואר או ללמוד / לעבוד קשה באופן כללי 😨😨

אני לא יודעת מה הייתי עושה במצבך כי אני סיימתי את הלימודים בחודש 8 וניגשתי למבחני מועצה עם תינוק בן 4 חודשים. לקחתי עזרה מההורים במבחני מועצה. אין ברירה.

את חייבת לנשום עמוק ולתת פוש מטורף כי אם תימרחי עם זה סיכוי גדול שתפסידי הכל וחבל. גם בהמשך יהיו עוד תינוקות, החיים לא נהיים קלים יותר.

לזכור שזו תקופה ולזכור שזה לא רק בשבילך. חשוב גם למשפחה אמא עם מקצוע יציב וטוב.

בהקשר הזה זו אשתי שדחפה שלא אהיה שאנן.
בסופו של דבר התואר מאוד משפיע כלכלית וכלכלה משפיעה על כל הבית.

חייבת שזה יבוא ממני ..

זמן, כסף, משאבים.
בשביל תואר שיתן לך אפשרות תעסוקה
אין כמעט השקעה בטוחה וחשובה מזה,
בלי תואר היום אין כמעט משרות טובות בשוק.
זה לא דבר של מה בכך.
זו השפעה לכל החיים.

אם אני אמצא פתרון אשתף, בינתיים זה נראה עוד רחווווווק

בעלי ללא לימודים עדיין ..
זה מונח עליי אבל רחוק כ''כ ..

בסד
התואר שלי גם נמרח. תוך כדי התואר ילדתי 2 ילדים ודחיתי ודחיתי וילדתי כבר את השלישית בשנה שישית ואת הרביעית בשנה 8.. וזהו הבנתי שאם באותה שנה אני לא מסיימת יחול חוק התיישנות.. וכל הזמן שלחו לי מהמזכירות האקדמית הודעות מלחיצות.. לידיעתך.. לידיעתך.. תצטרכי להתחיל קורסים מחדש. לידיעתך.. וכו. עד שהרמתי טלפון בדקתי מה החובות וכו.. וסיימתי עם הסיוט הזה. עוד רגע וכבר לא היה לי תואר. בנות יקרות. החיים רק נהיים יותר מורכבים. לא כדאי לכן לקום באמצע הלילה ולהיות מוטרדות מזה. ממני זה הדיר ממש שינה.. מחר אתן מחליטות שאתן מטפלות בזה ומסיימות עם זה. דחיינות זה נורא. מזל שבעלי דחף אותי לזה . זה גם נתן מוטיבציה לסיים עם זה... בהצלחה.

השפעת עליי!!!

מה שעזר לי
זה לבחור שעתיים ביום שבהם אני פועלת בפול למידה והשקעה ללא הסחות דעת

וזה עזר לי ממש להתקדם

בהצלחה!

כמה עצות בעז"ה שלי עזרו לסיים.

א. בקשי עזרה מבעלך. מן הסתם הוא מבין את החשיבות לסיים. גם לעצמך וגם בשביל שניכם להתנהלות כלכלית.
תסבירי לו שאת זקוקה לדחיפה ותזכורות ממנו. ואם צריך גם עזרה טכנית. למשל שישמור על הקטן ואת תלכי לעבוד, שיקח יותר אחריות על מטלות הבית וכו
אולי הוא יכול גם ממש לעזור עם המטלות הלימודיות שלך. לעזור לסכם, לסדר את החומר, לעזור להתכונן לבחינות וכו.

ב. לכי לספריה שקטה על מנת להתרכז ולעבוד ולא תהיה לך ברירה אלא ללמוד. גם כי תרגישי לא נעים שהוא משקיע ואת מבזבזת זמן, וגם כי בספריה אין פיתויים להפסקות כמו בבית (שימי את הנייד מושתק עמוק בתיק!!)

ג. בקשי עזרה מחברה, אפילו בתשלום, שתשב איתך יחד ותעזור לך בעבודות.
למבחנים תלמדי עם חברה ולא לבד.

ד. תעשי רשימה של כל המטלות ותפרקי אותם למשימות קטנות ותעשי לוח עבודה מתי את עושה כל דבר.

ה. תפרגני לעצמך צ'ופרים על סיום משימות!!🎁
משהו כיף לעשות עם בעלך,לבד, או חברה.
משהו שרצית לקנות....וכו.

ו. והכי חשוב! להתפלל לקב"ה ולבקש את עזרתו כי הכל מאיתו ולכבודו כל מעשינו!

בהצלחה רבה יקרה!!

תודה !!!!!

שאכן יש לך משהו יותר חשוב:

 

יש לך בעל, יש לך תינוק... ב"ה.

 

תחשבי אולי - שלטווח ארוך, גם בשבילם חשוב שתהיה לך אפשרות למקצוע טוב.

 

אולי הדבר החשוב באמת - יתן מוטיווציה גם לפחות חשוב.. אבל גם חשוב.

