פורום נשואים טריים (עמוד 283)

זה שאת מגיעה אליה זה חסד גדול! בנוסף הייתי מקשרת אותה לאיזו קהילה אם יש במקום. משהו בסגנון של גרעין תורני. במסגרת קהילתית התמיכה היא בתחומים רבים. גם עזרה טכנית כמו גמח"ים למניהם וגם חברה מקסימה ובונה. אני יודעת שלי זה היה מושלם בתחילת הנישואים. היום פחות מתאים.... ולצאת לפארקים וגני שעשועים שם מבלות רוב האמהות הצעירות אחה"צ...
היא צריכה להתאוורר.......

הצעתי לה להכיר אנשים בקהילה, העניין הוא שהם די חדשים שם וגם לא כ״כ הולכים לביהכנ״ס וממה שהבנתי גם אין שם כ״כ צעירים...
כך שיוצא שאין לה כ״כ קהילה.

תודה על התגובה!

או לפחות איזו שכנה טובה או שתיים שיכולה לתקשר איתה ביום יום (אפילו ברמה של להשאיל ביצים או סוכר..... לאישה במצבה זה נצרך ביותר!). ואין קהילה תומכת, אני הייתי מייעצת לה לחפש מקום אחר.... איך אמרה לי פעם חברה טובה? לפני שאת בודקת בית תבדקי את השכנים.... תקראי לה דירה להשכיר

אזכור אותם בעז״ה כשיגיע תורי

קודם כל את חברה מקסימה!!איזו רגישות ודאגה כל הכבוד!
שנית..מכירה את זה מקרוב.
הדבר שהיא זקוקה לו זה אוורור(כמו שאמרה מעליי אורית.)היא חייבת!הדיכאון נובע מהבדידות שהיא חדשה באיזור ולא מכירה,מכך שהיא סביב התינוק כל היום,היא לבד גם מהבחינה שבן הזוג שלה לא בבית,וגם מכך שהיא לא עושה לעצמה משהו-לא מממשת את עצמה בקיצור:זה תחושת לבד מאוד לא נעימה וזה לא פשוט.
ראשית היא חייבת לחשוב מה היא רוצה לעשות עם עצמה!היא למדה משהו?בין אם לא למדה היא הרי חייבת להיות טובה במשהו!היא צריכה וחייבת לעשות דברים שהיא טובה בהם!זה ייתן לה הרגשה שאי אפשר לתאר!אולי תעסוק במשהו הזה אפילו...

אם את טוענת שמבחינה כלכלית הם בסדר ואין זו הבעיה:מה התחביבים שלה?אולי שתירשם לחדר כושר?בריכה?חוג כלשהו שיעשה לה טוב?

להיפגש עם חברות!אבל לא בבית...בקניון,בעיר,במקומות ציבוריים.בבית היא ממילא נמצאת היא צריכה ללכת-החוצה!

היא יוצאת עם בעלה?אם לא צריך לעודד אותה שתתחיל לצאת זה טוב לזוגיות זה טוב לנפש שלה ושל בעלה זה טוב לחוויות שלהם שהם יצברו..בנוסף כן שתשתף אותו בתחושות שלה זה לא משנה מאיזה רקע מקצועי הגיעו הרי הם התחתנו.הוא הפרטנר שלה וחלק מהקשר ביניהם זה גם חשיפת רגשות ותחושות..היא עשויה לשמוע דברים חיוביים שלא חשבה...

בקיצור אני אומרת שצריך להתמקד בנושא הזה של לצאת מהבית אפשר וניתן לעשות זאת בכל המובנים שיצרתי היא תהיה אדם אחר-שמח!!זה הפתרון להכל..
בהצלחה גדולה!!

הצעת המון דברים חכמים; אבל חלק נשמעים כמו עצות לה ופחות עצות לי 🙃
לא יודעת עד כמה אוכל להשפיע עליה. היא מודעת למצבה, היא מאוד רוצה לצאת ולעבוד (וכן, יש לה תואר), אבל הבעיה היא בעיקר בייביסיטר לתינוק וגם הצעד הזה של להתחיל, להתניע.. בריכה או חוג זה רעיון ממש טוב. אציע לה, תודה
ולגבי לצאת עם בעלה - זה לגמרי שלהם, אין לי מה להיכנס שם..

שוב תודה! תבורכי

ומה שאת יכולה לעשות זה ללמוד מזה לגבי הזוגיות והקשר שאת מעוניינת בו

ורק להיזהר שלא לקלקל את הקשר ביניהם, כי את בכל זאת לא יודעת איך הזוגיות ביניהם ומה הם כן נותנים אחד לשני

הוא שכל עוד את לא חושבת שהיא סובלת מבעלה

שסבל זה אלימות מילולית, פיזית, נפשית,

אל תתחילי לחשוב!! כי היא תרגיש- דברים רעים על בעלה.

 

היה לי התקלות עם זוגיות בסביבה שלי,

שבתור רווקה פשוט לא הבנתי איך האישה מסכימה לזה.

מערכת שהיתה נשמעת לי לא הגיונית לחלוטין.

 

למה הוא לא עוזר יותר?

הוא לא רואה שקשה לה?

 

ובכן, היום כשנשואה אני מבינה יותר

ועדיין לא את התמונה השלמה.

 

אבל מכיון והייתי קרובה לאישה

אני מבינה שגרמתי לה נזק 

בזה ששידרתי לה כל הזמן שמשהו פה לא תקין

שבעלה צריך יותר לתת מעצמו 

(מובן שלא אמרתי את זה בקול, כן?)

 

כמו שאמרת- אל תיכנסי למקום שבין איש לאשתו

גם לא אצלך בראש ובלב בשקט.

 

הדאגה שלך יפה וראויה, ונתנו לך פה עצות איך לאוורר אותה וכו'.

 

אבל אל תכניסי לה לראש שבעלה לא בסדר!

 

מקווה שלא הייתי חריפה מדי, באמת כתבתי ממקום אישי שלי שכואב מאד...

לכן כ״כ היססתי במה לומר ואם לומר ובינתיים לא אמרתי כלום. גם לא חושבת לומר, האמת. תודה שחידדת לי עוד.

לקחתי מפה את הרעיונות ואנסה לעודד אותה לצאת כמה שיותר ולמלא את עצמה במה שטוב לה.

תודה על האכפתיות

אם היא מדברת, שתדבר.
אל תעני כלום, הוא יקר לה יותר ממה שאת מדמיינת, עדיף לך לא להתעסק בזה..
יפה שאת באה לעזור.

אז היתה בכיתה ג', אמרה לי,
אולי אני אכיר לך את אח שלי?
- בן כמה הוא?
- 19
- אבל אני בת 24 (לפני 3 שנים...)
- אבל שנה הבאה הוא יהיה בן 20..
- ואני אהיה בת 25...
- אז תקטיני את עצמך!!


מצחיק מצחיק, והנה אני נשואה לבחור שקטן ממני ב5 שנים.....

ולא, זה לא אותו אחד

לא שמעתי במגזר שלנו שמקובל לשלם.
בשידוך שלנו לפני כ18 שנה היו מעורבים כמה קרובי משפחה וחבר אחד וכולם לא הסכימו לקבל כלום בתמורה.
אימי הייתה אחת מהם אמרה לי שהתשלום שלנו הוא שהיא רואה שטוב לנו והקמנו משפחה טובה.
גם אחים שלי שהשתדכו ע"י הכרויות בין חברים וכדו' לא שילמו כמדומני. זה כזה נורא? נראה לי מוזר שאם אחשוב על זיווג מתאים ואעשה כמה טלפונים וזה יצליח אקבל משהו בתמורה.
(פעם התנדבתי בישפ"ה, וישבתי הרבה על טלפונים ושיחות לצערי לא הצלחתי להגיע להקמת בית, אבל מעולם לא ציפיתי לתמורה בכל מקרה. )

שיש בעיה, אם אנשים משדכים על-דעת שלא לקחת כסף. מבחינתם זה יפה מאד, וזה אכן מקובל במקומותינו.

 

שמעתי משהו כזה, שיש ענין לשלם לשדכן - אני לא חושב שזה ענין של הלכה.

 

אלא במקומות שמקובל שמשלמים "דמי שדכנות", אז אכן זה כאילו "על דעת זה".

 

החידוש בסיפור, שהוא אמר שגם לילד קטן, שבוודאי לא חשב על זה - מגיע כנהוג.

 

 

ברור שמבחינה מידותית שלך, זה יפה שאינך מעלה בדעתך לקבל משהו בתמורה.

 

[סתם מסברא: אולי הנוהַג לשלם, גם במקרים שזה לא ה"מקצוע", בא כדי לעודד לעסוק בכך... אינני יודע]

כל מקום וקהילה עם המנהגים שלה

ושאעפ"י כן, שמעתי ש"יש ענין", אבל אי אפשר לעשות מזה הלכה.

 

במקומות שנהגו לשלם - זה משהו אחר. כמו כל דבר שאתה מקבל על דעת שתשלם.

 

[אם כי, גם בכך הוא מסייג, במקור שהבאת, שמא מדובר רק כשהשדכן מעורב בסיודי הממונות בין הצדדים. ומסיק שבכ"Z ראוי לשלם]

ומה שמצטרף לכך - לעודד להתעסק בזה.

 

לפעמים זו טרחה לא קטנה.

מפעלי שידוכים לא מתאימים בכדי לקבל כסף.
צריך לעסוק במצוה מתוך רצון וכוונה טובה ואם שילמו או נהוג לשלם, מה טוב.

אני מניח שלזאת היתה כוונתך בסופו של דבר.

על פתיחת ההיכל ביום כיפור?

לבית הכנסת.

על תפילין, שבת ועזרה לזולת

על תפילין שבת ועזרה לזולת לא מצאנו שמקיימים עבור שכר ממוני

על האדם שחברו הקדימו בזימון ותבע אותו על 40 זהובים כנגד 4 הברכות שהפקיע ממנו. מתנות הכהונה נחשבו כ"שכר חלף עבודתכם" של הכהנים וכו'.

חוץ מהוצאות שנצרכו לשם כך במידה והיו כאלה?

כתבת שאת בדרך כלל פוסלת, מניחה שזה קשור לפחד לחזור על טעויות העבר, אבל זה ממש לא עוזר לך להתקדם הלאה
האם היית בטיפול כלשהו אחרי הגירושין? נראה לי שאם את מנסה כל כך אבל משהו עדיין תקוע שווה לבדוק אם אולי כדאי
אני גם התגרשתי וב''ה זכיתי להתחתן שוב. החלטתי שאני יוצאת עם כל מי שיש לו כוונות רציניות, לא משנה מיהו, איך נראה, מה עושה, לא איפה גר וכו'
ואני מרגישה שזה מה 'שעזר לי למצוא את בעלי. אם לא הייתי מחליטה לנסות הכול, אין סיכוי שהיינו נפגשים (מעדיפה לא לפרט בפומבי, אבל עם כל הנתונים ההתחלתיים של שינינו זה פשוט הזוי שהקשר הצליח)
וגם למדתי לא לצפות ופשוט להתאים את עצמי למה שאפשרי. החיים שלנו היום הם ממש לא חיים סטנדרטיים של משפחה רגילה אבל הם טובים לנו.
בהצלחה!