 

ואז, תעשי לך איזשהו תכנון מעשי של זמנים - ותשתדלי מאד לעמוד בו.

 

הצלחה רבה.

לא יודע מה את לומדת אבל אם זה לימודים קשים, זה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להצליח כשצוברים כזה פער גדול, לידה הנקה וכו', בטח לפחות שלשה חודשים, זה יותר משליש מהשנה.
פשוט תשחררי, הלכה לך שנת לימודים..לא הלכה בגלל שישבת רגל על רגל וראיתי סדרות, התחתנת הבאת תינוק לעולם. ב''ה! אל תהי מתוסכלת. תשמחי!

אל תנסי להגיש עבודות. של 100
את לא שם
תנסי להגיש עבודות שיתנו לך עובר

ותנסי למצוא מישהי שגם לומדת את זה ותלמדו ביחד (פחות נעים לחסל"ש אותה)

או פחות טוב לך ללמוד כרגע

תבדקי אפשרות של שנה הפסקה למשל או להפסיק את התואר בכלל ולמצוא את הדרך שנכונה לך

אני לא יודעת מה אני רוצה !!!!
נראה לי שהמניע הוא עצלות ותו לא .
לא בא לי להתאמץ 😔

אותך, לקח לפחות חצי שנה להתרגל ולהתארגן עם תינוק, במיוחד שבגיל האלו הם עדיין כל הזמן איתנו, כשהם מתחילים לזחול וללכת תרגישי שיש לך הרבה יותר אוויר וזמן
הלימודים יחכו אם אין ברירה.. תלוי איזה תואר את עושה.

ובגלל זה את "נמרחת". האם הלימודים מעניינים אותך? את חושבת שזה התחום שלך? אם התשובה היא שלא, כדאי שתחשבי לשנות כיוון.
אני מאוד נהניתי מהלימודים שלי ולכן יכולתי להתמודד עם הקושי.
אני נכנסתי להריון בשנה האחרונה שלי ונותרה לי מטלה אחת קשה מאוד - בחינה בע"פ מול המרצה של כמה פגישות. הצלחתי ללכת לכמה מהן ו3 פגישות המרצה בטוב ליבה המירה לי בעבודה להגשה.
אז אם הבעיה היא זמן וטיפול בתינוק, תקבעי פגישה עם ראש החוג ונסי להציג לו את מצבך ולהבהיר לו שאת לא מעוניינת לרדת ברמת הלימוד אלא את מבקשת שילכו לקראתך עם סוג המטלות שיתאים למצבך. ובכל מקרה כדאי להפגש איתו כדי שישטח בפנייך את המצב ויאתגר אותך לעמוד ביעדים.
שיהיה בהצלחה!

אחרת מן הסתם לא הייתי כ''כ מתוסכלת מהמצב.
תודה על העצות !

אני נלחמתי בשיניים ללמוד ולא הצלחתי להתפנות לזה באמת בדיוק כמו שאת מתארת (תינוק, כל עיסוק שהוא לא ללמוד..) , עד שקלטתי שאני לא באמת מעוניינת בלימודים הספציפיים האלו ועזבתי באושר גדול. עכשיו לומדת משהו אחר והרבה יותר נהנית, ולמרות שילדתי אני יודעת שאני מסוגלת להצליח ללמוד.
מסייגת רק שמה שנכון לי אולי לא נכון לגבייך 😏
כך או כך יכולה רק לאחל לך בהצלחה!

האם מה שמונע ממך ללמוד הוא שאת קרועה בנפשך לגבי המשך הדרך? ואז ייסורי כל צעד נובעים מהתחושה שהינך מתרחקת ולא מתקרבת

או שיש לך קשיים מקדם וכדור רטלין או חברותא יכולים לסייע

תסכול הזויייייייייי
אין מה לעשות לחשוק שיניים ולהכריח את עצמך!!!!
תזכרי שכמה שקשה היום בעתיד יהיה קשה פי כמה בעז''ה כשיבואו עוד ילדים..
זה שעון חול

חוויתי את זה גם לאחר הלידה הראשונה, ממש כמו שתיארת.
ופתאום הלימודים היו פחות חשובים.וגם התינוקת דרשה את שלה...
אבל תחליטי שאת מסיימת ולא נמרחת עם זה! זה לגמרי בידייך ובהחלטה שלך .
תראי מה נשאר לך, ותנסי לארגן רשת תמיכה של הבעל, משפחה ואןלי בייביסיטר אם צריך.
העיקר לסיים! ולא להתעצל. וזה דורש מאמץ לא קטן...אבל אפשרי בהחלט.

אחרי שתסיימי תוכלי לשקול בנחת אם להמשיך בזה או לא,
זה לא נעשה יותר קל כשמצטרפים עוד ילדים ועדחף לסיים כמה שיותר מהר.
בהצלחה!