אני כתבתי שאני נותנת צאנס להצעות שנראות להתאים. אבל אני גם יודעת מה אני רוצה. בכל זאת, עברתי מספיק בכדי לקבל איתותים,מהתנהגויות, אמרות מסויימות. היום מגיע לי טוב, ולא אתפשר על זה. קחי בחשבון שגם "החבילה" שלי לא קלה (אומנם שווה😜), שזה מצד הטבע, מוריד את הסיכויים למצוא, אך עם ישראל מעל המזל וכו'...
וכן, טיפלתי בעצמי, גם באופן אישי, גם כל מיני סדנאות, שיעורים. אני ברוך השם, אישה מודעת לעצמי.
תודה יקירה, תראי רק טוב בחייך.

אולי התחתנת מהר ואת חושבת שזה יקרה שוב...
אבל קשה זיווגו של אדם כמו קריאת ים סוף...
בתור רווקה לקח לי 4 שנים של חיפושים (מגיל 19 עד 23) אז אל תחשבי שזה יקרה כזה מהר... תשחררי קצת מהלחץ, תשקיעי בעצמך. אני מבינה שקשה לך הלבד, להרבה אנשים קשה. אבל את צריכה למצוא בו את עצמך בינתיים עד שהביחד יקרה.
תמלאי את החיים שלך בדברים שעושים לך טוב בינתיים. אל תדאגי, זה עוד יקרה. אבל קחי את הזמן להכיר את עצמך גם. טיפול פסיכולוגי או תרפיה יכולים לעזור מאוד. ללכת למישהו, לספר, לפרוק, ולגלות את עצמך בתור אחד ולא שניים (כי זה נשמע שרוב החיים הבוגרים שלך בילית בתור שניים ואפילו שניים+ ולא אחד)
אולי לנסות דברים חדשים, כמה שטיפול וחינוך הילדים מאפשר...
לא אמרתי להפסיק לחפש, אלא לא לתת לחיפוש לעצות את הזמן מלכת. את רק תגרמי לזה להיות המטרה היחידה שלך וזה יגרום לך להתמרמר. רק תמצאי איך למלא את החלל בינתיים.

מדווחים שם על הצלחות מרובות! וגם שומרים שם על ככלים וגם אתר חינמי.
בכל אופן בעניין הזה אין הרבה עיצות. זה ביד ה'. הרבה תפילות.....
מאחלת לך הרבה הצלחה ושתפגשי מהרה את האחד המושלם בשבילך!!!💗💗💗💗💗

ומניסיון של אנשים קרובים שיש להם-
כמובן תלוי במספר נפשות וחדרים אבל עם השנים המפוצל הפך ללא יעיל, הרבה חדרים נשארו ריקים (ילדים שהתחתנו/התייגסו וכבר לא בבית) אז היו מדליקים מזגן שמתפזר לכל החדרים רק בשביל הסלון וזה פחות.....
אם יש חדרים שלא תמיד יהיו שם בני משפחה עדיף מזגנים קטנים לכל חדר וככה יש שליטה וקירור יעיל.

שהיום יש טכנלוגיה שאפשר להפעיל על חדר אחד אפילו ורק 1 כח סוס פועל 

אני מנסה להבין את היתרונות של זה מול החסרונות ומחפשת משהו שיעשה לי סדר בלי אינטרס למכור

אם יש משהו שבא לו אפילו לכוון אותי מקריאה בגוגל אשמח ניהיה לי סלט מכל מה שרושמים שם חוץ מנוחות 

 

לא אמינים בכלל תוך שנה וחצי עד שנתיים שורפים כרטיס ולהתקין חדש עולה כמעט כמו מזגן...
וזה חוץ מהתקלות שמיצרים כל הרגשים והחיישנים שיש באינורטרים שהם הרבה יותר מתוסבכים טכנולוגית ממזגן רגיל...

עדיף כמה מזגנים
1. חסכוני בחשמל ביחס למזגן גדול
2. התקלקל מזגן לא כולם סובלים אלא רק חדר ספציפי
3. בית לא מלא למה כדאי להדליק לכל הבית
4. מה קורה שמישהו אחד רוצה קור ומישהו אחר רוצה איוורור? חום?

איפה לשים 5 מעבים? זו שאלה קריטית כדי לדעת אם זה בכלל רלוונטי.
היום יש דבר שנקרא דמפרים, בעלות יחסית נמוכה את יכולה להפעיל את המזגן המרכזי רק לחלק מהחדרים.
ויש גם מערכות של אינוורטר וVRF
(מקווה שלא בלבלתי את סדר האותיות) שהן יקרות יותר וגם מאפשרות מזגן יחסית חסכוני והפעלה בחלק מהחדרים.

מאד מאד תלוי גם כמה אתם צרכני מזגן. אם אתם מפעילים אותו לזמן מועט יחסית לרוב לא יהיה משתלם להשקיע עשרות אלפי שקלים בלהפוך אותו לחסכוני, כשיקח לכם 50 שנות מזגן לכסות את החסכון הזה...
וכמובן להיפך. אם אתם כאלה שהמזגן אצלם דולק 24 7 כדאי לבחור מערכת שתתאים כמה שיותר לצרכים שלכם לפחות בעשור הקרוב, ותאפשר חסכון ונוחות מירביים.

ובפנים מעל לכל חלון את המזגן זה לא בנין חדש שיש התנגדות לזה.

כך שזה גם לא דורש מידי צנרת וכד.

השאלה שלי היתה בדיוק על מה שרשמת בהתחלה על המערכות האלה האם זה באמת כך שאם אני למשל במהלך כל הבוקר בחדר קטן ומדליקה את המרכזי האם זה באמת יכול להגיע לאותה צריכת חשמל כמו אם אני ישים מזגן אחד.?

אני מנסה להבין מה המעלות של זה של המרכזי שגובורות על מזגן בכל חדר ?

 

 

 

המערכות האלה נוטות להתקלקל בקלות..
היה לכמה קרובי משפחה דבר כזה,
וזה כל הזמן התקלקל ועשה מלא בעיות..
עדיף ממש ממש מזגן בכל חדר.