לצערי מוכר מדיי
אני לא חושבת שזה בא מתוך עצלות,
צריך זמן להסתגל למצב החדש..
אם את רואה שזה לא עובר עד סוף השנה, ונכשלת ברוב המבחנים, עצה שלי - קחי שנה הפסקה!.
תתאפסי על עצמך, תתרגלי למצב החדש כאמא ותנשמי!

אם את לומדת מתמטיקה, מוזמנת לפרטי..
יש לי דרכים לעבור מבחנים עם מינימום למידה 🙈

ורק לידע כללי - אחרי לידה לוקח לגוף לפחות חצי שנה לחזור לעצמו, ואם את מניקה - אז לגיטימי שתיהי עייפה חצי יום..
קיצור - אני לא מאמינה שאת עצלינת, באמת קשה להתרכז למידה כשהגוף חלש ויש דברים יותר מענינים ויותר חשובים לעשות.
ואם גם את תאמיני שזה לא עצלות, אלא מצב זמני, תוכלי להתקדם ולקבל החלטות בצורה טובה יותר ולא מתוך מקום של האשמה עצמית..

יש דרכים להתמודד! (מנסיון)
והראשונה היא - תשחררי!
תני לעצמך את הזמן להתרכז בבית, בבעל ובתינוק החדש

יהיה טוב!

כי זה עניין כל-כך ייחודי - לאדם, ואצל אותו אדם עצמו, לקשר המיוחד שנוצר עם אנשים שונים.

 

לי היה למשל קשר שבין הפגישות הרגשות היו מאוד חיוביים, של משיכה. ודווקא בפגישות היו רגשות פחות טובים, לכיוון הדחייה אפילו. בסופו של דבר הבנתי שנמשכתי מאוד לאישיות, אבל היו דברים חיצוניים (לאו דווקא מראה) שהיה לי אתם יותר מדי קשה.

אז אולי כדאי לשאול את עצמך, האם בין לבין את מרגישה ש"נעלם", או שמתהפך. אם רק נעלמים ההתרגשות והפרפרים, אבל התחושה עדיין חיובית, ובמיוחד אם הדעה שלך לגביו חיובית, ויש הערכה לאישיות ולעולם הערכים שלו - זה נראה לי בסדר. ייתכן שאת או הוא פחות אנשים "של טלפון", ולכן שיחות הטלפון מרגישות פחות טובות, ומורידות את ההתלהבות בין הפגישות. יכולים להיות כל מיני דברים... בסה"כ זה נשמע מצב נורמלי וחיובי.

אם יש היפוך - רגשות שליליים, ולא רק חוסר התלהבות, אולי זה מצב הפוך לזה שתיארתי: אולי דברים חיצוניים מושכים אותך, אבל זה מבוסס בעיקר על זה, ולא על האישיות, וזו בעיה (זה יכול להיות מראה, קול, שילוב של מחוות \ סגנון דיבור \ תנועה \ חיוך שלו שיוצר כריזמה \ ג'נטלמניות \ חברהמניות... או כל שדר אחר שאת באופן אישי נמשכת אליו).

שוב, זה לא הכרחי שאם זה המצב זה מה שיקרה, ולא הכרחי שאם זה מה שקורה זה המצב. זו רק הצעה - ואת היחידה שיכולה לדעת.

נקודות למחשבה..

זו התאהבות אבל אז מה?

זה מפחיד אותי.
להיות מסונוורת. שאולי אני מפספסת דברים שחשובים לי.. שאני אתחתן עם הבן אדם הלא נכון כי התאהבתי וחשבתי שזה זה בגלל כל מיני התרגשויות בלב.
אני ממש שכלית ואני מרגישה שהרגש פי אלף יותר חזק כרגע מהשכל. השכל כמובן מתפקד, גם בפגישות וגם בין לבין הפגישות. אבל עדיין.. הרגש ככ חזק שזה פשוט מפחיד.

שאתם תצטרכו כדי להתגבר על הקשיים שיעלו כתוצאה מהחיבור שלכם.
אבל אם את מודעת לזה, בצעי בדיקות שכלתניות כדי להחליט . אני מסכים איתך להתאהב זה מסוכן ואפילו מפחיד

גם אצלי זה היה ככה עם בעלי...
לדעתי זה בגלל שאתם לא באמת קשורים עדיין בקשר של נישואין. יש משהו לא יציב בקשר של דייטים. כל יום זה יכול להיגמר. אין מחוייבות אמיתית... לא יודעת להסביר כ''כ רק שגם לי זה היה ופשוט הבנתי שמבחינת שכל- אני שמחה בו, מעריכה את מידותיו ופועלו, מבחינת רגש- הוא קיים ולפעמים מכובה, בסגר, לא צריך להרגיש כל שניה מרוגשת.. זה טבעו של הרגש שהוא נע וזז. נשמע לי תקין. אז התקדמנו הלאה

שיכול להיות שזה לא קשור לבין אדם, או לקשר שלכם.

יש אנשים שפשוט לא טובים בטלפון... אני כזאת. היינו מתקשרים אחד לשני ונשארים בשקט כאילו לא היה לנו מה להגיד זה היה ממש מביך. ואז מנתקים ומדברים שעות בהודעות וואטסאפ.

זה נשמע אמיתי לחלוטין.
אם הנתונים של הבחור מתאימים לך, יש לך מציאת חן ומשיכה אז קבלת גם פרפרים לבונוס. זה נפלא!
מזל טוב

חח

רק הייתי רואה אותו
הייתי נמסה

ובין לבין כלום

תצליחי יקרה!

בטלפון עם מישהו שמאד הייתי שמחה לדבר איתו פנים אל פנים. זה קורה לי בעיקר אם אנשים קרובים.
זה קרה לי גם שיצאתי עם בעלי ואפילו היום שאנחנו נשואים, גם עם ההורים שלי.
כשיצתי עם בעלי בקשתי ממנו לצמצם כמה שיותר בשיחות טלפון כי הם העיקו עלי.

אבל קוראת תגובה תגובה וממש מעריכה!
מרגישה שזה עוזר לי להבין נכון יותר את הסיטואציה הזאת שאני נמצאת בה ולנתח אותה קצת אחרת מאיך שתפסתי אותה..
תודה רבה לכם!!

לא ידעתי מה אני מרגישה כלפיו אבל ידעתי שאני רוצה את הקשר הזה

וכמה זמן אחרי זה כל הבילבול נעלם וידעתי שזה מה שאני רוצה

וב"ה זכיתי באהבה שכל כך התפללתי אליה

אפילו היו פעמים שהחלטתי לחתוך וברגע שראיתי אותו שוב, פשוט לא הבנתי איך יכלתי לשקול את זה בכלל.
שזה נשמע אמנם מאוד רגשי ואימפולסיבי, אבל כמובן שהתייעצתי עם אנשים ווידאתי בשכל שאני באמת חושבת שהוא אדם מדהים ומתאים לי.
אני חושבת שמה שקרה בין הפגישות זה שכל החששות (והיו חששות, לא אומרת שלא) תפסו תאוצה ומילאו לי את הראש עד הפעם הבאה שהתראינו.
ב"ה אני יכולה להגיד שטוב לנו ביחד ומפחיד אותי לחשוב מה היה קורה אם הייתי מפסידה אותו.
כמובן שזה אינדוודואלי, אבל לפי התיאור שלך, מוקדם לחשוש. תמשיכי ותנסי להבין מה מרתיע אותך וכמה משקל את באמת צריכה לתת לזה.
בהצלחה!

תסתכלי על זה אחרת: את *רק* חודש איתו. תני לזה זמן. תבואי לפגישות בנחת, בסופו של דבר את בעצמך כותבת שאת נהנית מהן.

מלבד זאת, לדבר ביניכם על הקשר עצמו ועל מה אתם צופים לו - מקדם אותו, ואת הרגשות הבאים איתו. לא ברור מדברייך איפה אתם עומדים מבחינת שיחות 'יחסינו לאן'...

לא שיש בעיה עם התאהבות, רק תבדקי שזה לא מכסה עלל דברים אחרים. לפעמים כשאוהבים מוכנים להתעלם מכל מיני דברים, ולמעשה בחיים כשההתאהבות נעלמת צריך בסיס לאהבה וחיים משותפים.. מספיק לראות את אחוזי הגרושים בשביל להבין שהתאהבות לבד לא שווה כלום מהסיבה שהיא לא מחזיקה יותר מדי זמן.
בשביל חיים זוגיים טובים צריך בסיס משותף רחב מאד

מרוצים מאוד ב"ה.

מזרחי/הפועלים/לאומי

יש להם עמלות הכי נמוכות .

בעלי בפועלים.. כי הוא אוהב את האפליקציה והשירות.
אני ביהב. כי היתרון הגדול שלהם שאין עמלות..
והאפליקציה החדשה משודרגת יחסית לקודמת..

לאנשים שמחפשים שירותי עו״ש פשוטים זה מצויין. זה ללא עמלות , למעט דברים חריגים.
צריך לציין רק שחובה סמארטפון כי זה בנק באפליקציה בלבד וללא סניפים .
יש בנקאי שאפשר לדבר איתו ויש צ’אט פעיל.
עוד חסרונות- אין אפשרות למשכנתא או מטבע חוץ.
פפר זה בעצם בנק חדש מקבוצת לאומי אבל הוא נפרד מהם.
ולגבי בנק איגוד - את המשכנתא לקחתי מהם וקיבלתי את ההצעה הכי טובה , כשאת ההצעות האחרות נתנו לאומי ומזרחי.

זה תלוי בכל מיני מבצעים של הבנק
גודל משכורות וכד
שווה לדבר עם כולם

יש כל מיני פרמטרים והתנהלויות..
האם אתם צריכים סניף קרוב?
שירות טוב ומקצועי?
ללא עמלות?
אתר טוב?