פשוט. בלי סיבוכים ובעיות.

אם את רוצה יותר פירוט אפשר בפרטי

יש לי חברה שעשתה מרכזי. המנוע היה דפוק והם פשוט סבלו שנים

יש הרבה חסרונות למרכזי
1 צריכת חשמל גבוהה
2 בזבוז אנרגיה שלא לצורך
3 חוסר יכולת להתאים לעצמך בחדר את הטמפרטורה הנוחה לך( אלא אם זה מזגן מרכזי חכם שעולה יקר מאד)
4 אם הוא מתקלקל כל הבית מושבת מבחינת מיזוג
5צריך לדעת להתאים את המזגן למקום בדיוק
ישלו מעלות גם
1 תופס פחות מקום
2אם חיבים להפעיל את כל המזגנים הקטנים בצורה ממושכת ( לא מצוי ) אז מרכזי יהיה יותר זול מבחינת
צריכה
3פיזור אויר יותר יעיל ונוח ללא סופות רוח שמייצרים המפוצלים...
בעיקרון המגמה השלטת זה גם וגם... אבל אם לא מסתדר כלכלית עדיף מפוצלים היתרונות שלהם על פני המרכזי ברורים
בדרך כלל מרכזי עדיף בחללים גדולים מאד.

לכל צרכני המיזוג בשוק היום שולטים כמות יצרנים לא גדולה שמסתתרים תחת הרבה שמות וזה בסופו של דבר אותו יצרן. דוגמא מזגני טורנדו, סאגא חלק ממזגני פמילי ליין , אוקס, כולם אותו יצרן
Tcl וחלק מפמילי ליין אותו יצרן. מזגני גריי וחלק מתדיראן אותו יצרן
צריך לשים לב ליצרן פחות לשם מותג בדרך כלל השינוי היחיד זה זמן האחריות על המוצר....
בהצלחה.

לק"י

ועוד יותר- אם אנשים בחדר אחד סובלים מקור, ובחדר השני מחום.

בדיוק מסיבות שציינו פה.
אולי ביתרון היחדי זה נראות של המזגן, הוא יפה וקלאסי ולא מץגשול וכ'ו כמו מזגן רגיל.
אבל הוציאו עליו כל כך הרבה כסף על תיקונים.
וכבר קנו שני מזגנים קטנים לכל חדר במקום סתם לשלם על מיני מרכזי שיפעל כל הלילה וכו

בקומת השניה התקנו לשני חדרים צמודים מזגן 1 שלכל חדר יש הדלקה בנפרד.
ובשאר החדרים התקנו מזגן לכל חדר.
בהתחלה התקנו מיני מרכזי בקומה השנייה וביטלנו אחרי חודש כי המזגן לא קירר טוב , אחרי דין ודברים עם החברה הם הסכימו להחליף את הכל על חשבונם.

אם יש איזור שיש בו אנשים הרבה זמן מהיום (קומת סלון, פינת אוכל ומטבח) ממש טוב שיהיה מרכזי.
שני חדרים צמודים(שאף אחד מהם לא חדר אורחים)- גם אפשר.
לחבר במיזוג חדרים פרטיים+חדרי אורחים+סלון וכו' זה פשוט לא הגיוני שאפילו חצי מהזמן הצרכים יהיו דומים.

*נכתב מהסלון הקפוא שלי

ראשית יש בדירה מיני מרכזי ישן מאוד שעלות החשמל שלו לא שווה כלומר כבר יש תשתית.

השיקול הוא האם להחליף למה שמציעים היום שיש כמו שאמא וגם הסבירה תמערכות שיש היום האם יש לך - נשואים טריים

שזה מה שרציתי לשאול האם זה נכון שבאמת יכול להיות דלוק מתוך 5. 5 כח סוס רק אחד כח לחדר אחד

ולווסת בכל חדר טמפרטורה אחרת ....

כרגע נראה שהשתכנעתי שהמיני מרכזי נוטה להתקלקל מהר ויקר כל פעם לתקן ..כמעט החלטה .

עכשיו בינתים אני מבררת על מזגנים רגילים אם לקחת אינוורטר ..

אינוורטר מאוד יקר ונוטה להתקלקל יותר
והתיקונים שלו יותר יקרים

רק אם אתם מפעילים את המזגן באמת הרבה זה שווה
אחרת מזגן רגיל

הגדולות זה סרט אחר

עלות של מיני מרכזי מתחלקת לשניים בערך - חצי המזגן ועוד חצי העבודה. אם כבר יש תשתית זה נקודה משמעותית.

בן כמה שנים הוא?

עיקר התקלות הן בכרטיסים האלקטרוניים ולא במכניקה עצמה כך שלא משנה איזה אינורטר לוקחים גדול או קטן( אם כבר הולכים על זה כמובן שעדיף חברות גדולות ומוכרות בעיקר תדיראן או מצובישי בגלל שירות ואחריות ) לגבי התשתית אם רוצים שיהיה מיני/ מרכזי. שידאג לכל חדר בנפרד זה אומר תצטרכו לעשות אי אלו שינויים בתשתית עצמה ולא לעבוד על תשתית קיימת כדי שהמזגן יוכל להפעיל רק 1 כח מתוך 5
בתור אחד שמתעסק בתחום אני מבין שמזגני אינוורטר יעילים יותר מבחינת חיסכון אבל בסופו של דבר ריבוי המחשוב והסנסורים מספקים הרבה יותר סיבות להתקלקל יכול להיות שחישן אחד נהרס וכל המזגן מושבת.
אסיים באנקדוטה קטנה מכיר סיפו על מכונת כביסה דיג' שהלך לה החיישן טמפרטורה והמכונה הייתה פשוט מסתובבת על ריק כי החיישן לא אותת למחשב שהמיים חמים ואפשר להמשיך את פעולת הכיבוס.
עדיף ללכת על הבטוח יותר ופחות על החכם והמתוחכם.