אם אחד מכם עובד הוראה יש לדיסקונט שהוא בנק טוב סך הכל, תנאים ממש טובים.

שלפעמים דברים משתנים גם מסניף לסניף
אני עברתי באותו בנק מסניף קרוב לסניף רחוק וההבדל ביחס שמים וארץ

קרה גם לנו.
יש סניפים איומים ונפלאים באותו בנק ואפילו באותה עיר.
וגם ההצעות שמקבלים יכולות להשתנות לפי סניפים.
ואגב אם אתם צעירים או סטודנטים תקבלו ברוב הבנקים תנאים טובים ללא עמלות

קורה גם שהניהול גרוע והעובדים לא מקצועיים בבנק שאמור להיות ממש חזק (קרה לי אישית).
התוצאה היתה טעויות ממש מטופשות בהמון דברים. בסוף החליפו שם כמה דברים והמצב ממש השתפר (אחרי שהתלונננו חריפות).

אבל לא פעם הבנק נותן יותר משאבים בסניפים עם אוכלוסיה שיותר חשוב לו לשמר לקוחות ממנה.
לא פעם הצוות מקצועי יותר, צוות יחסית גדול למספר הלקוחות, ובכללי תודעת שירות ויחס לחקוחות שמוכתב מלמעלה וכד'.... (מהכרות עם התחום).

גם נכון.

להיות " חבר של הבנק" או משהו כזה זה נותן לך שנה בלי עמלות בכללל לא משיכה לא העברה כלום.

גילוי נאות אני ואישתי מכניסים משכורת של משרד החינוך

 

יש בשישי ויש בראשון. תבדוק ספציפית לגבי סניפים.

הגרעין התורני.
10 דק' מנהריה

יש גם בחיפה

יש למיטב ידיעתי קהילה דתית קטנה עם ישיבה

הגדרה ל"דוס" משתנה מאד מאחד לשני
באזור עד כמה שידוע לי אין קהילה דוסית יש מקומות שיש בהם משפחות יותר תורניות אבל לפחות מבחינת מוסדות חינוך דת"ל- כולם הטרוגניים ומקבלים את כולם.
יש את מעלות- שמה יש משפחות תורניות ולא מעט שיחסית "חזקות ומשפיעות בעיר" אבל מוסדות הלימוד הטרוגניים ומקבלים את כולם. לדעתי רוב הצוות תורני אבל לא רוב התלמידים. יש רק בנ"ע. (תבדקי שוב את המידע כי הוא לא ממש מעודכן).
נהריה- ישיבת אביר יעקב יחסית תורנית לא יודעת לגבי התלמידים. כל השאר בטוח הטרוגניים. שמעתי שיש גרעין אין לי נתונים מעבר. אם יש כנראההוא קשורלישיבת ההסדר- נהר-דעה.
עכו- יש גרעין תורני יחסית פעיל- לא יודעת מעבר.
כמובן כל המוסדות הטרוגניים שמעתי שההורים מאד מרוצים מנעם עכו.
קריות- יש את קריית שמואל- קריה דתית- רחובות סגורים בשבת.
אוכלוסיה מאד מגוונת והטרוגנית. יש גם משפחות תורניות ולא מעט. יש פעילויות מותאמות לדתיים מי יותר ומי פחות- לא תמיד "תורניות".
לגבי מקומות קטנים יש את מורשת- יישוב דתי- מגוון.

יש את נצרת עלית- שמעתי שיש שם גרעין תורני רציני. יחסית רחוק יותר מנהריה. אני יודעת שפתחו שם בי"ס תורני אני חושבת תתמ"ד. אין לי פרטים מעבר.

אני לא יודעת מאיפה את במקור אבל בתור אחת שגרה במקומות שונים בארץ יש הבדל מאד גדול בהגדרת "דוס" בין הצפון לירושלים- לדוגמא (גרתי ב-2 האזורים).

יש קהילות תורניות ומוסדות תורניים מעולים (ברמת גן ויסודי עד כיתה ח.). ולמען הגילוי הנאות, הת"ת קולט ילדים אפילו מעכו. אומרים שאין באיזור חינוך תורני שאינו חרדי.
חוץ מזה הזדמנות מצויינת לגור במקום שמשלב התיישבות והפצת תורה במקום אחד.
אם רלוונטי אני יכול לתת אמצעי קשר.

יעזור לנו מאוד כשנגיע לצפון, לדעת לאן ללכת ומה לחפש.

מירון וצפת אולי גם רלוונטיים.. כמה מרחק נסיעה מנהריה אתם מחפשים?

יש שם קהילה חזקה ותורנית.

בהצלחה!

או בערבית- הזאקי והמג'רסה. הולכים בתוך המים ואז חוזרים בשביל מקביל. שיא הכיף, רק שהמים עמוקים.
גם פארק הירדן נהדר.

בגלל זיהומי מים

אז השנה בזכות השפע המבורך, לקחת בחשבון שיש הרבה יותר מים וזרמים ולהזהר כפליים!

זה לא חדש..

לא פלא...

לק"י

עושים קליפ של כל בית הספר עם השיר, אז חשבתי שלכבוד זה החליפו צלצול

פולש לפורום נישואים טריים

צריכים לפחות שני חדרי שינה, עד 3000

אם אינני טועה יש שם כמה חסידים.

לדוגמא אמציה
לדעתי היה פעם משהו של ברסלב באזור חוות שמשון

אמציה זה בחבל לכיש , אזור קרית גת, פחות בא לנו שם..
תודה !

נבדוק אותם בע'ה,
ונשמח אם תעלו עוד (;

מזדהה ממש.

אבל שמעתי שחרדות יכולות לנבוע מחוסר ביטחון עצמי,
ובתור התחלה כדאי לשמוע את השיעור של הרב יגאל כהן על ביטחון עצמי.

אבל הרצון הזה לשלוט בהכל ולנהל הכל ושיצא מושלם פשוט לא שייך. כי זה רק הקב"ה יכול.
תמיד יש מקום לחשוב איפה אפשר לשפר אבל אנחנו בני אדם בסה"כ וצריך להכיר במגבלות שלנו. את עושה כל מה שאת יכולה אני בטוחה בזה את רק צריכה להרגיש את זה בעצמך. החיים ב'אילו' הם קשים מאוד ואין טעם להיכנס לזה.

מנסיון

להתקשר למכון הישראלי לטורדנות כפייתית, של ד"ר בן ארוש, במודיעין - ולעבור איבחון אם יש לך או.סי.די.

 

זה לא "אסון" כזה גדול.. אבל אם זה זה, אז אפשר לטפל, קוגנטיבית ורפואית, תוך זמן לא רב.

 

ממה שאני יודע, הוא מאד מומחה לענין.

 

לא חייבת להמשיך טיפול דווקא שם - הבנתי שזה יקר שם, יחסית..

 

אבל לאבחן חד משמעית - כדאי.

 

חבל לסבול לשווא.

עצות. פשוט אני טיפוס מאוד סגור, וביטחון עצמי לא בשמיים, כך שאני לא משתפת אנשים שאני מכירה בכלום.

תודה לכולם

המשפט שכתבת בכותרת מאד קשה ומחמיר עם עצמך.
"ואהבת לרעך, כמוך"! אדם צריך לאהוב את עצמו על מנת שיוכל לאהוב את זולתו.
אז-
א. תחזקי את האהבה שלך לעצמך. תתבונני בתכונות הטובות שבך, בכשרונות, ביכולות, בהישגים. ותזכירי אותם לעצמך כל יום!!
וגם תקבלי באהבה את החולשות והחסרונות של עצמך. אף אחד לא מושלם. אחרת לא היינו כאן. אנחנו עושים השתדלות אך לפעמים מועדים וטועים.

ב. תחזקי את האמונה בקב"ה שמנהל את העולם גם בדברים הקטנים, ולא אנחנו, גם אם נדמה לנו.

ג. ממליצה לך על שיטת "העבודה" של ביירון קטי. זו שיטה שעוזרת לחקור את המחשבות. האמונה ךמחשבות שלנו זה מה שיוצר אצלנו סבל. וזו דיטה נפלאה לשחרר את הסבל הזה.

בע"ה בהצלחה רבה יקרה!

שמעסיקות אותך כל היום. וזה משגע!
את רוצה לברח מהם והם ממשיכים לחפור.

לכי לאיבחון אצל פסיכולוג. יש טיפול cbt ואם לא יעזור אז יש טיפול תרופתי.

אני אומרת לך מנסיון חבל לסבול!
עברתי את זה. מחשבות שאולי יקרא לי משהוא או לילדים או לבעלי או.. וכל כאב אז ה' ישמור. זה טוחן את המוח והעצבים והמצב רוח.
אל תסחבי את זה את תצאי מזה בע"ה.

ואפשר להתמודד.
חבל לסבול.

ואת פשוט מאוכזבת כי חשבת שהנשואים ישנו אצלך את הכל?

א. אין לי רעיון, אבל מקסים ששמרת את הפתקים שלה. העובדה הזו בעצמה משמחת ומראה על הערכה כלפיה.
ב. לגבי התמונה, כמה רעיונות,
"אילן במה אברכך...יה"ר שכל פירות שנוטעים ממך יהיו כמותך"
"כי הרבית טובות אליי"
"וזכני לגדל בנים ובני בנים וכו...."
"בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך"

תודה רבה על הפרגונים והעזרה.
ממש עזרתם לי.

א. העיקר שתשימי כיסוי ראש צנוע, שאכן מכסה את הראש.

 

ב. אם את רואה עצמך שייכת ל"זרם-חרדי" מסוים, תשאלי נשים משם, מה מקובל אצלם.