אבל אולי במחיר מתאים הוא יהיה נחמד.

לכן אמחק .. 

אבל חסכוני בדלק יחסית לשאר המשפחתיות

וזה נשמע ש:
1) יש בינכם לא מעט נושאים לא פטורים שצריך לשבת וליישב אותם.
2) אותם נושאים לא פטורים מייצרים תסכול אצל שניכם וגורמים לכם להתרחק זה מזו.
3) נשמע שאתם לא יודעים לריב- זה משהו שחייבים ללמוד,בהקדם.

תשקיעו בעצמכם ותלכו ליועץ מוסמך עם תוצאות והוא יוכל לעזור לכם.

יש פה לא מעט סכסוכים עם בני משפחה מסביב, הדבר לא תורם לכם מייצר מתח מיותר ופשוט חבל.- תחשבו איך אפשר להתפייס עם אותם גורמים. לשים את האגו בצד ולעשות את זה
-בהצלחה

נושאים לא פתורים. ב''ת'', לא ב''ט''.

היא אומרת שהוא לא אוהב שהיא מגיע למשפחה או יוצאת עם חברות. לי תמיד הזהירו מכאלה גברים ואמרו לי שבד''כ גברים שמרחיקים אישה מהמעגל החברתי שלה הם גברים מתעללים. יכול להיות?

ועם החברות . אולי הוא מרגיש שיותר טוב לה איתם מאשר איתו.
לא נשמע שהוא גבר מתעלל. עם יעוץ טוב הם יכולים להצליח

שזה יכול להיות סימן לגבר אלים, אם זה מצטרף עם עוד כמה וכמה וכמה, ולא בפני עצמו. כך למדתי.

ולך פותחת השרשור–מריבה ופגיעה בזוגיות זה דבר שעלול לקרות בהחלט. וכשזה קורה הרבה זה גם עלול לגרום לתחושות של ריחוק אחד מהשני.

גירושין הוא הצעד ההאחרון, והסיפור שלכם לא נשמע לי מחייב את זה כאן ועכשיו...
אלא יותר שתלכו יחד ליעוץ זוגי ללמוד איך לתקשר, איך לשתף בפגיעות, מה עושים ומה לא עושים ואיך מתפייסים.

אם כן אז העצבים והמצב רוח קשורים מאוד לזה.

בכל אופן הוא נשמע בעל טוב ויש על מה לעבוד.
אל תתיאשי. השנים הראשונות לא קלות להרבה זוגות.

הייתי פונה ליעוץ זוגי שיעזרו לכם מול הקשיים שלכם.

ביחד או בנפרד?

 

יש נקודות שיתכן ששניכם מפספסים, יועץ יכול להצביע עליהם ולעזור לפתור אותם בקלות

הייתי פונה תחילה לטיפול אישי. בלי בן הזוג. נשמע שאת לא יכולה לספר למשפחה ולחברים. אין לך אצל מי לפרוק את כל הבעיות.

את צריכה משהי לשבת ולדבר איתה בנוח, רבנית, למידה של תחום טיפולי... - תמצאי מקום שיהיה מקובל גם על בעלך וגם עליך.

אם את לא חושבת שהוא בשל לכך שתלכי לטיפול - הוא לא חייב לדעת שאת הולכת לשם בכדי לפרוק את ליבך.

פורקן הרגשות יכול לתת פרופורציה ונקודת מבט נכונה יותר למצב.

בהצלחה

אין מישהו במשפחה אולי אמא שלה שיכולים לבוא ולעזור בבית לפחות? אולי תקח מנקה?
בכל אופן רפואה שלמה לאישתך ושה' ישפיע עליך כוחות!!!!

אל תזלזל בבריאות הנפש שלך. תמצא פתרונות. איפה המשפחה? יודעים על המצב?

אני לא יודעת מאיפה להתחיל, כי הסיטואציה והצורה שבה אתה מדבר מאוד מזכירה לי את החצי שלי ואותי.

בעיני, בזוגיות אנחנו לוקחים "פיקוד" כשצריך, ויש פעמים, ששני בני הזוג בקריסה, ושאין תקשורת נכונה או הבנה של שני הצדדים בעניין, יש תוהו ובוהו וחוסר הבנה מוחלט. אם תעשה שיקוף לאשתך יש לי הרגשה שהיא תחווה תחושה דומה "אני קורסת, אני לא מרגישה טוב, ולא מצליחה לסדר, ולא מצליחה להתפנות אלייך..." 

 

אני הייתי אומרת לעצמי במקרה הזה כמה דברים, 

ההבנה שזה זמני, בע"ה היא תרגיש יותר טוב, תתחזק פיזית ונפשית, והכל יחזור לשגרה.

היא מעריכה מאוד מה שאתה עושה בשבילה, ויכול להיות שאפילו מרגישה בעצמה שהיא לא מספקת אותך כרגע כמו שאתה רוצה בחייכם המשותפים.

כשאתה תצטרך את העזרה בעתיד היא תתן לך את כל כולה, היא ראתה שאתה נותן את כולך ללא גבולות, ללא עסקת קח תן, אלא פשוט נותן מאכפתיות ואהבה.

תהיה בטוח שזה בונה, ומעצים. (בתור מישהי שכל הסופ"ש הייתה חולה ובעלי היה ממש בתפקוד מלא על הבית ועל הילדים, אני כ"כ מעריכה ומבינה כמה הוא נותן מעצמו).