איזה זו החלטה אישית ואפשר גם לגוון.
מבחינת מה "מקובל" זה תלוי תת-תת חברה.
בהרבה חברות דת"ל רוב כיסויי הראש "מקובלים" ומקובל גם לגוון אצל אותה אישה.
בקיצור- את טכולה לזרום לגמרי....

לגבי פאה מול מטפחת- תשאלי את הרב שלכם, יש דעות שונות. יש מגוון דעות. לדעתי רוב הפסיקות מתירות את שניהם.

לגבי, אם מותר להוציא וכמה? תלוי פסיקה. אני יודעת על 2 אצבעות אבל זה משתנה בין הפסיקות השונות.

שעצם המחשבה שאני חיה עם אדם עם מידות מזעזעות מקשה עליי מאוד! לא יכולה להשלים עם זה שאני קושרת את גורלי עם אדם שהוא לא מספיק טוב

קראתי את מה שכתבת, וכואב לי בשבילך שזה המצב.
מעניין אותי לדעת באיזה בית הוא גדל ומה הוא שם?
כי הדמות שתיארת הזכירה לי מישהו שפגשתי פעם שהתנהג בצורה דומה למה שתיראת. וכשניסיתי להבין מה גורם לו להתנהג כך הגעתי למסקנה שזה שילוב של כמה דברי, העיקריים שבהם: זה מה שהוא ראה בבית ובמשפחה שלו, כישורים חברתיים לא מספיק מפותחים וצורך חזק מאוד של תשומת לב. כל הדברים האלה זה דברים שהוא גדל לתוכם ולא הוא עצמו, פשוט התרגל וזה לא שהוא ישב עם עצמו והחליט להיות ככה.

מה שאני מנסה להגיד פה, זה שתנסי להתבונן מאיפה ההתנהגות שלו מגיעה אם זה הוא או נסיבות כלשהם שהביאו אותו לשם. זה שהוא התנהג אליך בצורה מגעילה זה לא בהכרח אומר שזה המהות של האופי שלו ומתוך כך לפתוח פתח להזדהות או חמלה מסויימת אעפ ששילמת על מחיר בפגיעות שהוא פגע בך.

בהמשך אמרת שהוא עובר תהליך של שינוי שאת מרגישה שזה דבר מזוייף . בהנחה שזה בהמשך למה שכתבתי למעלה, אז מדובר כאן בשפה חדשה שהוא לומד וכמו בשפה חדשה שומעים שזה לא השפת אם שלו אבל ככל שמתרגלים יותר כך גם רמת השליטה בשפה עולה. תני לו את הצ׳אנס ללמוד את השפה הזאת.

ביחס לתחושת הפגיעה שלך, אל תדחיקי את הכאב תנסי לחשוב איך מה את יכולה ללמוד ממזה לגבי הרגשות שלך ומבלי ת מה עושה לך לא טוב, ואחרי זה לבקש ממנו להמנע מזה או לחלופין לבקש את הצד השני של זה ומה שעושה לך טוב

בטח יזרקו עלי אבנים
יגידו שאני הורסת בתים או משהו כזה
אבל אני, אישית, לא הייתי מתאוששת מדבר כזה. ודי למבין.

כי זו באמת תגובה מהרגש. וגם אני אישה והרגש תופס אצלי מקום חשוב, אבל זה לא דבר טוב תמיד, לא כשנתקלים בבעיות.
ביהדות הדבר הכי טוב הוא להיות מלך על עצמך ועל חייך. איך עושים את זה? משתמשים קודם כל ב-מ' של אותיות מלך שזה = מוח. אח"כ ב ל' = לב כלומר, רגש, ורק בסוף עם ה כ' = כבד שזה תאוות. מי שמתבלבל באותיות ומשתמש קודם בלב (רגש) הופך ל"למך" כינוי לטיפש / כסיל. ומי שמתחיל עם התאוות כ' - מדומה לחיה הכי בזויה ביהדות.
אז בואי ננסה להתנהג כמלכים ונחשוב עם השכל.
יש לך, כותבת יקרה שתי אפשרויות. האחת לוותר ולומר מה שאת אומרת: אני לא אתאושש מזה ואין סיכוי ולפרק את החבילה. דבר זה לטעמי אינו רצוי. לא כל מי שמתגרשת מצליחה לפתוח דדף חדש כ"כ מהר, וגם מי שמצליחה לא תמיד פרק ב' הוא יותר טוב והרבה מתגרשות אחרי נישואים שניים. מה גם שהתהליך דורש הרבה כוחות נפש, כספים ועוגמה מאוד גדולה שאת צריכה לחשוב אם את בנויה לזה כרגע.
ויש אופציה נוספת, טובה יותר לדעתי והיא להתמודד.
כתבת שאתם הולכים לטיפול זוגי בקביעות שזה כשלעצמו דבר גדול ולא מובן מאיליו, ועוד את רואה שינוי בבעלך? על אחת כמה וכמה.... אז מה אם זה לא טבעי כרגע? הוא מתאמץ! הוא רוצה לשפר ומצליח! אחרי המעשים נמשכים הלבבות - המעשים שלו הטכניים יהפכו בהמשך אצלו לטבע! זה חוק! אבל זה רק אם יתמיד במעשים אלו. וזה לא יקרה אם לא יקבל ממך פידבקים חיוביים על השתדלותו. אם היה לך בן אלים שעל כל פגיעה בו היה מרביץ ופעם אחת היית רואה שהעליבו אותו ובמקום להרביץ קפץ את אגרופו ורק סינן איזו קללה מבין שיניו היית רצה אליו ומחבקת ומנשקת אותו על המאמץ!! אפילו שזה עדיין לא מוטבע בו וגם אם בפעם הבאה כן יפול וכן ירביץ. יש גם נפילות בדרך אבל אם יש מודעות ומאמץ - הו בעליה.
לגבי הזכרונות הלא נעימים שלך מתקופה של קללות וב זזיונות וכו'... תזכרי דבר אחד: אין מודדים אדם בשעת כעסו. כשבן אדם כועס כל מני גיהנום שולטים בו! הוא לא הוא! שכינה מסתלקת ממנו והוא לא שולט במה ש יוצא מפיו, זה יצר הרע שלו שמדבר מגרונו! בגלל זה גם ללא טוב להסתכל באדם שכועס. אז הוא הצליח להכניע את יצר הרע ששלו וכבר לא מקלל??? תעשי לו מסיבה!! זה דבר גדול? היה לו יצר רע ענק ששלט עליו והוא התגבר עליו!! גם פה צריך התמדה, אני מציעה לכם ללמוד יחד מתוך ספרי מוסר כמו חובת הלבבות, מסילת ישרים, אורחות צדיקים.... שעוסקים בדיוק בזה, בעבודה על המידות, גם במידת הקמצנות אגב... אלו דברים שכביכול מובנים מאליהם אבל אם לא משננים אותם לא מצליחים להתגבר ולנצח את היצר בשעת מבחן.... והחיים מלאים במבחנים כידוע לך...
אז לסיכום אומר, שלדעתי עליתם על דרך המלך (תרתי משמע) ובהתחלה כמו בכל התחלה זה קשה, אבל גם מי שעבר ניתוח קשה שוכב בחדר התאוששות, כואב לא ורע לו, אבל יודע שמפה אפשר רק לעלות ולהחלים. תני לזמן לעשות את שלו, אם ה' לא היה רוצה שתתחתני איתו, היית מזהה את המידות הללו לפני החתונה ולא היית מתחתנת איתו. ה' יודע מה הוא עושה והעלים זאת ממך וכנראה זיהה אצלך מידות וכוחות כאלה שיכולים ומסוגלים להתמודד עם אדם כזה. ה' לא נותן לאדם נסיון שאינו יכול להתמודד עימו.
מחזקת אותך ומאחלת לכם רק טוב ואושר, ושלום בית אמיתי!!💖

ברור לי שנפגעת ממנו. זה ודאי ממש לא קל לקבל דברים כאלה מאדם שהוא אמור להיות אהבת חייך ושפוגע בך.

אבל:
אתם כן הלכתם לייעוץ זוגי... והוא כן עשה שינויים. כלומר זה כבר אומר שיש עם מי לדבר. זה לא קיר, הוא כן עושה שינויים (אפילו אם הם טכניים) כי חשוב לו שיהיה לך טוב.


אני גם שמח לראות שכן פרגנת לו על השינויים שהוא ביצע מאז הייעוץ הזוגי, כי זה לא קל לפרגן לאדם שאת כועסת עליו.

אני לא מכיר אותך, אבל כמה שאלות:
1. הדברים האלה שמפריעים לך בו - לא שמת לב אליהם קודם? זה הגיע בבת אחת אחרי שהתחתנתם?

2. במידה והוא היה "חוזר בתשובה מלאה", כלומר תותח כספים ועוזר עם הילד וכו' - את חושבת שהיית יכולה לוותר על זה?
או שזה משקע שעד עכשיו רובץ עלייך לא משנה מה הוא היה עושה?

3. האם הוא מודע לזה שככה את מרגישה? שיתפת אותו בתחושות?

4. איך חיי הזוגיות חוץ מזה? שמחים לרוב?


אני רק תוהה גם אם השרשור נפתח בעקבות אירוע ספציפי שקרה לאחרונה והצית את זה שוב (למרות שלא חשבת על זה מלא זמן) או שזה כבר כמה זמן שאת חושבת על זה באופן מלא?

ואם זה מזוייף או לא? ימים יגידו.. הייתי עושה הכל כדי לשמור על הנישואין.. בעיקר כשיש ילד, וגם נראה שבעלך רוצה להשתפר..