אתם כן צריכים בתוך כל ה"עומס" הזה למצוא זמן כל יום אפילו במשך רבע שעה לדבר, ולאט לאט לבנות קשר של הבנה, זה ייתן לשניכם כוח פיזי ונפשי.
זה גם יקל עלייך לדעתי, תרגיש שיש לך בת זוג, שמבינה ושהיא ממש פיזית לידך, אבל כרגע צריכה להתמקד ולתת את כוחותיה לתחומים אחרים.

ובכלל, כמובן שאל תזניח את עצמך, תתן לעצמך גם את הזמן שלך, בתוך  כל מה שאתה עושה.

תתחזק, בשביל עצמך, בשבילכם.

לפעמים שאני מגיעה למקומות האלה אני רואה ששכחתי את הזוגיות, ולאו דווקא את עצמי...

 

יש לי עוד הרבה מה לכתוב, אבל אני אעצור כאן.

אגב, אני אישית לא מסכימה עם שתי התגובות שכבר נכתבו כאן, ברור שאתה מחפש את התמיכה ואת האוויר "אתה לא יכול יותר...." הכי קל יהיה לי לכתוב לך שתתמקד בעצמך. זה לא הפתרון לדעתי. 

הפתרון הוא במרחב הזוגי, והוא גורם למרחב האישי להרגיש כזה.

 

מהיכן יהיה לו להעניק לאישתו?

מה עושים? קו ישר? הנישואים ב"HOLD"? מי יחיה את הקשר?

(באחריות שניהם כמובן). 

 

הדבר שהכי הייתי רוצה לשמוע במצב כזה זה חיזוקים, לא חיזוק לשלילי שבעניין "נגמרה לך הסוללה תקח עזרה". 

מטעינים אותה מהזוגיות עצמה.

מתעלים על עצמנו.

הרי הוא במצב שכבר אין לו כוח, אז זה שיכתבו לו תגובות שמאשרות לו "באמת אין לך כוח יותר..." זה מה שיחזק אותו?

 

לא מסכימה איתך. אולי זאת רק אני.

כמו סידור ונקיון הבית, בישולים, אולי מישהו גם יכול להשתתף בנסיעות לבתי חולים.... דברים שכאלה יכולים ממש לחיות!
בעל זה לא סופר מן ולא פופאי. אחרת הייתי מציעה לו לאכול תרד... לכל אחד יש קצה גבול בכוחות. את לא יכולה להגיד לאדם שמרגיש מותש "אתה לא מותש! תמשיך לחזק את אישתך"... למה יש גמ"ח יולדות בהרבה מקומות? למה יש בתי החלמה ליולדות? תגידו ליולדת "את לא מותשת! יש לך תינוק לטפל בו ועוד כמה ילדים ובעל להכין לו צהריים! קומי מהמיטה ותתחילי לעבוד!" אכזרי קצת.. לא?..

כמה כבר מלכלכים
אם מנקים מיד ושמים כל דבר במקום
קונים אוכל ומבשלים לצהריים מינימום. זה לא כזה מסובך

מה יש לה.
איך היא מצליחה לעבוד ככה?

כדאי להביא מנקה פעם בשבוע לפחות.
נשמע שאתה פדנט מאוד ולכן זה מפריע לך. כי כמה בלגן כבר אתם עושים?
ועוד שאתם לא כל היום בבית.

או שתחליט שאתה לא מסדר כל יום רק פעמים בשבוע.
ותשתמשו בחד פעמי.

ובשביל לא לשבת איתה כל הזמן כי אתה בטח רוצה קצת להתאורר אז תבקש מישהו מהמשפחה אולי אחות או אמא, אם הם גרים קרוב שיבואו פעם בשבוע להיות איתה כי קשה לה ולך.
או חברה טובה שמוכנה לבוא.

פשוט לדבר להסביר להם את המצב.
לפעמים צריך תמיכה מהמשפחה זה מקל קצת.

רפואה שלמה במהרה!

ב. רפואה שלמה לאשתך. חייבים להתעקש על בירור במה מדובר. 

 

ג. הקושי שלך מובן וברור. גם להחזיק את הבית - שזה כנראה לא תפקיד "טבעי" לך. גם שיבוש של המהלך הטבעי של חלק מההתנהלות ביניכם.

 

 

כדאי אולי לנסות, בתוך הראש, לעשות סדר כזה:

 

קודם כל, להסתכל על התקופה הזו, שאתה בעיקר, נותן, עוזר - כדבר שיכול מאד לחזק את הקשר. לטווח ארוך. תעזור לה מתוך חמלה ואיכפתיות. אשתך, מן הסתם, תזכור לך את זה לטוח ארוך..

תעביר את מרכז הכובד של היחס לצד הנפשי, לאיכפתיות, ההתענינות, לשיחה טובה כשאפשר. לנצל את הזמן המשותף שיש לכם..

 

דבר שני, בהיות שאתם רק זוג, ועוד אין ילדים שמבלגנים - קח בפרופורציה. לא חייב שהכל יהיה מצוחצח כל הזמן. אולי תעשה לך רשימה. כל יום, מסדר משהו אחר מהבית. לא הרבה מידי. ומהשאר - אל תתרשם. כך שתשאיר זמן לעצמך, מעבר לזמן קצר של סידור/ניקוי, לדברים אחרים שטובים לך. ללמוד, לקרוא, לשוחח עם אשתך, מעבר לענייני הקושי שלה.

[אולי פעם בשבוע לקחת עוזרת, שתנקה את כל הבית?]

 

אולי זה יטעין לך את הסוללה מחדש..

אתה עובד בשעות הבוקר?

קודם כל, צריך לזכור שהתפקיד הבסיסי של האישה הוא להיות בבית.
ככה אולי תוכל לנסות לפטור אותה כרגע מעבודה בחוץ, לתת לה לנוח ולעשות בבית מה שיכולה מבחינת הסדר והאוכל שאתם זקוקים לו - עד שתבינו מה קורה לה. גם האי וודאות שלה לגבי מה שיש לה - סוחט נפשית. (וגם לך... זה שאתה לא יודע מה זה ומתי זה יעבור).

אם אתה לא עובד, אז קדימה... זה רגע שבו גבר צריך לדעת מה הם סדרי העדיפויות (כי יש כאלה שלומדים בלבד בשלב הזה...)
ואם אתה כן עובד, אז אולי תסתפקו כרגע במועט. אתם זוג צעיר, ונראה לי שאפשר להסתדר גם עם משכורת ואולי אפילו מינימום אחת אם מתארחים בשבתות או נעזרים קצת בהורים.

אתה תצא לעבוד, והיא תוכל לעשות קצת דברים בבית ואולי אפילו לנוח לפני שאתה חוזר כדי שיהיה לה כח להיות איתך.

לגבי סדר, העיקרון הוא לארגן את הבית בצורה נכונה, ואחר כך רק לשמר את הסדר. ככה כל פעם יש מעט לסדר ואפשר לעמוד בזה.
מאיפה מגיע הבלאגן?

זה בהחלט נשמע לא פשוט מה שאתם עוברים... מקווה שתצליחו לאזור סבלנות, והעיקר שהתקופה הזאת תעבור ותהיו בריאים ושמחים לגמרי.

אל תתייאש.

תעלו את הנושא מול הרופא נשים, אני סבלתי הרבה, זה באמת הפך את הבית, אי אפשר לחיות ככה.

כאבי תופת

יש פוסט שאני אעלה בהמשך לבלוג שלי, שבדיוק מדבר על הסוללה האנושית.
המצב כרגע הוא שאישתך זקוקה ללך, ולך אין כח.
קח על עצמך להיום לעשות 3 דבריםשימלאו אותך.
זה יכול להיות שחנש עם חבר, משחק כדורגל, שיעור תורה, להזמין אוכל, לקנות לך דיסק.
תכיר בכך שאתה בתקופה ששואבת הרבה כח ופחות מכניסה כזה, ותמצא את הדרכים שלך למלא מאגרים..

גם לאשתי היה את זה, זה נוראי! ברמת כאבים וחוסר תפקוד.

מעדיפה משהו קטן עם איזה רב שילווה אותו

האמת שאני לא מירושלים
אבל רק יודעת על המקום.

ערוץ מאיר – שיעורי יהדות

אולי גם כדאי לבדוק בבניין שלם
מכון פועה
ובית הספר לתורת הנפש של הרב גינזבורג

שלבניין שלם יש מדי פעם סדנאות וכאלה
גם מכון מאיר כשאמרו
וגגלי גם מכון ליברמן אולי גם שם

אם הוא אוהב קפה,אולי מכונת קפה.
כיפה זה רעיון טוב.
כוס טרמית
מגבת רקומה
תיק חדש לטלית ולתפילין

עם מכתב ברכה חמוד...אפשר גם לצאת לבית קפה

בעיני זה אחלה מתנה בפרט אם מדובר בכיפה מושקעת..

אפשר גם ארנק, משהו נחמד לרכב אם יש, תיק

זה בערך כמו לקבל גרביים...

הפותחת דיברה על לסרוג כיפה.
זה לא דומה לקניית גרביים
אבל, זכותך להתבאס

לא שמתי לב שעל זה היא דיברה.

אנחנו קבוע יוצאים למסעדה ביום ההולדת לפי בחירת חתן היום הולדת.
עכשיו כשב"ה יש ילדים אז בד"כ עושים לו "הפתעה" כשהוא חוזר הביתה מהעבודה.

כמה רעיונות למתנות:
- בושם
- כוס עם תמונה שלכם (הבאתי לבעלי מלא פעמים, כל פעם הצטרף ילד חדש לתמונה)
- חלוק מגבת
- כלי עבודה כלשהו
- ספר קודש
- סטנדר שולחן(ככה כותבים את זה???)
- חפץ שקשור לספורט
- אולר
- משהו של טיולים (ערכת קפה או דברים בסגנון..)

וכמובן לכתוב לו מכתב אמיתי. לא יודעת על גברים אחרים, אבל בעלי מאוד אוהב מכתבים, תנסי, אולי גם שלך!

אני פעם אחת עשיתי לבעלי מכתב עם הפתעות קניתי לו כל מיני דברים בהתאם לאיחולים.
(אוזניות בלוטות'- שנמשיך להיות קשובים אחד לשני
ארנקי שנמשיך להכיל אחד את השני/ שנזכה לפרנסה בנחת.. וכו')

בהצלחה ומזל טוב!!

נגיד ארגז כלי עבודה, או ערכה לטיולים, מה זה נחשב מתנה ליום הולדת? כאילו שזה ישמח אותו וזה? 

 

מניסיון אני יודע ומעדיף לא להפתיע במתנות. כי אני כן הולך להוציא כסף על מתנה אז שיהיה משהו שאני יודע שהאשה תרצה ותבחר ותשמח בו.
הפתעה על מסיבה, יציאה, ארוחה עם תמונה וכדו' מומלץ.
כל הכבוד על היוזמה

שלא תהי בהיסטריה!

אפילו הכי קטנה כמו כיפה, העיקר שתכתבי לו מכתב מהלב. בלי זה זה לא שווה

כיפה נשמע אחלה

אולי תגדילי לחדר שינה תמונה יפה שלכם מהחתונה על קנוואס / עץ?

זה מתנה שנשארת לאורך זמן ותמיד כיף להסתכל עליה.

 

כמו כן, את יכולה לקנות לו פריט יפה ושימושי לשולחן השבת, תלוי בסגנון שלכם...כלי כסף, כלי קריסטל וכד'.

 

או משהו יותר אישי, נעלי בית טובות כמו קורוקס או טבע נאות, מארז טיפוח מפנק, ספר שהוא אוהב וכו'.

 

או גם וגם וגם, מה שאני עשיתי מרוב התלהבות בהתחלה...

קצת שקט

סתם, הביאו לך דברים מצויינים פה, בהצלחה!

תכיני לו עוגה מושקעת בהפתעה ליום הולדת... חובה
תתני לו מתנה שאת לא נותנת לו בדרך כלל ונראה לך שהוא צריך...
נניח כמו פיג'מה. נראה לי שבדרך כלל אין להם.
בושם שאת אוהבת ותביאי לו דוגמית כדי שאם הוא לא יאהב הוא יוכל להחליף...
ספר שהוא דיבר עליו והוא עוד לא קנה...
תנסי לחשוב על משהו שהוא בתקציב שלך שהוא מעבר למתנה רגילה לדעתי...

זה לא מסתכם בגופיית סבא ובוקסר??

שבאמת בקיץ אולי זה פחות רלוונטי...

יש סטים מהמים בדלתא.. אני רק מציעה את זה לבעלי והוא ישר נגד .. מבאס חח

ולא משהו שהיית נותנת לו ביום רגיל.
כלומר, שירגיש שזה מיוחד. אבל הכל תלוי בנורמות שלכם...

אין לנו נורמות אנחנו נשואים שתי שניות וחצי בערך 

אני אישית נתתי 3 כיפות באחד הימים שלא נפגשים לפני החתונה, אז לפי הסטנדרט, ברור שביום הולדת אתן יותר מכיפה
אבל הכל תלוי במה אתם רגילים או למה אתם רוצים להתרגל.

בגדול, כל השקעה שלך יכולה להיות סוג של מתנה. אם את מכינה עוגה או אוכל מיוחד (תשאלי את אמא שלו מה הוא הכי אוהב בעולם) בהפתעה, זה יכול לעשות אחלה עבודה.

את צריכה גם להתחשב במצב הכלכלי שלכם ובמה שנראה לך שישמח אותו.

כרית אורתופדית נוחה?
יש כריות מפנקות בטירוף של דר גב. את יכולה לבדוק באתר. אני קניתי. מתנה מושלמת.

א. היו חשובים כל מיני דברים. חלקים התבררו כחשובים וחלקם לא. בגדול - אתה חושב שאתה מכיר את בן/ת הזוג לפני החתונה, ואתה טועה.
ב. לא הכל אבל הרוב לא קשורים. לפני החתונה לא בכל נושא ידעתי מה חשוב לי באמת.
ג. חד משמעית כן. (ולא הייתי בררן כלל)
ד. לפעמים, בעיקרון זה מאוד אישי אז מה הטעם?

3 הדברים שהיו הכי חשובים לי לפני החתונה התגלו לי אפילו יותר משמעותיים משחשבתי!

אם בן אדם יודע מה קריטי לו, הוא יודע שאלו נקודות שילוו אותו כל חייו..

אהבת תורה
רגישות
חיי תורה עם פתיחות (פתיחות נורא סגורה, כפי שפעם אחד אמר לי שאני מחפשת חח)

כן אבל אנשים משתנים.
החלטתי לעבוד ולהתחתן עם מי שמוכנה לעשות כמוני והיא גם.

א. לפני החתונה היה חשוב לי 3 דברים בבן הזוג. וכולם הכרחיים ביותר בזוגיות. מודה לה' כל בוקר שקיבלתי את מה שביקשתי. אחרת - אני לא רואה איך היינו מסתדרים כזוג..

ב. תלוי בויכוח. אם מדובר בתכונה מסוימת או הרגל מסוים שהפריע לפני אז אחרי החתונה זה גם מפריע.

ג. בשלב מסוים לאורך הפגישות וויתרתי על נקודה שלדעתי הייתה מאוד חשובה. בהמשך הבנתי עד כמה טעיתי, עשיתי שינוי של 180° בסגנון הבחור שאותו חיפשתי, ותודה לה' על הנס הזה.

ד. הטעות שלי הייתה יחסית תלוי באופי שלי ושל הבחור אותו חיפשתי. פחות משהו שמתאים לכל אחד/ת. אני כן מדגישה לפני כל אחד שחושב אי פעם להתחתן - לבדוק מידות טובות. זה אחד הדברים הכי חשוב והכי קריטי בנישואים.
לדעתי...

בהצלחה!

ובקשר לשאר השאלות- לא התפלפלתי בעבר ועדיין לא מתפלפלת על מה שיש או אין בבן הזוג שלי כך שאין לי תשובה.. או שהתשובה שלי היא לקבל אותו כמו שהוא ולא לחפש מה יתרון ומה חיסרון, תכלס לא בדיוק תשובה, סליחה...
עניתי רק כי השתעשעתי משאלת הפתיחה 😁

לפעמים פרחים יתקבלו כמחווה ולעיתים יפורשו כהתחמקות מהקושי
מה הרקע?

וגם אם יהיה פרצופים תנסה לפייס אותה במילים..

תוותר על אגו ותעשה מה שאפשר בשביל שלום בית.

הפרחים זה רק הסיפתח, הם לא יפתרו לך את הבעיה. אם יש מתח- אז יש משהו שגורם אותו ובו צריך לגעת ועליו לדבר

עם חיוך מאופק, שמזמין "סוף פסוק" למתח...

 

אבל אל תתלה את עצמך מבפנים בכך - כלומר, אל תגרום לעצמך להרגשה חוזרת, שאם היא לא "מקבלת", אז אתה מושפל...

בוודאי שלא.

 

אלא תביא מתוך חיוך בלב. מרצון טוב. תאמר בליבך - אני אזום. אם יצליח, מה טוב. אם לא, לפחות מבחינתי התכוונתי לעשות מצוה.. זה פועל טוב בנפש. הקב"ה רואה את הרצון הטוב.